התבטאות כוחנית, בוטה ומזלזלת של השופט במינוי זמני (בדימוס) שאול מנהיים כלפיי גולדנברג לעניין זימון עדי הגנה, כחלק מהתנגדות ובלימה רחבה, לאפשר לגולדנברג לזמן למתן עדות, עדים שהיה בכוחם לפרום בקלות את טענות הכזב שהופנו נגדו.
בפועל, מנהיים בלם את זכותו של גולדנברג להוציא את יומו בבית המשפט, לאחר החלטתו לתת פסק דין בעילת היעדר התייצבות בנסבות המתוארות, בשלב בו טרם הסתיימה חקירתו של רובנר שבחלקה הראשון נחשפה מערכת שקריו והנסיבות הנקמניות שהביאו להגשת התביעה נגד גולדנברג ואח'.
