ארכיון רשומות מהקטגוריה "בני הזוג רובנר משחדים את העו"ד של גולדנברג"‏

מתוך חוו"ד סעיף 5.1 – "עולה חשד לכאורי שתגובת השופט לכאורה אינה אמת …. לכאורה נתן השופט יד להפרת הדין."

פורסם: 4 במאי 2016 ב-בין השופט לבין התובעים ו/או באי כוחם", בני הזוג רובנר משחדים את העו"ד של גולדנברג, בניסיון לקבלת דבר במרמה", בקשה חזימון עדים מהותיים שהגיש גולדנברג להזמת תביעת הזדון שנדחתה ע"י השופט בדימוס מנהיים, המומחים קובעים בחוות הדעת שהשופט בדימוס שאול מנהיים "קיפח בצורה שיטתית זכויות דיוניות של הנתבעים" (גולדנברג ו, המומחים קובעים: "חשדות לקשרים אפשריים בין השופט לתובעים ו/או באי כוחם", השופט בדימוס מנהיים "קיפח בצורה שיטתית זכויות דיוניות של גולדנברג", השופט בדימוס שאול מנהיים דוחה את בקשת גולדנברג פסי לזימון עדי הגנה בטענות שגויות, השפלה והתנהגות פוגענית, השפלה והתנהגות פוגענית של השופט בדימוס שאול מנהיים, חוות דעת שערכה ד"ר לימור זר גוטמן הקובעת שעו"ד של רובנר הפרה את החוק והחלטת ועדת האתיקה, חוות הדעת מצביעה על "קיומו של קשר סמוי, כללי, מאתר משוב השופטים, מבקר המשרד לביטחון פנים מביע שאט נפש וזעם נגד בני הזוג רובנר, מבקר ונציב תלונות הציבור במשרד לביטחון פנים מביע בפני בית המשפט בתצהיר, מדוע ובאלו נסיבות "זכתה" עמותת עזר מציון במניות בחברה הציבורית שייסד גולדנברג פסי ?

 

מתוך חוות הדעת של המומחים המפורסמת במלואה.

"5     התנהלות השופט במהלך חקירתו של חברו לספסל הלימודים עוה"ד בכר:

5.1     בתום החקירה הראשית של עו"ד בכר, חברו של השופט מתקופת לימודיו, לא הזהיר השופט את העד כי אל לו לשוחח עם עורכי הדין של התובעים עד תום חקירתו הנגדית, וזאת בניגוד לנוהג ולהכלה הפסוקה. בתום החקירה הראשית השופט הכריז עלהפסקה בת 20 דקות (עמ' 42 שורה 27 – עמ' 43 שורה 1). הנתבעים 1 ו-3 (מר גולדנברג ומר דורון טוראל, להלן: "טוראל") יצאו מהאולם, בו נשארו התובעים, עורכי דינם, העד עו"ד בכר הנ"ל והשופט בלבד. במהלך ההפסקה שוחח השופט עם עורכי הדין של התובעים ועם העד, חברו משכבר הימים, ללא נוכחות הנתבעים. עניין זה הוכח בתצהירו של מר גולדנברג בבקשה לפסלות שופט ובערעור על החלטת השופט בבקשתו זו. גם השופט עצמו אישר בהחלטתו את עצם קיום השיחה עם העד – עו"ד בכר. לא זאת אף זאת, בהחלטתו לדחות את הבקשה לפסלות שופט טען השופט כי: "דובר בהפסקות קצרצרות שנתבקשתי לקיים ואשר סברתי כי יציאתי מהאולם במהלכן תביא להתארכות מיותרת שלהן. העיקר הוא כי אותן שיחות חולין התנהלו בשקיפות מלאה ובאזני כל הנוכחים" – "כל הנוכחים" לדידו של השופט הם עו"ד בכר, התובעים ובאי כוחם בלבד. לא מצאנו בתמלול של הפרוטוקול המוקלט כל זכר לכך שהשופט התבקש לקיים הפסקות, אלא נראה שהשופט הוא אשר יזם את ההפסקות. אשר על כן, עולה חשד לכאורי שתגובת השופט לכאורה אינה אמת. בקיימו שיחה, בה שותפו העד, עו"ד בכר, התובעים ועורך דינם, לכאורה נתן השופט יד להפרת הדין. יודגש כי שיחת חולין של שופט עם עד במהלך חקירתו הנגדית (ובדרך כלל, גם אחריה) אינה נורמטיבית ואינה ראויה, שכן היא גורמת לכך שמורא בית המשפט לא יחול על העד, במיוחד כשברקע השיחה יחסי ידידות או היכרות מוקדמים בין השופט לעד. עוד נזכיר כי אחת מההפסקות ה"קצרצרות" הללו נמשכה כ – 20 דקות."

מודעות פרסומת

 

מצ"ב פרוטוקול הדיון (המתומלל מהקלטה) מיום – 6.6.2010, בו מתוארים האירועים המצוינים בחוות הדעת, המתייחסים לעמ' 194 ועד לעמ' 326 לעניין התנהלותו של השופט (בדימוס במינוי זמני) שאול מנהיים כלפיי גולדנברג.

בחוות הדעת לעניין יום הדיון – 6.6.2010, המומחים ד"ר מאיר גלבוע ועו"ד אראל גלבוע, מותחים ביקורת נוקבת שופעת בביטויים קשים נגד השופט (בדימוס במינוי זמני) מנהיים שאול, לדוגמה:

מסעיף 6.2 בחוות הדעת

"כאשר ב"כ התובעים, עו"ד לינצר, ניסה לומר דבר מה באמצע חקירתו הנגדית של מר מילוא ע"י מר גולדנברג, העיר השופט הערה מחמיאה לעד שאינה במקומה: "…אבל אני חושב שלא עומד בפנינו עד מסוג העדים שקל להפיל אותם בפח…" (עמ' 219, שורות 19-18). בדיוק כמו בעת חקירת עו"ד בכר, השופט עודד גם את העד הזה בצורה ברורה מאד ובדרך מאד מסוימת, ובכך הפחית במתכוון ובמודעות מלאה את מורא בית המשפט על העד."

מסעיף 3 בחוות הדעת

"בשאלותיו קטע השופט את רצף השאלות של מר גולדנברג ובשאלות על הבנה איפשר לעד להרחיק עצמו מן העובדות עליהן הוא אמור להיחקר. אך כאשר מר גולדנברג שאל את מילוא שאלה לא עובדתית, אלא על השערה, פסל השופט את השאלה (עמ' 230), וזאת בניגוד גמור לשאלותיו שלו לעדים במהלך חקירתם הנגדית ע"י מר גולדנברג וטוראל."

מסעיף 6.6.2 בחוות הדעת

"נראה כי רצונו של השופט לסייע לתובעים או להפריע למר גולדנברג בהגנתו השתלט לחלוטין עליו ועל חובתו להיות אובייקטיבי ולדבוק באמת."

"היכרותו של השופט עם מילוא (שאותה מילוא לא זכר, למרות שנתיים של עבודה משותפת בארגון אחד, בו מילוא שימש כסמנכ"ל והשופט כיועץ משפטי) העמידה אותו במצב של ניגוד עניינים, כך שלא היה יכול להשלים עם אפשרות שהעד טועה או משקר, ולכן "קבע", בניגוד לעובדות כי מילוא לא אמר שהסכים לשמש בתפקיד הנ"ל."

מסעיף 6.6.3 בחוות הדעת

"באמירה זו, איפשר השופט, הלכה למעשה, לעד, עימו עבד בעבר, לשקר לכאורה תוך כדי עדותו בבית המשפט, ובכך לא הותיר למר גולדנברג כל אפשרות לטעון בשלב מאוחר יותר לחוסר אמינות של מילוא, עקב סתירות בעדותו במשפט. ה"שיפוץ", שערך השופט לדברי העד, סייע לו לשופט בפסק דינו להתעלם מחוסר אמינות העד ולקבל את כל טיעוני התובעים ללא עוררין."

מסעיף 6.6.4 בחוות הדעת

"טעות" זו משתבצת היטב בהתנהלותו של השופט לאורך כל המשפט, בה הוא לכאורה התנכל שיטתית למר גולדנברג, הפריע לחקירות הנגדיות שלו, עד כדי אמירות או קביעות בהחלטותיו שלכאורה אין קשר ביניהן ובין המציאות. ולכן, אי אפשר להתייחס לאמירה לא נכונה של השופט כטעות. המסקנה הנובעת מכך היא שהשופט לכאורה אמר לא אמת בדברים אלו, והכול כדי לסייע למי שחפץ ביקרם – התובעים והעד עימו עבד בעבר."

מסעיף 6.7 בחוות הדעת

"דוגמה נוספת להתערבות מגמתית של השופט בחקירת מילוא היא ניסיונו, שכשל, לשים מילים בפי העד, כאשר השופט מחליט לקטוע את החקירה הנגדית שמנהל מר גולדנברג ובכך מכשיל את קו החקירה של מר גולדנברג, ומנסה להטות את העדות נגד מר גולדנברג"

מסעיף 6.8 בחוות הדעת

"גם כאן עולה כי השופט בהתנהלותו לא היה אובייקטיבי כפי ששופט חייב להיות, אלא נטה, ולא מעט, נגד הנתבעים, תוך התערבות שהקלה על העד. הוא אף שאל שאלות שתשובות להן מקומן בתצהיר העדות הראשית של העד, והעדר עובדות אלו בתצהיר מעידות על העד ואל לשופט לתקן מחדליו של עד שנמנע מלהצהיר על עובדות רלוונטיות למשפט ולאפשר לו לתקן את תצהירו. לו רצה השופט לעזור לבעל הדין שאינו מיוצג ולא לחבל בחקירה הנגדית היה עליו לשאול את העד מדוע עובדות אלה לא הוזכרו בתצהיר העדות הראשית. בכך הובלטה נטייתו של השופט נגד הנתבעים."

page0001

page0002

page0003page0004

page0005page0006page0007page0008page0009page0010page0011page0012page0013page0014page0015page0016page0017page0018page0019page0020page0021page0022page0023page0024

 

page0025

page0026

page0027page0028page0029page0030page0031

page0032

page0033page0034page0035page0036page0037page0038

page0039page0040page0041page0042

page0043

page0044

page0045page0046page0047page0048

page0049

page0050

page0051page0052page0053page0054

page0055

page0056

page0057

page0058

page0059

page0060

page0061page0062

page0063page0064page0065page0066page0067page0068

 

page0069page0070page0071page0072page0073page0074

page0075page0076page0077page0078page0079page0080

page0081page0082page0083page0084page0085page0086page0087page0088page0089page0090page0091

page0092

page0093page0094page0095page0096page0097page0098

page0099page0100page0101page0102page0103page0104page0105page0106page0107page0108page0109page0110page0111page0112page0113page0114

page0115

page0116page0117page0118page0119page0120page0121page0122page0123page0124page0125page0126page0127page0128page0129page0130page0131page0132page0133page0134

.

רובנר זהבה ודוד שהגישו את התביעה נגד גולדנברג פסי, שיחדו את עוה"ד בכר יצחק מרח' מרמורק 4 ת"א, במטרה להשתלט על נכסיו הקניינים והאחרים של גולדנברג פסי.

עו"ב בכר יצחק, ייצג את גולדנברג פסי וחברותיו שנים ארוכות בעניינים מסחריים שונים, כולל מו"מ להכנסת רובנר זהבה ודוד כשותפים בחברת מולטימדיה קיד בינה בחינוך בע"מ,  שהקים גולדנברג שעסקה בפיתוח מערכות למידה אינטראקטיביות, יחד עם שותפים אמריקאים נוספים, במטרה להפוך את החברה לחברה ציבורית בארה"ב.

גולדנברג פסי זכה ב"פרס ראש הממשלה לתוכנת מחשב בתחום החינוך" בזכות מערכת הלמידה האינטראקטיבית שפיתח. (מוזמנים לבלוג של גולדנברג פסי pessiegoldenberg.co.il)

מיד עם התחלת המו"מ מול רובנר זהבה ודוד, "חצה בכר את הקווים" והחל לייצג את רובנר זהבה דוד ובני משפחתם בעניינים שונים לרבות במו"מ בו ייצג לכאורה את גולדנברג מולם והכל עבור בצע כסף שמן. רובנר דוד שנתבע ע"י אלפרד אקירוב בעשרות מיליוני ₪ בגין מעשי מרמה ואף הסכים לשלם מיליונים בגין מעשיו, הבין שעל מנת להשתלט על נכסיו של גולדנברג פסי, בעלי הערך העצום, עליו לשחד את עורך דינו עו"ד בכר יצחק וגייס אותו לשורותיו.

גולדנברג פסי הגיש נגד עו"ד בכר יצחק, תביעה להשבת כספי שכ"ט בגין מעשיו הנאלחים ואומנם כב' השופטת חנה ינון, מצאה את בכר אשם בהאשמות החמורות המבוססות שנטענו ע"י גולדנברג פסי כנגדו.

בין השאר קובעת כב' השופטת חנה ינון נגד עו"ד בכר יצחק, כשהיא מאמצת את העובדות שהוצגו בפניה ע"י גולדנברג פסי:

"הנתבע (עו"ד בכר יצחק) השתמש במידע סודי, אשר התקבל מן התובעים, ובכך פגע בחיסיון המחוייב בין עורך דין ללקוח והפר את חובת הנאמנות ללקוח"

"לאור כל הטעמים דלעיל, מצאתי כי יש מקום לפסוק פיצוי לתובע בגין מעשיו של הנתבע, (עו"ד יצחק בכר)  אשר גובלים בהפרת חובת הנאמנות של עורך דין ללקוח"

בכר שילם את הסכומים שנפסקו כנגדו!

עו"ד בכר יצחק, היה עד התביעה הראשון שהעיד בתביעה שהגישו זהבה ודוד רובנר נגד גולדנברג פסי בפני השופט בדימוס שאול מנהיים. כעולה מחוות הדעת של המומחים ד"ר מאיר גלבוע ועו"ד אראל גלבוע, עו"ד בכר יצחק היה חברו לספסל הלימודים של השופט בדימוס שאול מנהיים ובמהלך חקירתו ע"י גולדנברג, זכה בין השאר להגנה מצדו של השופט בדימוס שאול מנהיים המשמש כבורר, לאחר שהתגלו שקריו ומעשיי המרמה שלו.

לדוגמא קובעים המומחים לעניין זה בחוות הדעת:

"חמור מאלה: השופט שם מילים בפיו של העד, עו"ד בכר, חברו. לאחר שעו"ד בכר נשאל לגבי הסכמים וציין כי הסכם מסוים אינו הסכם שלו, העיר השופט לעו"ד בכר הערה, שנוסחה כשאלה, בה נאחז העד בתשובתו: "אדוני מדבר על הפונט שהוא פונט אחר?" (עמ' 22, שורה10). והרי אל לו לשופט לשים מילים בפיו של עד, זהו מעשה חמור הפוגע קשות באמינות השופט וביעילות חקירתו של עד".

"כאשר העיר מר גולדנברג כי העד, עו"ד בכר, במהלך החקירה הראשית לא ענה לעניין, השיב השופט: "יכול להיות. על כל פנים בחקירה ראשית יש קושי גדול מאוד לכוון מכיוון שאי אפשר להנחות, ואז נשאלת שאלה וקשה מאוד לנסח אותה ניסוח ממוקד" (עמ' 27, שורות 14-12). בכך, השופט איפשר לבא כוח התובעים להרחיב את שאלותיו ללא גבול ואיפשר לעד, שכבר הוכח ונפסק, אף כי מאוחר יותר, בפסק דין (ת"א [שלום – ת"א] 37929/05, מ – 23.12.2010) כי עו"ד בכר הוא צד מעוניין נגד מר גולדנברג, להרחיב את היריעה מעבר לנדרש, בעוד שאת מר גולדנברג השופט הגביל מאוד בשאלותיו.(נציין כי פסק דין זה בוטל בשלב מאוחר יותר ב – 5.5.2011 [ע"א 6545-01-11, בכר נ' גולדנברג ואח']).זאת ועוד, הערת השופט מוטעית, שכן גם בחקירה ראשית אפשר לנסח שאלות ממוקדות ביותר, ובלבד שלא תהינה שאלות שהתשובות להן הן כן או לא[1]. קשה מאד להאמין שזו טעות בתום לב".

"כך גם בחקירה הנגדית של עו"ד בכר ע"י מר גולדנברג: כאשר העד לא ענה לשאלותיו של מר גולדנברג ומר גולדנברג מנסה למקדו, דורש השופט ממר גולדנברג ולא בנימוס: "אדוני לא מבקש מהעד לתת ציונים לתובע" (עמ' 44, שורה 27). כאן בולט כי השופט, במקום לעזור למר גולדנברג, כמי שאינו מיוצג, ולהנחותו כיצד לנהל חקירה נגדית, העיר לו בעוקצנות ואיפשר לעד לדבר כרצונו, גם אם דבריו אינם תשובה ישירה לשאלותיו של מר גולדנברג: "אז העד ישיב על עובדות כפי שהוא חושב שהוא צריך להשיב עליהן. כן."  (עמ' 45, שורות 2-1) (ההדגשה שלנו א.ג. מ.ג.). בכך, איפשר השופט לעו"ד בכר לא לענות לשאלות שנשאל בחקירה נגדית על ידי הנתבע שלא היה מיוצג, ורוקן מתוכן את החקירה הנגדית."

לו התאפשר לגולדנברג לסיים את חקירתם של בכר, רובנר דוד זהבה רובנר ואחרים, היו מתגלות עובדות משמעותיות לגביי הסתרת כספים והברחתם לחו"ל ומעשיי המרמה שעשו השלושה מול גולדנברג פסי, בין השאר במטרה להשתלט על נכסיו. הפסקת ההליך המשפטי ע"י השופט בדימוס מנהיים שאול, נעשה בטוענה של היעדר התייצבות, במועד שגולדנברג ייצג את עצמו והיה אמור להמשיך לחקור את עד התביעה הראשי דוד רובנר, ביום בו שהה גולדנברג בבית חולים בטיפול הכרחי.

המידע החיוני הועבר לידיעתו של השופט בדימוס שאול מנהיים המשמש כבורר.

באתר של היישוב הקהילתי הכפרי קדר, מתוארות פרשיות שונות בהן מעורב עו"ד בכר יצחק ואשתו המעידים על אופיו ודרך התנהלותו בנושאים רבים בין השאר:

חשדות לגנבת כספים.

– תקיפת עו"ד והגשת כתב תביעה פלילית נגד בכר.

– תשלומי כופר לשלטונות המס בגין העלמת הכנסות.

– תביעה נגדו ע"י חברת דורם בגין גביית כספים שלא כדין.

– ניצול חברת ישרוטל.

כתובת האתר: http://www.kedar.022.co.il/BRPortal/br/P100.jsp

תמונה לבכר 1   תמונה לבכר 2

תמונה לבכר 3

תגובתו של עו"ד בכר לא נמסרה למפורסם באתר היישוב קדר בהמשך לפניית ועד היישוב אליו.