ארכיון רשומות מהקטגוריה "גולדנברג פונה לכב' הנשיאה גרסטל לעזרה בהולה כנגד התנהגותו של מנהיים"‏

 

מצ"ב פרוטוקול הדיון (המתומלל מהקלטה) מיום – 6.6.2010, בו מתוארים האירועים המצוינים בחוות הדעת, המתייחסים לעמ' 194 ועד לעמ' 326 לעניין התנהלותו של השופט (בדימוס במינוי זמני) שאול מנהיים כלפיי גולדנברג.

בחוות הדעת לעניין יום הדיון – 6.6.2010, המומחים ד"ר מאיר גלבוע ועו"ד אראל גלבוע, מותחים ביקורת נוקבת שופעת בביטויים קשים נגד השופט (בדימוס במינוי זמני) מנהיים שאול, לדוגמה:

מסעיף 6.2 בחוות הדעת

"כאשר ב"כ התובעים, עו"ד לינצר, ניסה לומר דבר מה באמצע חקירתו הנגדית של מר מילוא ע"י מר גולדנברג, העיר השופט הערה מחמיאה לעד שאינה במקומה: "…אבל אני חושב שלא עומד בפנינו עד מסוג העדים שקל להפיל אותם בפח…" (עמ' 219, שורות 19-18). בדיוק כמו בעת חקירת עו"ד בכר, השופט עודד גם את העד הזה בצורה ברורה מאד ובדרך מאד מסוימת, ובכך הפחית במתכוון ובמודעות מלאה את מורא בית המשפט על העד."

מסעיף 3 בחוות הדעת

"בשאלותיו קטע השופט את רצף השאלות של מר גולדנברג ובשאלות על הבנה איפשר לעד להרחיק עצמו מן העובדות עליהן הוא אמור להיחקר. אך כאשר מר גולדנברג שאל את מילוא שאלה לא עובדתית, אלא על השערה, פסל השופט את השאלה (עמ' 230), וזאת בניגוד גמור לשאלותיו שלו לעדים במהלך חקירתם הנגדית ע"י מר גולדנברג וטוראל."

מסעיף 6.6.2 בחוות הדעת

"נראה כי רצונו של השופט לסייע לתובעים או להפריע למר גולדנברג בהגנתו השתלט לחלוטין עליו ועל חובתו להיות אובייקטיבי ולדבוק באמת."

"היכרותו של השופט עם מילוא (שאותה מילוא לא זכר, למרות שנתיים של עבודה משותפת בארגון אחד, בו מילוא שימש כסמנכ"ל והשופט כיועץ משפטי) העמידה אותו במצב של ניגוד עניינים, כך שלא היה יכול להשלים עם אפשרות שהעד טועה או משקר, ולכן "קבע", בניגוד לעובדות כי מילוא לא אמר שהסכים לשמש בתפקיד הנ"ל."

מסעיף 6.6.3 בחוות הדעת

"באמירה זו, איפשר השופט, הלכה למעשה, לעד, עימו עבד בעבר, לשקר לכאורה תוך כדי עדותו בבית המשפט, ובכך לא הותיר למר גולדנברג כל אפשרות לטעון בשלב מאוחר יותר לחוסר אמינות של מילוא, עקב סתירות בעדותו במשפט. ה"שיפוץ", שערך השופט לדברי העד, סייע לו לשופט בפסק דינו להתעלם מחוסר אמינות העד ולקבל את כל טיעוני התובעים ללא עוררין."

מסעיף 6.6.4 בחוות הדעת

"טעות" זו משתבצת היטב בהתנהלותו של השופט לאורך כל המשפט, בה הוא לכאורה התנכל שיטתית למר גולדנברג, הפריע לחקירות הנגדיות שלו, עד כדי אמירות או קביעות בהחלטותיו שלכאורה אין קשר ביניהן ובין המציאות. ולכן, אי אפשר להתייחס לאמירה לא נכונה של השופט כטעות. המסקנה הנובעת מכך היא שהשופט לכאורה אמר לא אמת בדברים אלו, והכול כדי לסייע למי שחפץ ביקרם – התובעים והעד עימו עבד בעבר."

מסעיף 6.7 בחוות הדעת

"דוגמה נוספת להתערבות מגמתית של השופט בחקירת מילוא היא ניסיונו, שכשל, לשים מילים בפי העד, כאשר השופט מחליט לקטוע את החקירה הנגדית שמנהל מר גולדנברג ובכך מכשיל את קו החקירה של מר גולדנברג, ומנסה להטות את העדות נגד מר גולדנברג"

מסעיף 6.8 בחוות הדעת

"גם כאן עולה כי השופט בהתנהלותו לא היה אובייקטיבי כפי ששופט חייב להיות, אלא נטה, ולא מעט, נגד הנתבעים, תוך התערבות שהקלה על העד. הוא אף שאל שאלות שתשובות להן מקומן בתצהיר העדות הראשית של העד, והעדר עובדות אלו בתצהיר מעידות על העד ואל לשופט לתקן מחדליו של עד שנמנע מלהצהיר על עובדות רלוונטיות למשפט ולאפשר לו לתקן את תצהירו. לו רצה השופט לעזור לבעל הדין שאינו מיוצג ולא לחבל בחקירה הנגדית היה עליו לשאול את העד מדוע עובדות אלה לא הוזכרו בתצהיר העדות הראשית. בכך הובלטה נטייתו של השופט נגד הנתבעים."

page0001

page0002

page0003page0004

page0005page0006page0007page0008page0009page0010page0011page0012page0013page0014page0015page0016page0017page0018page0019page0020page0021page0022page0023page0024

 

page0025

page0026

page0027page0028page0029page0030page0031

page0032

page0033page0034page0035page0036page0037page0038

page0039page0040page0041page0042

page0043

page0044

page0045page0046page0047page0048

page0049

page0050

page0051page0052page0053page0054

page0055

page0056

page0057

page0058

page0059

page0060

page0061page0062

page0063page0064page0065page0066page0067page0068

 

page0069page0070page0071page0072page0073page0074

page0075page0076page0077page0078page0079page0080

page0081page0082page0083page0084page0085page0086page0087page0088page0089page0090page0091

page0092

page0093page0094page0095page0096page0097page0098

page0099page0100page0101page0102page0103page0104page0105page0106page0107page0108page0109page0110page0111page0112page0113page0114

page0115

page0116page0117page0118page0119page0120page0121page0122page0123page0124page0125page0126page0127page0128page0129page0130page0131page0132page0133page0134

מודעות פרסומת

.

28.6.2010

עבור

נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז

כב' השופטת הילה גרסטל

כב' הנשיאה השופטת הילה גרסטל,

הנדון : בהמשך לפנייתי לעזרה בהולה מכבודך,

רמיסת זכויותיי, השפלתי והתנהגות פוגענית  של כב' השופט

כלפיי במהלך הדיון ביום 24.6.2010

בקשה דחופה להשהיית המשך ההליך בפני כב' השופט

ודחיית דיונים מסיבות רפואיות

 

בקשה זו המופנית לכבודך מבוססת על אירועים שקרו אחרי הגשת "הודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות" במהלך דיון שהתקיים בפני כב' השופט שאול מנהיים בת.א ת.א. 10870-12-08 ביום 24.6.2010, בבקשה שכבודך תורה להפסיק, בתוקף תפקידה הרם כנשיאת בית המשפט הנכבד, את המשך ניהול התיק בפני כב' השופט, עד שכל הראיות התומכות את בקשתי, תוצגנה בפני כבודך במלואן ולדחות את הדיונים הקרובים מהסיבות המצוינות בבקשה זו.

  1. בראשית פנייתי, ברצוני להודות לכבודך, שנאותת להתייחס לפנייתי ביום 24.6.2010, כאזרח אשר אינו מיוצג המרגיש נרמס, מופלה ונפגע במסכת של אירועים ע"י כב' השופט.
  1. לאחר קבלת תשובת כבודך, הדיון באולם בית המשפט הנכבד התקיים בניהולו של כב' השופט.
  1. בפתח הדיון שהוקלט, עדכן כב' השופט את הנוכחים בבקשה שהוגשה על ידיי לדחיית הדיון, וציין את הסיבות שהניעו אותו להחליט לדחות את הבקשה.
  1. כב' השופט הודיע לנוכחים שעקב מחויבות לא צפויה, בעקבות מקרה מצער שקרה לאחת השופטות, הדיון יוכל להתקיים רק החל משעה 10:30. כב' השופט הציג עמדה לפיה הוא מפקפק בנכונות בקשתי לגביי מועד הבדיקה (יום הדיון) ודחיפותה. כב' השופט הורה שאסע להביא אישור מהמוסד הרפואי בו הייתי אמור לקבל טיפול בבוקר הדיון, המעיד שזומנתי אומנם ליום הדיון, זימון דחוף.
  1. לצערי הרב מאחר והדיון מוקלט אינו בידיי לא אוכל להציג בפני כבודך את תמליל הדיון, תמליל צפוי להיות מוכן רק בעוד כעשרה ימים עד שבועיים ימים.
  1. כב' השופט כמובן, התעלם לחלוטין מהעובדה שבגין מחלתי הקבועה אשר מאופיינת בחוסר יציבות כפי העולה מהמסמכים הרפואיים שלפני בית המשפט, הוציא רופא מחליף לרופאת המחוז, רופאת המשפחה המרכזת את הטיפול בכל בעיותיי, המצויה בהתמודדות משפחתית כואבת, אישור מחלה ל – 9 ימים, אישור שתקפותו נדחתה על ידו. 
  1. כב' השופט בהחלטתו הראשונה בה דחה את בקשתי לדחיית הדיון, התייחס למצב בריאותי הקיים בגינו הפכתי בל כורחי לנכה מוגבל, בלשון ציורית רפואית וכמומחה בתחום ההמטולוגי "לדבר שמה בכך", בניגוד לעובדות הרפואיות ודעתו המלומדת רבת הניסיון של הפרופ' המטפל בי בתוקף תפקידו כמנהל המחלקה, ולרופא מומחה שמונה לבדוק אותי מטעם המוסד לביטוח לאומי לפני הכרזתי כנכה.
  1. מצב בריאותי הקבוע והעדכני מצוי בחומר המצוי בפני בית המשפט שנכתב ע"י הפרופ' המטפל בי:

             הבעיות הרפואיות המשפיעות על מצב בריאותי מוגדרות בין השאר כגורמות: – "הפרעות  נוירולוגיות מסוגים שונים,  כולל הפרעות בריכוז               ובחשיבה, עייפות, תשישות והפרעות מוטוריות שונות".

             בתעודות הרפואיות שנכתבו ע"י הפרופ' המטפל בי מצוין בין השאר מצבי:

             "המחלה אינה מאוזנת עדיין ובעטיה סובל מעייפות רבה, תשישות המגבילה אותו מביצוע פעולות יומיות כולל עבודה, נאלץ לשכב                במהלך היום אחרי פעילות קלה ביותר,  סובל מירידה ברמות הקשב והריכוז…." 

   התייחסויות נוספות למצבי, ניתן למצוא בחוות הדעת המקצועית של הרופא מטעם הביטוח הלאומי אשר קבע את נכותי ועובדת השיקום.          

  1. כאמור רק בגלל חששותיי מתגובה בלתי צפויה מצד כב' השופט, הגעתי לדיון בתקווה שהדיון יידחה לנוכח הנסיבות. 

המצאת האישור לבקשת כב' השופט והעלבון המתמשך

  1. למרות העומס הרב עבורי במצבי הגופני והמנטאלי הקיים, נעניתי לדרישת כב' השופט להמציא את האישור ונסעתי למוסד הרפואי אליו זומנתי, לשם המצאת האישור המבוקש. 
  1. כפי שנקבע בסמוך לשעה 10:30, מותש, עייף ופגוע לאחר למעלה משעה מתישה, המצאתי לכב' השופט את המסמך המעיד שאומנם זומנתי לקבל טיפול דחוף, ביום 24.6.2010 בעקבות הפנייה של פרופ' מכובד מנהל מחלקה בבית חולים מרכזי בישראל המטפל בי, החל מאז שהתפרצו אצלי, מחלותיי הארורות.

מצ"ב בחיסיון עם האישורים הרפואיים הנוספים. 

מצ"ב מסומן א' 

  1. כב' השופט בצעד שאיני יכול שלא לכנותו אלא, השפלה ושבירת רוחי, לעיניי קהל הנוכחים: התובעים, ביתם, עוזרם האישי, עורכי הדין של התובעים, העוזרת האישית של כב' השופט, המקליטה ונתבע 3, ניתח בצורה לעגנית את האישור שהומצא לו על ידיי, תוך שהוא מפגין לכאורה ידע רפואי מעמיק "בתהליך רפואי", כשהוא מסביר לפרוטוקול שהטיפול אותו קבע פרופ' מכובד המוביל בתחומו בארץ כטיפול דחוף, אינו דחוף, תוך כדי שהוא מציין שלאחר המצאת האישור, עדיין חסרים לו נתונים ואינו מוצא מקום לדחות את הדיון. דעתו של כב' השופט הייתה נעולה קודם להמצאת המסמך המבהיר, התעלמותו מחופשת המחלה שקיבלתי לאור מצבי הרפואי שאינו קשור כלל בבדיקה אותה הייתי אמור לעבור בבוקר הדיון ורצף האירועים העידו, שכב' השופט חיפש דרך להביע בפני "קהל מעריציו" פעם נוספת, את כושר הרטוריקה שלו ואת יכולתו לחבוט בי, להציג אותי כבלתי אמין לגביי מצב בריאותי ולשים אותי לקלס בעיניי כל תוך כדי רמיסת עקרונות "המשפט ההוגן" על כל הגדרותיו. 
  1. טון הדיבור שהדברים נאמרו ולא בפעם הראשונה של כב' השופט כלפיי היה, מתנשא, תוקפני ביותר בעל גוון חיתוך מעליב, בלתי סבלני וחסר כל כבוד ונינוחות.

אין בי ספק שלאחר האזנה לקלטת מישיבת ההוכחות הראשונה והאחרונה, כבודך תבין שבדבריי אין דברי גוזמה, נהפכו, מילותיי נבחרו בקפידה, שמא עלולות הן לפגוע שלא בצדק בכב' השופט.    

  1. במצב שהתהווה לא אוכל לשוב ולהציג בפני כב' השופט מידע אישי, רפואי כלשהו בחיסיון, שמא ישמש זה ככלי כנגדי, כלי באמצעותו מצבי הבריאותי יהפוך לנחלת הכלל כלי שישמש לנגח אותי, זאת מעבר לחוסר יכולתי לתפקד כמי שאינו מיוצג מכפייה בניהול ההליך מולו ומוגבל לעשות כן בגלל מצבי הבריאותי הפיסי והמנטאלי.
  1. תחושתי שהמאמץ העצום שעשיתי לנסוע למוסד הרפואי נעשה לריק מאחר ודעתו של כב' השופט הייתה נעולה מלכתחילה, התממשה באחת. הטיפול שהייתי אמור לקבל נדחה, מבלי קשר לעובדה שבמצבי הכללי לא יכולתי לקיים את הדיון כהליך הוגן, במהלכו נכפה עליי לחקור את עד התובע בתביעת ענק שהושתה עליי. 
  1. התנהגותו של כב' השופט כרצף התנהגותי כלפיי, המתואר בהרחבה בהודעת הערעור על החלטה בטענת פסלות, שהוגש לבית המשפט העליון, פגעה בכבודי, רמסה את זכותי לשמור על החיסיון הרפואי עליו אני מקפיד לשמור והצליחה לגרום לי לאבד את שרידי כושר החשיבה, כושר הריכוז ויכולתי התפקודית באופן שקשה לתארו במילים. 
  1. ברור שלא יכולתי כלל להשיב לכב' השופט או להתנצח איתו, כאשר נטל על עצמו תפקיד של "מומחה רפואי" ולא בפעם הראשונה, האווירה הייתה הזויה כב' השופט רמס את כבודי, העליב אותי והציג אותי בצורה פוגענית כאשר לצידי אין איש שיכול להגן עליי מפני התקפתו. לצערי קיבלתי פעם נוספת הוכחה ניצחת עד כמה כב' השופט אינו יכול לשפוט אותי בניטראליות וללא משוא פנים. 
  1. בהתנהגותו של כב' השופט לא רק שלא נשמר דימויה של המערכת השיפוטית כמצופה, אלא, דימויה נפגע וחבל ולא רק בעיניי. תגובות ההזדהות של התובעים וקבוצתם "להסבריו הרפואיים המפולפלים" ברורים וככל הנראה העניקו לכב' השופט תחושת חוזק וגאווה כפי שקרה גם בישיבת ההוכחות הראשונה, אולם בטוחני, שלא תרמו לחיזוק דימוי המערכת המשפטית, בתוכם פנימה, אלא אם כן, יש דברים הנעלמים מעיניי. 
  1. גם אם כב' השופט חשב שהאישור הרפואי אינו עונה לציפיותיו, היה יכול להסתפק בהודעה קצרה ועניינית שהאישור אינו מספק אותו ותו לא. בשביל מה היה נחוץ היה כל ההסבר התיאטרלי המיותר ? האם במצב שכזה אפשר בכלל לנהל הליך הוגן ? 
  1. ייתכן ששגיתי כאשר לא הודעתי שלא אוכל להמשיך לקיים את הדיון באותו מועד. הגעתי למצב של כמעט אפיסת כוחות מנטאליים ותפקודי הפך להיות כרובוט המתפקד על טיפות האנרגיה האחרונות שלו כמי שחושש מהתפרצויותיו של כב' השופט כלפיו לעיתים תכופות. 

המשך רמיסת זכויותיי ע"י כב' השופט במהלך הדיון ביום 24.6.2010 

  1. במהלך הדיון בו חקרתי את התובע, המשיך כב' השופט את דרכו בעלבונות חוזרים ונשנים כלפיי, רמס את יכולתי לנהל הליך הוגן ללא משוא פנים, היה חסר סבלנות בצורה מופגנת כלפיי, חסם אותי בניסיוני להגיע לחקר האמת, הרים עליי את קולו לא פעם במצב בו הייתי כתוש לחלוטין חסר חיוניות, הפגין חוסר אורך-רוח, הפגין כלפיי חוסר סבלנות ואדיבות ולא נהג כלפיי במתינות תוך כדי פגיעה חמורה בחקירה אותה ניסיתי לנהל למרות כל המגבלות המצוינות. 
  1. לאור מצבי הגופני והמנטאלי, הדיון הגיע לסיומו למעלה משעתיים לפני הזמן שהוקצב לו, מבלי שיכולתי למצות את חקירת התובע שתוכננה לדיון זה.
  1. כל הדברים המצוינים, מצויים בהקלטת השיחה שהוקלטה שטרם הוכנה לתמליל ולכן אינני יכול להציגם בפניי כבודך בשלב זה כתמליל. האזנה לשיחה תגלה עד כמה דבריי מקבלים משנה תוקף בגוון קולו של כב' השופט ובתוכן הדברים לגופם. בהקלטת הדיון, נשמעת בבירור התייחסותו של כב' השופט לפחות פעם אחת לגביי נושא הזמנת העדים בניגוד גמור לרושם שיצר בהחלטתו בעניין מיום 12.5.2010, שכביכול תישקל הזמנת העדים שביקשתי לזמן לאחר שמיעת עדי ההגנה. בחקירת עד התביעה שזכה למטריית הגנה במהלך חקירתו מכב' השופט לכל אורכה, בנושאים מהותיים חשבונאיים הקשורים במישרין לרואי החשבון של החברה, הערתי בדרך טבעית שרו"ח יעידו בהקשר לנושאים החשובים במחלוקת, אותם מנסה התובע להסתיר, כב' השופט בזלזול אופייני, לא התאפק פנה לעוזרתו וציין "אני לא חושב שנביא אותם אבל לא חשוב". כאמור דעתו של כב' השופט נעולה בכל הנושאים ללא יוצא מהכלל, החץ נעוץ זה מכבר, המעגלים משורטטים מסביבו, שוב ושוב.  
  1. התבטאותו של כב' השופט "אני לא חושב שנביא אותם אבל לא חשוב" אשר נקלטה היטב בתמליל, נאמרה באינטונציה המאומצת כאשר מבטא אדם בזלזול כלפיי נושא, "מה זה כבר משנה".
  1. חמורה שבעתיים התבטאותו המצוינת של כב' השופט לגביי סוגיית זימון העדים "אני לא חושב שנביא אותם אבל לא חשוב", לאור העובדה, שהחלטת כב' השופט מיום 12.5.201, שמטרתה הייתה אך ורק לרצות אותי באותה נקודת זמן ולהימנע מפולמוס בעניין, שימשה מצע להחלטתו של כב' שופט בית המשפט העליון א' גרוניס בתיק רע"א 4064/10 סעיפים 1 ו-2, כאשר כב' השופט א' גרוניס מציין בהחלטתו "יש לזכור, כי בית המשפט לא סגר את הדלת בפני העדה של עדים נוספים מטעם המבקשים. בהחלטה מיום 12.5.2010 נאמר, כי לאחר שמיעתם של חמישה עדים (המבקש והארבעה שיזומנו) יישקל זימונם של עדים נוספים, דרך זו הינה ראויה ונכונה"
  1. התבטאותו של כב' השופט לאחר החלטת כב' השופט א' גרוניס, מקבלת משנה תוקף שדעתו של כב' השופט נעולה זה מכבר גם בסוגיית הזמנת העדים, לה השפעות מהותיות על ניהול משפט הוגן, ללא משוא פנים ונטול מדעות קדומות. 
  1. מאחר ופרוטוקול הדיון טרם הוכן ואינו מונח בפני כבודך, נמנעת ממני האפשרות להפנות את כבודך לדוגמאות נוספות מהתבטאויותיו החמורות של כב' השופט במהלך הישיבה האחרונה. התמונה הכוללת העולה מהישיבה האחרונה עגומה, כב' השופט אינו כובש את יצרו הנקמני כלפיי, משוא הפנים כלפיי זועק וצדק לא נעשה. 
  1. בטוחני שלא קל לכבודך לקבל את דבריי כפי שהם, ברם, אינני מבטא תחושות ומחשבות, דבריי מבוססים על עובדות מתועדות שהלוואי ולא היו שכאלה. משוכנע אני שכבודך לא הייתה מאפשרת לצדדים המופיעים מולה להתבטא ולהתנהג כפי שכב' השופט עושה מולי ברצף.
  1. כתוצאה ישירה לרצף האירועים, במהלך סוף השבוע האחרון ואתמול סבלתי מתסמינים בריאותיים קשים אף מעבר לאלו שמנת חלקי מאז לקיתי במחלותיי הארורות. לא יכולתי שלא לשוב ולחוות את הסיטואציה אליה נקלעתי, התנהגות לא מפוענחת מצידו עם כב' השופט כלפיי, תוך כדי רמיסה של ממש בזכויותיי הבסיסיות ביותר לנהל הליך הוגן והפיכתי לכלי חבטות ועלבונות. 
  1. משפחתי החובקת, סעדה אותי בשעות הקשות ועזרה לי בהכנת מכתבי זה לכבודך. 
  1. מצבי הכלכלי והעובדה שעורכי דיני נטשו אותי בעקבות החלטות בתיק הקשורות במצבי הבריאותי, אינם מאפשרים לי לשכור את שירותיהם של עורכי דין חלופיים בתיק בו כמות החומר והמידע עצומים. אין בי ספק שכב' השופט לא היה מתנהג כלפיי בצורה כה משפילה וקשה לו הייתי מיוצג.
  1. ישיבת ההוכחות הנוספת נקבעה ליום 1.7.2010.
  1. היכולת האישית שלי להמשיך ולהיאבק למול מי שחרץ כבר את דיני ודעתו נעולה כלפיי וגורם להשפלתי, מתמוססת ומביאה אותי לקבלת החלטות בלתי הפיכות.
  1. הייתי אדם חזק, אדם שידע לעמוד על עקרונותיו, אדם ששירת את מולדתו משך שנים ארוכות במישורים שונים, אשר חונך במשפחה ציונית ייחודית והעביר את מורשתה לדור הבא בגאווה. עתה אני מוצא בעצמי אדם מפורר וחלש המתקשה להתמודד במכלול הבעיות שלפתחו, מאוכזב ופגוע.
  1. הישיבה האחרונה ומסכת האירועים המתוארים, הבהירה לי וחידדה שדרך הנקמנות של כב' השופט כלפיי, מנחה את התנהלותו. עשרות שנים התמחיתי בהבנת התנהגותם של אנשים בוגרים החל מהיותם ילדים, פיתחתי שיטות הוראה שונות לילדים, לפיתוח כישורי חשיבה ויצירתיות המבוססות על דיכוי התנהגויות אלימות ומתלהמות בעתידם, שיטות שלאורם מיליוני תלמידים עברו הכשרה ולימוד בלמעלה מ – 42 מדינות בעולם. שיטות הלמידה שלי זכו להוקרה מרובה ואני חתן "פרס ראש הממשלה בתחום החינוך".
  1. קיוויתי בכל מאודי שלמרות הגשת הפסלות על ידיי כנגדו, כב' השופט מעצם מעמדו ומחויבויותיו יצליח להתעלות מעל תחושת הנקם הטבעית המקננת בו כלפיי ויעשה את המרב לנהוג כלפיי בראש ובראשונה כאדם.
  1. מלחמת ההישרדות הבלתי פוסקת שלי במצבי הבריאותי ומצבי הכלכלי שנהרס, גוזלת ממני משאבים מנטאליים קשים ביותר, ניסיונותיי הכנים כפי שעולה מההתנהלות בתיק, לסיים את שמיעת התיק כאינטרס מובהק שלי ומנגד התנהלות כב' השופט למולי דוחפת אותי לתהום פעורה.
  1. משלל הסיבות המצוינות ב"הודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות", שהגשתי כנגד כב' השופט, הטענה השלישית שלי תחת הכותרת "התנהגות מפלה, אי שיווניות ובלתי ראויה באולם הדיונים במהלך ההפסקות כלפיי", מעידה כנדבך נוסף להשגותיי, עד כמה התנהגותו של כב' השופט אינה מקרית, אינה פרי של פליטת פה חד פעמית ושזורה גם בניסיונו הלא ברור של כב' השופט לנהוג כלפיי בחוסר שוויוניות, בהפגנת חוסר אורך, מתינות אדיבות וסובלנות כלפיי ובניסיונותיו למצוא חן בעיניי אחרים.

מצ"ב 4 עמ' בלבד מתצהירי מהודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות – הטענה השלישית.

מצ"ב מסומן ב' 

  1. כב' השופט קבע בהחלטה בסוף הדיון ביום 24.6.2010 שלא מוצה לנוכח הנסיבות המתוארות, שלא יתאפשר לי לחקור את עד התביעה מעבר לישיבה שנקבעה ליום 1.7.2010. במהלך הימים שנותרו, לאור החמרה במצבי הקבוע בגינה הומצאה לי תעודת מחלה, הטיפולים והאירועים לא אוכל להכין את עצמי לדיון כה מורכב ומסובך, מעבר לעובדה שלא אוכל לעמוד בפני כב' השופט אשר רק לפני ימים שב והשפיל אותי פגע בכבודי , מנע ממני ניהול חקירה הוגנת של התובע כמתואר בבקשה זו.
  1. אין בי ספק, שלאחר שכבודך תאזין להקלטת הדיונים מסקנתה תהיה להיענות לבקשתי. התבטאויותיו של כב' השופט במהלך הדיונים ובדיון האחרון, החלטותיו והתנהגויותיו המתוארות גם ב"הודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות" פוגעות באמון הציבור ברשות השופטת וברמה האישית שלי ורומסות את כל זכויותיי שוב ושוב. 
  1. אינני בטוח שמילותיי יכולות לבטא בצורה מספקת את עוצמת הזעזוע, הכאב וחוסר האונים בסיטואציה בה אני מצוי. גם לאחר שאני מקיץ משינה קצרה המתאפשרת לי באמצעות תרופות, אני "צובט" את עצמי כלא מאמין שזוהי מנת חלקי מכב' השופט.
  1. כל שאני מבקש משפט הוגן נטול ממשוא פנים.
  1. ביומיים שחלפו מצבי הבריאותי והמנטאלי התדרדר.

בקשה לדחיית הדיון הקבוע ליום 1.7.2010

  1. מצבי המתואר בתעודות הרפואיות, לא יציב ובלתי צפוי.
  1. אינני יכול במצב שנוצר לשוב ולהציג בפני כב' השופט אישורים רפואיים כפי שציינתי בסעיף 14. העלבון שספגתי והפגיעה בכבודי, הקשור למצבי הרפואי בהחלטותיו האחרונות של כב' השופט צורב ועמוק.
  1. מצ"ב שני זימונים רפואיים לטיפולים, בחיסיון, לתאריכים : 30.6.2010, וליום 1.7.2010.
  1. לא אוכל להשתתף בדיון שנקבע ליום 1.7.2010. 

הבקשות

  1. להורות בתוקף תפקידך הרם כנשיאת בית המשפט הנכבד, על הפסקת המשך ניהול התיק בפני כב' השופט, עד שכל הראיות התומכות (פרוטוקול הדיון והתקליטור) את טענותיי הקשות שלהם ערך עליון לעשיית צדק ומשפט הוגן, יועברו לעיון לכבודך, בקשר לאירועים שהתרחשו אחרי הגשת "הודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות" בדיון ביום 24.6.2010.
  1. לחילופין לאור מצב בריאותי הבלתי היציב הקבוע וההשפעות המחמירות עליו כתוצאה מהאירועים המתוארים והזימונים הרפואיים המצ"ב ושאר הטיפולים התכופים שאני עובר לרבות מדי יום, להורות על דחיית הדיונים לתקופה של מספר שבועות.

בכבוד רב

גולדנברג פסי