ארכיון רשומות מהקטגוריה "כללי"‏

כב' השופט (בדימוס – שכהונתו נקצבה) שאול מנהיים, התעלם מהצהרתו של השותף הבכיר של רובנר הברפלד מורי אהרון, תושב ארה"ב, אתו ביצע רובנר דוד באמצעות אשתו זהבה רובנר, שלל עסקאות בנסד"ק ועסקאות פרטיות אחרות – שרובנר אשם בנפילת חברת מולטימדיה קיד.  

מצ"ב כתב הגנה שהגיש הברפלד בבית המשפט השלום בתל אביב – הפנייה לסעיף 29

 

גולדנברג פסי הגיש את חוות הדעת שערכו המומחים המנוסים, ד"ר מאיר גלבוע ועו"ד אראל גלבוע (המצ"ב במלואה בבלוג זה), לנשיא בית המשפט העליון (בדימוס) כב' השופט אשר גרוניס, (להלן: "כב' הנשיא גרוניס") בבקשה להטיל עליה, צו איסור פרסום זמני.

כב' הנשיא גרוניס, החליט לא להטיל צו איסור פרסום על "הראייה המשמעותית" נגד השופט (במינוי זמני – בדימוס) מנהיים שאול, חוות דעת שהפכה לכתב בי דין, לכל עניין ודבר.

לדעתם של מומחים, כב' הנשיא גרוניס, מצא בחוות הדעת מסמך חשוב, שאין כל מניעה שיובא לידיעת הציבור הרחב. 

זהות מלאה לעמדתו של כב' הנשיא גרונים לעניין זכות הציבור לדעת, נתמכה גם בעמדת בית המשפט המחוזי מרכז, שדחה בקשה דומה להטלת צו איסור פרסום זמני על חוות הדעת החמורה, נגד השופט (בדימוס – במינוי זמני) שאול מנהיים. חוות הדעת ונספחיה הרבים נסרקה ומצויה במאגר כתבי בי דין, בבית המשפט. 

ב ב י ת        ה מ ש פ ט         ה ע ל י ו ן                                                                             רע"א 6905/11

בשבתו כבית משפט לעניינים אזרחים

בירושלים

 

בעניין:                          1. פסי גולדנברג

                                       2. פ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ

ע"י המערער בעצמו (שאינו עו"ד)

                                                                       המערער

המבקש

                                                                 – נ ג ד –

                                        1. זהבה רובנר

                                        2. דוד רובנר

                     ע"י ב"כ עוה"ד שמואל א. לינצר מרח' מנחם בגין 7 רמת גן 52521

טלפון: 03-7519988 פקס: 03-7511332

המשיבים 1 ו-2

 

                                        דורון טוראל

כתובת למשלוח דואר פרופ' נחום 10 ראשון לציון

 

המשיב 3

בקשת המערער, להטיל חיסיון

על הראייה המשמעותית המוגשת לבית המשפט הנכבד, המצ"ב

מוגשת בזה, בקשת המערער להטיל חיסיון על ראייה משמעותית ביותר המוגשת לבית המשפט הנכבד בצמוד לבקשה זו, בהמשך להודעת ערעור שהגיש המערער לבית המשפט הנכבד (ששונתה לבר"ע) על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופט שאול מנהיים) מיום 11.8.2011 במסגרת ת.א. 10870-12-08, הדוחה את בקשת המערער לביטול פסק הדין שניתן ע"י בית המשפט קמא כנגד המערערים 1 ו-2 (להלן "המערער") בטענת היעדר התייצבות.

המערער אינו מיוצג בהמשך ישיר להתפטרות עורכי דינו בנסיבות שטרם הובהרו עד תום.

  1. היעדר ייצוג למערער, בתביעה מופרכת עמוסה באלפי מסמכים, פגע בזכויותיו לניהול הליך הוגן.
  2. חלק מהשגותיו של המערער לגביי ההליך המשפטי, נטענו ב"הודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות", שעל פסק הדין הוטל איסור פרסום.
  3. ביום 3.9.2012, הועברה לידיי המבקש, ראייה מהותית כבדת משקל שמהסיבות המתוארות במכתב הפתיח לה, המבקש פונה לבית המשפט הנכבד, בבקשה להטיל עליה חיסיון.
  4. בית המשפט הנכבד, מתבקש להורות על חיסיון הראייה המצורפת לבקשה זו.

מן הדין ומין הצדק להיעתר לבקשה.

9.9.2012                                                                                                          המערער

                                                                                                                  גולדנברג פסי

 

 ב ב י ת        ה מ ש פ ט         ה ע ל י ו ן                                                                             רע"א 6905/11

בשבתו כבית משפט לעניינים אזרחים

בירושלים

בעניין:                          1. פסי גולדנברג

                                       2. פ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ

ע"י המערער בעצמו (שאינו עו"ד)

                                                                       המערער

המבקש

                                                                 – נ ג ד –

                                        1. זהבה רובנר

                                        2. דוד רובנר

                     ע"י ב"כ עוה"ד שמואל א. לינצר מרח' מנחם בגין 7 רמת גן 52521

טלפון: 03-7519988 פקס: 03-7511332

המשיבים 1 ו-2

                                        דורון טוראל

כתובת למשלוח דואר פרופ' נחום 10 ראשון לציון

המשיב 3

 הסבר המערער לבקשתו להטיל חיסיון

על הראייה המשמעותית המוגשת לבית המשפט הנכבד, המצ"ב

  1. המערער מתכבד להגיש לבית המשפט הנכבד ראייה מהותית, חוות דעת ערוכה כדין, שנערכה ע"י ד"ר מאיר גלבוע ועו"ד אראל גלבוע, שמסקנתה, כעולה מן העובדות ומן ההיבטים המשפטיים, חובה לפתוח בחקירה פלילית נגד השופט מנהיים לעניין תיק זה.
  2. חוות דעת מעמיקה זו, שעריכתה ערכה מספר חודשים, מועברת לכב' היועץ המשפטי לממשלה, במטרה שייבחן אותה לעומקה וייענה לבקשה.

3. פרטי ניסיונו של אחד מעורכי חוות הדעת ד"ר מאיר גלבוע כוללים בין השאר:

3.1 – יועץ בכיר למבקר המדינה למאבק בשחיתות הציבורית.

3.2 – סגן ראש היחידה הארצית לחקירות פשעים.

3.3 – יועץ ראש מפלג חקירות ביחידה הארצית לחקירות הונאה.

3.4 – ראש מדור הנחייה במחלקת החקירות במטה הארצי.

4. בחוות הדעת המחזיקה ללא נספחיה, 68 עמ' מצוין בין השאר:

          4.1 – "ריבוי הראיות להפרות הדין, לרבות ההפרות של כללי האתיקה לשופטים[1], מהותן                          והשתבצותן בתוך מארג שלם, מעידות כי אין מדובר במעידות או טעויות, אלא על                              התנהגות מכוונת ומודעת שנעשתה בזדון ובחוסר תום לב".

          4.2 – "אי העמדת השופט מנהיים לדין עלולה להוות פגיעה קשה בערכים של שלטון החוק                          והשוויון בפני החוק, אשר במקרה הנוכחי גוברים על השיקול של הגנה על הרשות                              השופטת".

           4.3 – "הוכח ברמה גבוהה של ודאות שאין מדובר במעשים שנעשו בתום לב או ברשלנות ושהם                   נעשו אגב קיומה של מחשבה פלילית. ולכן מעשים אלו אינם יכולים להיחשב "במילוי                           תפקידו השיפוטי" של השופט מנהיים. הראינו שהשופט מנהיים, לכאורה, ניצל את תפקידו                   השיפוטי הרם, באופן מכוון לשבש את מהלכי המשפט, להפר את אמון הציבור במערכת                     השיפוטית, להימנע מלבצע את הוראות הדין ולהפר את הוראות הקוד המשמעתי של                         השופטים".

          4.4 – "מסתבר שהשופט מנהיים מכיר היטב ולפני ולפנים את סוגיית הפסקת הייצוג של אדם על                  ידי עורך דינו. לכן, לא ניתן לייחס כל החלטה וכל קביעה שלו לחוסר ידע ומודעות, בין אם                  במהלך הישיבות ובין אם במסגרת ההחלטות שקיבל, אלא ככאלה שנעשו במודעות מלאה                  לדין ובכוונה להפר אותו, תוך כוונה מיוחדת, בזדון ובחוסר תום לב והכול כדי לפגוע בניהול                  התקין של המשפט ובזכויות הנתבעים".

         4.5 – "לכן, מתעורר חשד, שאינו חשד קל, להטיית משפט ע"י השופט, המעלה  צורך לחקור כיצד                 אירע ומדוע נהג השופט כפי שנהג במשפט זה, תוך שלכאורה העדיף בעל דין על פני                         משנהו באופן כה קיצוני".

         4.6 – "ברור מאליו, כי התנהגויותיו של השופט מנהיים ודרך ניהולו את המשפט, המעלים חשדות                   כבדים לביצוע עבירות פליליות והפרות חמורות של כללי האתיקה של השופטים, שנעשו                     בזדון ובחוסר תום לב, אינן חוסות תחת מטריית ההגנה על הרשות השופטת".

         4.7 – "הקשר הסמוי, שהתגלה ונחשף כאן, בין השופט ובין התובעים ו/או בא כוחם, מבלי                           שהשופט חשף את הדברים במשפט עצמו, מצביע כי הוא פעל יחד עם התובעים ו/או בא                     כוחם נגד הנתבעים, ובכך פגע ביכולתם לנהל את הגנתם ושיבש את ההליכים".

          4.8 – "ניהול המשפט על ידי השופט מנהיים מצביע כי הוא פעל לשבש את הניסיון של הנתבעים                  ובמיוחד של מר גולדנברג להגן על עצמו מפני התביעה ובכך שיבש לכאורה את מהלכי                      המשפט, שהוא עצמו ניהל"

5. בקשת החיסיון מבוקשת עד אשר יכריע כב' היועץ המשפט לממשלה לעניין המבוקש.

6. בגלל רגישות העניין, והדיסקרטיות הנדרשת בשלב זה, בית המשפט הנכבד, מתבקש להורות על         חיסיון הראייה המצורפת לבקשה זו.

9.9.2012                                                                                                       המערער

גולדנברג פסי

מתוך חוו"ד סעיף 5.1 – "עולה חשד לכאורי שתגובת השופט לכאורה אינה אמת …. לכאורה נתן השופט יד להפרת הדין."

פורסם: 4 במאי 2016 ב-בין השופט לבין התובעים ו/או באי כוחם", בני הזוג רובנר משחדים את העו"ד של גולדנברג, בניסיון לקבלת דבר במרמה", בקשה חזימון עדים מהותיים שהגיש גולדנברג להזמת תביעת הזדון שנדחתה ע"י השופט בדימוס מנהיים, המומחים קובעים בחוות הדעת שהשופט בדימוס שאול מנהיים "קיפח בצורה שיטתית זכויות דיוניות של הנתבעים" (גולדנברג ו, המומחים קובעים: "חשדות לקשרים אפשריים בין השופט לתובעים ו/או באי כוחם", השופט בדימוס מנהיים "קיפח בצורה שיטתית זכויות דיוניות של גולדנברג", השופט בדימוס שאול מנהיים דוחה את בקשת גולדנברג פסי לזימון עדי הגנה בטענות שגויות, השפלה והתנהגות פוגענית, השפלה והתנהגות פוגענית של השופט בדימוס שאול מנהיים, חוות דעת שערכה ד"ר לימור זר גוטמן הקובעת שעו"ד של רובנר הפרה את החוק והחלטת ועדת האתיקה, חוות הדעת מצביעה על "קיומו של קשר סמוי, כללי, מאתר משוב השופטים, מבקר המשרד לביטחון פנים מביע שאט נפש וזעם נגד בני הזוג רובנר, מבקר ונציב תלונות הציבור במשרד לביטחון פנים מביע בפני בית המשפט בתצהיר, מדוע ובאלו נסיבות "זכתה" עמותת עזר מציון במניות בחברה הציבורית שייסד גולדנברג פסי ?

 

מתוך חוות הדעת של המומחים המפורסמת במלואה.

"5     התנהלות השופט במהלך חקירתו של חברו לספסל הלימודים עוה"ד בכר:

5.1     בתום החקירה הראשית של עו"ד בכר, חברו של השופט מתקופת לימודיו, לא הזהיר השופט את העד כי אל לו לשוחח עם עורכי הדין של התובעים עד תום חקירתו הנגדית, וזאת בניגוד לנוהג ולהכלה הפסוקה. בתום החקירה הראשית השופט הכריז עלהפסקה בת 20 דקות (עמ' 42 שורה 27 – עמ' 43 שורה 1). הנתבעים 1 ו-3 (מר גולדנברג ומר דורון טוראל, להלן: "טוראל") יצאו מהאולם, בו נשארו התובעים, עורכי דינם, העד עו"ד בכר הנ"ל והשופט בלבד. במהלך ההפסקה שוחח השופט עם עורכי הדין של התובעים ועם העד, חברו משכבר הימים, ללא נוכחות הנתבעים. עניין זה הוכח בתצהירו של מר גולדנברג בבקשה לפסלות שופט ובערעור על החלטת השופט בבקשתו זו. גם השופט עצמו אישר בהחלטתו את עצם קיום השיחה עם העד – עו"ד בכר. לא זאת אף זאת, בהחלטתו לדחות את הבקשה לפסלות שופט טען השופט כי: "דובר בהפסקות קצרצרות שנתבקשתי לקיים ואשר סברתי כי יציאתי מהאולם במהלכן תביא להתארכות מיותרת שלהן. העיקר הוא כי אותן שיחות חולין התנהלו בשקיפות מלאה ובאזני כל הנוכחים" – "כל הנוכחים" לדידו של השופט הם עו"ד בכר, התובעים ובאי כוחם בלבד. לא מצאנו בתמלול של הפרוטוקול המוקלט כל זכר לכך שהשופט התבקש לקיים הפסקות, אלא נראה שהשופט הוא אשר יזם את ההפסקות. אשר על כן, עולה חשד לכאורי שתגובת השופט לכאורה אינה אמת. בקיימו שיחה, בה שותפו העד, עו"ד בכר, התובעים ועורך דינם, לכאורה נתן השופט יד להפרת הדין. יודגש כי שיחת חולין של שופט עם עד במהלך חקירתו הנגדית (ובדרך כלל, גם אחריה) אינה נורמטיבית ואינה ראויה, שכן היא גורמת לכך שמורא בית המשפט לא יחול על העד, במיוחד כשברקע השיחה יחסי ידידות או היכרות מוקדמים בין השופט לעד. עוד נזכיר כי אחת מההפסקות ה"קצרצרות" הללו נמשכה כ – 20 דקות."

 

מצ"ב פרוטוקול הדיון (המתומלל מהקלטה) מיום – 6.6.2010, בו מתוארים האירועים המצוינים בחוות הדעת, המתייחסים לעמ' 194 ועד לעמ' 326 לעניין התנהלותו של השופט (בדימוס במינוי זמני) שאול מנהיים כלפיי גולדנברג.

בחוות הדעת לעניין יום הדיון – 6.6.2010, המומחים ד"ר מאיר גלבוע ועו"ד אראל גלבוע, מותחים ביקורת נוקבת שופעת בביטויים קשים נגד השופט (בדימוס במינוי זמני) מנהיים שאול, לדוגמה:

מסעיף 6.2 בחוות הדעת

"כאשר ב"כ התובעים, עו"ד לינצר, ניסה לומר דבר מה באמצע חקירתו הנגדית של מר מילוא ע"י מר גולדנברג, העיר השופט הערה מחמיאה לעד שאינה במקומה: "…אבל אני חושב שלא עומד בפנינו עד מסוג העדים שקל להפיל אותם בפח…" (עמ' 219, שורות 19-18). בדיוק כמו בעת חקירת עו"ד בכר, השופט עודד גם את העד הזה בצורה ברורה מאד ובדרך מאד מסוימת, ובכך הפחית במתכוון ובמודעות מלאה את מורא בית המשפט על העד."

מסעיף 3 בחוות הדעת

"בשאלותיו קטע השופט את רצף השאלות של מר גולדנברג ובשאלות על הבנה איפשר לעד להרחיק עצמו מן העובדות עליהן הוא אמור להיחקר. אך כאשר מר גולדנברג שאל את מילוא שאלה לא עובדתית, אלא על השערה, פסל השופט את השאלה (עמ' 230), וזאת בניגוד גמור לשאלותיו שלו לעדים במהלך חקירתם הנגדית ע"י מר גולדנברג וטוראל."

מסעיף 6.6.2 בחוות הדעת

"נראה כי רצונו של השופט לסייע לתובעים או להפריע למר גולדנברג בהגנתו השתלט לחלוטין עליו ועל חובתו להיות אובייקטיבי ולדבוק באמת."

"היכרותו של השופט עם מילוא (שאותה מילוא לא זכר, למרות שנתיים של עבודה משותפת בארגון אחד, בו מילוא שימש כסמנכ"ל והשופט כיועץ משפטי) העמידה אותו במצב של ניגוד עניינים, כך שלא היה יכול להשלים עם אפשרות שהעד טועה או משקר, ולכן "קבע", בניגוד לעובדות כי מילוא לא אמר שהסכים לשמש בתפקיד הנ"ל."

מסעיף 6.6.3 בחוות הדעת

"באמירה זו, איפשר השופט, הלכה למעשה, לעד, עימו עבד בעבר, לשקר לכאורה תוך כדי עדותו בבית המשפט, ובכך לא הותיר למר גולדנברג כל אפשרות לטעון בשלב מאוחר יותר לחוסר אמינות של מילוא, עקב סתירות בעדותו במשפט. ה"שיפוץ", שערך השופט לדברי העד, סייע לו לשופט בפסק דינו להתעלם מחוסר אמינות העד ולקבל את כל טיעוני התובעים ללא עוררין."

מסעיף 6.6.4 בחוות הדעת

"טעות" זו משתבצת היטב בהתנהלותו של השופט לאורך כל המשפט, בה הוא לכאורה התנכל שיטתית למר גולדנברג, הפריע לחקירות הנגדיות שלו, עד כדי אמירות או קביעות בהחלטותיו שלכאורה אין קשר ביניהן ובין המציאות. ולכן, אי אפשר להתייחס לאמירה לא נכונה של השופט כטעות. המסקנה הנובעת מכך היא שהשופט לכאורה אמר לא אמת בדברים אלו, והכול כדי לסייע למי שחפץ ביקרם – התובעים והעד עימו עבד בעבר."

מסעיף 6.7 בחוות הדעת

"דוגמה נוספת להתערבות מגמתית של השופט בחקירת מילוא היא ניסיונו, שכשל, לשים מילים בפי העד, כאשר השופט מחליט לקטוע את החקירה הנגדית שמנהל מר גולדנברג ובכך מכשיל את קו החקירה של מר גולדנברג, ומנסה להטות את העדות נגד מר גולדנברג"

מסעיף 6.8 בחוות הדעת

"גם כאן עולה כי השופט בהתנהלותו לא היה אובייקטיבי כפי ששופט חייב להיות, אלא נטה, ולא מעט, נגד הנתבעים, תוך התערבות שהקלה על העד. הוא אף שאל שאלות שתשובות להן מקומן בתצהיר העדות הראשית של העד, והעדר עובדות אלו בתצהיר מעידות על העד ואל לשופט לתקן מחדליו של עד שנמנע מלהצהיר על עובדות רלוונטיות למשפט ולאפשר לו לתקן את תצהירו. לו רצה השופט לעזור לבעל הדין שאינו מיוצג ולא לחבל בחקירה הנגדית היה עליו לשאול את העד מדוע עובדות אלה לא הוזכרו בתצהיר העדות הראשית. בכך הובלטה נטייתו של השופט נגד הנתבעים."

page0001

page0002

page0003page0004

page0005page0006page0007page0008page0009page0010page0011page0012page0013page0014page0015page0016page0017page0018page0019page0020page0021page0022page0023page0024

 

page0025

page0026

page0027page0028page0029page0030page0031

page0032

page0033page0034page0035page0036page0037page0038

page0039page0040page0041page0042

page0043

page0044

page0045page0046page0047page0048

page0049

page0050

page0051page0052page0053page0054

page0055

page0056

page0057

page0058

page0059

page0060

page0061page0062

page0063page0064page0065page0066page0067page0068

 

page0069page0070page0071page0072page0073page0074

page0075page0076page0077page0078page0079page0080

page0081page0082page0083page0084page0085page0086page0087page0088page0089page0090page0091

page0092

page0093page0094page0095page0096page0097page0098

page0099page0100page0101page0102page0103page0104page0105page0106page0107page0108page0109page0110page0111page0112page0113page0114

page0115

page0116page0117page0118page0119page0120page0121page0122page0123page0124page0125page0126page0127page0128page0129page0130page0131page0132page0133page0134

 

איסור 1 חתוך.jpg

2 חדש

 

 

איסור 3 חתוך

ביום 2.9.2011 פנה גם נתבע נוסף, בפנייה אישית, לכב' נשיאת (בדימוס) בית המשפט המחוזי מרכז, השופטת הילה גרסטל, בבקשה להעביר את השופט (בדימוס) במינוי זמני שאול מנהיים, מלהמשיך לנהל את התיק.

פנייה חריגה וחמורה זו, מגוללת בקצרה את התנהלותו של השופט (בדימוס שכהונתו נקצבה) שאול מנהיים, בניהול התיק.

כמענה לפנייה, מתייחסת כב' הנשיאה (בדימוס) השופטת גרסטל הילה לעצם הבקשה ומנחה בפועל למבקש להגיש בקשת פסלות ממנהיים: "יש להגיש בקשת פסלות לשופט הדן בתיק"!

במועד הגשת הבקשה החריגה, נשיאת בית המשפט המחוזי (בדימוס) כב' השופטת הילה גרסטל, הייתה מעורה היטב בהליכים החריגים שהתנהלו בתיק בניהולו של מנהיים, בהמשך לפניותיו של גולדנברג פסי במישרין לכב' הנשיאה גרסטל, לרבות מסמכים ועדכונים שהועברו אליה בהמשך להתערבותה, חלקם תחת הכותרת – סודי.

החלטת גרסטל לעניין הגשת פסלות 1

החלטת גרסטל לעניין הגשת פסלות 2

 

 

התבטאות כוחנית, בוטה ומזלזלת של השופט במינוי זמני (בדימוס) שאול מנהיים כלפיי גולדנברג לעניין זימון עדי הגנה, כחלק מהתנגדות ובלימה רחבה, לאפשר לגולדנברג לזמן למתן עדות, עדים שהיה בכוחם לפרום בקלות את טענות הכזב שהופנו נגדו.

בפועל, מנהיים בלם את זכותו של גולדנברג להוציא את יומו בבית המשפט, לאחר החלטתו לתת פסק דין בעילת היעדר התייצבות בנסבות המתוארות, בשלב בו טרם הסתיימה חקירתו של רובנר שבחלקה הראשון נחשפה מערכת שקריו והנסיבות הנקמניות שהביאו להגשת התביעה נגד גולדנברג ואח'.

זלזול

 

בבית משפט מחוזי מרכז                                                                              ת.א. 10870-12-08

קבוע ליום 10.6.2010

בפני כב השופט שאול מנהיים

 

  1. פסי גולדנברג

רח' עמי 5 פתח תקווה 49323

  1. פ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ

ע"י גולדנברג פסי

טלפון  03-9338889  פקס 03-9338879

המבקשים 1 ו-2

הנתבעים 1 ו-2

דורון טוראל

מען למכתבים רח' פרופ' נחום 10

ראשון לציון

טל' 0507-425474

המבקש 3

נתבע 3

                                                           – נ ג ד –

 כב' השופט שאול מנהיים  

המשיב 1   

  1. זהבה רובנר
  2. דוד רובנר

ע"י ב"כ עוה"ד שמואל א. לינצר מרח' מנחם בגין 7 רמת גן 52521

טלפון: 03-7519988 פקס: 03-7511332

המשיבים 2 ו-3

התובעים 1 ו-2

בקשה לפסלות כב' המותב

כב' המותב מתבקש להיענות לבקשת המבקשים פסי גולדנברג ופ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ המוגשת באמצעות המבקש 1, (להלן "המבקש") לפסול את עצמו מהמשך ניהול ההליכים בתיק ת.א. 10870-12-08 המתנהל  בבית המשפט המחוזי מרכז, מהטעמים המפורטים בבקשה זו, מתצהירו של המבקש התומך בבקשה המצ"ב נספח א' ומתצהירו של הנתבע 3, ותומך בבקשה, מטעמיו המצ"ב נספח ב'.

כב' המותב מתבקש בזאת לבחון האם בהחלטותיו מ-  25.4.2010, 7.5.2010, 12.5.2010, 16.5.2010 ו – 26.5.2010 ובישיבתו בדין במשפט ביום 2.5.2010, אין נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט, חוסר שוויוניות, חוסר אובייקטיביות, העדר ניטראליות ונסיבות נוספות המצורפות והמפורטות בבקשה זו, כעולה מסעיף 77א. (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984 כדלקמן:

77א. (א) שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.

 

  1. כב' המותב מתבקש בזאת לבחון אם בהחלטותיו מ – 19.4.2010, 25.4.2010, 7.5.2010, 12.5.2010, 16.5.2010 ו – 26.5.2010 ובמהלך הדיון שהתקיים ביום 2.5.2010 אין נסיבות של ממש שיש בהן חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
  2. כב' המותב מתבקש בזאת לבחון אם בהחלטותיו מ – 19.4.2010, 25.4.2010, 7.5.2010, 12.5.2010, 16.5.2010 ו – 26.5.2010, ובמהלך הדיון שהתקיים ביום 2.5.2010 אין נסיבות של ממש שיש בהן כדי חוסר יכולתו של כב' המותב לשפוט את המבקשים באובייקטיביות.
  3. כב' המותב מתבקש בזאת לבחון אם בהחלטותיו מ – 19.4.2010, 25.4.2010, 7.5.2010, 12.5.2010, 16.5.2010 ו – 26.5.2010, ובמהלך הדיון שהתקיים ביום 2.5.2010 אין נסיבות של ממש שיש בהן כדי חוסר יכולתו של כב' המותב להתייחס למבקש בניטראליות.
  4. כב' המותב מתבקש בזאת לבחון אם בהחלטותיו מ – 19.4.2010, 25.4.2010, 7.5.2010, 12.5.2010, 16.5.2010 ו – 26.5.2010, ובמהלך הדיון שהתקיים ביום 2.5.2010 אין נסיבות של ממש שיש בהן כדי דעותיו של כב' המותב נעולות עוד לפני ישיבת ההוכחות הראשונה ובמהלכה כנגד המבקש.
  5. כב' המותב מתבקש בזאת לבחון אם בהחלטותיו מ – 19.4.2010, 25.4.2010, 7.5.2010, 12.5.2010, 16.5.2010 ו – 26.5.2010, ובמהלך הדיון שהתקיים ביום 2.5.2010 אין נסיבות של ממש שיש בהן כדי חוסר נכונותו ופתיחותו של כב' המותב לתת למבקש את האפשרות לשכנע את כב' המותב בצדקתו ולהציג את ענייניו מבלי לחסום אותו.
  6. כב' המותב מתבקש בזאת לבחון אם בהחלטותיו מ – 19.4.2010, 25.4.2010, 7.5.2010, 12.5.2010, 16.5.2010 ו – 26.5.2010, ובמהלך הדיון שהתקיים ביום 2.5.2010 אין נסיבות של ממש שיש בהן כדי התנהגות כב' המותב כלפיי המבקש בחוסר סבלנות בהיעדר אדיבות, איפוק, ריסון ומתינות.
  7. כב' המותב מתבקש בזאת לבחון אם בהחלטותיו מ – 19.4.2010, 25.4.2010, 7.5.2010, 12.5.2010, 16.5.2010 ו – 26.5.2010, ובמהלך הדיון שהתקיים ביום 2.5.2010 אין נסיבות של ממש שיש בהן כדי התנהגות של כב' המותב באולם בית המשפט שערערה את בטחונו של המבקש.
  8. כב' המותב מתבקש בזאת לבחון אם בהחלטותיו מ – 19.4.2010, 25.4.2010, 7.5.2010, 12.5.2010, 16.5.2010 ו – 26.5.2010, ובמהלך הדיון שהתקיים ביום 2.5.2010 אין נסיבות של ממש שיש בהן כדי התנהגות מפלה ובלתי ראויה של כב' המותב באולם בית המשפט כלפיי המבקש.
  9. כב' המותב מתבקש בזאת לבחון אם בהחלטותיו מ – 19.4.2010, 25.4.2010, 7.5.2010, 12.5.2010, 16.5.2010 ו – 26.5.2010, ובמהלך הדיון שהתקיים ביום 2.5.2010 אין נסיבות של ממש שיש בהן כדי התייחסות פוגענית של כב' המותב כלפיי המבקש לאור העובדה שהמבקשים והנתבעים אינם מיוצגים.
  10. כב' המותב מתבקש בזאת לבחון אם במהלך הדיון שהתקיים ביום 2.5.2010 אין נסיבות של ממש שיש בהן כדי אי התייחסות למצב בריאותו של המבקש, מצב אשר הוצג בפני כב' המותב לפני הדיון.
  11. כב' המותב מתבקש בזאת לבחון אם בהחלטותיו מ – 19.4.2010, 25.4.2010, 7.5.2010, 12.5.2010, 16.5.2010 ו – 26.5.2010, ובמהלך הדיון שהתקיים ביום 2.5.2010 אין נסיבות של ממש שיש בהן העדר שוויוניות לרעת המבקשים.
  12. כב' המותב מתבקש בזאת לבחון אם בהחלטותיו מ – 19.4.2010, 25.4.2010, 7.5.2010, 12.5.2010, 16.5.2010 ו – 26.5.2010, ובמהלך הדיון שהתקיים ביום 2.5.2010 אין נסיבות של ממש שיש בהן כדי התנהגות שהושפעה מהרצון לשאת חן בעיניי הנוכחים.
  13. כב' המותב מתבקש בזאת לבחון אם בהחלטותיו מ – 19.4.2010, 25.4.2010, 7.5.2010, 12.5.2010, 16.5.2010 ו – 26.5.2010, ובמהלך הדיון שהתקיים ביום 2.5.2010 אין נסיבות של ממש ש"מראית פני הצדק", אינם נראים בהתנהלות כב' המותב מול המבקשים.
  14. כב' המותב מתבקש בזאת לבחון אם בהחלטותיו מ – 19.4.2010, 25.4.2010, 7.5.2010, 12.5.2010, 16.5.2010 ו – 26.5.2010, ובמהלך הדיון שהתקיים ביום 2.5.2010 אין נסיבות בהן כב' המותב התבטא כלפיי נושאים מהותיים הדורשים בירור ושמיעת עדויות, טרם זמנם, התבטאויות המבטאות עמדות סופיות היוצרות חשש ממשי למשוא פנים. 

פתח דבר

המבקשים, מבקשים להדגיש בפתח בקשתם שבקשת הפסלות אינה מתייחסת לגופה של החלטה זו אחרת שהתקבלה ע"י כב' המותב בתיק. המבקשים מצביעים בבקשתם על נסיבות שונות תחת הכותרת של, "חשש ממשי למשוא פנים", בהן מתקיימות עילת הפסלות, כפועל יוצא מרצף האירועים וההתבטאויות של כב' המותב בתיק, המעלים חשש כי שיקול דעתו של כב' המותב מוטה באופן, שאינו מאפשר לו לנהל את המשפט באובייקטיביות ובפתיחות.

טענות הפסלות המועלות כנגד כב' המותב נשענות על בסיס עובדתי, הקלטת ישיבת ההוכחות, פרוטוקול הדיון מיום 2.5.2010 והמסמכים האחרים אליהם מופנה כב' המותב בבקשה זו.

טענות הפסלות המועלות כנגד כב' המותב נשענות בין השאר על העובדה שדעתו של כב' המותב ננעלה, המבקש הופלה לרעה במהלך חקירת עדי התביעה וחקירתו את עדי התביעה לא מוצתה, בעניינים המהותיים בהם קיימות מחלוקות בתיק.

  • טענה ראשונה

 בקשת המבקשים מכב' המותב לזימון עדים

 מבוא

 המבקש לאורך כל הבקשה ובטענה הראשונה לבקשת הפסלות, אינו מלין לגופן של ההחלטות שנתנו ע"י כב' המותב בעניין הזמנת עדי ההגנה או להערותיו בעניין ואחרות. המבקשים הגישו בר"ע על ההחלטות שנתנו בעניין, אי זימון העדים המבוקשים ע"י כב' המותב.

השתלשלות האירועים הקשורים לסוגיית הזמנת עדי ההגנה מטעם המבקשים הבאה לידי ביטוי בהחלטות המשתנות מקצה לקצה של כב' המותב, מצביעה על טענות פסלות רבות כנגד כב' המותב.

הטענות לפסלות בגינם מתבקש כב' המותב לפסול את עצמו מלהמשיך לנהל את התיק בגין הטענה הראשונה הן:

  • דעותיו של כב' המותב נעולות עוד לפני ישיבת ההוכחות הראשונה כנגד המבקש.
  • מתקיימות נסיבות של ממש שיש בהן חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
  • מתקיימות נסיבות של ממש שיש בהן כדי חוסר יכולתו של כב' המותב לשפוט את המבקשים באובייקטיביות.
  • מתקיימות נסיבות של ממש שיש בהן כדי חוסר יכולתו של כב' המותב להתייחס למבקש בניטראליות.
  • מתקיימות נסיבות של ממש שיש בהן כדי חוסר נכונותו ופתיחותו של כב' המותב לתת למבקש את האפשרות לשכנע את כב' המותב בצדקתו ולהציג את ענייניו מבלי לחסום אותו.
  • מתקיימות נסיבות של ממש שיש בהן כדי התנהגות כב' המותב כלפיי המבקש בחוסר סבלנות, בהיעדר אדיבות, מתינות, איפוק וריסון.
  • מתקיימות נסיבות של ממש שיש בהן העדר שוויוניות, לרעת המבקשים.
  • מתקיימות נסיבות של ממש שיש בהן כדי התייחסות פוגענית של כב' המותב כלפיי המבקש לאור העובדה שהמבקשים והנתבעים אינם מיוצגים.
  • מתקיימות נסיבות של ממש בהן כב' המותב התבטא כלפיי נושאים מהותיים הדורשים בירור ושמיעת עדויות, טרם זמנם, התבטאויות המבטאות עמדות סופיות היוצרות חשש ממשי למשוא פנים.

בקשה ראשונה – החלטה ראשונה

המבקשים הגישו לכב' המותב בקשה מסודרת ומנומקת להזמנת עדים ביום 28.3.2010 בצירוף לתצהיר עדות ראשית מצידם כפי שנקבע ע"י כב' המותב הקודם בתיק.

החומר נמצא בתיק.

רשימה העדים נבחרה בקפידה ובצמצום מרשימת מעורבים ארוכה. הרשימה כוללת עדים אשר בעדותם יכולים להפריך ולהזים את האשמות הלא מבוססות של התובעים, לאשר תוכנם ומשמעותם של מסמכים המוגשים והמצויים בתיק, להשמיע עמדתם לגביי תהליכים בהם היו שותפים התובעים במישרין הקשורים לתביעה בקשר בלתי הפיך ולחזק את טענותיהם של המבקשים כנגד האשמות השקריות החמורות המועלות כלפיהם.

  1. על פי ההסברים המפורטים שהועברו ע"י המבקשים לכב' המותב, העדים שנבחרו בקפידה ע"י המבקשים,  הנם עדים מרכזים  בעלי משמעות עליונה בסוגיות המועלות ע"י התובעים כנגד המבקשים.
  1. מרביתם של העדים מקורבים לתובעים אשר הם אלה שבחרו ממניעיהם לא להזמינם לעדות, למרות חשיבותם הגדולה בשמיעת הראיות בתיק ולחקר האמת.
  1. חלקם של העדים למרות מעורבותם בחברה ומחויבויותיהם המקצועיות, הרחיקו את עצמם מכל מעורבות בתיק הפירוק החל משנת 2000 וביקשו לא להיות מעורבים בכל מחלוקת בתיק.
  1. לצד כל עד ציינו המבקשים בצורה ברורה ומובהרת את הקשר שלהם לכתבי התביעה ולמחלוקות בין הצדדים.
  1. רק ביום 18.4.2010, 22 ימים לאחר הגשת הבקשה לזימון עדים, פנו התובעים לכב' המותב והגישו את תגובתם לבקשת המבקשים לזימון עדים.

        החומר נמצא בתיק.

  1. הבקשה של התובעים הועברה למבקשים רק ביום 21.4.10.
  1. טענותיהם של התובעים בתגובה להזמנת עדים ע"י המבקשים, מתמקדות בסרבול הדיון והפרכת סיסמאות של חוסר רלבנטיות ואין בהם התייחסות עניינית עובדתית כדי להשיג על אי נחיצותו של עד זה או אחר המופיע ברשימת העדים אותם מבקשים המבקשים להעיד.
  1. כב' המותב בתיק מונה, יומיים שלושה או בסמוך לכך, לפני מתן החלטתו המתייחסת להזמנת עדי המבקשים מיום 28.3.2010.
  1. התיק מכיל אלפי עמודי מסמכים רלבנטיים למחלוקות הטעונות הכרעה.
  1. ביום 18.4.2010 נתן כב' המותב החלטה ראשונה בה מצוין בין השאר:

          "…..אולם מחמת היקפו העצום של התצהיר (הכולל, ללא נספחיו, למעלה ממאה עמודים ועוד הרבה יותר מאלפיים (1) עמודי נספחים) אינני מתיימר לומר כי לצורך ההכרעה בבקשה קראתי את כל התצהיר ונספחיו בעיון" 

         החומר נמצא בתיק. 

  1. "החלטה ראשונה" – ביום 19.4.2010 נתן כב' המותב את החלטתו השנייה בתיק, "החלטה ראשונה", המתייחסת לבקשת המבקשים להזמנת עדי ההגנה:
  1. לשמיעת התיק כולו הוקצו יומיים וברור שלא ניתן לשמוע כמו (טעות במקור) כזו של עדי הגנה .
  2. על פניו לפחות הרוב המכריע, אם לא כל, העדים נשוא הבקשה אינם רלבנטיים למחלוקות הטעונות הכרעה.
  3. לא נטען שנעשה ניסיון לקבל תצהירים מהעדים.
  4. על כן לא יוזמנו העדים שהנתבעים ביקשו לזמן, על פי הבקשה הנוכחית.

החומר נמצא בתיק. 

  1. כב' המותב פסל פסילה גורפת את בקשת המבקשים לזמן את עדיהם בשלב ראשוני, מבלי שהיה בידיו לבחון את נחיצות שמיעת העדים והרלבנטיות שלהם למחלוקות הטעונות הכרעה, תוך כדי הדבקת "אות קין" קולקטיבי לרלבנטיות של העדים בשלב מקדמי שכזה.
  1. כב' המותב קבע בהחלטתו, שלשמיעת התיק כולו הוקצו יומיים ומכאן שזכותם של המבקשים להשמעת עדי ההגנה תיפגע ולו רק בטוענה המתייחסת להקצאת זמן קצוב לשמיעת כל התיק.
  1. שגה כב' המותב בהחלטתו, כב' נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז כב' השופטת הילה גרסטל קבעה בהחלטה ביום 3.2.2010 שיוקצו בשלב ראשון לפחות ארבעה מועדי דיון בתיק עוד לפני מינויו של כב' המותב בתיק.

        החומר נמצא בתיק. 

  1. כב' המותב קבע ש"לא נטען שנעשה ניסיון לקבל תצהירים מהעדים".

שגה כב' המותב בהחלטתו. בבקשת המבקש ביום 28.3.2010 להזמנת עדים סעיף 8 לבקשה ציין המבקש:

            "פניתי למספר עדים למסור תצהירים אולם הם הודיעו לי שהם מעדיפים להיות מוזמנים   

        על ידי בית המשפט".

הסיבות הנוספות המתייחסות ליתרת  העדים  שהמבקשים  אינם  יכולים  להחתימם על

תצהירים, צוינו לצד תיאור הרלבנטיות של כל עד לתביעה וכללו: מקורבים לתובעים,

עובדי ציבור ואחרים.

בקשה שנייה – החלטה שנייה 

  1. ביום 25.4.2010 הגישו המבקשים בקשה נוספת מפורטת המבוססת על הבקשה הראשונה להזמנת עדי ההגנה.

        החומר נמצא בתיק. 

  1. "החלטה שנייה" – ביום 25.4.2010 נתן כב' המותב את החלטתו:

          "הבקשה תידון בדיון הקרוב, ולו משום שיתכן שלאחר שמיעת העדים שיישמעו בו ניתן   

            יהיה להיווכח שחלק מהעדים המבוקשים אינם נחוצים עוד."

            החומר נמצא בתיק. 

  1. ביום 2.5.2010 התקיימה ישיבת הוכחות ראשונה. בישיבה לא התקיים כל דיון לגביי הזמנת עדי המבקשים.
  1. בתום ישיבת ההוכחות ביום 2.5.2010 בחלק הלא מוקלט של הישיבה, קבע כב' המותב שיתקיים דיון בנושא הזמנת העדים בדיון הקרוב שנקבע ליום 12.5.2010, למרות שנשמעו עד לאותו מועד רק שניים מעדי התביעה, לא כולל עדותם המרכזית של התובעים עצמם.
  1. הדיון שנקבע ליום 12.5.2010 נדחה ליום 10.6.2010, בהמשך לבעיות הרפואיות בהם לוקה המבקש והטיפולים האינטנסיביים אותם הוא עובר. 

החלטה שלישית

  1. ביום 5.5.2010 הגישו התובעים בקשה לכב' המותב בבקשה, לקבלת החלטה לגביי הזמנת עדי המבקשים ללא דיון, למרות שלא התקיים כל דיון בעניין, דיון שנקבע ע"י כב' המותב בשתי החלטות שונות.

        החומר נמצא בתיק. 

  1. התובעים מבססים את בקשתם מיום 5.5.2010 על העובדה שהדיון הקרוב נדחה, דחייה הקשורה במסכת טיפולים שעובר המבקש. טענתם של התובעים פוגענית לאור סיבת הדחייה הבריאותית בנוסף לעובדה, שנקבעו מספר מועדי דיונים נוספים וצפויים להיקבע דיונים נוספים בעתיד.
  1. התובעים עושים כל שלעיל ידם למנוע מהמבקשים לקיים דיון יסודי ומעמיק ולהעלות את מלוא טענותיהם כנגד תביעתם הקנטרנית הגדושה בטענות קשות כנגד המבקשים שבבסיסה נקמנות נגד המבקש ומנצלים את העובדה שהמבקשים אינם מיוצגים.
  1. "החלטה שלישית" – ביום 7.5.2010 מבלי לבקש את תגובת המבקשים או לקיים דיון כפי שקבע כב' המותב, נתן כב' המותב את החלטתו:

          "יואיל הנתבע להודיע מיהם ארבעת העדים (שלא הוגש תצהיר מטעמם) החיוניים ביותר

          להוכחת טענותיו, בשים לב לכך שעובדות שאינן במחלוקת ( לדוגמה בלבד: אין צורך

          להוכיח כי עמותת עדי עד קיימה אירוע בבית נשיא המדינה, משום שזוהי עובדה שאינה

          שנויה במחלוקת)

          הודעה כאמור תוגש עד 12.5.2010. להודיע בפקסימיליה לצדדים. לצד שלא מסר מספר

          פקסימיליה תינתן הודעה טלפוני, ותיערך תרשומת המתעדת מסירת ההודעה, זהות

          המקבל והמועד המדויק של השיחה."

          החומר נמצא בתיק.

  1. המבקשים העבירו את תשובתם לכב' המותב ביום 12.5.2010. בתשובתם חזרו המבקשים ונימקו את בקשתם לזמן את כל העדים שהם מבקשים להעיד. בחירת כמות אקראית של עדים מבלי כל קשר למהות עדותם לא אפשרה למבקשים להצביע על עדים הנבחרים "בתחושת אצבע".

        החומר נמצא בתיק.

החלטה רביעית 

  1. "החלטה רביעית" – ביום 12.5.2010 נתן כב' המותב את החלטתו:

         "הנתבע 2 כנראה לא ירד לסוף דעת בית המשפט בהחלטתו מיום 7.5.2010. הנתבע נדרש (אין לו שיקול דעת בנדון) להודיע מייד, עד מחר, מי הם ארבעת העדים החיוניים ביותר לטעמו מבין העדים שביקש לזמן ללא תצהיר. עליו לבחור בשלב הזה לא יותר מעד אחד כזה מכל נושא שעליו הוא מבקש להביא עדים שלא הוגש תצהיר מטעמם. אם לא יעשה כן הנתבע 2, לא יוזמנו בשלב זה עדים מטעמו כלל על ידי בית המשפט יודגש כי אם יבצע הנתבע 2 החלטה זו, ולאחר שיישמעו כל אותם עדים שיוזמנו בעקבות זאת וכן הנתבע 2 עצמו, אשקול זימון עדים נוספים מטעמו אם אתבקש לעשות כן, המזכירות תודיע מייד טלפונית לנתבע 2 החלטה זו ותערוך תרשומת של השיחה."

            החומר נמצא בתיק.

  1. סגנון ההחלטה של כב' המותב והאולטימאטום אשר הוצב בפני המבקש אשר אינו מיוצג, יצרה תחושה מאוד לא נוחה בלשון עדינה, אצל המבקש, המנוטרל גם כך מניהול אורח חיים נורמאלי בגלל מחלותיו ומצב בריאותו הכללי הרופף.
  1. האפשרות התיאורטית שמעלה כב' המותב בהחלטתו לגביי הזמנת עדים נוספים בשלב מאוחר יותר, פוגעת ומחמירה את זכויותיהם של המבקשים. למבקשים לא ניתנת בהחלטה מסוג זה הזכות לתכנן את קו ההגנה שלהם כראוי, יכולת הכנת חקירת עדי התביעה המבוססת בין השאר על עדותם של עדי ההגנה נפגעת קשות וכמו כן לא ניתנת למבקשים הזכות לקבוע את סדר השמעת עדי ההגנה על פי שיקוליהם.
  1. כב' המותב קבע שעל המבקשים לבחור בעד אחד מכל נושא שעליו הוא מבקש להעיד, בסך הכל 4 עדים, כאשר לא קיימת בפועל כל חלוקה ל – 4 נושאים. בבקשה שהוגשה על ידי המבקשים להזמנת עדים חולקו העדים ל – 6 קבוצות מרכזיות, על מנת להקל את ההתייחסות לנושאים המרכזיים. בעיון ב"קבוצות" ניתן להבחין על נקלה שלא מדובר בחלוקה המסווגת על פי נושאים, אלא חלוקה שתאפשר סדר לקורא.

6  עדים בודדים הוזמנו תחת הכותרת של "אחרים" שאינם נמנים כלל לקבוצות. 

  1. כב' המותב חילק את העדים ל – 4 נושאים, ניתן למצוא בסעיף "בנקים – מפרק החברה". טענות קשות מועלות כנגד המבקשים ע"י התובעים, בכל הקשור להתנהלות הכספית בחברה. ללא שמיעת עדותם של אנשי הבנק (להם היה תפקיד משמעותי כמו לאנשי הכספים הנוספים בחברה ומחוצה לה) אשר נבחרו אף הם ע"י התובעים ומפרק החברה שבדק את הטענות שהושמעו במשך שנים כלפיי המבקשים, לא יוכלו המבקשים להוכיח את טענותיהם ולשלול את טענותיהם של התובעים.
  1. מעבר לאמור, כל עד מהווה נדבך הכרחי ולא ניתן לוותר על עדותו על מנת להבין את המכלול הנדרש בתביעה מורכבת מסוג זה. בעיון ברשימת העדים שהגישו המבקשים ובהערות המצורפות לכל עד ניתן ללמוד שכל עד, עדותו מנותקת מעדותו של עד אחר וכולם יחד יוצרים את מארג ההגנה של המבקשים.
  1. ביום 13.5.2010 העבירו המבקשים בל כורחם, מחשש ומתוך חוסר בררה וניסיון בהמשך להחלטתו של כב' המותב, רשימת ארבעה עדים שברצונם לזמן להעיד.

        החומר נמצא בתיק.

החלטה חמישית 

  1. "החלטה חמישית" – ביום 16.5.2010 נתן כב' המותב את החלטתו:
  1. העד מס' 1 לא יוזמן, ולו משום שהזמנתו מחייבת אישור יו"ר הכנסת. על הנתבע 1 לבחור לו עד אחר שיוכל להעיד בנושאי העמותה.
  2. כל אחד מהעדים 2,3, ו-4 יוזמן לישיבת הוכחות הקבועה ליום 24.6.2010 בתנאי שהנתבע 1 יפקיד סך של 1,000 ₪ בגין הזמנת כל עד. ההפקדה תבוצע עד 26.5.2010 ויחד עמה יודיע הנתבע 2 את מענו המלא של כל אחד מהעדים."

                    מצ"ב ומסומן טו'. 

  1. כב' המותב קבע, בהחלטתו מיום 16.5.2010 כאשר למרות שתי החלטותיו שלו, לקיים דיון בעניין הבאת העדים ע"י המבקשים (דיונים שלא התקיימו), קיבל את בקשת התובעים מיום 5.5.2010 לקביעת "מכסת עדי ההגנה".
  1. כב' המותב קבע, בהחלטתו מיום 16.5.2010 כאשר חסם את האפשרות למבקשים לזמן לעדות את יו"ר "עמותת עדי" השר תא"ל במיל' בנימין (פואד) בן אליעזר מטעמים פרוצדוראליים למרות חשיבותו הבלעדית במתן עדות לגביי עמותת "עדי עד" ולו בגלל העובדה שבנקודת זמן זו, מר בן אליעזר נושא במשרת שר ומכהן כחבר כנסת.
  • דוגמא לאחד הנושאים המעידה על חשיבות השמעת העדים מטעמם של

          המבקשים לא ברמה סלקטיבית  

עמותת "עדי עד הנצחות" 

  1. עמותת "עדי עד הנצחות" נוסדה כשנה וחצי לפני שנחתם הסכם השותפות בין המבקשים, השותפים האחרים והתובעים.
  1. מטרת העמותה, כפי שמופיע בתעודה לרישומה היא: "לפעול להנצחת זיכרם של הנופלים במערכות ישראל, לרבות הנופלים במילוי תפקידם, חללי זרועות הביטחון וחללי אירגוני המחתרות בארץ ישראל. הקמתם וניהולם של מסגרות להנצחת זכר הנופלים". 
  1. פרויקט זה זכה לחסותו של נשיא המדינה לשעבר, מר עזר ויצמן, ז"ל. ערב ההשקה נערך בבית הנשיא בנוכחות מוזמנים מכובדים רבים.
  1. בתפקיד יו"ר פעיל של עמותת "עדי עד" שימש השר תא"ל במיל' בנימין (פואד) בן אליעזר.
  1. התובעים לא בוחלים בפגיעה מכוערת ומרושעת בפועלם של אנשים רבים, לרבות אנשי ציבור, אשר נטלו חלק בפעילותה של עמותת "עדי עד" אשר ראו במטרת הנצחת חללי צה"ל מטרה נעלה.
  1. לטענת התובעים העמותה, אשר פעלה באופן נמרץ להשגת תרומות, בארץ ובחו"ל, לשם קידום מטרותיה האמורות, הינה לא פחות מ"פיקציה" פרי יצירת המבקש, שנועדה אך ורק לשם האדרת ערכה ויוקרתה של ממ"ק ו"לפתות כביכול את התובעים להשקיע בממ"ק". המבקשים עומדים על זכותם להפריך תיאוריה מופרכת זו, הפוגעת באנשים רבים על לא עוול בכפם ומהווה נדבך חשוב ומרכזי בתביעתם נגד התובעים.
  1. כב' המותב קבע בהחלטתו מיום 12.5.2010 כי על המבקשים לזמן עד אחד "מתוך נושא", ממסכת הנושאים המרכיבים את התביעה נגדם. המבקשים יציגו את הרלבנטיות ונחיצות שמיעתם של העדים שביקשו המבקשים לזמן בנושא עמותת "עדי עד" כדוגמא, לעוול הקשה הבלתי הפיך ולנזקים העלולים להיגרם למבקשים, במידה והחלטת כב' המותב תישאר על כנה ותמנע שמיעתם של כל העדים הקשורים בפעילויותיה השונות של עמותת "עדי עד", כמו בנושאים אחרים.
  1. בתצהיר עדות ראשי של תובע 2 טוען תובע 2 כלפי המבקש בין השאר: 
  • – עמ' 7 סעיף 49 – "בדיעבד התבררו לי כל הפרטים על המרמה ועל ההטעיה שהנתבע עשה כולל הקשר של הנתבע לפרויקט "עדי עד".
  • – עמ' 7 סעיף 50 – עמותת עדי עד הוקמה בשנת 1996, במטרה להנציח כביכול את זכרם של הנופלים במערכות ישראל.
  • – עמ' 7 סעיף 55 – כישרונו ועוצמת המרמה של הנתבע יכולים לקבל ביטוי גם בעובדה שהחברים בעמותה, ובעיקר במועצה הציבורית הארצית שלידה, היו חברים נכבדים ביותר. מדובר באישי ציבור בכירים וידועים מתחום הביטחון והפוליטיקה, שיצרו אמינות רבה במיוחד בכל הקשור לכוונות העמותה וליכולתה…"
  • עמ' 7 סעיף 56מסתבר, כי הנתבע הצליח להוליך שולל אף את החברים קמאים לעיל, ולנצלם, שלא על דעתם, כמובן, לטובת מעשי המרמה שלו. 
  1. המבקשים מבקשים לזמן למתן עדות רק כמות מצומצמת מהאישים המכובדים המוזכרים

בתצהירו של תובע 1 ביניהם: מר סלי מרידור, ד"ר לובל שבתאי, אלוף במיל' שחור אורן

ומר שובל זלמן.

           לא מתקבל על הדעת שזכותם של המבקשים לסתור את הטענות החמורות חסרות 

           התקדים כלפיהם לזמן למסירת עדות חלק קטן מהאישים המכובדים שהתובע טוען

           שהמבקש "הוליך שולל, ניצל ורימה", תיחסם. 

דוגמא לנחיצות להזמנת עדים בנושא עמותת "עד עד" 

עיון מעמיק ברשימת העדים המבוקשים למסור את עדותם ע"י המבקשים וההסבר הנלווה לכל אחד מהם, מבהיר את זכותם של המבקשים להזמין למתן עדות להזמת טענותיהם הקשות של התובעים כלפיהם הנה רלבנטית והכרחית, זכות שבוטלה למעשה בהחלטותיו של כב' המותב.

העד – השר תא"ל במיל' בנימין (פואד) בן אליעזר 

  1. השר תא"ל במיל' בנימין (פואד) בן אליעזר, שימש בתפקיד יו"ר פעיל של עמותת "עדי עד".
  1. עדותו של השר בן אליעזר כאמור הנה עדות מרכזית והכרחית ולא ב"נושאי העמותה" באופן כללי, זאת לנוכח הטענות המועלות למכביר בתביעה כנגד המבקשים והעמותה. יו"ר העמותה השר תא"ל במיל' בנימין (פואד) בן אליעזר, היה הגורם המרכזי הפעיל בעמותה, גייס את אנשי המועצה הציבורית, נטל חלק פעיל בכל הפעילויות הענפות שהעמותה ניהלה בארץ ובעולם לרבות ערבי התרמה, גיוסי מתנדבים ותורמים הכרת העמותה כמלכ"ר ועוד. אין אדם אחר שהיה מעורב בפעילותה של העמותה שיכול להעיד כנגד הדברים החמורים המועלים נגד העמותה וכנגד המבקש, מלבד יו"ר העמותה השר תא"ל במיל' בנימין (פואד) בן אליעזר. 
  1. המבקשים לא יוכלו להדוף ולהזים את ההאשמות החמורות המועלות נגדם בנושא עמותת

"עדי עד" ולהוכיח את טענותיהם, ללא עדותו של השר תא"ל במיל' בנימין (פואד) בן

אליעזר.

העד – מר רון פלד 

  1. תא"ל במיל' חנוך מילוא הגיש תצהיר מטעמם של התובעים. שימש תקופה קצרה בתפקיד ראש המועצה הציבורית של עמותת "עדי עד".

החומר נמצא בתיק. 

  1. לכל אורך תצהירו מבסס מר מילוא את הקשר שלו לעמותת "עדי עד" על הקשר שנוצר בינו לבין המבקש כביכול. מר מילוא נוקב בתצהירו בשמו של מר רונקי פלד, אשר לטענתו ערך היכרות בינו לבין המבקש וכתוצאה מהיכרות זו הצטרף לבקשת המבקש לעמותה. כמו כן מתאר מר מילוא אינפורמציות שהועברו לו ממר פלד מפיו של המבקש לכאורה.
  1. מר פלד שותף עסקי עם התובע 2 ולו היכרות ארוכת שנים עם המבקש.
  1. פנייה של המבקש למר פלד לקבלת תצהיר שיבהיר שדבריו של מר מילוא שקריים נתקלה בסירוב. מר פלד הסביר להמבקש שהוא יאות להעיד את כל האמת במידה ויוזמן באמצעות בית המשפט.
  1. עדותו של מר פלד משמעותית ביותר להזמת טענותיו של מר מילוא. חסימת עדותו של מר

פלד מלהעיד פוגעת בזכות המבקשים לסתור את טענותיו של מר מילוא ולהוכיח את

טענותיהם וחשיפת האמת.

  1. עדותו של מר פלד הכרחית על מנת לסתור את טענותיו של מר מילוא. חסימת המבקשים מלהעיד את מר פלד לא תאפשר למבקשים להזים את עדותו של מר מילוא ואת הטענות המופנות כלפיי המבקש. 

עובדות 

  1. בפתח ישיבת ההוכחות ביום 2.5.2010 ציין כב' המותב :

כב' השופט:      אני מודיע כי שניים מעדי התביעה, עו"ד יצחק בכר ותת אלוף  

                            במילואים חנוך מילוא, מוכרים לי אישית. ההיכרות עם עו"ד בכר על

                            רקע לימודים משותפים בפקולטה למשפטים בתל אביב בשנות

                            ה-70' עד תחילת שנות ה-80'. תת אלוף במילואים חנוך מילוא על  

                            רקע עבודה משותפת באותו ארגון במשך שנתיים בתחילת שנות

                            ה-90'.

  1. ב"כ התובעים משמש כעו"ד של התאגיד אותו מנהל מר מילוא מזה שנים.

עמ' 1 מפרוטוקול הישיבה מיום 2.5.2010.

החומר נמצא בתיק. 

עד – תא"ל במיל' יצחק שגב 

  1. שימש בתפקיד מנכ"ל עמותת "עדי עד".
  2. התובע 2 בתצהירו מגולל האשמות שונות לפתחו בתצהירו.
  3. חלק גדול מדברי הבלע אותם משמיע תובע 1 בתצהירו, מכוונים להתנהלותו של מר שגב

במסגרת תפקודו בעמותה.

  1. מר שגב הנו עובד ציבור ומשמש כמבקר המשטרה.
  2. המבקשים עומדים על זכותם לזמן את מר שגב על מנת לדחות את טענותיו חסרות השחר

של תובע 2 כלפיי עמותת "עדי עד" וכלפיי המבקשים.

עד – מר יהודה לנצקרון 

  1. שימש כמתווך בין התובעים למבקשים.
  2. היה בעל מניות בחברה.
  3. היה מעורב בפרויקט "עדי עד" במישרין וארגן פרויקט התרמה באמצעות רשויות

מקומיות ומשרד החינוך.

  1. מר לנצקרון שותף של התובעים ומכאן שאין אפשרות לקבל ממנו תצהיר.
  2. עדותו של מר לנצקרון בנושא העמותה חשובה ביותר ונחוצה למבקשים להזמת טענות התובעים נגדם.

עד – מר מנחם כהן 

  1. סמנכ"ל בכיר במשרד החינוך.
  2. בתוקף תפקידו אישר את מיזם ההתרמות של עמותת "עדי עד" במערכת החינוך.
  3. עדותו של מר כהן הכרחית לשם הזמת הטענות החמורות של התובעים כנגד פעילותה של העמותה והמבקשים.
  4. מר כהן עובד ציבור ומקורב לתובעים ואין אפשרות לקבל ממנו תצהיר.

עד – מר עמיחי גרנביץ 

  1. שימש כגזבר בעמותת "עדי עד".
  2. מקורב לתא"ל במיל' חנוך מילוא.
  3. עדותו של מר גרנביץ חשובה להזמת טענותיהם של התובעים כלפיי המבקשים במסגרת הפעילות עם עמותת "עדי עד".
  4. מר גרנביץ מכיר את התובעים והמבקשים ולכן אין אפשרות לקבל ממנו תצהיר.

דוגמא זו המתייחסת לעמותת "עדי עד", ממחישה את נחיצותם הבלתי ניתנת לערעור של כל עד ועד בהתייחס לנדבך מסוים ממוקד, הקשור במישרין לטענותיהם של המבקשים, כנגד האשמות החמורות של התובעים. המבקשים לא יוכלו להוכיח את צדקתם בבחירה ב"עד נבחר אחד" מתוך רשימת העדים המצומצמת בפרשיית עמותת "עדי עד" כמו גם בנושאים האחרים.

דוגמא זו ממחישה נושא אחד ממכלול הנושאים הדורשים בירור מעמיק בתביעה וממחישה עד כמה עדותם של כל עדי ההגנה  המבקשים נחוצים, רלבנטיים ומהותיים ביותר. 

סיכום – טענה ראשונה 

  1. עוד בטרם עלה בידיו של כב' המותב ללמוד את החומר הרב בתיק, כב' המותב "נועל את דעותיו" לגבי הרלבנטיות של הזמנת עדי ההגנה מטעם המבקשים.
  2. כב' המותב מפגין חוסר נכונות ופתיחות כלפיי המבקש ולא מאפשר למבקש, לשכנע את כב' המותב בצדקתו ולהציג את ענייניו וטיעוניו, בהמשך לביטול הדיון בנושא בעקבות הלחץ המלאכותי המופעל מצידם של התובעים בהגשת בקשות וחוזרות.
  3. בהחלטותיו כב' המותב מפגין כלפיי המבקש, חוסר סבלנות, היעדר אדיבות, איפוק, ריסון ומתינות.
  4. כב' המותב מפגין חוסר שוויוניות בולט לרעת המבקשים.
  5. כב' המותב מיהר להתבטא כלפיי נושאים מהותיים הדורשים בירור ושמיעת עדויות, טרם זמנם, התבטאויות המבטאות עמדות סופיות היוצרות חשש ממשי למשוא פנים.
  6. "מראית פני הצדק" ואובייקטיביות כלפיי המבקשים "לא נראים".
  • טענה שנייה 

מבוא 

המבקש בטענה השנייה לבקשת הפסלות, אינו מלין לגופה של ההחלטה שנתן כב' המותב בעניין. 

המבקש מצביע בטענה זו על הסיבות שכב' המותב צריך לפסול את עצמו מלהמשיך לנהל את התיק לנוכח טענות הפסלות העולות בטענה. הטענות לפסלות בגינם מתבקש כב' המותב לפסול את עצמו מלהמשיך לנהל את התיק בגין הטענה השנייה הן:

  • מתקיימות נסיבות של ממש שיש בהן חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
  • מתקיימות נסיבות של ממש שיש בהן כדי חוסר יכולתו של כב' המותב לשפוט את המבקשים באובייקטיביות.
  • מתקיימות נסיבות של ממש שיש בהן כדי חוסר יכולתו של כב' המותב להתייחס למבקש בניטראליות.
  • מתקיימות נסיבות של ממש שיש בהן העדר שוויוניות לרעת המבקשים.
  • מתקיימות נסיבות של ממש שיש בהן כדי התנהגות כב' המותב כלפיי המבקשים, בהיעדר בחוסר סבלנות, בהיעדר אדיבות, איפוק, ריסון ומתינות.
  • מתקיימות נסיבות של ממש שיש בהן כדי התייחסות פוגענית של כב' המותב כלפיי המבקש לאור העובדה שהמבקשים והנתבעים אינם מיוצגים. 

פגיעה נוספת במבקשים בהחלטת כב' המותב לבקשת נתבע 3 

  1. הנתבע 3 אשר אינו מיוצג, פנה לכב' המותב ביום 12.5.2010 בבקשה לזמן את עדי ההגנה מצידו בהמשך להחלטת כב' המותב מיום 7.5.2010. כל עדי הנתבע 3 מופיעים ברשימת העדים שהמבקשים, מבקשים להעיד.
  1. ביום 12.5.2010 החליט כב' המותב בהמשך לבקשתו של הנתבע 3:

            "לא ברור מדוע הנתבע 3 הגיב להחלטה שלא כוונה אליו. שאלת עדי הנתבע 3 היא שאלה ששעתה טרם הגיעה". 

  1. החלטת כב' המותב מיום 12.5.2010 המתייחסת לנתבע 3, מערימה קושי נוסף לא צפוי עלינו. חוסר הודאות לגביי אישור העדים, ומתי "שעתה של הזמנת עדי הנתבע 3 תגיע" ?, לא מאפשרת לנו להכין את חקירתו של התובע 2 ולתכנן כראוי את חקירת העדים במועדי הישיבות הקרובות שנקבעו.

החומר מצוי בתיק 

טענה שנייה – טענות המבקש לבקשת פסלות כנגד כב' המותב 

  • החלטתו של כב' המותב ביום 12.5.2010 בהמשך לבקשתו של נתבע 3 פוגעת במישרין במבקשים ויש בה נסיבות של ממש המצביעות על חוסר יכולתו של כב' המותב לשפוט את המבקשים ונתבע 3 באובייקטיביות.
  • נוסח ההחלטה מצביע על חוסר סבלנות, אדיבות, איפוק, ריסון ומתינות כלפיי בקשתו הלגיטימית של נתבע 3.
  • בקשתם של התובעים מכב' המותב מיום 5.5.2010 לקבלת החלטה לגביי זימון עדי המבקשים, נשענה על הטענה שהם זקוקים לזמן על מנת להכין את עצמם לקראת עדויות עדי ההגנה, בקשה שנענתה כאמור ע"י כב' המותב, בניגוד להחלטותיו הקודמות בעניין שלפני מתן החלטה בעניין יתקיים דיון, מנגד בקשתו של נתבע 3 באותה סוגיה עצמה, בעלת משקל זהה, זוכה לתשובה לא ברורה וכעסנית, הדבר מצביע על העדר אובייקטיביות וניטראליות מצידו של כב' המותב. 
  • טענה שלישית 

התנהגות מפלה ואי שוויוניות 

מבוא 

התנהגותו של כב' המותב כמתואר בטענה השלישית פוסלת את יכולתו של כב' המותב להמשיך ולנהל את התיק. 

הטענות לפסלות בגינם מתבקש כב' המותב לפסול את עצמו מלהמשיך לנהל את התיק בטענה השלישית הם:

  • חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
  • חוסר יכולתו של כב' המותב לשפוט את המבקשים באובייקטיביות.
  • חוסר יכולתו של כב' המותב להתייחס למבקש בניטראליות.
  • התנהגות של כב' המותב באולם בית המשפט שערערה את בטחונו של המבקש.
  • נסיבות של ממש שיש בהן כדי התנהגות מפלה של כב' המותב באולם בית המשפט כלפיי המבקש.
  • התנהגות כב' המותב כלפיי המבקש מתבטאת בחוסר סבלנות בהיעדר אדיבות, איפוק, ריסון ומתינות.
  • נסיבות של ממש ש"מראית פני הצדק", אינם נראים בהתנהלות כב' המותב מול המבקשים.
  • נסיבות של ממש שיש בהן כדי התנהגות שהושפעה מהרצון לשאת חן בעיניי הנוכחים. 

תיאור הנסיבות לבקשת הפסלות 

כב' המותב בהתנהגותו בהיכל המשפט נהג לאורך כל ישיבת ההוכחות הראשונה בצורה אי שיווניות בולטת ומפלה בצורה בולטת, אשר ערערה לחלוטין את בטחונו של המבקש, התנהגות אשר אינה הולמת התנהגות המצופה משופט לבטח משופט הנמצא בתפקיד כה מכובד של שופט בבית משפט מחוזי.

  • במהלך שתי הפסקות קצרות, כב' המותב נשאר ישוב על כסאו וניהל שיחת "סמול טוק" עם שני עורכי הדין, עו"ד לינצר ב"כ התובעים ועו"ד בכר עד התביעה 1 ,שהיה באמצע מתן עדותו כעד מטעם התביעה.
  • מהשיחה שהתנהלה בין כב' המותב לבין ב"כ התובעים הסתבר למבקש ולנתבע 3 הרקע להיכרות של כב' המותב עם עד התביעה, מר מילוא שאמור להעיד בישיבת ההוכחות הבאה ביום 10.6.2010.
  • השיחה בין כב' המותב לבין ב"כ התובעים חשפה בפני המבקש ונתבע 3 פרטים הקשורים לכישוריו של כב' המותב בעניינים שיפוטיים שונים.
  • השיחה בין כב' המותב לבין עד התביעה עו"ד בכר בהפסקות עדותו, הכתימה את ההליך והסבה לו נזק בלתי הפיך, גרמה למבקש נתק מחשבתי חמור ותחושת משוא פנים חמורה. המבקש אשר ניהל בעצמו למרות מצבו הבריאותי הרופף, את חקירת העד עו"ד בכר חש תחושה קשה, איבוד כושר ריכוז ומיקוד ותחושת מועקה קשה ביותר. בנוסף לקשיים האחרים שהערים כב' המותב מול המבקש, התקשה המבקש לאחר ההפסקות לחזור ולחקור את העד כנדרש.
  • "הקשר שנוצר" בין הצדדים והאווירה החד צדדית, "העניקו" גם לתובעים עצמם ולביתם שנכחה בדיון, בטחון ותחושת קרבה והם הצטרפו לשיחה עם כב' המותב בסוף הדיון. השיחה נסבה על מספר נושאים כמו: התלוצצות על כמות העדים המבוקשים ע"י המבקשים, העובדה המצערת שאחד העדים נפטר בכל הקשור לבקשה לזימון עדים שהגישו המבקשים ואי הגשת דו"ח מסכם ע"י מפרק החברה.
  • טענה רביעית 

ישיבת ההוכחות הראשונה – פרוטוקול הדיון מיום 2.5.2010 

מבוא 

המבקש יצביע בטענה הרביעית, על התנהלותו העקבית של כב' המותב כנגדו ולא כמקרה בודד, במהלך כל הדיון, תוך כדי רמיסת זכויותיו של המבקש לנהל הליך הוגן, שוויוני ואפילו לזכות כאשר התבקש, את עזרתו של כב' המותב.

כעולה מהמובא במקבץ, כב' המותב נהג כלפיי המבקש במשוא פנים ממשי, חסם את המבקש לנהל את חקירת שני עדי התביעה, גרם להפסקת חקירת עד תביעה 1 ע"י המבקש וערער לחלוטין את בטחונו של המבקש.

טענות הפסלות של המבקש כלפיי כב' המותב תוצגנה לגביי כל קטע במקבץ, בסופו, הלקוח מפרוטוקול הדיון מיום 2.5.2010. 

כללי – חשיבות שמיעת התקליטור 

קיימת חשיבות מרובה, להאזין להקלטת הדיון. האינטונציה המילולית, חיתוך הדיבור, ההשוואה בין גוון ורמת הקול בפנייה של כב' המותב כלפיי המבקש לעומת כלפיי, עדי התביעה וב"כ התובעים, מצביעים על משוא הפנים בו נהג כב' המותב כלפיי המבקש. לצערו של המבקש, ההקלטה והפרוטוקול אין ביכולתם להעביר את הבעות  פניו של כב' המותב ושפת הגוף שלו בהתאמה לנאמר, אך על נקלה ניתן לתאר מצבים אלו בהקשר, לאינטונציה המילולית, חיתוך הדיבור, ההשוואה בין גוון רמת הקול בפנייה למבקש לעומת הנוכחים האחרים. 

קריאת הפרוטוקול מעבירה את המסרים המילוליים בלבד, מנגד, שמיעת הדברים משמעותית בהבנת הבקשה לפסלות המותב, המושתתת על משוא פנים, חוסר סבלנות, היעדר אדיבות ומתינות, אי שוויוניות, ערעור בטחונו של המבקש לנוכח טון הדיבור והאינטונאציה של כב' המותב כלפיו והתנהגותו של כב' המותב המושפעת מהרצון לשאת חן בעיניי הנוכחים.

ישיבת ההוכחות ביום 2.5.2010 נערכה לפני החלטות כב' המותב על בקשת המבקשים/הנתבעים לזמן עדים מטעמם. 

רקע מקדים לעדותו של עד התביעה 1  עו"ד יצחק בכר 

הסבר

עד התביעה 1 עו"ד בכר שימש כעו"ד של המבקשים במהלך שנים ארוכות לפני כניסת התובעים ואחרים לשותפות עם המבקשים באמצעות תובעת 1.

עו"ד בכר חצה את הקווים והפך להיות עו"ד של התובעים "מתחת לאפו" של המבקש ומשמש כעורך דינם בעניינים עסקיים רבים ואחרים גם עתה.

כחלק מתוכנית סדורה להקשות על המבקשים ניהול הליך משפטי הוגן, העד עו"ד בכר לא הגיש תצהיר בטענות סרק.

המבקשים הגישו תביעה כספית נגד עו"ד בכר בגין מעשיו תביעה תלויה ועומדת.

בעקבות 2 תלונות ללשכת עורכי הדין התקבלה תשובת הלשכה – ממתינים לתום הדיון המשפטי על מנת לשקול כיצד לנהוג בעניין. 

  1. קטע ראשון

עמ' 1 שורה 25 עד עמ' 2 שורה 8

מר גולדנברג:     אדוני, הייתי רוצה להגיד משהו לפני העדות שלו.

כב' השופט:       כן, בבקשה.

מר גולדנברג:     ראשית יושבים פה עדים באולם.

כב' השופט:       אם הם בעלי דין, אז גם אתם יושבים כאן באולם.

מר גולדנברג:     לא, אני מדבר על אדון מרצבך שאמור להעיד.

כב' השופט:       עד שאיננו בעל דין מתבקש לצאת.

מר גולדנברג:     עכשיו רציתי רק בכל אופן לציין משהו לגבי תובעת 1.

כב' השופט:       אנחנו היום לא שומעים,

מר גולדנברג:     לא, לגבי הנושא של הנוכחות שלה במתן העדות.

כב' השופט:       היא איננה צפויה להעיד והיא בעלת דין והיא זכאית להיות כאן. תודה רבה. מר בכר עו"ד שיהיה עד תביעה מס' 1 מוזהר….

הסבר 

כב' המותב לא אפשר למבקש לטעון לגביי נוכחותה של התובעת 1 אותה נתבעים 1 – ו-2 ביקשו להעיד:

  • תובעת 1 בעלת המניות המרכזית בחברה לא הגישה תצהיר וסירבה לענות לשאלון. תובעת 1 התרצתה לענות לשאלון חלקי בהתערבות המותב הקודם בתיק.
  • המבקשים ביקשו לזמן לעדות את התובעת 1, וכב' המותב כבר בדקות הראשונות של הדיון קבע, "היא איננה צפויה להעיד".
  • המבקשים ביקשו לזמן לעדות את ביתם של התובעים גב' יעל רובנר לניאדו צימט שהייתה מעורבת בפעילות החברה ואף עבדה בה.
  • לאור תגובתו התקיפה של כב' המותב כפי שמתבטאת בשמיעת דברי המותב בתקליטור, כלפיי המבקש והפסקת השמעת טיעוניו של המבקש לגביי נוכחות האנשים באולם, מבקש. המופתע וההמום, לא הספיק לטעון ולהתייחס לעובדה שביתם של התובעים נוכחת גם היא באולם.
  • כב' המותב מדבר ברצף מילולי תקיף שאינו מאפשר למבקש להשיב לאחר קביעתו "היא איננה צפויה להעיד…".
  • במהלך כל מתן העדויות של עדי התביעה נכחה כאמור באולם ביתם של התובעים, מבלי כל התייחסות של כב' המותב, ולו גם לערוך בירור לזהותה למרות שהדבר היה ברור למדי.

קטע ראשון – טענות המבקש לבקשת פסלות כנגד כב' המותב 

דבריו והתנהגותו של כב' המותב בקטע המובא מבליטים את הדרישה לפסלות הנשענת בין השאר על הטענות הבאות:

  • דעותיו של כב' המותב נעולות עוד לפני ישיבת ההוכחות הראשונה כנגד המבקש.
  • חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
  • חוסר יכולתו של כב' המותב לשפוט את המבקשים באובייקטיביות.
  • חוסר יכולתו של כב' המותב להתייחס למבקש בניטראליות.
  • חוסר נכונותו ופתיחותו של כב' המותב לתת למבקש את האפשרות לשכנע את כב' המותב בצדקתו ולהציג את ענייניו מבלי לחסום אותו.
  • נסיבות של ממש ש"מראית פני הצדק", אינם נראים בהתנהלות כב' המותב מול המבקשים.
  1. התנהגות כב' המותב כלפיי המבקש בולטת בחוסר סבלנות, בהיעדר אדיבות, מתינות, איפוק וריסון.
  1. קטע 2 – קטע ראשון מתוך 2

עמ' 3 שורה 20 עד עמ' 4 עד 9 

כב' המותב מאזין ברוב קשב לדבריו של עד התביעה עו"ד בכר, בכל הקשור להגשת תלונות של המבקש כנגדו לועדת האתיקה.

בעורמה אופיינת, מיד בתחילת הדיון, העד מטמיע בקשה המכוונת לכאורה לעו"ד התובעים. העד מבקש "הגנה משאלות" העלולות ליצור עילה למבקש, לשלוח נגדו קובלנות נוספות ללשכת עורכי הדין.

הערתו זו של העד המתוחכם מכוונת בראש ובראשונה לאוזניו של כב' המותב, הערה שמצליחה ליצור אצל כב' המותב דעה מגובשת שלילית לגביי התנהלותו של המבקש בכל הקשור להגשת קובלנה בועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, כפי שנראה בהמשך.

לפני שלושה שבועות התנהל סוף כל סוף הליך הראיות בתיק. אני נחקרתי ומר גולדנברג. והוא אישר בתצהירו שאין לו תלונות, הוא קיבל את השירות כולו כדבעי. לטענתו בגלל שביצעתי מעשים בניגוד לכללי האתיקה, דעתו בניגוד לועדת האתיקה ב-6 מקרים לפחות.

כב' השופט:       שקשורים לעניינים שאנחנו,

ת:                   קשורים. בוודאי.

כב' השופט:       לעניינים שלנו.

ת:                   לפחות מחציתם בעניינים שלנו, אם לא יותר מכך. בפירוש. הוא חושב שמגיע, אני צריך להחזיר את שכ"ט עבור השירות. אני הקדמתי את זה כדי לומר שאני פניתי ללשכה כשנתבקשתי להעיד. אני מעיד פה לאחר שהלשכה אישרה לי, אבל כשיש דברים שקשורים בפ.מ.ד. ומר גולדנברג אישית, לא קושרים במולטי מדיה כמולטי מדיה, אני מבקש מעו"ד לינצר להיות זהיר בשאלות. סליחה על ההרצאה הארוכה. זה לגבי השאלה מה מהות הטיפול שנתתי. אלא אם מר גולדנברג יוותר על החיסיון ואני אומר זאת ברצון רב.

קטע שני מתוך 2 

עמ' 106 שורה 12 עד עמ' 108 שורה 27 

ש:                   אוקי. בסדר. אני רוצה לחזור להסכם המקבץ מ-5.2.98 שאתה היית שותף להכנתו, וייצגת לפחות את מולטי מדיה קיד באותו מועד. נכון?

ת:                   ממתי ההסכם?

ש:                   5.2.98.

ת:                   כן.

כב' השופט:       הסכם אומניבוס.

ת:                   אומניבוס, כן.

מר גולדנברג:     אדוני, אני מעדיף לתת את הגרסה בעברית. הגרסה הזו הוכנה ע"י חבר המתרגמים.

כב' השופט:       אני אוהב מתורגמנים מקצועיים.

מר גולדנברג:     לא, היא צורפה לתיק.

כב' השופט:       אבל איך שהוא ההסכם הוא הסכם שנערך באנגלית, ואנחנו נעבוד עליו.

מר גולדנברג:     אוקי. בסדר.

כב' השופט:       כי זה הדבר הנכון היחיד. כל היתר זה תרגום של אנשים שאני לא יודע אם התרגום שלהם הוא מדויק או לא.

מר גולדנברג:     אוקי. מאה אחוז. אז אני אפנה את ביהמ"ש ואת העד לסעיף 7 בהסכם.

כב' השופט:       איזה סעיף אדוני,

מר גולדנברג:     סעיף 8.

כב' השופט:       סעיף 8.

מר גולדנברג:     כן. סודיות ואי תחרות. אני קורא מהעברית ברשותך למרות הכול. אבל אני אתייחס לאנגלית כמה שאני יכול.

כב' השופט:       בסדר.

מר גולדנברג:     האם לפי הסעיף הזה מותר היה לך לייצג את התובע 2 החל מ-1998, מיום חתימת ההסכם? בעניינים שונים.

ת:                   תן לי לקרוא.

ש:                   תקרא את זה. רק לפני שבועיים חקרו אותך על זה.

ת:                   תן לי בבקשה לקרוא. לא חקרת אותי מעולם על ההסכם הזה.

ש:                   לא אני, עוה"ד שלי.

ת:                   גם לא.

ש:                   אוקי. אני תיכף אראה לך את הפרוטוקול, להקל עליך.

ת:                   התשובה היא כן, משלוש סיבות. ראשית כתוב …the confidence of the company each initial shareholder agrees that during the period beginning on the date … וכו'. מר גולדנברג, ה-initial shareholder לא היה דוד רובנר. זו הייתה,

ש:                   יש שמה עוד מינוחים.

ת:                   סליחה.

ש:                   יש שותף, מתווך, מציע.

ת:                   סליחה. סליחה.

כב' השופט:       בגלל זה אני כל כך אוהב תרגומים.

מר גולדנברג:     לא, זה כתוב לי בעברית.

כב' השופט:       אני יודע. אבל צריך לקרוא את ההקשר, ורצוי בשפת המקור.

מר גולדנברג:     אוקי.

ת:                   לכן ראשית התשובה היא כן. ה-initial shareholder לא היה דוד רובנר. שתיים, מולטי מדיה קיד מעולם לא פנתה אלי בשאלה. שלוש, ידעו, מר גולדנברג אישית ידע שאני שנתיים לאחר מכן לערך, זאת אומרת, מהאומניבוס, כן. בסביבות סוף 98', 99' זה שנה, נעזר בדוד רובנר בדברים שלא קשורים לחלוטין למולטי מדיה קיד. לחלוטין. ולכן אני אומר גם מולטי מדיה קיד מעולם לא באה בטענות. ארבע, ההסכם הזה מדבר על נותני השירותים המקצועיים, משום שמה שהדאיג אותם, אדוני, שבעלי המניות, לענייננו המהות זה מר גולדנברג ואחרים, לא יתקשרו עם המתכנתים, עם היועצים המקצועיים כדי לא לרוקן את החברה ממהות. מכל הסיבות האלה התשובה שלי היא כן.

ש:                   איפה בתביעות נגדך ובלשכת עורכי הדין פעם אחת הזכרת, כולל בפרוטוקול מלפני שבועיים, שאני ידעתי שנתת לו שירותים משפטיים?

כב' השופט:       סליחה, סליחה.

מר גולדנברג:     תענה לי. פעם אחת.

כב' השופט:       את השאלה הזאת אני פוסל. השאלה הזאת מיועדת לשמש את השואל בהליכים אחרים, ואני לא מוכן שישתמשו בזמן שלי לצורך זה. תודה. רק שאלות שנוגעות לתביעה הזאת. מספיק.

מר גולדנברג:     אני לא, אין לי יותר שאלות.

כב' השופט:       תודה רבה.

  1. חקירת העד מטעם התובעים מתייחסת לנשוא מהותי ביותר המתייחס לעובדה שעד התביעה שימש שנים רבות כעו"ד של המבקשים ובסתר נתן שירותים משפטיים  לתובעים, בניגוד לכללי האתיקה וההסכמים בין הצדדים. נושא מהותי זה חשוב ביותר לגביי הפרת ההסכמים בין הצדדים ע"י התובעים ובאמצעות אחרים.
  1. בקטע זה ניסה המבקש שאינו מיוצג, לאמת את העד עו"ד בכר מול מסמכים שונים לרבות הסכם שהעד כעו"ד של המבקשים עצמו היה שותף לעריכתו, בזמן שהוא עצמו שימש כעו"ד בלעדי של המבקשים.
  1. עד התביעה עו"ד בכר, לראשונה בעדותו, משמיע גרסה שונה ומעוותת לגביי  הייצוג שלו את התובעים. בכל ההליכים הקודמים, בתביעה נגדו, בעדות שמסר שבועות ספורים קודם בבית המשפט בת"א ובתשובותיו לועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, העד מעולם לא טען טענה שכזו:

 "מר גולדנברג אישית ידע שאני שנתיים לאחר מכן לערך, זאת אומרת, מהאומניבוס, כן.   

  בסביבות סוף 98', 99' זה שנה, נעזר בדוד רובנר בדברים שלא קשורים לחלוטין למולטי  

  מדיה קיד. לחלוטין". 

  1. שאלתו המתבקשת והלגיטימית של המבקש העולה מעדותו של העד,

 "איפה בתביעות נגדך ובלשכת עורכי הדין פעם אחת הזכרת כולל בפרוטוקול מלפני   

 שבועיים, שאני ידעתי שנתת לו שירותים משפטיים ?"

נחסמה בתוקפנות (חשוב להקשיב) ע"י כב' המותב. ברור היה שכב' המותב מוטה לרעתו

של המבקש כלפיו גיבש דעה קדומה לרבות כתוצאה מדבריו המכוונים של עד התביעה

בכל  הקשור לתלונות שהוגשו כנגדו לועדת האתיקה ע"י המבקש.

  1. המבקש זועזע, כב' המותב בהתנהגותו כרצף לכל מהלך הדיון ולהחלטותיו שנתן טרום הדיון, הגן על העד עו"ד בכר בנחרצות בחשיבה שתשובותיו של העד עלולות להכשיל אותו בהקשר לטענות המועלות כלפיו בכל הקשור לבעיות הייצוג שלו, בעיית הייצוג קשורה בקשר ישיר ועבות בתביעה הנוכחית והנה בעלת משקל לגביי קו ההגנה של המבקשים.
  1. תגובתו התוקפנית של כב' המותב חסרת התקדים בחריפותה השפיעה קשות על המבקש ובסיטואציה ובאווירה שנוצרה, המבקש הפסיק בנקודה זו את חקירת העד, מבלי שהספיק למצות את כל הנושאים בהם קשור העד לבירור התביעה במישרין ובאופן בלעדי. מצב בריאותו של המבקש השפיע עליו באחת, הוא נאלץ לעזוב את האולם ללא תגובת כב' המותב כאשר נתבע 3 החל בחקירתו של עד התביעה 1.

קטע שני – טענות המבקש לבקשת פסלות כנגד כב' המותב

דבריו והתנהגותו של כב' המותב בקטע המובא מבליטים את הדרישה לפסלות הנשענת בין השאר על הטענות הבאות:

  • התנהגותו, טון הדיבור והשתלחותו של כב' המותב באולם בית המשפט במבקש בנקודה זו, ערערה את בטחונו של המבקש וגרמה בפועל להפסקת חקירת העד.
  • דעותיו של כב' המותב נעולות עוד לפני ישיבת ההוכחות הראשונה כנגד המבקש.
  • חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
  • חוסר יכולתו של כב' המותב לשפוט את המבקשים באובייקטיביות.
  • חוסר יכולתו של כב' המותב להתייחס למבקש בניטראליות.
  • חוסר נכונותו ופתיחותו של כב' המותב לתת למבקש את האפשרות לשכנע את כב' המותב בצדקתו ולהציג את ענייניו מבלי לחסום אותו.
  • התנהגות כב' המותב כלפיי המבקש מתבטאת בחוסר סבלנות בהיעדר אדיבות, איפוק, ריסון ומתינות.
  • נסיבות של ממש ש"מראית פני הצדק", אינם נראים בהתנהלות כב' המותב מול המבקשים.
  • נסיבות של ממש שיש בהן כדי התנהגות שהושפעה מהרצון לשאת חן בעיניי הנוכחים.
  1. קטע שלישי 

עמ' 90 שורה 27 עד עמ' 92 שורה 4

ש:                   איפה הייתה נקודת ההשקה שלך עם רו"ח הרפז בדברים שלא קשורים אלי? למה רו"ח הרפז בכלל הכיר לי אותך?

ת:                   זה לא עניינך.

ש:                   לא, סליחה אדוני, זה קשור אחר כך להמשך העבודה. רו"ח הרפז היה רו"ח של מולטי מדיה קיד.

ת:                   רו"ח הרפז הוא חבר וכל ההיכרות שלי איתו, חברות משנים. למעלה מ-30 שנים. אז זה לא רלוונטי.

ש:                   אתם קשורים הייתם לחברת רייכר תעשיות שפשטה את הרגל?

ת:                   זה לא קשור. זה לא קשור. אני לא הייתי קשור איתו. זה לא רלוונטי.

ש:                   לא, אני שואל אם כן או לא.

ת:                   אני אומר לך זה לא רלוונטי.

ש:                   לא רלוונטי. האם אתה במסגרת שירותי המשפט שלך לחברת רייכר תעשיות נתפסת כשאתה מעלים הכנסות, וביקשת ממני שאני באמצעות קשריי אסדר לך קשר במס הכנסה לתשלום כופר?

ת:                   לא היה,

עו"ד לינצר:     סליחה, סליחה. אני מתנגד.

מר גולדנברג:    אותי מכפישים ב-30, 40 עמודים בכל מסמך. אני רוצה להראות את האדם מה הרקע גם. אתם מגישים מסמכים משהייתי ילד בגן.

כב' השופט:      מר גולדנברג, טוב, קודם כל קצת נסחפנו גם עם התיאור הזה. אני לא חושב שהגענו לתקופת ילדותו של אדוני. שנית, אדוני גם שוכח קצת את ההבדל בין בעל דין למי שאיננו בעל דין.

עו"ד לינצר:     זה לא רלוונטי, אדוני.

מר גולדנברג:    זה מאוד רלוונטי למערכת היחסים בינינו, מאיפה זה התחיל. יש הסתרה.

כב' השופט:      אני רוצה לומר שבכלל לא מעניין מאיפה זה התחיל, מעניין רק מה שמעניין לצורך התביעה הזו. יש בפני כתב תביעה, יש בפני כתבי הגנה. וכל השאר האמת לא מעניין בכלל. 

הפליית המבקש ע"י כב' המותב

כבר בפתיחת עדותו הראשית של העד עו"ד בכר, החל מעמ' 2 שורה 14  עד עמ' 4 שורה 9 לפרוטוקול, מתאר עד התביעה מנקודת ראותו הסובייקטיבית, את מערכת היחסים עם המבקש ללא כל הפרעה מצידו של כב' המותב. כאשר המבקש חוקר את העד על עניין זה ממש, מונע ממנו כב' המותב לעשות כן בטענה : "כב' השופט:       אני רוצה לומר שבכלל לא מעניין מאיפה זה התחיל, מעניין רק מה שמעניין לצורך התביעה הזו. יש בפני כתב תביעה, יש בפני כתבי הגנה. וכל השאר האת לא מעניין בכלל". 

מצ"ב הקטע מעדות ראשית של עו"ד בכר המתייחס למערכת היחסים עם המבקש הפותח את עדותו. 

עמ' 2 משורה 14 עד עמ' 4 שורה 9

העד, עו"ד יצחק בכר, מוזהר כחוק ומשיב לעו"ד לינצר בחקירה ראשית:

עו"ד לינצר:     עו"ד בכר, מתי הכרת ובאיזה נסיבות הכרת את הנתבע 1, מר גולדנברג.

ת:                   את מר גולדנברג הכרתי בסביבות שנת 93', 94', כשעוה"ד שלו שהוא ידיד שלי הפנה אותנו, הפגיש אותנו כדי שאני אתן שירות משפטי.

ש:                   מה טיב הקשרים ביניכם היו מאז?

ת:                   טיב הקשרים היו כך במירבם מקצועיים. כפי שאצלי נהוג לא אחת עם לקוח על פני שנים, אז נוצרים מערכות של פגישה חברית כזאת או אחרת. אני זוכר שהוא היה מוזמן אלי לבריתה של בת הזקונים שלי. סדר גודל. אבל לא חברים אם אתה חותר לזה שיוצאים ומבלים. בפירוש לא.

ש:                   במשך כמה שנים נתת שירותים משפטיים למר גולדנברג או לחברות של מר גולדנברג, ומה מהות השירותים המשפטיים שנתת.

ת:                   למר גולדנברג נתתי שירות משפטי אחד בשנת 2000. לחברת פ.מ.ד. שירות משפטי שוטף בשנים 95'-97'. לאחר מכן בשניים או שלושה תיקים נקודתיים למולטי מדיה קיד, משנת 97' עד 2000.

לגבי מהותם אני רוצה להסביר. אדוני, עד שנת 2000 המערכת שביני לבין מה גולדנברג הייתה תקינה, עבודה שוטפת. בעקבות האירוע ולטענתי, ועל זה מתנהל הליך, אם אדוני ישאל אני ארחיב, התחלתי לבדוק את הדברים עם המפרק. הדבר היה לצנימים בעיניו של מר גולדנברג. מאותה תקופה על פרק זמן של כ-4 שנים הוא הגיש נגדי 6 תלונות ללשכת עוה"ד. כולן נגנזו. גם מר טוראל הגיש תלונה אחת שגם היא נגנזה. יש לזה קשר לתשובה שאני מיד אתן.

השופט עדי אזר המנוח דחה בקשה לפסק דין הצהרתי שהוא ביקש לעקוף את כל החלטות ועדות האתיקה. כתוצאה היא הגיש, תיקן את אותה תביעה שהייתה אחת לאחת כולה רק צו הצהרתי שהפרת את כללי האתיקה. הוא תיקן והוסיף סעד נזיקי, זה היה בשנת 93' למיטב זכרוני, כעילה לתבוע אותי על שירותים שנתתי לו בתקופות 95'-97' וגם לחברת פ.מ.ד. וגם לאחר מכן.

לפני שלושה שבועות התנהל סוף כל סוף הליך הראיות בתיק. אני נחקרתי ומר גולדנברג. והוא אישר בתצהירו שאין לו תלונות, הוא קיבל את השירות כולו כדבעי. לטענתו בגלל שביצעתי מעשים בניגוד לכללי האתיקה, דעתו בניגוד לועדת האתיקה ב-6 מקרים לפחות.

כב' השופט:      שקשורים לעניינים שאנחנו,

ת:                   קשורים. בוודאי.

כב' השופט:      לעניינים שלנו.

ת:                   לפחות מחציתם בעניינים שלנו, אם לא יותר מכך. בפירוש. הוא חושב שמגיע, אני צריך להחזיר את שכ"ט עבור השירות. אני הקדמתי את זה כדי לומר שאני פניתי ללשכה כשנתבקשתי להעיד. אני מעיד פה לאחר שהלשכה אישרה לי, אבל כשיש דברים שקשורים בפ.מ.ד. ומר גולדנברג אישית, לא קושרים במולטי מדיה כמולטי מדיה, אני מבקש מעו"ד לינצר להיות זהיר בשאלות. סליחה על ההרצאה הארוכה. זה לגבי השאלה מה מהות הטיפול שנתתי. אלא אם מר גולדנברג יוותר על החיסיון ואני אומר זאת ברצון רב. 

התנהגותו המפלה של כב' המותב גרמה למבקש תחושת קיפוח קשה ולא אפשרה לו להמשיך בחקירת העד בפרק חשוב ומהותי הקשור בשמיעת התביעה, מנגד קיבעה את עדותו של העד להשתלשלות האירועים כפי שבחר להציג, ללא יכולת סתירה ע"י המבקש. 

התבטאות כב' המותב כלפיי המבקש

הערתו של כב' המותב כלפיי המבקש: "אדוני גם שוכח קצת את ההבדל בין בעל דין למי שאיננו בעל דין". 

הערתו זו של כב' המותב כלפיי המבקש, התקבלה והוטמעה אצל המבקש, כהערה קשה המקבעת את גישתו של כב' המותב, לפיה המבקש נתבע אשר זכויותיו מצומצמות ומוגבלות גם כאשר הוא חוקר את עד התביעה, חקירה עניינית שחלקה עולה כאמור מעדותו של העד מעדותו בתחילת הישיבה. הערתו של כב' המותב, ערערה יותר את בטחונו של המבקש, בהמשך חקירתו את עד התביעה 1 ועד התביעה 2. 

קטע שלישי – טענות המבקש לבקשת פסלות כנגד כב' המותב

  • חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
  • נסיבות של ממש המצביעות שדעותיו של כב' המותב נעולות.
  • חוסר יכולתו של כב' המותב לשפוט את המבקשים באובייקטיביות.
  • חוסר יכולתו של כב' המותב להתייחס למבקש בניטראליות.
  • נסיבות של ממש ש"מראית פני הצדק", אינם נראים בהתנהלות כב' המותב מול המבקשים.
  • התנהגות כב' המותב כלפיי המבקש מתבטאת בחוסר סבלנות בהיעדר אדיבות, איפוק, ריסון ומתינות.
  • התנהגות כב' המותב שהושפעה מהרצון לשאת חן בעיניי הנוכחים. 
  1. קטע רביעי 

עמ' 75 שורה 25 עד עמ' 77 שורה 19

ש:                   מתי נמחקה סקופ ממסחר בנאסד"ק?

ת:                   אז אתה לפחות מאשר שבאמת היו בעיות כלכליות. אני לא יודע מתי היא נמחקה.

ש:                   זאת אומרת ההסכם לא יצא לפועל למרות שהוא נחתם ופורסם.

ת:                   אני לא אמרתי לך,

ש:                   אני שואל. אני שואל.

ת:                   שהוא נחתם.

ש:                   אני שואל.

כב' השופט:       רק רגע. מר גולדנברג, הנקודה הזו מיצתה את עצמה עד לעייפה. אדוני מנסה ארבע פעמים רצופות להציע לעד את התזה שההסכם נחתם, וארבע פעמים רצופות העד אומר בעותק היחיד שהראית לי אני לא רואה שסקופ חתומה. אז מה, אדוני חושב שאם אדוני ישאל עשר פעמים מישהו יכשל בלשונו?

מר גולדנברג:     לא. לא זאת כוונתי.

כב' השופט:       אז לא לשאול שאלה יותר מפעם אחת.

מר גולדנברג:     אוקי. זכור לך מתי סקופ נמחקה ממסחר?

ת:                   בפירוש לא.

ש:                   אוקי. אז אני אצרף מסמך שכבר צורף גם.

ת:                   לא דרכי.

כב' השופט:       סליחה, במה זה מתקשר לעד או במחילה לתיק? אנחנו מפליגים.

מר גולדנברג:     אדוני, הוסתרו פה בתיק פרטים שקשורים לשלבים, הוא הזכיר את זה בצורה מאוד מינורית, שהיו עוד שני מיזוגים. המיזוגים האלה,

כב' השופט:       שלא יצאו לפועל.

מר גולדנברג:     לא רק שלא יצאו, הניעו את עו"ד בכר לומר את מה שהוא אמר בפרוטוקול שהצגתי לו בתחילת החקירה. שעו"ד בכר עצמו בא בטענות לתובעים שהעסקה לא צלחה. זה אותו הסכם, אדוני. זה אותו מועד.

כב' השופט:       ובמה זה משרת את בירור התביעה? התשובה היא שזה לא.

מר גולדנברג:     זה בהחלט כן.

כב' השופט:       לא.

מר גולדנברג:     מדוע?

כב' השופט:       כי קראתי, והבילוי שלי כל חמישי בלילה ושישי עד הצהרים היה לקרוא את כתבי הטענות בתיק הזה על נספחיהם. ואני באמת, מלבד זה שהשם סקופ מופיע שם בכתבי הטענות של אדוני, אני לא רואה מה היא עושה פה.

מר גולדנברג:     טוב. אז אני נאלץ לא להציג את המסמך. אני רוצה להפנות אותך לתצהיר של מר מרצבך שאמור להעיד גם במשפט. תסתכל בבקשה בתצהיר שלו בסעיף 37. לתצהיר של מר מרצבך, הוא תצהיר קצר מאוד.

כב' השופט:       יחסית לרוב התצהירים בתיק, כן.

מר גולדנברג:     כשתהיה מוכן, אני רוצה לקרוא,

ת:                   איזה סעיף?

כב' השופט:       37.

מר גולדנברג:     הוא קצר,

כב' השופט:       אין צורך להקריא.

כב' המותב מגלה חוסר סבלנות בולטת כלפיי ניסיונותיו של המבקש להוציא תשובות מפיו של העד. כב'ק המותב ולו פעם אחת לא העיר לעד שאינו משיב במישרין לשאלות שנשאל אלא בוחר פעם נוספת לחסום את המבקש מגילוי האמת. צורת הביטוי כפי שנשמעת בהקלטה מזלזלת ופוגענית. 

בהערת שוליים מבלי לפגוע בטענות הפסלות, יאמר, סוגיית חברת סקופ, הנה אבן בסיס משמעותית ביותר במרקם מערכת היחסים בין הצדדים וקשורה במישרין ובצורה הדוקה ביותר למחלוקות בין הצדדים.

כב' המותב נוהג כלפיי המבקש בחוסר שיווניות, חוסר סבלנות ומתינות ואי מתן זכות למבקש להוכיח את טענותיו, כאשר אינו מאפשר לחקור את העד שאלות משמעותיות לגביי עסקת המיזוג הראשונה שהבשילה לפני כניסת התובעים ושותפיהם לחברה של המבקשים, עסקה שהתובעים הובילו ובכך משמיט מהמבקשים את היכולת להוכיח את טענותיהם כלפיי התביעה הזדונית שהוגשה נגדם.

כב' השופט:       רק רגע. מר גולדנברג, הנקודה הזו מיצתה את עצמה עד לעייפה. אדוני מנסה ארבע פעמים רצופות להציע לעד את התזה שההסכם נחתם, וארבע פעמים רצופות העד אומר בעותק היחיד שהראית לי אני לא רואה שסקופ חתומה. אז מה, אדוני חושב שאם אדוני ישאל עשר פעמים מישהו יכשל בלשונו?

כאשר המבקש מבקש להקריא קטע מתצהיר על מנת להבהיר את הסוגיה ממנה מנסה העד להימנע מלהעיד כב' המותב יוצא לעזרתו ומתנגד להקראה. כב' המותב חוסם את המבקש בכל דרך על מנת למנוע ממנו לנהל חקירה כנדרש ולחשוף את האמת.

עובדתית כב' המותב לא אפשר למבקש לחקור כנדרש את העד והתקבל הרושם שכב' המותב מגן על העד ועומד לימינו במהלך חקירתו אשר הופסקה על ידי המבקש לנוכח האירועים המתוארים בבקשה.המבקש ציפה שכב' המותב יעיר ולו פעם אחת לעד המתוחכם, עו"ד מנוסה במקצועו, שיפסיק להתחמק מלתת תשובות לא ענייניות לשאלותיו של המבקש, במקום זה בחר כב' המותב פעם אחר פעם לקנטר את המבקש ולנהוג כלפיו בחוסר אובייקטיביות בולטת.

קיימת חשיבות להאזין לטון הדברים שהדברים נאמרים בהקלטת הדיון.

קטע רביעי – טענות המבקש לבקשת פסלות כנגד כב' המותב 

  • דעותיו של כב' המותב נעולות עוד לפני ישיבת ההוכחות הראשונה כנגד המבקש.
  • חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
  • חוסר יכולתו של כב' המותב לשפוט את המבקשים באובייקטיביות.
  • חוסר יכולתו של כב' המותב להתייחס למבקש בניטראליות.
  • חוסר נכונותו ופתיחותו של כב' המותב לתת למבקש את האפשרות לשכנע את כב' המותב בצדקתו ולהציג את ענייניו מבלי לחסום אותו.
  • התנהגות כב' המותב כלפיי המבקש נגועה בחוסר סבלנות בהיעדר אדיבות ומתינות.
  • התנהגות כב' המותב שהושפעה מהרצון לשאת חן בעיניי הנוכחים. 
  1. קטע חמישי 

עמ' 54 שורה 14 עד עמ' 55 שורה 6

ש:                   כאשר אתה עורך הסכם והנאמנים שלך זה כל בעלי המניות,

זה כבר לא רק גולדנברג, בין שני צדדים, אתה בודק מי

הצד השני של החברה שמתחייב במאות אלפי דולרים על

הסכמים?

ת:                   בדרך כלל כן, אלא אם כן המנכ"ל שזה היית אתה, מר

גולדנברג, הורית לי לא להיכנס להסכם, לא לבדוק אותו,

אמרת אני מכיר את הצדדים, זו חברה שאני עובד איתה,

אתה רק, ואתם מקשים לפעמים, אתה עושה את זה.

הראיה,

ש:                   בינינו,

ת:                   סליחה. מעולם לא פגשתי את דורון טוראל בעסקאות

האלה.

ש:                   לא דיברתי על דורון.

ת:                   סליחה.

ש:                   לא דיברתי על דורון.

ת:                   מעולם לא אפשרת לי, אתה הובלת את זה. אתה צודק.

הצלחת.

ש:                   אני שואל פעם נוספת, הנאמנות שלך כעו"ד לכל בעלי

המניות אחרי,

כב' השופט:      מר גולדנברג, אני חושש שאין טעם בחזרה על השאלה מפני

שהיא כבר נענתה. עכשיו אדוני עוסק בלהתווכח עם העד,

מר גולדנברג:    בסדר. אני לא מתווכח.

כב' השופט:      כן.

פעם נוספת כב' המותב משמש לעזר לעו"ד בכר המנוסה, להימנע מלתת תשובות ענייניות לשאלותיו של המבקש.

כב' המותב אינו מוצא לנכון מסיבותיו וממניעיו לפנות לעד ולבקש ממנו לתת תשובה פשוטה לשאלה ממוקדת.

הערתו של כב' המותב כלפיי המבקש אינה מדויקת, אך לא  בכך אנו עוסקים, סגנונה והתוכן הטמון בהערה מונעים חקירה הוגנת ומאותתים לעד איתותים שאינם במקומם. 

קטע חמישי – טענות המבקש לבקשת פסלות כנגד כב' המותב 

  • חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
  • חוסר יכולתו של כב' המותב לשפוט את המבקשים באובייקטיביות.
  • חוסר יכולתו של כב' המותב להתייחס למבקש בניטראליות.
  • חוסר נכונותו ופתיחותו של כב' המותב לתת למבקש את האפשרות לשכנע את כב' המותב בצדקתו ולהציג את ענייניו מבלי לחסום אותו.
  • התנהגות כב' המותב כלפיי המבקש מתבטאת בחוסר סבלנות בהיעדר אדיבות, איפוק, ריסון ומתינות.
  • התנהגות כב' המותב שהושפעה מהרצון לשאת חן בעיניי הנוכחים.
  1. קטע שישי 

עמ' 87 שורה 16 עד עמ' 88 שורה 6

ש:                   האם מסמך 7.3 הוא מסמך המתאר את שוויה של חברת מולטי מדיה לפני המיזוג?

ת:                   אינני יודע. תשאל את אבידור אבני.

ש:                   אוקי. אני שמח שזה יירשם. בגלל זה אני רוצה להזמין אותו לעדות. אבל אני בכל אופן אתן נתון שלפי חישוב שמרני שלו בסעיף קטן ד' שווי החברה למועד הגשת המסמך למס הכנסה עמד בין 3,7 מיליון דולר ל-4,6 מיליון דולר. זכור לך הנתון הזה ממסמך אחר שהוצאת,

ת:                   מר גולדנברג,

ש:                   תן לי לסיים את השאלה.

ת:                   כשמציגים מסמכים כוזבים ושקריים, כמו מסמך עדי עד, כמו מסמכים הילטק,

ש:                   אדוני, אני מבקש לומר לפרוטוקול שאני מתקשה שבימ"ש לא יעיר לעד שהוא עונה לי על דברים שאינם קשורים לשאלה. עדי עד,

כב' השופט:      מר גולדנברג, גם השאלות לא קשורות. זה בסדר.

מר גולדנברג:    אוקי.

כב' השופט:      זה מתקזז. יש לאדוני עוד חקירה נגדית ארוכה לעד הזה? 

ביאור ומיקוד לקטע 

בקשת המבקש מכב' המותב : 

אדוני, אני מבקש לומר לפרוטוקול שאני מתקשה שבימ"ש לא יעיר לעד שהוא עונה לי על דברים שאינם קשורים לשאלה. עדי עד, 

כב' המותב במקום לתת מענה מתבקש לבקשתו של המבקש, עוקץ כב' המותב את המבקש על מנת לרצות את העד והנוכחים באולם ומערער את בטחונו של המבקש במהלך חקירתו את העד עו"ד בכר.

תשובת כב' המותב :

מר גולדנברג, גם השאלות לא קשורות. זה בסדר.

משפט זה נאמר בזלזול בוטה כלפיי המבקש כפי שעולה מההקלטה. 

כב' המותב אינו מרפה וממשיך להטיח:

כב' השופט:      זה מתקזז. יש לאדוני עוד חקירה נגדית ארוכה לעד הזה? 

קטע שישי – טענות המבקש לבקשת פסלות כנגד כב' המותב 

  • חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
  • נסיבות של ממש המצביעות שדעותיו של כב' המותב נעולות.
  • חוסר יכולתו של כב' המותב לשפוט את המבקשים באובייקטיביות.
  • חוסר יכולתו של כב' המותב להתייחס למבקש בניטראליות.
  • נסיבות של ממש ש"מראית פני הצדק", אינם נראים בהתנהלות כב' המותב מול המבקשים.
  • התנהגות כב' המותב כלפיי המבקש נגועה בחוסר סבלנות בהיעדר אדיבות ומתינות.
  • התנהגות כב' המותב שהושפעה מהרצון לשאת חן בעיניי הנוכחים. 
  1. קטע שביעי 

עמ' 93 שורה 5 עד שורה 26

ש:                   אני שואל אם אתה מסרת את המסמך הזה.

ת:                   אני לא מסרתי לו.

ש:                   לא מסרת.

ת:                   מסמכים בתיק שמר רובנר הגיע אליו בין כבעל מניות, בין כמשקיע, בין כצ'רמן או בין לבקשתו באיזשהו הליך קודם להשקעה.

ש:                   ברשימת המסמכים שמר רובנר העביר אליך בבקשה לדיו דיליג'נס, בדיקת הנאותות, המסמך הזה מופיע?

ת:                   אין לי את הרשימה. תראה לי אותה. אני לא זוכר את הרשימה. אתה מנסה לבחון את זכרוני לפרטים קטנים. אני בטוח שמר רובנר הגיע לזה בכוחות עצמו. וטוב שאנחנו רואים באמת איך שיטת העבודה שלך, כפי שטענתי.

ש:                   אנחנו עוד נדבר על שיטות. לי לא נותנים לדבר על שיטות.

כב' השופט:      אדוני עוד יעיד.

מר גולדנברג:    בסדר.

כב' השופט:      בוא נזכור את זה.

מר גולדנברג:    שמה?

כב' השופט:      בוא נזכור כאדוני יעיד. הרי אדוני לא מעיד עכשיו.

מר גולדנברג:    לא. נכון. אני רק שואל.

כב' השופט:      אדוני גם הגיש תצהיר ארוך ומפורט, שבו כתב כל מה שחשב שצריך, כולל דברים שהם בעליל לא רלוונטיים שאסרתי גם את פרסומם מטעם זה.

כב' המותב מונע מהמבקש לנהל חקירה של העד.

ניסיונו של המבקש להוציא את האמת, מהעד אשר שימש כעו"ד מוביל של המבקשים בכל המהלכים בין הצדדים לתביעה, עו"ד של החברה בארץ ובחו"ל ושל התובעים בהסתר, נתקלת בדברי פתלתלות של העד, המסרב לענות לשאלותיו של המבקש. במקום בו מצופה שכב' המותב יעיר לעד, בוחר שוב פעם כב' המותב להעיר דווקא למבקש ולגרום להפסקת הנקודה בחקירה, בהערה שאינה קשורה כלל לעניין, שכל מטרתה מציאת חן בעיניי הנוכחים וערעור בטחונו של המבקש מעיר כב' המותב : 

כב' השופט:      אדוני גם הגיש תצהיר ארוך ומפורט, שבו כתב כל מה שחשב שצריך, כולל דברים שהם בעליל לא רלוונטיים שאסרתי גם את פרסומם מטעם זה. 

קטע שביעי – טענות המבקש לבקשת פסלות כנגד כב' המותב 

  • חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
  • נסיבות של ממש המצביעות שדעותיו של כב' המותב נעולות.
  • חוסר יכולתו של כב' המותב לשפוט את המבקשים באובייקטיביות.
  • חוסר יכולתו של כב' המותב להתייחס למבקש בניטראליות.
  • נסיבות של ממש ש"מראית פני הצדק", אינם נראים בהתנהלות כב' המותב מול המבקשים.
  • התנהגות כב' המותב כלפיי המבקש מתבטאת בחוסר סבלנות בהיעדר אדיבות, איפוק, ריסון ומתינות.
  • התנהגות כב' המותב שהושפעה מהרצון לשאת חן בעיניי הנוכחים. 
  1. קטע שמיני 

עמ' 101 שורה 25 עד עמ' 102 שורה 25

ש:                   באיזה מעמד פנית למפרק החברה עם כל המכתבים, באיזה מעמד הצגת את עצמך מול מפרק החברה שהלכת לעזור לו, לגלות את האמת.

ת:                   כעו"ד מטעם החברה בארה"ב שביקשה ממני לפעול בארץ ולהתנגד למכירה הנוראית הזאת של 310 אלף דולר.

ש:                   אני שואל האם היית בכובע של עו"ד? בכל המסמכים אתה מציין אני עו"ד של מולטי מדיה קיד אינק. נכון או לא נכון?

ת:                   בארץ. שים לב.

ש:                   מולטי מדיה קיד אינק זה רק ארה"ב.

ת:                   לא, אתה כנראה לא מבין. כנראה אתה לא מבין.

כב' השופט:      מר גולדנברג, סליחה,

מר גולדנברג:    החברה הייתה בפירוק.

כב' השופט:      השאלה ברורה, כך גם התשובה. הזירה להתווכח עם העד היא בסיכומים. עכשיו נתקדם.

מר גולדנברג:    האם במועד הגשת המכתבים למפרק היה לך מעמד של עו"ד בחברה לפירוק? יכולת להגיש בקשות  בחברה מפירוק.

ת:                   סליחה.

ש:                   זה מה שאני שואל.

ת:                   סליחה, כשהיה כבר מפרק יש מפרק. אני לא הועסקתי, נותק כל מגע ביני לבין החברה.

ש:                   אז כל המכתבים אחרי הפירוק הגשת בתור מולטי מדיה קיד אינק, לא ישראל.

ת:                   כעו"ד ישראלי שנתבקש ע"י מולטי מדיה קיד אינק להגיש בקשות בארץ.

כב' השופט:      מיצינו את הנקודה הזאת ולא אתיר לשאול עליה יותר.

מר גולדנברג:    אוקי. מולטי מדיה קיד אינק  היא חברה שעדיין קיימת בארה"ב?

ת:                   אני לא יודע.

כב' המותב מונע מהמבקש לנהל חקירה של העד.

ניסיונו של המבקש להוציא את האמת, מהעד אשר שימש כעו"ד מוביל של המבקשים בכל המהלכים בין הצדדים לתביעה, עו"ד של החברה בארץ ובחו"ל ושל התובעים בהסתר, נתקלת בדברי פתלתלות של העד, המסרב לענות לשאלותיו של המבקש. במקום בו מצופה שכב' המותב יעיר לעד, בוחר שוב פעם כב' המותב להעיר דווקא למבקש ולגרום להפסקת הנקודה בחקירה מהותית ביותר הקשורה לבירור הטענות בתביעה. העד טיפל במישרין בנושא הנחקר ושוב כב' המותב חוסם את המבקש מלהמשיך ולהגיע לחקר האמת. 

קטע שמיני – טענות המבקש לבקשת פסלות כנגד כב' המותב 

  • נסיבות של ממש שיש בהן כדי חוסר נכונותו ופתיחותו של כב' המותב לתת למבקש את האפשרות לשכנע את כב' המותב בצדקתו ולהציג את ענייניו מבלי לחסום אותו.
  • חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
  • נסיבות של ממש המצביעות שדעותיו של כב' המותב נעולות.
  • חוסר יכולתו של כב' המותב לשפוט את המבקשים באובייקטיביות.
  • חוסר יכולתו של כב' המותב להתייחס למבקש בניטראליות.
  • נסיבות של ממש ש"מראית פני הצדק", אינם נראים בהתנהלות כב' המותב מול המבקשים.
  • התנהגות כב' המותב כלפיי המבקש נגועה בחוסר סבלנות בהיעדר אדיבות ומתינות.
  • התנהגות כב' המותב שהושפעה מהרצון לשאת חן בעיניי הנוכחים. 
  1. קטע תשיעי 

עמ' 90 שורה 9 עד שורה 15

ש:                   גב' הברפלד החזיקה מניות?

ת:                   הברפלד כן.

ש:                   גב' בודנר?

ת:                   כן.

ש:                   עמותת עזר מציון החזיקה מניות? אתה מחזיק רשימה.

ת:                   אנחנו מדברים על תקופת הסכם המיזוג. עזר מציון כן, 10.75.

ש:                   האם הרב כצוף מישיבת אש התורה החזיק מניות?

ת:                   הרב, איזה רב?

ש:                   כצוף. החזיק מניות?

ת:                   אני אסתכל ואומר לך. אני רואה פה אליזבט קרספו, אם לזו כוונתך.

ש:                   לא. הרב כצוף מישיבת או ישיבת אש התורה. זה כל פעם במסווה אחר.

עו"ד לינצר:     תפנה אותו, חבל על הזמן.

מר גולדנברג:    לא, הוא מחזיק את הרשימה. הוא הפנה אותי לרשימה, לא אני. יש לו מסמכים.

כב' השופט:      אני רק מתקשה לראות מה מעניין אותי מי היו בעלי המניות במולטי מדיה קיד אינק,

מר גולדנברג:    לא, יש בחברה הזו נכסים שלא הביאו אותם לארץ, אדוני.

כב' השופט:      יכול להיות. אדוני לא הגיש תביעה למיטב זכרוני.

מר גולדנברג:    הגשתי.

כב' השופט:      לא בפני, נכון?

מר גולדנברג:    לא, היא עדיין לא בפניך.

כב' השופט:      אז בהצלחה, אנחנו לא ננהל אותה כאן.

מר גולדנברג:    לא, אני לא מנהל אותה.

כב' השופט:      אדוני ינהל אותה היכן שהיא מתנהלת.

כב' המותב מונע מהמבקש לנהל חקירה של העד.

התנהלותו המעליבה של כב' המותב כלפיי המבקש נמשכת לאורך כל החקירה. בכל הזדמנות כב' המותב אינו חדל לעלוב במבקש בכל עניין.

גם כאשר המבקש חוקר את העד על מסמכים שהוא הציג בפני בית המשפט כ' המותב מונע מהמבקש את ניהול החקירה.

לכל אורכה של הבקשה לפסלות, המבקש אינו מלין על תוכן הדברים, ידיעותיו של כב' המותב  ולגופם של דברים, במקרה זה המבקש חייב להתייחס להערתו של כב' המותב : "אני רק מתקשה לראות מה מעניין אותי מי היו בעלי המניות במולטימדיה קיד אינק". 

הערתו של כב' המותב בעניין חברת מולטימדיה קיד אינק, תמוהה, התביעה עוסקת במישרין בחברת מולטימדיה קיד אינק בה היו שותפים התובעים המבקשים ואחרים. בכתבי בית הדין אשר הוגשו ע"י המבקשים, מצורפים הסברים ומסמכים לרוב, המצביעים על העובדה שהתובעים חילקו מניות בחברת מולטימדיה קיד אינק למקורביהם, לרבות למוסדות דת בארץ ובעולם,  עובדה שנחקרה ע"י מוסדות הרשות לניירות ערך בארה"ב, נסד"ק , בין השאר בחשד להלבנת הון. העד שימש כעו"ד של החברה והתובעים והיה אחראי וביצע בין השאר את חלוקת המניות המצוינת. חקירה זו הופסקה לאחר שהתובעים דאגו למחוק את המניה ממסחר וולונטרית ובכך גרמו להפסקת החקירה כנגדם. 

התייחסות כב' המותב לנקודה זו כפי שמוצגת, מצביעה בצורה בולטת שדעותיו של כב' המותב נעולות, כב' המותב נוהג כלפיי המבקש בחוסר אובייקטיביות ושיווניות, וכב' המותב נוהג כלפיי המבקש במשוא פנים וקוטע את חקירתו של העד שיכול להצביע יותר מכל אחד על הסיבות האמיתיות שהביאו להתמוטטות החברה.

קטע תשיעי – טענות המבקש לבקשת פסלות כנגד כב' המותב 

  • חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
  • נסיבות של ממש המצביעות שדעותיו של כב' המותב נעולות.
  • חוסר יכולתו של כב' המותב לשפוט את המבקשים באובייקטיביות.
  • חוסר יכולתו של כב' המותב להתייחס למבקש בניטראליות.
  • נסיבות של ממש ש"מראית פני הצדק", אינם נראים בהתנהלות כב' המותב מול המבקשים.
  • התנהגות כב' המותב כלפיי המבקש מתבטאת בחוסר סבלנות בהיעדר אדיבות, איפוק, ריסון ומתינות.
  • חוסר נכונותו ופתיחותו של כב' המותב לתת למבקש את האפשרות לשכנע את כב' המותב בצדקתו ולהציג את ענייניו מבלי לחסום אותו.
  • התנהגות כב' המותב שהושפעה מהרצון לשאת חן בעיניי הנוכחים. 
  1. קטע עשירי 

עמ' 90 שורה 9 עד שורה 15 

ואם ההסכם עם אדיו סופט היה מ-96' ויש את כל

ההתכתבויות עם אפרתי מ-96', אתה תחזור בך?

ת:                   96' נחתם הסכם אדיו סופט מול מולטי מדיה קיד.

ש:                   לא, אני מדבר על אפרתי. אתה תוכל להמציא לבימ"ש

הסכם מ-93' שאתה ייצגת אותי?

כב' השופט:      אנחנו לא עושים עכשיו גילוי מסמכים. התיק הזה כבר היה

בקדם משפט.

כב' המותב בצורה עקבית אינו מאפשר למבקש לחקור את העד בצורה נאותה ומלאה. הערתו של כב' המותב לגביי המסמכים אינה במקומה, גילוי המסמכים, נעשה למול התובעים ולא למול העד.

מסמכים רבים שהתבקשו ע"י המבקשים לא גולו ע"י התובעים.

שאלת המבקש התמקדה במסמך מסוים, לתקופה בה ייצג העד עו"ד בכר את המבקשים בצורה בלעדית.

קטע עשירי – טענות המבקש לבקשת פסלות כנגד כב' המותב

  • חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
  • נסיבות של ממש המצביעות שדעותיו של כב' המותב נעולות.
  • חוסר יכולתו של כב' המותב לשפוט את המבקשים באובייקטיביות.
  • חוסר יכולתו של כב' המותב להתייחס למבקש בניטראליות.
  • נסיבות של ממש ש"מראית פני הצדק", אינם נראים בהתנהלות כב' המותב מול המבקשים.
  • התנהגות כב' המותב כלפיי המבקש מתבטאת בחוסר סבלנות בהיעדר אדיבות, איפוק, ריסון ומתינות.
  • התנהגות כב' המותב שהושפעה מהרצון לשאת חן בעיניי הנוכחים.
  1. קטע אחד עשר 

עמ' 72 שורה 10 עד שורה 20

מר גולדנברג:     אני ביקשתי ממך להמציא לישיבה היום את ספרי ההתחשבנויות עם מולטי מדיה קיד, כי הבאת אני רואה חוזים,

כב' השופט:       סליחה, אני רק רוצה להסביר משהו, מר גולדנברג. אולי זה אחד מהלא יתרונות של לא להיות מיוצג. מר בכר איננו מעיד כאן מטעם אדוני ואדוני לא יכול להזמין ממנו מסמכים.

מר גולדנברג:     אוקי.

כב' השופט:       אדוני יכול לעשות את זה מעדים שלו, לא מעד של הצד שכנגד.

מר גולדנברג:     בסדר גמור.

כב' השופט:       כן.

כל דבריו של כב' המותב במהלך הדיון עוקצניים כלפיי המבקש המנהל את חקירת העדים בעצמו מחוסר בררה. כב' המותב דואג להבליט עובדה זו בקטע שלפנינו בנימה מזלזלת כפי שעולה משמיעת הקטע.

קטע אחד עשר – טענות המבקש לבקשת פסלות כנגד כב' המותב

  • נסיבות של ממש שיש בהן כדי התייחסות פוגענית של כב' המותב כלפיי המבקש לאור העובדה שהמבקשים והנתבעים אינם מיוצגים.
  • דעותיו של כב' המותב נעולות עוד לפני ישיבת ההוכחות הראשונה כנגד המבקש.
  • התנהגות כב' המותב כלפיי המבקש מתבטאת בחוסר סבלנות בהיעדר אדיבות, איפוק, ריסון ומתינות.
  • נסיבות של ממש שיש בהן כדי התנהגות שהושפעה מהרצון לשאת חן בעיניי הנוכחים.
  • התנהגות של כב' המותב באולם בית המשפט שערערה את בטחונו של המבקש.

קטע שניים עשר 

עמ' 183 משורה 23 עד עמ' 184 שורה 14

מר גולדנברג:    אדוני, תראה, לא הוגש תצהיר ע"י עו"ד בכר. עו"ד בכר נתן פה עדות ארוכה ומפורטת. עכשיו השאלה מתי אני אקבל את הפרוטוקול.

כב' השופט:      שאלה טובה.

מר גולדנברג:    היא אמרה לי מקודם לפחות 10 ימים. 10 ימים זה יום הדיון. אז איך אני אוכל להכין חומר בכלל?

כב' השופט:      טוב. צריך לפנות בענין הזה למשרדי סטנוגרמה. להקלטה יש יתרונות ויש חסרונות. החיסרון שאני לא שולט על זה. כשיש פה הקלדה אנחנו נותנים לכם את הפרוטוקול בסוף הדיון. אבל זה מה יש. אגב אני חושב שהעד העיקרי שלנו הוא מר רובנר ואנחנו נשמע אותו בדיון הבא וזהו, זאת האמת. לפחות מהצד של התובעים. מהצד של הנתבעים עוד נגיע.

מר גולדנברג:    אם הם יצהירו שזה יהיה רק עדותו מצד התובעים, אז זה מקל עלי, כי אחרת אני לא אוכל להתכונן לחקירה.

כב' השופט:      אדוני בטוח מוכן לחקירה יפה מאוד, גם בלי העדות של מר בכר. רק עפ"י התצהיר של מר רובנר ונספחיו אדוני מוכן לחקירה יפה מאוד. ואנחנו נשמע בדיון הבא גם את מר מילוא, אבל בוא אנחנו נשאיר את כל זה,

מר גולדנברג:    אבל אפשר לבקש שיקדימו את זה.

כב' המותב אינו מתייחס, לבקשת המבקש, לאפשר דחיית דיון או מציאת פתרון אחר, על מנת שיהיה בידיו פרוטוקול הדיון המחזיק 193 עמ' עוד לפני מועד הדיון הבא, במטרה שיתאפשר לו  ללמוד את העדויות שהושמעו בדיון ביום 2.5.2010, הקשורות במישרין לחקירתו הצפויה של תובע 2. התובעים תכננו היטב את צעדיהם, כאשר נמנעו מלמסור תצהיר של העד המרכזי עו"ד בכר, אשר העיד ביום 2.5.2010, כב' המותב בנימה עוקצנית משהו כלפיי המבקש בלי כל סיבה, מונע בחוסר התייחסותו העניינית לבעיה, להכין את חקירתו של התובע 2.

בפועל פרוטוקול הדיון המושלם הועבר למבקש רק ביום 24.5.2010.

כב' המותב בוחר להשיב למבקש בנימה המדברת בעד עצמה. " אדוני בטוח מוכן לחקירה יפה מאוד, גם בלי העדות של מר בכר. רק עפ"י התצהיר של מר רובנר ונספחיו אדוני מוכן לחקירה יפה מאוד", דברים שנאמרו לקול צחוקם המתגלגל של התובעים ואורחיהם שלא זכה לתגובה מכב' המותב. תשובה כזו לא הייתה ניתנת למבקש לו היה מיוצג בהליך.

קטע שניים עשר – טענות המבקש לבקשת פסלות כנגד כב' המותב

חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.

  • נסיבות של ממש המצביעות שדעותיו של כב' המותב נעולות.
  • חוסר יכולתו של כב' המותב לשפוט את המבקשים באובייקטיביות.
  • חוסר יכולתו של כב' המותב להתייחס למבקש בניטראליות.
  • התנהגות כב' המותב כלפיי המבקש מתבטאת בחוסר סבלנות בהיעדר אדיבות, איפוק, ריסון ומתינות.
  • התייחסות פוגענית של כב' המותב כלפיי המבקש לאור העובדה שהמבקשים והנתבעים אינם מיוצגים.
  • התבטאויות כב' המותב המבטאות עמדות סופיות היוצרות חשש ממשי למשוא פנים.
  • נסיבות של ממש ש"מראית פני הצדק", אינם נראים, בהתנהלות כב' המותב מול המבקשים.
  • התנהגות כב' המותב שהושפעה מהרצון לשאת חן בעיניי הנוכחים.

סיכום 

  1. פרוטוקול הדיון המושלם הועבר לידי המבקשים רק ביום 24.5.2010.
  2. המבקשים אינם מיוצגים ומגישים את הבקשה בעצמם.
  3. המבקש בבקשה לפסלות מכב' המותב, מעלה קשת נושאים ועניינים המעידים על חשש לנסיבות שונות המצטרפות יחד מבחינה אובייקטיבית, כדי ליצור חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים ולחוסר יכולתו של כב' המותב להמשיך לנהל את ההליך.
  1. טענות הפסלות המועלות כנגד כב' המותב נשענות על בסיס עובדתי, הקלטת ישיבת ההוכחות, פרוטוקול הדיון מיום 2.5.2010 והמסמכים האחרים אליהם מופנה כב' המותב בבקשה זו.
  2. הקטעים המובאים בבקשה לפסלות מפרוטוקול הדיון מיום 2.5.2010, מתייחסים רק לעדותו של עד התביעה 1. למבקש טענות דומות לגביי התנהלות חקירתו של עד התביעה 2 ע"י המבקש והתייחסות כב' המותב כלפיי המבקש במהלך החקירה.
  3. טענות הפסלות המועלות כנגד כב' המותב נשענות בין השאר על העובדה שדעתו של כב' המותב ננעלה, המבקש הופלה לרעה במהלך חקירת עדי התביעה וחקירתו את עדי התביעה לא מוצתה בעניינים המהותיים בהם קיימות מחלוקות בתיק.
  4. הנסיבות המפורטות לאורכה של הבקשה כוללות: חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט, חוסר שוויוניות, חוסר אובייקטיביות, העדר ניטראליות, דעותיו של כב' המותב נעולות כנגד המבקש, חוסר נכונותו ופתיחותו של כב' המותב לתת למבקש את האפשרות לשכנע את כב' המותב בצדקתו ולהציג את ענייניו מבלי לחסום אותו, בחוסר סבלנות בהיעדר אדיבות, איפוק, ריסון ומתינות, ערעור בטחונו של המבקש ע"י כב' המותב, התנהגות מפלה ובלתי ראויה של כב' המותב באולם בית המשפט כלפיי המבקש והנתבעים, התייחסות פוגענית של כב' המותב כלפיי המבקש לאור העובדה שהמבקשים והנתבעים אינם מיוצגים, אי התייחסות למצב בריאותו של המבקש, העדר שוויוניות, התנהגות כב' המותב שהושפעה מהרצון לשאת חן בעיניי הנוכחים, פגישה ב"מראית פני הצדק" והתבטאויות של כב' המותב המבטאות עמדות סופיות היוצרות חשש ממשי למשוא פנים.
  5. כב' המותב מתבקש להיענות לבקשת המבקשים ולפסול את עצמו מניהול המשך ההליכים בתיק.
  6. מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.

 

 

__________                                                                                       __________

תאריך                                                                                     בשם המבקשים

גולדנברג פסי

 

דחוף 1

דחוף 2דחוף 3דחוף 4דחוף 5דחוף 6דחוף 7דחוף 8.jpg

 

זלזול צייר 1

זלזול צייר 2

זלזול 3 צייר

זלזול 4 צייר

זלזול 5 צייר

זלזול 6 צייר

 

 

 

אסמכתאות שהוצגו בפני השופט (בדימוס) מנהיים שאול הוכיחו שרובנר פעל במטרה לא לגבות למעלה ממיליון דולר כנגד מוצרים שחברת ממ"ק ייצאה לארה"ב

בהמשך ישיר מהחקירות האינטנסיביות והמעמיקות שנוהלו בארה"ב נגד דוד וזהבה רובנר, הורה רובנר למחוק את חברת מולטימדיה קיד אינק ממסחר בארה"ב, במטרה להפסיק את החקירות הפליליות נגדו ונגד רעייתו, ע"פ מדיניות נסד"ק . רובנר כיו"ר הדירקטוריון, לא התנגד לפירוק חברת הבת בישראל, מולטימדיה קיד בינה בחינוך, (להלן: "ממ"ק") לאחר שניסיונו להשתלט על נכסיה  נכשלו והסתבר לו שכל עובדיי ממ"ק יצאו נגדו בבקשת הפירוק שהגישו לבית המשפט.

בסמוך לפירוק חברת ממ"ק ישראל בניגוד לעמדתו של גולדנברג פסי, החברה ייצאה מערכות למידה לארה"ב לחב' מולטימדיה קיד ארה"ב שנשלטה ע"י חנניה פוקס בסך העולה על 1 מיליון דולר.

תמורת חלק מהתשלומים לממ"ק בסך העולה על 1 מיליון דולר, הסכים רובנר שהחברה בארה"ב תעביר לידיי ממ"ק ישראל, חלק ממניותיה ותפקיד בידיי ממ"ק המחאות סחירות.

עם הגשת תביעת אקירוב נגד רובנר בה הוטחו טענות קשות ברובנר בגין מעשיי מרמה, מצגי שווא והולכת שולל, (מצ"ב מידע בבלוג) מיהר רובנר לפרוע את ערבויותיו לממ"ק ישראל, במטרה למנוע הטלת עיקולים על חשבונותיו ונכסיו.

רובנר לא פעל ולא הורה לבנק המסחרי אתו עבדה ממ"ק, (שלחשבונותיה ערבו גם גולדנברג ושותף אמריקאי נוסף – מורי הברפלד), לפעול לגביית חלק מההמחאות הדחויות שהופקדו  בבנק ע"ס מאות אלפי דולרים.  רובנר לא פעל לגבות המחאות נוספות ע"ס מאות אלפי דולרים שהחזיק בעצמו ולא הורה לממש את מניות החברה בארה"ב, כל זאת בעיתוי, שחשבונות הבנק של ממ"ק הוקפאו ע"י הבנק, אך ורק בגלל הפרסומים על החקירות שנוהלו נגד רובנר וסירובו להתייצב לפגישה עם מנהליו.

במועדים הרלוונטיים בהנחייתו של רובנר, נוהלו ע"י יועציה המשפטיים של ממ"ק ישראל, מגעים מתקדמים ביותר לרכישת החברה בארה"ב בבעלותו של חנניה פוקס, תמורת כספים במזומן והקצאת מניות בחברת האם שנסחרה בנסד"ק.

ממצאי חקירה שנוהלה ע"י חב' החקירות ויצמן יער העלו, שרובנר זמם ופעל לרכוש את פעילות ממ"ק בישראל לאחר הגשת הפירוק, יחד עם בעל המניות בחברה בארה"ב חנניה פוקס. פעילות חברת ממ"ק ישראל נרכשה ע"י גולדנברג בעזרת חלק מעובדיה, חרף ניסיונו המתמשך של רובנר להכשילה.

פרופ' עמנואל גרוס, התייחס בחוות הדעת שהוציא (מצ"ב בבלוג) המעידה על מעשיי המרמה שנעשו ע"י רובנר דוד וזהבה אשר הסתירו בתביעה שהגישו נגד גולדנברג פסי את העובדה, שמשפחת רובנר החזיקה אישית המחאות דחויות שניתנו לממ"ק ישראל ע"י החברה האמריקאית.

הפסקת ההליך ע"י השופט (בדימוס) מנהיים בנסיבות המתוארות בחוות הדעת המקצועית המצ"ב במלואה, לא אפשרה לגולדנברג לחקור את רובנר על מעלליו ולהעיד גורמים פיננסיים שהיו אמורים להעיד, שזהבה ודוד רובנר פעלו להכשיל את יכולת ממ"ק לפעול כעסק חי, תוך כדי הפרת מחויבויותיו של רובנר דוד כיו"ר הדירקטוריון כאשר הם גורמים נזקים אנושים בלתי הפיכים לרבים והכל על בסיס נסיבות אישיות שעל חלקם הוטל צו איסור פרסום, ע"י השופט (בדימוס) מנהיים שאול.

מצ"ב דוגמאות להמחאות שנמסרו לממ"ק ישראל ע"י החברה האמריקאית ומסמך העברת המניות לממ"ק ישראל.

המחאות ממק ארהב

העברת מניות מחנניה

 

במסגרת הכנת דו"חות כספיים של חברת מולטימדיה קיד בינה בחינוך, ע"י פירמת רואי החשבון הידועה BDO  – שלמה זיו ושות', עליה השתלט רובנר דוד באמצעות אשתו זהבה וקבוצת נשים אמריקאיות שבעליהן היו שותפים עם משפחת רובנר בחברות ישראליות נוספות באמצעותן גייסו הון רב שירד לטמיון, ביקש רו"ח דני מרגלית בחודש ספט' 2000, להוסיף הערת עסק חי בדו"חות.

בקשת הפירמה נבעה ממצבה הפיננסי הגרוע של החברה, בהמשך לפתיחת חקירת נאסד"ק שנוהלה נגד רובנר וחבריו האמריקאים לעניין, "עסקאות מפוקפקות בטכנולוגיה ישראלית" בשוק ההון האמריקאי, כפי שפורסם לראשונה בישראל בעיתון גלובס ביום – 25/26 ביוני 2000.

בנק מזרחי אצלו נוהל חשבון החברה וחשבונותיו האישיים של רובנר, הקפיא את פעילות החברה בהמשך לדיווחים בעיתונות על החקירה נגד רובנר, רובנר לא התייצב לפגישה עם מנהלי הבנק וגרם לבנק להקצין את עמדותיו ! 

בפוסט הייעודי המפורסם בבלוג לעניין זה, מצורף מידע רחב על המיזוגים במהופך שהוביל רובנר, כפי שפורסמו כבר בחודש יוני 2000  בעיתון הכלכלי האמריקאי "BARRONNS" , מהלכים שהביאו לחורבן וריסוק של חברות, הפסדי עתק למשקיעים, לבנקים, למוסדות פיננסיים ולעובדים והכל במטרה, לעשות "כסף קל ורב" המוערך במאות מיליוני דולרים, על חשבונם של מייסדי ועובדי החברות הישראליות.

בחודש ספט' 2000, רובנר חשש מאוד על בסיס מידע שהועבר לגולדנברג ואליו שאשתו והוא ייעצרו בארה"ב. רובנר עשה מאמץ ניכר למנוע את הוספת הערת עסק חי בדו"חות. ביום – 28.9.2000,  התחייב רובנר בפני רו"ח מרגלית: "במידה ולחברה תיווצר בעיה של תזרים מזומן, בעלי המניות ידאגו להמשך פעילותה כעסק חי."

רובנר שיקר והכשיל את רו"ח מרגלית בעמידה במחויבויותיו המקצועיות, רובנר פעל בפועל לריסוקה של חברת מולטימדיה קיד ומחק את חברת האם ממסחר בנסד"ק בארה"ב, מחיקה וולונטרית, במטרה להפסיק את החקירות כנגדו ולמנוע התמודדות עם תוצאות ההרס שהביא על החברה כמו גם על חברות אחרות.

החברה נקלעה למצוקה כספית חמורה, בהמשך ישיר לפרסומים ולחקירות האינטנסיביות נגד רובנר, למרות התחייבותו רובנר סירב להמשיך את פעילות החברה כעסק חי.

מסמך חשוב ומהותי, זה הובא בפני השופט (בדימוס) שאול מנהיים.

רו"ח דני מרגלית היה אמור לשמש עד מטעמו של גולדנברג פסי.

הפסקת ההליך המשפטי ע"י השופט (בדימוס) מנהיים שאול בנסיבות המתוארות בחוות הדעת המקצועית, חסמה בפועל את עדותו חסרת התקדים של רו"ח מרגלית, בעלת ההשלכות ההרסניות כלפיי רובנר.

הפסקת ההליך ע"י השופט (בדימוס) מנהיים, חסמה בפועל את מסכת ההגנה והתביעה הנגדית, של גולדנברג שלא נשמעה כלל, הפסקה שלא אפשרה להשמיע את עדותם של אישים מרכזיים, מהארץ ומהעולם, כנגד מעלליהם של רובנר זהבה ודוד.

רו"ח דני מרגלית שהיה מעורה ומעורב בטלטלה שעברה על החברה אותה ייסד גולדנברג עליה השתלטו הזוג רובנר, העביר לידיו של גולדנברג את התרשומת מיום – 28.9.2000  (שנערכה בהמשך לסיכום שיחה עם דוד רובנר) וציין בפניו בהבלטה: "שמור היטב את המסמך החשוב הזה, הוא משמש כתעודת ביטוח עבורך".

עסק חי מסמך

עיתון גלובס פרסם ביום 21.12.2000 כתבה על מחיקת החברה ממסחר ועל התרגילים של משפחת רובנר בהשתלטותה על החברה שייסד גולדנברג פסי, שמטרתם הטבות למקורבים. הכתבה מתייחסת לחקירת נאסד"ק שנוהלה נגד רובנר ושותפיו והמצב אליו נקלעה החברה בעקבותיה. כעולה מהכתבה רובנר התכחש למחויבויותיו להזרמת ההון הנדרש להמשך קיומה.

מחיקה וולנטרית

 

מתוך חוות הדעת של המומחים ד"ר מאיר גלבוע ועו"ד אראל גלבוע:

  • חשד לשיבוש מהלכי משפט:

ניהול המשפט על ידי השופט מנהיים מצביע כי הוא פעל לשבש את הניסיון של הנתבעים ובמיוחד של מר גולדנברג להגן על עצמו מפני התביעה ובכך שיבש לכאורה את מהלכי המשפט, שהוא עצמו ניהל. על פי הפרשנות של בית המשפט העליון, כל מעשה הנעשה בכוונה להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין ובכל דרך, מעלה את החשד לעבירה זו. מאחר שבשופט עסקינן, היודע דין ופסיקה, סביר מאד, ואף חזקה שכך הם פני הדברים, שהוא ידע שמעשיו אלו יביאו לשיבוש המשפט ולעיוות דין, בעיקר בהפרעות לחקירות הנגדיות של עדי התביעה ע"י הנתבעים. כפי שציינו בפרק העוסק בבסיס לפתיחת חקירה, אין לדרוש שבשלב זה, הגשת התלונה, ניתן יהיה לספק הוכחות לכל מרכיבי העבירה. ההוכחות המובאות כאן מספקות הרבה יותר מאשר חשדות להתנהלות לא תקינה, המצדיקות פתיחה בחקירה בגין חשדות לכאורה לשבש את הליכי החקירה. הדברים מוכחים ומקבלים ביטוי במספר עניינים:

  • השופט הפריע בצורה מכוונת וגדושה, תוך הפרת הדין בצורה מודעת לחלוטין, לחקירה הנגדית של הנתבעים את עדי התביעה. החשד הוא שההיכרות המוקדמת עם שניים מתוך ארבעת עדי התביעה הייתה ברקע התנהלות פסולה זו.
  • חלק מהחומרה היתרה של ההפרעות הרבות של השופט את החקירות הנגדיות של עדי התביעה על ידי הנתבעים קיבל ביטוי קיצוני בכך שהוא השיב לשאלות הנתבעים במקום התובעים, ובכך שם בפיהם תשובות.
  • הקשר הסמוי, שהתגלה ונחשף כאן, בין השופט ובין התובעים ו/או בא כוחם, מבלי שהשופט חשף את הדברים במשפט עצמו, מצביע כי הוא פעל יחד עם התובעים ו/או בא כוחם נגד הנתבעים, ובכך פגע ביכולתם לנהל את הגנתם ושיבש את ההליכים. וכבר נקבע בפסיקה, כי הסתרה של דברים עונה על יסוד "המעשה" והיא בגדר עשיית מעשה, שבהגדרת עבירה זו, ואינה מהווה מחדל.
  • קיפוח זכויות הנתבעים – השופט קיפח לכאורה את זכויות הנתבעים ופגע בהם חזור ופגוע במהלך המשפט כולו. זה התבטא, כאמור, לאורך כל המשפט כמפורט בחלק העובדתי של חוות הדעת, אך בעיקר ב:
    • הסכמת השופט למעשה עם ההימנעות המכוונת של התובעים מלבקש את תגובת הנתבעים לבקשות שהגישו, בטענה, שאין מקומה בהליכים כאלה ושאינם מיוצגים, לא רק מקפחת את זכויות הנתבעים, אלא אף מהווה שיבוש מהלכי המשפט, בכך שנמנע מבית המשפט לקבל טיעונים ו/או ראיות בתגובה לבקשות התובעים.
    • קיפוח האפשרות לחקור חקירה נגדית ראויה את עדי התובעים – הלכה למעשה הפריע השופט לחקירות הנגדיות את עדי התביעה, שניהלו הנתבעים, בהפסקת רצף השאלות, בהצגת שאלות אחרות, בהצגת שאלות של הבנה במקום שאלות עובדתיות, בהערות הפוגעניות בתובעים ש"הוציאו את הרוח ממפרשי התובעים" ובהפסקת החקירות הנגדיות או אי מתן הזדמנות ראויה להמשיכן.

בתחילת חקירתו של דוד רובנר ע"י גולדנברג פסי, התרסקו טיעוניו השקריים זה אחרי זה.

כאשר הוצגו בפניו של רובנר ע"י גולדנברג מסמכים אותנטיים שסתרו את טיעוני השווא שלו שנבעו מנקמנות כלפיי גולדנברג, (כמתואר בתצהיר עדות של גולדנברג, בחלקים עליהם הטיל השופט (בדימוס) שאול מנהיים צו איסור פרסום), לא נותר לרובנר שוב ושוב, להאשים את עו"ד בכר יצחק, ששימש בעבר עו"ד של גולדנברג וחצה את הקווים תמורת כספים רבים.

כמצוין בתמציתיות בבלוג זה, נגד יצחק בכר ומעלליו ניתן פסק דין חמור ע"י כב' השופטת חנה ינון, שחייבה אותו בתשלומים לגולדנברג, בגין התנהגותו ומעשיו החמורים.

רובנר האשים את יצחק בכר בין השאר כבר החל מתחילת חקירתו ע"י גולדנברג, שבכר הוציא פרוטוקול מזויף, פעל בניגוד להסכמים ובאופן לא תקין !!! 

חקירת רובנר ע"י גולדנברג מיום 10.6.2010 

מפרוטוקול הדיון עמ' 297-308

מר גולדנברג:    מה היה הנוהל בחברה מאז שנכנסת לחברה לגבי נושא החתימה על ההמחאות?

ת.                   הנוהל השתנה, זה התחיל בכך שאני הייתי צריך לחתום בתור חותם שני, אחר כך זה שונה, וכשנכנס הוא אז גם הוא חתם, ומאז רק מעל סכום מסוים אני הייתי צריך לחתום, עד סכום מסוים פסי יכול היה לחתום, אחר גם הוא, ומעל סכומים מסוימים אני הייתי צריך גם כן להצטרף ולחתום.

ש.                   אני מפנה אותך לתצהיר שלך בעמוד 18 סעיף 149. אני מפנה אותך, גם יעזרו לך בינתיים עורכי הדין, גם לתצהיר של אדון מרצבך סעיף 27, לשני הסעיפים במקביל.

ת.                   כן.

ש.                   תעיין ברשותך בחלק השני של סעיף 27 מהקצה של מרצבך.

ת.                   כן.

ש.                   "על אף הערמת הקשיים מצידו של הנתבע הצלחתי לגלות כי קיים נוהל לפיו הנתבע הינו החותם הבלעדי על כל צ'ק אשר תקרת סכומו מגעת לסך 20,000 ₪, וכי הנתבע הוציא עשרות רבות של צ'קים בסכום של 20,000 ₪ כל אחד". אתה מקבל את העמדה של אדון מרצבך לפי מה שהוא מבהיר בסעיף?

ת.                   אני לא הבנתי בדיוק מה, מה הוא אמר?

ש.                   אני מבקש שיראו לו את הסעיף.

כב' השופט:      כן, אם אפשר, לקרוא זה יהיה הנוהל הקצר ביותר, לתת לו לקרוא.

ת.                   כן, מה?

מר גולדנברג:    אני שואל אם אתה עומד מאחורי הקביעה הזאת.

ת.                   אני יכול להצהיר שאני חתמתי במשך שלוש שנים של קרירה במולטי מדיה קיט אולי פעמיים על צ'קים.

ש.                   אני שאלתי שאלה אחרת, האם אתה עומד מאחורי העובדה שאני הייתי חותם.

ת.                   שאתה חתמת בלי, זאת אומרת שהוצאת צ'קים בלי החתימה שלי וחילקת אותם לסכומים יותר קטנים, כן.

ש.                   אני שאלתי שאלה ואני מבקש לקבל תשובה, לא שאלתי אותך אם אתך או בלעדיך, אני שואל האם הייתי חותם בלעדי על כל צ'ק שתקרתו 20,000 שקל כן או לא? פשוט

ת.                   אני לא יודע, אני יודע שבחתימות שאני, אם זה היה אתה ואסייפו זה יכול להיות, אבל אני לא חתמתי, וזאת הייתה הנקודה, אז אפשר ללכת.

כב' השופט:      סליחה, סליחה, סליחה, לפני שאדוני ממשיך, מעל איזה סכום נדרשה גם חתימה של אדוני על צ'ק?

ת.                   זה השתנה עם הזמן.

כב' השופט:      אז אדוני יספר לי לאורך התקופה.

ת.                   ההסכם אני לא זוכר בדיוק, אבל בהסכם של ההשקעה נדמה לי שזה היה 5,000 דולר, אני לא זוכר בדיוק. לאחר מכן היו החלטות אחרות. אני בדרך כלל עמדתי על כך שלא יהיה שום צ'ק שרק אדם אחד חותם עליו.

מר גולדנברג:    אז מה שאתה אומר בחומר זה נכון או לא נכון?

ת.                   אני לא יודע, הוא בדק, אני לא בדקתי, אני לא יכול להגיד אם זה נכון.

ש.                   אבל אני מפנה אותך לתצהיר שלך.

ת.                   אז בסדר, מה שכתוב בתצהיר שלי.

ש.                   אני מפנה אותך לתצהיר שלך בעמוד 18.

ת.                   כן.

ש.                   סעיף 149.

ת.                   כן, מה השאלה? "נמצא באמצעות ממ"ק, הוציא גם עשרות רבות של צ'קים בסך של 20,000 שקל, בערך כל צ'ק בסביבות, כדי להגבר על". הכוונה פה שחילקת את הצ'קים כדי שאני לא אצטרך לחותם עליהם.

ש.                   ואני חותם יחיד על ה-20,000 שקל?

ת.                   זה אני לא יכול להגיד שיחיד או שאחד מהעובדים שלך חתם.

ש.                   אתה יכול להציג לי בבקשה צ'קים?

ת.                   אני לא יכול להציג שום צ'קים כי אני לא קיבלתי ממך צ'קים, ואתה לא גילית אף אחד מהם.

ש.                   כאשר חברה.

ת.                   אבל בדקו את זה בזמן אמת והכוונה הייתה שלא היה.

ש.                   ולא צילמתם?

ת.                   לא צילמנו את הצ'קים, לא צילמנו.

ש.                   בסדר. עכשיו אני רוצה לשאול אותך, כאשר פתחנו את החשבון בנק שאתה ביקשת בבנק מזרחי.

ת.                   אני לא ביקשתי לפתוח שום בנק מזרחי.

ש.                   אני שואל אותך עוד פעם, כשנפתח חשבון לבנק.

ת.                   אה, יותר טוב.

ש.                   כששם ניהלת את החשבונות.

ת.                   אני לא ניהלתי את החשבונות של לפני כן, אני פתחתי שם חשבון ביחד, כמעט ביחד, אולי קצת לפני מולטי מדיה קיט.

ש.                   קצת לפני.

ת.                   וסגרתי את זה אחר כך, מיד אחרי, לא מיד, אבל קרוב מאוד אחרי.

ש.                   אתה יודע שיש נוהל בבנק שאתה נותן את זכויות החתימה לבנק על מנת שהוא יוכל לכבד או לא לכבד צ'קים, ידוע לך על הנוהל הזה בתור איש עסקים?

ת.                   שיש זכויות חתימה כן.

ש.                   בודאי. אתה חתמת מול בנק מזרחי על זכויות חתימה?

ת.                   אני לא זוכר.

ש.                   אתה לא מציג פה מסמך, לא חתמת?

ת.                   אני לא זוכר.

ש.                   אם היו לך זכויות חתימה בחברה, לפי נוהל של בנק ישראל.

ת.                   אני לא זוכר, הזכויות חתימה.

ש.                   האם היית צריך להציג לבנק פרוטוקול של חברה שמאשר מי הם בעלי זכויות החתימה בפתיחת החשבון?

ת.                   הזכות חתימה הוקנה לי לפי, בהתאם להסכם ההשקעה, שם כתוב בצורה ברורה מאוד באיזה תנאים אני צריך לחתום, לא רק על צ'קים דרך אגב, זה הכול התחייבות של החברה.

ש.                   אנחנו עוד נגיע לזה. אני מפנה אותך עכשיו לנספח כ"ז בתצהיר של בקשה לביטול עיקולים, ואני ברשותכם צילמתי אותו.

כב' השופט:      כן, זהו.

מר גולדנברג:    על מנת להקל.

כב' השופט:      תודה, רציתי לבקש.

מר גולדנברג:    סעיף כ"ז.

כב' השופט:      נספח כ"ז.

מר גולדנברג:    נספח.

כב' השופט:      כן, זה מסמך של רואה חשבון אריה רוטנברג מ-22.9.99.

ת.                   כן, מה השאלה?

מר גולדנברג:    עיינת במסמך?

ת.                   כן.

ש.                   או. קיי. כמו שאתה רואה החל מהשקל הראשון יש שני חותמים בחברה, לאחר מכן יש מנגנון של רואה החשבון של החברה ביחד איתי, ורק ברמה השלישית של סכומים גבוהים אתה ואני חותמים ביחד, האם זה נכון, אתה מאשר את מה שכתוב במסמך?

ת.                   אני מאשר את מה שכתוב במסמך, ויתרה מזו, אני גם אמרתי קודם ואני חוזר על זה שוב, אני התעקשתי על כך שלא יהיה חותם יחיד, אבל עדיין מאחר שזה פסי גולדנברג אחד מהעובדים שלו, הם היו יכולים פשוט מאוד לעקוף את כל העסק הזה ולהוציא הרבה מאוד צ'קים בסכומים יותר גבוהים.

ש.                   כשאתה היית שותף בחברה ובעל הון בחברה, העובדים הם היו שלי או שלנו.

ת.                   שלך.

ש.                   שלי?

ת.                   אתה שלטת בהם ביד רמה, שפוטים שלך.

ש.                   שמעת שעו"ד בכר אומר שהם נאלצו להגיד לי בוקר טוב.

ת.                   כן.

ש.                   ואדון מרצבך אמר שצריך להצדיע לי בבוקר. מה עוד צריך לעשות לשפוטים שלי, מה עוד?

ת.                   לפחד ממך.

ש.                   מישהו החזיק אותך בשלשלאות לעבוד?

עו"ד לינצר:     אני מבקש, סליחה.

מר גולדנברג:    לא, כל אחד אומר רודה בהם.

כב' השופט:      בסדר.

מר גולדנברג:    זה סמנטיקה שמצופה מאדם מסוים עם כל הכבוד.

ת.                   בסדר.

ש.                   אני מפנה אותך עכשיו לעוד נספח, לנספח 2.50 לתצהיר גילוי המסמכים.

עו"ד לינצר:     רק סליחה, זה סומן?

כב' השופט:      לא, לא, זה לא מסומן כי.

מר גולדנברג:    זה מופיע בתצהיר.

כב' השופט:      כי יש לזה הפניה.

עו"ד לינצר:     אבל זה הפניה ב-.

כב' השופט:      בסדר, אבל אני, הרי המסמך הזה אי אפשר להגיש אותו באמצעות.

מר גולדנברג:    לא.

כב' השופט:      המסמך הזה אני צריך לדעת איזה מסמך הוצג לו כדי שאני אדע על מה הוא השיב. כיוון שהמסמך הזה כבר קיים בתיק, ובתוך השאלה יש הפניה מדויקת אליו, אני לא צריך לסמן אותו עוד פעם. אני מחזיר אותו, רק טוב שהוא היה לנגד עיני בזמן השאלה, כדי שנדע על מה מדברים.

מר גולדנברג:    אז אני אגיד עוד פעם. עכשיו המסמך שאני מפנה אותו זה נספח 2.50 לתצהיר גילוי מסמכים של פסי מה-9.7.

כב' השופט:      כן, השאלה אם תצהיר גילוי המסמכים הוגש לתיק, כי בדרך כלל לא צריך להגיש אותו בתיק.

מר גולדנברג:    הגשנו אותו בנפרד.

כב' השופט:      כן?

מר גולדנברג:    כן.

כב' השופט:      או. קיי. אם הגשתם אז אני פטור גם מלסמן את המסמך הזה כי אני יודע מה הוא, אני רק רוצה לראות אותו רגע. כן, מכתב של עו"ד בכר מיום 20.7.2000.

מר גולדנברג:    שמציין את זכויות החתימה בחברה. האם גם המסמך הזה מגדיר שלפסי אין זכויות להוציא ולו שקל.

ת.                   זה.

ש.                   תרשה לי.

ת.                   כן.

ש.                   ולו גם שקל ראשון אחד בצורה בלעדית לחתום על צ'קים, האם אתה מאשר את זה שאלה זכויות החתימה בחברה?

ת.                   המסמך הזה זה בדיוק אותו דבר כמו המסמך הקודם, רק זה עו"ד וההוא היה רואה חשבון.

ש.                   זה לא לאותה תקופה?

ת.                   אבל זה אותם התנאים.

ש.                   עכשיו אני רוצה גם להפנות אותך שזה לא אותו דבר מר רובנר. אם נלך לסעיף 3 אתה לא מופיע פה כבעל זכות חתימה בכלל, מופיע רק מר אורבך, אתה רואה?

ת.                   אז זה אם כן.

ש.                   אם כן אז מה

ת.                   אז הדבר הזה נעשה בניגוד לכל ההסכמים וכל ההבנות שהיו.

ש.                   אתה רוצה להצהיר שעו"ד בכר הוציא משהו בניגוד להסכמים?

ת.                   כנראה כן, כנראה שאתה אמרת לו לעשות את זה.

ש.                   אני אמרתי לו על זכויות חתימה?

ת.                   כנראה.

ש.                   אז אני.

ת.                   כשאורבך היה בפנים החברה כבר הייתה חברה ציבורית, וכדי לקבל החלטה, לעשות החלטה על זכויות חתימה היה צריך ישיבת דירקטוריון של החברה הציבורית.

ש.                   אז אני מקריא לך מה כותב עו"ד החברה.

ת.                   אז עו"ד בכר טעה פה.

ש.                   תרשה לי רגע, אתה לא נותן לי לסיים משפט.

ת.                   כן.

ש.                   תראה מה הוא כותב בשתי השורות הראשונות. הוא היה כבר עו"ד פרטי שלך באותה תקופה. "כיועצה המשפטי של החברה שבה נדון, הנני לאשר בפניכם כי ביום 19.7" יום קודם לפני המסמך "התקבלה בחברה החלטה כדין שאתה ישבת בה, באשר להסדרת זכויות חתימה בחברה". אתה טוען שעו"ד בכר עשה את זה לא כדין?

עו"ד לינצר:     סליחה, סליחה, סליחה, אני חושב שהיה מן ההגינות שמר גולדנברג ישאל לגבי המסמך הזה את עו"ד בכר.

מר גולדנברג:    תזמין אותו.

כב' השופט:      רק רגע, יכול להיות. עו"ד בכר העיד פה יום שלם, נשאל מה שנשאל, השיב מה שהשיב, אנחנו לא נזמין אותו.

עו"ד לינצר:     זה נראה לי מוזר שהוא לא שאל את זה את עו"ד בכר, הוא שואל את זה דווקא את.

כב' השופט:      ככל שההערה נכונה, ואני מודה שאני לא זוכר מה כל אחת מהשאלות שנשאל עו"ד בכר על פני יום דיונים שלם, אבל אם זה נכון.

עו"ד לינצר:     הוא לא נשאל.

כב' השופט:      דקה. אם זה נכון שהוא לא נשאל על המסמך הזה אז אדוני יעשה מזה בסיכומים מה שהוא חושב לנכון. עכשיו אני לא מבין למה היה צריך להפריע.

ת.                   זה לא נראה לי מהותי, לכן בסדר, בסדר.

מר טוראל:       אני צריך לקום מפעם לפעם, אני יושב כל הזמן בשקט.

כב' השופט:      בגלל זה אנחנו עושים הפסקות מפעם לפעם, כשהמטרה העיקרית שלהן היא להגן על עמוד השדרה של כולנו.

ת.                   בסדר, שמתי לב שאני לא, שאין זכות חתימה, כן, שמתי לב.

כב' השופט:      אני מחזיר את המכתב הזה כיוון שאדוני זיהה אותו.

מר גולדנברג:    אני מציג לך את החתימות שלך בפתיחת החשבון בבנק מזרחי למורשה חתימה שאתה לא זכרת ולא הצגת.

ת.                   בסדר.

ש.                   זה מסמך דרך אגב שהוא מופיע בתצהיר גילוי המסמכים שלי, אבל מעבר לכך גם העד כאן חתום על המסמך.

כב' השופט:      אגב סליחה שאני אומר, אבל דוגמאות החתימה בדף השני, בכלל כל המסמך הזה הוא לא בפתיחת החשבון הוא ביולי 2000.

מר גולדנברג:    נכון.

כב' השופט:      זה מה שכתוב בו, תאריך מילוי הטופס, וגם העובדה שמר אורבך חתום שם מדברת בעד עצמה. זה לא מפתיחת החשבון.

מר גולדנברג:    לא, המסמך נקרא פתיחת חשבון, תאריך פתיחת חשבון 30.3.99.

כב' השופט:      אבל תאריך המסמך הזה הוא יולי 2000.

מר גולדנברג:    הוא בא להסביר את נושא החתימות ביום.

כב' השופט:      24.7.2000 נכון.

מר גולדנברג:    זה הכול.

כב' השופט:      כן.

מר גולדנברג:    הוא נושא כותרת פתיחת חשבון.

כב' השופט:      כן, כי זה הטופס שהבנק משתמש בו, כן.

מר גולדנברג:    נכון. אתה מזהה את החתימה שלך בשני העמודים בבקשה?

ת.                   לא, אני לא מזהה כי אני לא חתום.

ש.                   אתה לא חתום על המסמך?

ת.                   לא.

ש.                   החתימה, אני אפנה אותך לארבע חתימות למטה, אף חתימה לא שלך.

ת.                   נכון.

ש.                   נכון, זאת אומרת שאתה לא היית בעל זכות חתימה בחשבון החברה ביום שאורבך קיבל את זכויות החתימה ב-24.7.2000 נכון?

ת.                   טוב.

ש.                   לא, אני שואל.

ת.                   יכול להיות, יכול להיות שלא הייתה לי זכות חתימה.

ש.                   הצגת קודם מצב שהייתי חייב לחתום אתך על צ'קים מעל סכום מסוים.

ת.                   תראה זה היה המצב לפי הסכם ההשקעה, ואני אמרתי שאחר כך הדברים השתנו פה ושם, וכנראה שהשתנו גם בלי ידיעתי. אם אני לא חתמתי אז לא חתמתי. אבל אין לי בעיה להכיר בזה, כי אני לא רואה שום בעיה לגבי התביעה שלנו בנושא הזה.

ש.                   עכשיו תגיד לי, מתי אורבך, שייקה אורבך, מר שייקה אורבך התחיל לעבוד בפועל כמנכ"ל החברה?

ת.                   לפי מיטב זיכרוני ב-1.9 שנת 2000.

ש.                   ואני אומר לך שהוא התחיל באפריל מאיר שנת 2000 בעודו עובד.

ת.                   אז אני אגיד לך.

ש.                   תן לי לסיים את המשפט.

כב' השופט:      בעודו עובד בחברת?

מר גולדנברג:    אוגדן, הוא עבד במקביל איתנו מחודש אפריל מאי 2000 הוא התחיל לעבוד בפועל כמנכ"ל במולטי מדיה קיט, מה אתה אומר על זה?

ת.                   שזה לא נכון.

ש.                   איך אתה יכול להסביר את הסתירה שמנכ"ל שנכנס לתפקיד בחודש ספטמבר מקבל זכויות חתימה בחשבון.

כב' השופט:      כבר ביולי.

מר גולדנברג:    ביולי, איך זה יכול להיות?

ת.                   זה, הוא נכנס לתפקיד ב-1.9, זה חברה ציבורית, היו הודעות והוא לא היה מנכ"ל לפני כן, חד משמעית. זה שהוא בא מדי פעם אולי לעשות משהו, להכיר תוך כדי כך שהוא עבד במקום אחר, ולפני שהוא קיבל את המינוי הרשמי זה יכול להיות. אם הוא חתם והחתים אותו על הדבר הזה אז זה לא היה תקין.

ש.                   מי החתים אותו?

ת.                   כנראה שאתה.

כב' השופט:      אני לא יודע, הוא חתם בבנק כנחזה על פני המסמך.

ת.                   כן.

מר גולדנברג:    על סמך הפרוטוקול שהוציא עו"ד בכר, זה מאותו מועד.

ת.                   לא תקין, לא יכול להיות.

כב' השופט:      אגב אנחנו פרוטוקול. סליחה שאני אומר, אבל אני בינתיים פרוטוקול לא ראיתי, ראיתי מכתב שאומר שעל פי פרוטוקול שלא ראיתי בינתיים.

מר גולדנברג:    גם לי אין אותו.

כב' השופט:      או. קיי.

ת.                   לא יכול להיות שחברה ציבורית.

כב' השופט:      העד היה פה, חבל שהוא לא נשאל דווקא את השאלה הזאת. כן.

ת.                   בכל מקרה חברה ציבורית שנסחרת בבורסה בארצות הברית וכפופה לתקנות של ה-ACC מנכ"ל שלא הודיעו לציבור שהוא מנכ"ל הוא לא מנכ"ל, ההודעה אמרה מ-1.9 כל דבר שנעשה, ואם הוא פעל לפי מנכ"ל לפני כן אז הוא פעל בניגוד לחוק.

 

סעיף 12 מחוות הדעת שנערכה ע"י המומחים ד"ר מאיר גלבוע ועו"ד אראל גלבוע:

  1. התנהלות השופט וטיפולו בבקשות דחיית דיון שהגיש ב"כ התובעים:
    • החשש באשר לפגמים בשיקול דעתו של השופט מתעצם לכדי חשד של ממש, כאשר בדיון שנערך ביום 10.10.2010, ביקש ב"כ התובעים, עוה"ד לינצר להפסיק את הדיון: "אדוני, אני בכל אופן אבקש להמשיך את החקירה בישיבה נוספת." (עמ' 528, שורות 19-18), בקשה שהתקבלה ע"י השופט.
    • טעמו של עו"ד לינצר בבקשתו היה עימו: "אני רוצה להבהיר, אני כשאני הגשתי את הבקשה שלי, הגשתי, אני לא במיטבי אבל לקחתי שני אקמול בבוקר, אני יכול להחזיק ואני יכול לקחת עוד, אין לי בעיה בנושא הזה, הבעיה שלי הייתה בעיקר שאני לא הייתי במשרד כמה ימים לגבי הכנת, זה הדבר, הנקודה המדויקת ויש כאן, מדובר באלפי מסמכים שצריך לעבור עליהם ועל הבסיס הזה ביקשתי,"(ההדגשה לא במקור, א.ג. מ.ג.)(עמ' 528, שורה 22 – עמ' 529, שורה 1). התירוץ של עו"ד לינצר הוא שלקח שתי גלולות אקמול (!), אך הסיבה האמיתית, אותה הוא נאלץ לחשוף בפני בית המשפט, אינה הגלולות שנטל, אלא שהוא התייצב לדיון אף שלא התכונן אליו, מכיוון שלא התייצב במשרדו. למרבה הפלא השופט נענה לבקשתו. עניין המעורר תמיהה, הייתכן כי עו"ד מנוסה (כ-30 שנות ניסיון לדבריו) יגיע לדיון כשהוא אינו מוכן, ותמיהה רבתי מדוע נענה השופט לבקשתו זו, בשעה שבקשות המבוססות על חוליו של הנתבע 1, מר גולדנברג, נדחו על-ידו שיטתית.
    • היענות השופט לבקשת עו"ד לינצר להפסיק את הדיון ולדחות את המשכו, מנוגדת להוראת נוהל של נשיאת בית המשפט העליון בעניין זה. הוראת נוהל מס' 1-10: "טיפול בבקשות לדחיית מועדי דיונים", שפורסמה ביום 1.2010 והייתה בתוקף מיום 1.3.2010, כלומר חודשים רבים לפני הדיון בו ביקש עו"ד לינצר את בקשת הדחייה. בהוראת נוהל זו נקבע מפורשות כי על המבקש לפרט בטופס הבקשה "מהן הנסיבות בהן לא ניתן לנהל את הדיון באמצעות עו"ד אחר". בדיון זה כמו בקודמיו נטלה חלק עוה"ד איילת קרני, אף היא באת כוח התובעים. מכאן ע"פ הנוהל לא היה מקום להפסיק את הדיון, אלא להמשיכו כאשר את החקירה תבצע עוה"ד קרני, וחזקה היא, שכעו"ד סבירה, עוה"ד קרני הגיעה מוכנה היטב לדיון. זאת ועוד, בנוהל הנשיאה מס' 1-10 סעיף 1 נאמר במפורש שרק מחלה ממשית עשויה להיות עילה מוצדקת לדחיית הדיון, אך בתנאי שלא ניתן היה להיערך לכך בצורה אחרת, כגון קיום הדיון ע"י בא-כוח אחר, ומכאן שעל השופט היה להחליט כי יש להמשיך את הדיון כאשר התובעים יהיו מיוצגים ע"י באת כוחם, עוה"ד קרני, אך השופט בחר להחליט בניגוד לנוהל הנשיאה.
  • עו"ד לינצר הגיש בקשה לדחיית הדיון (בקשה מ-7.10.10), אך לא צירף אליה כל תעודה רפואית, והוא אף לא עמד בהתחייבותו בבקשה להמציא לבית המשפט תעודה כזו. בית המשפט קיבל את הבקשה מבלי שביקש את תגובת מר גולדנברג. על אף זאת, השופט נענה לבקשה ללא חקירות על מהותה של מחלת עו"ד לינצר, וללא דרישה להמצאת תעודה רפואית, בניגוד חריף להתנהלותו בבקשות מר גולדנברג לדחיית מועדי דיון מטעמים רפואיים, שהגיש מסמכים רפואיים רבים, גם אם לא כולם תעודות רפואיות על פי דין. יש להדגיש בשנית את נוהל הנשיאה המצוטט לעיל, ולפיו רק מחלה ממשית תהווה עילה לדחיית דיון, והרי עו"ד לינצר הופיע לדיון ללא כל אישור רפואי ובוודאי בלא תעודה רפואית כדין, אף שבניגוד למר גולדנברג, חזקה היא שהוא, כעו"ד סביר, שאף דרש מבית המשפט לחייב את מר גולדנברג להמציא תעודה רפואית כדין, יודע כי היה עליו להציג תעודה רפואית כאמור. מכאן שעל השופט היה לפעול על פי הנוהל ולדחות על הסף את בקשתו של עו"ד לינצר, אולם הוא לא עשה כן, וזאת בניגוד לעמידתו על כל קוצו של "י" עם מר גולדנברג, כמפורט בסעיף 11 לעיל.
  • גם אדם ללא כל השכלה רפואית יתרשם בקלות רבה כי אין כל אפשרות להשוואה בין מחלתו של עו"ד לינצר, שהטיפול בה הוא באמצעות "כדורי אקמול", ובין מחלותיו של מר גולדנברג, שתופעות הלוואי שלהן והטיפול התרופתי, לרבות תרופות נוגדות דיכאון וכימותרפיה, לו נזקק מר גולדנברג היו מוכרים היטב לשופט (שהיה, כזכור, שותף להטלת החיסיון על מצבו הרפואי של מר גולדנברג). הקבלה המיידית שלבקשת הראשון והדחייה שלבקשותיו של מר גולדנברג, מעידה כאלף עדים על יחס לא שוויוני. יחס זה, חוסר ההתייחסות למצבו הרפואי האמיתי של מר גולדנברג שליחתו להביא תיעוד רפואי בהפסקה קצרה בין ישיבות, מעידים לא רק על הפלייתו לרעה של מר גולדנברג, אלא גם על התעמרות בו.
  • הייתכן ששופט שסירב לקבל בקשת דחייה שגובתה במסמכים רפואיים (ואשר אותו שופט, בדיון שנערך שבוע קודם, ביסס עליהם את החלטתו לבטל דיון, אף שכל שאר בעלי הדין התייצבו לדיון זה), לא ידרוש מעו"ד לינצר תעודה רפואית כדין המוכיחה כי אכן היה חולה במחלה ממשית עובר לדיון וכי התייצב חולה לדיון? אין זאת אלא שהשופט הפגין אמות מידה מנוגדות בתכלית ביחסו למר גולדנברג וביחסו לעו"ד לינצר, ועניין זה, המעיד על אפלייתו של מר גולדנברג לרעה, אומר דרשני.
  • אך בכל אלה לא סגי, בניגוד לתקסד"א ובניגוד גמור לנוהל הנשיאה, קיבל השופט שתי בקשות דחייה בלא תגובת בעלי הדין שכנגד:
    • התובעים באמצעות ב"כ הגישו בקשה לדחיית מועד דיון בלא שצירפו את עמדת בעלי הדין האחרים בטענה חסרת בסיס, שהיה על השופט, ולו מעצם העלאת טענה זו בלבד, לדחות את הבקשה ולחילופין לחייב את ב"כ התובעים לקבל את עמדת בעלי הדין האחרים. וכך כתב עו"ד לינצר הנכבד בסעיף י"ב לטופס א' (בקשה לדחיית מועד דיון שלא מטעמים הקשורים בקיום דיון באותו מועד לפני שופט אחר): "עמדת יתר בעלי הדין: לא נתבקשה בעלי הדין האחרים אינם מיוצגים". כאן נבחן שופט בהגנתו על קיום הליך הוגן, השימוש בטעם שבעלי הדין האחרים אינם מיוצגים, וקבלת הבקשה ע"י השופט מעידים כי השופט לא קיים הליך הוגן.
    • המקרה לעיל אינו המקרה היחיד, גם בבקשה נוספת שהגיש עו"ד לינצר בשם התובעים הוא לא ביקש את עמדת הנתבעים, ובהסבר שנתן לכך היה שעמדת הנתבעים 1 ו-2 אינה רלוונטית שכן נגדם הוגשה בקשה למתן פסק דין בהעדר, ועמדת הנתבע 3 "אין בכוחה לשנותו" (את הנתון שיתכן ויינתן פס"ד בהעדר נגד הנתבעים 1 ו-2). האם באמת אין בכוח עמדת הנתבע 3 לשנות? אם כך הוא הרי שאין המדובר בהליך הוגן, וכנראה שב"כ התובעים, עו"ד לינצר, ידע היטב מדוע עמדת הנתבעים אינה יכולה לשנות. יודגש, על ההליך להיות הליך הוגן ועל הצדק להיראות, אך גם במקרה זה מתעלם השופט מכך שלא עמדה לנגד עיניו עמדת הנתבעים, ובהם עמדת הנתבע 3, ולו למראית עין שלהליך הוגן בלבד.
  • הנה ראינו כי השופט, באופן שיטתי, מבכר את עמדת התובעים ובא כוחם, ונמנע מליתן לנתבעים אפשרות להגיב לבקשותיו לדחיית מועד דיון בניגוד לדין. בכך, אישר השופט למעשה את ההתנהלות הנפסדת של ב"כ התובעים, הסכים עימה והוכיח כי לכאורה אין ביכולתו, ובעיקר שאין ברצונו, לקיים הליך הוגן. בכך הוא קיפח בצורה שיטתית זכויות דיוניות של הנתבעים, שזכותם, מכוחס"ק 241(ג) לתקסד"א, להגיב לכל בקשה של התובעים, גם אם לא יהיה בתגובתם כדי לשנות מהחלטתו. זאת ועוד, זכות התגובה של בעל הדין שכנגד בולטת בס"ק 241(ד), הקובע שהשופט רשאי להחליט על סמך הבקשה, תגובת המשיב ותשובת המבקש בלבד, ומכיוון שהתקנות הן דווקניות אין בסמכותו להחליט בלא מתן זכות תגובה למשיב.

עו"ד לינצר הגיש בקשה לדחיית הדיון (בקשה מ-7.10.10), אך לא צירף אליה כל תעודה רפואית, והוא אף לא עמד בהתחייבותו בבקשה להמציא לבית המשפט תעודה כזו.

002

 

מתוך פרוטוקול הדיון מיום 10.10.10

עמ' 528-530

עו"ד לינצר:     אדוני, אני בכל אופן אבקש להמשיך את החקירה בישיבה נוספת.

כב' השופט:      אנחנו במילא עומדים לצאת להפסקה עכשיו חצי שעה, השאלה אם אדוני יאזור כח בחצי שעה הזאת בשביל להמשיך קצת?

עו"ד לינצר:     אני רוצה להבהיר, אני כשאני הגשתי את הבקשה שלי, הגשתי, אני לא במיטבי אבל לקחתי שני אקמול בבוקר, אני יכול להחזיק ואני יכול לקחת עוד, אין לי בעיה בנושא הזה, הבעיה שלי היתה בעיקר שאני לא הייתי במשרד כמה ימים לגבי הכנת, זה הדבר, הנקודה המדויקת ויש כאן, מדובר באלפי מסמכים שצריך לעבור עליהם ועל הבסיס הזה ביקשתי,

כב' השופט:      זהו, שלדעתי נטו בתיק הזה אם יש כמה עשרות זה הרבה, כל השאר זה ברוטו,

ת:                   זה טארה, כלומר יש פה טארה ענקית, יש פה יחסים, פרופורציות מוזרות.

עו"ד לינצר:     אני עדיין מבקש למצות את החקירה, אני גומר אותה בישיבה אחת, אני אעשה אותה קצרה מאוד, אני רוצה באמת לעבור, זה מה שאני רוצה לעשות, רוצה לאפשר לי להכין חקירה קצרה וממצה על-פי המסמכים שנמצאים.

כב' השופט:      טוב, הבעיה היא רק שתאריכים אין. רצון יש, תאריכים אין.

עו"ד לינצר:     אדוני רואה שאני מזיע למרות ה-,

כב' השופט:      אה, את זה אני מיד פותר.

עו"ד לינצר:     למרות המזגן.

כב' השופט:      בשלט הזה אני מוריד ל- 18 ואדוני קופא.

עו"ד לינצר:     לא, זה מהכדורים, זה מהכדורים, זה יוצא החוצה. ברוך השם, זה טוב.

כב' השופט:      אני חוששני שנובמבר הוא חודש איום ונורא. יש לי ימי הרכב שגם אם הם ריקים אז כתוב לי יום הרכבים, אז אל תיגע בו מה שנקרא, אל תיקח מה שלא שלך וזהו.

עו"ד לינצר:     בתיקים אזרחיים אדוני יושב?

כב' השופט:      גם. לשאלה הזאת התשובה הנכונה היא ג', שתי התשובות נכונות, גם. אני יושב מפעם לפעם גם בערעורי דן יחיד, גם בהרכבים וגם בהרכבים פליליים. לפי צורך. עיקר עיסוקי תיקים אזרחיים ערכאה ראשונה וזה, אם אתם שואלים אותי, זה גם מה שאני הכי אוהב לעשות. ערעורים פחות מענין אותי, אבל צריך, זה חלק מהעבודה וצריך.

5.12.10 שם יש לי יום בשבילכם,

עו"ד לינצר:     איזה יום זה?

כב' השופט:      זה יום א'.

עו"ד לינצר:     חנוכה חברתי צריכה להיות עם הילדים שלה ואני מאוד מאוד מנסה לסייע לה,

כב' השופט:      תביאו סופגניות, עופרת יצוקה, לביבות מעופרת יצוקה. אבל התשובה בגוף השאלה, בגלל שזה חנוכה עוד יש לי קצת זמן שם. אני יכול להציע לכם אלטרנטיבית את יום ב' ה- 13.12.10. דצמבר מר לינצר,

עו"ד לינצר:     אני מבקש רשות מאדוני לעשות דבר, אני רוצה לקחת סוכריית מציצה, סליחה שאני,

כב' השופט:      סטרפסילס?

עו"ד לינצר:     כן.

 

במסגרת עסקת המיזוג המפוקפקת שיזמו זהבה ודוד רובנר תוך כדי גזלת מניותיו של גולדנברג פסי, הופקדו אצל עו"ד בכר יצחק (להלן "בכר") (אשר מעלליו הרבים מוזכרים בחוות הדעת ובבלוג בהרחבה, לרבות פסק דין חמור שניתן נגדו בהמשך לתביעה שהגיש נגדו גולדנברג), הופקדו שטרי מניות כבטוחה לתשלום לחברת מולטימדיה קיד בינה בחינוך שייסד גולדנברג, ע"ס 375,000 $.

למרות פניות חוזרות ונשנות לגורמים שונים, לא נערכה כל בדיקה מי גנב את המניות ומי מימש אותם, או קיבל תמורה אחרת תמורתן.

המניות היו שייכות לחברה בעלת אמצעים מוחשיים ניכרים.

חומרים מהותיים אלו ורבים אחרים, המעידים על זכותה של החברה שייסד גולדנברג לקבלת התמורה האמורה, הוגשו לשופט בדימוס מנהיים שאול, אשר התעלם מהם.

מצ"ב אישורו של בכר מיום 19.11.2000 המציין שחשב החברה שייסד גולדנברג בארה"ב, העביר לידיו את העתקי שטרי המניות שהוחזקו בארה"ב ע"י נאמניו של רובנר והעתקי שטרי המניות ע"ס 375,000 $.

 

מניות סמט המנוול 2

מניות סמט 1

מניות סמט 2 חדש

מניות סמט 3 חדש

 

 

 

מי הם הנהנים שזייפו את חתימתו של גולדנברג פסי במימוש מניותיו בנסד"ק ?

הדיון לגביי החזקת מניותיו של גולדנברג פסי וגורלן, בחברה הציבורית בנסד"ק, שערכן עמד על עשרות מיליוני דולרים, לא התקיים בהליך המשפטי ובפועל נבלם כתוצאה ישירה מהפסקת ההליך ע"י השופט (בדימוס – במינוי זמני) שאול מנהיים, בנסיבות הבלתי מוצדקות, שלא נבחנו בערכאות גבוהות, המתוארות בפירוט רב כרונולוגי בחוות הדעת שנערכה ע"י המומחים, הקובעת ש"חובה לפתוח בחקירה פלילית נגד השופט (בדימוס – במינוי זמני) שאול מנהיים".

בקשתו של גולדנברג מהשופט (בדימוס) שאול מנהיים, לזמן לעדות את רואי החשבון שטיפלו בהחזקותיו של גולדנברג נדחו!!!

1. המניות נרשמו בחברה שייסד גולדנברג : MULTIMEDIA K.I.D. INC.

2. דוד רובנר בתפקידו כיו"ר הדירקטוריון, חשש מתוצאות חקירת נסד"ק והורה על מחיקה וולונטרית של המניות ממסחר ב – 11.2000.

3. חברת הנאמנות שהחזיקה עבור פסי גולדנברג את המניות לפי דו"ח מיום – 13.10.2000:

U.S. STOCK TRANSFER CORP Glendale California

4. פניותיו של עורך דינו של גולדנברג כיו"ר הדירקטוריון לרובנר, לקבלת פרטים על גורל החזקותיו של גולדנברג בחברה לא נענו.

5. השתלשלות האירועים המפורסמים לאחר מחיקת המניות ממסחר שנעשתה ביוזמתו של דוד רובנר

מסתבר ששנים לאחר המחיקה הוולונטרית שיזם רובנר, "נעלמו" מניותיו של גולדנברג והחברה חזרה למסחר בנסד"ק, תחת שם חדש.

העברת המניות של גולדנברג לאחרים, נעשתה תוך כדי זיוף חתימתו על מסמכים משפטיים.

8.2006 – החלפת שם החברה מ – Multimedia K.I.D. Inc- MKID ל – Syco Inc  נעשתה באוגוסט 2006.

5.2007 – במאי 2007 התבצע מיזוג בין חברת – Syco Inc , ל –  Marine Exploration, Inc. שם החברה הוחלף ל – Marine Exploration, Inc..

אישור על המיזוג בכתובת:

http://www.sec.gov/Archives/edgar/data/1019654/000107997307000501/ex4.jpg

5.2007 – הסכם מיזוג נוסף בין Marine Exploration, Inc. לביןMarine Exploration International, Inc נחתם ביום 11.5.2007.

6. הסכם המיזוג:

Resolution and Share Purchase Agreement between Marine Exploration, Inc.and Marine Exploration International, Inc

נמצא בכתובת:

http://www.sec.gov/Archives/edgar/data/1019654/000107997307000501/mexp_sb2-ex3.txt

משרד רו"ח שהכין דו"חות כספיים לשנים 2004-2007

שם הפירמה

RONALD R. CHADWICK, P.C.
Certified Public Accountant
2851 South Parker Road, Suite 720
Aurora, Colorado 80014
Telephone (303)306-1967
Fax (303)306-1944

הדו"ח

MARINE EXPLORATION, INC.
(A Development Stage Company)

CONSOLIDATED FINANCIAL STATEMENTS

June 30, 2005, June 30, 2006,
& May 15, 2007

הדו"ח מוצג בכתובת המצ"ב: (לקראת סוף השליש התחתון של המסמך)

http://google.brand.edgar-online.com/displayfilinginfo.aspx?FilingID=5236237-995-144318&type=sect&TabIndex=2&companyid=937&ppu=%252fDefault.aspx%253fcompanyid%253d937

נפתחה חקירה במטרה לבדוק מי הם הנהנים ממימוש זכויותיו של גולדנברג, מימוש שנעשה תוך כדי זיוף חתימתו.  

נתוני ההחזקות בחברה של פסי גולדנברג:

מספר תעודה תאריך כמות מניות הוחזקו ע"י גולדנברג פסי – מוצג על שטרי המניות
0236 16.12.1999 5,346,980 U.S. STOCK TRANSFER CORP
0374 13.1.2000 234,418 U.S. STOCK TRANSFER CORP

מניות של פסי 1 מניות של פסי 2

 

..

לא ייאמן!

בישיבה שהתקיימה ביום 1.7.2010, גולדנברג פסי לא נכח בישיבת ההוכחות, לאחר שבקשתו לדחות את הישיבה נדחתה ע"י השופט (בדימוס) שאול מנהיים המשמש כיום כבורר. בישיבה זו היה אמור פסי גולדנברג להמשיך לחקור בעצמו את דוד רובנר. השופט בדימוס מנהיים, דחה את המסמכים הרפואיים שהוגשו ע"י פרופ' מכובד מנהל מערך רפואי מרכזי ורופאת מחוז וכן מסמכים רפואיים מהותיים תומכים נוספים, המעידים שגולדנברג מנוע היה ליטול חלק בישיבה.

במהלך הישיבה ניהל השופט (בדימוס) שאול מנהיים עם רובנר וב"כ, דו שיח ערני, על מימוש זכויותיהם הצפויות מזכייה בתביעה שהגישו נגד גולדנברג, בשלב בו טרם הסתיימה השמעת עדי התביעה, טרם נשמעה מסכת ההגנה. בישיבה זו הבטיח מנהיים שאול השופט (בדימוס), לרובנר ולב"כ "אתם תראו כסף".

מידע חשוב זה הובא בין השאר לידיעת נשיאת בית המשפט העליון (בדימוס) כב' השופטת דורית ביניש, בערעור בטענת פסלות שהגיש גולדנברג פסי נגד השופט (בדימוס) מנהיים שאול, ערעור שנדחה.

 פרוטוקול

ביהמ"ש המחוזי – פתח תקווה

בפני כב' השופט: שאול מנהיים
תיק אזרחי: 10870-12-08
ישיבה מיום: 1.7.2010

הפרוטוקול נרשם ע"י:   חב' סטנוגרמה

בבית המשפט המחוזי פתח תקווה

בפני כב' השופט: שאול מנהיים

ת.א.: 10870-12-08

ישיבת יום 1 ביולי, 2010

נוכחים:   התובעים וב"כ – עו"ד שמואל לינצר

עו"ד איילת קרני

ב"כ הנתבעים –           מר דורון טוראל

מולטימדיה קיד

 

כב' השופט:      בוקר טוב. נוכחים התובעים בעצמם ובאי כוחם עורכי הדין לינצר וקרני. הנתבע 3 בעצמו. אין התייצבות לנתבע 1, המופיע גם בשם הנתבעת 2.

הבוקר הוגשה לבית המשפט מעטפה ובה חומר רפואי שעליה נכתב בחיסיון, כאן המקום להעיר שחיסיון זה דבר ששופט קובע ולא אף אחד אחר. יחד עם זאת, לגופו של עניין, מקובל עלי שהחומר הרפואי המתייחס לענייניו הבריאותיים של הנתבע 1, אכן צריך להיות חסוי. כך שההערה היא סמנטית בלבד.

החומר שהוגש היום מבלי שצורפה אליו בקשת דחייה המופנית אלי, כולל מכתב שממוען דווקא לנשיאת בית המשפט הזה, של פרופ' לרפואה וטופס התחייבות כספית, מה שמכונה טופס 17 למרפאת חוץ, שמתייחס לפניה למרפאת חוץ של בית החולים היום.

הטופס עצמו נערך לפני כ- 3 ימים. הנתבע 1 כפי שאמרתי לא התייצב, אף שאנחנו 45 דקות לאחר השעה שנועדה לדיון. האם מישהו מהצדדים רוצה לומר משהו, זה הזמן. אחר כך אתן החלטה. כן,מר לינצר.

עו"ד לינצר:     אנחנו כמובן לא יודעים מה שכתוב במסמכים הרפואיים, לא היום ולא בעבר. אבל מהמלים הספורות שכבוד בית המשפט בכל אופן אמר, אנחנו מבינים שלפני 3 ימים נקבע –

כב' השופט:      לא,לפני 3 ימים הונפק טופס ההתחייבות הכספית. אנחנו לא יודעים מתי נקבע. שנהיה מדויקים.

עו"ד לינצר:     אני יודע,

כב' השופט:      טופס ההתחייבות הכספית שכולל את התאריך, הונפק ב- 28.6.2010, מתי התור הזה נקבע, אני לא יודע לומר מתוך הניירות שבפני.

עו"ד לינצר:     בכל אופן, בשבוע שעבר התקיים דיון והנתבע לא הודיע שיש לו הזמנה לועדה רפואית או לטיפול רפואי היום. אז אני מניח שהדבר הזה נקבע בשבעת הימים האחרונים.

מאחר ולא התקיים אף דיון בבית המשפט מאז שאנחנו התחלנו את הדיונים בבית המשפט, כולל כל הדיונים שלא בפני בית משפט נכבד זה, לא התקיים אף דיון ללא בקשת דחייה של הנתבע,

כב' השופט:      כשאני אומר הנתבע, אדוני מדבר כל הזמן על הנתבע 1,

עו"ד לינצר:     אני מדבר על הנתבע 1. אני מדבר על הנתבע. ב- "הא הידיעה".

מאחר וכאמור, לא התקיים אף דיון ואני אחראי למה שאני אומר, מתחילת הדיונים שהתקיימו בפני כל השופטים, שלא נתבקש לגביו דחייה, יש לי את החשש הכבד גם לאור הנתונים המאוד מאוד מעטים ששמענו כאן ושאמרתי אותם, שגם הדיון הזה הוא בבחינת דיון שפשוט הנתבע לא רוצה לקיים אותו. הנתבע לצערי, מנצל מחלה – אני מניח שיש לו – לדחיית כל הדיונים ולקביעת הטיפולים שלו דווקא במועדים שבהם מתקיימים הדיונים בפני בית המשפט.

אני רוצה להביע – אני לא רוצה להגיד דברים חמורים שאני לא נתקלתי בדברים מהסוג הזה, קרוב ל- 30 שנה שאני עורך דין, אבל אני חושב שמדובר בפגיעה חמורה ביותר בתובעים. אני חושב שמדובר בפגיעה חמורה ביותר בבית המשפט, ואני מדבר לא רק בפני מותב נכבד זה. אנחנו חווינו את הדברים, בדיוק אותו הדבר גם בפני מותבים אחרים. כב' השופט אברהם יעקב, כב' השופט שמואל ברוך בבית משפט המחוזי בתל אביב, בדיוק אותו הדבר.

אדוני לא חווה אתה דברים האלה באופן ,

כב' השופט:      אדוני אומר שזה לא אצלי,

עו"ד לינצר:     זה לא אישי. שאדוני ידע שזה לא אישי. הוא עושה דין לעצמו, הוא משטה בתובעים ,הוא מנסה לשטות בבית המשפט, הוא מנסה כל מניפולציה שלא תהיה. מטריד את בית המשפט.

אני רוצה להזכיר לבית המשפט, כתב התביעה הוגש ביום 18.12.2005. קרוב ל- 5 שנים כמעט, לבית המשפט המחוזי בתל אביב ורק בימים האלה אנחנו שומעים את ההוכחות, וגם כאן הצורה שהנתבע 1 מנהל את הדיונים, מדברים בעד עצמם.

אני אגיד לאדוני עוד דבר שרציתי לעשות אותו יותר מאוחר, אבל אין לי ברירה, אצטרך לחשוף אותו היום.

בנוסף לכל העלמות הכספים שאנחנו טענו אותם כבר בשלב של הבקשה לעיקולים, ובית המשפט אישר שאכן הנתבע מעלים מסמכים, נודע לנו לאחרונה שהבית שעליו עשינו עיקול הוצג למכירה. נודע לנו –

כב' השופט:      סליחה שאני קוטע, שני דברים בהקשר הזה, אחד, זה לא מענייני לעסוק בזה בכלל ובדיון היום בפרט. שניים, חוששני שאם יש עיקול, קצת קשה למכור בלי שהמכר יהיה כפוף לעיקול על כל מה שמשתמע מזה, ולכן גם אם המידע הזה נכון, לגופו אני לא מודאג ממנו, אולי להפך; אם מוכרים כפוף לעיקול, אז הכסף, אתם תראו כסף, אמנם בשלב הזה על תנאי, זאת אומרת, הכסף יהיה מונח איפשהו, אבל תראו כסף.

עו"ד לינצר:     אדוני ייתן לנו את הקרדיט. מדובר בעיקול ויש לנו חשש שהוא גורם לחובות רבים נוספים, ולכן הוא צריך זמן. הוא רוצה לגרום לחובות נוספים, לעיקולים רבים נוספים שאנחנו בעצם, נהיה זכאים, אם בהנחה שאנחנו נהיה זכאים כמו כל זכאי אחר, כי בסוף הוא יגיש בקשה לפשיטת רגל. זו דעתי.

כב' השופט:      ראשית,מדובר בספקולציה ובעניין שחורג בעליל.

עו"ד לינצר:     זה נכון.

כב' השופט:      חורג בעליל לא רק מהדיון אלא גם מהתיק. אז בוא נתמקד במה שצריך להתמקד. יש לנו די והותר.

עו"ד לינצר:     בסדר גמור.מה שאני מבקש, אני אבקש את הדברים האופרטיביים. אני מבקש לקבל החלטה מבית המשפט, שכל תעודה רפואית שיכתוב רופא כלשהו, תופנה לבית המשפט, שלא תהיה תעודה רפואית בעלמא, אלא שתהיה תעודה רפואית שמופנית לבית המשפט, שהרופא ידע שהוא מפנה את זה לביתה משפט, ושאכן הוא סובר שבתאריך מסוים שהדיון מתנהל, אז –

כב' השופט:      אני אוסיף נתון. המסמך היותר משמעותי בעיני מבין שני המסמכים שהוצגו לי הבוקר, הוא מכתבו של פרופ' לרפואה, שנושא תאריך של אתמול, מופנה לנשיאת בית המשפט הזה. הוא מסתיים אחרי תיאור רפואי, בסיכום שתי שורות מעל הפסקה שמתחילה במלה "לסיכום" נאמר "לאור כל אלו, הנני מבקש להיענות לבקשתו לדחיית הופעתו בבית המשפט עד לסיום הבירור"… לא אפרט טיב הבירור. הוא מפורט במסמך. .."בבעיות שציינתי לעיל, שאף החמירו לאחרונה."

כלומר, מדובר במסמך, הוא לא חוות דעת אבל הוא מסמך על נייר של מרכז רפואי מכובד, חתום על ידי פרופסור בעל תפקיד בכיר, קונקרטי, לא איזה מנכ"ל בית חולים או משהו, אלא תפקיד רפואי בכיר שמתייחס ישירות למחלות המתוארות במסמך,וזה מה שהוא כותב.

אלה הנתונים שבפני בעת הזו. מה שאדוני רוצה לומר עליהם זה הזמן. אם יש לאדוני מה לומר.

עו"ד לינצר:     יש לי הרבה. אני אומר קצת. גם לפי מה שכבודו התיר לנו לשמוע, אני שומע שמדובר בבירור ולא מדובר בידיעה.כך אני מבין.

כב' השופט:      מדובר בבירור של עניינים על רקע מחלות קיימות מאובחנות פוזיטיבית.

עו"ד לינצר:     כן, אבל מדובר בבירור. יש לי עוד בקשה.

כב' השופט:      מה אדוני מבקש בסוף, אחרי ככלות הכל?

עו"ד לינצר:     נקודה או שתיים לפני הסוף. הנקודה לפני הסוף היא שאני מבקש שבית המשפט ימנה רופא שיבדוק את הנתבע וייתן חוות דעת.

כב' השופט:      זה רעיון. אנחנו נהפוך את זה לתיק נזקי גוף. אחר כך יבקשו לחקור את המומחה. זה לא הולך להיות הכיוון, מר לינצר מכיוון שאני לא הולך להפוך את התיק הזה לתיק שעניינו בירור מצבו הרפואי של הנתבע 1. את זה אני עושה בתביעות של נזקי גוף, או רשלנות רפואית או נזקי גוף אחרים. שם אני מברר את מצבו הרפואי של תובע, אגב. אף פעם לא של נתבע. בכל אופן, נסיט את האנרגיות שלנו ואת הזמן שלנו לזה? לא נראה לי.

עו"ד לינצר:     אם לא נסיט את האנרגיות שלנו לזה, אני לא רואה לאן אנחנו נסיט את האנרגיות שלנו. כך אני רואה את ההתנהלות של הנתבע. אבל, אני הולך בכיוון שאדוני אמר. אדוני שאל אותי מה אני רוצה שאני מתייחס לדיון של היום,

כב' השופט:      יעשה מה שצריך כרגע לעשות.

עו"ד לינצר:     אעשה כפי שאדוני אומר. לטענתנו, אין כל מניעה שהנתבע 1 יהיה מיוצג. הוא היה מיוצג, וגם כאן אנו סוברים שהוא לא מיוצג ביודעין כדי לגרום להשתהות המשפט ולעכב את הדיונים.    אנחנו יודעים שיש לו במשפחה, עורכי דין שיכולים לייצג אותו.

מה שאני מבקש את הדברים האופרטיביים, זה ראשית, לומר שהחקירה הנגדית מסתיימת. הוא ניצל את,

כב' השופט:      נסתיימה בזה? זה מה שאדוני מבקש?

עו"ד לינצר:     זה דבר אחד.

כב' השופט:      חקירה נגדית של התובע?

עו"ד לינצר:     כן. אני מבקש צו הבאה. אני מבקש הוצאות של הדיון היום. אני, בשלב הזה לא אבקש, אני חושב שאני יכול לבקש על פי התקנות, אפילו פסק דין, נדמה לי. אני לא ארחיק לכת בענין הזה. מה שאני מבקש, הוא לראות את הדיון היום כאילו שחקירה נגדית של התובע. אני חושב, אם בשבוע הבא יש דיון,

כב' השופט:      ביום חמישי הבא.

עו"ד לינצר:     ביום חמישי הבא יש דיון. אני משאיר לשיקול דעת בית המשפט אם צריך, לאור ההתנהלות של הנתבע, לבקש ליתן צו הבאה או לא. אבל כאמור, אני מבקש גם שבית המשפט ייתן הוצאות לצורך הדיון היום.

כב' השופט:      אני לא הבנתי עד הסוף מה עמדת אדוני לגבי הדיון הבא. אדוני מבקש שהוא יתקיים במועד המתוכנן?

עו"ד לינצר:     בודאי.

כב' השופט:      תודה. מר טוראל אם אדוני רוצה לנקוט עמדה, כמובן שאדוני יכול, אדוני לא חייב.

עו"ד לינצר:     סליחה, אולי עוד דבר. הדיון יתקיים בשבוע הבא, אבל אני מבקש שהנתבע יודיע כמו שהסכמנו בדיון האחרון, מי העדים שהוא מתכונן להביא לדיון הבא.

כב' השופט:      יש החלטה שיפוטית.

עו"ד לינצר:     בסדר, אבל הוא לא קיים אותה עד היום, ואני לא יודע אם,

כב' השופט:      עד היום הוא לא היה צריך לקיים אותה. הוא הגיש, הודיע שמות. אחד העדים אפילו זומן בטעות פעמיים, מר יהלום ואנחנו נפרדנו ממנו בשבוע שעבר.

עו"ד לינצר:     אחרי שהוא בא הוא ויתר עליו. אחרי שהוא בא פעמיים, הוא ויתר עליו.

כב' השופט:      כן, בסדר.

עו"ד לינצר:     גם כן מראה על ההתנהלות שלו,

כב' השופט:      מר לינצר, אנחנו מערבבים כמה נושאים.

עו"ד לינצר:     נכון.

כב' השופט:      אבל הדרך הכי טובה להיות לא ממוקד ולא לקבל החלטות.

עו"ד לינצר:     אבל הכל מתנקז לעניין אחד, מה שאני רוצה להראות לאדוני שהכל מתנקז לכיוון אחד.

כב' השופט:      אני מבין את הטענה שלכם, אבל הדרך הנכונה כרגע היא לעסוק בכל שאלה בבוא שעתה.

עו"ד לינצר:     אני מקווה.

כב' השופט:      תודה רבה. מר טוראל, אם אדוני רוצה לומר דברים בעניין של מה עושים היום וכו', אז אדוני יכול. אדוני לא חייב לנקוט עמדה בעניין הזה.  ככל שזכור לי, אדוני סיים את חקירתו של התובע.

מר טוראל:       נכון. אין לי שום דבר מה להגיד. אני אף פעם גם לא ביקשתי דחיות של דיונים. התייצבתי.

כב' השופט:      לפחות מאז שאני בתיק שמתי לב וגם הערתי את ההערה הזו, אם אדוני שם לב הבוקר.

מר טוראל:       גם לפני כן.

כב' השופט:      לפני כן אני לא יודע, אבל זה לא הנושא.

מר טוראל:       התייצבתי לדיונים. אני באתי היום ואני אמשיך לבוא מתי שיקבעו.

כב' השופט:      בסדר. ואין לאדוני עמדה.

מר טוראל:       נכון.

עו"ד לינצר:     באופן חריג אני מבקש, אני חושב שהתובעים עצמם רוצים כמה מלים, אם אדוני מוכן לאפשר להם.

כב' השופט:      לא. בחודשים הספורים מאז שהתחלנו לשמוע הוכחות, אנחנו כבר במצב, שנותר לנו דיון אחד וזה לגמר ראיות התביעה, זה שלב יפה ומתקדם בתיק מהסוג הזה על פני התקופה מאז תחילת ההוכחות. השמיעה מתנהלת בקצב שאני יכול לתאר אותו, בלשון המעטה, כמשביע רצון.

עו"ד לינצר:     אנחנו לפני פגרה, אדוני. אני רק מזכיר לאדוני.

כב' השופט:      אבל הפגרה היא נתון, רבותיי כמו שמצב הבריאות של בעל דין הוא נתון. יש נתונים ואנחנו לא יכולים לשנות אותם, אנחנו לא שולטים על מצב הבריאות של אנשים, ואנחנו לא שולטים על השנה.

עו"ד לינצר:     אבל זה לא הגיוני, אדוני. אני חושב שאנחנו רואים את הדברים האלה בעיניים, זה לא הגיוני שאדם במצב רפואי כזה, דווקא אז הוא הולך ומפטר את עורכי הדין שלו ומייצג את עצמו. הרי זה לא סביר. הדברים האלה מדברים בעד עצמם.

כב' השופט:      אני הבנתי. מר לינצר, אילו תיאורטית היה בידי לכפות ייצוג על מר גולדנברג, עדיין היינו מגיעים לאותה צומת, אם לא היום אז בעוד דיון, שניים או שלושה, כשהיה מגיע הרגע שמר גולדנברג עצמו היה צריך לעלות על דוכן העדים. את זה אף אחד לא יכול לעשות במקומו. זה מעמד לא פשוט להיות עד שהוא גם בעל דין, חקירה, אני מרשה לעצמי לנחש, לא יכולה להיות קצרה. והיא תיגע בשורה לא קצרה של עניינים עובדתיים. חלקם מורכבים למדי מבחינה עובדתית גרידא, מורכבים למדי ומתישהו ההגעה לצומת של ההתנגשות בין הרצון לקדם את התיק ולהביאו לגמר, לבין אילוצים בריאותיים שיש לבעל דין, היא ככל שלא מדובר בבעל דין שכבר סיים להעיד, הצומת הזו עוד לפנינו, מה שלא יהיה, גם אם הוא היה מיוצג. גם אם היום היינו מנהלים את הדיון.

עו"ד לינצר:     כבוד בית המשפט רואה, ואני לא רוצה כעורך דין להגיד מחמאות לבית המשפט הנכבד הזה, אני חושב שזה לא ראוי, לכן אני לא אומר. אבל, כולנו רואים את היכולות של הנתבע. הוא כותב מסמכים שצריך להשקיע בהם שעות ריכוז עצומות, שעות רבות,

כב' השופט:      אני מרשה לעצמי,

עו"ד לינצר:     סליחה, גם את החקירה הנגדית שהוא עורך פה בריכוז מלא, ויכולת שליטה על מאות מסמכים. אני חושב שכולנו חווים שהאיש מסוגל ללכת ולהמשיך להתייצב בבית המשפט. כך אני סובר בראייתי שלי, ואני חושב שכולם רואים את זה.

כב' השופט:      אז אני אומר את ראייתי שלי עכשיו. הראיה שלי היא שמר גולדנברג אכן מפגין יכולות מרשימות, גם יחסית לעורך דין, לא כל שכן יחסית למי שאינו עורך דין. יכולות מרשימות של שליטה בחומר, של עיבוד של החומר לצורך ניהול משפט.

יחד עם זאת, עדיין זה לא אומר שמצבו מאפשר לו לעשות את זה ברגע הזה שעות ארוכות ברציפות.

עו"ד לינצר:     אני לא אמרתי ברציפות. אדוני מתחשב בו.

כב' השופט:      אין טענה. גם במסמכים – אני חושף עוד טפח בלי לחשוף הרבה – הרפואיים בפני, אין טענה שהאיש איבד את יכולתו המנטאלית חלילה. הטענות הן מסוג אחר. אף אחד לא מציג אותו כמי שנעשה חסר דעת או חסר יכולות קוגניטיביות. בואו נשים את הדברים בפרופורציות.

עו"ד לינצר:     אדוני, אני מתבייש. אני במצב הזה יחד עם אדוני, גם כעורך דין, במצב שאני עומד עכשיו. אני חושב שזה מצב לא ראוי.

כב' השופט:      מר לינצר, תודה. אני חושב שסיימנו את החלק הזה של הדיון.

עו"ד לינצר:     זה לא פעם אחת. איזה מין דבר זה?

כב' השופט:      אני בעת הזו,

עו"ד לינצר:     כולם מתחשבים בו.

כב' השופט:      החלטה:

  1. ישיבת היום איננה יכולה להתקיים כיוון שהיא נועדה להמשך וסיום היום של חקירתו של מר רובנר, על ידי הנתבע 1, לאחר שמר רובנר כבר נחקר על ידי הנתבע 3 והחקירה מטעם הנתבע 3 הסתיימה. עובדתית לא ניתן לקיים את הדיון היום בהיעדרו של מר גולדנברג. המטרה היחידה שלשמה הוא נועד. עובדתית, אין בפני בקשה לפסק דין, וממילא אינני נותן פסק דין.
  2. בעת הזו אני משאיר את המועד הבא שנקבע, היינו ה- 7.7.2010 בשעה 09.00 בעינו, אלא אם כן תינתן החלטה אחרת עד אז ותובא לידיעת הצדדים. ברירת המחדל היא, בהיעדר החלטה אחרת, ביום חמישי הבא ב- 09.00 הדיון הבא במיוחד למטרה שלשמה נועד הדיון היום, היינו: סיום חקירתו הנגדית של מר רובנר מטעם הנתבעים 1 ו-2 וגם לחקירתו החוזרת ככל שיש כזו,עוד באותו דיון על מנת שבסוף הדיון הבא נוכל לשמוע מפי מר לינצר את צמד המלים "אלו עדיי" ולקבוע לשמיעת ראיות ההגנה. ממילא אנחנו כולנו מבינים שראיות ההגנה תוכלנה להישמע, בכל תרחיש, רק אחרי הפגרה, ולכן בתום הדיון הבא אני אתן גם את ההוראות מבחינת סדר שמיעת עדי ההגנה למיניהם, על מנת שיוכלו לבוא מוכנים לכל דיון, ונקבע מועדים.

                       נושא הוצאות הדיון היום – אני כרגע מעדיף לא להחליט בו. אני אחליט בו בדיון הבא ביום חמישי הבא. תודה רבה.

תובעת 1:         מדוע איני מקבלת רשות דיבור? (ניסיונה של זהבה רובנר להתערב בדיון לאחר שסירבה בגיבוי השופט בדימוס מנהיים להעיד במשפט למרות שבפועל החזיקה את המניות בחברה שייסד גולדנברג פסי)

כב' השופט:      התובעת 1 היא בעלת דין מיוצגת, ומי שטוען בשם בעל דין מיוצג הוא עורך הדין, עושה זאת ככל שהוא מוצא לנכון, ואני לא מגביל הרבה את הטיעון, אלא באותה מינימאלית שלדעתי דרושה. כך אני נוהג גם לגבי שאר בעלי הדין, אם כי לגביהם אני נוהג קצת יותר ליברליות משום שהם אינם עורכי דין והם לא מיוצגים.

הזמן של בעל דין מיוצג לדבר, זה אם הוא בוחר לעלות על דוכן העדים, התובעת 1 בחרה לא לעלות על דוכן העדים, וזו זכותה וזהו.

תודה רבה.

– תום הדיון –

התייחסות המומחים בחוות הדעת לעניין חמור זה מובאת בסעיף 15:

  1. השופט גמר דעתו טרם סיום שלב הצגת הראיות:

נסיים את סקירת העובדות בהוכחות מעל לספק סביר כי לכאורה גמר השופט דעתו אף שטרם הסתיימה מסכת ראיות התובעים וטרם החל המסכת ראיות ההגנה.

15.1 בדיון שנערך ביום 1.7.2010 העיר השופט בתשובה לדברי ב"כ התובעים את הדברים הבאים: "עו"ד לינצר: …בנוסף לכל העלמות הכספים שאנחנו טענו אותם כבר בשל בשל הבקשה לעיקולים, ובית המשפט אישר שאכן הנתבע מעלים מסמכים, נודע לנו לאחרונה שהבית שעליו עשינו עיקול הוצג למכירה. נודע לנו. כב' השופט: סליחה שאני קוטע, שני דברים בה קשר הזה, אחד, זה לא מענייני לעסוק בזה בכלל ובדיון היום בפרט. שניים, חוששני שאם יש עיקול, קצת קשה למכור בלי שהמכר יהיה כפוף לעיקול על כל מה שמשתמע מזה, ולכן גם אם המידע הזה נכון, לגופו אני לא מודאג ממנו, אולי להפך; אם מוכרים כפוף לעיקול, אז הכסף, אתם תראו כסף, אמנם בשלב הזה על תנאי, זאת אומרת, הכסף יהיה מונח איפשהו, אבל תראו כסף." (עמ' 439, שורה 22 – עמ' 440, שורה 6, ההדגשה לא במקור, מ.ג., א.ג.). הנה ב"כ התובעים שם בפי השופט אמירה משמעותית ביותר, לפיה מר גולדנברג העלים מסמכים וזאת עוד בטרם העיד מר גולדנברג ובטרם נחקר אודות מסמכים שלטענת עו"ד לינצר הסתיר, והשופט לא הגיב להערתו זו ולא העיר לו כי עניין זה טרם הוכח. בהמשך, במענה לאמירתו זו של עו"ד לינצר, הבטיח השופט לתובעים "אתם תראו כסף…אבל תראו את הכסף", זאת אף שטרם נסתיימה מסכת התביעה ובוודאי בטרם החלה מסכת ההגנה, ואולי הצדק עם הנתבע, עם מר גולדנברג, והתביעה תדחה. כלומר הוכח שהשופט גמר דעתו בשלב מוקדם מאוד במשפט, וכמובן שגמירות דעתו זו היא נגד מר גולדנברג. והיה וייטען כי השופט סייג את דבריו בהוסיפו "אמנם בשלב הזה על תנאי", אך בולט לעין כיד בריו אלה נאמרו לאחר שהבין השופט את משמעות אמירתו, וכן מיהר וסייג אותה, אולם הסתייגותו אינה מעצם האמירה "אתם תראו את הכסף" בטרם הוכחה התביעה, אלא מהקושי לגבות ועקב הטלת עיקול על כספי מר גולדנברג. כפי שניתן להבין מהסיפא לדבריו, בה הוא מדגיש: "זאת אומרת, הכסף יהיה מונח איפשהו, אבל תראו כסף". יצוין כי דיון זה היה הדיון בו קיבל השופט את בקשת מר גולדנברג לדחיית הדיון עקב מצבו הרפואי, שבסופו קבע מועד נדחה להמשך חקירתו הנגדית של התובע ע"י מר גולדנברג, ובטרם נתבקש ליתן פסק דין בהעדר.

.

חוות דעת ניטרלית מקצועית שנערכה ע"י ד"ר לימור זר-גוטמן עו"ד מומחית בתחום האתיקה נגד עו"ד חגית גליקו ממשרדו של עו"ד שמואל א. לינצר המצביעה על עבירות אתיות שעברה עו"ד חגית גליקו בהליך המשפטי ובעקבותיה, החלטת ועדת האתיקה ועד מחוז ת"א לשכת עורכי הדין בישראל לרשום לעו"ד חגית גליקו ממשרדו של עו"ד שמואל א. לינצר, הערה בגין התנהלותה ו/או התנהגותה בעניין התלונה שבנדון ! 

                                                               ד"ר לימור זר-גוטמן, עו"ד

השומר 82, זכרון יעקב 30900

טלפון/פקס: 04-6290555

zergutmanl@colman.ac.il

2 יולי 2009 

לכבוד: מר פסי גולדנברג

הנדון: מתן חוות דעת מומחה בעניין  ההודעה לבית המשפט על סיום הליך גישור ב- ת.א. (מחוזי, מרכז) 10870-12-08, 2341-09-08

פתח דבר

  1. נתבקשתי לתת חוות דעתי בעניין ההודעה על סיום הליך הגישור שנמסרה על-ידי ב"כ התובעים לבית המשפט ב- ת.א. (מחוזי, מרכז) 10870-12-08, 2341-09-08. וזו נוסח ההודעה: 

הודעה לבית המשפט על סיום הליך גישור

  1. התובעים מתכבדים להודיע לבית המשפט כי הליך הגישור בין הצדדים הסתיים ללא הצלחה.
  2. התקיימה ישיבת גישור אחת בנוכחות באי כח שני הצדדים ועוד שתי ישיבות עם התובעים ובאי כוחם.
  3. לאחר ישיבות עם התובעים ובאי כוחם, הייתה אמורה להתקיים ישיבה עם הנתבע 1 ואו עם באי כוחו.
  4. כפי שנמסר לח"מ ע"י המגשרת, עוה"ד מרים קליינברג-אתר, הנתבע 1 הסכים לקיים ישיבת גישור בנוכחותו ביום 11/6/09 אולם זמן קצר לפני מועד הישיבה הודיע בא כוח הנתבע למגשרות כי אין בכוונת מרשו להתייצב לישיבה וכי הליך הגישור הסתיים.
  5. חוות הדעת תראה כי יש בהודעה האמורה משום הפרת חסיון וסודיות וכפולה. תחילה מצד המגשרות אשר הפרו את חובת הסודיות המוטלת עליהם לפי החוק בכך שמסרו מידע סודי לידי הצד השני לגישור. ובהמשך, הפרה על-ידי ב"כ הצד שכנגד, עו"ד חגית גליקן, אשר הפרה את הוראת החסיון ואי הקבילות שבחוק בכך שהעבירה מידע חסוי לידי בית המשפט. הפרה זו גם מהווה עבירה משמעתית על חוק לשכת עורכי הדין.

א. חשיבות השמירה על הסודיות והחיסיון של הליך הגישור

  1. הליך הגישור הוא הליך בלתי פורמאלי הבא לאפשר לצדדים לסכסוך לדון באופן חופשי בסכסוך בניהם תוך העלאת רגשות, דעות, אינטרסים ועוד. הליך הגישור מחייב מעצם מהותו תקשורת חופשית, פתוחה וכנה בין הצדדים. תקשורת כזו יכולה להתקיים רק תחת מעטפת בטוחה של שמירה על סודיות. שמירה על סודיות היא ערך מכונן בהליך הגישור. בלעדיה, יחששו אנשים מלפנות לגישור.

שמירה על סודיות הליך הגישור מעודדת אנשים לפנות לגישור בכך שהיא מבטיחה להם שהמידע שיימסר על ידם בגישור לא יוכל לשמש נגדם בהליך משפטי אם הגישור ייכשל. שמירה על סודיות מבטיחה שהמגשר יוכל לבצע את עבודתו הואיל והצדדים לא יחששו לנהל בינם לבין עצמן ועמו שיחות חופשיות. ללא השיחות החופשיות, המתקיימות רק הודות להבטחת הסודיות, יגשש המגשר את דרכו באפילה בניסיון למצוא את המפתח ליישוב הסכסוך.

לדעתי, חשיבות הסודיות בגישור אף עולה על חשיבות הסודיות ביחסי עורך דין לקוח בהיותה יסוד מכונן בלעדיו לא יתקיים גישור. כך שאם החוק מכיר בסודיות רחבה וחזקה ביחסים שבין עורך דין ללקוח הרי שבמקרה של גישור צריכה להתקיים אותה סודיות רחבה וחזקה, אם לא יותר מכך.

  1. המחוקק הישראלי שותף בדיוק לתפיסה זו בדבר חשיבות הסודיות בגישור. מסיבה זו הוא הקדיש מספר הוראות חוק חשובות הבאות להבטיח שהסודיות תשמר הלכה למעשה בגישור. הוראת החוק הראשונה קבועה בסעיף79ג(ד) לחוק בתי המשפט לפיה: "דברים שנמסרו במהלך גישור לא ישמשו כראיה בהליך משפטי אזרחי."

תקנה 5 לתקנות בתי המשפט (גישור) העוסקת בחובות המגשר מכילה שלושה תתי-סעיף העוסקים כולם בחובת הסודיות שעל המגשר. הוראות אלו יסקרו בחלק ב לחוות הדעת.

  1. גם בתי המשפט שותפים ומחזיקים בתפיסה בדבר חשיבות הסודיות בגישור, ובהבטחת הגנה רחבה עליה. בפסק הדין המרכז בסוגיה בע"מ 8769/08 פלוני נ' פלונית (ניתן בתאריך 31/12/2008) מביע בית המשפט העליון בצורה ברורה השקפה זו בדברים הבאים שמפאת חשיבותם יובאו כאן במלואם:

"חסיון וקבילת דברים שנמסרו – בהליכי גישור

ט"ו.       כללם של דברים – שיטת המשפט בישראל מעדיפה, וטעמיה עמה, הן של דרכי שלום הן של עומס, שצדדים לסכסוך ינהלו משא ומתן ויגיעו להסדר מוסכם מבלי להזדקק להכרעה שיפוטית. מסיבה זו – ועל מנת להבטיח "משא ומתן חופשי" – הכירה הפסיקה באי קבילות ובחיסיון החלים על מסמכים שנוצרו במסגרת משא ומתן לפשרה (ע"א 440/75 זנדבנק נ' דנציגר, פ"ד ל(2) 260; ע"א 172/89 סלע חברה לבטוח בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד מז(1) 311):

"ההנחה היא, כי כאשר מתנהל משא ומתן לשם השגת פשרה, הצדדים לו עלולים להימנע ממצגים, הצהרות או הצעות, אשר טמון בחובם ויתור כלשהו לטובת הצד השני, מחשש שויתור כאמור ישמש כראיה לרעתם בהליך עתידי העשוי להתנהל בין הצדדים. בכך עלולים הסיכויים להשגת פשרה בין הצדדים להיפגע, ותוצאה בלתי רצויה זו בא הכלל, המגביל את קבילותם של מסמכים אלו, למנוע" (ענין סלע, 333 – הנשיא שמגר).

קרי, על אף הרתיעה מפני יצירת חסיונות (ראו בג"צ 9197/06 יחיא נ' ראש המטה הכללי (טרם פורסם)) והרצון לנהל הליכים משפטיים "בקלפים גלויים" (רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב, פ"ד נה(1) 515) – מוכנה שיטת המשפט לשלם מחיר מסוים כדי לאפשר משא ומתן גלוי ללא מורא של שימוש במידע בהליך עתידי. כללים אלה חלים – כך נקבע בפסיקה – גם על מסמכים שנוצרו כהכנה וכחלק מהליכי יישוב סכסוך חלופיים (רע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שירי (טרם פורסם)) ולענייננו גישור. הדבר מעוגן בשכל הישר; בהליך משא ומתן, מתבקש משתתף להתייחס לאפשרויות שיש בהן ויתור על זכות שבדין – ונכונותו לעשות כן תלויה במידת הבטחון שלא ייעשה בכך שימוש כנגדו אם תידרש הכרעה על פי דין. בתי המשפט מודעים לכך שויתור במהלך מו"מ אינו מהווה הודאה בזכות הצד שכנגד, אך בעלי דין חוששים כי קלפיהם ייגלו לעין השמש, ויגרמו להשפעה פסיכולוגית על בית המשפט, כביכול "הנה הוא – הצד – כבר היה מוכן לקבל פחות, נפסוק לו כך". מכשול זה שאינו תקף ככלל, יש להסיר מדרך הגישור.

ט"ז.      להגנה על "דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור" עוד מעלה יתירה שבדין על פני משא ומתן אחר – שכן לאלה נקבע דין ספציפי:

"דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי" (סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט).

"כל שהוחלף במסגרת הליך הגישור, בין בעלי הדין לבין עצמם וביניהם לבין המגשר, בין בעל-פה ובין בכתב, חסוי הוא וחסין מגילוי וליתר דיוק: אסור בגילוי" (ת"א (שלום תל אביב) 72677/04 סברס יזמות וייצוג – אוליאמפרל גיל בע"מ נ' ארמה (לא פורסם) – השופט יפרח). חסיון זה (לענייננו חשובה אי הקבילות, אך בנסיבות אין צורך להיכנס להבחנות) חל גם על "מסמכים הנערכים לצורך הליך הגישור, כגון: רשימות המגשר, הצעות של צדדים, הצעות מגשר וטיוטות הסדרי גישור" (סטי, עמ' 104), ותכליתו: "הינה הפרדה, חיץ בין הליך הגישור לבין הדיון המשפטי" (שם, עמ' 102):

"הליך הגישור מבוסס, בין היתר, על עקרון ההפרדה בין הליך הגישור להליך המתנהל בביהמ"ש לענייני משפחה, וזאת על מנת לאפשר לצדדים לחלוק בפתיחות את המידע שנועד לקדם את המשא ומתן בין הצדדים, גם אם אין, ברצונם או בכוונתם, להביא מידע זה בפני בית המשפט" (בר"ע (תל אביב) 1099/04  ג' נ' נ' ג' מ' (לא פורסם) – השופטת שטופמן).

י"ז. קרי, נבנה חיץ בין הדברים והמסמכים המוחלפים בחדר הגישור – לבין העולם המשפטי שמחוצה לו. רק דברים שהצדדים הסכימו שיחצו חיץ זה יכולים לעבור מעולם לעולם (על חשיבות הסודיות והחסיון להליך הגישור ראו גם ת"א (שלום תל אביב) 22971/04 רוזן נ' אליעז בנימינה (18-18) בע"מ (לא פורסם); לחשיבות בהקשר סכסוכים בין בני זוג ראו בע"מ 8579/05 פלונית נ' פלוני (לא פורסם) שעניינו החלטת השופטת שטופמן הנזכרת). על כן גם מקפידים בתי המשפט, כי דברים שהוחלפו בהליך גישור (או במו"מ אחר לפשרה) לא יישמעו באולם בית המשפט אלא בהסכמת הצדדים." [ההדגשה אינה במקור ל.ז-ג]

ב. הפרת סודיות מצד המגשרות

  1. תקנה 5 לתקנות בתי המשפט (גישור) קובעת את חובות המגשר. שלושה מתוך שמונת הסעיפים המרכיבים את הכלל קובעים את חובת הסודיות המוטלת על המגשר. וזו לשונם:

"(ד) המגשר לא ישתמש בכל מידע שנמסר לו במהלך הליך הגישור, שלא יכול היה לקבלו בדרך אחרת במאמץ סביר, לכל מטרה זולת הגישור.

(ה) המגשר לא יגלה כל מידע שנמסר לו במהלך הליך הגישור למי שאינו צד לגישור.

(ו) מסר בעל דין מידע למגשר תוך דרישה לשומרו בסוד, ישמור המגשר על סודיות המידע כלפי כל בעל דין אחר, אלא אם ויתר מוסר המידע על הסודיות."

הסעיפים נחלקים לשלושה מישורים: סעיף קטן ד אוסר על ניצול המידע בידי המגשר עצמו, סעיף קטן ה מדבר על גילוי לצד שלישי מחוץ להליך וסעיף קטן ו עוסק בגילוי לצד לגישור.

  1. בענייננו, רלוונטי ס"ק ו האוסר גילוי לצד האחר לגישור מתייחס למידע שנמסר למגשר בשיחה עם צד אחד בנפרד (cacus). בסעיף 4 להודעה על סיום הגישור לבית המשפט נאמר: "כפי שנמסר לח"מ ע"י המגשרת, עוה"ד מרים קליינברג-אתר, הנתבע 1 הסכים לקיים ישיבת גישור בנוכחותו ביום 11/6/09 אולם זמן קצר לפני מועד הישיבה הודיע בא כוח הנתבע למגשרות כי אין בכוונת מרשו להתייצב לישיבה וכי הליך הגישור הסתיים."

יש בדברים לעיל הודעה מפורשת כי המידע נמסר לצד השני בידי המגשרת עצמה. לדעתי, אלו דברים שחל לגביהם ס"ק ו – והיה על המגשרת לשמור אותם בסוד.  יש להגן על כל מידע שמסר הצד שכנגד למגשר מבלי להבחין  בסוג וטיב המידע וזאת במטרה להבטיח את ההגנה הרחבה על סודיות. כפי שהוצגה בחלק א' לחוות הדעת.

ג. הפרת החסיון והוראת אי הקבילות בידי הצד השני

1סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט קובע: "דברים שנמסרו במהלך גישור לא ישמשו כראיה בהליך משפטי אזרחי." עמדת הפסיקה, כפי שניתן לראותה מפסק הדין המחייב בסוגיה בע"מ 8769/08 פלוני נ' פלונית (ניתן בתאריך 31/12/2008) בו נאמר:

"ט"ז. להגנה על "דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור" עוד מעלה יתירה שבדין על פני משא ומתן אחר – שכן לאלה נקבע דין ספציפי:

"דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי" (סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט).

"כל שהוחלף במסגרת הליך הגישור, בין בעלי הדין לבין עצמם וביניהם לבין המגשר, בין בעל-פה ובין בכתב, חסוי הוא וחסין מגילוי וליתר דיוק: אסור בגילוי" (ת"א (שלום תל אביב) 72677/04 סברס יזמות וייצוג – אוליאמפרל גיל בע"מ נ' ארמה (לא פורסם) – השופט יפרח). חסיון זה (לענייננו חשובה אי הקבילות, אך בנסיבות אין צורך להיכנס להבחנות)."

  1. הוראת סעיף 79ג(ד) הופרה ברגל גסה בידי ב"כ הצד השני, עו"ד חגית גליקמן, כאשר היא מסרה בסעיף 4 להודעה על סיום הגישור, מידע חסוי שאינו גם קביל בהליך אזרחי. אסור היה לגלות את המידע הזה בבית המשפט בהיותו חסוי ואסור היה להציגו כראיה במסגרת ההליך האזרחי המתנהל בין הצדדים. העובדה שבית המשפט ביקש את תגובת הצד השני המיוצג בידי עו"ד נחושתן מלמדת שבית המשפט רואה בדברים אלו משום ראיה שהוצגה בפניו.
  2. הוראת סעיף 79ג(ד) רחבה מבחינת המידע עליו היא מגינה – "דברים שנמסרו במסגרת הליך הגישור". דהיינו, כל מידע שנמסר במסגרת הליך הגישור ובכלל זה גם נכונות או אי נכונות אחד הצדדים להתייצב לישיבות הגישור – לא ניתן להציגו בבית משפט. ויש בהצגה כאמור בסעיף 4 להודעה הפרה של הוראת הסעיף.
  3. מבחינת בית המשפט, משמעות הוראת החסיון ואי הקבילות בסעיף 79ג(ד) היא שאסור לו להתייחס לדברים שהוצגו בפניו תוך הפרת הוראת הסעיף. בית המשפט הוא שנדרש להגן על סודיות הגישור ובמקרה שצד הפר אותה, אסור לבית המשפט לתת יד להפרה בכך שיתייחס לדברים. לפיכך, נדרש בית המשפט להוציא מתיק בית המשפט את ההודעה על סיום הליך הגישור.
  4. האם התנהגות עו"ד חגית גליקמן מהווה הפרה של הוראות האתיקה המקצועית? לשם כך, יש להתייחס להחלטה שנתנה ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין ושפורסמה בבטאון אתיקה מקצועית גליון 26 בעמ' להלן ההחלטה:

"סודיות בגישור: גילוי הסיבה לכך שלא התקיים הליך גישור

עובדות הנילונה ייצגה את בן זוגה של המתלוננת בהליכים כנגדה. לטענת המתלוננת, מנתה הנילונה בפני בית המשפט לענייני משפחה את הסיבות לכישלון הליך גישור בין הצדדים, כאשר כתבה בתגובה שהגישה: "למרבה הצער, הליך הגישור טורפד על ידי המבקשת באופן ציני ומיותר. יחידת הסיוע קבעה מועד לפגישה, כאשר ב"כ המשיב פינה יום במיוחד לצורך הישיבה הנ"ל. המבקשת פשוט ביטלה את הישיבה, מתוך חוסר רצון בהידברות, כך שאין יסוד להצהרתה כי הגישור נכשל ויש בכך אף משום הטעייה"

המתלוננת טוענת כי בכך פגעה הנילונה בחיסיון הליך הגישור. לטענת הנילונה, החיסיון חל על תכניו של הליך גישור מתנהל ולא על הימנעות מהגעה להליך גישור, שכלל לא התקיים.

החלטה לגנוז את התלונה. משהודיעה המתלוננת לבית המשפט שהגישור נכשל, בשעה שהיא עצמה ביטלה את ישיבת הגישור, היה בדבריה מצג עובדתי כאילו התקיים גישור בפועל. במצב דברים זה רשאי הצד שכנגד להעמיד הדברים על דיוקם ואין בכך עבירה אתית.

יוער, כי אף שלא מצאנו חשיפה אסורה של פרטים מתוך גישור, ניתן היה לנסח את הדברים אחרת. [החלטה מספר את 351/06]"

  1. לדעתי, במקרה הנדון בהחלטה לעיל, הצד המתלונן הוא שויתר על סודיות המידע בכך שהקדים ופנה לבית המשפט והודיע שהליך הגישור נכשל. יתרה מכך, דבריו אלו לבית המשפט היוו הטעיה, שכן הליך הגישור לא נכשל אלא כלל לא נערך כיוון שהוא ביטל את ישיבת הגישור. לנוכח ההטעיה והויתור על הסודיות הטמון בה קמה זכותו של הצד השני להעמיד דברים על דיוקם בפני בית המשפט. מסיבה זו ורק מסיבה זו קבעה ועדת האתיקה שאין מצד בא כוח הצד השני עבירה משמעתית של חשיפה אסורה של פרטים מתוך גישור.

שונה המקרה שלפנינו שבו לא נאמר דבר לבית המשפט ע"י מר גולדנברג ובא כוחו ובודאי שלא נאמרו דברים מטעים, כך שאין כל ויתור על הסודיות ואין כל צורך לתקן את הדברים שהציג צד אחד בפני בית המשפט. אלא יש הפרה בוטה של הוראת החסיון ואי הקבילות.

החלטת ועדת האתיקה שפורסמה לעיל מראה כי בנסיבות המקרה שלפנינו – שבו עו"ד חגית גליקו היא שהפרה ראשונה את הסודיות ומסרה לבית המשפט פרטים חסויים ומטעים בשאלה מדוע נכשל הליך הגישור – הפרה את סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט ובכך עברה עבירה משמעתית של התנהגות שאינה הולמת עורך דין לפי סעיף 53 וסעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין.

scan0001

החלטת ועדת האתיקה נגד עורכת דין ממשרד לינצר

 

 

 

 

 

 

.

רובנר דוד העריך את חברת מולטימדיה קיד שייסד גולדנברג פסי לפני כניסתו לשותפות בחברה, בנסיבות המתוארות בתצהיר עדות ראשית של גולדנברג, המצורף בבלוג, ב – 6-8 מיליון דולר, הערכה שהייתה מונחת לפני השופט בדימוס שאול מנהיים, כמו גם תצהיר עדות ראשית של גולדנברג בו מתוארות הנסיבות שרובנר ושותפיו גרמו להתרסקותה של החברה כמו גם חברות נוספות באותם זמנים, בהמשך לחקירת נסד"ק שהתנהלה נגדם!

הערכה רובנר

חברת ערעז ארז מומחית בתחום הערכת חברות, ערכה הערכת שווי לחברתו של גולדנברג פסי מולטימדיה קיד, לפני כניסתו של רובנר וחבריו לחברה וקבעה שערכה בין 19.1-20.1 מיליון דולר!

 

הערכת שווי ממק1הערכת שווי ממק2

בשיאה החברה שנסחרה בנסד"ק,  אותה ייסד גולדנברג פסי הייתה שווה למעלה מ – 270 מיליון דולר לפני שרובנר ושותפיו האמריקאים אתם הסתכסך, גרמו לריסוקה כמתואר בתצהיר עדות ראשי של גולדנברג פסי המצורף לבלוג זה.

שווי ממק בנסדק

 

 .

מתוך תצהיר עדות ראשית שהגיש גולדנברג פסי לבית המשפט, מצורף במלואו בבלוג.

 מקרא: התובע 2 – דוד רובנר.

            ממ"ק – מולטימדיה קיד החברה שייסד פסי גולדנברג.

            חב' ג'נקון – החברה הנסחרת בארה"ב אתה בוצעה החלפת המניות עם ממ"ק ובכך התאפשר

                               לממ"ק להפוך לחברה ציבורית.

             עמותה – עזר מציון.

             אני – גולדנברג פסי.

התובע 2 ושותפיו לא שקטו על שמריהם ופעלו ללא לאות למצוא שלד בורסאי אחר על מנת להוציא את רעיון המיזוג במהופך אל הפועל על מנת לגרוף כספים קלים. תחת כסות של מהלך איתור השלד הבורסאי, הביאו התובעים ושותפיהם לחתימת הסכם (מיום 25.8.99) עם חברה בשם Allied International Inc., יחד עם תשעה גופים נוספים, לפיו התחייבה ממ"ק להעניק לאותם גופים אופציות בחברה, אשר יהפכו למניות בחברה הציבורית עם ביצוע המיזוג.

הנימוק הפורמאלי להקצאת המניות היה "דמי תיווך" בין ממ"ק לבין השלד הבורסאי עימו התמזגה החברה.

בין גופים אלה ניתן למנות את חברת Allied שהזכרנו לעיל, שותפות עלומה מקולוראדו, את ארווין קטסוף (חרדי המתגורר בארה"ב, אליו עוד נתייחס בהמשך), דדי גראוכר (מקורבו של התובע 2), גופים חרדיים כמו עזר מציון ואגודה בשם אחוה, צדקה וחסד ואנשים וחברות נוספים. למיטב הבנתי, כל הגופים הללו קשורים בצורה כזו או אחרת לרובנר, בודנר והברפלד או למי מהם, והקצאת המניות נועדה להטיב עם מקורביהם או להוות מקור לקבלת רווחים כספיים גדולים, בעקיפין וכפי שהסתבר מאוחר יותר להלבנת כספים.

למותר לציין, כי אני לא עסקתי כלל בסוגיה זו, אשר נוהלה כולה על ידי התובע 2, בודנר, הברפלד ובאי כוחם.

  1. נציין, כי מלבד המעורבות בניהול החברה, היה מעורב התובע 2 בהענקת הטבות הנאה משמעותיות למקורבים. כך, הוא גרם לכך שביתו הועסקה בחברה, בלי שניתן לכך אישור כנדרש על פי הסכם הקצאת המניות וזאת מיד לאחר תחילת חקירת נאסד"ק. כמו כן הוא כפה על החברה להעסיק מקורבים נוספים בתפקידים שונים, כולל בארה"ב, וכן למסור, חינם אין כסף, מערכות למידה למקורבים ולבני משפחתו מדרגה ראשונה. כמו כן, הוא כפה על החברה הוצאות שונות עבור מקורביו. כך, למשל, בתקופה מסוימת שימשו חדרים במשרדי החברה את עמותת עזר מציון, עמותה שגם זכתה לקבל מניות בחברה הציבורית בצורה תמוהה למדי, לרבות העמסת הוצאות שונות עבור תשלום שכירות, צרכי מחשב, ריהוט, מיסים, הכנת אתר אינטראקטיבי לידיד משפחתו של התובעים 2 ללא תמורה, הכנת מצגת לחמתו של תובע 2 שהיא אימה של תובעת 1, ללא תמורה וכו'.

כפי שעולה מפרסומים בעיתונות ומביקור שערכתי במשרדי השותפים האמריקאיים כתובת עמותת עזר מציון היא במשרדי השותפים האמריקאיים בניו-יורק או בביתו של מי מהם.

סך כל העלויות לחברה בגין העסקת מקורביו של התובע 2 ובגין הוצאות שהוציאה החברה עבור מקורביו עמד על למעלה מ- 300,000 דולר.

  1. במסגרת ההוצאות הבלתי נחוצות לפעילותה של חברה הורה תובע 2 לאפשר לעמותה עזר מציון לפעול מתוך משרדיה של החברה. לאור דרישתו הוקצה מקום ייעודי לשם כך ונרכש ציוד רב למטרה זו בלבד. בנוסף הוזמן קן טלפון ייעודי לצרכי העמותה. החברה נשאה בעלות הכנת רשת מחשבים ייעודית לעמותה. מצ"ב מסמכים בכתב ידה של מנהלת הכספים של החברה סימה משאל בכל הקשור להוצאות הייעודיות לצורך מילוי דרישתו זו של תובע 2. כזכור שמה של עמותה זו הוזכר בשני הקשרים לגביי החברה, העמותה קיבלה מתובע 2 מניות בחברה הציבורית ומשרדי החברה בארה"ב שכנו בתוך משרדיהם של השותפים האמריקאיים בודנר והברפלד.

מעבר להוצאות המוזכרות החברה שילמה עבור פעילותה של העמותה ממשרדי החברה בפ"ת, מיסי עירייה, חשמל, ניקיון, כיבוד, אירוח ועוד הוצאות נכבדות נוספות.

מצורף ומסומן, 2.167, בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהיר מיום 7.9.09.

  • ביום 25.8.1999 נחתם מסמך העקרונות עם חב' ג'נקון.

   מצורף ומסומן 2.12 בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי

   המסמכים בתצהירי מיום 9.8.09.

    חלוקת המניות בג'נקון כללה מתווכים שונים הקשורים לתובעים ושותפיהם לדוגמא :

    גב' מלכה סנד, הרב קצהוף, עזר מציון ורבים אחרים שלא היה להם כל קשר לחברה.

   מצורף ומסומן 2.13 בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי

   המסמכים בתצהירי מיום 9.8.09.

מתוך הסכם ההקצאה לעמותת עזר מציון, עליו חתומים זהבה ודוד רובנר

עזר מציון הקצאה 1 עזר מציון הקצאה 2

..

בהמשך לבקשת גולדנברג פסי לזימון עדים מרכזיים להזמת תביעת הנקם והזדון שהוגשה נגדו, על שלל נושאיה, הגיש גולדנברג בקשה לזימון עדים, מפורטת ביותר המצ"ב ברשומה המפורסמת בבלוג.

השופט בדימוס מנהיים שאול, דחה את הבקשה בטענות שגויות כאשר הבולטת ביניהן, התייחסותו לעובדה שגולדנברג לכאורה, לא פנה לעדים בבקשה להגיש תצהירים.

1. בבקשה לזימון עדי ההגנה, מבהיר גולדנברג בצורה עניינית ומפורטת למי מהעדים פנה בבקשה להגיש תצהיר ונענה בשלילה.

2. האם השופט בדימוס מנהיים באמת ציפה לדוגמה, שבתם של התובעים, יעל רובנר סמט או בנו אברהם (אבי רובנר) והתובעת זהבה רובנר שהתחמקה מלהעיד כעדת תביעה ולא בכדי, יגישו תצהירים מטעם גולדנברג?

3. בבקשה לזימון עדי ההגנה הובהרו מערכות היחסים בין התובעים בני הזוג רובנר שהתחזו למשפחה שכולה, לבן עדים מהותיים שחלקם נשענו על שולחנם של התובעים ואחרים המקורבים לתובעים מאוד.

4. השופט בדימוס שאול מנהיים מתייחס בהחלטתו, שלכאורה נקבעו 2 ימי דיונים לשמיעת כל התיק, קביעה זו אינה מבוססת על כל החלטה שיפוטית ו/או אחרת, קביעה שנסתרת בפועל, במספר ישיבות ההוכחות שהתקיימו להשמעת חלק מעדי התביעה, עד להפסקת ההליך בטענת היעדר התייצבותו של גולדנברג לדיון, בו היה אמור לחקור בעצמו את התובע, במועד בו שהה גולדנברג בבית החולים לטיפול מציל חיים.

המסמכים שהגישו רופאיו נדחו ע"י השופט בדימוס שאול מנהיים.

 

דחיית הבקשה לזימון עדים מיום 19.4.2010

פניית פרופ' גרוס עמ' 1

פניית פרופ' גרוס עמ' 2

פניית פרופ' גרוס עמ' 3

 

פניית פרופ' גרוס עמ' 4

 

פניית פרופ' גרוס עמ' 5

 

פניית פרופ' גרוס עמ' 6

 

פניית פרופ' גרוס עמ' 7

בקשת גולדנברג להבהרה והחלטת מנהיים 17.9.2010

 

בקשת גולדנברג להבהרה והחלטת מנהיים 17.9.2010.JPG עמ' 2

 

בבית משפט מחוזי                                                                                                ת.א. 10870-12-08

מרכז                                                                                                                    קבוע ליום 2.5.2010

בפני כב השופט שאול מנהיים

בענין:

1. פסי גולדנברג

2. פ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ

————————————

המבקשים

הנתבעים 1-2

 – נ ג ד –

1. זהבה רובנר

2. דוד רובנר

ע"י ב"כ עוה"ד שמואל א. לינצר מרח' מנחם בגין 7 רמת גן 52521

טלפון: 03-7519988 פקס: 03-7511332

המשיבים

התובעים 1 ו-2                                                                                                               

 דורון טוראל

רח' פרופ' נחום 10 ראשון לציון

טל' 0507-425474

המשיב

נתבע 3   

בקשה להזמנת עדים מטעם נתבעים 1 ו-2

(בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד מיום 19.4.2010) 

בהמשך ובהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד מיום 19.4.2010 מגישים המבקשים (הנתבעים 1 ו – 2) לבית המשפט הנכבד בקשה מנומקת ומורחבת להזמנת עדי ההגנה.

כל העדים שזימונם מתבקש, הינם רלבנטיים לשם התגוננות מפני תביעה עצומה ע"ס מיליוני ₪ שהוגשה כנגד המבקשים.

אם יתברר שהעדים אינם רלבנטיים, תהא רשות לבית המשפט הנכבד לפסוק כנגד המבקשים הוצאות.

ואולם, לא יעלה על הדעת שמהמבקשים תישלל הזכות להתגונן מפני תביעה עצומה כ"כ רק כיוון שנראה "על פניו" שעדיהם אינם רלבנטיים.

מבוא

  1. המשיבים הגישו כנגד המבקשים תביעה עצומה ע"ס של למעלה מ – 11 מיליון ₪.
  2. המוציא על חברו עליו הראיה!, הנטל להוכיח את התביעה מוטל כולו על כתפי המשיבים (בהיותם התובעים) בלבד.
  3. המבקש 1 נפגע קשות מהטלת העיקולים הגורפים על נכסיו ומצעדים נוספים שנקטו המשיבים כנגדו, לא רק באמצעות בית המשפט.
  4. המעט שבמעט המגיע למבקשים, וזוהי זכות המוקנית להם בחוק, הוא להעיד את כל עדי ההגנה שתומכים בהגנתם.
  5. הגם שזמנו של בית המשפט הנכבד יקר והגם שהעדת עדים רבים "תגזול" זמן שיפוטי רב מבית המשפט, הרי שהאשם לא תלוי במבקשים, אלא, בתובעים.
  6. האם ניתן לצפות שהמבקשים ישבו בחיבוק ידיים כנגד תביעת ענק שהוגשה כנגדם רק כיוון שלבית המשפט אין די זמן לשמוע עדים רבים ? על כך אמר נשיא בית המשפט העליון פרופ' אהרון ברק:

"נוחות מינהלית או חסכון כספי אינם, לכשעצמם, יעדים חברתיים המצדיקים הגבלה או פגיעה בזכות אדם".

  1. אין ספק שלמבקשים מוקנית זכות בדין, זכות להתגונן מפני תביעה שהוגשה נגדם ועל כן מתבקש בית המשפט הנכבד לבחון בקשה זו ולאפשר למבקשים להעיד את כל עדי ההגנה.
  2. כל עד אותו מבקשים המבקשים 1 ו-2 להעיד, קשור במישרין, והוא רלבנטי ובעל משקל משמעותי לשמיעת הראיות בתיק ועדותו הכרחית להבהרת והוכחת הגנת המבקשים הכל לשם הוכחה, שטענות המשיבים (אשר נטענו ע"י המשיבים בתביעתם) הנן חלקיות ומסולפות.

עדי ההגנה

  1. להלן יפורטו עדי ההגנה שבית המשפט מבקש לזמנם.
  2. למרבה הצער לא הצליחו המבקשים לקבל תצהירי עדות ראשית מעדיהם, מסיבות שונות ומגוונות בהן :
  • העדים הנם מכרים ומקורבים לתובעים ולא ניתן לקבל מהם תצהירים.
  • העדים אינם מוכרים למבקשים.
  • העדים ביקשו מהמבקשים לא להגיש תצהיר.
  • העדים מנועים מלתת תצהיר.
  1. התביעה עוסקת בטענות של מרמה, הטעייה גניבה וטענות חמורות אחרות העוסקות בחברה ישראלית שביצעה בניווט ובניצוחם של המשיבים מיזוג במהופך עם חברות בבורסה בארה"ב.
  2. הפיכת החברה לחברה הישראלית המוחזקת ע"י חברה אמריקאית ציבורית בה בעלי המניות בחברה הישראלית הפכו להיות בעלי מניות בחברה הציבורית ובעלי המניות שימשו בתפקידים שונים, יצרה מצב מורכב בו כל מרכיבי ההתקשרות מהותיים להבנת התמונה במלואה, מרכיבים שחלקם טושטש ע"י המשיבים כבר משלב הכנת התביעה, הגשת הבקשה לעיקולים במעמד צד אחד, התיקונים שערכו המשיבים בגרסותיהם במועדים אחרים לאור הגילויים שהוצגו על ידיי המבקשים, שינויי הגרסאות ועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעמם.
  3. למרות ניסיונם של המשיבים להציג תמונה צרה תוך כדי הסתרת עובדות מהותיות רבות מבית המשפט הנכבד, התביעה עוסקת בהרחבה במספר נושאים מרכזיים אותם המבקשים מבקשים לפרום באמצעות עדים מרכזיים שהיו קשורים לכל הפרשיות במישרין, להם משקל רב בגילוי האמת ובהצגת תמונה בהירה וחשיפת האמת במלואה בפני בית המשפט הנכבד.
    • – המו"מ, בדיקת הנאותות, מצגים, הסכמים.
    • – עמותת עדי עד.
    • – ניהול החברה.
    • – ניהול הכספים בחברה.
    • – פרשיית המיזוגים במהופך.
    • – הקמת מרכזיים וירטואליים לבטיחות וזהירות בדרכים.
    • – התנהלות החברה ע"י השותפים.
    • – שימוש לרעה של המשיבים במשאבי החברה.
  4. כל עד שאותו מבקשים המבקשים להעיד, קשור במישרין, רלבנטי ובעל משקל משמעותי לשמיעת הראיות בתיק ועדותו הכרחית להבהרת הטענות החלקיות והמסולפות אשר נטענו ע"י המשיבים בתביעתם.
  5. הבקשה מתייחסת להזמנת עדים הקשורים לתקופות ולאירועים בהם עוסקת התביעה, אשר המבקשים, מבקשים להעיד הקשורים לגביי התנהלות המשיבים ואחרים, לפני כניסתם של המשיבים לחברה, במהלך היותם שותפים פעילים בחברה ובמהלך פירוק החברה.
  1. הבקשה מפרטת את הרלבנטיות של כל עד לבירור המחלוקות ומפרטת את הסיבות הפרטניות לחוסר יכולתם של המבקשים לקבל תצהירים מהעדים, כאשר חלקם הגדול של העדים מקורבים לתובעים אשר הם אלה שבחרו ממניעיהם לא להזמינם לעדות, למרות חשיבותם הגדולה בשמיעת הראיות בתיק ולחקר האמת.
  2. המבקשים בפנייתם לבית המשפט ביום 28.3.2010 בבקשה להזמנת עדים ,ציינו בפניי בית המשפט הנכבד בסעיף 8 לבקשה שנעשה ניסיון על ידם לקבלת תצהירים – "פניתי למספר עדים למסור תצהירים אולם הם הודיעו לי שהם מעדיפים להיות מוזמנים על ידי בית המשפט".
  3. חלקם של העדים למרות מעורבותם בחברה ומחויבויותיהם המקצועיות, הרחיקו את עצמם מכל מעורבות בתיק הפירוק החל משנת 2000 וביקשו לא להיות מעורבים בכל מחלוקת בתיק.
  4. הרלבנטיות והמשקל של העדים המוזמנים הנה משמעותית ביותר והדבר יוכח במתן עדותם. הניסיון של המשיבים לטעון כנגד כמות העדים אותם מבקשים המבקשים לזמן למתן עדות, אין בו דבר, העדים המבוקשים לזימון למתן עדותם קשורים קשר ישיר לבירור כל המחלוקות הטעונות הכרעה.
  5. הרלבנטיות של העדים המבוקשים להיות מוזמנים ע"י המבקשים למתן עדות, לא רק שאינה נופלת מהרלבנטיות של העד שאושר ע"י בית המשפט לזמן מטעם המשיבים, אלא אף עולה עליה בעשרות מונים, גם לאור העובדה שעדותו הצפויה מוטה, כנגד העד הגישו המבקשים שנים קודם לתביעת המשיבים, תביעה בבית המשפט בת"א.
  6. לבית המשפט הנכבד אפשרות להטיל סנקציות על פי שיקול דעתו על המבקשים במידה ויימצא לנכון לעשות כן, זאת לאחר מתן עדותם של העדים ובמידה ויימצא שאומנם עדותם לא הייתה רלבנטית, לבירור המחלוקות הטעונות הכרעה.
  7. שלילת העדת העדים מטעם המבקשים (ההגנה) כבר בשלב זה, הינה צעד מרחיק לכת ודרקוני הפוגע בזכות יסוד של המבקשים להתגונן בפני תביעה שהוגשה כנגדם.

החלטת נשיאת בית המשפט הנכבד

  1. ב"כ המשיבים פנו לבית המשפט הנכבד ביום 5.1.10 בבקשה לקביעת מועדים נוספים לדיוני הוכחות, עוד בטרם הגישו המבקשים לבית המשפט הנכבד את רשימת העדים שברצונם להזמין לתת את עדותם, כאשר להערכתם ארבעה ימי דיונים יספיקו, שני ימי דיונים לשמיעת וחקירת עדי התביעה ושני ימי דיונים נוספים לשמיעת וחקירת עדי ההגנה.
  2. ביום 3.2.10 עוד בטרם הגישו המבקשים לבית המשפט הנכבד את רשימת העדים וההנמקות לצידם, החליטה כב' נשיאת בית המשפט הנכבד, השופטת הילה גרסטל על שלושה מועדי דיונים נוספים סה"כ ארבעה ימי דיונים.
  3. המבקשים מצרים על כי בבקשתם הראשונה להזמנת עדים, נכללה בקשה לזמן לעדות מקורב של המשיבים, תוך שהם לא ידעו כלל ועיקר כי סא"ל אריה בראון ז"ל הלך לעולמו קודם לכן. המבקש 1 משתתף בצער המשפחה.

רשימת העדים והרלבנטיות של המבקשים 

  1. להלן פירוט של כלל העדים שזימונם מתבקש בליווי הסבר מדוע אין בידי המבקשים אפשרות לקבל מהם תצהירי עדות ראשית קודם לזימונם להעיד כמו, עדים המקורבים למשיבים אשר אין ביכולתם של המבקשים לפנות אליהם לקבלת תצהיר. קיימים עדים נוספים המקורבים למשיבים, שהסבר לגביי הרלבנטיות שלהם יובהר בהמשך הבקשה. 
  • גב' זהבה רובנר – יד הבנים 40 פ"ת
  • – תובעת 1 הייתה בעלת המניות העיקרית בחברה.
  • – במהלך כל ההליכים תובעת 1 נמנעה מלתת תצהיר.
  • – עדה זו מעורבת בכל ההליכים הנוגעים לתביעה, עדותה רלבנטית ונדרשת להגנה.
  • – לאחר שתובעת 1 (משיבה 1) סירבה ליתן תשובות לשאלון שהוגש ע"י המבקשים

כפה עליה, כב' בית המשפט הקודם שדן בתיק, הגשת תשובות לשאלון.

ברור שעדה זו לא תיתן תצהיר לבקשת המבקשים 

  • גב' יעל רובנר, לניאדו, צימט – לכיש 2 שהם 
  • – ביתם של המשיבים.
  • – עבדה בחברה ונחשפה למידע רב.
  • – קיימת התייחסות לפעילותה בחברה בתצהירי משיב 2 ובכתבי בית הדין.
  • – עדה זו מעורבת בהליכים רבים הנוגעים לתביעה, עדותה רלבנטית ונדרשת להגנה.

       ברור שבהיותה ביתם של המשיבים עדה זו לא תיתן תצהיר לבקשת המבקשים 

  • אברהם רובנר – יד הבנים 40 פתח – תקווה 
  • – בנם של המשיבים
  • – עבד בחברה. עדותו רלבנטית ונדרשת להגנה.    

       ברור שבהיותו בנם של המשיבים עד זה לא ייתן תצהיר לבקשת המבקשים 

  • מר עודד (דדי) גראוכר – גרינברג אורי צבי 9 פ"ת
  • – איש הקשר והסוד העיקרי של המשיבים ושותפיהם האמריקאיים.
  • – היה מעורב בכל התהליכים בחברה.
  • – מניותיו בחברה הוחזקו ע"י צדדים אחרים.
  • – השתתף בישיבות בעלי מניות של החברה.
  • – מוזכר בכתבי בית דין מטעם המשיבים.

עד זה מקורב מאוד למשיבים וברור שלא ייתן תצהיר לבקשת המבקשים

  • מר יהודה לנצקרון – צוויק בן ציון 7 פ"ת
  • – המתווך בין המבקשים למשיבים.
  • – בעל מניות בחברה.
  • – אשתו סמדר עבדה בחברה.
  • – מעורב ישירות בפרויקט "המרכזים הוירטואליים לבטיחות וזהירות בדרכים".
  • – מעורב ישירות בעמותת "עדי עד".
  • – נסע עם השותפים לארה"ב.
  • – השתתף בישיבות עם בעלי המניות ומנהלי החברה.
  • – מוזכר בכתבי בית הדין מטעם המשיבים. תצהיר עדות ראשית של תובע 2 עמ' 4

סעיף 23.

עד זה מקורב מאוד למשיבים וברור שלא ייתן תצהיר לבקשת המבקשים

 

  • מר חנניה צ'לוק – עזר מציון המרכז הארצי הרב רבינוב 5 בני ברק
  • – ידידם של המשיבים.
  • – המשיבים מתייחסים בכתבי בית הדין מטעמם למכתביו.
  • – בהוראת התובע 2 העמותה בניהולו קיבלה טובות הנאה מהחברה.
  • – בהוראת התובע 2 העמותה בניהולו קיבלה מניות בחברה הציבורית.
  • – העמותה בניהולו הייתה צד לחקירת נסד"ק נגד המשיב 2 והחברה.

עד זה מקורב מאוד למשיבים וברור שלא ייתן תצהיר לבקשת המבקשים

  • מר דודו פישר – בן יהודה אליעזר 22 פ"ת
  • – ידיד משפחה של המשיבים.
  • – בהוראת המשיב 2 קיבל טובות הנאה מהחברה.
  • – מוזכר בכתבי בית הדין מטעם המשיבים.

עד זה מקורב מאוד למשיבים וברור שלא ייתן תצהיר לבקשת המבקשים

  • הרב קצהוף – ישיבת אור התורה ירושלים
  • – מקורב לתובעים.
  • – מוזכר במסמכים הקשורים בחקירת נסד"ק כנגד משיב 2.
  • – קיבל מניות בחברה הציבורית מהמשיבים.
  • – מסמכים והסכמים הקשורים בעד זה מצורפים לכתבי בית הדין.

עד זה מקורב למשיבים וברור שלא ייתן תצהיר לבקשת המבקשים

  • מר יונתן קולבר –כור תעשיות בע"מ- מרכז עזריאלי 3 בנין משולש קומה 43 ת"א.
  • – שימש בתקופה הרלוונטית כ"בעלים" של משיב 1.
  • – מידע חיוני חשוב מצוי אצל העד הקשור למיזוגים המוזכרים ע"י המשיבים בכתב בית הדין.
  • – משיב 2 בתצהירו, מתייחס לעבודתו אצל ה"בעלים", בתקופה הרלוונטית הקשור בתביעה. רק העד יכול להטיל אור על היבט זה והשלכתו על טענותיו של משיב 2 כלפיי המבקשים.

עד זה מקורב למשיבים וברור שלא ייתן תצהיר לבקשת המבקשים 

  1. עדים מרכזיים שהמבקשים, מבקשים לזמן על פי נושאי התביעה 
  • עמותת "עדי עד" 
  • חלק מרכזי ומהותי בכתב התביעה עוסק בעמותת "עדי עד".
  • המשיבים טוענים לפיקציה של מבקש 1 בכל הקשור להקמת העמותה ותפקודה.
  • העדים אותם מבקשים המבקשים לזמן על מנת להזים את טענותיהם של המשיבים לגביי פרויקט ההנצחה שזכה לחסותו של כב' נשיא המדינה, הנם עדים שהיו מעורבים בעמותה בתפקידי מפתח שונים, המוזכרים בכתב התביעה.
  • המשיבים טוענים שמבקש 1 הוליך שולל, רימה וניצל את האישים המנויים על המועצה הארצית של העמותה.
  • המבקשים בחרו ברשימה מצומצמת של עדים, לרבות חברי המועצה הציבורית, מתוך מעורבים רבים יותר, להם היה קשר ישיר בפעילות העמותה.

רשימת העדים הקשורים בעמותת "עדי עד" 

  • תא"ל במיל' השר בנימין (פואד) בן אליעזר כנסת ישראל ירושלים – משרד הת"מת.
    • – שימש כיו"ר עמותת "עדי עד".
    • – השתתף בערבי ובפעילויות התרמה של העמותה.
    • – יזם והיה פעיל במהלך תקופה ארוכה בגיוס גופים, מוסדות ובעלי ממון בארץ ובעולם מטעם העמותה.
  • – ההיכרות בין המבקש 1 למר בן אליעזר נערכה רק במסגרת העמותה.

מבקש 1 פנה למר בן אליעזר לקיום פגישה לרבות לשם קבלת תצהיר אולם קיבל תשובה שלילית באמצעות מזכירתו.

  • חברים מרכזיים מהמועצה הציבורית של עמותת "עדי עד" שמנתה עשרות חברים מכובדים.
    • מר סלי מרידור – 232 כפר אדומים.

   המבקשים אינם מכירים את העד ואינם יכולים לבקש ממנו תצהיר

  • ד"ר לובל שבתאי – טיבר 5 גבעתיים.

המבקשים אינם מכירים את העד ואינם יכולים לבקש ממנו תצהיר

  • אלוף במיל' שחור אורן – חבר משרתי הקבע והגמלאים בע"מ – צה"ל

המבקשים אינם מכירים את העד ואינם יכולים לבקש ממנו תצהיר

  • אל"מ במיל' ח"כ לשעבר מר אסעד אסעד – יועץ רה"מ לשעבר – כפר בית ג'אן.

   המבקשים אינם מכירים את העד מעבר לפגישה במסגרת העמותה ואינם יכולים לבקש ממנו תצהיר 

  • מר שובל זלמן – דיסקין 11 ירושלים ו – שרת משה 78 ת"א.

  המבקשים אינם מכירים את העד ואינם יכולים לבקש ממנו תצהיר

  • תא"ל במיל' בן נתן יהודית – חבר משרתי הקבע והגמלאים בע"מ – צה"ל.

  המבקשים אינם מכירים את העדה מעבר לפגישה במסגרת העמותה ואינם יכולים לבקש ממנה תצהיר

  • מר לנדאו אלי – חבר משרתי הקבע והגמלאים בע"מ – צה"ל.

  המבקשים אינם מכירים את העד ואינם יכולים לבקש ממנו תצהיר

  • מר שמואל חזון – רח' זליג בס 7 פ"ת

אב שכול, מפקח במשרד החינוך יו"ר יד לבנים לשעבר, פעיל בעמותת "עדי עד".

                      התבקש להגיש תצהיר ע"י מבקש 1 ובחר למסור מכתב שצורף לכתבי בית הדין מטעם המבקשים.   

2.1.7.5 – תא"ל במיל' יצחק שגב – רח' החרוב 4 זכרון יעקב

מנכ"ל עמותת "עדי עד".

מוזכר ע"י המשיבים כמי שהיה מעורב עם המבקשים בעניינים שונים. קיימים בכתבי בית הדין 2 תצהירים שהגיש.

  • מעורבות בית הנשיא 
  • מר אריה שומר – חבר מועצת עיריית ת"א – עיריית ת"א אבן גבירול 69 ת"א

מנכ"ל בית הנשיא לשעבר מעורב בהענקת החסות של נשיא המדינה לעמותת "עדי עד" ולערב הגאלה של העמותה בבית הנשיא.

מסמכים שהנפיק בנושא צורפו לכתבי בית הדין.

המבקשים אינם מכירים את העד ואינם יכולים לבקש ממנו תצהיר

  • מעורבות משרד הבטחון 
  • מר צחי ליטוין – ראש היחידה למינהל ותקציבים משרד הבטחון אגף השיקום –

   יצחק שדה 89 ת"א.

מעורב מטעם משרד הבטחון בפרויקט "עדי עד".

מסמכים שהנפיק בנושא צורפו לכתבי בית הדין.                   

   המבקשים אינם מכירים את העד ואינם יכולים לבקש ממנו תצהיר 

  • מעורבות ועדת הכספים של הכנסת 
  • ח"כ לשעבר צבי הנדל – סמטת השקד 1 יד בנימין

מעורבות ישירה בועדת הכספים של הכנסת בכל הקשור לאישור עמותת "עדי עד" כמלכ"ר. מסמכים הנושאים את חתימתו בנושא צורפו לכתבי בית הדין.

המבקשים אינם מכירים את העד ואינם יכולים לבקש ממנו תצהיר

  • פרויקט "המרכזים הוירטואליים לבטיחות וזהירות בדרכים"
  • – חלק מרכזי נוסף עליו מבוסס כתב התביעה, הנו נושא פרויקט, "המרכזים הוירטואליים לבטיחות וזהירות בדרכים", אשר פיתח ויזם המבקש 1 והופעל על ידי החברה.
  • – כמות העדים המבוקשת מצומצמת לעומת הכמות הרבה של אישי ציבור המעורבים במיזם. הרלבנטיות של עדים אלו מרובה במטרה להזים את טענותיהם של המשיבים לגביי הצגת המיזם כפיקציה, מיזם אשר זכה להכרה ממוסדות ממלכתיים שונים כגון :

משרד התחבורה, משרד החינוך, מפעל הפיס, השלטון המקומי ועוד. העדים היו מעורבים בפרויקט בתפקידי מפתח שונים.

  • משרד החינוך – משרד התחבורה – רשויות 
  • ח"כ לשעבר מר שאול יהלום – אלקנה

שר התחבורה לשעבר וסגן שר החינוך מטעם מפלגת המפד"ל שהוביל את פרויקט הדגל של החברה "מרכזים לבטיחות בדרכים".

פרוטוקולים של ישיבות בהם נטל חלק וניהל צורפו לכתבי בית הדין.

עד זה מקורב מאוד למשיבים וברור שלא ייתן תצהיר לבקשת המבקשים

  • מר מנחם כהן – סמנכ"ל בכיר במשרד החינוך – דרך מנחם בגין 77 פ"ת.

מינוי מטעם מפלגת המפד"ל, בתוקף תפקידו אישר את מיזם ההתרמות של "עדי עד" במערכת החינוך. מסמכים בכתב בידו צורפו לכתבי בית הדין.

עד זה מקורב מאוד למשיבים וברור שלא ייתן תצהיר לבקשת המבקשים

  • מר רמי הופנברג – מנהל מינהל החינוך עיריית פ"ת – עיריית פ"ת רח' העליה השנייה 1 פ"ת.

איש בכיר במפלגת המפד"ל בפ"ת, דוגמא למנהל חינוך של רשות מקומית שהיה מעורב במבצע ההתרמה של "עדי עד".

מסמכים בכתב בידו צורפו לכתבי בית הדין.

עד זה מקורב מאוד למשיבים וברור שלא ייתן תצהיר לבקשת המבקשים

  • מר חיים כרמי – מור שכונת הדרים 2 כפר סבא

מפקח משרד החינוך שליווה את פרויקט הדגל של החברה "מרכזים לבטיחות בדרכים" וערך מחקרים על המיזם.

                     התבקש ע"י מבקש 1 להגיש תצהיר אולם לא יכול לעשות זאת מאחר והוא עובד  

                     ציבור

  • גורמים מעורבים אחרים בפרויקט "המרכזים הוירטואליים לבטיחות וזהירות בדרכים" 

        מפעל הפיס

  • עו"ד יעקב ברדוגו – ד"ר לוין שלום 3 ת"א.

מנכ"ל מפעל הפיס לשעבר שהיה מעורב בפרויקט הדגל של החברה "מרכזים לבטיחות בדרכים".

                 לא ניתן לקבל תצהיר אינו מוכר למבקשים

הרשות לבטיחות בדרכים

  • – מר עמיחי גרנביץ – תבורי משה 21 ,פתח-תקווה

גזבר לשעבר של הרשות לבטיחות בדרכים במשרד התחבורה.

היה מעורב ואחראי אישית בכל ההקצאות של המשרד בכל הקשור "למרכזים הוירטואליים לבטיחות וזהירות בדרכים".

היה מעורב בעמותת "עדי עד".

               לא ניתן לקבל תצהיר – ביקש לא להיות מעורב מאחר ומכיר את המשיבים והמבקשים.

  • מעורבים מהותיים ביותר 
  • ניהול וכספים 
  • – המשיבים מכתירים בכותרת "מצגי שווא" חוסר תום לב של הנתבע בניהול משא

   ומתן לקראת כריתת חוזה. תצהיר תובע 2 עמ' 4.

  • – המבקשים מבקשים להעיד את הגורמים המקצועיים שביצעו את בדיקת הנאותות עבור המשיבים והערכת שווי של החברה, אשר המשיבים בוחרים לציין תחת הכותרת "מצגי שווא" כנגד למבקשים.
  • – טענות קשות מעלים המשיבים בכל הקשור לניהול הכספים בחברה. החברה שהפכה להיות חברה ציבורית בארה"ב נוהלה ע"י צוותים גדולים של נותני שירותים בתחום הפיננסי בארץ ובעולם.
  • – המשיבים חוזרים ונדרשים לטענות כלפיי המבקשים לגביי התחשבנויות שונות אשר עליהן יש לתת מענה מהגורמים המוסמכים אשר הכינו את עשרות הדו"חות הכספיים של החברה בארץ ובחו"ל. על גורמים אלו נמנים חשבים ורו"ח בתקופות הרלבנטיות.
  • – המבקשים מבקשים להעיד רק אישיים מרכזים מעטים שנטלו חלק בפעילויות הפיננסיות של החברה בתקופה הרלוונטית, אשר כולם מונו ע"י המשיבים עצמם.
  • הרלבנטיות של עדים אלו לסוגיית התשלומים למבקשים על פי טענת המשיבים, ההתחשבנויות בין המבקשים לחברה, טענות הקשורות לעסקאות סיבוביות וטענות אחרות חשובה, מרכזית ובלתי ניתנת להפרדה מההגנה של המבקשים.
  • – משיב 2 בתצהירו עמ' 21 טוען "ניהול החברה על ידי הנתבע באופן עצמאי". המבקשים מבקשים להעיד עדים מעטים בלבד מאלו שהיו שותפים מלאים לניהול החברה בניגוד מוחלט לטענותיהם של המשיבים.
  • אנשי הכספים והניהול הנדרשים להעיד רלבנטיים ביותר לבירור המחלוקת לגביי טענותיו של המשיב 2 בתצהיר עדות ראשית שלו בעמ' 12-13 סעיף גדול ה.4, המתייחס להפרת התחייבותם של המבקשים 1 ו- 2. 

מר צבי פורר – יומצא למבקש צו והוא יעבירו למר פורר.

חשב החברה שמונה ע"י המשיבים.

שימש כאיש קשר בין מבקש 1 למשיבים.

עסק בכל ענייניה הכספיים של החברה.

תיעד את ישיבות הדירקטוריון.

עמד בקשר ישיר עם ספקי החברה וחלק מלקוחותיה.

בכתבי בית הדין מוזכר רבות ובתצהירים מצויים מסמכים רבים שהונפקו על ידו.

התייחסות תובע 2 לעד עמ' 21 סעיף  180 בתצהיר עדות ראשית.

לבקשת מבקש 1 לקבלת תצהיר מהעד, ביקש העד לא להגיש תצהיר אלא למסור עדות. פרוטוקול שיחה שנוהלה בין העד למבקש 1 צורף לכתבי בית הדין.

רו"ח דן מרגלית – בית אמות ביטוח בניין ב’  דרך מנחם בגין 46-48

רו"ח ממשרד BDO אשר ניהלו את הדו"חות הכספיים של החברה בארץ ובחו"ל לרבות במיזוגים.

היה מעורב אישית בדו"חות החברה.

נטל חלק בישיבות בין המשיבים למשיבים.

מסמכים בכתב בידו צורפו לכתבי בית הדין.

מסמכים מהותיים בכתב ידו צורפו לכתבי בית הדין.

לא ניתן לקבל תצהיר. פניות של עו"ד של המבקשים בעבר לא נענו.

      רו"ח אסף שמר – קסלמן וקסלמן רו"ח המרד 25 ת"א.

רו"ח שמר שותף בכיר בפירמה קסלמן וקסלמן, היה השותף האחראי על הכנת הערכת השווי שהוזמנה על ידי המשיבים. שימש כאחראי על הכנת

הדו"חות הכספיים של החברה בארץ ובחו"ל.

נטל חלק בישיבות בין המבקשים למשיבים.

ההיכרות בינו לבין משיב 2 ארוכת שנים.

שימש כשותף בכיר בפירמה והכין למשיבים את בדיקת הנאותות המוכתרת כ"מצגי שווא". 

      שימש כנותן שירותים פרטי למשיבים לא ניתן לקבל תצהיר.

      רו"ח אבידור אבני – ברטונוב יהושע 8 ת"א.

רו"ח אבני הגיש בשם החברה בקשות לרשות המיסים לגביי המיזוג לבקשת המשיבים.

רו"ח אבני מחזיק באינפורמציות מהותיות הקשורות בעניינים החשבונאים המועלים בתביעה.

פנייה של מבקש 1 לא נענתה. לא ניתן לקבל תצהיר.

עו"ד יורם ליכטנשטיין – אבא הילל 12 – סנדרוביץ ר"ג

שימש כעו"ד מעורב  במשרדו של עו"ד החברה המעיד בתיק מטעם המשיבים אשר החזיק בנאמנות מניות לנתבע 1 של החברה.

עו"ד ליכטנשטיין מחזיק באינפורמציות מהותיות ביותר הקשורות בעניינים המשפטיים והאחרים המועלים בתביעה.

לאור היותו שכיר במשרדו של עו"ד החברה המוזמן לעדות ע"י המשיבים לא ניתן לפנות לקבלת תצהיר. 

2.4  בנקים – מפרק החברה 

2.4.1   – ענייני התביעה רלבנטיים וקשורים במישרין לניהול הכספי של החברה בבנק מזרחי ולטענות המשיבים כנגד המבקשים.

2.4.2   – המבקשים, מבקשים להעיד רק שני אישיים מרכזים מהבנק, אליו הועברו חשבונות החברה ע"י המשיבים אשר נטלו חלק בפעילויות הפיננסיות של החברה בתקופה הרלוונטית.

2.4.3    – הבנקים קשורים קשר ישיר ומלא לטענות המשיבים בכל הקשור לנכסים שנמסרו לתובעים, לסכומים הנתבעים ע"י המשיבים ולמכלול ההוצאות וההכנסות הקשורות לניהול הכספי של החברה בארץ ובחו"ל.

2.4.4   – עדותם של אנשי הבנק מהותית ביותר לבחינת והבהרת ערבויותיו של המשיב 2

ומחלוקות אחרות רלבנטיות ומהותיות ביותר, הקשורות בעצירת הפעילות של החברה.

2.4.5  – המשיבים ניהלו ומנהלים את חשבונותיהם בין השאר בבנק מזרחי, בסניף אליו הורו להעביר את חשבון החברה.

2.4.6 –  עדים אלו רלבנטיים ביותר  לבירור המחלוקות המועלות ע"י תובע 2 בתצהיר עדות ראשית שלו עמ 5-6 סעיף ד.3, עמ' 14-15 סעיף ו. הערבויות, עמ' 18 סעיף ח. פירוט סכומי התביעה הנתבעים, עמ' 19-20 סעיף ט' , עמ' 21 סעיף י'. 

          מר שמעון ריין רח' אלישיב 4 קרני שומרון.

מנהל סניף בנק מזרחי אשר אליו המשיב הורה להעביר את פעילות החברה.

מר ריין שימש כבנקאי של המשיבים לפני העברת החשבון של החברה לניהולו.

מר ריין העביר למבקשים ולמשיבים מסמכים מהותיים המוצגים בכתבי בית הדין.

מר ריין העיד במספר הליכים משפטיים הקשורים בעניינים שונים של החברה.

לא ניתן לקבל תצהיר – מבקש 1 נתבע ע"י הבנק עם מר הברפלד לכיסוי חובות החברה.

 מר שלמה זיובנק מזרחי טפחות

מנהל מחלקת לקוחות מיוחדים של הבנק המטפל בענייני החברה.

מר שלמה זיו העיד בהליכים משפטיים הקשורים בעניינים שונים של החברה.

מר זיו היה מעורב בפעילות שונות של הבנק ערב פירוק החברה.

לא ניתן לקבל תצהיר – מבקש 1 נתבע ע"י הבנק עם מר הברפלד לכיסוי חובות החברה.

2.4.4  מפרק החברה – עו"ד דני פרידמן – פרידמן יונגר ושות' ז'בוטינסקי 7 ר"ג. 

  1. כל ענייני התביעה עוסקים בעניינים הקשורים לחברה בפירוק ולכל הטענות המועלות בכתב התביעה מצד המשיבים כנגד המבקשים.
  2. מפרק החברה ניהל חקירות שונות בכל הקשור לטענות שהעלו הצדדים בשלבים שונים החל משנת 2000.
  3. מפרק החברה ניהל את תהליך מכירת החברה למבקש 1, מכירה המתוארת בהרחבה בכתבי בית הדין שהגישו המשיבים, תיאור הכולל האשמות חמורות כנגד מבקש 1.
  4. עדותו של מפרק החברה רלבנטית ביותר גם לגבי טענות משפטיות שונות המועלות ע"י המבקשים.
  5. מסמכים שונים ששלח והוציא מפרק החברה צורפו לכתבי בית הדין.
  6. החברה בפירוק הנה צד להליך.

לא ניתן לקבל תצהיר – ביקש ממבקש 1 לא להיות מעורב בסכסוך בין הצדדים.

  • אחרים
  • – מר רון פלד – ההזמנה תימסר ע"י המבקשים.

מוזכר באריכות בתצהיר שהוגש ע"י המשיבים, ממר חנוך מילוא.

למר פלד קשרים שונים עם המשיבים ועם המבקשים במהלך שנים ארוכות.

                     לבקשת מבקש 1 לקבלת תצהיר, ביקש העד לא להגיש תצהיר אלא למסור עדות.

        2.4.2    – מר סולי כנס –   המלאכה 16 פארק אפק ראש העין.

בעליה של חב' אדיוסופט המוזכרת מהיבטים שונים בכתבי בית הדין. חב' אדיוסופט הייתה בכל תקופת פעילותה של החברה, לקוחה גדולה של החברה.

  המשיבים מעידים שקיבלו מחברת אדיוסופט מסמכים שונים הקשורים בניהול הכספים של המבקשים. מסמכים רבים מוצגים ע"י המשיבים בתיק.

המשיבים נשענים בתביעתם על המסמכים המוצגים להוכחת טענותיהם.

לכתב התביעה, צורפה תביעה שהגישה חב' אדיוסופט כנגד המבקשים. תביעה זו הוגשה ע"י העד.

עדותו של העד רלבנטית ביותר, לאור הישענות טענותיהם של המשיבים על העברות כספיים שנעשו דרכה למבקשים וטענות אחרות אשר בבסיס תביעתם.

טענותיו של משיב 2 בתצהירו המשתרע על פני שני עמודים, 12-13 סעיף גדול ה.4 מתייחסות למערכות הקשרים העסקיים עם החברה בבעלות העד, על פני שנים ועדותו של העד רלבנטית מאוד לבירור המחלוקת המוגדרת ע"י המשיבים בהקשר לכך, כהפרת התחייבותם של המבקשים 1 ו- 2.

לא ניתן לקבל תצהיר ממי שלקח צד בסכסוך בין הצדדים וסיפק מידע לתובעים.

     2.4.3    – מר אלפרד אקירוב – חברת אלרוב ישראל בע"מ – שד' רוטשליד 46 ת"א

תבע את המשיב 1 והיה מעורב בהצעות עסקיות שהוצעו לו ע"י משיב 2 בחברה.

היה מעורב בהתנהלותו של תובע 2 בפרשיית המיזוגים במהופך אשר הנהיג.

עו"ד המבקשים ששימש כעו"ד של מר אקירוב  בתביעה נגד משיב 2 הודיע למבקש 1         

                 שלא ניתן לקבל תצהיר מהעד.

     2.4.4    – מר ג'ורג'י אקירוב – חברת אלרוב ישראל בע"מ – שד' רוטשליד 46 ת"א

היה עד לתקרית משמעותית בין המבקש 1 למשיב 2.

                 עו"ד המבקשים הודיע למבקש 1 שלא ניתן לקבל תצהיר מהעד. 

     2.4.5   – מר גדי בריירעקלתון 8 הוד השרון

שימש כיועץ ארגוני לחברה שניהל משיב 2.

היה מעורב במיזמים של החברה.

לא ניתן לקבל תצהיר ממי שהיה ידידו של המשיב 1

2.4.6    – אל"מ במיל' אהרון לוי – הס משה 15 נתניה 42413

סגן מפקד משטרה צבאית ראשית – הוביל את מיזם ההנצחה בחיל המשטרה הצבאית עם החברה.

              מבקש 1 ביקש מהעד להגיש תצהיר העד בחר למסור מכתב שצורף לכתבי בית הדין מטעם המבקשים 

  סיכום 

  1. לא יעלה על הדעת שבשל שיקולי יעילות תמנע מהמבקשים הזכות להתגונן מפני תביעת הענק שהוגשה כנגדם.
  2. חוקי היסוד מקנים זכות למבקשים להתגונן כראוי מפני תביעה שהוגשה כנגדם.
  1. כל העדים שהמבקשים מבקשים לזמן, הנם עדים רלבנטיים למחלוקות הטעונות הכרעה.
  1. לאור האשמות החמורות המועלות ע"י המשיבים כנגד המבקשים, המבקשים עומדים על

זכותם להעיד את כל העדים שפרטיהם צורפו לבקשה זו.

  1. המבקשים לא יוכלו להוציא את צדקתם ללא חקירת העדים המבוקשים.
  2. המבקשים פירטו בבקשה זו, תמצית הנושא שכל עד יתבקש להעיד עליו והסיבות שאין ביכולת המבקשים להמציא תצהירים מעדים אלו .
  3. תצהירו של מר גולדנברג פסי מטעם המבקשים מצ"ב לתמיכה בבקשה זו.
  4. אשר על כן יתבקש בית המשפט הנכבד להשאיר על כנם את המועדים שנקבעו ע"י כב' הנשיאה של בית משפט נכבד זה ולקבוע מועדים נוספים על פי הצורך.
  5.  אשר על כן יתבקש בית המשפט הנכבד לאשר את הזמנת העדים כמבוקש ע"י המבקשים.

 מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.

__________                                                                                                 __________

תאריך                                                                                         המבקשים ע"י  גולדנברג פסי

 

 

 

..

החל ממועד מתן עדותו של גולדנברג פסי, במשפט אקירוב אלפרד אקריוב נגד דוד רובנר, (מסוקר בבלוג זה) הוטרד גולדנברג בצורות שונות, בין השאר הושלכה גוויית חתול לחצר ביתו. גולדנברג דיווח על הטרדות אלו לבית המשפט, בתצהיר שהגיש.

במהלך ההליכים המשפטיים, חשד גולדנברג מספר פעמים באדם עב בשר, חבוש בכיפה שחורה, לא מוכר לי, בעל חזות של "שומר ברים" מאיים, כמי שנוהג לארוב, עוקב אחריו מעת לעת ומטריד אותו וככל הנראה גם מצלם אותו. (להלן: "העוקב")

ביום 25.3.2014, התקיים דיון בבית המשפט המחוזי בלוד, בו נטלו חלק בין השאר, עורכת דין ממשרדו של עו"ד שמואל א. לינצר ב"כ של זהבה ודוד רובנר עורכת דין ממשרדו והעוקב.

במהלך ההמתנה במסדרון בית המשפט לדיון ביום 25.3.2014, זיהה גולדנברג פסי ללא ספק את העוקב כמי שהטריד אותי בעבר. העוקב פסע הלוך ושוב בקרבתו והתבונן בו בהתרסה מאיימת.

בהמתנה לדיון באולם בית המשפט, העוקב ישב בזווית שאפשרה לו להביט בגולדנברג, העוקב לא הפסיק להתבונן בו במפגיע, ושלח לעברו מבטים חודרניים מאיימים.

בתום הדיון בסמוך לשעה  העוקב "ליווה" את גולדנברג לשירותים והמתין בסמוך, תוך שהוא עושה עצמו כמי שעוסק בשיחה, באמצעות הטלפון הנייד שלו.

העוקב לא הירפה, הוא המשיך לעקוב אחרי פסי גולדנברג גם מחוץ לבניין בית המשפט.

גולדברג שחשד שהעוקב ההולך בעקבותיו ומטריד אותו, מתכוון לצלם אותו פעם נוספת, החליט להמתין להזדמנות, שיוכל סוף סוף, להנציח אותו בעת מעשה.

בשלב בו הצטמצם המרחק בין גולדנברג פסי לעוקב, החל העוקב לצלם אותו באמצעות המכשיר הנייד שלו.  גולדנברג פנה לעברו בהפתעה והצליח לצלמו, לרבות בעת שהעוקב נס מהמקום, לאחר שהבחין שהצליח לצלמו.

גולדנברג פסי, פועל לאיתור העוקב, בדרכים שונות.

ממידע שהצטבר אצל גולדנברג ממספר גורמים המצויים עם עו"ד לינצר א. שמואל בסכסוכים שונים, מסתבר, שהעוקב ככל הנראה בן משפחה של לינצר, עובד במשרדו כמתמחה או כעו"ד מהמניין.

העוקב, המטריד ממשרדו של עו"ד לינצר שמואל, נתפס כשהוא מצלם את גולדנברג

העוקב, המטריד ממשרדו של עו"ד לינצר שמואל, נתפס כשהוא מצלם את גולדנברג

מידע חלקי אודות עו"ד לינצר שמואל עו"ד

במידע שהתפרסם, מואשם עו"ד לינצר שמואל ע"י תאגיד המים מיתב, ששלח ידו בכספיו של התאגיד בדרכים לא חוקיות. בגין מעשיו הוגשה ע"י התאגיד ומי שעמד בראשו חנוך מילוא כנגד לינצר, תביעה כספית ע"ס 380,000 ₪, תלונה למשטרת ישראל ותלונה אחת לפחות לוועדת האתיקה.

כפי שפורסם, פרופ' רון שפירא עו"ד, המייצג את מיתב ומילוא נגד לינצר, טוען פרופ' שפירא נגד עוה"ד שמואל א. לינצר, במסמכי בית דין בין השאר:

"לינצר נטל סכומי כסף גדולים ממיתב תוך ניצול של האמון שנתנו בו"

"פיטוריו של לינצר נעשו אך ורק לאחר אובדן האמון בו ואל נוכח מעשיו הקשים"

"בפנינו תובע נטול תום לב, אשר הוציא תחת ידיו כתב תביעה רווי בדיות"

בין השאר פורסם שתלונה נגד לינצר לוועדת האתיקה בגין הטעיית הציבור נגנזה רק לאחר שלינצר תיקן את המעוות לאחר שציין שמות עורכי דין שאינם עובדים במשרדו בנייר המכתבים שלו, במטרה להגדיל דיווחי שעות, ללקוחותיו:

"1. ועדת האתיקה רשמה בפניה את התיקון שביצעת בנייר המכתבים שלך, לפיו רשמת רק שמות של עורכי דין שכירים במשרדך.

2. בנסיבות אלו התלונה לעניין הכללת שמות עורכי דין שאינם עובדים במשרדך נגנזת."

החלטת ועדת האתיקה נגד עו"ד חגית גליקו ממשרדו של עו"ד שמואל א. לינצר

גולדנברג פסי הגיש לועדת האתיקה תלונה נגד עו"ד חגית גליקו ממשרדו של עו"ד שמואל א. לינצר אליה צורפה חוות דעת של ד"ר לימור זר גוטמן מומחית בתחום האתיקה המקצועית.

ועדת האתיקה העבירה לגולדנברג פסי את החלטה בה נקבע בין השאר:

"ועדת האתיקה מצאה לנכון בנסיבות אלו לרשום לעו"ד חגית גליקו הערה בגין התנהלותה ו/או התנהגותה בעניין התלונה שבנדון"