ארכיון רשומות מהקטגוריה "כללי"‏

כב' השופט (בדימוס – שכהונתו נקצבה) שאול מנהיים, התעלם מהצהרתו של השותף הבכיר של רובנר הברפלד מורי אהרון, תושב ארה"ב, אתו ביצע רובנר דוד באמצעות אשתו זהבה רובנר, שלל עסקאות בנסד"ק ועסקאות פרטיות אחרות – שרובנר אשם בנפילת חברת מולטימדיה קיד.  

מצ"ב כתב הגנה שהגיש הברפלד בבית המשפט השלום בתל אביב – הפנייה לסעיף 29

 

מודעות פרסומת

גולדנברג פסי הגיש את חוות הדעת שערכו המומחים המנוסים, ד"ר מאיר גלבוע ועו"ד אראל גלבוע (המצ"ב במלואה בבלוג זה), לנשיא בית המשפט העליון (בדימוס) כב' השופט אשר גרוניס, (להלן: "כב' הנשיא גרוניס") בבקשה להטיל עליה, צו איסור פרסום זמני.

כב' הנשיא גרוניס, החליט לא להטיל צו איסור פרסום על "הראייה המשמעותית" נגד השופט (במינוי זמני – בדימוס) מנהיים שאול, חוות דעת שהפכה לכתב בי דין, לכל עניין ודבר.

לדעתם של מומחים, כב' הנשיא גרוניס, מצא בחוות הדעת מסמך חשוב, שאין כל מניעה שיובא לידיעת הציבור הרחב. 

זהות מלאה לעמדתו של כב' הנשיא גרונים לעניין זכות הציבור לדעת, נתמכה גם בעמדת בית המשפט המחוזי מרכז, שדחה בקשה דומה להטלת צו איסור פרסום זמני על חוות הדעת החמורה, נגד השופט (בדימוס – במינוי זמני) שאול מנהיים. חוות הדעת ונספחיה הרבים נסרקה ומצויה במאגר כתבי בי דין, בבית המשפט. 

ב ב י ת        ה מ ש פ ט         ה ע ל י ו ן                                                                             רע"א 6905/11

בשבתו כבית משפט לעניינים אזרחים

בירושלים

 

בעניין:                          1. פסי גולדנברג

                                       2. פ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ

ע"י המערער בעצמו (שאינו עו"ד)

                                                                       המערער

המבקש

                                                                 – נ ג ד –

                                        1. זהבה רובנר

                                        2. דוד רובנר

                     ע"י ב"כ עוה"ד שמואל א. לינצר מרח' מנחם בגין 7 רמת גן 52521

טלפון: 03-7519988 פקס: 03-7511332

המשיבים 1 ו-2

 

                                        דורון טוראל

כתובת למשלוח דואר פרופ' נחום 10 ראשון לציון

 

המשיב 3

בקשת המערער, להטיל חיסיון

על הראייה המשמעותית המוגשת לבית המשפט הנכבד, המצ"ב

מוגשת בזה, בקשת המערער להטיל חיסיון על ראייה משמעותית ביותר המוגשת לבית המשפט הנכבד בצמוד לבקשה זו, בהמשך להודעת ערעור שהגיש המערער לבית המשפט הנכבד (ששונתה לבר"ע) על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופט שאול מנהיים) מיום 11.8.2011 במסגרת ת.א. 10870-12-08, הדוחה את בקשת המערער לביטול פסק הדין שניתן ע"י בית המשפט קמא כנגד המערערים 1 ו-2 (להלן "המערער") בטענת היעדר התייצבות.

המערער אינו מיוצג בהמשך ישיר להתפטרות עורכי דינו בנסיבות שטרם הובהרו עד תום.

  1. היעדר ייצוג למערער, בתביעה מופרכת עמוסה באלפי מסמכים, פגע בזכויותיו לניהול הליך הוגן.
  2. חלק מהשגותיו של המערער לגביי ההליך המשפטי, נטענו ב"הודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות", שעל פסק הדין הוטל איסור פרסום.
  3. ביום 3.9.2012, הועברה לידיי המבקש, ראייה מהותית כבדת משקל שמהסיבות המתוארות במכתב הפתיח לה, המבקש פונה לבית המשפט הנכבד, בבקשה להטיל עליה חיסיון.
  4. בית המשפט הנכבד, מתבקש להורות על חיסיון הראייה המצורפת לבקשה זו.

מן הדין ומין הצדק להיעתר לבקשה.

9.9.2012                                                                                                          המערער

                                                                                                                  גולדנברג פסי

 

 ב ב י ת        ה מ ש פ ט         ה ע ל י ו ן                                                                             רע"א 6905/11

בשבתו כבית משפט לעניינים אזרחים

בירושלים

בעניין:                          1. פסי גולדנברג

                                       2. פ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ

ע"י המערער בעצמו (שאינו עו"ד)

                                                                       המערער

המבקש

                                                                 – נ ג ד –

                                        1. זהבה רובנר

                                        2. דוד רובנר

                     ע"י ב"כ עוה"ד שמואל א. לינצר מרח' מנחם בגין 7 רמת גן 52521

טלפון: 03-7519988 פקס: 03-7511332

המשיבים 1 ו-2

                                        דורון טוראל

כתובת למשלוח דואר פרופ' נחום 10 ראשון לציון

המשיב 3

 הסבר המערער לבקשתו להטיל חיסיון

על הראייה המשמעותית המוגשת לבית המשפט הנכבד, המצ"ב

  1. המערער מתכבד להגיש לבית המשפט הנכבד ראייה מהותית, חוות דעת ערוכה כדין, שנערכה ע"י ד"ר מאיר גלבוע ועו"ד אראל גלבוע, שמסקנתה, כעולה מן העובדות ומן ההיבטים המשפטיים, חובה לפתוח בחקירה פלילית נגד השופט מנהיים לעניין תיק זה.
  2. חוות דעת מעמיקה זו, שעריכתה ערכה מספר חודשים, מועברת לכב' היועץ המשפטי לממשלה, במטרה שייבחן אותה לעומקה וייענה לבקשה.

3. פרטי ניסיונו של אחד מעורכי חוות הדעת ד"ר מאיר גלבוע כוללים בין השאר:

3.1 – יועץ בכיר למבקר המדינה למאבק בשחיתות הציבורית.

3.2 – סגן ראש היחידה הארצית לחקירות פשעים.

3.3 – יועץ ראש מפלג חקירות ביחידה הארצית לחקירות הונאה.

3.4 – ראש מדור הנחייה במחלקת החקירות במטה הארצי.

4. בחוות הדעת המחזיקה ללא נספחיה, 68 עמ' מצוין בין השאר:

          4.1 – "ריבוי הראיות להפרות הדין, לרבות ההפרות של כללי האתיקה לשופטים[1], מהותן                          והשתבצותן בתוך מארג שלם, מעידות כי אין מדובר במעידות או טעויות, אלא על                              התנהגות מכוונת ומודעת שנעשתה בזדון ובחוסר תום לב".

          4.2 – "אי העמדת השופט מנהיים לדין עלולה להוות פגיעה קשה בערכים של שלטון החוק                          והשוויון בפני החוק, אשר במקרה הנוכחי גוברים על השיקול של הגנה על הרשות                              השופטת".

           4.3 – "הוכח ברמה גבוהה של ודאות שאין מדובר במעשים שנעשו בתום לב או ברשלנות ושהם                   נעשו אגב קיומה של מחשבה פלילית. ולכן מעשים אלו אינם יכולים להיחשב "במילוי                           תפקידו השיפוטי" של השופט מנהיים. הראינו שהשופט מנהיים, לכאורה, ניצל את תפקידו                   השיפוטי הרם, באופן מכוון לשבש את מהלכי המשפט, להפר את אמון הציבור במערכת                     השיפוטית, להימנע מלבצע את הוראות הדין ולהפר את הוראות הקוד המשמעתי של                         השופטים".

          4.4 – "מסתבר שהשופט מנהיים מכיר היטב ולפני ולפנים את סוגיית הפסקת הייצוג של אדם על                  ידי עורך דינו. לכן, לא ניתן לייחס כל החלטה וכל קביעה שלו לחוסר ידע ומודעות, בין אם                  במהלך הישיבות ובין אם במסגרת ההחלטות שקיבל, אלא ככאלה שנעשו במודעות מלאה                  לדין ובכוונה להפר אותו, תוך כוונה מיוחדת, בזדון ובחוסר תום לב והכול כדי לפגוע בניהול                  התקין של המשפט ובזכויות הנתבעים".

         4.5 – "לכן, מתעורר חשד, שאינו חשד קל, להטיית משפט ע"י השופט, המעלה  צורך לחקור כיצד                 אירע ומדוע נהג השופט כפי שנהג במשפט זה, תוך שלכאורה העדיף בעל דין על פני                         משנהו באופן כה קיצוני".

         4.6 – "ברור מאליו, כי התנהגויותיו של השופט מנהיים ודרך ניהולו את המשפט, המעלים חשדות                   כבדים לביצוע עבירות פליליות והפרות חמורות של כללי האתיקה של השופטים, שנעשו                     בזדון ובחוסר תום לב, אינן חוסות תחת מטריית ההגנה על הרשות השופטת".

         4.7 – "הקשר הסמוי, שהתגלה ונחשף כאן, בין השופט ובין התובעים ו/או בא כוחם, מבלי                           שהשופט חשף את הדברים במשפט עצמו, מצביע כי הוא פעל יחד עם התובעים ו/או בא                     כוחם נגד הנתבעים, ובכך פגע ביכולתם לנהל את הגנתם ושיבש את ההליכים".

          4.8 – "ניהול המשפט על ידי השופט מנהיים מצביע כי הוא פעל לשבש את הניסיון של הנתבעים                  ובמיוחד של מר גולדנברג להגן על עצמו מפני התביעה ובכך שיבש לכאורה את מהלכי                      המשפט, שהוא עצמו ניהל"

5. בקשת החיסיון מבוקשת עד אשר יכריע כב' היועץ המשפט לממשלה לעניין המבוקש.

6. בגלל רגישות העניין, והדיסקרטיות הנדרשת בשלב זה, בית המשפט הנכבד, מתבקש להורות על         חיסיון הראייה המצורפת לבקשה זו.

9.9.2012                                                                                                       המערער

גולדנברג פסי

מתוך חוו"ד סעיף 5.1 – "עולה חשד לכאורי שתגובת השופט לכאורה אינה אמת …. לכאורה נתן השופט יד להפרת הדין."

פורסם: 4 במאי 2016 ב-בין השופט לבין התובעים ו/או באי כוחם", בני הזוג רובנר משחדים את העו"ד של גולדנברג, בניסיון לקבלת דבר במרמה", בקשה חזימון עדים מהותיים שהגיש גולדנברג להזמת תביעת הזדון שנדחתה ע"י השופט בדימוס מנהיים, המומחים קובעים בחוות הדעת שהשופט בדימוס שאול מנהיים "קיפח בצורה שיטתית זכויות דיוניות של הנתבעים" (גולדנברג ו, המומחים קובעים: "חשדות לקשרים אפשריים בין השופט לתובעים ו/או באי כוחם", השופט בדימוס מנהיים "קיפח בצורה שיטתית זכויות דיוניות של גולדנברג", השופט בדימוס שאול מנהיים דוחה את בקשת גולדנברג פסי לזימון עדי הגנה בטענות שגויות, השפלה והתנהגות פוגענית, השפלה והתנהגות פוגענית של השופט בדימוס שאול מנהיים, חוות דעת שערכה ד"ר לימור זר גוטמן הקובעת שעו"ד של רובנר הפרה את החוק והחלטת ועדת האתיקה, חוות הדעת מצביעה על "קיומו של קשר סמוי, כללי, מאתר משוב השופטים, מבקר המשרד לביטחון פנים מביע שאט נפש וזעם נגד בני הזוג רובנר, מבקר ונציב תלונות הציבור במשרד לביטחון פנים מביע בפני בית המשפט בתצהיר, מדוע ובאלו נסיבות "זכתה" עמותת עזר מציון במניות בחברה הציבורית שייסד גולדנברג פסי ?

 

מתוך חוות הדעת של המומחים המפורסמת במלואה.

"5     התנהלות השופט במהלך חקירתו של חברו לספסל הלימודים עוה"ד בכר:

5.1     בתום החקירה הראשית של עו"ד בכר, חברו של השופט מתקופת לימודיו, לא הזהיר השופט את העד כי אל לו לשוחח עם עורכי הדין של התובעים עד תום חקירתו הנגדית, וזאת בניגוד לנוהג ולהכלה הפסוקה. בתום החקירה הראשית השופט הכריז עלהפסקה בת 20 דקות (עמ' 42 שורה 27 – עמ' 43 שורה 1). הנתבעים 1 ו-3 (מר גולדנברג ומר דורון טוראל, להלן: "טוראל") יצאו מהאולם, בו נשארו התובעים, עורכי דינם, העד עו"ד בכר הנ"ל והשופט בלבד. במהלך ההפסקה שוחח השופט עם עורכי הדין של התובעים ועם העד, חברו משכבר הימים, ללא נוכחות הנתבעים. עניין זה הוכח בתצהירו של מר גולדנברג בבקשה לפסלות שופט ובערעור על החלטת השופט בבקשתו זו. גם השופט עצמו אישר בהחלטתו את עצם קיום השיחה עם העד – עו"ד בכר. לא זאת אף זאת, בהחלטתו לדחות את הבקשה לפסלות שופט טען השופט כי: "דובר בהפסקות קצרצרות שנתבקשתי לקיים ואשר סברתי כי יציאתי מהאולם במהלכן תביא להתארכות מיותרת שלהן. העיקר הוא כי אותן שיחות חולין התנהלו בשקיפות מלאה ובאזני כל הנוכחים" – "כל הנוכחים" לדידו של השופט הם עו"ד בכר, התובעים ובאי כוחם בלבד. לא מצאנו בתמלול של הפרוטוקול המוקלט כל זכר לכך שהשופט התבקש לקיים הפסקות, אלא נראה שהשופט הוא אשר יזם את ההפסקות. אשר על כן, עולה חשד לכאורי שתגובת השופט לכאורה אינה אמת. בקיימו שיחה, בה שותפו העד, עו"ד בכר, התובעים ועורך דינם, לכאורה נתן השופט יד להפרת הדין. יודגש כי שיחת חולין של שופט עם עד במהלך חקירתו הנגדית (ובדרך כלל, גם אחריה) אינה נורמטיבית ואינה ראויה, שכן היא גורמת לכך שמורא בית המשפט לא יחול על העד, במיוחד כשברקע השיחה יחסי ידידות או היכרות מוקדמים בין השופט לעד. עוד נזכיר כי אחת מההפסקות ה"קצרצרות" הללו נמשכה כ – 20 דקות."

 

מצ"ב פרוטוקול הדיון (המתומלל מהקלטה) מיום – 6.6.2010, בו מתוארים האירועים המצוינים בחוות הדעת, המתייחסים לעמ' 194 ועד לעמ' 326 לעניין התנהלותו של השופט (בדימוס במינוי זמני) שאול מנהיים כלפיי גולדנברג.

בחוות הדעת לעניין יום הדיון – 6.6.2010, המומחים ד"ר מאיר גלבוע ועו"ד אראל גלבוע, מותחים ביקורת נוקבת שופעת בביטויים קשים נגד השופט (בדימוס במינוי זמני) מנהיים שאול, לדוגמה:

מסעיף 6.2 בחוות הדעת

"כאשר ב"כ התובעים, עו"ד לינצר, ניסה לומר דבר מה באמצע חקירתו הנגדית של מר מילוא ע"י מר גולדנברג, העיר השופט הערה מחמיאה לעד שאינה במקומה: "…אבל אני חושב שלא עומד בפנינו עד מסוג העדים שקל להפיל אותם בפח…" (עמ' 219, שורות 19-18). בדיוק כמו בעת חקירת עו"ד בכר, השופט עודד גם את העד הזה בצורה ברורה מאד ובדרך מאד מסוימת, ובכך הפחית במתכוון ובמודעות מלאה את מורא בית המשפט על העד."

מסעיף 3 בחוות הדעת

"בשאלותיו קטע השופט את רצף השאלות של מר גולדנברג ובשאלות על הבנה איפשר לעד להרחיק עצמו מן העובדות עליהן הוא אמור להיחקר. אך כאשר מר גולדנברג שאל את מילוא שאלה לא עובדתית, אלא על השערה, פסל השופט את השאלה (עמ' 230), וזאת בניגוד גמור לשאלותיו שלו לעדים במהלך חקירתם הנגדית ע"י מר גולדנברג וטוראל."

מסעיף 6.6.2 בחוות הדעת

"נראה כי רצונו של השופט לסייע לתובעים או להפריע למר גולדנברג בהגנתו השתלט לחלוטין עליו ועל חובתו להיות אובייקטיבי ולדבוק באמת."

"היכרותו של השופט עם מילוא (שאותה מילוא לא זכר, למרות שנתיים של עבודה משותפת בארגון אחד, בו מילוא שימש כסמנכ"ל והשופט כיועץ משפטי) העמידה אותו במצב של ניגוד עניינים, כך שלא היה יכול להשלים עם אפשרות שהעד טועה או משקר, ולכן "קבע", בניגוד לעובדות כי מילוא לא אמר שהסכים לשמש בתפקיד הנ"ל."

מסעיף 6.6.3 בחוות הדעת

"באמירה זו, איפשר השופט, הלכה למעשה, לעד, עימו עבד בעבר, לשקר לכאורה תוך כדי עדותו בבית המשפט, ובכך לא הותיר למר גולדנברג כל אפשרות לטעון בשלב מאוחר יותר לחוסר אמינות של מילוא, עקב סתירות בעדותו במשפט. ה"שיפוץ", שערך השופט לדברי העד, סייע לו לשופט בפסק דינו להתעלם מחוסר אמינות העד ולקבל את כל טיעוני התובעים ללא עוררין."

מסעיף 6.6.4 בחוות הדעת

"טעות" זו משתבצת היטב בהתנהלותו של השופט לאורך כל המשפט, בה הוא לכאורה התנכל שיטתית למר גולדנברג, הפריע לחקירות הנגדיות שלו, עד כדי אמירות או קביעות בהחלטותיו שלכאורה אין קשר ביניהן ובין המציאות. ולכן, אי אפשר להתייחס לאמירה לא נכונה של השופט כטעות. המסקנה הנובעת מכך היא שהשופט לכאורה אמר לא אמת בדברים אלו, והכול כדי לסייע למי שחפץ ביקרם – התובעים והעד עימו עבד בעבר."

מסעיף 6.7 בחוות הדעת

"דוגמה נוספת להתערבות מגמתית של השופט בחקירת מילוא היא ניסיונו, שכשל, לשים מילים בפי העד, כאשר השופט מחליט לקטוע את החקירה הנגדית שמנהל מר גולדנברג ובכך מכשיל את קו החקירה של מר גולדנברג, ומנסה להטות את העדות נגד מר גולדנברג"

מסעיף 6.8 בחוות הדעת

"גם כאן עולה כי השופט בהתנהלותו לא היה אובייקטיבי כפי ששופט חייב להיות, אלא נטה, ולא מעט, נגד הנתבעים, תוך התערבות שהקלה על העד. הוא אף שאל שאלות שתשובות להן מקומן בתצהיר העדות הראשית של העד, והעדר עובדות אלו בתצהיר מעידות על העד ואל לשופט לתקן מחדליו של עד שנמנע מלהצהיר על עובדות רלוונטיות למשפט ולאפשר לו לתקן את תצהירו. לו רצה השופט לעזור לבעל הדין שאינו מיוצג ולא לחבל בחקירה הנגדית היה עליו לשאול את העד מדוע עובדות אלה לא הוזכרו בתצהיר העדות הראשית. בכך הובלטה נטייתו של השופט נגד הנתבעים."

page0001

page0002

page0003page0004

page0005page0006page0007page0008page0009page0010page0011page0012page0013page0014page0015page0016page0017page0018page0019page0020page0021page0022page0023page0024

 

page0025

page0026

page0027page0028page0029page0030page0031

page0032

page0033page0034page0035page0036page0037page0038

page0039page0040page0041page0042

page0043

page0044

page0045page0046page0047page0048

page0049

page0050

page0051page0052page0053page0054

page0055

page0056

page0057

page0058

page0059

page0060

page0061page0062

page0063page0064page0065page0066page0067page0068

 

page0069page0070page0071page0072page0073page0074

page0075page0076page0077page0078page0079page0080

page0081page0082page0083page0084page0085page0086page0087page0088page0089page0090page0091

page0092

page0093page0094page0095page0096page0097page0098

page0099page0100page0101page0102page0103page0104page0105page0106page0107page0108page0109page0110page0111page0112page0113page0114

page0115

page0116page0117page0118page0119page0120page0121page0122page0123page0124page0125page0126page0127page0128page0129page0130page0131page0132page0133page0134

 

איסור 1 חתוך.jpg

2 חדש

 

 

איסור 3 חתוך

ביום 2.9.2011 פנה גם נתבע נוסף, בפנייה אישית, לכב' נשיאת (בדימוס) בית המשפט המחוזי מרכז, השופטת הילה גרסטל, בבקשה להעביר את השופט (בדימוס) במינוי זמני שאול מנהיים, מלהמשיך לנהל את התיק.

פנייה חריגה וחמורה זו, מגוללת בקצרה את התנהלותו של השופט (בדימוס שכהונתו נקצבה) שאול מנהיים, בניהול התיק.

כמענה לפנייה, מתייחסת כב' הנשיאה (בדימוס) השופטת גרסטל הילה לעצם הבקשה ומנחה בפועל למבקש להגיש בקשת פסלות ממנהיים: "יש להגיש בקשת פסלות לשופט הדן בתיק"!

במועד הגשת הבקשה החריגה, נשיאת בית המשפט המחוזי (בדימוס) כב' השופטת הילה גרסטל, הייתה מעורה היטב בהליכים החריגים שהתנהלו בתיק בניהולו של מנהיים, בהמשך לפניותיו של גולדנברג פסי במישרין לכב' הנשיאה גרסטל, לרבות מסמכים ועדכונים שהועברו אליה בהמשך להתערבותה, חלקם תחת הכותרת – סודי.

החלטת גרסטל לעניין הגשת פסלות 1

החלטת גרסטל לעניין הגשת פסלות 2

 

 

התבטאות כוחנית, בוטה ומזלזלת של השופט במינוי זמני (בדימוס) שאול מנהיים כלפיי גולדנברג לעניין זימון עדי הגנה, כחלק מהתנגדות ובלימה רחבה, לאפשר לגולדנברג לזמן למתן עדות, עדים שהיה בכוחם לפרום בקלות את טענות הכזב שהופנו נגדו.

בפועל, מנהיים בלם את זכותו של גולדנברג להוציא את יומו בבית המשפט, לאחר החלטתו לתת פסק דין בעילת היעדר התייצבות בנסבות המתוארות, בשלב בו טרם הסתיימה חקירתו של רובנר שבחלקה הראשון נחשפה מערכת שקריו והנסיבות הנקמניות שהביאו להגשת התביעה נגד גולדנברג ואח'.

זלזול