חוות דעת שנערכה ע"י מומחים קובעת "חובה לפתוח בחקירה פלילית נגד השופט בדימוס שאול מנהיים"

.

כעולה מחוות הדעת המלומדת, פסק הדין שניתן ע"י השופט בדימוס שאול מנהיים המשמש כבורר, כנגד גולדנברג פסי, ניתן בעילת היעדר התייצבות מישיבת הוכחות, בה היה אמור גולדנברג לחקור את דוד רובנר בעצמו, במועד בו שהה בבית חולים, לאחר שעורכי דינו של גולדנברג בצעד ערמומי, התפטרו מהייצוג, בתקופה בה גולדנברג חלה, בשתי מחלות קשות.

בפני השופט בדימוס שאול מנהיים, הובאו כל הפרטים והראיות שהתביעה הוגשה מסיבות נקמניות אישיות (עליהן הטיל צו איסור פרסום) ובהמשך לעדותו של גולדנברג, בתביעת הענק שהגיש נגד רובנר איש העסקים, אלפרד אקירוב

בשלב זה, לא ניתן לפרסם את הסיבות הנקמניות האמיתיות, שהניעו את זהבה ודוד רובנר, להגיש  את תביעתם חסרת השחר נגד גולדנברג פסי, בגין נסיבות אישיות גרידא, הקשורות בהם ובני משפחתם, מידע חיוני להבנת מרקם היחסים בין הצדדים, בהמשך להחלטת השופט בדימוס שאול מנהיים, (כלפיו טוענים המומחים בחוות הדעת החריפה, בין השאר, שקיים לכאורה קשר אישי סמוי עם הזוג רובנר וב"כ), להוציא צו איסור פרסום גורף על הראיות שהגיש גולדנברג פסי לבית המשפט.

מתוך תביעת הענק שהגיש איש העסקים אלפרד אקירוב נגד דוד רובנר בגין מצגי שווא, מעשי מרמה, עולה, שרובנר שיקר ורימה את אקירוב בשלב בו ביקש לגייס הון עבור אחת מהחברות הישראליות, אותן הוליך שולל בזכות מעמדו, (כולל חברת מולטימדיה קיד שייסד גולדנברג פסי) באותה תקופה, יחד עם מקורבים שלו לרבות רעייתו זהבה רובנר ששימשה עבורו כיסוי למעלליו הפיננסיים, כאשר הבטיח שערך מניותיהן של החברות לאחר מיזוגן עם חברות אמריקאיות ירקיע שחקים. 

בני משפחתו הקרובים של רובנר, היו מעורבים בחברות עליהן השתלט, במטרה לנשל את מייסדיהם מנכסיהם, כפי שעשה לגולדנברג פסי בדרכיי רמייה ובתרגילים ובמצגי שווא.

אין זה פלא, שרובנר דוד ששלט ביד רמה בנותני שירותים של החברות (ראה עו"ד בכר יצחק) והטיל עליהם את מרותו להגשמת חזונו השתלטות על חברות ישראליות בעלות טכנולוגיות ייחודיות, עשה הכל במטרה שהליכים משפטיים בהם נחשפו מעלליו, לא יגיעו למיצויים, כעולה גם מחוות הדעת של המומחים ד"ר מאיר גלבוע ועו"ד אראל גלבוע הקובעת, ש"חובה לפתוח בחקירה פלילית נגד השופט בדימוס שאול מנהיים".

מצ"ב מתצהיר עדות ראשית של גולדנברג לעניין עדותו נגד דוד רובנר בתביעה שהגיש נגדו אלפרד אקירוב, בהמשך לזימונו ע"י בית המשפט, עדות שאילצה את רובנר בהמלצת כב' השופטת, להתפשר עם מר אקירוב, במקום שיוצא נגדו פס"ד חמור בעל היבטים פליליים.

1. התביעה הינה פרי מימוש איומו של התובע 2 (לא במקור דוד רובנר) כלפיי לאחר שמסרתי בבית המשפט המחוזי בת"א את עדותי בתביעה שהגישה חברת אלרוב נדל"ן ומלונאות בע"מ, שבבעלות איש העסקים אלפרד אקירוב נגד מעשיי המרמה של התובע 2. התביעה שהוגשה נגד תובע 2 (לא במקור דוד רובנר) הייתה ע"ס 6 מיליון דולר כנגד מעשה רמייה, הבטחות שווא ומצגי שווא. עם סיום עדותי, התריס התובע 2 כלפיי, בצירוף תנועת יד מאיימת ובנוכחות אחרים "אתה עוד תראה". 12 ימים בלבד נדרשו לתובע 2 (לא במקור דוד רובנר) מאז שניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה בתיק האמור, במסגרתו חויב התובע 2 (לא במקור דוד רובנר) לשלם סך של מאות אלפי דולרים, על מנת לממש את איומו ולהגיש את התביעה דנן על סכום אסטרונומי של 11 מיליון ש"ח.

2. התובע 2 (לא במקור דוד רובנר) אשר חשש מאוד לעורו לאחר שבמהלך המשפטי של מר אקירוב נגדו באופן אישי, הסתבר מהעדויות שעלו בפני בית המשפט שאומנם הוא הונה, שיקר והטעה במצח נחושה את מר אקירוב ואחרים, בחר למרות הצהרותיו המקדמיות השחצניות כהרגלו, להגיע לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט, בעיקר לנוכח המלצתה של כב' השופטת לעשות זאת בתום עדותי בבית המשפט.

3. שמו של התובע 2 (לא במקור דוד רובנר) הוכפש על ידי העיתונות בכל הקשור לפרסום כתבות לא מחמיאות על מעלליו בסוף שנת 2000, בסמוך להתרסקות החברה שגרם, על התנהלותו הבלתי תקינה והערמומית במיזוגי חברות שניהל, הוביל ויזם בין חברות ישראליות לחברות בנסד"ק.

4. במהלך מתן עדותי (לא במקור גולדנברג פסי) במשפט אקירוב נגד תובע 2 (לא במקור דוד רובנר) חוויתי שני אירועים המעידים על דרכם של התובעים ( זהבה ודוד רובנר)

החשש הכבד של דוד רובנר שיינתן נגדו פסק דין חמור, בהמשך לעדותו של גולדנברג פסי במשפט שניהל נגדו אלפרד אקירוב, הניע אותו ואת עורכי דינו, למהר ולהתפשר בתיק, אשר רק חלקים מפשרה זו גלויים לציבור.   

פרסום בעיתון גלובס על ניצחונו של אקריוב על רובנר

 

חלקים מתוך כתב התביעה של אקירוב נגד רובנר