ארכיון הרשומות עם התג "גולדנברג פסי"

כב' השופט (בדימוס – שכהונתו נקצבה) שאול מנהיים, התעלם מהצהרתו של השותף הבכיר של רובנר הברפלד מורי אהרון, תושב ארה"ב, אתו ביצע רובנר דוד באמצעות אשתו זהבה רובנר, שלל עסקאות בנסד"ק ועסקאות פרטיות אחרות – שרובנר אשם בנפילת חברת מולטימדיה קיד.  

מצ"ב כתב הגנה שהגיש הברפלד בבית המשפט השלום בתל אביב – הפנייה לסעיף 29

 

 

אסמכתאות שהוצגו בפני השופט (בדימוס) מנהיים שאול הוכיחו שרובנר פעל במטרה לא לגבות למעלה ממיליון דולר כנגד מוצרים שחברת ממ"ק ייצאה לארה"ב

בהמשך ישיר מהחקירות האינטנסיביות והמעמיקות שנוהלו בארה"ב נגד דוד וזהבה רובנר, הורה רובנר למחוק את חברת מולטימדיה קיד אינק ממסחר בארה"ב, במטרה להפסיק את החקירות הפליליות נגדו ונגד רעייתו, ע"פ מדיניות נסד"ק . רובנר כיו"ר הדירקטוריון, לא התנגד לפירוק חברת הבת בישראל, מולטימדיה קיד בינה בחינוך, (להלן: "ממ"ק") לאחר שניסיונו להשתלט על נכסיה  נכשלו והסתבר לו שכל עובדיי ממ"ק יצאו נגדו בבקשת הפירוק שהגישו לבית המשפט.

בסמוך לפירוק חברת ממ"ק ישראל בניגוד לעמדתו של גולדנברג פסי, החברה ייצאה מערכות למידה לארה"ב לחב' מולטימדיה קיד ארה"ב שנשלטה ע"י חנניה פוקס בסך העולה על 1 מיליון דולר.

תמורת חלק מהתשלומים לממ"ק בסך העולה על 1 מיליון דולר, הסכים רובנר שהחברה בארה"ב תעביר לידיי ממ"ק ישראל, חלק ממניותיה ותפקיד בידיי ממ"ק המחאות סחירות.

עם הגשת תביעת אקירוב נגד רובנר בה הוטחו טענות קשות ברובנר בגין מעשיי מרמה, מצגי שווא והולכת שולל, (מצ"ב מידע בבלוג) מיהר רובנר לפרוע את ערבויותיו לממ"ק ישראל, במטרה למנוע הטלת עיקולים על חשבונותיו ונכסיו.

רובנר לא פעל ולא הורה לבנק המסחרי אתו עבדה ממ"ק, (שלחשבונותיה ערבו גם גולדנברג ושותף אמריקאי נוסף – מורי הברפלד), לפעול לגביית חלק מההמחאות הדחויות שהופקדו  בבנק ע"ס מאות אלפי דולרים.  רובנר לא פעל לגבות המחאות נוספות ע"ס מאות אלפי דולרים שהחזיק בעצמו ולא הורה לממש את מניות החברה בארה"ב, כל זאת בעיתוי, שחשבונות הבנק של ממ"ק הוקפאו ע"י הבנק, אך ורק בגלל הפרסומים על החקירות שנוהלו נגד רובנר וסירובו להתייצב לפגישה עם מנהליו.

במועדים הרלוונטיים בהנחייתו של רובנר, נוהלו ע"י יועציה המשפטיים של ממ"ק ישראל, מגעים מתקדמים ביותר לרכישת החברה בארה"ב בבעלותו של חנניה פוקס, תמורת כספים במזומן והקצאת מניות בחברת האם שנסחרה בנסד"ק.

ממצאי חקירה שנוהלה ע"י חב' החקירות ויצמן יער העלו, שרובנר זמם ופעל לרכוש את פעילות ממ"ק בישראל לאחר הגשת הפירוק, יחד עם בעל המניות בחברה בארה"ב חנניה פוקס. פעילות חברת ממ"ק ישראל נרכשה ע"י גולדנברג בעזרת חלק מעובדיה, חרף ניסיונו המתמשך של רובנר להכשילה.

פרופ' עמנואל גרוס, התייחס בחוות הדעת שהוציא (מצ"ב בבלוג) המעידה על מעשיי המרמה שנעשו ע"י רובנר דוד וזהבה אשר הסתירו בתביעה שהגישו נגד גולדנברג פסי את העובדה, שמשפחת רובנר החזיקה אישית המחאות דחויות שניתנו לממ"ק ישראל ע"י החברה האמריקאית.

הפסקת ההליך ע"י השופט (בדימוס) מנהיים בנסיבות המתוארות בחוות הדעת המקצועית המצ"ב במלואה, לא אפשרה לגולדנברג לחקור את רובנר על מעלליו ולהעיד גורמים פיננסיים שהיו אמורים להעיד, שזהבה ודוד רובנר פעלו להכשיל את יכולת ממ"ק לפעול כעסק חי, תוך כדי הפרת מחויבויותיו של רובנר דוד כיו"ר הדירקטוריון כאשר הם גורמים נזקים אנושים בלתי הפיכים לרבים והכל על בסיס נסיבות אישיות שעל חלקם הוטל צו איסור פרסום, ע"י השופט (בדימוס) מנהיים שאול.

מצ"ב דוגמאות להמחאות שנמסרו לממ"ק ישראל ע"י החברה האמריקאית ומסמך העברת המניות לממ"ק ישראל.

המחאות ממק ארהב

העברת מניות מחנניה

 

מתוך חוות הדעת של המומחים ד"ר מאיר גלבוע ועו"ד אראל גלבוע:

  • חשד לשיבוש מהלכי משפט:

ניהול המשפט על ידי השופט מנהיים מצביע כי הוא פעל לשבש את הניסיון של הנתבעים ובמיוחד של מר גולדנברג להגן על עצמו מפני התביעה ובכך שיבש לכאורה את מהלכי המשפט, שהוא עצמו ניהל. על פי הפרשנות של בית המשפט העליון, כל מעשה הנעשה בכוונה להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין ובכל דרך, מעלה את החשד לעבירה זו. מאחר שבשופט עסקינן, היודע דין ופסיקה, סביר מאד, ואף חזקה שכך הם פני הדברים, שהוא ידע שמעשיו אלו יביאו לשיבוש המשפט ולעיוות דין, בעיקר בהפרעות לחקירות הנגדיות של עדי התביעה ע"י הנתבעים. כפי שציינו בפרק העוסק בבסיס לפתיחת חקירה, אין לדרוש שבשלב זה, הגשת התלונה, ניתן יהיה לספק הוכחות לכל מרכיבי העבירה. ההוכחות המובאות כאן מספקות הרבה יותר מאשר חשדות להתנהלות לא תקינה, המצדיקות פתיחה בחקירה בגין חשדות לכאורה לשבש את הליכי החקירה. הדברים מוכחים ומקבלים ביטוי במספר עניינים:

  • השופט הפריע בצורה מכוונת וגדושה, תוך הפרת הדין בצורה מודעת לחלוטין, לחקירה הנגדית של הנתבעים את עדי התביעה. החשד הוא שההיכרות המוקדמת עם שניים מתוך ארבעת עדי התביעה הייתה ברקע התנהלות פסולה זו.
  • חלק מהחומרה היתרה של ההפרעות הרבות של השופט את החקירות הנגדיות של עדי התביעה על ידי הנתבעים קיבל ביטוי קיצוני בכך שהוא השיב לשאלות הנתבעים במקום התובעים, ובכך שם בפיהם תשובות.
  • הקשר הסמוי, שהתגלה ונחשף כאן, בין השופט ובין התובעים ו/או בא כוחם, מבלי שהשופט חשף את הדברים במשפט עצמו, מצביע כי הוא פעל יחד עם התובעים ו/או בא כוחם נגד הנתבעים, ובכך פגע ביכולתם לנהל את הגנתם ושיבש את ההליכים. וכבר נקבע בפסיקה, כי הסתרה של דברים עונה על יסוד "המעשה" והיא בגדר עשיית מעשה, שבהגדרת עבירה זו, ואינה מהווה מחדל.
  • קיפוח זכויות הנתבעים – השופט קיפח לכאורה את זכויות הנתבעים ופגע בהם חזור ופגוע במהלך המשפט כולו. זה התבטא, כאמור, לאורך כל המשפט כמפורט בחלק העובדתי של חוות הדעת, אך בעיקר ב:
    • הסכמת השופט למעשה עם ההימנעות המכוונת של התובעים מלבקש את תגובת הנתבעים לבקשות שהגישו, בטענה, שאין מקומה בהליכים כאלה ושאינם מיוצגים, לא רק מקפחת את זכויות הנתבעים, אלא אף מהווה שיבוש מהלכי המשפט, בכך שנמנע מבית המשפט לקבל טיעונים ו/או ראיות בתגובה לבקשות התובעים.
    • קיפוח האפשרות לחקור חקירה נגדית ראויה את עדי התובעים – הלכה למעשה הפריע השופט לחקירות הנגדיות את עדי התביעה, שניהלו הנתבעים, בהפסקת רצף השאלות, בהצגת שאלות אחרות, בהצגת שאלות של הבנה במקום שאלות עובדתיות, בהערות הפוגעניות בתובעים ש"הוציאו את הרוח ממפרשי התובעים" ובהפסקת החקירות הנגדיות או אי מתן הזדמנות ראויה להמשיכן.

 

סעיף 12 מחוות הדעת שנערכה ע"י המומחים ד"ר מאיר גלבוע ועו"ד אראל גלבוע:

  1. התנהלות השופט וטיפולו בבקשות דחיית דיון שהגיש ב"כ התובעים:
    • החשש באשר לפגמים בשיקול דעתו של השופט מתעצם לכדי חשד של ממש, כאשר בדיון שנערך ביום 10.10.2010, ביקש ב"כ התובעים, עוה"ד לינצר להפסיק את הדיון: "אדוני, אני בכל אופן אבקש להמשיך את החקירה בישיבה נוספת." (עמ' 528, שורות 19-18), בקשה שהתקבלה ע"י השופט.
    • טעמו של עו"ד לינצר בבקשתו היה עימו: "אני רוצה להבהיר, אני כשאני הגשתי את הבקשה שלי, הגשתי, אני לא במיטבי אבל לקחתי שני אקמול בבוקר, אני יכול להחזיק ואני יכול לקחת עוד, אין לי בעיה בנושא הזה, הבעיה שלי הייתה בעיקר שאני לא הייתי במשרד כמה ימים לגבי הכנת, זה הדבר, הנקודה המדויקת ויש כאן, מדובר באלפי מסמכים שצריך לעבור עליהם ועל הבסיס הזה ביקשתי,"(ההדגשה לא במקור, א.ג. מ.ג.)(עמ' 528, שורה 22 – עמ' 529, שורה 1). התירוץ של עו"ד לינצר הוא שלקח שתי גלולות אקמול (!), אך הסיבה האמיתית, אותה הוא נאלץ לחשוף בפני בית המשפט, אינה הגלולות שנטל, אלא שהוא התייצב לדיון אף שלא התכונן אליו, מכיוון שלא התייצב במשרדו. למרבה הפלא השופט נענה לבקשתו. עניין המעורר תמיהה, הייתכן כי עו"ד מנוסה (כ-30 שנות ניסיון לדבריו) יגיע לדיון כשהוא אינו מוכן, ותמיהה רבתי מדוע נענה השופט לבקשתו זו, בשעה שבקשות המבוססות על חוליו של הנתבע 1, מר גולדנברג, נדחו על-ידו שיטתית.
    • היענות השופט לבקשת עו"ד לינצר להפסיק את הדיון ולדחות את המשכו, מנוגדת להוראת נוהל של נשיאת בית המשפט העליון בעניין זה. הוראת נוהל מס' 1-10: "טיפול בבקשות לדחיית מועדי דיונים", שפורסמה ביום 1.2010 והייתה בתוקף מיום 1.3.2010, כלומר חודשים רבים לפני הדיון בו ביקש עו"ד לינצר את בקשת הדחייה. בהוראת נוהל זו נקבע מפורשות כי על המבקש לפרט בטופס הבקשה "מהן הנסיבות בהן לא ניתן לנהל את הדיון באמצעות עו"ד אחר". בדיון זה כמו בקודמיו נטלה חלק עוה"ד איילת קרני, אף היא באת כוח התובעים. מכאן ע"פ הנוהל לא היה מקום להפסיק את הדיון, אלא להמשיכו כאשר את החקירה תבצע עוה"ד קרני, וחזקה היא, שכעו"ד סבירה, עוה"ד קרני הגיעה מוכנה היטב לדיון. זאת ועוד, בנוהל הנשיאה מס' 1-10 סעיף 1 נאמר במפורש שרק מחלה ממשית עשויה להיות עילה מוצדקת לדחיית הדיון, אך בתנאי שלא ניתן היה להיערך לכך בצורה אחרת, כגון קיום הדיון ע"י בא-כוח אחר, ומכאן שעל השופט היה להחליט כי יש להמשיך את הדיון כאשר התובעים יהיו מיוצגים ע"י באת כוחם, עוה"ד קרני, אך השופט בחר להחליט בניגוד לנוהל הנשיאה.
  • עו"ד לינצר הגיש בקשה לדחיית הדיון (בקשה מ-7.10.10), אך לא צירף אליה כל תעודה רפואית, והוא אף לא עמד בהתחייבותו בבקשה להמציא לבית המשפט תעודה כזו. בית המשפט קיבל את הבקשה מבלי שביקש את תגובת מר גולדנברג. על אף זאת, השופט נענה לבקשה ללא חקירות על מהותה של מחלת עו"ד לינצר, וללא דרישה להמצאת תעודה רפואית, בניגוד חריף להתנהלותו בבקשות מר גולדנברג לדחיית מועדי דיון מטעמים רפואיים, שהגיש מסמכים רפואיים רבים, גם אם לא כולם תעודות רפואיות על פי דין. יש להדגיש בשנית את נוהל הנשיאה המצוטט לעיל, ולפיו רק מחלה ממשית תהווה עילה לדחיית דיון, והרי עו"ד לינצר הופיע לדיון ללא כל אישור רפואי ובוודאי בלא תעודה רפואית כדין, אף שבניגוד למר גולדנברג, חזקה היא שהוא, כעו"ד סביר, שאף דרש מבית המשפט לחייב את מר גולדנברג להמציא תעודה רפואית כדין, יודע כי היה עליו להציג תעודה רפואית כאמור. מכאן שעל השופט היה לפעול על פי הנוהל ולדחות על הסף את בקשתו של עו"ד לינצר, אולם הוא לא עשה כן, וזאת בניגוד לעמידתו על כל קוצו של "י" עם מר גולדנברג, כמפורט בסעיף 11 לעיל.
  • גם אדם ללא כל השכלה רפואית יתרשם בקלות רבה כי אין כל אפשרות להשוואה בין מחלתו של עו"ד לינצר, שהטיפול בה הוא באמצעות "כדורי אקמול", ובין מחלותיו של מר גולדנברג, שתופעות הלוואי שלהן והטיפול התרופתי, לרבות תרופות נוגדות דיכאון וכימותרפיה, לו נזקק מר גולדנברג היו מוכרים היטב לשופט (שהיה, כזכור, שותף להטלת החיסיון על מצבו הרפואי של מר גולדנברג). הקבלה המיידית שלבקשת הראשון והדחייה שלבקשותיו של מר גולדנברג, מעידה כאלף עדים על יחס לא שוויוני. יחס זה, חוסר ההתייחסות למצבו הרפואי האמיתי של מר גולדנברג שליחתו להביא תיעוד רפואי בהפסקה קצרה בין ישיבות, מעידים לא רק על הפלייתו לרעה של מר גולדנברג, אלא גם על התעמרות בו.
  • הייתכן ששופט שסירב לקבל בקשת דחייה שגובתה במסמכים רפואיים (ואשר אותו שופט, בדיון שנערך שבוע קודם, ביסס עליהם את החלטתו לבטל דיון, אף שכל שאר בעלי הדין התייצבו לדיון זה), לא ידרוש מעו"ד לינצר תעודה רפואית כדין המוכיחה כי אכן היה חולה במחלה ממשית עובר לדיון וכי התייצב חולה לדיון? אין זאת אלא שהשופט הפגין אמות מידה מנוגדות בתכלית ביחסו למר גולדנברג וביחסו לעו"ד לינצר, ועניין זה, המעיד על אפלייתו של מר גולדנברג לרעה, אומר דרשני.
  • אך בכל אלה לא סגי, בניגוד לתקסד"א ובניגוד גמור לנוהל הנשיאה, קיבל השופט שתי בקשות דחייה בלא תגובת בעלי הדין שכנגד:
    • התובעים באמצעות ב"כ הגישו בקשה לדחיית מועד דיון בלא שצירפו את עמדת בעלי הדין האחרים בטענה חסרת בסיס, שהיה על השופט, ולו מעצם העלאת טענה זו בלבד, לדחות את הבקשה ולחילופין לחייב את ב"כ התובעים לקבל את עמדת בעלי הדין האחרים. וכך כתב עו"ד לינצר הנכבד בסעיף י"ב לטופס א' (בקשה לדחיית מועד דיון שלא מטעמים הקשורים בקיום דיון באותו מועד לפני שופט אחר): "עמדת יתר בעלי הדין: לא נתבקשה בעלי הדין האחרים אינם מיוצגים". כאן נבחן שופט בהגנתו על קיום הליך הוגן, השימוש בטעם שבעלי הדין האחרים אינם מיוצגים, וקבלת הבקשה ע"י השופט מעידים כי השופט לא קיים הליך הוגן.
    • המקרה לעיל אינו המקרה היחיד, גם בבקשה נוספת שהגיש עו"ד לינצר בשם התובעים הוא לא ביקש את עמדת הנתבעים, ובהסבר שנתן לכך היה שעמדת הנתבעים 1 ו-2 אינה רלוונטית שכן נגדם הוגשה בקשה למתן פסק דין בהעדר, ועמדת הנתבע 3 "אין בכוחה לשנותו" (את הנתון שיתכן ויינתן פס"ד בהעדר נגד הנתבעים 1 ו-2). האם באמת אין בכוח עמדת הנתבע 3 לשנות? אם כך הוא הרי שאין המדובר בהליך הוגן, וכנראה שב"כ התובעים, עו"ד לינצר, ידע היטב מדוע עמדת הנתבעים אינה יכולה לשנות. יודגש, על ההליך להיות הליך הוגן ועל הצדק להיראות, אך גם במקרה זה מתעלם השופט מכך שלא עמדה לנגד עיניו עמדת הנתבעים, ובהם עמדת הנתבע 3, ולו למראית עין שלהליך הוגן בלבד.
  • הנה ראינו כי השופט, באופן שיטתי, מבכר את עמדת התובעים ובא כוחם, ונמנע מליתן לנתבעים אפשרות להגיב לבקשותיו לדחיית מועד דיון בניגוד לדין. בכך, אישר השופט למעשה את ההתנהלות הנפסדת של ב"כ התובעים, הסכים עימה והוכיח כי לכאורה אין ביכולתו, ובעיקר שאין ברצונו, לקיים הליך הוגן. בכך הוא קיפח בצורה שיטתית זכויות דיוניות של הנתבעים, שזכותם, מכוחס"ק 241(ג) לתקסד"א, להגיב לכל בקשה של התובעים, גם אם לא יהיה בתגובתם כדי לשנות מהחלטתו. זאת ועוד, זכות התגובה של בעל הדין שכנגד בולטת בס"ק 241(ד), הקובע שהשופט רשאי להחליט על סמך הבקשה, תגובת המשיב ותשובת המבקש בלבד, ומכיוון שהתקנות הן דווקניות אין בסמכותו להחליט בלא מתן זכות תגובה למשיב.

עו"ד לינצר הגיש בקשה לדחיית הדיון (בקשה מ-7.10.10), אך לא צירף אליה כל תעודה רפואית, והוא אף לא עמד בהתחייבותו בבקשה להמציא לבית המשפט תעודה כזו.

002

 

מתוך פרוטוקול הדיון מיום 10.10.10

עמ' 528-530

עו"ד לינצר:     אדוני, אני בכל אופן אבקש להמשיך את החקירה בישיבה נוספת.

כב' השופט:      אנחנו במילא עומדים לצאת להפסקה עכשיו חצי שעה, השאלה אם אדוני יאזור כח בחצי שעה הזאת בשביל להמשיך קצת?

עו"ד לינצר:     אני רוצה להבהיר, אני כשאני הגשתי את הבקשה שלי, הגשתי, אני לא במיטבי אבל לקחתי שני אקמול בבוקר, אני יכול להחזיק ואני יכול לקחת עוד, אין לי בעיה בנושא הזה, הבעיה שלי היתה בעיקר שאני לא הייתי במשרד כמה ימים לגבי הכנת, זה הדבר, הנקודה המדויקת ויש כאן, מדובר באלפי מסמכים שצריך לעבור עליהם ועל הבסיס הזה ביקשתי,

כב' השופט:      זהו, שלדעתי נטו בתיק הזה אם יש כמה עשרות זה הרבה, כל השאר זה ברוטו,

ת:                   זה טארה, כלומר יש פה טארה ענקית, יש פה יחסים, פרופורציות מוזרות.

עו"ד לינצר:     אני עדיין מבקש למצות את החקירה, אני גומר אותה בישיבה אחת, אני אעשה אותה קצרה מאוד, אני רוצה באמת לעבור, זה מה שאני רוצה לעשות, רוצה לאפשר לי להכין חקירה קצרה וממצה על-פי המסמכים שנמצאים.

כב' השופט:      טוב, הבעיה היא רק שתאריכים אין. רצון יש, תאריכים אין.

עו"ד לינצר:     אדוני רואה שאני מזיע למרות ה-,

כב' השופט:      אה, את זה אני מיד פותר.

עו"ד לינצר:     למרות המזגן.

כב' השופט:      בשלט הזה אני מוריד ל- 18 ואדוני קופא.

עו"ד לינצר:     לא, זה מהכדורים, זה מהכדורים, זה יוצא החוצה. ברוך השם, זה טוב.

כב' השופט:      אני חוששני שנובמבר הוא חודש איום ונורא. יש לי ימי הרכב שגם אם הם ריקים אז כתוב לי יום הרכבים, אז אל תיגע בו מה שנקרא, אל תיקח מה שלא שלך וזהו.

עו"ד לינצר:     בתיקים אזרחיים אדוני יושב?

כב' השופט:      גם. לשאלה הזאת התשובה הנכונה היא ג', שתי התשובות נכונות, גם. אני יושב מפעם לפעם גם בערעורי דן יחיד, גם בהרכבים וגם בהרכבים פליליים. לפי צורך. עיקר עיסוקי תיקים אזרחיים ערכאה ראשונה וזה, אם אתם שואלים אותי, זה גם מה שאני הכי אוהב לעשות. ערעורים פחות מענין אותי, אבל צריך, זה חלק מהעבודה וצריך.

5.12.10 שם יש לי יום בשבילכם,

עו"ד לינצר:     איזה יום זה?

כב' השופט:      זה יום א'.

עו"ד לינצר:     חנוכה חברתי צריכה להיות עם הילדים שלה ואני מאוד מאוד מנסה לסייע לה,

כב' השופט:      תביאו סופגניות, עופרת יצוקה, לביבות מעופרת יצוקה. אבל התשובה בגוף השאלה, בגלל שזה חנוכה עוד יש לי קצת זמן שם. אני יכול להציע לכם אלטרנטיבית את יום ב' ה- 13.12.10. דצמבר מר לינצר,

עו"ד לינצר:     אני מבקש רשות מאדוני לעשות דבר, אני רוצה לקחת סוכריית מציצה, סליחה שאני,

כב' השופט:      סטרפסילס?

עו"ד לינצר:     כן.

 

במסגרת עסקת המיזוג המפוקפקת שיזמו זהבה ודוד רובנר תוך כדי גזלת מניותיו של גולדנברג פסי, הופקדו אצל עו"ד בכר יצחק (להלן "בכר") (אשר מעלליו הרבים מוזכרים בחוות הדעת ובבלוג בהרחבה, לרבות פסק דין חמור שניתן נגדו בהמשך לתביעה שהגיש נגדו גולדנברג), הופקדו שטרי מניות כבטוחה לתשלום לחברת מולטימדיה קיד בינה בחינוך שייסד גולדנברג, ע"ס 375,000 $.

למרות פניות חוזרות ונשנות לגורמים שונים, לא נערכה כל בדיקה מי גנב את המניות ומי מימש אותם, או קיבל תמורה אחרת תמורתן.

המניות היו שייכות לחברה בעלת אמצעים מוחשיים ניכרים.

חומרים מהותיים אלו ורבים אחרים, המעידים על זכותה של החברה שייסד גולדנברג לקבלת התמורה האמורה, הוגשו לשופט בדימוס מנהיים שאול, אשר התעלם מהם.

מצ"ב אישורו של בכר מיום 19.11.2000 המציין שחשב החברה שייסד גולדנברג בארה"ב, העביר לידיו את העתקי שטרי המניות שהוחזקו בארה"ב ע"י נאמניו של רובנר והעתקי שטרי המניות ע"ס 375,000 $.

 

מניות סמט המנוול 2

מניות סמט 1

מניות סמט 2 חדש

מניות סמט 3 חדש

 

 

 

מי הם הנהנים שזייפו את חתימתו של גולדנברג פסי במימוש מניותיו בנסד"ק ?

הדיון לגביי החזקת מניותיו של גולדנברג פסי וגורלן, בחברה הציבורית בנסד"ק, שערכן עמד על עשרות מיליוני דולרים, לא התקיים בהליך המשפטי ובפועל נבלם כתוצאה ישירה מהפסקת ההליך ע"י השופט (בדימוס – במינוי זמני) שאול מנהיים, בנסיבות הבלתי מוצדקות, שלא נבחנו בערכאות גבוהות, המתוארות בפירוט רב כרונולוגי בחוות הדעת שנערכה ע"י המומחים, הקובעת ש"חובה לפתוח בחקירה פלילית נגד השופט (בדימוס – במינוי זמני) שאול מנהיים".

בקשתו של גולדנברג מהשופט (בדימוס) שאול מנהיים, לזמן לעדות את רואי החשבון שטיפלו בהחזקותיו של גולדנברג נדחו!!!

1. המניות נרשמו בחברה שייסד גולדנברג : MULTIMEDIA K.I.D. INC.

2. דוד רובנר בתפקידו כיו"ר הדירקטוריון, חשש מתוצאות חקירת נסד"ק והורה על מחיקה וולונטרית של המניות ממסחר ב – 11.2000.

3. חברת הנאמנות שהחזיקה עבור פסי גולדנברג את המניות לפי דו"ח מיום – 13.10.2000:

U.S. STOCK TRANSFER CORP Glendale California

4. פניותיו של עורך דינו של גולדנברג כיו"ר הדירקטוריון לרובנר, לקבלת פרטים על גורל החזקותיו של גולדנברג בחברה לא נענו.

5. השתלשלות האירועים המפורסמים לאחר מחיקת המניות ממסחר שנעשתה ביוזמתו של דוד רובנר

מסתבר ששנים לאחר המחיקה הוולונטרית שיזם רובנר, "נעלמו" מניותיו של גולדנברג והחברה חזרה למסחר בנסד"ק, תחת שם חדש.

העברת המניות של גולדנברג לאחרים, נעשתה תוך כדי זיוף חתימתו על מסמכים משפטיים.

8.2006 – החלפת שם החברה מ – Multimedia K.I.D. Inc- MKID ל – Syco Inc  נעשתה באוגוסט 2006.

5.2007 – במאי 2007 התבצע מיזוג בין חברת – Syco Inc , ל –  Marine Exploration, Inc. שם החברה הוחלף ל – Marine Exploration, Inc..

אישור על המיזוג בכתובת:

http://www.sec.gov/Archives/edgar/data/1019654/000107997307000501/ex4.jpg

5.2007 – הסכם מיזוג נוסף בין Marine Exploration, Inc. לביןMarine Exploration International, Inc נחתם ביום 11.5.2007.

6. הסכם המיזוג:

Resolution and Share Purchase Agreement between Marine Exploration, Inc.and Marine Exploration International, Inc

נמצא בכתובת:

http://www.sec.gov/Archives/edgar/data/1019654/000107997307000501/mexp_sb2-ex3.txt

משרד רו"ח שהכין דו"חות כספיים לשנים 2004-2007

שם הפירמה

RONALD R. CHADWICK, P.C.
Certified Public Accountant
2851 South Parker Road, Suite 720
Aurora, Colorado 80014
Telephone (303)306-1967
Fax (303)306-1944

הדו"ח

MARINE EXPLORATION, INC.
(A Development Stage Company)

CONSOLIDATED FINANCIAL STATEMENTS

June 30, 2005, June 30, 2006,
& May 15, 2007

הדו"ח מוצג בכתובת המצ"ב: (לקראת סוף השליש התחתון של המסמך)

http://google.brand.edgar-online.com/displayfilinginfo.aspx?FilingID=5236237-995-144318&type=sect&TabIndex=2&companyid=937&ppu=%252fDefault.aspx%253fcompanyid%253d937

נפתחה חקירה במטרה לבדוק מי הם הנהנים ממימוש זכויותיו של גולדנברג, מימוש שנעשה תוך כדי זיוף חתימתו.  

נתוני ההחזקות בחברה של פסי גולדנברג:

מספר תעודה תאריך כמות מניות הוחזקו ע"י גולדנברג פסי – מוצג על שטרי המניות
0236 16.12.1999 5,346,980 U.S. STOCK TRANSFER CORP
0374 13.1.2000 234,418 U.S. STOCK TRANSFER CORP

מניות של פסי 1 מניות של פסי 2

 

..

לא ייאמן!

בישיבה שהתקיימה ביום 1.7.2010, גולדנברג פסי לא נכח בישיבת ההוכחות, לאחר שבקשתו לדחות את הישיבה נדחתה ע"י השופט (בדימוס) שאול מנהיים המשמש כיום כבורר. בישיבה זו היה אמור פסי גולדנברג להמשיך לחקור בעצמו את דוד רובנר. השופט בדימוס מנהיים, דחה את המסמכים הרפואיים שהוגשו ע"י פרופ' מכובד מנהל מערך רפואי מרכזי ורופאת מחוז וכן מסמכים רפואיים מהותיים תומכים נוספים, המעידים שגולדנברג מנוע היה ליטול חלק בישיבה.

במהלך הישיבה ניהל השופט (בדימוס) שאול מנהיים עם רובנר וב"כ, דו שיח ערני, על מימוש זכויותיהם הצפויות מזכייה בתביעה שהגישו נגד גולדנברג, בשלב בו טרם הסתיימה השמעת עדי התביעה, טרם נשמעה מסכת ההגנה. בישיבה זו הבטיח מנהיים שאול השופט (בדימוס), לרובנר ולב"כ "אתם תראו כסף".

מידע חשוב זה הובא בין השאר לידיעת נשיאת בית המשפט העליון (בדימוס) כב' השופטת דורית ביניש, בערעור בטענת פסלות שהגיש גולדנברג פסי נגד השופט (בדימוס) מנהיים שאול, ערעור שנדחה.

 פרוטוקול

ביהמ"ש המחוזי – פתח תקווה

בפני כב' השופט: שאול מנהיים
תיק אזרחי: 10870-12-08
ישיבה מיום: 1.7.2010

הפרוטוקול נרשם ע"י:   חב' סטנוגרמה

בבית המשפט המחוזי פתח תקווה

בפני כב' השופט: שאול מנהיים

ת.א.: 10870-12-08

ישיבת יום 1 ביולי, 2010

נוכחים:   התובעים וב"כ – עו"ד שמואל לינצר

עו"ד איילת קרני

ב"כ הנתבעים –           מר דורון טוראל

מולטימדיה קיד

 

כב' השופט:      בוקר טוב. נוכחים התובעים בעצמם ובאי כוחם עורכי הדין לינצר וקרני. הנתבע 3 בעצמו. אין התייצבות לנתבע 1, המופיע גם בשם הנתבעת 2.

הבוקר הוגשה לבית המשפט מעטפה ובה חומר רפואי שעליה נכתב בחיסיון, כאן המקום להעיר שחיסיון זה דבר ששופט קובע ולא אף אחד אחר. יחד עם זאת, לגופו של עניין, מקובל עלי שהחומר הרפואי המתייחס לענייניו הבריאותיים של הנתבע 1, אכן צריך להיות חסוי. כך שההערה היא סמנטית בלבד.

החומר שהוגש היום מבלי שצורפה אליו בקשת דחייה המופנית אלי, כולל מכתב שממוען דווקא לנשיאת בית המשפט הזה, של פרופ' לרפואה וטופס התחייבות כספית, מה שמכונה טופס 17 למרפאת חוץ, שמתייחס לפניה למרפאת חוץ של בית החולים היום.

הטופס עצמו נערך לפני כ- 3 ימים. הנתבע 1 כפי שאמרתי לא התייצב, אף שאנחנו 45 דקות לאחר השעה שנועדה לדיון. האם מישהו מהצדדים רוצה לומר משהו, זה הזמן. אחר כך אתן החלטה. כן,מר לינצר.

עו"ד לינצר:     אנחנו כמובן לא יודעים מה שכתוב במסמכים הרפואיים, לא היום ולא בעבר. אבל מהמלים הספורות שכבוד בית המשפט בכל אופן אמר, אנחנו מבינים שלפני 3 ימים נקבע –

כב' השופט:      לא,לפני 3 ימים הונפק טופס ההתחייבות הכספית. אנחנו לא יודעים מתי נקבע. שנהיה מדויקים.

עו"ד לינצר:     אני יודע,

כב' השופט:      טופס ההתחייבות הכספית שכולל את התאריך, הונפק ב- 28.6.2010, מתי התור הזה נקבע, אני לא יודע לומר מתוך הניירות שבפני.

עו"ד לינצר:     בכל אופן, בשבוע שעבר התקיים דיון והנתבע לא הודיע שיש לו הזמנה לועדה רפואית או לטיפול רפואי היום. אז אני מניח שהדבר הזה נקבע בשבעת הימים האחרונים.

מאחר ולא התקיים אף דיון בבית המשפט מאז שאנחנו התחלנו את הדיונים בבית המשפט, כולל כל הדיונים שלא בפני בית משפט נכבד זה, לא התקיים אף דיון ללא בקשת דחייה של הנתבע,

כב' השופט:      כשאני אומר הנתבע, אדוני מדבר כל הזמן על הנתבע 1,

עו"ד לינצר:     אני מדבר על הנתבע 1. אני מדבר על הנתבע. ב- "הא הידיעה".

מאחר וכאמור, לא התקיים אף דיון ואני אחראי למה שאני אומר, מתחילת הדיונים שהתקיימו בפני כל השופטים, שלא נתבקש לגביו דחייה, יש לי את החשש הכבד גם לאור הנתונים המאוד מאוד מעטים ששמענו כאן ושאמרתי אותם, שגם הדיון הזה הוא בבחינת דיון שפשוט הנתבע לא רוצה לקיים אותו. הנתבע לצערי, מנצל מחלה – אני מניח שיש לו – לדחיית כל הדיונים ולקביעת הטיפולים שלו דווקא במועדים שבהם מתקיימים הדיונים בפני בית המשפט.

אני רוצה להביע – אני לא רוצה להגיד דברים חמורים שאני לא נתקלתי בדברים מהסוג הזה, קרוב ל- 30 שנה שאני עורך דין, אבל אני חושב שמדובר בפגיעה חמורה ביותר בתובעים. אני חושב שמדובר בפגיעה חמורה ביותר בבית המשפט, ואני מדבר לא רק בפני מותב נכבד זה. אנחנו חווינו את הדברים, בדיוק אותו הדבר גם בפני מותבים אחרים. כב' השופט אברהם יעקב, כב' השופט שמואל ברוך בבית משפט המחוזי בתל אביב, בדיוק אותו הדבר.

אדוני לא חווה אתה דברים האלה באופן ,

כב' השופט:      אדוני אומר שזה לא אצלי,

עו"ד לינצר:     זה לא אישי. שאדוני ידע שזה לא אישי. הוא עושה דין לעצמו, הוא משטה בתובעים ,הוא מנסה לשטות בבית המשפט, הוא מנסה כל מניפולציה שלא תהיה. מטריד את בית המשפט.

אני רוצה להזכיר לבית המשפט, כתב התביעה הוגש ביום 18.12.2005. קרוב ל- 5 שנים כמעט, לבית המשפט המחוזי בתל אביב ורק בימים האלה אנחנו שומעים את ההוכחות, וגם כאן הצורה שהנתבע 1 מנהל את הדיונים, מדברים בעד עצמם.

אני אגיד לאדוני עוד דבר שרציתי לעשות אותו יותר מאוחר, אבל אין לי ברירה, אצטרך לחשוף אותו היום.

בנוסף לכל העלמות הכספים שאנחנו טענו אותם כבר בשלב של הבקשה לעיקולים, ובית המשפט אישר שאכן הנתבע מעלים מסמכים, נודע לנו לאחרונה שהבית שעליו עשינו עיקול הוצג למכירה. נודע לנו –

כב' השופט:      סליחה שאני קוטע, שני דברים בהקשר הזה, אחד, זה לא מענייני לעסוק בזה בכלל ובדיון היום בפרט. שניים, חוששני שאם יש עיקול, קצת קשה למכור בלי שהמכר יהיה כפוף לעיקול על כל מה שמשתמע מזה, ולכן גם אם המידע הזה נכון, לגופו אני לא מודאג ממנו, אולי להפך; אם מוכרים כפוף לעיקול, אז הכסף, אתם תראו כסף, אמנם בשלב הזה על תנאי, זאת אומרת, הכסף יהיה מונח איפשהו, אבל תראו כסף.

עו"ד לינצר:     אדוני ייתן לנו את הקרדיט. מדובר בעיקול ויש לנו חשש שהוא גורם לחובות רבים נוספים, ולכן הוא צריך זמן. הוא רוצה לגרום לחובות נוספים, לעיקולים רבים נוספים שאנחנו בעצם, נהיה זכאים, אם בהנחה שאנחנו נהיה זכאים כמו כל זכאי אחר, כי בסוף הוא יגיש בקשה לפשיטת רגל. זו דעתי.

כב' השופט:      ראשית,מדובר בספקולציה ובעניין שחורג בעליל.

עו"ד לינצר:     זה נכון.

כב' השופט:      חורג בעליל לא רק מהדיון אלא גם מהתיק. אז בוא נתמקד במה שצריך להתמקד. יש לנו די והותר.

עו"ד לינצר:     בסדר גמור.מה שאני מבקש, אני אבקש את הדברים האופרטיביים. אני מבקש לקבל החלטה מבית המשפט, שכל תעודה רפואית שיכתוב רופא כלשהו, תופנה לבית המשפט, שלא תהיה תעודה רפואית בעלמא, אלא שתהיה תעודה רפואית שמופנית לבית המשפט, שהרופא ידע שהוא מפנה את זה לביתה משפט, ושאכן הוא סובר שבתאריך מסוים שהדיון מתנהל, אז –

כב' השופט:      אני אוסיף נתון. המסמך היותר משמעותי בעיני מבין שני המסמכים שהוצגו לי הבוקר, הוא מכתבו של פרופ' לרפואה, שנושא תאריך של אתמול, מופנה לנשיאת בית המשפט הזה. הוא מסתיים אחרי תיאור רפואי, בסיכום שתי שורות מעל הפסקה שמתחילה במלה "לסיכום" נאמר "לאור כל אלו, הנני מבקש להיענות לבקשתו לדחיית הופעתו בבית המשפט עד לסיום הבירור"… לא אפרט טיב הבירור. הוא מפורט במסמך. .."בבעיות שציינתי לעיל, שאף החמירו לאחרונה."

כלומר, מדובר במסמך, הוא לא חוות דעת אבל הוא מסמך על נייר של מרכז רפואי מכובד, חתום על ידי פרופסור בעל תפקיד בכיר, קונקרטי, לא איזה מנכ"ל בית חולים או משהו, אלא תפקיד רפואי בכיר שמתייחס ישירות למחלות המתוארות במסמך,וזה מה שהוא כותב.

אלה הנתונים שבפני בעת הזו. מה שאדוני רוצה לומר עליהם זה הזמן. אם יש לאדוני מה לומר.

עו"ד לינצר:     יש לי הרבה. אני אומר קצת. גם לפי מה שכבודו התיר לנו לשמוע, אני שומע שמדובר בבירור ולא מדובר בידיעה.כך אני מבין.

כב' השופט:      מדובר בבירור של עניינים על רקע מחלות קיימות מאובחנות פוזיטיבית.

עו"ד לינצר:     כן, אבל מדובר בבירור. יש לי עוד בקשה.

כב' השופט:      מה אדוני מבקש בסוף, אחרי ככלות הכל?

עו"ד לינצר:     נקודה או שתיים לפני הסוף. הנקודה לפני הסוף היא שאני מבקש שבית המשפט ימנה רופא שיבדוק את הנתבע וייתן חוות דעת.

כב' השופט:      זה רעיון. אנחנו נהפוך את זה לתיק נזקי גוף. אחר כך יבקשו לחקור את המומחה. זה לא הולך להיות הכיוון, מר לינצר מכיוון שאני לא הולך להפוך את התיק הזה לתיק שעניינו בירור מצבו הרפואי של הנתבע 1. את זה אני עושה בתביעות של נזקי גוף, או רשלנות רפואית או נזקי גוף אחרים. שם אני מברר את מצבו הרפואי של תובע, אגב. אף פעם לא של נתבע. בכל אופן, נסיט את האנרגיות שלנו ואת הזמן שלנו לזה? לא נראה לי.

עו"ד לינצר:     אם לא נסיט את האנרגיות שלנו לזה, אני לא רואה לאן אנחנו נסיט את האנרגיות שלנו. כך אני רואה את ההתנהלות של הנתבע. אבל, אני הולך בכיוון שאדוני אמר. אדוני שאל אותי מה אני רוצה שאני מתייחס לדיון של היום,

כב' השופט:      יעשה מה שצריך כרגע לעשות.

עו"ד לינצר:     אעשה כפי שאדוני אומר. לטענתנו, אין כל מניעה שהנתבע 1 יהיה מיוצג. הוא היה מיוצג, וגם כאן אנו סוברים שהוא לא מיוצג ביודעין כדי לגרום להשתהות המשפט ולעכב את הדיונים.    אנחנו יודעים שיש לו במשפחה, עורכי דין שיכולים לייצג אותו.

מה שאני מבקש את הדברים האופרטיביים, זה ראשית, לומר שהחקירה הנגדית מסתיימת. הוא ניצל את,

כב' השופט:      נסתיימה בזה? זה מה שאדוני מבקש?

עו"ד לינצר:     זה דבר אחד.

כב' השופט:      חקירה נגדית של התובע?

עו"ד לינצר:     כן. אני מבקש צו הבאה. אני מבקש הוצאות של הדיון היום. אני, בשלב הזה לא אבקש, אני חושב שאני יכול לבקש על פי התקנות, אפילו פסק דין, נדמה לי. אני לא ארחיק לכת בענין הזה. מה שאני מבקש, הוא לראות את הדיון היום כאילו שחקירה נגדית של התובע. אני חושב, אם בשבוע הבא יש דיון,

כב' השופט:      ביום חמישי הבא.

עו"ד לינצר:     ביום חמישי הבא יש דיון. אני משאיר לשיקול דעת בית המשפט אם צריך, לאור ההתנהלות של הנתבע, לבקש ליתן צו הבאה או לא. אבל כאמור, אני מבקש גם שבית המשפט ייתן הוצאות לצורך הדיון היום.

כב' השופט:      אני לא הבנתי עד הסוף מה עמדת אדוני לגבי הדיון הבא. אדוני מבקש שהוא יתקיים במועד המתוכנן?

עו"ד לינצר:     בודאי.

כב' השופט:      תודה. מר טוראל אם אדוני רוצה לנקוט עמדה, כמובן שאדוני יכול, אדוני לא חייב.

עו"ד לינצר:     סליחה, אולי עוד דבר. הדיון יתקיים בשבוע הבא, אבל אני מבקש שהנתבע יודיע כמו שהסכמנו בדיון האחרון, מי העדים שהוא מתכונן להביא לדיון הבא.

כב' השופט:      יש החלטה שיפוטית.

עו"ד לינצר:     בסדר, אבל הוא לא קיים אותה עד היום, ואני לא יודע אם,

כב' השופט:      עד היום הוא לא היה צריך לקיים אותה. הוא הגיש, הודיע שמות. אחד העדים אפילו זומן בטעות פעמיים, מר יהלום ואנחנו נפרדנו ממנו בשבוע שעבר.

עו"ד לינצר:     אחרי שהוא בא הוא ויתר עליו. אחרי שהוא בא פעמיים, הוא ויתר עליו.

כב' השופט:      כן, בסדר.

עו"ד לינצר:     גם כן מראה על ההתנהלות שלו,

כב' השופט:      מר לינצר, אנחנו מערבבים כמה נושאים.

עו"ד לינצר:     נכון.

כב' השופט:      אבל הדרך הכי טובה להיות לא ממוקד ולא לקבל החלטות.

עו"ד לינצר:     אבל הכל מתנקז לעניין אחד, מה שאני רוצה להראות לאדוני שהכל מתנקז לכיוון אחד.

כב' השופט:      אני מבין את הטענה שלכם, אבל הדרך הנכונה כרגע היא לעסוק בכל שאלה בבוא שעתה.

עו"ד לינצר:     אני מקווה.

כב' השופט:      תודה רבה. מר טוראל, אם אדוני רוצה לומר דברים בעניין של מה עושים היום וכו', אז אדוני יכול. אדוני לא חייב לנקוט עמדה בעניין הזה.  ככל שזכור לי, אדוני סיים את חקירתו של התובע.

מר טוראל:       נכון. אין לי שום דבר מה להגיד. אני אף פעם גם לא ביקשתי דחיות של דיונים. התייצבתי.

כב' השופט:      לפחות מאז שאני בתיק שמתי לב וגם הערתי את ההערה הזו, אם אדוני שם לב הבוקר.

מר טוראל:       גם לפני כן.

כב' השופט:      לפני כן אני לא יודע, אבל זה לא הנושא.

מר טוראל:       התייצבתי לדיונים. אני באתי היום ואני אמשיך לבוא מתי שיקבעו.

כב' השופט:      בסדר. ואין לאדוני עמדה.

מר טוראל:       נכון.

עו"ד לינצר:     באופן חריג אני מבקש, אני חושב שהתובעים עצמם רוצים כמה מלים, אם אדוני מוכן לאפשר להם.

כב' השופט:      לא. בחודשים הספורים מאז שהתחלנו לשמוע הוכחות, אנחנו כבר במצב, שנותר לנו דיון אחד וזה לגמר ראיות התביעה, זה שלב יפה ומתקדם בתיק מהסוג הזה על פני התקופה מאז תחילת ההוכחות. השמיעה מתנהלת בקצב שאני יכול לתאר אותו, בלשון המעטה, כמשביע רצון.

עו"ד לינצר:     אנחנו לפני פגרה, אדוני. אני רק מזכיר לאדוני.

כב' השופט:      אבל הפגרה היא נתון, רבותיי כמו שמצב הבריאות של בעל דין הוא נתון. יש נתונים ואנחנו לא יכולים לשנות אותם, אנחנו לא שולטים על מצב הבריאות של אנשים, ואנחנו לא שולטים על השנה.

עו"ד לינצר:     אבל זה לא הגיוני, אדוני. אני חושב שאנחנו רואים את הדברים האלה בעיניים, זה לא הגיוני שאדם במצב רפואי כזה, דווקא אז הוא הולך ומפטר את עורכי הדין שלו ומייצג את עצמו. הרי זה לא סביר. הדברים האלה מדברים בעד עצמם.

כב' השופט:      אני הבנתי. מר לינצר, אילו תיאורטית היה בידי לכפות ייצוג על מר גולדנברג, עדיין היינו מגיעים לאותה צומת, אם לא היום אז בעוד דיון, שניים או שלושה, כשהיה מגיע הרגע שמר גולדנברג עצמו היה צריך לעלות על דוכן העדים. את זה אף אחד לא יכול לעשות במקומו. זה מעמד לא פשוט להיות עד שהוא גם בעל דין, חקירה, אני מרשה לעצמי לנחש, לא יכולה להיות קצרה. והיא תיגע בשורה לא קצרה של עניינים עובדתיים. חלקם מורכבים למדי מבחינה עובדתית גרידא, מורכבים למדי ומתישהו ההגעה לצומת של ההתנגשות בין הרצון לקדם את התיק ולהביאו לגמר, לבין אילוצים בריאותיים שיש לבעל דין, היא ככל שלא מדובר בבעל דין שכבר סיים להעיד, הצומת הזו עוד לפנינו, מה שלא יהיה, גם אם הוא היה מיוצג. גם אם היום היינו מנהלים את הדיון.

עו"ד לינצר:     כבוד בית המשפט רואה, ואני לא רוצה כעורך דין להגיד מחמאות לבית המשפט הנכבד הזה, אני חושב שזה לא ראוי, לכן אני לא אומר. אבל, כולנו רואים את היכולות של הנתבע. הוא כותב מסמכים שצריך להשקיע בהם שעות ריכוז עצומות, שעות רבות,

כב' השופט:      אני מרשה לעצמי,

עו"ד לינצר:     סליחה, גם את החקירה הנגדית שהוא עורך פה בריכוז מלא, ויכולת שליטה על מאות מסמכים. אני חושב שכולנו חווים שהאיש מסוגל ללכת ולהמשיך להתייצב בבית המשפט. כך אני סובר בראייתי שלי, ואני חושב שכולם רואים את זה.

כב' השופט:      אז אני אומר את ראייתי שלי עכשיו. הראיה שלי היא שמר גולדנברג אכן מפגין יכולות מרשימות, גם יחסית לעורך דין, לא כל שכן יחסית למי שאינו עורך דין. יכולות מרשימות של שליטה בחומר, של עיבוד של החומר לצורך ניהול משפט.

יחד עם זאת, עדיין זה לא אומר שמצבו מאפשר לו לעשות את זה ברגע הזה שעות ארוכות ברציפות.

עו"ד לינצר:     אני לא אמרתי ברציפות. אדוני מתחשב בו.

כב' השופט:      אין טענה. גם במסמכים – אני חושף עוד טפח בלי לחשוף הרבה – הרפואיים בפני, אין טענה שהאיש איבד את יכולתו המנטאלית חלילה. הטענות הן מסוג אחר. אף אחד לא מציג אותו כמי שנעשה חסר דעת או חסר יכולות קוגניטיביות. בואו נשים את הדברים בפרופורציות.

עו"ד לינצר:     אדוני, אני מתבייש. אני במצב הזה יחד עם אדוני, גם כעורך דין, במצב שאני עומד עכשיו. אני חושב שזה מצב לא ראוי.

כב' השופט:      מר לינצר, תודה. אני חושב שסיימנו את החלק הזה של הדיון.

עו"ד לינצר:     זה לא פעם אחת. איזה מין דבר זה?

כב' השופט:      אני בעת הזו,

עו"ד לינצר:     כולם מתחשבים בו.

כב' השופט:      החלטה:

  1. ישיבת היום איננה יכולה להתקיים כיוון שהיא נועדה להמשך וסיום היום של חקירתו של מר רובנר, על ידי הנתבע 1, לאחר שמר רובנר כבר נחקר על ידי הנתבע 3 והחקירה מטעם הנתבע 3 הסתיימה. עובדתית לא ניתן לקיים את הדיון היום בהיעדרו של מר גולדנברג. המטרה היחידה שלשמה הוא נועד. עובדתית, אין בפני בקשה לפסק דין, וממילא אינני נותן פסק דין.
  2. בעת הזו אני משאיר את המועד הבא שנקבע, היינו ה- 7.7.2010 בשעה 09.00 בעינו, אלא אם כן תינתן החלטה אחרת עד אז ותובא לידיעת הצדדים. ברירת המחדל היא, בהיעדר החלטה אחרת, ביום חמישי הבא ב- 09.00 הדיון הבא במיוחד למטרה שלשמה נועד הדיון היום, היינו: סיום חקירתו הנגדית של מר רובנר מטעם הנתבעים 1 ו-2 וגם לחקירתו החוזרת ככל שיש כזו,עוד באותו דיון על מנת שבסוף הדיון הבא נוכל לשמוע מפי מר לינצר את צמד המלים "אלו עדיי" ולקבוע לשמיעת ראיות ההגנה. ממילא אנחנו כולנו מבינים שראיות ההגנה תוכלנה להישמע, בכל תרחיש, רק אחרי הפגרה, ולכן בתום הדיון הבא אני אתן גם את ההוראות מבחינת סדר שמיעת עדי ההגנה למיניהם, על מנת שיוכלו לבוא מוכנים לכל דיון, ונקבע מועדים.

                       נושא הוצאות הדיון היום – אני כרגע מעדיף לא להחליט בו. אני אחליט בו בדיון הבא ביום חמישי הבא. תודה רבה.

תובעת 1:         מדוע איני מקבלת רשות דיבור? (ניסיונה של זהבה רובנר להתערב בדיון לאחר שסירבה בגיבוי השופט בדימוס מנהיים להעיד במשפט למרות שבפועל החזיקה את המניות בחברה שייסד גולדנברג פסי)

כב' השופט:      התובעת 1 היא בעלת דין מיוצגת, ומי שטוען בשם בעל דין מיוצג הוא עורך הדין, עושה זאת ככל שהוא מוצא לנכון, ואני לא מגביל הרבה את הטיעון, אלא באותה מינימאלית שלדעתי דרושה. כך אני נוהג גם לגבי שאר בעלי הדין, אם כי לגביהם אני נוהג קצת יותר ליברליות משום שהם אינם עורכי דין והם לא מיוצגים.

הזמן של בעל דין מיוצג לדבר, זה אם הוא בוחר לעלות על דוכן העדים, התובעת 1 בחרה לא לעלות על דוכן העדים, וזו זכותה וזהו.

תודה רבה.

– תום הדיון –

התייחסות המומחים בחוות הדעת לעניין חמור זה מובאת בסעיף 15:

  1. השופט גמר דעתו טרם סיום שלב הצגת הראיות:

נסיים את סקירת העובדות בהוכחות מעל לספק סביר כי לכאורה גמר השופט דעתו אף שטרם הסתיימה מסכת ראיות התובעים וטרם החל המסכת ראיות ההגנה.

15.1 בדיון שנערך ביום 1.7.2010 העיר השופט בתשובה לדברי ב"כ התובעים את הדברים הבאים: "עו"ד לינצר: …בנוסף לכל העלמות הכספים שאנחנו טענו אותם כבר בשל בשל הבקשה לעיקולים, ובית המשפט אישר שאכן הנתבע מעלים מסמכים, נודע לנו לאחרונה שהבית שעליו עשינו עיקול הוצג למכירה. נודע לנו. כב' השופט: סליחה שאני קוטע, שני דברים בה קשר הזה, אחד, זה לא מענייני לעסוק בזה בכלל ובדיון היום בפרט. שניים, חוששני שאם יש עיקול, קצת קשה למכור בלי שהמכר יהיה כפוף לעיקול על כל מה שמשתמע מזה, ולכן גם אם המידע הזה נכון, לגופו אני לא מודאג ממנו, אולי להפך; אם מוכרים כפוף לעיקול, אז הכסף, אתם תראו כסף, אמנם בשלב הזה על תנאי, זאת אומרת, הכסף יהיה מונח איפשהו, אבל תראו כסף." (עמ' 439, שורה 22 – עמ' 440, שורה 6, ההדגשה לא במקור, מ.ג., א.ג.). הנה ב"כ התובעים שם בפי השופט אמירה משמעותית ביותר, לפיה מר גולדנברג העלים מסמכים וזאת עוד בטרם העיד מר גולדנברג ובטרם נחקר אודות מסמכים שלטענת עו"ד לינצר הסתיר, והשופט לא הגיב להערתו זו ולא העיר לו כי עניין זה טרם הוכח. בהמשך, במענה לאמירתו זו של עו"ד לינצר, הבטיח השופט לתובעים "אתם תראו כסף…אבל תראו את הכסף", זאת אף שטרם נסתיימה מסכת התביעה ובוודאי בטרם החלה מסכת ההגנה, ואולי הצדק עם הנתבע, עם מר גולדנברג, והתביעה תדחה. כלומר הוכח שהשופט גמר דעתו בשלב מוקדם מאוד במשפט, וכמובן שגמירות דעתו זו היא נגד מר גולדנברג. והיה וייטען כי השופט סייג את דבריו בהוסיפו "אמנם בשלב הזה על תנאי", אך בולט לעין כיד בריו אלה נאמרו לאחר שהבין השופט את משמעות אמירתו, וכן מיהר וסייג אותה, אולם הסתייגותו אינה מעצם האמירה "אתם תראו את הכסף" בטרם הוכחה התביעה, אלא מהקושי לגבות ועקב הטלת עיקול על כספי מר גולדנברג. כפי שניתן להבין מהסיפא לדבריו, בה הוא מדגיש: "זאת אומרת, הכסף יהיה מונח איפשהו, אבל תראו כסף". יצוין כי דיון זה היה הדיון בו קיבל השופט את בקשת מר גולדנברג לדחיית הדיון עקב מצבו הרפואי, שבסופו קבע מועד נדחה להמשך חקירתו הנגדית של התובע ע"י מר גולדנברג, ובטרם נתבקש ליתן פסק דין בהעדר.

.

יום לפני פרישתו ביום – 14.1.2015, נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) כב' השופט א. גרוניס, נענה לבקשת גולדנברג פסי להסרת צו איסור פרסום מהערעור על פסלות השופט (בדימוס) שאול מנהיים, בהמשך להתנגדותם של הזוג רובנר להסרת איסור הפרסום וניסיונם לרתום להליך, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) כב' השופט א. גרוניס, את השופט (בדימוס) שאול מנהיים, ניסיון שנחל כישלון!

גולדנברג פסי מפנה את תשומת ליבו של נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) כב' השופט א' גרוניס, לשקריו של עו"ד שמואל א. לינצר, בהמשך לבקשתו של גולדנברג להסיר את צו איסור הפרסום על ערעור בטענת פסלות, נגד השופט (בדימוס) שאול מנהיים.

ב ב י ת        ה מ ש פ ט         ה ע ל י ו ן                                                         ע"א 4389/10

בשבתו כבית משפט לעניינים אזרחיים                                                                   דחוף!

 בירושלים

בעניין: 

1. פסי גולדנברג

2. פ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ

המבקשים; ע"י מבקש 1 בעצמו (שאינו עו"ד)

——————————————————————

    – נ ג ד –

1. זהבה רובנר

2. דוד רובנר

ע"י ב"כ עוה"ד שמואל א. לינצר מרח' מנחם בגין 7 רמת גן 52521

טלפון: 03-7519988 פקס: 03-7511332

דורון טוראל

מען למכתבים רח' פרופ' נחום 10 ראשוןן לציון

טלפון: 050-7425474

המשיבים;

בקשות דחופות מבית המשפט הנכבד לרבות, ליתן החלטתו בבקשה שהגיש המבקש מבלי לקבל את תגובת ב"כ המשיבים 1 ו – 2  לאור התנהלותו השיקרית והמטעה במזיד את בית המשפט הנכבד

בית המשפט הנכבד, מתבקש ליתן את החלטתו לעניין הסרת צו איסור פרסום שהתבקש ע"י גולדנברג פסי בשם המבקשים (להלן: "המבקש") ביום 8.12.2014, ללא קבלת תגובתו של עו"ד שמואל א. לינצר ב"כ המשיבים 1 ו-2 (להלן: לינצר") בהמשך לניסיונות, ההטעיה והמרמה של לינצר את בית המשפט הנכבד, בנסיבות הבאות.

מבוא

  1. במהלך כל ההתנהלות בתיק נהג לינצר להטעות את בתי המשפט השונים, בתכססנות ובדרכיי הטעייה תוך כדי ניצול העובדה שהמבקש לא היה מיוצג. לינצר הגדיל לעשות, כאשר פנה לבית המשפט בבקשת לדחיית דיון, בה ציין, שבנם של התובעים הנו חלל צבא הגנה לישראל, עובדה שקרית חסרת כל שחר.
  2. ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, דנה בימים אלו ברכיב אחד מטענותיו של המבקש כלפיי לינצר במסגרת תלונה, שהוגשה לועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, נגד לינצר.
  3. בהמשך לתלונה שהוגשה בעבר נגד עורכת דין במשרדו של לינצר לועדת האתיקה, מגובה בחוות דעת מקצועית של ד"ר לימור זר גוטמן עו"ד, לעניין התנהלותה בתיק זה, נרשמה בתיקה הערה, בגין התנהלותה ו/או התנהגותה בעניין התלונה.
  4. במידע גלוי, מואשם לינצר ע"י תאגיד המים מיתב ששלח ידו בכספיו של התאגיד בדרכים לא חוקיות. בגין מעשיו הוגשה ע"י התאגיד ומי שעמד בראשו חנוך מילוא כנגד לינצר, תביעה כספית ע"ס 380,000 ₪, תלונה למשטרת ישראל ותלונה אחת לפחות לוועדת האתיקה.
  5. כפי שפורסם, פרופ' רון שפירא עו"ד, המייצג את מיתב ומילוא נגד לינצר, טוען נגד לינצר, במסמכי בית דין בין השאר:

"לינצר נטל סכומי כסף גדולים ממיתב תוך ניצול של האמון שנתנו בו"

"פיטוריו של לינצר נעשו אך ורק לאחר אובדן האמון בו ואל נוכח מעשיו הקשים"

"בפנינו תובע נטול תום לב, אשר הוציא תחת ידיו כתב תביעה רווי בדיות"

  1. בין השאר פורסם שתלונה נגד לינצר לוועדת האתיקה בגין הטעיית הציבור נגנזה רק לאחר שלינצר תיקן את המעוות לאחר שציין שמות עורכי דין שאינם עובדים במשרדו בנייר המכתבים שלו, במטרה להגדיל דיווחי שעות, ללקוחותיו:

"1. ועדת האתיקה רשמה בפניה את התיקון שביצעת בנייר המכתבים שלך, לפיו רשמת   רק שמות של עורכי דין שכירים במשרדך.

  1. בנסיבות אלו התלונה לעניין הכללת שמות עורכי דין שאינם עובדים במשרדך נגנזת."

נסיבות הבקשה

  1. ביום 22.12.2014 הובא לידיעת המבקש בהמשך להחלטה שנשלחה אליו מבית המשפט הנכבד בהמשך לבקשתו מיום 8.12.2014, כי כב' הנשיא גרוניס הוציא החלטה ביום 12.12.2014, שלא הועברה מעולם לידיו.
  2. מההחלטה של כב' הנשיא גרוניס, נודע למבקש, שלינצר הגיש בקשה דחופה לבית המשפט הנכבד שתוכנה לא הועברה לידיו, אלא רק בהמשך לפניית המבקש בעניין זה לבית המשפט הנכבד, ביום 22.12.2014.
  3. בבקשה שהגיעה למבקש ביום 22.12.2014 מציין לינצר עובדה מקוממת, חסרת שחר ובדויה על פיה כביכול, לא קיבל מעולם לידיו את עותק הערעור שהגיש המבקש לבית המשפט הנכבד לעניין הערעור על הבקשה לפסלות השופט שדן בתיק, כב' השופט בדימוס שאול מנהיים.
  4. באין ספור מקרים בהליכים שונים, עשה לינצר שימוש חוזר שוב ושוב בהודעת הערעור שהגיש המבקש לעניין הפסלות וכן בהחלטה של כב' הנשיאה בדימוס השופטת דורית ביניש, בהמשך.

לינצר היה צד להחלטות שונות ובקשות שונות לעניין הגשת הערעור ע"י המבקש שנשענו על הבקשה עצמה.

הכרזתו ב"בקשה דחופה להמצאת מסמך" הנוכחית מיום 17.12.2014, שאין בידיו את בקשת הערעור, הינה שקרית ומטעה, כדרכו.

היעלה על הדעת, שמסמך כה מהותי , ערעור על פסלות השופט, שהוגש כבר ביום 8.6.2010, אליו קיימת התייחסות כה ענפה בכתבי בית דין בו מעורב לינצר, לא מצוי בידיו לטענתו עכשיו? 

  1. מקרים ספורים בלבד לדוגמה, בהם לינצר עשה שימוש בהודעת הערעור על פסלות שהגיש המבקש, המעידים שטענתו לעניין זה, לפני בית המשפט הנכבד, בשקר יסודה:

11.1   ביום 27.7.2010 מתייחס כב' השופט בדימוס מנהיים בהחלטתו למצב ההליכים בערעור בבקשת הפסלות, שהגיש המבקש לעניין מהותי ביותר בו לינצר צד כמובן, האם יש ליתן פס"ד נגד המבקש.

מצ"ב מסומן א'

11.2   ביום 7.9.2010 הגיש לינצר בקשה לדחיית מועד דיון, ומבסס את נימוקיו לעניין הערעור שהגיש המבקש לעניין הפסלות.

מגדיל ומעצים לינצר להעיד על מעורבותו בערעור ומציין בסעיף 4 לבקשתו:

"ביום 7.9.10 הגישו התובעים הודעה לבית המשפט העליון בנוגע למצב ההליכים בתיק שבכותרת ובקשה ליתן עדיפות למתן החלטה בערעור הפסלות"

איזה בר דעת, יאמין ללינצר אשר הגיש בקשה לבית המשפט העליון לעניין הערעור שהגיש המבקש, מבלי שהערעור היה מונח לפניו! לינצר מעולם לא העביר למבקש את ההודעה לבית המשפט הנכבד.

מצ"ב מסומן ב'

11.3   ביום 17.9.2010 מתייחס כב' השופט בדימוס מנהיים בהחלטתו למצב ההליכים בערעור בבקשת הפסלות, בהמשך לבקשה שהגיש המבקש, בו לינצר צד כמובן.

מצ"ב מסומן ג'

11.4   ביום 9.12.2010 הגיש לינצר הודעה מטעם התובעים. בסעיף 2 ד' לבקשתו מציין לינצר:

"הנתבע הגיש בקשות רשות ערעור שונות על החלטותיו של בית המשפט, וכן ערעור על החלטתו של בית המשפט הנכבד שלא לפסול עצמו מלשבת בדין, כל בקשותיו נדחו"

היעלה על הדעת שלינצר עושה שימוש חוזר ונשנה בערעור ותוצאותיו, כבר לפני 4 שנים תמימות, מבלי שהודעת הערעור מונחת לפניו?

מצ"ב מסומן ד'

11.5  ביום 3.6.2012 הגיש לינצר תגובה לבית המשפט הנכבד לעניין הטלת חיסיון על מסמכיו הרפואיים של המבקש. בסעיף 12 ד' מציין לינצר לעניין הערעור וההחלטה על הערעור לרבות ציון מס' ההליך ותאריך קבלת ההחלטה.

היעלה על הדעת שלינצר עושה שימוש חוזר ונשנה בערעור ותוצאותיו, מבלי שהודעת הערעור מונחת לפניו?

מצ"ב מסומן ה'

11.6   ביום 6.3.2011 הגיש לינצר תגובה לבית המשפט לעניין בקשת המבקש לביטול פסק דין, כאשר בסעיף 69 לבקשה מודה לינצר באותיות קידוש לבנה, שקיבל לידיו את הבקשה לתוספת הערעור הפסלות שהגיש המבקש המשתרעת כולל נספחיה על למעלה מ-50 עמודים.

איך אפשר להאמין לגרסתו השקרית והמטעה של לינצר בבקשה הנוכחית לבית המשפט הנכבד, שהערעור שהוגש ע"י המבקש לא הוצג לו לטענתו.

מצ"ב עמ' ראשון של הבקשה עמ' 8 והעמ' האחרון החתום, מתוך 32 עמ'.

מצ"ב מסומן ו'

11.7   ביום 12.8.2010 מתייחס כב' השופט בדימוס מנהיים בהחלטתו לעניין הערובה שהפקיד המבקש בגין ערעור הפסלות שהגיש, בו לינצר צד כמובן.

מצ"ב מסומן ז'

11.8   ביום 20.9.2010 הודיע לינצר לבית המשפט שניתן פסק דין לעניין הערעור שהגיש המבקש לבית המשפט הנכבד.

ההיתממות של לינצר בבקשה הנוכחית לבית המשפט העליון שכביכול בקשת הערעור המשמעותית שהשפיעה על ניהול תביעתו הנקמנית נגד המבקש, לא מצויה בידו הינה טענה משפילה ומקוממת.

מצ"ב מסומן ח'

 11.9   ביום 13.9.2010 הודיע המבקש לבית המשפט שטרם נקבע מועד לדיון בערערו בבית המשפט הנכבד. לינצר ידע שאמור להתקיים דיון בערעור ומוזר הדבר שלדבריו עכשיו בבקשתו להמצאת הערעור, שהערעור יהיה מונח לפניו בזמנים הרלוונטיים.

מצ"ב מסומן א'

  1. בקשת לינצר מבית המשפט הנכבד, לעניין המצאת הערעור שמצוי כאמור בידיו מזה שנים ארוכות, נועדה, כחלק ממהלך טקטי גרידא, מול בית המשפט הנכבד ולשימוש ציני בניסיון להגן על מעלליו האחרים, מול ועדת האתיקה, שדנה בענייניו השונים.

בקשות המבקש מבית המשפט הנכבד

  1. לאור חומרת התנהלותו של לינצר כעו"ד מול בית המשפט הנכבד, בית המשפט הנכבד מתבקש להעביר את המקרה לטיפול רשויות החוק.
  2. לאור התנהלותו חסרת הרסן של לינצר, לרבות ביזוי בית המשפט, כאשר אינו מהסס להמשיך להוליך שולל ולרמות את כל הנקרה בדרכו, מתבקש בית המשפט הנכבד להעביר את המקרה לטיפולה של ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין.
  3. לאור האמור, בית המשפט הנכבד מתבקש לא לאפשר ללינצר להגיש את תגובתו לבקשה שהגיש המבקש מיום 8.12.2014 ולחייבו בהוצאות לדוגמה.

מן הדין ומין הצדק להיענות לבקשות.

__________                                                                                                         __________

תאריך                                                                                                      המבקשים ע"י גולדנברג פסי

בקשת רובנר זהבה ודוד, לאפשר להעביר את החומרים שהגיש גולדנברג פסי לשופט (בדימוס) שאול מנהיים, מנשיא בית המשפט העליון (בדימוס) כב' השופט א' גרוניס, במטרה לצרפו להליך שביקש גולדנברג – הסרת צו איסור פרסום שהטילה נשיאת בית המשפט העליון (בדימוס) כב' השופטת דורית ביניש, על החלטתה, לא לפסול את השופט (בדימוס) שאול מנהיים.

רובנר דוד וזהבה התנגדו להסרת איסור הפרסום על החלטתה של נשיאת בית המשפט העליון (בדימוס) כב' השופטת דורית ביניש, הבקשה לא התקבלה ע"י נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) כב' השופט א' גרוניס!

הבקשה הוגשה על ידי עורך דין "חדש" לכאורה שייצג את זהבה ודוד רובנר בהליך זה, עוה"ד שמשון שטיין מרמת גן, בפועל התגובות בהליך הוכנו ע"י עו"ד שמואל א. לינצר, כפי שיפורסם בהמשך. 

המסמך נשלח לגולדנברג פסי מהנהלת בתי המשפט לאחר שלא נשלח אליו ע"י עוה"ד של רובנר כמחויב.

בקשה לצירוף מנהיים

החלטת נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) כב' השופט א. גרוניס מיום 14.1.2015, להסיר את צו איסור הפרסום בהמשך לבקשתו של גולדנברג פסי 

החלטה עמ' 1

החלטה עמ' 2

החלטה עמ' 3

..

בהמשך לטענות הזדון הנקמניות של זהבה ודוד רובנר נגד גולדנברג פסי בתביעה שהגישו נגדו, טענות מרכזיות התמקדו בפעילותה של עמותת "עדי עד הנצחות", בין השאר כהרגלם של בני הזוג רובנר, נטענו טענות גם נגד מנכ"ל העמותה תא"ל במיל' יצחק שגב, כמו גם נגד מאות פעילים מכובדים אחרים.

תא"ל במיל' יצחק שגב, ששירת בתקופה הגשת התביעה, כמבקר ונציב תלונות הציבור במשרד לביטחון פנים, הגיש תצהיר ארוך לבית המשפט בו פירט את פעילות העמותה והזים בתוקפנות את דברי הבלע של בני הזוג זהבה ודוד רובנר שהתחזו למשפחה שכולה.

קטעים מהתצהיר מצ"ב.

 תצהיר

אני הח"מ, יצחק שגב בעל ת.ז. מס' 64448707 לאחר שהוזהרתי כי עליי להצהיר אמת ואם לא אעשה כן אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק, מצהיר בזאת כדלקמן:

אני עושה תצהירי זה לבקשתו של מר פסי גולדנברג (להלן "גולדנברג") בקשר לעמותת "עדי-עד הנצחות" (להלן: עדי-עד" או ה"עמותה") ובהתייחס לטענות שהועלו על ידי מר דוד רובנר ורעייתו זהבה רובנר בכתבי טענות בת"א 2648/05.

אני מסכים כי תצהירי זה יוגש במסגרת ההליכים המשפטיים בתיק האמור.

סעיף 1

הנני איש צבא הקבע לשעבר. שירתתי בצה"ל 30 שנה, בתפקידי פיקוד ביחידות קרביות. במהלך שירותי בצה"ל השתתפתי במרבית מלחמות ישראל, ובאחת מהן אף נפצעתי. בשנת 1993 השתחררתי מצה"ל בדרגת תת אלוף. בתפקידי האחרון הייתי אחראי על הביקורת לכשירות של צה"ל על כל זרויותיו במסגרת משרד הביטחון.

סעיף 3

כיום אני משמש כמבקר ונציב תלונות הציבור במשרד לביטחון פנים.

סעיף 13

בין פעילויות העמותה, ערכנו ערב להצגת המתנדבים שהם חברי המועצה הציבורית. אישים רבים, אשר לא נמנו על המועצה הציבורית של העמותה, ואשר ראו את חשיבות המפעל להנצחת חללי צה"ל, גב' אורה הרצוג, אלוף מיל' יוסי פלד, מר דני גילרמן, מר סמי קצב, מר יולי עופר, מר אורי דורי, מר אברהם בורג ועוד רבים וטובים אשר היו מוכנים לשתף פעולה למען מפעל זה.

סעיף 17

קראתי את האמור בכתב התביעה שהגישו ה"ה רובנר, והתקוממתי ביותר, וזאת בלשון המעטה. אני סבור, כי בדברים שנכתבו יש כדי לפגוע בשורה ארוכה של אנשים שעמלו והקדישו מזמנם וממרצם לשם ביצוע פרוייקט של הנצחת חללי צה"ל. חשתי תחושה קשה ביותר של פגיעה בי באופן אישי ובשמי הטוב למקרא הדברים. במיוחד הדברים אמורים לגבי הטענה כאילו בפעילוה של העמותה היה ולו שמץ של מראית עין או פיקטיביות או שהציגה מצגי כזב. נדרשת מידה רבה של עזות מצח לייחס לעמותה או לי דברים כאלה, במיוחד לאחר שתרמתי מזמני וכספי לטובת קידום מטרותיה של העמותה.

סעיף 18

אין שחר לדברים שנכתבו: את גולדנברג הכרתי כשבוע לאחר כניסתי לתפקיד מנכ"ל העמותה. לא גולדנברג לא היה מעורב במינויי.

תצהיר שגב עמוד אחרון

.

חוות דעת ניטרלית מקצועית שנערכה ע"י ד"ר לימור זר-גוטמן עו"ד מומחית בתחום האתיקה נגד עו"ד חגית גליקו ממשרדו של עו"ד שמואל א. לינצר המצביעה על עבירות אתיות שעברה עו"ד חגית גליקו בהליך המשפטי ובעקבותיה, החלטת ועדת האתיקה ועד מחוז ת"א לשכת עורכי הדין בישראל לרשום לעו"ד חגית גליקו ממשרדו של עו"ד שמואל א. לינצר, הערה בגין התנהלותה ו/או התנהגותה בעניין התלונה שבנדון ! 

                                                               ד"ר לימור זר-גוטמן, עו"ד

השומר 82, זכרון יעקב 30900

טלפון/פקס: 04-6290555

zergutmanl@colman.ac.il

2 יולי 2009 

לכבוד: מר פסי גולדנברג

הנדון: מתן חוות דעת מומחה בעניין  ההודעה לבית המשפט על סיום הליך גישור ב- ת.א. (מחוזי, מרכז) 10870-12-08, 2341-09-08

פתח דבר

  1. נתבקשתי לתת חוות דעתי בעניין ההודעה על סיום הליך הגישור שנמסרה על-ידי ב"כ התובעים לבית המשפט ב- ת.א. (מחוזי, מרכז) 10870-12-08, 2341-09-08. וזו נוסח ההודעה: 

הודעה לבית המשפט על סיום הליך גישור

  1. התובעים מתכבדים להודיע לבית המשפט כי הליך הגישור בין הצדדים הסתיים ללא הצלחה.
  2. התקיימה ישיבת גישור אחת בנוכחות באי כח שני הצדדים ועוד שתי ישיבות עם התובעים ובאי כוחם.
  3. לאחר ישיבות עם התובעים ובאי כוחם, הייתה אמורה להתקיים ישיבה עם הנתבע 1 ואו עם באי כוחו.
  4. כפי שנמסר לח"מ ע"י המגשרת, עוה"ד מרים קליינברג-אתר, הנתבע 1 הסכים לקיים ישיבת גישור בנוכחותו ביום 11/6/09 אולם זמן קצר לפני מועד הישיבה הודיע בא כוח הנתבע למגשרות כי אין בכוונת מרשו להתייצב לישיבה וכי הליך הגישור הסתיים.
  5. חוות הדעת תראה כי יש בהודעה האמורה משום הפרת חסיון וסודיות וכפולה. תחילה מצד המגשרות אשר הפרו את חובת הסודיות המוטלת עליהם לפי החוק בכך שמסרו מידע סודי לידי הצד השני לגישור. ובהמשך, הפרה על-ידי ב"כ הצד שכנגד, עו"ד חגית גליקן, אשר הפרה את הוראת החסיון ואי הקבילות שבחוק בכך שהעבירה מידע חסוי לידי בית המשפט. הפרה זו גם מהווה עבירה משמעתית על חוק לשכת עורכי הדין.

א. חשיבות השמירה על הסודיות והחיסיון של הליך הגישור

  1. הליך הגישור הוא הליך בלתי פורמאלי הבא לאפשר לצדדים לסכסוך לדון באופן חופשי בסכסוך בניהם תוך העלאת רגשות, דעות, אינטרסים ועוד. הליך הגישור מחייב מעצם מהותו תקשורת חופשית, פתוחה וכנה בין הצדדים. תקשורת כזו יכולה להתקיים רק תחת מעטפת בטוחה של שמירה על סודיות. שמירה על סודיות היא ערך מכונן בהליך הגישור. בלעדיה, יחששו אנשים מלפנות לגישור.

שמירה על סודיות הליך הגישור מעודדת אנשים לפנות לגישור בכך שהיא מבטיחה להם שהמידע שיימסר על ידם בגישור לא יוכל לשמש נגדם בהליך משפטי אם הגישור ייכשל. שמירה על סודיות מבטיחה שהמגשר יוכל לבצע את עבודתו הואיל והצדדים לא יחששו לנהל בינם לבין עצמן ועמו שיחות חופשיות. ללא השיחות החופשיות, המתקיימות רק הודות להבטחת הסודיות, יגשש המגשר את דרכו באפילה בניסיון למצוא את המפתח ליישוב הסכסוך.

לדעתי, חשיבות הסודיות בגישור אף עולה על חשיבות הסודיות ביחסי עורך דין לקוח בהיותה יסוד מכונן בלעדיו לא יתקיים גישור. כך שאם החוק מכיר בסודיות רחבה וחזקה ביחסים שבין עורך דין ללקוח הרי שבמקרה של גישור צריכה להתקיים אותה סודיות רחבה וחזקה, אם לא יותר מכך.

  1. המחוקק הישראלי שותף בדיוק לתפיסה זו בדבר חשיבות הסודיות בגישור. מסיבה זו הוא הקדיש מספר הוראות חוק חשובות הבאות להבטיח שהסודיות תשמר הלכה למעשה בגישור. הוראת החוק הראשונה קבועה בסעיף79ג(ד) לחוק בתי המשפט לפיה: "דברים שנמסרו במהלך גישור לא ישמשו כראיה בהליך משפטי אזרחי."

תקנה 5 לתקנות בתי המשפט (גישור) העוסקת בחובות המגשר מכילה שלושה תתי-סעיף העוסקים כולם בחובת הסודיות שעל המגשר. הוראות אלו יסקרו בחלק ב לחוות הדעת.

  1. גם בתי המשפט שותפים ומחזיקים בתפיסה בדבר חשיבות הסודיות בגישור, ובהבטחת הגנה רחבה עליה. בפסק הדין המרכז בסוגיה בע"מ 8769/08 פלוני נ' פלונית (ניתן בתאריך 31/12/2008) מביע בית המשפט העליון בצורה ברורה השקפה זו בדברים הבאים שמפאת חשיבותם יובאו כאן במלואם:

"חסיון וקבילת דברים שנמסרו – בהליכי גישור

ט"ו.       כללם של דברים – שיטת המשפט בישראל מעדיפה, וטעמיה עמה, הן של דרכי שלום הן של עומס, שצדדים לסכסוך ינהלו משא ומתן ויגיעו להסדר מוסכם מבלי להזדקק להכרעה שיפוטית. מסיבה זו – ועל מנת להבטיח "משא ומתן חופשי" – הכירה הפסיקה באי קבילות ובחיסיון החלים על מסמכים שנוצרו במסגרת משא ומתן לפשרה (ע"א 440/75 זנדבנק נ' דנציגר, פ"ד ל(2) 260; ע"א 172/89 סלע חברה לבטוח בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד מז(1) 311):

"ההנחה היא, כי כאשר מתנהל משא ומתן לשם השגת פשרה, הצדדים לו עלולים להימנע ממצגים, הצהרות או הצעות, אשר טמון בחובם ויתור כלשהו לטובת הצד השני, מחשש שויתור כאמור ישמש כראיה לרעתם בהליך עתידי העשוי להתנהל בין הצדדים. בכך עלולים הסיכויים להשגת פשרה בין הצדדים להיפגע, ותוצאה בלתי רצויה זו בא הכלל, המגביל את קבילותם של מסמכים אלו, למנוע" (ענין סלע, 333 – הנשיא שמגר).

קרי, על אף הרתיעה מפני יצירת חסיונות (ראו בג"צ 9197/06 יחיא נ' ראש המטה הכללי (טרם פורסם)) והרצון לנהל הליכים משפטיים "בקלפים גלויים" (רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב, פ"ד נה(1) 515) – מוכנה שיטת המשפט לשלם מחיר מסוים כדי לאפשר משא ומתן גלוי ללא מורא של שימוש במידע בהליך עתידי. כללים אלה חלים – כך נקבע בפסיקה – גם על מסמכים שנוצרו כהכנה וכחלק מהליכי יישוב סכסוך חלופיים (רע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שירי (טרם פורסם)) ולענייננו גישור. הדבר מעוגן בשכל הישר; בהליך משא ומתן, מתבקש משתתף להתייחס לאפשרויות שיש בהן ויתור על זכות שבדין – ונכונותו לעשות כן תלויה במידת הבטחון שלא ייעשה בכך שימוש כנגדו אם תידרש הכרעה על פי דין. בתי המשפט מודעים לכך שויתור במהלך מו"מ אינו מהווה הודאה בזכות הצד שכנגד, אך בעלי דין חוששים כי קלפיהם ייגלו לעין השמש, ויגרמו להשפעה פסיכולוגית על בית המשפט, כביכול "הנה הוא – הצד – כבר היה מוכן לקבל פחות, נפסוק לו כך". מכשול זה שאינו תקף ככלל, יש להסיר מדרך הגישור.

ט"ז.      להגנה על "דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור" עוד מעלה יתירה שבדין על פני משא ומתן אחר – שכן לאלה נקבע דין ספציפי:

"דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי" (סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט).

"כל שהוחלף במסגרת הליך הגישור, בין בעלי הדין לבין עצמם וביניהם לבין המגשר, בין בעל-פה ובין בכתב, חסוי הוא וחסין מגילוי וליתר דיוק: אסור בגילוי" (ת"א (שלום תל אביב) 72677/04 סברס יזמות וייצוג – אוליאמפרל גיל בע"מ נ' ארמה (לא פורסם) – השופט יפרח). חסיון זה (לענייננו חשובה אי הקבילות, אך בנסיבות אין צורך להיכנס להבחנות) חל גם על "מסמכים הנערכים לצורך הליך הגישור, כגון: רשימות המגשר, הצעות של צדדים, הצעות מגשר וטיוטות הסדרי גישור" (סטי, עמ' 104), ותכליתו: "הינה הפרדה, חיץ בין הליך הגישור לבין הדיון המשפטי" (שם, עמ' 102):

"הליך הגישור מבוסס, בין היתר, על עקרון ההפרדה בין הליך הגישור להליך המתנהל בביהמ"ש לענייני משפחה, וזאת על מנת לאפשר לצדדים לחלוק בפתיחות את המידע שנועד לקדם את המשא ומתן בין הצדדים, גם אם אין, ברצונם או בכוונתם, להביא מידע זה בפני בית המשפט" (בר"ע (תל אביב) 1099/04  ג' נ' נ' ג' מ' (לא פורסם) – השופטת שטופמן).

י"ז. קרי, נבנה חיץ בין הדברים והמסמכים המוחלפים בחדר הגישור – לבין העולם המשפטי שמחוצה לו. רק דברים שהצדדים הסכימו שיחצו חיץ זה יכולים לעבור מעולם לעולם (על חשיבות הסודיות והחסיון להליך הגישור ראו גם ת"א (שלום תל אביב) 22971/04 רוזן נ' אליעז בנימינה (18-18) בע"מ (לא פורסם); לחשיבות בהקשר סכסוכים בין בני זוג ראו בע"מ 8579/05 פלונית נ' פלוני (לא פורסם) שעניינו החלטת השופטת שטופמן הנזכרת). על כן גם מקפידים בתי המשפט, כי דברים שהוחלפו בהליך גישור (או במו"מ אחר לפשרה) לא יישמעו באולם בית המשפט אלא בהסכמת הצדדים." [ההדגשה אינה במקור ל.ז-ג]

ב. הפרת סודיות מצד המגשרות

  1. תקנה 5 לתקנות בתי המשפט (גישור) קובעת את חובות המגשר. שלושה מתוך שמונת הסעיפים המרכיבים את הכלל קובעים את חובת הסודיות המוטלת על המגשר. וזו לשונם:

"(ד) המגשר לא ישתמש בכל מידע שנמסר לו במהלך הליך הגישור, שלא יכול היה לקבלו בדרך אחרת במאמץ סביר, לכל מטרה זולת הגישור.

(ה) המגשר לא יגלה כל מידע שנמסר לו במהלך הליך הגישור למי שאינו צד לגישור.

(ו) מסר בעל דין מידע למגשר תוך דרישה לשומרו בסוד, ישמור המגשר על סודיות המידע כלפי כל בעל דין אחר, אלא אם ויתר מוסר המידע על הסודיות."

הסעיפים נחלקים לשלושה מישורים: סעיף קטן ד אוסר על ניצול המידע בידי המגשר עצמו, סעיף קטן ה מדבר על גילוי לצד שלישי מחוץ להליך וסעיף קטן ו עוסק בגילוי לצד לגישור.

  1. בענייננו, רלוונטי ס"ק ו האוסר גילוי לצד האחר לגישור מתייחס למידע שנמסר למגשר בשיחה עם צד אחד בנפרד (cacus). בסעיף 4 להודעה על סיום הגישור לבית המשפט נאמר: "כפי שנמסר לח"מ ע"י המגשרת, עוה"ד מרים קליינברג-אתר, הנתבע 1 הסכים לקיים ישיבת גישור בנוכחותו ביום 11/6/09 אולם זמן קצר לפני מועד הישיבה הודיע בא כוח הנתבע למגשרות כי אין בכוונת מרשו להתייצב לישיבה וכי הליך הגישור הסתיים."

יש בדברים לעיל הודעה מפורשת כי המידע נמסר לצד השני בידי המגשרת עצמה. לדעתי, אלו דברים שחל לגביהם ס"ק ו – והיה על המגשרת לשמור אותם בסוד.  יש להגן על כל מידע שמסר הצד שכנגד למגשר מבלי להבחין  בסוג וטיב המידע וזאת במטרה להבטיח את ההגנה הרחבה על סודיות. כפי שהוצגה בחלק א' לחוות הדעת.

ג. הפרת החסיון והוראת אי הקבילות בידי הצד השני

1סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט קובע: "דברים שנמסרו במהלך גישור לא ישמשו כראיה בהליך משפטי אזרחי." עמדת הפסיקה, כפי שניתן לראותה מפסק הדין המחייב בסוגיה בע"מ 8769/08 פלוני נ' פלונית (ניתן בתאריך 31/12/2008) בו נאמר:

"ט"ז. להגנה על "דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור" עוד מעלה יתירה שבדין על פני משא ומתן אחר – שכן לאלה נקבע דין ספציפי:

"דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי" (סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט).

"כל שהוחלף במסגרת הליך הגישור, בין בעלי הדין לבין עצמם וביניהם לבין המגשר, בין בעל-פה ובין בכתב, חסוי הוא וחסין מגילוי וליתר דיוק: אסור בגילוי" (ת"א (שלום תל אביב) 72677/04 סברס יזמות וייצוג – אוליאמפרל גיל בע"מ נ' ארמה (לא פורסם) – השופט יפרח). חסיון זה (לענייננו חשובה אי הקבילות, אך בנסיבות אין צורך להיכנס להבחנות)."

  1. הוראת סעיף 79ג(ד) הופרה ברגל גסה בידי ב"כ הצד השני, עו"ד חגית גליקמן, כאשר היא מסרה בסעיף 4 להודעה על סיום הגישור, מידע חסוי שאינו גם קביל בהליך אזרחי. אסור היה לגלות את המידע הזה בבית המשפט בהיותו חסוי ואסור היה להציגו כראיה במסגרת ההליך האזרחי המתנהל בין הצדדים. העובדה שבית המשפט ביקש את תגובת הצד השני המיוצג בידי עו"ד נחושתן מלמדת שבית המשפט רואה בדברים אלו משום ראיה שהוצגה בפניו.
  2. הוראת סעיף 79ג(ד) רחבה מבחינת המידע עליו היא מגינה – "דברים שנמסרו במסגרת הליך הגישור". דהיינו, כל מידע שנמסר במסגרת הליך הגישור ובכלל זה גם נכונות או אי נכונות אחד הצדדים להתייצב לישיבות הגישור – לא ניתן להציגו בבית משפט. ויש בהצגה כאמור בסעיף 4 להודעה הפרה של הוראת הסעיף.
  3. מבחינת בית המשפט, משמעות הוראת החסיון ואי הקבילות בסעיף 79ג(ד) היא שאסור לו להתייחס לדברים שהוצגו בפניו תוך הפרת הוראת הסעיף. בית המשפט הוא שנדרש להגן על סודיות הגישור ובמקרה שצד הפר אותה, אסור לבית המשפט לתת יד להפרה בכך שיתייחס לדברים. לפיכך, נדרש בית המשפט להוציא מתיק בית המשפט את ההודעה על סיום הליך הגישור.
  4. האם התנהגות עו"ד חגית גליקמן מהווה הפרה של הוראות האתיקה המקצועית? לשם כך, יש להתייחס להחלטה שנתנה ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין ושפורסמה בבטאון אתיקה מקצועית גליון 26 בעמ' להלן ההחלטה:

"סודיות בגישור: גילוי הסיבה לכך שלא התקיים הליך גישור

עובדות הנילונה ייצגה את בן זוגה של המתלוננת בהליכים כנגדה. לטענת המתלוננת, מנתה הנילונה בפני בית המשפט לענייני משפחה את הסיבות לכישלון הליך גישור בין הצדדים, כאשר כתבה בתגובה שהגישה: "למרבה הצער, הליך הגישור טורפד על ידי המבקשת באופן ציני ומיותר. יחידת הסיוע קבעה מועד לפגישה, כאשר ב"כ המשיב פינה יום במיוחד לצורך הישיבה הנ"ל. המבקשת פשוט ביטלה את הישיבה, מתוך חוסר רצון בהידברות, כך שאין יסוד להצהרתה כי הגישור נכשל ויש בכך אף משום הטעייה"

המתלוננת טוענת כי בכך פגעה הנילונה בחיסיון הליך הגישור. לטענת הנילונה, החיסיון חל על תכניו של הליך גישור מתנהל ולא על הימנעות מהגעה להליך גישור, שכלל לא התקיים.

החלטה לגנוז את התלונה. משהודיעה המתלוננת לבית המשפט שהגישור נכשל, בשעה שהיא עצמה ביטלה את ישיבת הגישור, היה בדבריה מצג עובדתי כאילו התקיים גישור בפועל. במצב דברים זה רשאי הצד שכנגד להעמיד הדברים על דיוקם ואין בכך עבירה אתית.

יוער, כי אף שלא מצאנו חשיפה אסורה של פרטים מתוך גישור, ניתן היה לנסח את הדברים אחרת. [החלטה מספר את 351/06]"

  1. לדעתי, במקרה הנדון בהחלטה לעיל, הצד המתלונן הוא שויתר על סודיות המידע בכך שהקדים ופנה לבית המשפט והודיע שהליך הגישור נכשל. יתרה מכך, דבריו אלו לבית המשפט היוו הטעיה, שכן הליך הגישור לא נכשל אלא כלל לא נערך כיוון שהוא ביטל את ישיבת הגישור. לנוכח ההטעיה והויתור על הסודיות הטמון בה קמה זכותו של הצד השני להעמיד דברים על דיוקם בפני בית המשפט. מסיבה זו ורק מסיבה זו קבעה ועדת האתיקה שאין מצד בא כוח הצד השני עבירה משמעתית של חשיפה אסורה של פרטים מתוך גישור.

שונה המקרה שלפנינו שבו לא נאמר דבר לבית המשפט ע"י מר גולדנברג ובא כוחו ובודאי שלא נאמרו דברים מטעים, כך שאין כל ויתור על הסודיות ואין כל צורך לתקן את הדברים שהציג צד אחד בפני בית המשפט. אלא יש הפרה בוטה של הוראת החסיון ואי הקבילות.

החלטת ועדת האתיקה שפורסמה לעיל מראה כי בנסיבות המקרה שלפנינו – שבו עו"ד חגית גליקו היא שהפרה ראשונה את הסודיות ומסרה לבית המשפט פרטים חסויים ומטעים בשאלה מדוע נכשל הליך הגישור – הפרה את סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט ובכך עברה עבירה משמעתית של התנהגות שאינה הולמת עורך דין לפי סעיף 53 וסעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין.

scan0001

החלטת ועדת האתיקה נגד עורכת דין ממשרד לינצר

 

 

 

 

 

 

.

..

בבית משפט מחוזי                                                                                                ת.א. 10870-12-08

מרכז                                                                       הבקשה קבועה בפני כב' הנשיאה השופטת גרסטל                                 

בענין:                          

1. פסי גולדנברג

2. פ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ

————————————————————                        

המבקשים

הנתבעים 1-2

– נ ג ד –

1. זהבה רובנר

2. דוד רובנר

ע"י ב"כ עוה"ד שמואל א. לינצר מרח' מנחם בגין 7 רמת גן 52521

טלפון: 03-7519988 פקס: 03-7511332

המשיבים

התובעים 1 ו-2                                                                                                                            

דורון טוראל

רח' פרופ' נחום 10 ראשון לציון

טל' 0507-425474

המשיב

נתבע 3   

בקשה דחופה לעיכוב הליכים מחשש למחטף, בעקבות החלטות כב' השופט בישיבה מיום 8.7.2010

בקשה דחופה מכב' נשיאת בית המשפטת השופטת גרסטל לקבלת החלטה בעניין השהיית כב' השופט שאול מנהיים מניהול התיק 

בהמשך לניסיונותיו הנואשים של המבקש בכל דרך לדחות את הדיון שנקבע ליום 8.7.2010 עקב מצב בריאותו ובהסתמך על בקשותיו של רופאיו והמסמכים שהומצאו לבית המשפט הנכבד, כב' השופט לא דחה את הדיון למרות שהמבקש לא התייצב לדיון בהמשך להודעתו לבית המשפט שלא יוכל לקיים את חקירת התובע במצבו ומהסיבות הרפואיות שהובאו לפניו בהרחבה יתרה. במהלך הדיון נתן כב' השופט מספר החלטות שנודף מהם ריח של מחטף כנגד המבקש, בהמשך לרצף האירועים הבלתי מתקבלים על הדעת בהתנהגותו של כב' השופט כלפיי המבקש, אשר הועלו הן בהודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות לבית המשפט העליון והן, בפני כב' נשיאת בית המשפט הנכבד השופטת גרסטל.

  1. המבקש חזר ופנה לבית המשפט הנכבד בבקשה לדחות את הדיון שנקבע ליום 8.7.2010 מהסיבות שפורטו בבקשתו.
  2. המבקש שהיה רתוק למיטתו כמעט כבשגרה, לא הגיע לדיון לאחר ששלח את הודעתו לבית המשפט.
  3. כב' השופט דחה את בקשותיו של המבקש בטענות לא מבוססות ומוטעות.

הישיבה וההחלטה ההזויה מיום 8.7.2010

  1. הישיבה ביום 8.7.2010, הוקלטה ופרוטוקול הישיבה טרם הומצא למבקש.
  2. כל הפרטים המצוינים הועברו לידיעתו של המבקש מנתבע 3 שנכח בישיבה.
  3. ביום 24.6.2010 וביום 1.7.2010, קבע כב' השופט שביום 8.7.2010 יסיים המבקש את חקירתו של התובע.

לדוגמא מפרוטוקול הדיון מיום 24.6.2010 עמ' 434

כב' השופט:      טוב, תודה. אני רק מחזיר את הטופס האחרון שאדוני שאל עליו.

                       אנחנו נסיים בזה את ישיבת היום. אני חוזר ומזכיר שבישיבה הבאה הקבועה ליום ה' הקרוב, בעוד שבוע מהיום אנחנו נסיים את חקירתו הנגדית של מר רובנר, ואני מודיע את זה היום על מנת שמר גולדנברג יערך לכך בשבוע הקרוב, שהחקירה תהיה כזו שהוא יספיק לשאול כל מה שצריך באמת לשאול בדיון הבא. תודה רבה.

  1. כב' השופט ציין בהחלטתו ביום 1.7.2010 שעדותם של עדי ההגנה יישמעו לאחר הפגרה במועדים שטרם נקבעו.
  1. בישיבה ביום 8.7.2010 פנה ב"כ התובעים לכב' השופט וביקש לקבל פס"ד בתיק.
  1. החלטות כב' השופט מיום 8.7.2010: 

24.1 – הסתיים תהליך העדת העדים.

24.2 – השלמת חקירתו של התובע לא תתקיים.

24.3 – לא יושמעו עדי ההגנה.

24.4 – ב"כ התובעים יגישו את סיכומיהם עד ליום 18.7.2010 !

24.5 – המבקש יגיש את סיכומיו עד ליום 26.7.2010 ! 

  1. החלטת השופט על תתי סעיפיה מעידה, על ניסיון בוטה להכשיל את המבקש שאינו מיוצג בל כורחו בהליך המשפטי, שעל פניו נראה מנוהל ומנווט על בסיס הדורש בחינה וחקר מעבר לקביעות משפטיות מקובלות.
  1. ב"כ התובעים הודיע לפרוטוקול שככל הנראה תימחק התביעה כנגד הנתבע 3. 
  1. במשך להחלטתו של כב' השופט יש לזכור, התביעה הקנטרנית שהוגשה כנגד המבקש עולה על 11 מיליון ₪. 
  1. לו בחר כב' השופט להטיל סנקציה כלפיי המבקש  על העובדה שלא התייצב לדיון למרות המצב הבריאותי המתואר בהרחבה והאישורים הרפואיים שהיו מונחים לפניו, יכול היה לאמץ סנקציות אחרות.
  1. העובדה שמסכת עדי ההגנה טרם נשמעה ונקבעה להישמע רק אחרי הפגרה, מעידה שכב' השופט "חיפש" אמתלה להעמיד את המבקש בפני מצב בלתי אפשרי, למנוע ממנו את זכויותיו המשפטיות ולחזור ולהצביע על משוא הפנים כלפיי המבקש.
  1. החלטת כב' השופט מעידה בפעם המי יודע כמה, עד כמה התנהלות התיק מוכתמת מתוכננת ופסולה ומעידה כי דעתו של כב' השופט נעולה בבריח כבד.
  1. לא ניתן להתעלם כעולה מהרצף הכרונולוגי של האירועים המתועדים, שכב' השופט הוביל את  ההליך, למטרה אותה הכתיב וסימן לעצמו עם קבלת התיק לידיו, מסיבותיו, כפי שעולה מרצף האירועים  העובדתיים המועלים ע"י  המבקש בחומרים  המצויים בפני  בית המשפט הנכבד, סיום ההליך לפני הפגרה, חסימת המבקש מלהעיד את עדיו ורמיסת המבקש.
  1. המבקש לא יתפלא להיווכח שסיכומיהם של ב"כ התובעים כבר מוכנים. בצעד מדהים ומתוכנן היטב מבחינתם של התובעים, התובעים ויתרו להעיד את המבקש ואת נתבע 3 לאחר שהטיחו בהם האשמות קשות ביותר בדבר מעשייה הונאה ומרמה, בכתב התביעה האסטרונומי שהגישו נגדם, ע"ס העולה על 11 מיליון ₪.
  1. המבקש לא ישתומם אם יימצא שפס"ד ערוך ומוכן.
  1. המבקש אינו מסתיר את העובדה שהנו מצוי בסערת חושים ורגשות, כאשר מצבו הכללי ירוד וחסר אנרגיות. השתלשלות כל האירועים שעברו עד עתה על המבקש, מצידו של כב' השופט שהובאו לידיעת כב' הנשיאה, מעלה תהיות שונות, לגביי הסיבות המניעות את כב' השופט להתנהג כפי שהוא נוהג. מעבר ליצר הנקמה של כב' השופט, המשפיע על התנהגותו לאחר הגשת הערעור לבית המשפט העליון, נשאלת השאלה, מה היו המניעים הראשונים של כב' השופט לנהוג במבקש כפי שנהג במקרים הרבים המצוינים בערעור עצמו ?
  1. במטרה לנסות ולאתר חומרים שיצדיקו את תביעתם ההזויה, בתקופה האחרונה פנו התובעים לבית המשפט של הפירוק, בבקשה לעיין במסמכי החברה המצויים אצל מפרק החברה מזה למעלה מ -10 שנים ובימים האחרונים סרקו את החומרים, בניסיונם "לתת תוכן" לתביעתם הקנטרנית. לאור בקשתם, ברור שגם ניסיונם זה לא העלה חרס בידם. 

סיכום

  1. כב' השופט אינו מסוגל לשפוט את המבקש משפט צדק וההליך אינו הליך הוגן, נהפכו,

       כב' השופט מתנהג שוב ושוב במשוא פנים כלפיי המבקש.

  1. כב' השופט אשר דעתו נעולה כלפיי המבקש בצורה חמורה, אינו מסוגל לדון באובייקטיביות וניטראליות בבקשות המוגשות על ידי המבקש לרבות המעוגנות במסמכים רפואיים.
  2. כב' השופט רומס שוב ושוב את כל  זכויותיו  של  המבקש  ומפליא בקיצוניות המאפיינת את התנהגותו, סגנון דיבורו והחלטותיו כלפיי המבקש בכל עת מחדש.
  1. השתלשלות האירועים הצפופים בניהול ההליך הבלתי מתקבל על הדעת מצידו של כב' השופט כלפיי המבקש, חייבת להיפסק ולהיבדק. המבקש משלם מחיר בריאותי כבד ביותר לנוכח ההשפלות החוזרות ונשנות כלפיו מצידו של כב' השופט מבלי להתייחס להיבטים אחרים.
  1. כב' השופט ממרום עמדתו והעוצמה המוענקת בידיו, דוחק את המבקש לחוסר יכולת להתמודד, בשילוב  שנוצר עם סבלו  הפיסי והנפשי ולתחושת  ההתעללות  המתמשכת כנגדו.
  1. בהחלטתו מיום 8.7.2010 כב' השופט קיבע ונתן תוקף של ממש לכל טענותיו של המבקש כלפיו כפי שנטענו ע"י המבקש בפני כב' נשיאת בית משפט נכבד זה.

הבקשות מכב' נשיאת בית המשפט השופטת גרסטל

  1. במצב המתואר שההליך מצביע על מחטף משפטי של ממש כלפיי המבקש, המבקש חוזר ומבקש מבית המשפט הנכבד לעכב את ההליכים ללא דיחוי.
  1. הנזקים המוחשיים העלולים להיגרם למבקש ברורים ולמרות היותו לא מיוצג וחסר יכולת להישען על אסמכתאות משפטיות התומכות בבקשותיו, הבקשה לעיכוב ההליכים בשלב זה נדרשת, הכרחית ומהותית ביותר.
  1. בית המשפט הנכבד, מתבקש להיענות לבקשת המבקש במקביל לעיכוב ההליכים ובחינת ההתנהלות בתיק בצורה מעמיקה השלכותיה, מניעיה והיבטים אחרים הנובעים מתוצאותיה להשהות את המשך ההליך בפני כב' השופט מנהיים.
  1. בהמשך לראיות המובאות בפני בית המשפט הנכבד המצדיקות את העברת כב' השופט מניהול ההליך תתבקש כב' הנשיאה לבטל את החלטתו האחרונה של כב' השופט מיום 8.7.2010 ולקבוע לאור השתלשלות האירועים החמורים, החלטות הנוגעות לשמיעת התיק בפני כב' שופט לרבות לגביי החלטות ביניים שניתנו אשר נתנו והטעו את ההליך לכיוון הנבחר של כב' השופט, המתוארות בהרחבה בבקשותיו של המבקש.
  1. המבקש מבקש הזדמנות מכב' הנשיאה הנכבדה, להשמיע את טיעוניו בפניה.
  1. כב' הנשיאה מתבקשת לתת כל סעד אחר שיימצא לנכון על ידה, על מנת להגן על המבקש מתוצאות ההליך הלא הוגן והנקמני המתנהל כנגדו.

מין הדין ומן הצדק להיעתר לבקשות.

          __________                                                                                                        __________

             תאריך                                                                                                           בשם המבקשים

                                                                                                                                  גולדנברג פסי

.

28.6.2010

עבור

נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז

כב' השופטת הילה גרסטל

כב' הנשיאה השופטת הילה גרסטל,

הנדון : בהמשך לפנייתי לעזרה בהולה מכבודך,

רמיסת זכויותיי, השפלתי והתנהגות פוגענית  של כב' השופט

כלפיי במהלך הדיון ביום 24.6.2010

בקשה דחופה להשהיית המשך ההליך בפני כב' השופט

ודחיית דיונים מסיבות רפואיות

 

בקשה זו המופנית לכבודך מבוססת על אירועים שקרו אחרי הגשת "הודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות" במהלך דיון שהתקיים בפני כב' השופט שאול מנהיים בת.א ת.א. 10870-12-08 ביום 24.6.2010, בבקשה שכבודך תורה להפסיק, בתוקף תפקידה הרם כנשיאת בית המשפט הנכבד, את המשך ניהול התיק בפני כב' השופט, עד שכל הראיות התומכות את בקשתי, תוצגנה בפני כבודך במלואן ולדחות את הדיונים הקרובים מהסיבות המצוינות בבקשה זו.

  1. בראשית פנייתי, ברצוני להודות לכבודך, שנאותת להתייחס לפנייתי ביום 24.6.2010, כאזרח אשר אינו מיוצג המרגיש נרמס, מופלה ונפגע במסכת של אירועים ע"י כב' השופט.
  1. לאחר קבלת תשובת כבודך, הדיון באולם בית המשפט הנכבד התקיים בניהולו של כב' השופט.
  1. בפתח הדיון שהוקלט, עדכן כב' השופט את הנוכחים בבקשה שהוגשה על ידיי לדחיית הדיון, וציין את הסיבות שהניעו אותו להחליט לדחות את הבקשה.
  1. כב' השופט הודיע לנוכחים שעקב מחויבות לא צפויה, בעקבות מקרה מצער שקרה לאחת השופטות, הדיון יוכל להתקיים רק החל משעה 10:30. כב' השופט הציג עמדה לפיה הוא מפקפק בנכונות בקשתי לגביי מועד הבדיקה (יום הדיון) ודחיפותה. כב' השופט הורה שאסע להביא אישור מהמוסד הרפואי בו הייתי אמור לקבל טיפול בבוקר הדיון, המעיד שזומנתי אומנם ליום הדיון, זימון דחוף.
  1. לצערי הרב מאחר והדיון מוקלט אינו בידיי לא אוכל להציג בפני כבודך את תמליל הדיון, תמליל צפוי להיות מוכן רק בעוד כעשרה ימים עד שבועיים ימים.
  1. כב' השופט כמובן, התעלם לחלוטין מהעובדה שבגין מחלתי הקבועה אשר מאופיינת בחוסר יציבות כפי העולה מהמסמכים הרפואיים שלפני בית המשפט, הוציא רופא מחליף לרופאת המחוז, רופאת המשפחה המרכזת את הטיפול בכל בעיותיי, המצויה בהתמודדות משפחתית כואבת, אישור מחלה ל – 9 ימים, אישור שתקפותו נדחתה על ידו. 
  1. כב' השופט בהחלטתו הראשונה בה דחה את בקשתי לדחיית הדיון, התייחס למצב בריאותי הקיים בגינו הפכתי בל כורחי לנכה מוגבל, בלשון ציורית רפואית וכמומחה בתחום ההמטולוגי "לדבר שמה בכך", בניגוד לעובדות הרפואיות ודעתו המלומדת רבת הניסיון של הפרופ' המטפל בי בתוקף תפקידו כמנהל המחלקה, ולרופא מומחה שמונה לבדוק אותי מטעם המוסד לביטוח לאומי לפני הכרזתי כנכה.
  1. מצב בריאותי הקבוע והעדכני מצוי בחומר המצוי בפני בית המשפט שנכתב ע"י הפרופ' המטפל בי:

             הבעיות הרפואיות המשפיעות על מצב בריאותי מוגדרות בין השאר כגורמות: – "הפרעות  נוירולוגיות מסוגים שונים,  כולל הפרעות בריכוז               ובחשיבה, עייפות, תשישות והפרעות מוטוריות שונות".

             בתעודות הרפואיות שנכתבו ע"י הפרופ' המטפל בי מצוין בין השאר מצבי:

             "המחלה אינה מאוזנת עדיין ובעטיה סובל מעייפות רבה, תשישות המגבילה אותו מביצוע פעולות יומיות כולל עבודה, נאלץ לשכב                במהלך היום אחרי פעילות קלה ביותר,  סובל מירידה ברמות הקשב והריכוז…." 

   התייחסויות נוספות למצבי, ניתן למצוא בחוות הדעת המקצועית של הרופא מטעם הביטוח הלאומי אשר קבע את נכותי ועובדת השיקום.          

  1. כאמור רק בגלל חששותיי מתגובה בלתי צפויה מצד כב' השופט, הגעתי לדיון בתקווה שהדיון יידחה לנוכח הנסיבות. 

המצאת האישור לבקשת כב' השופט והעלבון המתמשך

  1. למרות העומס הרב עבורי במצבי הגופני והמנטאלי הקיים, נעניתי לדרישת כב' השופט להמציא את האישור ונסעתי למוסד הרפואי אליו זומנתי, לשם המצאת האישור המבוקש. 
  1. כפי שנקבע בסמוך לשעה 10:30, מותש, עייף ופגוע לאחר למעלה משעה מתישה, המצאתי לכב' השופט את המסמך המעיד שאומנם זומנתי לקבל טיפול דחוף, ביום 24.6.2010 בעקבות הפנייה של פרופ' מכובד מנהל מחלקה בבית חולים מרכזי בישראל המטפל בי, החל מאז שהתפרצו אצלי, מחלותיי הארורות.

מצ"ב בחיסיון עם האישורים הרפואיים הנוספים. 

מצ"ב מסומן א' 

  1. כב' השופט בצעד שאיני יכול שלא לכנותו אלא, השפלה ושבירת רוחי, לעיניי קהל הנוכחים: התובעים, ביתם, עוזרם האישי, עורכי הדין של התובעים, העוזרת האישית של כב' השופט, המקליטה ונתבע 3, ניתח בצורה לעגנית את האישור שהומצא לו על ידיי, תוך שהוא מפגין לכאורה ידע רפואי מעמיק "בתהליך רפואי", כשהוא מסביר לפרוטוקול שהטיפול אותו קבע פרופ' מכובד המוביל בתחומו בארץ כטיפול דחוף, אינו דחוף, תוך כדי שהוא מציין שלאחר המצאת האישור, עדיין חסרים לו נתונים ואינו מוצא מקום לדחות את הדיון. דעתו של כב' השופט הייתה נעולה קודם להמצאת המסמך המבהיר, התעלמותו מחופשת המחלה שקיבלתי לאור מצבי הרפואי שאינו קשור כלל בבדיקה אותה הייתי אמור לעבור בבוקר הדיון ורצף האירועים העידו, שכב' השופט חיפש דרך להביע בפני "קהל מעריציו" פעם נוספת, את כושר הרטוריקה שלו ואת יכולתו לחבוט בי, להציג אותי כבלתי אמין לגביי מצב בריאותי ולשים אותי לקלס בעיניי כל תוך כדי רמיסת עקרונות "המשפט ההוגן" על כל הגדרותיו. 
  1. טון הדיבור שהדברים נאמרו ולא בפעם הראשונה של כב' השופט כלפיי היה, מתנשא, תוקפני ביותר בעל גוון חיתוך מעליב, בלתי סבלני וחסר כל כבוד ונינוחות.

אין בי ספק שלאחר האזנה לקלטת מישיבת ההוכחות הראשונה והאחרונה, כבודך תבין שבדבריי אין דברי גוזמה, נהפכו, מילותיי נבחרו בקפידה, שמא עלולות הן לפגוע שלא בצדק בכב' השופט.    

  1. במצב שהתהווה לא אוכל לשוב ולהציג בפני כב' השופט מידע אישי, רפואי כלשהו בחיסיון, שמא ישמש זה ככלי כנגדי, כלי באמצעותו מצבי הבריאותי יהפוך לנחלת הכלל כלי שישמש לנגח אותי, זאת מעבר לחוסר יכולתי לתפקד כמי שאינו מיוצג מכפייה בניהול ההליך מולו ומוגבל לעשות כן בגלל מצבי הבריאותי הפיסי והמנטאלי.
  1. תחושתי שהמאמץ העצום שעשיתי לנסוע למוסד הרפואי נעשה לריק מאחר ודעתו של כב' השופט הייתה נעולה מלכתחילה, התממשה באחת. הטיפול שהייתי אמור לקבל נדחה, מבלי קשר לעובדה שבמצבי הכללי לא יכולתי לקיים את הדיון כהליך הוגן, במהלכו נכפה עליי לחקור את עד התובע בתביעת ענק שהושתה עליי. 
  1. התנהגותו של כב' השופט כרצף התנהגותי כלפיי, המתואר בהרחבה בהודעת הערעור על החלטה בטענת פסלות, שהוגש לבית המשפט העליון, פגעה בכבודי, רמסה את זכותי לשמור על החיסיון הרפואי עליו אני מקפיד לשמור והצליחה לגרום לי לאבד את שרידי כושר החשיבה, כושר הריכוז ויכולתי התפקודית באופן שקשה לתארו במילים. 
  1. ברור שלא יכולתי כלל להשיב לכב' השופט או להתנצח איתו, כאשר נטל על עצמו תפקיד של "מומחה רפואי" ולא בפעם הראשונה, האווירה הייתה הזויה כב' השופט רמס את כבודי, העליב אותי והציג אותי בצורה פוגענית כאשר לצידי אין איש שיכול להגן עליי מפני התקפתו. לצערי קיבלתי פעם נוספת הוכחה ניצחת עד כמה כב' השופט אינו יכול לשפוט אותי בניטראליות וללא משוא פנים. 
  1. בהתנהגותו של כב' השופט לא רק שלא נשמר דימויה של המערכת השיפוטית כמצופה, אלא, דימויה נפגע וחבל ולא רק בעיניי. תגובות ההזדהות של התובעים וקבוצתם "להסבריו הרפואיים המפולפלים" ברורים וככל הנראה העניקו לכב' השופט תחושת חוזק וגאווה כפי שקרה גם בישיבת ההוכחות הראשונה, אולם בטוחני, שלא תרמו לחיזוק דימוי המערכת המשפטית, בתוכם פנימה, אלא אם כן, יש דברים הנעלמים מעיניי. 
  1. גם אם כב' השופט חשב שהאישור הרפואי אינו עונה לציפיותיו, היה יכול להסתפק בהודעה קצרה ועניינית שהאישור אינו מספק אותו ותו לא. בשביל מה היה נחוץ היה כל ההסבר התיאטרלי המיותר ? האם במצב שכזה אפשר בכלל לנהל הליך הוגן ? 
  1. ייתכן ששגיתי כאשר לא הודעתי שלא אוכל להמשיך לקיים את הדיון באותו מועד. הגעתי למצב של כמעט אפיסת כוחות מנטאליים ותפקודי הפך להיות כרובוט המתפקד על טיפות האנרגיה האחרונות שלו כמי שחושש מהתפרצויותיו של כב' השופט כלפיו לעיתים תכופות. 

המשך רמיסת זכויותיי ע"י כב' השופט במהלך הדיון ביום 24.6.2010 

  1. במהלך הדיון בו חקרתי את התובע, המשיך כב' השופט את דרכו בעלבונות חוזרים ונשנים כלפיי, רמס את יכולתי לנהל הליך הוגן ללא משוא פנים, היה חסר סבלנות בצורה מופגנת כלפיי, חסם אותי בניסיוני להגיע לחקר האמת, הרים עליי את קולו לא פעם במצב בו הייתי כתוש לחלוטין חסר חיוניות, הפגין חוסר אורך-רוח, הפגין כלפיי חוסר סבלנות ואדיבות ולא נהג כלפיי במתינות תוך כדי פגיעה חמורה בחקירה אותה ניסיתי לנהל למרות כל המגבלות המצוינות. 
  1. לאור מצבי הגופני והמנטאלי, הדיון הגיע לסיומו למעלה משעתיים לפני הזמן שהוקצב לו, מבלי שיכולתי למצות את חקירת התובע שתוכננה לדיון זה.
  1. כל הדברים המצוינים, מצויים בהקלטת השיחה שהוקלטה שטרם הוכנה לתמליל ולכן אינני יכול להציגם בפניי כבודך בשלב זה כתמליל. האזנה לשיחה תגלה עד כמה דבריי מקבלים משנה תוקף בגוון קולו של כב' השופט ובתוכן הדברים לגופם. בהקלטת הדיון, נשמעת בבירור התייחסותו של כב' השופט לפחות פעם אחת לגביי נושא הזמנת העדים בניגוד גמור לרושם שיצר בהחלטתו בעניין מיום 12.5.2010, שכביכול תישקל הזמנת העדים שביקשתי לזמן לאחר שמיעת עדי ההגנה. בחקירת עד התביעה שזכה למטריית הגנה במהלך חקירתו מכב' השופט לכל אורכה, בנושאים מהותיים חשבונאיים הקשורים במישרין לרואי החשבון של החברה, הערתי בדרך טבעית שרו"ח יעידו בהקשר לנושאים החשובים במחלוקת, אותם מנסה התובע להסתיר, כב' השופט בזלזול אופייני, לא התאפק פנה לעוזרתו וציין "אני לא חושב שנביא אותם אבל לא חשוב". כאמור דעתו של כב' השופט נעולה בכל הנושאים ללא יוצא מהכלל, החץ נעוץ זה מכבר, המעגלים משורטטים מסביבו, שוב ושוב.  
  1. התבטאותו של כב' השופט "אני לא חושב שנביא אותם אבל לא חשוב" אשר נקלטה היטב בתמליל, נאמרה באינטונציה המאומצת כאשר מבטא אדם בזלזול כלפיי נושא, "מה זה כבר משנה".
  1. חמורה שבעתיים התבטאותו המצוינת של כב' השופט לגביי סוגיית זימון העדים "אני לא חושב שנביא אותם אבל לא חשוב", לאור העובדה, שהחלטת כב' השופט מיום 12.5.201, שמטרתה הייתה אך ורק לרצות אותי באותה נקודת זמן ולהימנע מפולמוס בעניין, שימשה מצע להחלטתו של כב' שופט בית המשפט העליון א' גרוניס בתיק רע"א 4064/10 סעיפים 1 ו-2, כאשר כב' השופט א' גרוניס מציין בהחלטתו "יש לזכור, כי בית המשפט לא סגר את הדלת בפני העדה של עדים נוספים מטעם המבקשים. בהחלטה מיום 12.5.2010 נאמר, כי לאחר שמיעתם של חמישה עדים (המבקש והארבעה שיזומנו) יישקל זימונם של עדים נוספים, דרך זו הינה ראויה ונכונה"
  1. התבטאותו של כב' השופט לאחר החלטת כב' השופט א' גרוניס, מקבלת משנה תוקף שדעתו של כב' השופט נעולה זה מכבר גם בסוגיית הזמנת העדים, לה השפעות מהותיות על ניהול משפט הוגן, ללא משוא פנים ונטול מדעות קדומות. 
  1. מאחר ופרוטוקול הדיון טרם הוכן ואינו מונח בפני כבודך, נמנעת ממני האפשרות להפנות את כבודך לדוגמאות נוספות מהתבטאויותיו החמורות של כב' השופט במהלך הישיבה האחרונה. התמונה הכוללת העולה מהישיבה האחרונה עגומה, כב' השופט אינו כובש את יצרו הנקמני כלפיי, משוא הפנים כלפיי זועק וצדק לא נעשה. 
  1. בטוחני שלא קל לכבודך לקבל את דבריי כפי שהם, ברם, אינני מבטא תחושות ומחשבות, דבריי מבוססים על עובדות מתועדות שהלוואי ולא היו שכאלה. משוכנע אני שכבודך לא הייתה מאפשרת לצדדים המופיעים מולה להתבטא ולהתנהג כפי שכב' השופט עושה מולי ברצף.
  1. כתוצאה ישירה לרצף האירועים, במהלך סוף השבוע האחרון ואתמול סבלתי מתסמינים בריאותיים קשים אף מעבר לאלו שמנת חלקי מאז לקיתי במחלותיי הארורות. לא יכולתי שלא לשוב ולחוות את הסיטואציה אליה נקלעתי, התנהגות לא מפוענחת מצידו עם כב' השופט כלפיי, תוך כדי רמיסה של ממש בזכויותיי הבסיסיות ביותר לנהל הליך הוגן והפיכתי לכלי חבטות ועלבונות. 
  1. משפחתי החובקת, סעדה אותי בשעות הקשות ועזרה לי בהכנת מכתבי זה לכבודך. 
  1. מצבי הכלכלי והעובדה שעורכי דיני נטשו אותי בעקבות החלטות בתיק הקשורות במצבי הבריאותי, אינם מאפשרים לי לשכור את שירותיהם של עורכי דין חלופיים בתיק בו כמות החומר והמידע עצומים. אין בי ספק שכב' השופט לא היה מתנהג כלפיי בצורה כה משפילה וקשה לו הייתי מיוצג.
  1. ישיבת ההוכחות הנוספת נקבעה ליום 1.7.2010.
  1. היכולת האישית שלי להמשיך ולהיאבק למול מי שחרץ כבר את דיני ודעתו נעולה כלפיי וגורם להשפלתי, מתמוססת ומביאה אותי לקבלת החלטות בלתי הפיכות.
  1. הייתי אדם חזק, אדם שידע לעמוד על עקרונותיו, אדם ששירת את מולדתו משך שנים ארוכות במישורים שונים, אשר חונך במשפחה ציונית ייחודית והעביר את מורשתה לדור הבא בגאווה. עתה אני מוצא בעצמי אדם מפורר וחלש המתקשה להתמודד במכלול הבעיות שלפתחו, מאוכזב ופגוע.
  1. הישיבה האחרונה ומסכת האירועים המתוארים, הבהירה לי וחידדה שדרך הנקמנות של כב' השופט כלפיי, מנחה את התנהלותו. עשרות שנים התמחיתי בהבנת התנהגותם של אנשים בוגרים החל מהיותם ילדים, פיתחתי שיטות הוראה שונות לילדים, לפיתוח כישורי חשיבה ויצירתיות המבוססות על דיכוי התנהגויות אלימות ומתלהמות בעתידם, שיטות שלאורם מיליוני תלמידים עברו הכשרה ולימוד בלמעלה מ – 42 מדינות בעולם. שיטות הלמידה שלי זכו להוקרה מרובה ואני חתן "פרס ראש הממשלה בתחום החינוך".
  1. קיוויתי בכל מאודי שלמרות הגשת הפסלות על ידיי כנגדו, כב' השופט מעצם מעמדו ומחויבויותיו יצליח להתעלות מעל תחושת הנקם הטבעית המקננת בו כלפיי ויעשה את המרב לנהוג כלפיי בראש ובראשונה כאדם.
  1. מלחמת ההישרדות הבלתי פוסקת שלי במצבי הבריאותי ומצבי הכלכלי שנהרס, גוזלת ממני משאבים מנטאליים קשים ביותר, ניסיונותיי הכנים כפי שעולה מההתנהלות בתיק, לסיים את שמיעת התיק כאינטרס מובהק שלי ומנגד התנהלות כב' השופט למולי דוחפת אותי לתהום פעורה.
  1. משלל הסיבות המצוינות ב"הודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות", שהגשתי כנגד כב' השופט, הטענה השלישית שלי תחת הכותרת "התנהגות מפלה, אי שיווניות ובלתי ראויה באולם הדיונים במהלך ההפסקות כלפיי", מעידה כנדבך נוסף להשגותיי, עד כמה התנהגותו של כב' השופט אינה מקרית, אינה פרי של פליטת פה חד פעמית ושזורה גם בניסיונו הלא ברור של כב' השופט לנהוג כלפיי בחוסר שוויוניות, בהפגנת חוסר אורך, מתינות אדיבות וסובלנות כלפיי ובניסיונותיו למצוא חן בעיניי אחרים.

מצ"ב 4 עמ' בלבד מתצהירי מהודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות – הטענה השלישית.

מצ"ב מסומן ב' 

  1. כב' השופט קבע בהחלטה בסוף הדיון ביום 24.6.2010 שלא מוצה לנוכח הנסיבות המתוארות, שלא יתאפשר לי לחקור את עד התביעה מעבר לישיבה שנקבעה ליום 1.7.2010. במהלך הימים שנותרו, לאור החמרה במצבי הקבוע בגינה הומצאה לי תעודת מחלה, הטיפולים והאירועים לא אוכל להכין את עצמי לדיון כה מורכב ומסובך, מעבר לעובדה שלא אוכל לעמוד בפני כב' השופט אשר רק לפני ימים שב והשפיל אותי פגע בכבודי , מנע ממני ניהול חקירה הוגנת של התובע כמתואר בבקשה זו.
  1. אין בי ספק, שלאחר שכבודך תאזין להקלטת הדיונים מסקנתה תהיה להיענות לבקשתי. התבטאויותיו של כב' השופט במהלך הדיונים ובדיון האחרון, החלטותיו והתנהגויותיו המתוארות גם ב"הודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות" פוגעות באמון הציבור ברשות השופטת וברמה האישית שלי ורומסות את כל זכויותיי שוב ושוב. 
  1. אינני בטוח שמילותיי יכולות לבטא בצורה מספקת את עוצמת הזעזוע, הכאב וחוסר האונים בסיטואציה בה אני מצוי. גם לאחר שאני מקיץ משינה קצרה המתאפשרת לי באמצעות תרופות, אני "צובט" את עצמי כלא מאמין שזוהי מנת חלקי מכב' השופט.
  1. כל שאני מבקש משפט הוגן נטול ממשוא פנים.
  1. ביומיים שחלפו מצבי הבריאותי והמנטאלי התדרדר.

בקשה לדחיית הדיון הקבוע ליום 1.7.2010

  1. מצבי המתואר בתעודות הרפואיות, לא יציב ובלתי צפוי.
  1. אינני יכול במצב שנוצר לשוב ולהציג בפני כב' השופט אישורים רפואיים כפי שציינתי בסעיף 14. העלבון שספגתי והפגיעה בכבודי, הקשור למצבי הרפואי בהחלטותיו האחרונות של כב' השופט צורב ועמוק.
  1. מצ"ב שני זימונים רפואיים לטיפולים, בחיסיון, לתאריכים : 30.6.2010, וליום 1.7.2010.
  1. לא אוכל להשתתף בדיון שנקבע ליום 1.7.2010. 

הבקשות

  1. להורות בתוקף תפקידך הרם כנשיאת בית המשפט הנכבד, על הפסקת המשך ניהול התיק בפני כב' השופט, עד שכל הראיות התומכות (פרוטוקול הדיון והתקליטור) את טענותיי הקשות שלהם ערך עליון לעשיית צדק ומשפט הוגן, יועברו לעיון לכבודך, בקשר לאירועים שהתרחשו אחרי הגשת "הודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות" בדיון ביום 24.6.2010.
  1. לחילופין לאור מצב בריאותי הבלתי היציב הקבוע וההשפעות המחמירות עליו כתוצאה מהאירועים המתוארים והזימונים הרפואיים המצ"ב ושאר הטיפולים התכופים שאני עובר לרבות מדי יום, להורות על דחיית הדיונים לתקופה של מספר שבועות.

בכבוד רב

גולדנברג פסי

.

רובנר דוד העריך את חברת מולטימדיה קיד שייסד גולדנברג פסי לפני כניסתו לשותפות בחברה, בנסיבות המתוארות בתצהיר עדות ראשית של גולדנברג, המצורף בבלוג, ב – 6-8 מיליון דולר, הערכה שהייתה מונחת לפני השופט בדימוס שאול מנהיים, כמו גם תצהיר עדות ראשית של גולדנברג בו מתוארות הנסיבות שרובנר ושותפיו גרמו להתרסקותה של החברה כמו גם חברות נוספות באותם זמנים, בהמשך לחקירת נסד"ק שהתנהלה נגדם!

הערכה רובנר

חברת ערעז ארז מומחית בתחום הערכת חברות, ערכה הערכת שווי לחברתו של גולדנברג פסי מולטימדיה קיד, לפני כניסתו של רובנר וחבריו לחברה וקבעה שערכה בין 19.1-20.1 מיליון דולר!

 

הערכת שווי ממק1הערכת שווי ממק2

בשיאה החברה שנסחרה בנסד"ק,  אותה ייסד גולדנברג פסי הייתה שווה למעלה מ – 270 מיליון דולר לפני שרובנר ושותפיו האמריקאים אתם הסתכסך, גרמו לריסוקה כמתואר בתצהיר עדות ראשי של גולדנברג פסי המצורף לבלוג זה.

שווי ממק בנסדק

 

 .

מתוך תצהיר עדות ראשית שהגיש גולדנברג פסי לבית המשפט, מצורף במלואו בבלוג.

 מקרא: התובע 2 – דוד רובנר.

            ממ"ק – מולטימדיה קיד החברה שייסד פסי גולדנברג.

            חב' ג'נקון – החברה הנסחרת בארה"ב אתה בוצעה החלפת המניות עם ממ"ק ובכך התאפשר

                               לממ"ק להפוך לחברה ציבורית.

             עמותה – עזר מציון.

             אני – גולדנברג פסי.

התובע 2 ושותפיו לא שקטו על שמריהם ופעלו ללא לאות למצוא שלד בורסאי אחר על מנת להוציא את רעיון המיזוג במהופך אל הפועל על מנת לגרוף כספים קלים. תחת כסות של מהלך איתור השלד הבורסאי, הביאו התובעים ושותפיהם לחתימת הסכם (מיום 25.8.99) עם חברה בשם Allied International Inc., יחד עם תשעה גופים נוספים, לפיו התחייבה ממ"ק להעניק לאותם גופים אופציות בחברה, אשר יהפכו למניות בחברה הציבורית עם ביצוע המיזוג.

הנימוק הפורמאלי להקצאת המניות היה "דמי תיווך" בין ממ"ק לבין השלד הבורסאי עימו התמזגה החברה.

בין גופים אלה ניתן למנות את חברת Allied שהזכרנו לעיל, שותפות עלומה מקולוראדו, את ארווין קטסוף (חרדי המתגורר בארה"ב, אליו עוד נתייחס בהמשך), דדי גראוכר (מקורבו של התובע 2), גופים חרדיים כמו עזר מציון ואגודה בשם אחוה, צדקה וחסד ואנשים וחברות נוספים. למיטב הבנתי, כל הגופים הללו קשורים בצורה כזו או אחרת לרובנר, בודנר והברפלד או למי מהם, והקצאת המניות נועדה להטיב עם מקורביהם או להוות מקור לקבלת רווחים כספיים גדולים, בעקיפין וכפי שהסתבר מאוחר יותר להלבנת כספים.

למותר לציין, כי אני לא עסקתי כלל בסוגיה זו, אשר נוהלה כולה על ידי התובע 2, בודנר, הברפלד ובאי כוחם.

  1. נציין, כי מלבד המעורבות בניהול החברה, היה מעורב התובע 2 בהענקת הטבות הנאה משמעותיות למקורבים. כך, הוא גרם לכך שביתו הועסקה בחברה, בלי שניתן לכך אישור כנדרש על פי הסכם הקצאת המניות וזאת מיד לאחר תחילת חקירת נאסד"ק. כמו כן הוא כפה על החברה להעסיק מקורבים נוספים בתפקידים שונים, כולל בארה"ב, וכן למסור, חינם אין כסף, מערכות למידה למקורבים ולבני משפחתו מדרגה ראשונה. כמו כן, הוא כפה על החברה הוצאות שונות עבור מקורביו. כך, למשל, בתקופה מסוימת שימשו חדרים במשרדי החברה את עמותת עזר מציון, עמותה שגם זכתה לקבל מניות בחברה הציבורית בצורה תמוהה למדי, לרבות העמסת הוצאות שונות עבור תשלום שכירות, צרכי מחשב, ריהוט, מיסים, הכנת אתר אינטראקטיבי לידיד משפחתו של התובעים 2 ללא תמורה, הכנת מצגת לחמתו של תובע 2 שהיא אימה של תובעת 1, ללא תמורה וכו'.

כפי שעולה מפרסומים בעיתונות ומביקור שערכתי במשרדי השותפים האמריקאיים כתובת עמותת עזר מציון היא במשרדי השותפים האמריקאיים בניו-יורק או בביתו של מי מהם.

סך כל העלויות לחברה בגין העסקת מקורביו של התובע 2 ובגין הוצאות שהוציאה החברה עבור מקורביו עמד על למעלה מ- 300,000 דולר.

  1. במסגרת ההוצאות הבלתי נחוצות לפעילותה של חברה הורה תובע 2 לאפשר לעמותה עזר מציון לפעול מתוך משרדיה של החברה. לאור דרישתו הוקצה מקום ייעודי לשם כך ונרכש ציוד רב למטרה זו בלבד. בנוסף הוזמן קן טלפון ייעודי לצרכי העמותה. החברה נשאה בעלות הכנת רשת מחשבים ייעודית לעמותה. מצ"ב מסמכים בכתב ידה של מנהלת הכספים של החברה סימה משאל בכל הקשור להוצאות הייעודיות לצורך מילוי דרישתו זו של תובע 2. כזכור שמה של עמותה זו הוזכר בשני הקשרים לגביי החברה, העמותה קיבלה מתובע 2 מניות בחברה הציבורית ומשרדי החברה בארה"ב שכנו בתוך משרדיהם של השותפים האמריקאיים בודנר והברפלד.

מעבר להוצאות המוזכרות החברה שילמה עבור פעילותה של העמותה ממשרדי החברה בפ"ת, מיסי עירייה, חשמל, ניקיון, כיבוד, אירוח ועוד הוצאות נכבדות נוספות.

מצורף ומסומן, 2.167, בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהיר מיום 7.9.09.

  • ביום 25.8.1999 נחתם מסמך העקרונות עם חב' ג'נקון.

   מצורף ומסומן 2.12 בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי

   המסמכים בתצהירי מיום 9.8.09.

    חלוקת המניות בג'נקון כללה מתווכים שונים הקשורים לתובעים ושותפיהם לדוגמא :

    גב' מלכה סנד, הרב קצהוף, עזר מציון ורבים אחרים שלא היה להם כל קשר לחברה.

   מצורף ומסומן 2.13 בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי

   המסמכים בתצהירי מיום 9.8.09.

מתוך הסכם ההקצאה לעמותת עזר מציון, עליו חתומים זהבה ודוד רובנר

עזר מציון הקצאה 1 עזר מציון הקצאה 2

..

בבית משפט המחוזי                                                                                         ת.א. 10870-12-08

מרכז                                                                                                               קבוע ליום 2.5.2010

                                                                                                       בפני כב השופט אברהם יעקב

בענין:                          

1. פסי גולדנברג

2. פ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ

———————————————————–                                      

המבקשים

הנתבעים 1-2 

– נ ג ד –

1. זהבה רובנר

2. דוד רובנר

ע"י ב"כ עוה"ד שמואל א. לינצר מרח' מנחם בגין 7 רמת גן 52521

טלפון: 03-7519988 פקס: 03-7511332

המשיבים

התובעים

דורון טוראל

פרופ' נחום 10 ראשון לציון

משיב פורמאלי

בקשה להוצאת תצהירי העדות הראשית מטעם התובעים מתיק בית המשפט

בית המשפט הנכבד מתבקש בזה להורות על הוצאת תצהירי העדות הראשית אשר הוגשו לבית המשפט ביום 7.12.09 מתיק בית המשפט ע"י התובעים. 

ואלה הם נימוקיה של הבקשה:

  1. ביום 18.12.2005 הוגש תצהיר לבית המשפט הנכבד בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד ע"י תובע 2 בשמו ובשם תובעת 1.
  2. התצהיר התיימר להציג בפניי בית המשפט הנכבד תמונה אמינה, שקופה ומבוססת כנגד הנתבעים לרבות פירוט מדויק על השתלשלות האירועים שהביאו להגשת כתב התביעה.
  3. נדגיש ונזכיר כי עסקינן בתביעה כספית על סך של למעלה מ-11 מיליון ₪, המתייחסת לתקופה שלפני כ-12 שנה וכוללת טענות קשות בדבר מעשי תרמית, זיופים, עסקאות פיקטיביות וכו'.
  4. ביום 7.12.2009 הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם התובעים לבית המשפט הנכבד ע"י תובע 2 בשמו ובשם תובעת 1.
  5. השוני המהותי הרב בין התצהירים בנקודות הבסיס עליהם נשענת התביעה הנקמנית של התובעים כנגד הנתבעים כפי שפורט בהרחבה בחומרים שהוצגו בפני בית המשפט הנכבד, מעיד על כוונותיהם של התובעים בשלב הגשת הבקשה לבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד, להטעות את בית המשפט הנכבד ולהסתיר ממנו מידע חשוב, חיוני ומהותי בעל ערך רב.
  6. ערכו של התצהיר שניתן ע"י תובע 2 בשמו ובשם תובעת 1 בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד, בו המצהיר מתחייב להציג את כל המידע שברשותו בשקיפות מלאה, בניקיון כפיים, הנו בעל ערך גבוה יותר ממשקלו של תצהיר עדות ראשית.
  7. התובעים הסתירו בתצהיר שהגישו לבית המשפט הנכבד בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד, מידע חיוני, מהותי ובעל ערך משמעותי מעיני בית המשפט הנכבד שהיה ברשותם, מידע שגולה לבית המשפט ע"י הנתבעים בהליכים השונים לאחר תצהיר התובעים בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד.
  8. כשנוכחו התובעים מחוסר בררה שהמידע החיוני, המהותי ובעל המשקל הרב אשר הסתירו מבית המשפט הנכבד בצורה סדורה ומתוכננת היטב, יכול לפעול כנגדם, בחרו לפתע התובעים בתצהיר עדות ראשית, לשנות את גרסתם ולהציג בפני בית המשפט הנכבד תוספות מהותיות מתוך שלל החומר שגולה ע"י הנתבעים.
  9. חמורה ביותר התנהגותם של התובעים אשר הסתירו מבית המשפט אינפורמציות שהיו בידיהם בלבד, אינפורמציות מהותיות שיכלו ללא ספק לשנות מקצה לקצה את אופן הצגת טענותיהם השקריות והמטעות בפני כבוד בית המשפט הנכבד.

דוגמאות בולטות לשינויים המהותיים בין התצהירים והטעיית בית המשפט הנכבד 

  1. להלן תמצית העובדות שביכרו התובעים להסתיר מעיני בית המשפט הנכבד:
  1. הסתרת בדיקת הנאותות 

התובעים הסתירו מבית המשפט הנכבד בתצהיר שהגישו בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד את העובדה המהותית והחשובה, כי טרם כניסת התובעת 1 לממ"ק בוצעה על ידם בדיקת נאותות מעמיקה ומקיפה בכל התחומים ע"י משרד רו"ח קסלמן וקסלמן, במקביל לבדיקת נאותות משפטית שנערכה ע"י אחרים.

לאחר שנושא מהותי חשוב זה, המשמיט מתחת לרגליהם של התובעים חלק נכבד מטענותיהם השקריות גולה לבית המשפט ע"י הנתבעים בהליכים השונים, מתייחסים התובעים לנושא בהרחבה יחסית בתצהיר עדות ראשית עמ' 4 סעיף ד', תחת הכותרת " חוסר תום לב של הנתבע בניהול משא ומן לקראת כריתת חוזה", החל עמ' 5 מסעיף 23  סעיף 30.

נושא מהותי זה אשר הוסתר ע"י התובעים מעיניי בית המשפט, משתרע בתצהיר עדות ראשית של תובע 2 על פני כעמוד ושליש. 

תמצית הנושא

בבדיקה של משרד רו"ח קסלמן וקסלמן הועסקו 4 בודקים מקצועיים. נבדקו ממ"ק ופ.מ.ד. על קרביהן; נבדקו לעומק כל ההתקשרויות של ממ"ק עם כל גורם שהוא; נבדקו הנתונים העסקיים והפיננסיים של החברה; פעמים רבות ביקשו מבצעי בדיקת הנאותות נתונים, מסמכים ותשובות נוספות, וכל מבוקשם ניתן להם במלואו. בדיקת הנאותות החלה בחודש ספטמבר 1997 ונמשכה עד לחתימת הסכם הקצאת המניות בחודש פברואר 1998 (למעלה מ-5 חודשים). משרד קסלמן הגיש לתובע 2 הערכת שווי של ממ"ק.

בדיקת הנאותות נערכה מול עו"ד החברה, משרד רו"ח של החברה, הנה"ח של החברה, אנשי הכספים,יחידת הייצור, ספקים, עובדים וכל גורם אחר שהתבקש על ידי הבודקים.

כמו כן נערכו ע"י התובעים ושותפיהם בדיקות נאותות משפטיות בטרם כניסת תובעת 2 לשותפת.

בית המשפט הנכבד מופנה לתצהיר עדות ראשית של הנתבעים עמ' 27 סעיף 106.

בית המשפט הנכבד מופנה להסבר מפורט הנתמך במסמכים רבים בעניין, בתצהיר הנתבעים 1-2 בבקשה לביטול העיקולים ובתצהיר עדות ראשית של נתבעים 1-2.

בית המשפט הנכבד מופנה לתצהיר עדות ראשית של הנתבעים עמ' 27 סעיף 101.

בית המשפט הנכבד מופנה לתצהיר עדות ראשית של הנתבעים עמ' 96 סעיף 374.

כל החומרים הרבים, שגולו ע"י הנתבעים הקשורים בבדיקת הנאותות היו ברשותם של התובעים ערב הגשת התביעה ושנים קודם לכן. התובעים, הסתירו תקופה ארוכה את הערכת השווי שנערכה ע"י משרד רו"ח קסלמן וקסלמן מעיני בית המשפט הנכבד ומאחרים, במטרה להונות, להטעות וליצור מצגי שווא על מנת להשיג את מטרתם במסע הנקמה נגד הנתבעים.

  1. הסתרת מידע מבית המשפט הנכבד שהיה בידיי התובעים בלבד, במטרה להשחיר את פני הנתבעים ולהשיג עיקול זמני על נכסיהם 
  • – במסגרת הבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד הגיש תובע 2 תצהיר בשמו ובשם תובעת 1.
  • – בסעיף 46 לתצהירו עמ' 8 מתייחס התובע להסכם בין החברה לבין עמותת עדי עד במסגרתו תקבל החברה מהעמותה 2,770,000$. תובע 2 מסתיר מבית המשפט הנכבד את נתוני ההוצאות המינימאליות שמצוינות בבדיקת הנאותות בגין הסכם זה, על מנת להעצים ולהטעות את בית המשפט. 
  • – התובע מסתיר מעיניי בית המשפט שהכספים היו אמורים להתקבל מתרומות שהיו אמורות להתקבל אצל העמותה. 
  • אין חולק שבמועד החתימה על התצהיר ביום 16.12.2005 בדיקת הנאותות שנערכה עבור התובעים ע"י משרד רו"ח קסלמן קסלמן הייתה בידיו. טיוטת בדיקת הנאותות הוגשה לתובעים בחודש נובמבר 97. מצ"ב לתצהיר עדות ראשית של תובע 2 ומסומן כא'. 
  • – בדיקת הנאותות שנערכה בנובמבר 97 עבור התובעים צורפה לתצהיר עדות ראשית של תובע 2 מיום 7.12.2009 בהמשך להתערבותו של בית המשפט הנכבד. בדיקה זו הוסתרה בקנאות מהנתבעים במהלך כל השנים. 
  • – בבדיקת הנאותות שנערכה ע"י רו"ח קסלמן וקסלמן קיימים נתונים המתייחסים לפרויקט עדי עד. 
  • – מחוסר בררה ובצר לו חושף תובע 2 בתצהיר עדות ראשית מיום 7.12.2009 טפח מהיקף הכספים שהיו אמורים להגיע, אם בכלל לחברה מהתקשרות עם עמותת עדי עד נתונים אותם הסתיר מבית המשפט.
  • – בסעיף 47 לתצהיר עדות ראשית של תובע 2 עמ' 6, מציג תובע 2 מחוסר בררה תחשיב שפוטנציאל ההכנסות מההסכם עם עדי עד היה אמור להניב לחברה רווח שלמעלה מ – 600,000$ בלבד, נתון חלקי פשטני מוגזם, זאת בהמשך לתחשיב שמציג התובע בעצמו מתוך בדיקת הנאותות שבידו, שסך ההוצאות הבסיסיות בגין הפרויקט לחברה יעמדו ע"ס 2,149,000 $. 
  • התובעים אשר החזיקו בלעדית בבדיקת הנאותות, הטעו פעם נוספת במצח נחושה את בית המשפט הנכבד. בתצהיר שצורף על ידי התובעים בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד במטרה להרשים את בית המשפט, בחר התובע 2 כהרגלו לעוות את המידע שברשותו, להסתיר מידע חיוני ולהציג תמונה שקרית וחלקית בפני בית המשפט הנכבד, להשגת מטרותיו.
  • – אי הצגת בדיקת הנאותות והנתונים המופיעים בו בתצהיר שצורף על ידי התובעים בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד והצגת נתונים סלקטיביים חלקיים מכוונים, פגעו ביכולת הנתבעים להתגונן כראוי בתהליך הבקשה להסרת צו העיקול הזמני שהוצא במרמה מבית המשפט. 
  1. הסתרת מידע אודות זהות השותפים מארה"ב 

רק לאחר שגולה לבית המשפט ע"י הנתבעים שלשותפיהם של התובעים בעסקה לה"ה בודנר והוברפלד עבר מפוקפק הכולל עבירות על חוקי ניירות הערך האמריקאיים, הרשעות ותביעות אזרחיות בתחום זה, פסילה סטטוטורית מעבודה בחברות ברוקרים השייכים להתאחדות סוחרי ניירות הערך בארה"ב (הגוף המפעיל את בורסת נאסד"ק), הרשעה בגין זיוף מסמכים במטרה לבצע הונאה ועוד, עובדה שגרמה לנזקים עצומים לחברה, התייחסו התובעים לכך בתצהיר עדות ראשית עמ' 19 סעיף 161.

מידע זה היה בידי התובעים לאורך כל התקופה הרלוונטית והוסתר מעיני בית המשפט הנכבד. מחוסר בררה תובע 2 מודה בתצהירו שהמידע הרלוונטי היה בידיו לפחות החל מחודש יוני 2000 דבר שלא הפריע לתובע 2 בעזות מצח אופיינית להסתירו מעיני בית המשפט הנכבד עד ליום –  7.12.2009!

  1. ניסיון התובעים לשנות את גרסותיהם – הסתרת מידע 

רק לאחר שגולה לבית המשפט ע"י הנתבעים, שהתובעים העבירו לידי הנתבעים את הערכתם לגביי שוויה של החברה, עוד לפני בדיקת הנאותות, נאלץ תובע 2 בתצהיר עדות ראשית להודות בהתכתבות בין הצדדים, באמצו כדרכו דרך פתלתלה, רוויה בפרשנות זולה שמטרתה אחת, טשטוש והטעייה של בית המשפט הנכבד.

עמ' 19 סעיף 164 לתצהיר עדות ראשית של תובע 2. 

מידע זה היה בידי התובעים החל מיום 14.8.97 ולאורך כל התקופה הרלוונטית והוסתר מעיני בית המשפט הנכבד עד להגשת תצהיר עדות ראשית ביום – 7.12.2009! 

רק לאחר שגולו מסמכי התכתבות ע"י הנתבעים, נאלץ תובע 2 בתצהיר עדות ראשית להודות בהתכתבות בין הצדדים, בניסיון פתטי לתת להם פרשנויות אשר יתאימו לבניית מצגי השווא שטווה כנגד הנתבעים.

עמ' 19 סעיף 165 לתצהיר עדות ראשית של תובע 2.

מידע זה היה בידי התובעים החל מיום 14.8.97 ולאורך כל התקופה הרלוונטית והוסתר מעיני בית המשפט הנכבד עד להגשת תצהיר עדות ראשית ביום – 7.12.2009! 

התובעים הסתירו מבית המשפט הנכבד ולא בכדי, בתצהיר התובעים בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד ובכתב התביעה, שאת ההיכרות בין התובעים לנתבעים ערך מקורב לתובעים מר יהודה לנצקרון אשר אשתו סמדר לנצקרון עבדה בכל משך כל התקופה הרלוונטית בחברה. תובע 2 נאלץ בתצהיר עדות ראשית להודות בכך.

עמ' 4 סעיף 23 לתצהיר עדות ראשית של תובע 2. 

  1. לכל אורכו של תצהיר התובעים בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד ובכתב התביעה, הסתירו התובעים בצורה גורפת מבית המשפט הנכבד, מינויים של מקורביהם בחברה. לאחר שהנתבעים חשפו בפני בית המשפט הנכבד פרטים מהותיים ומשמעותיים לגביי מינויים אלה השומטים מתחת לרגליהם של התובעים חלק ניכר מטענותיהם השקריות , תובע 2 נאלץ בתצהיר עדות ראשית, בדרכים חמקמקות להתייחס לרשימת מינויים של מקורביו אשר הוסתרו מבית המשפט הנכבד בתצהיר התובעים בבקשה לעיקולים במעמד צד אחד והתרצה בל כורחו לשתף את בית המשפט הנכבד באינפורמציה מהותית לגביי נושא חשוב זה. 

תובע 2 הסתיר מבית המשפט הנכבד בתצהיר התובעים בבקשה לעיקולים במעמד צד אחד פרט מאוד מהותי, ביתו יעל הועסקה בחברה. תובע 2 נאלץ להודות בכך רק לאחר חשיפת האמת ע"י הנתבעים.

כב' בית המשפט מופנה תצהיר עדות ראשית עמ' 21 סעיפים – 179 – 180.

מרמה והסתרת תמורות שהתקבלו אצל התובעים 

בתצהיר בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד ובכתב התביעה, הסתירו התובעים מבית המשפט הנכבד את העובדה המהותית שעבור אחד הסכומים שהם תובעים בסך 856,753 ₪ קיבלו תמורה מלאה מהחברה. חומר זה הועבר לפרופ' עמנואל גרוס עו"ד מומחה בכל שם עולמי בתחום הפלילי. פרופ' גרוס הוציא חוות דעת בעניין וקובע בצורה נחרצת שמעשיהם של התובעים נגועים במרמה ובחוסר תום לב. חוות הדעת המלומדת מצ"ב לתצהירי עדות ראשית של הנתבעים.

נספח 2.163 לתצהיר עדות ראשית של נתבעים 1 ו-2 בהתאמה לתצהיר גילוי מסמכים מיום 9.8.09.

בית המשפט הנכבד מופנה להסבר מפורט הנתמך במסמכים רבים בעניין בתצהיר הנתבעים 1-2 בבקשה לביטול למתן צו עיקול זמני ובתצהיר עדות ראשית.

לאחר שנושא מהותי חשוב זה, המצביע על דרך פעילותם והתנהלותם של התובעים אשר אינם פוסחים על כל שקר אפשרי ועיוות האמת גולה לבית המשפט ע"י הנתבעים בהליכים השונים למגינת ליבם של התובעים, מתייחסים התובעים לנושא בתצהיר עדות ראשית עמ' 19 סעיף 154.

כל החומרים הרבים, שגולו ע"י הנתבעים הקשורים בנושא היו ברשותם של התובעים ערב הגשת התביעה ושנים קודם לכן. התובעים, בחרו כדרכם להסתיר עובדו אלו מעיניי בית המשפט הנכבד, במטרה להונות, לרמות, להטעות וליצור מצגי שווא. 

  1. הסתרת עובדות הקשורות במעורבות התובעים בפעילות החברה 

בתצהיר בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד ובכתב התביעה, הסתירו התובעים מבית המשפט הנכבד לכל אורכו את העובדה שהיו מעורבים בפעילות החברה.

הנתבעים גילו מסמכים רבים הסותרים את טענותיהם השקריות של התובעים בתצהיר להסרת העיקולים בתצהיר עדות ראשית של נתבעים 1-2.

כדרכם הפתלתלה בניסיון להפחית מעוצמת השקר הגורף בתצהיר בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד, מתקן תובע 2 את גרסתו לגביי השתתפותו ומעורבותו בפגישות הקשורות בהקמת מרכזים וירטואליים לבטיחות בדרכים בהם נטל חלק.

כב' בית המשפט מופנה לעמ'  18 סעיף 147 בתצהיר עדות ראשית של תובע  2, ולעמ' 21 סעיף 183.

סיכום

  1. התביעה דנן הינה דוגמא ומופת לשימוש לרעה בהליכי בית משפט ולמעשה נבלה של ממש "ברשות החוק". התובעים הסתירו עיוותו ושיקרו בכתבי בית הדין שהגישו עשרות עובדות מהותיות והעמידו גרסה עובדתית שקרית, מטעה וחסרה ביותר. התובעים שינו מעת לעת את גרסותיהם לאחר שנוכחו להיווכח שמסמכים רבים שהוגשו על ידי הנתבעים, סותרים לחלוטין את תילי השקר שערמו לפתחו של בית המשפט.
  1. בתביעה מסוג זו כאשר הנתבעים מואשמים במעשי תרמית, זיופים, עסקאות פיקטיביות וכו', אשר אינה נתמכת בבדל ראייה של ממש, אלא בהאשמות תיאורטיות, נטל האמינות והשקיפות הנדרשת מהתובעים הנה עליונה נטל שנרמס ברגל גסה ע"י התובעים לסיפוק תאוותם הנקמנית בלבד.
  1. אין מדובר בהשמטה או הסתרה מקרית של פרט, מידע זה או אחר. שיטתם העקבית של התובעים להסתיר, לעוות, ולהטעות את בית המשפט הנכבד, בהסתרת מידע חיוני לגילוי האמת המצוי בידיהם של התובעים משתקף בדוגמאות המובאות. שיטה זו מתבטאת בנושאים רבים נוספים שגולו ע"י הנתבעים.
  1. בית המשפט הנכבד מתבקש להביע את מורת רוחו כפי שמוכח מעבר לכל ספק בבקשה זו, מהתנהלותם של התובעים אשר מתירים לעצמם, לשוב ולהטעות את בית המשפט הנכבד תוך כדי שימוש בסיסמאות מכפישות שמטרתן טשטוש עובדות וגילוי האמת.
  1. בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על הוצאת תצהירי עדות ראשית של התובעים ולהותיר על כנו את התצהיר שהוגש ע"י תובע 2 בשמו ובשם תובעת 2, במסגרת בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד ולהכיר בו ובו בלבד, כתצהיר עדות ראשית של התובעים.
  1. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.

        __________                                                                                                                    __________

             תאריך                                                                                                                       גולדנברג פסי

.

בחוות הדעת שנערכה ע"י המומחים, ד"ר מאיר גלבוע ועו"ד אראל גלבוע, קיימת התייחסות במספר מקרים להתנהגותו והתנהלותו של עורך הדין של התובעים עו"ד שמואל א. לינצר מפתח תקווה.

בהמשך לקובלנה (למטה) עוד אודות עו"ד שמואל א. לינצר 

בבית משפט השלום                                                                                   

בפתח – תקווה                                                                                            

  1. פסי גולדנברג                                          

         הקובל

– נגד – 

  1. עוה"ד שמואל א. לינצר

מרח' חיים גלעד 5 פתח תקווה 4937752

טלפון: 03-9333733

        הנקבל

קובלנה פלילית פרטית

קובלנה פלילית זו מוגשת ע"י גולדנברג פסי (להלן:"הקובל") נגד עו"ד שמואל לינצר (להלן:"הנקבל") בהתאם לסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] וסעיף 12 לתוספת השנייה ולפי סעיף 249 לחוק העונשין, או כל סעיף בחוק, כמי שחלה עליו אחריות שילוחית מלאה, כאשר יזם, שילח, שידל לדבר עבירה, עודד ודרש מאחר, לפגוע בשיטתיות בפרטיותו של הקובל, אשר פגע בשיטתיות בפרטיותו במזיד, הורה להתחקות אחריו, ללכת עליו אימה והטריד אותו במספר הזדמנויות, במועדים בהם התנהלו הליכים משפטיים, בעת שהקובל היה במעמד עד, בהם שימש הנקבל כעו"ד של הצד השני.

מבוא

  1. הקובל אינו עו"ד.
  2. הנקבל ייצג תובעים בתביעה שהוגשה נגד הקובל ואחרים, בשלב בו הקובל לא היה מיוצג.
  3. בשנים האחרונות, הקובל חלה במחלות קשות ביותר ובעקבות כך הוכר ע"י המוסד לביטוח לאומי, כנכה לצמיתות בעל אחוזי נכות גבוהים מאוד ואובדן כושר עבודה מוחלט.
  4. מחלותיו הקשות הבלתי הפיכות של הקובל, הביאו אותו לריסוק כלכלי חמור ביותר עד כדי פשיטת רגל.
  5. עורכי דינו של הקובל, התפטרו מהייצוג בטוענה הקשורה לאי השלמת שכ"ט מוסכם וכתוצאה מכך, הקובל נאלץ לייצג את עצמו למרות בעיותיו הבריאותיות הקשות  וחוסר הידע המשפטי שלו.

תיאור המקרה

6. בתקופה בה היה הקובל מיוצג ע"י עורכי דינו, חזר וציין באוזניהם, על הטרדות שונות שהוא חווה, לרבות מעקבים שמטרתם, להלך עליו אימה.

7. במהלך ההליכים המשפטיים, הקובל חשד מספר פעמים באדם עב בשר, חבוש בכיפה שחורה, לא מוכר לו, בעל חזות של "שומר ברים", כמי שנוהג לעקוב אחריו מעת לעת ומטרידו. (להלן: "העוקב")

8. ביום 25.3.2014 התקיים דיון בבית המשפט המחוזי בלוד (במהלכו ניתן הפטר לקובל) בפני כב' השופטת עירית וינברג – נוטוביץ בו, נטלו חלק בין   השאר, הנקבל והקובל. העוקב הצטרף לנקבל ולעורכת דין נוספת ממשרדו.

9. במהלך המתנה במסדרון בית המשפט לדיון ביום 25.3.2014, במהלכו הקובל היה אמור לטעון לסעדים שונים, זיהה הקובל את העוקב כמי   שהטרידו בעבר. העוקב פסע הלוך ושוב בקרבת הקובל והתבונן בו בהתרסה מאיימת.

10. מהלך ההמתנה לדיון בתוך אולם בית המשפט, בזמן שהתקיים דיון אחר, העוקב ישב בזווית שאפשרה לו להביט בקובל, העוקב לא הפסיק להתבונן במפגיע בקובל במבטים חודרניים מאיימים.

11. בדיון ביום 25.3.2014, הקובל היה אמור לטעון כעד מרכזי, לעניין זכויותיו, בהמשך להחלטת כב' השופטת, המעקב והאיום שחווה, השפיעו מאוד על יכולתו התפקודית.

12. בתום הדיון בסמוך לשעה  14:45 העוקב "ליווה" את הקובל לשירותים והמתין בסמוך ועשה עצמו כמי שעוסק בשיחה באמצעות הטלפון הנייד  שלו.

13. העוקב הלך בעקבותיו של הקובל, כאשר זה שם פעמיו לכיוון החניה.

14. הקובל שחשד שהעוקב ההולך בעקבותיו מתכוון לצלמו, החליט להמתין להזדמנות שיוכל להנציח את העוקב בפעולה.

15. בשלב בו הצטמצם המרחק בין הקובל לעוקב, החל העוקב לצלם את הקובל. הקובל פנה לעברו בהפתעה והצליח לצלמו, גם ברגע שהעוקב נס מהמקום, לאחר שהבחין שהקובל הצליח לצלמו.

מצ"ב מסומן א'

16. הקובל צילם את העוקב בסמוך לבית מס' 21 ברח' הנרייטה סולד 21 בלוד, במרחק של כ -1 ק"מ מבית המשפט.

17. הקובל פנה במכתב באמצעות פקס ביום 27.3.2014 לנקבל וביקש לקבל את פרטיו של העוקב. פקידה במשרדיו של הנקבל, אישרה שהפנייה  הגיעה למשרדיו. 

18. הנקבל לא טרח להשיב לקובל, לא התכחש לנאמר במכתב ולא העביר את פרטיו של העוקב. 

19. במהלך השבועות האחרונים, הקובל סבל מבעיות בריאותיות מתמשכות, לרבות שתי בעיות רפואיות חדשות שהתגלו אצלו, אחת שיכולה לנבוע לפי חו"ד רופאיו, מהתנהגותו של הנקבל המתוארים.

20. ההטרדות החוזרות ונשנות של העוקב אחרי הקובל, גרמו לו בכל עת מחדש, לנזקים בריאותיים ממשיים, בהמשך למצב בריאותו, בגינו מקבל הקובל טיפולים ותרופות "מיוחדות" על בסיס יומי.

רקע על התנהלות הנקבל כלפיי הקובל 

21. לפני הגשת התביעה נגד הקובל, באמצעות הנקבל, העיד הקובל בהמשך לזימונו ע"י בית המשפט, בתביעה מתוקשרת בה נתבע התובע ע"י איש עסקים אלפרד אקירוב כאשר בהמשך לעדותו, נאלץ התובע להסכים לשלם בהליך גישור למר אקירוב מיליוני ₪.

22. כבר בתצהיר עדות ראשית של הקובל, בהליך דנן, טען הקובל:

"במהלך מתן עדותי במשפט אקירוב נגד תובע 2 חוויתי שני אירועים המעידים על דרכם של התובעים :

   יום למחרת מתן עדותי הראשון בבית המשפט הושלכה לחצרי גוויה של חתול.ביום בו הייתי אמור להעיד עדות שנייה בבית המשפט,  אושפזתי בבית חולים ומאוחר יותר נותחתי לאור מצב רפואי לא צפוי. התובעים שכרו שירותי מעקב אחרי אשר פקדו את בייתי, הטרידו  אותי כעד וניסו כדרכם להלך עליי אימה."

  23. במסגרת ההליך המשפטי דנן, נרשמה הערה חמורה לעורכת דין ממשרדו של הנקבל ע"י ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין בגין עבירה  שעברה על כללי האתיקה.

24. נתבע נוסף בתיק בו נתבע הקובל, מסר תצהיר בו פירט וצירף ראיות המעידות, שהנקבל הציע לו שוחד כתמורה למתן עדות שקר כנגד   הקובל.

25. חוו"ד משפטית שהוגשה ע"י עו"ד אראל גלבוע וד"ר מאיר גלבוע, ששימש בין השאר יועץ בכיר למבקר המדינה למאבק בשחיתות הציבורית, ראש מפלג חקירות ביחידה הארצית במשטרת ישראל לחקירות הונאה וסגן ראש היחידה הארצית במשטרת ישראל לחקירות פשעים, מצביעה על מספר עבירות פליליות חמורות ביותר שעבר הנקבל כעו"ד, במסגרת תפקידו כעו"ד, במסגרת התביעה נגד הקובל.

26. הצהרות שונות של הנקבל במסגרת ההליכים היו שקריות, התבטאויותיו בוטות ולא פעם רמס את כללי האתיקה להם הינו מחויב.

27. נגד הנקבל עו"ד במקצועו הוגשו תלונות למשטרת ישראל ע"י תאגיד המים מיתב פ"ת, בו שימש הנקבל כיועץ משפטי, באשמת גניבה, סכומים  הכבדים במרמה, מעשים פליליים ואשמות כבדות אחרות, בנוסף לסילוקו מתפקידו ותביעות כספיות ואחרות שהוגשו נגדו. 

סיכום 

28. בית המשפט הנכבד, מתבקש להורות לנקבל לחשוף את זהות העוקב ולאפשר לקובל להגיש כנגדו קובלנה פלילית בהתאם לסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] וסעיף 12 לתוספת השנייה ולפי סעיף 249 לחוק העונשין, ו/או לפי כל סעיף אחר.

29. בית המשפט הנכבד, מתבקש להרשיע את הנקבל במלוא חומרת הדין, בהתאם לסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] וסעיף 12  לתוספת השנייה ולפי סעיף 249 לחוק העונשין, ו/או לפי כל סעיף, כמי שחלה עליו אחריות שילוחית מלאה, כאשר יזם שילח, שידל לדבר עבירה, עודד ודרש מהעוקב, לפגוע בשיטתיות בפרטיותו של הקובל, במזיד, הורה להתחקות אחריו, להטריד אותו, ללכת עליו אימה במספר הזדמנויות לרבות בשלב שהיה עד בהליך משפטי, במועדים בהם התנהלו הליכים משפטיים.

30. בית המשפט הנכבד, מתבקש להרשיע את הנקבל במלוא חומרת הדין, בעיקר לנוכח מקצועו, תפקידו במקרה דנן כעו"ד המייצג צד כנגד הקובל, אשר מבזה ומכתים את מקצוע עריכת הדין ואשר אינו מהסס פעם אחר פעם, לנצל את מעמדו כמי שחש חסין, בפני החוק.

31. בית המשפט הנכבד מתבקש להטיל על הנקבל, סכום פיצוי לקובל, שיבטא את חומרת מעשיו ולפסוק כנגדו, הוצאות לדוגמא.

מן הדין ומן הצדק לקבל את הקובלנה ולהרשיע את הנקבל.

__________                                                                                                                          __________

תאריך                                                                                                                             הקובל  גולדנברג פסי

 

עוד אודות עו"ד שמואל א. לינצר

  • במידע שהתפרסם, מואשם לינצר ע"י תאגיד המים מיתב ששלח ידו בכספיו של התאגיד בדרכים לא חוקיות. בגין מעשיו הוגשה ע"י התאגיד ומי שעמד בראשו חנוך מילוא כנגד לינצר, תביעה כספית ע"ס 380,000 ₪, תלונה למשטרת ישראל ותלונה אחת לפחות לוועדת האתיקה.
  • כפי שפורסם, פרופ' רון שפירא עו"ד, המייצג את מיתב ומילוא נגד לינצר, טוען נגד לינצר, במסמכי בית דין בין השאר:

"לינצר נטל סכומי כסף גדולים ממיתב תוך ניצול של האמון שנתנו בו"

"פיטוריו של לינצר נעשו אך ורק לאחר אובדן האמון בו ואל נוכח מעשיו הקשים"

"בפנינו תובע נטול תום לב, אשר הוציא תחת ידיו כתב תביעה רווי בדיות"

  • בין השאר פורסם שתלונה נגד לינצר לוועדת האתיקה בגין הטעיית הציבור נגנזה רק לאחר שלינצר תיקן את המעוות לאחר שציין שמות עורכי דין שאינם עובדים במשרדו בנייר המכתבים שלו, במטרה להגדיל דיווחי שעות, ללקוחותיו:

                         "1. ועדת האתיקה רשמה בפניה את התיקון שביצעת בנייר המכתבים שלך, לפיו רשמת רק 

                           שמות של עורכי דין שכירים במשרדך.

  1. בנסיבות אלו התלונה לעניין הכללת שמות עורכי דין שאינם עובדים במשרדך נגנזת."

 

 

 

..

בהמשך לבקשת גולדנברג פסי לזימון עדים מרכזיים להזמת תביעת הנקם והזדון שהוגשה נגדו, על שלל נושאיה, הגיש גולדנברג בקשה לזימון עדים, מפורטת ביותר המצ"ב ברשומה המפורסמת בבלוג.

השופט בדימוס מנהיים שאול, דחה את הבקשה בטענות שגויות כאשר הבולטת ביניהן, התייחסותו לעובדה שגולדנברג לכאורה, לא פנה לעדים בבקשה להגיש תצהירים.

1. בבקשה לזימון עדי ההגנה, מבהיר גולדנברג בצורה עניינית ומפורטת למי מהעדים פנה בבקשה להגיש תצהיר ונענה בשלילה.

2. האם השופט בדימוס מנהיים באמת ציפה לדוגמה, שבתם של התובעים, יעל רובנר סמט או בנו אברהם (אבי רובנר) והתובעת זהבה רובנר שהתחמקה מלהעיד כעדת תביעה ולא בכדי, יגישו תצהירים מטעם גולדנברג?

3. בבקשה לזימון עדי ההגנה הובהרו מערכות היחסים בין התובעים בני הזוג רובנר שהתחזו למשפחה שכולה, לבן עדים מהותיים שחלקם נשענו על שולחנם של התובעים ואחרים המקורבים לתובעים מאוד.

4. השופט בדימוס שאול מנהיים מתייחס בהחלטתו, שלכאורה נקבעו 2 ימי דיונים לשמיעת כל התיק, קביעה זו אינה מבוססת על כל החלטה שיפוטית ו/או אחרת, קביעה שנסתרת בפועל, במספר ישיבות ההוכחות שהתקיימו להשמעת חלק מעדי התביעה, עד להפסקת ההליך בטענת היעדר התייצבותו של גולדנברג לדיון, בו היה אמור לחקור בעצמו את התובע, במועד בו שהה גולדנברג בבית החולים לטיפול מציל חיים.

המסמכים שהגישו רופאיו נדחו ע"י השופט בדימוס שאול מנהיים.

 

דחיית הבקשה לזימון עדים מיום 19.4.2010

פניית פרופ' גרוס עמ' 1

פניית פרופ' גרוס עמ' 2

פניית פרופ' גרוס עמ' 3

 

פניית פרופ' גרוס עמ' 4

 

פניית פרופ' גרוס עמ' 5

 

פניית פרופ' גרוס עמ' 6

 

פניית פרופ' גרוס עמ' 7

בקשת גולדנברג להבהרה והחלטת מנהיים 17.9.2010

 

בקשת גולדנברג להבהרה והחלטת מנהיים 17.9.2010.JPG עמ' 2

 

בבית משפט מחוזי                                                                                                ת.א. 10870-12-08

מרכז                                                                                                                    קבוע ליום 2.5.2010

בפני כב השופט שאול מנהיים

בענין:

1. פסי גולדנברג

2. פ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ

————————————

המבקשים

הנתבעים 1-2

 – נ ג ד –

1. זהבה רובנר

2. דוד רובנר

ע"י ב"כ עוה"ד שמואל א. לינצר מרח' מנחם בגין 7 רמת גן 52521

טלפון: 03-7519988 פקס: 03-7511332

המשיבים

התובעים 1 ו-2                                                                                                               

 דורון טוראל

רח' פרופ' נחום 10 ראשון לציון

טל' 0507-425474

המשיב

נתבע 3   

בקשה להזמנת עדים מטעם נתבעים 1 ו-2

(בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד מיום 19.4.2010) 

בהמשך ובהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד מיום 19.4.2010 מגישים המבקשים (הנתבעים 1 ו – 2) לבית המשפט הנכבד בקשה מנומקת ומורחבת להזמנת עדי ההגנה.

כל העדים שזימונם מתבקש, הינם רלבנטיים לשם התגוננות מפני תביעה עצומה ע"ס מיליוני ₪ שהוגשה כנגד המבקשים.

אם יתברר שהעדים אינם רלבנטיים, תהא רשות לבית המשפט הנכבד לפסוק כנגד המבקשים הוצאות.

ואולם, לא יעלה על הדעת שמהמבקשים תישלל הזכות להתגונן מפני תביעה עצומה כ"כ רק כיוון שנראה "על פניו" שעדיהם אינם רלבנטיים.

מבוא

  1. המשיבים הגישו כנגד המבקשים תביעה עצומה ע"ס של למעלה מ – 11 מיליון ₪.
  2. המוציא על חברו עליו הראיה!, הנטל להוכיח את התביעה מוטל כולו על כתפי המשיבים (בהיותם התובעים) בלבד.
  3. המבקש 1 נפגע קשות מהטלת העיקולים הגורפים על נכסיו ומצעדים נוספים שנקטו המשיבים כנגדו, לא רק באמצעות בית המשפט.
  4. המעט שבמעט המגיע למבקשים, וזוהי זכות המוקנית להם בחוק, הוא להעיד את כל עדי ההגנה שתומכים בהגנתם.
  5. הגם שזמנו של בית המשפט הנכבד יקר והגם שהעדת עדים רבים "תגזול" זמן שיפוטי רב מבית המשפט, הרי שהאשם לא תלוי במבקשים, אלא, בתובעים.
  6. האם ניתן לצפות שהמבקשים ישבו בחיבוק ידיים כנגד תביעת ענק שהוגשה כנגדם רק כיוון שלבית המשפט אין די זמן לשמוע עדים רבים ? על כך אמר נשיא בית המשפט העליון פרופ' אהרון ברק:

"נוחות מינהלית או חסכון כספי אינם, לכשעצמם, יעדים חברתיים המצדיקים הגבלה או פגיעה בזכות אדם".

  1. אין ספק שלמבקשים מוקנית זכות בדין, זכות להתגונן מפני תביעה שהוגשה נגדם ועל כן מתבקש בית המשפט הנכבד לבחון בקשה זו ולאפשר למבקשים להעיד את כל עדי ההגנה.
  2. כל עד אותו מבקשים המבקשים 1 ו-2 להעיד, קשור במישרין, והוא רלבנטי ובעל משקל משמעותי לשמיעת הראיות בתיק ועדותו הכרחית להבהרת והוכחת הגנת המבקשים הכל לשם הוכחה, שטענות המשיבים (אשר נטענו ע"י המשיבים בתביעתם) הנן חלקיות ומסולפות.

עדי ההגנה

  1. להלן יפורטו עדי ההגנה שבית המשפט מבקש לזמנם.
  2. למרבה הצער לא הצליחו המבקשים לקבל תצהירי עדות ראשית מעדיהם, מסיבות שונות ומגוונות בהן :
  • העדים הנם מכרים ומקורבים לתובעים ולא ניתן לקבל מהם תצהירים.
  • העדים אינם מוכרים למבקשים.
  • העדים ביקשו מהמבקשים לא להגיש תצהיר.
  • העדים מנועים מלתת תצהיר.
  1. התביעה עוסקת בטענות של מרמה, הטעייה גניבה וטענות חמורות אחרות העוסקות בחברה ישראלית שביצעה בניווט ובניצוחם של המשיבים מיזוג במהופך עם חברות בבורסה בארה"ב.
  2. הפיכת החברה לחברה הישראלית המוחזקת ע"י חברה אמריקאית ציבורית בה בעלי המניות בחברה הישראלית הפכו להיות בעלי מניות בחברה הציבורית ובעלי המניות שימשו בתפקידים שונים, יצרה מצב מורכב בו כל מרכיבי ההתקשרות מהותיים להבנת התמונה במלואה, מרכיבים שחלקם טושטש ע"י המשיבים כבר משלב הכנת התביעה, הגשת הבקשה לעיקולים במעמד צד אחד, התיקונים שערכו המשיבים בגרסותיהם במועדים אחרים לאור הגילויים שהוצגו על ידיי המבקשים, שינויי הגרסאות ועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעמם.
  3. למרות ניסיונם של המשיבים להציג תמונה צרה תוך כדי הסתרת עובדות מהותיות רבות מבית המשפט הנכבד, התביעה עוסקת בהרחבה במספר נושאים מרכזיים אותם המבקשים מבקשים לפרום באמצעות עדים מרכזיים שהיו קשורים לכל הפרשיות במישרין, להם משקל רב בגילוי האמת ובהצגת תמונה בהירה וחשיפת האמת במלואה בפני בית המשפט הנכבד.
    • – המו"מ, בדיקת הנאותות, מצגים, הסכמים.
    • – עמותת עדי עד.
    • – ניהול החברה.
    • – ניהול הכספים בחברה.
    • – פרשיית המיזוגים במהופך.
    • – הקמת מרכזיים וירטואליים לבטיחות וזהירות בדרכים.
    • – התנהלות החברה ע"י השותפים.
    • – שימוש לרעה של המשיבים במשאבי החברה.
  4. כל עד שאותו מבקשים המבקשים להעיד, קשור במישרין, רלבנטי ובעל משקל משמעותי לשמיעת הראיות בתיק ועדותו הכרחית להבהרת הטענות החלקיות והמסולפות אשר נטענו ע"י המשיבים בתביעתם.
  5. הבקשה מתייחסת להזמנת עדים הקשורים לתקופות ולאירועים בהם עוסקת התביעה, אשר המבקשים, מבקשים להעיד הקשורים לגביי התנהלות המשיבים ואחרים, לפני כניסתם של המשיבים לחברה, במהלך היותם שותפים פעילים בחברה ובמהלך פירוק החברה.
  1. הבקשה מפרטת את הרלבנטיות של כל עד לבירור המחלוקות ומפרטת את הסיבות הפרטניות לחוסר יכולתם של המבקשים לקבל תצהירים מהעדים, כאשר חלקם הגדול של העדים מקורבים לתובעים אשר הם אלה שבחרו ממניעיהם לא להזמינם לעדות, למרות חשיבותם הגדולה בשמיעת הראיות בתיק ולחקר האמת.
  2. המבקשים בפנייתם לבית המשפט ביום 28.3.2010 בבקשה להזמנת עדים ,ציינו בפניי בית המשפט הנכבד בסעיף 8 לבקשה שנעשה ניסיון על ידם לקבלת תצהירים – "פניתי למספר עדים למסור תצהירים אולם הם הודיעו לי שהם מעדיפים להיות מוזמנים על ידי בית המשפט".
  3. חלקם של העדים למרות מעורבותם בחברה ומחויבויותיהם המקצועיות, הרחיקו את עצמם מכל מעורבות בתיק הפירוק החל משנת 2000 וביקשו לא להיות מעורבים בכל מחלוקת בתיק.
  4. הרלבנטיות והמשקל של העדים המוזמנים הנה משמעותית ביותר והדבר יוכח במתן עדותם. הניסיון של המשיבים לטעון כנגד כמות העדים אותם מבקשים המבקשים לזמן למתן עדות, אין בו דבר, העדים המבוקשים לזימון למתן עדותם קשורים קשר ישיר לבירור כל המחלוקות הטעונות הכרעה.
  5. הרלבנטיות של העדים המבוקשים להיות מוזמנים ע"י המבקשים למתן עדות, לא רק שאינה נופלת מהרלבנטיות של העד שאושר ע"י בית המשפט לזמן מטעם המשיבים, אלא אף עולה עליה בעשרות מונים, גם לאור העובדה שעדותו הצפויה מוטה, כנגד העד הגישו המבקשים שנים קודם לתביעת המשיבים, תביעה בבית המשפט בת"א.
  6. לבית המשפט הנכבד אפשרות להטיל סנקציות על פי שיקול דעתו על המבקשים במידה ויימצא לנכון לעשות כן, זאת לאחר מתן עדותם של העדים ובמידה ויימצא שאומנם עדותם לא הייתה רלבנטית, לבירור המחלוקות הטעונות הכרעה.
  7. שלילת העדת העדים מטעם המבקשים (ההגנה) כבר בשלב זה, הינה צעד מרחיק לכת ודרקוני הפוגע בזכות יסוד של המבקשים להתגונן בפני תביעה שהוגשה כנגדם.

החלטת נשיאת בית המשפט הנכבד

  1. ב"כ המשיבים פנו לבית המשפט הנכבד ביום 5.1.10 בבקשה לקביעת מועדים נוספים לדיוני הוכחות, עוד בטרם הגישו המבקשים לבית המשפט הנכבד את רשימת העדים שברצונם להזמין לתת את עדותם, כאשר להערכתם ארבעה ימי דיונים יספיקו, שני ימי דיונים לשמיעת וחקירת עדי התביעה ושני ימי דיונים נוספים לשמיעת וחקירת עדי ההגנה.
  2. ביום 3.2.10 עוד בטרם הגישו המבקשים לבית המשפט הנכבד את רשימת העדים וההנמקות לצידם, החליטה כב' נשיאת בית המשפט הנכבד, השופטת הילה גרסטל על שלושה מועדי דיונים נוספים סה"כ ארבעה ימי דיונים.
  3. המבקשים מצרים על כי בבקשתם הראשונה להזמנת עדים, נכללה בקשה לזמן לעדות מקורב של המשיבים, תוך שהם לא ידעו כלל ועיקר כי סא"ל אריה בראון ז"ל הלך לעולמו קודם לכן. המבקש 1 משתתף בצער המשפחה.

רשימת העדים והרלבנטיות של המבקשים 

  1. להלן פירוט של כלל העדים שזימונם מתבקש בליווי הסבר מדוע אין בידי המבקשים אפשרות לקבל מהם תצהירי עדות ראשית קודם לזימונם להעיד כמו, עדים המקורבים למשיבים אשר אין ביכולתם של המבקשים לפנות אליהם לקבלת תצהיר. קיימים עדים נוספים המקורבים למשיבים, שהסבר לגביי הרלבנטיות שלהם יובהר בהמשך הבקשה. 
  • גב' זהבה רובנר – יד הבנים 40 פ"ת
  • – תובעת 1 הייתה בעלת המניות העיקרית בחברה.
  • – במהלך כל ההליכים תובעת 1 נמנעה מלתת תצהיר.
  • – עדה זו מעורבת בכל ההליכים הנוגעים לתביעה, עדותה רלבנטית ונדרשת להגנה.
  • – לאחר שתובעת 1 (משיבה 1) סירבה ליתן תשובות לשאלון שהוגש ע"י המבקשים

כפה עליה, כב' בית המשפט הקודם שדן בתיק, הגשת תשובות לשאלון.

ברור שעדה זו לא תיתן תצהיר לבקשת המבקשים 

  • גב' יעל רובנר, לניאדו, צימט – לכיש 2 שהם 
  • – ביתם של המשיבים.
  • – עבדה בחברה ונחשפה למידע רב.
  • – קיימת התייחסות לפעילותה בחברה בתצהירי משיב 2 ובכתבי בית הדין.
  • – עדה זו מעורבת בהליכים רבים הנוגעים לתביעה, עדותה רלבנטית ונדרשת להגנה.

       ברור שבהיותה ביתם של המשיבים עדה זו לא תיתן תצהיר לבקשת המבקשים 

  • אברהם רובנר – יד הבנים 40 פתח – תקווה 
  • – בנם של המשיבים
  • – עבד בחברה. עדותו רלבנטית ונדרשת להגנה.    

       ברור שבהיותו בנם של המשיבים עד זה לא ייתן תצהיר לבקשת המבקשים 

  • מר עודד (דדי) גראוכר – גרינברג אורי צבי 9 פ"ת
  • – איש הקשר והסוד העיקרי של המשיבים ושותפיהם האמריקאיים.
  • – היה מעורב בכל התהליכים בחברה.
  • – מניותיו בחברה הוחזקו ע"י צדדים אחרים.
  • – השתתף בישיבות בעלי מניות של החברה.
  • – מוזכר בכתבי בית דין מטעם המשיבים.

עד זה מקורב מאוד למשיבים וברור שלא ייתן תצהיר לבקשת המבקשים

  • מר יהודה לנצקרון – צוויק בן ציון 7 פ"ת
  • – המתווך בין המבקשים למשיבים.
  • – בעל מניות בחברה.
  • – אשתו סמדר עבדה בחברה.
  • – מעורב ישירות בפרויקט "המרכזים הוירטואליים לבטיחות וזהירות בדרכים".
  • – מעורב ישירות בעמותת "עדי עד".
  • – נסע עם השותפים לארה"ב.
  • – השתתף בישיבות עם בעלי המניות ומנהלי החברה.
  • – מוזכר בכתבי בית הדין מטעם המשיבים. תצהיר עדות ראשית של תובע 2 עמ' 4

סעיף 23.

עד זה מקורב מאוד למשיבים וברור שלא ייתן תצהיר לבקשת המבקשים

 

  • מר חנניה צ'לוק – עזר מציון המרכז הארצי הרב רבינוב 5 בני ברק
  • – ידידם של המשיבים.
  • – המשיבים מתייחסים בכתבי בית הדין מטעמם למכתביו.
  • – בהוראת התובע 2 העמותה בניהולו קיבלה טובות הנאה מהחברה.
  • – בהוראת התובע 2 העמותה בניהולו קיבלה מניות בחברה הציבורית.
  • – העמותה בניהולו הייתה צד לחקירת נסד"ק נגד המשיב 2 והחברה.

עד זה מקורב מאוד למשיבים וברור שלא ייתן תצהיר לבקשת המבקשים

  • מר דודו פישר – בן יהודה אליעזר 22 פ"ת
  • – ידיד משפחה של המשיבים.
  • – בהוראת המשיב 2 קיבל טובות הנאה מהחברה.
  • – מוזכר בכתבי בית הדין מטעם המשיבים.

עד זה מקורב מאוד למשיבים וברור שלא ייתן תצהיר לבקשת המבקשים

  • הרב קצהוף – ישיבת אור התורה ירושלים
  • – מקורב לתובעים.
  • – מוזכר במסמכים הקשורים בחקירת נסד"ק כנגד משיב 2.
  • – קיבל מניות בחברה הציבורית מהמשיבים.
  • – מסמכים והסכמים הקשורים בעד זה מצורפים לכתבי בית הדין.

עד זה מקורב למשיבים וברור שלא ייתן תצהיר לבקשת המבקשים

  • מר יונתן קולבר –כור תעשיות בע"מ- מרכז עזריאלי 3 בנין משולש קומה 43 ת"א.
  • – שימש בתקופה הרלוונטית כ"בעלים" של משיב 1.
  • – מידע חיוני חשוב מצוי אצל העד הקשור למיזוגים המוזכרים ע"י המשיבים בכתב בית הדין.
  • – משיב 2 בתצהירו, מתייחס לעבודתו אצל ה"בעלים", בתקופה הרלוונטית הקשור בתביעה. רק העד יכול להטיל אור על היבט זה והשלכתו על טענותיו של משיב 2 כלפיי המבקשים.

עד זה מקורב למשיבים וברור שלא ייתן תצהיר לבקשת המבקשים 

  1. עדים מרכזיים שהמבקשים, מבקשים לזמן על פי נושאי התביעה 
  • עמותת "עדי עד" 
  • חלק מרכזי ומהותי בכתב התביעה עוסק בעמותת "עדי עד".
  • המשיבים טוענים לפיקציה של מבקש 1 בכל הקשור להקמת העמותה ותפקודה.
  • העדים אותם מבקשים המבקשים לזמן על מנת להזים את טענותיהם של המשיבים לגביי פרויקט ההנצחה שזכה לחסותו של כב' נשיא המדינה, הנם עדים שהיו מעורבים בעמותה בתפקידי מפתח שונים, המוזכרים בכתב התביעה.
  • המשיבים טוענים שמבקש 1 הוליך שולל, רימה וניצל את האישים המנויים על המועצה הארצית של העמותה.
  • המבקשים בחרו ברשימה מצומצמת של עדים, לרבות חברי המועצה הציבורית, מתוך מעורבים רבים יותר, להם היה קשר ישיר בפעילות העמותה.

רשימת העדים הקשורים בעמותת "עדי עד" 

  • תא"ל במיל' השר בנימין (פואד) בן אליעזר כנסת ישראל ירושלים – משרד הת"מת.
    • – שימש כיו"ר עמותת "עדי עד".
    • – השתתף בערבי ובפעילויות התרמה של העמותה.
    • – יזם והיה פעיל במהלך תקופה ארוכה בגיוס גופים, מוסדות ובעלי ממון בארץ ובעולם מטעם העמותה.
  • – ההיכרות בין המבקש 1 למר בן אליעזר נערכה רק במסגרת העמותה.

מבקש 1 פנה למר בן אליעזר לקיום פגישה לרבות לשם קבלת תצהיר אולם קיבל תשובה שלילית באמצעות מזכירתו.

  • חברים מרכזיים מהמועצה הציבורית של עמותת "עדי עד" שמנתה עשרות חברים מכובדים.
    • מר סלי מרידור – 232 כפר אדומים.

   המבקשים אינם מכירים את העד ואינם יכולים לבקש ממנו תצהיר

  • ד"ר לובל שבתאי – טיבר 5 גבעתיים.

המבקשים אינם מכירים את העד ואינם יכולים לבקש ממנו תצהיר

  • אלוף במיל' שחור אורן – חבר משרתי הקבע והגמלאים בע"מ – צה"ל

המבקשים אינם מכירים את העד ואינם יכולים לבקש ממנו תצהיר

  • אל"מ במיל' ח"כ לשעבר מר אסעד אסעד – יועץ רה"מ לשעבר – כפר בית ג'אן.

   המבקשים אינם מכירים את העד מעבר לפגישה במסגרת העמותה ואינם יכולים לבקש ממנו תצהיר 

  • מר שובל זלמן – דיסקין 11 ירושלים ו – שרת משה 78 ת"א.

  המבקשים אינם מכירים את העד ואינם יכולים לבקש ממנו תצהיר

  • תא"ל במיל' בן נתן יהודית – חבר משרתי הקבע והגמלאים בע"מ – צה"ל.

  המבקשים אינם מכירים את העדה מעבר לפגישה במסגרת העמותה ואינם יכולים לבקש ממנה תצהיר

  • מר לנדאו אלי – חבר משרתי הקבע והגמלאים בע"מ – צה"ל.

  המבקשים אינם מכירים את העד ואינם יכולים לבקש ממנו תצהיר

  • מר שמואל חזון – רח' זליג בס 7 פ"ת

אב שכול, מפקח במשרד החינוך יו"ר יד לבנים לשעבר, פעיל בעמותת "עדי עד".

                      התבקש להגיש תצהיר ע"י מבקש 1 ובחר למסור מכתב שצורף לכתבי בית הדין מטעם המבקשים.   

2.1.7.5 – תא"ל במיל' יצחק שגב – רח' החרוב 4 זכרון יעקב

מנכ"ל עמותת "עדי עד".

מוזכר ע"י המשיבים כמי שהיה מעורב עם המבקשים בעניינים שונים. קיימים בכתבי בית הדין 2 תצהירים שהגיש.

  • מעורבות בית הנשיא 
  • מר אריה שומר – חבר מועצת עיריית ת"א – עיריית ת"א אבן גבירול 69 ת"א

מנכ"ל בית הנשיא לשעבר מעורב בהענקת החסות של נשיא המדינה לעמותת "עדי עד" ולערב הגאלה של העמותה בבית הנשיא.

מסמכים שהנפיק בנושא צורפו לכתבי בית הדין.

המבקשים אינם מכירים את העד ואינם יכולים לבקש ממנו תצהיר

  • מעורבות משרד הבטחון 
  • מר צחי ליטוין – ראש היחידה למינהל ותקציבים משרד הבטחון אגף השיקום –

   יצחק שדה 89 ת"א.

מעורב מטעם משרד הבטחון בפרויקט "עדי עד".

מסמכים שהנפיק בנושא צורפו לכתבי בית הדין.                   

   המבקשים אינם מכירים את העד ואינם יכולים לבקש ממנו תצהיר 

  • מעורבות ועדת הכספים של הכנסת 
  • ח"כ לשעבר צבי הנדל – סמטת השקד 1 יד בנימין

מעורבות ישירה בועדת הכספים של הכנסת בכל הקשור לאישור עמותת "עדי עד" כמלכ"ר. מסמכים הנושאים את חתימתו בנושא צורפו לכתבי בית הדין.

המבקשים אינם מכירים את העד ואינם יכולים לבקש ממנו תצהיר

  • פרויקט "המרכזים הוירטואליים לבטיחות וזהירות בדרכים"
  • – חלק מרכזי נוסף עליו מבוסס כתב התביעה, הנו נושא פרויקט, "המרכזים הוירטואליים לבטיחות וזהירות בדרכים", אשר פיתח ויזם המבקש 1 והופעל על ידי החברה.
  • – כמות העדים המבוקשת מצומצמת לעומת הכמות הרבה של אישי ציבור המעורבים במיזם. הרלבנטיות של עדים אלו מרובה במטרה להזים את טענותיהם של המשיבים לגביי הצגת המיזם כפיקציה, מיזם אשר זכה להכרה ממוסדות ממלכתיים שונים כגון :

משרד התחבורה, משרד החינוך, מפעל הפיס, השלטון המקומי ועוד. העדים היו מעורבים בפרויקט בתפקידי מפתח שונים.

  • משרד החינוך – משרד התחבורה – רשויות 
  • ח"כ לשעבר מר שאול יהלום – אלקנה

שר התחבורה לשעבר וסגן שר החינוך מטעם מפלגת המפד"ל שהוביל את פרויקט הדגל של החברה "מרכזים לבטיחות בדרכים".

פרוטוקולים של ישיבות בהם נטל חלק וניהל צורפו לכתבי בית הדין.

עד זה מקורב מאוד למשיבים וברור שלא ייתן תצהיר לבקשת המבקשים

  • מר מנחם כהן – סמנכ"ל בכיר במשרד החינוך – דרך מנחם בגין 77 פ"ת.

מינוי מטעם מפלגת המפד"ל, בתוקף תפקידו אישר את מיזם ההתרמות של "עדי עד" במערכת החינוך. מסמכים בכתב בידו צורפו לכתבי בית הדין.

עד זה מקורב מאוד למשיבים וברור שלא ייתן תצהיר לבקשת המבקשים

  • מר רמי הופנברג – מנהל מינהל החינוך עיריית פ"ת – עיריית פ"ת רח' העליה השנייה 1 פ"ת.

איש בכיר במפלגת המפד"ל בפ"ת, דוגמא למנהל חינוך של רשות מקומית שהיה מעורב במבצע ההתרמה של "עדי עד".

מסמכים בכתב בידו צורפו לכתבי בית הדין.

עד זה מקורב מאוד למשיבים וברור שלא ייתן תצהיר לבקשת המבקשים

  • מר חיים כרמי – מור שכונת הדרים 2 כפר סבא

מפקח משרד החינוך שליווה את פרויקט הדגל של החברה "מרכזים לבטיחות בדרכים" וערך מחקרים על המיזם.

                     התבקש ע"י מבקש 1 להגיש תצהיר אולם לא יכול לעשות זאת מאחר והוא עובד  

                     ציבור

  • גורמים מעורבים אחרים בפרויקט "המרכזים הוירטואליים לבטיחות וזהירות בדרכים" 

        מפעל הפיס

  • עו"ד יעקב ברדוגו – ד"ר לוין שלום 3 ת"א.

מנכ"ל מפעל הפיס לשעבר שהיה מעורב בפרויקט הדגל של החברה "מרכזים לבטיחות בדרכים".

                 לא ניתן לקבל תצהיר אינו מוכר למבקשים

הרשות לבטיחות בדרכים

  • – מר עמיחי גרנביץ – תבורי משה 21 ,פתח-תקווה

גזבר לשעבר של הרשות לבטיחות בדרכים במשרד התחבורה.

היה מעורב ואחראי אישית בכל ההקצאות של המשרד בכל הקשור "למרכזים הוירטואליים לבטיחות וזהירות בדרכים".

היה מעורב בעמותת "עדי עד".

               לא ניתן לקבל תצהיר – ביקש לא להיות מעורב מאחר ומכיר את המשיבים והמבקשים.

  • מעורבים מהותיים ביותר 
  • ניהול וכספים 
  • – המשיבים מכתירים בכותרת "מצגי שווא" חוסר תום לב של הנתבע בניהול משא

   ומתן לקראת כריתת חוזה. תצהיר תובע 2 עמ' 4.

  • – המבקשים מבקשים להעיד את הגורמים המקצועיים שביצעו את בדיקת הנאותות עבור המשיבים והערכת שווי של החברה, אשר המשיבים בוחרים לציין תחת הכותרת "מצגי שווא" כנגד למבקשים.
  • – טענות קשות מעלים המשיבים בכל הקשור לניהול הכספים בחברה. החברה שהפכה להיות חברה ציבורית בארה"ב נוהלה ע"י צוותים גדולים של נותני שירותים בתחום הפיננסי בארץ ובעולם.
  • – המשיבים חוזרים ונדרשים לטענות כלפיי המבקשים לגביי התחשבנויות שונות אשר עליהן יש לתת מענה מהגורמים המוסמכים אשר הכינו את עשרות הדו"חות הכספיים של החברה בארץ ובחו"ל. על גורמים אלו נמנים חשבים ורו"ח בתקופות הרלבנטיות.
  • – המבקשים מבקשים להעיד רק אישיים מרכזים מעטים שנטלו חלק בפעילויות הפיננסיות של החברה בתקופה הרלוונטית, אשר כולם מונו ע"י המשיבים עצמם.
  • הרלבנטיות של עדים אלו לסוגיית התשלומים למבקשים על פי טענת המשיבים, ההתחשבנויות בין המבקשים לחברה, טענות הקשורות לעסקאות סיבוביות וטענות אחרות חשובה, מרכזית ובלתי ניתנת להפרדה מההגנה של המבקשים.
  • – משיב 2 בתצהירו עמ' 21 טוען "ניהול החברה על ידי הנתבע באופן עצמאי". המבקשים מבקשים להעיד עדים מעטים בלבד מאלו שהיו שותפים מלאים לניהול החברה בניגוד מוחלט לטענותיהם של המשיבים.
  • אנשי הכספים והניהול הנדרשים להעיד רלבנטיים ביותר לבירור המחלוקת לגביי טענותיו של המשיב 2 בתצהיר עדות ראשית שלו בעמ' 12-13 סעיף גדול ה.4, המתייחס להפרת התחייבותם של המבקשים 1 ו- 2. 

מר צבי פורר – יומצא למבקש צו והוא יעבירו למר פורר.

חשב החברה שמונה ע"י המשיבים.

שימש כאיש קשר בין מבקש 1 למשיבים.

עסק בכל ענייניה הכספיים של החברה.

תיעד את ישיבות הדירקטוריון.

עמד בקשר ישיר עם ספקי החברה וחלק מלקוחותיה.

בכתבי בית הדין מוזכר רבות ובתצהירים מצויים מסמכים רבים שהונפקו על ידו.

התייחסות תובע 2 לעד עמ' 21 סעיף  180 בתצהיר עדות ראשית.

לבקשת מבקש 1 לקבלת תצהיר מהעד, ביקש העד לא להגיש תצהיר אלא למסור עדות. פרוטוקול שיחה שנוהלה בין העד למבקש 1 צורף לכתבי בית הדין.

רו"ח דן מרגלית – בית אמות ביטוח בניין ב’  דרך מנחם בגין 46-48

רו"ח ממשרד BDO אשר ניהלו את הדו"חות הכספיים של החברה בארץ ובחו"ל לרבות במיזוגים.

היה מעורב אישית בדו"חות החברה.

נטל חלק בישיבות בין המשיבים למשיבים.

מסמכים בכתב בידו צורפו לכתבי בית הדין.

מסמכים מהותיים בכתב ידו צורפו לכתבי בית הדין.

לא ניתן לקבל תצהיר. פניות של עו"ד של המבקשים בעבר לא נענו.

      רו"ח אסף שמר – קסלמן וקסלמן רו"ח המרד 25 ת"א.

רו"ח שמר שותף בכיר בפירמה קסלמן וקסלמן, היה השותף האחראי על הכנת הערכת השווי שהוזמנה על ידי המשיבים. שימש כאחראי על הכנת

הדו"חות הכספיים של החברה בארץ ובחו"ל.

נטל חלק בישיבות בין המבקשים למשיבים.

ההיכרות בינו לבין משיב 2 ארוכת שנים.

שימש כשותף בכיר בפירמה והכין למשיבים את בדיקת הנאותות המוכתרת כ"מצגי שווא". 

      שימש כנותן שירותים פרטי למשיבים לא ניתן לקבל תצהיר.

      רו"ח אבידור אבני – ברטונוב יהושע 8 ת"א.

רו"ח אבני הגיש בשם החברה בקשות לרשות המיסים לגביי המיזוג לבקשת המשיבים.

רו"ח אבני מחזיק באינפורמציות מהותיות הקשורות בעניינים החשבונאים המועלים בתביעה.

פנייה של מבקש 1 לא נענתה. לא ניתן לקבל תצהיר.

עו"ד יורם ליכטנשטיין – אבא הילל 12 – סנדרוביץ ר"ג

שימש כעו"ד מעורב  במשרדו של עו"ד החברה המעיד בתיק מטעם המשיבים אשר החזיק בנאמנות מניות לנתבע 1 של החברה.

עו"ד ליכטנשטיין מחזיק באינפורמציות מהותיות ביותר הקשורות בעניינים המשפטיים והאחרים המועלים בתביעה.

לאור היותו שכיר במשרדו של עו"ד החברה המוזמן לעדות ע"י המשיבים לא ניתן לפנות לקבלת תצהיר. 

2.4  בנקים – מפרק החברה 

2.4.1   – ענייני התביעה רלבנטיים וקשורים במישרין לניהול הכספי של החברה בבנק מזרחי ולטענות המשיבים כנגד המבקשים.

2.4.2   – המבקשים, מבקשים להעיד רק שני אישיים מרכזים מהבנק, אליו הועברו חשבונות החברה ע"י המשיבים אשר נטלו חלק בפעילויות הפיננסיות של החברה בתקופה הרלוונטית.

2.4.3    – הבנקים קשורים קשר ישיר ומלא לטענות המשיבים בכל הקשור לנכסים שנמסרו לתובעים, לסכומים הנתבעים ע"י המשיבים ולמכלול ההוצאות וההכנסות הקשורות לניהול הכספי של החברה בארץ ובחו"ל.

2.4.4   – עדותם של אנשי הבנק מהותית ביותר לבחינת והבהרת ערבויותיו של המשיב 2

ומחלוקות אחרות רלבנטיות ומהותיות ביותר, הקשורות בעצירת הפעילות של החברה.

2.4.5  – המשיבים ניהלו ומנהלים את חשבונותיהם בין השאר בבנק מזרחי, בסניף אליו הורו להעביר את חשבון החברה.

2.4.6 –  עדים אלו רלבנטיים ביותר  לבירור המחלוקות המועלות ע"י תובע 2 בתצהיר עדות ראשית שלו עמ 5-6 סעיף ד.3, עמ' 14-15 סעיף ו. הערבויות, עמ' 18 סעיף ח. פירוט סכומי התביעה הנתבעים, עמ' 19-20 סעיף ט' , עמ' 21 סעיף י'. 

          מר שמעון ריין רח' אלישיב 4 קרני שומרון.

מנהל סניף בנק מזרחי אשר אליו המשיב הורה להעביר את פעילות החברה.

מר ריין שימש כבנקאי של המשיבים לפני העברת החשבון של החברה לניהולו.

מר ריין העביר למבקשים ולמשיבים מסמכים מהותיים המוצגים בכתבי בית הדין.

מר ריין העיד במספר הליכים משפטיים הקשורים בעניינים שונים של החברה.

לא ניתן לקבל תצהיר – מבקש 1 נתבע ע"י הבנק עם מר הברפלד לכיסוי חובות החברה.

 מר שלמה זיובנק מזרחי טפחות

מנהל מחלקת לקוחות מיוחדים של הבנק המטפל בענייני החברה.

מר שלמה זיו העיד בהליכים משפטיים הקשורים בעניינים שונים של החברה.

מר זיו היה מעורב בפעילות שונות של הבנק ערב פירוק החברה.

לא ניתן לקבל תצהיר – מבקש 1 נתבע ע"י הבנק עם מר הברפלד לכיסוי חובות החברה.

2.4.4  מפרק החברה – עו"ד דני פרידמן – פרידמן יונגר ושות' ז'בוטינסקי 7 ר"ג. 

  1. כל ענייני התביעה עוסקים בעניינים הקשורים לחברה בפירוק ולכל הטענות המועלות בכתב התביעה מצד המשיבים כנגד המבקשים.
  2. מפרק החברה ניהל חקירות שונות בכל הקשור לטענות שהעלו הצדדים בשלבים שונים החל משנת 2000.
  3. מפרק החברה ניהל את תהליך מכירת החברה למבקש 1, מכירה המתוארת בהרחבה בכתבי בית הדין שהגישו המשיבים, תיאור הכולל האשמות חמורות כנגד מבקש 1.
  4. עדותו של מפרק החברה רלבנטית ביותר גם לגבי טענות משפטיות שונות המועלות ע"י המבקשים.
  5. מסמכים שונים ששלח והוציא מפרק החברה צורפו לכתבי בית הדין.
  6. החברה בפירוק הנה צד להליך.

לא ניתן לקבל תצהיר – ביקש ממבקש 1 לא להיות מעורב בסכסוך בין הצדדים.

  • אחרים
  • – מר רון פלד – ההזמנה תימסר ע"י המבקשים.

מוזכר באריכות בתצהיר שהוגש ע"י המשיבים, ממר חנוך מילוא.

למר פלד קשרים שונים עם המשיבים ועם המבקשים במהלך שנים ארוכות.

                     לבקשת מבקש 1 לקבלת תצהיר, ביקש העד לא להגיש תצהיר אלא למסור עדות.

        2.4.2    – מר סולי כנס –   המלאכה 16 פארק אפק ראש העין.

בעליה של חב' אדיוסופט המוזכרת מהיבטים שונים בכתבי בית הדין. חב' אדיוסופט הייתה בכל תקופת פעילותה של החברה, לקוחה גדולה של החברה.

  המשיבים מעידים שקיבלו מחברת אדיוסופט מסמכים שונים הקשורים בניהול הכספים של המבקשים. מסמכים רבים מוצגים ע"י המשיבים בתיק.

המשיבים נשענים בתביעתם על המסמכים המוצגים להוכחת טענותיהם.

לכתב התביעה, צורפה תביעה שהגישה חב' אדיוסופט כנגד המבקשים. תביעה זו הוגשה ע"י העד.

עדותו של העד רלבנטית ביותר, לאור הישענות טענותיהם של המשיבים על העברות כספיים שנעשו דרכה למבקשים וטענות אחרות אשר בבסיס תביעתם.

טענותיו של משיב 2 בתצהירו המשתרע על פני שני עמודים, 12-13 סעיף גדול ה.4 מתייחסות למערכות הקשרים העסקיים עם החברה בבעלות העד, על פני שנים ועדותו של העד רלבנטית מאוד לבירור המחלוקת המוגדרת ע"י המשיבים בהקשר לכך, כהפרת התחייבותם של המבקשים 1 ו- 2.

לא ניתן לקבל תצהיר ממי שלקח צד בסכסוך בין הצדדים וסיפק מידע לתובעים.

     2.4.3    – מר אלפרד אקירוב – חברת אלרוב ישראל בע"מ – שד' רוטשליד 46 ת"א

תבע את המשיב 1 והיה מעורב בהצעות עסקיות שהוצעו לו ע"י משיב 2 בחברה.

היה מעורב בהתנהלותו של תובע 2 בפרשיית המיזוגים במהופך אשר הנהיג.

עו"ד המבקשים ששימש כעו"ד של מר אקירוב  בתביעה נגד משיב 2 הודיע למבקש 1         

                 שלא ניתן לקבל תצהיר מהעד.

     2.4.4    – מר ג'ורג'י אקירוב – חברת אלרוב ישראל בע"מ – שד' רוטשליד 46 ת"א

היה עד לתקרית משמעותית בין המבקש 1 למשיב 2.

                 עו"ד המבקשים הודיע למבקש 1 שלא ניתן לקבל תצהיר מהעד. 

     2.4.5   – מר גדי בריירעקלתון 8 הוד השרון

שימש כיועץ ארגוני לחברה שניהל משיב 2.

היה מעורב במיזמים של החברה.

לא ניתן לקבל תצהיר ממי שהיה ידידו של המשיב 1

2.4.6    – אל"מ במיל' אהרון לוי – הס משה 15 נתניה 42413

סגן מפקד משטרה צבאית ראשית – הוביל את מיזם ההנצחה בחיל המשטרה הצבאית עם החברה.

              מבקש 1 ביקש מהעד להגיש תצהיר העד בחר למסור מכתב שצורף לכתבי בית הדין מטעם המבקשים 

  סיכום 

  1. לא יעלה על הדעת שבשל שיקולי יעילות תמנע מהמבקשים הזכות להתגונן מפני תביעת הענק שהוגשה כנגדם.
  2. חוקי היסוד מקנים זכות למבקשים להתגונן כראוי מפני תביעה שהוגשה כנגדם.
  1. כל העדים שהמבקשים מבקשים לזמן, הנם עדים רלבנטיים למחלוקות הטעונות הכרעה.
  1. לאור האשמות החמורות המועלות ע"י המשיבים כנגד המבקשים, המבקשים עומדים על

זכותם להעיד את כל העדים שפרטיהם צורפו לבקשה זו.

  1. המבקשים לא יוכלו להוציא את צדקתם ללא חקירת העדים המבוקשים.
  2. המבקשים פירטו בבקשה זו, תמצית הנושא שכל עד יתבקש להעיד עליו והסיבות שאין ביכולת המבקשים להמציא תצהירים מעדים אלו .
  3. תצהירו של מר גולדנברג פסי מטעם המבקשים מצ"ב לתמיכה בבקשה זו.
  4. אשר על כן יתבקש בית המשפט הנכבד להשאיר על כנם את המועדים שנקבעו ע"י כב' הנשיאה של בית משפט נכבד זה ולקבוע מועדים נוספים על פי הצורך.
  5.  אשר על כן יתבקש בית המשפט הנכבד לאשר את הזמנת העדים כמבוקש ע"י המבקשים.

 מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.

__________                                                                                                 __________

תאריך                                                                                         המבקשים ע"י  גולדנברג פסי

 

 

 

..

החל ממועד מתן עדותו של גולדנברג פסי, במשפט אקירוב אלפרד אקריוב נגד דוד רובנר, (מסוקר בבלוג זה) הוטרד גולדנברג בצורות שונות, בין השאר הושלכה גוויית חתול לחצר ביתו. גולדנברג דיווח על הטרדות אלו לבית המשפט, בתצהיר שהגיש.

במהלך ההליכים המשפטיים, חשד גולדנברג מספר פעמים באדם עב בשר, חבוש בכיפה שחורה, לא מוכר לי, בעל חזות של "שומר ברים" מאיים, כמי שנוהג לארוב, עוקב אחריו מעת לעת ומטריד אותו וככל הנראה גם מצלם אותו. (להלן: "העוקב")

ביום 25.3.2014, התקיים דיון בבית המשפט המחוזי בלוד, בו נטלו חלק בין השאר, עורכת דין ממשרדו של עו"ד שמואל א. לינצר ב"כ של זהבה ודוד רובנר עורכת דין ממשרדו והעוקב.

במהלך ההמתנה במסדרון בית המשפט לדיון ביום 25.3.2014, זיהה גולדנברג פסי ללא ספק את העוקב כמי שהטריד אותי בעבר. העוקב פסע הלוך ושוב בקרבתו והתבונן בו בהתרסה מאיימת.

בהמתנה לדיון באולם בית המשפט, העוקב ישב בזווית שאפשרה לו להביט בגולדנברג, העוקב לא הפסיק להתבונן בו במפגיע, ושלח לעברו מבטים חודרניים מאיימים.

בתום הדיון בסמוך לשעה  העוקב "ליווה" את גולדנברג לשירותים והמתין בסמוך, תוך שהוא עושה עצמו כמי שעוסק בשיחה, באמצעות הטלפון הנייד שלו.

העוקב לא הירפה, הוא המשיך לעקוב אחרי פסי גולדנברג גם מחוץ לבניין בית המשפט.

גולדברג שחשד שהעוקב ההולך בעקבותיו ומטריד אותו, מתכוון לצלם אותו פעם נוספת, החליט להמתין להזדמנות, שיוכל סוף סוף, להנציח אותו בעת מעשה.

בשלב בו הצטמצם המרחק בין גולדנברג פסי לעוקב, החל העוקב לצלם אותו באמצעות המכשיר הנייד שלו.  גולדנברג פנה לעברו בהפתעה והצליח לצלמו, לרבות בעת שהעוקב נס מהמקום, לאחר שהבחין שהצליח לצלמו.

גולדנברג פסי, פועל לאיתור העוקב, בדרכים שונות.

ממידע שהצטבר אצל גולדנברג ממספר גורמים המצויים עם עו"ד לינצר א. שמואל בסכסוכים שונים, מסתבר, שהעוקב ככל הנראה בן משפחה של לינצר, עובד במשרדו כמתמחה או כעו"ד מהמניין.

העוקב, המטריד ממשרדו של עו"ד לינצר שמואל, נתפס כשהוא מצלם את גולדנברג

העוקב, המטריד ממשרדו של עו"ד לינצר שמואל, נתפס כשהוא מצלם את גולדנברג

מידע חלקי אודות עו"ד לינצר שמואל עו"ד

במידע שהתפרסם, מואשם עו"ד לינצר שמואל ע"י תאגיד המים מיתב, ששלח ידו בכספיו של התאגיד בדרכים לא חוקיות. בגין מעשיו הוגשה ע"י התאגיד ומי שעמד בראשו חנוך מילוא כנגד לינצר, תביעה כספית ע"ס 380,000 ₪, תלונה למשטרת ישראל ותלונה אחת לפחות לוועדת האתיקה.

כפי שפורסם, פרופ' רון שפירא עו"ד, המייצג את מיתב ומילוא נגד לינצר, טוען פרופ' שפירא נגד עוה"ד שמואל א. לינצר, במסמכי בית דין בין השאר:

"לינצר נטל סכומי כסף גדולים ממיתב תוך ניצול של האמון שנתנו בו"

"פיטוריו של לינצר נעשו אך ורק לאחר אובדן האמון בו ואל נוכח מעשיו הקשים"

"בפנינו תובע נטול תום לב, אשר הוציא תחת ידיו כתב תביעה רווי בדיות"

בין השאר פורסם שתלונה נגד לינצר לוועדת האתיקה בגין הטעיית הציבור נגנזה רק לאחר שלינצר תיקן את המעוות לאחר שציין שמות עורכי דין שאינם עובדים במשרדו בנייר המכתבים שלו, במטרה להגדיל דיווחי שעות, ללקוחותיו:

"1. ועדת האתיקה רשמה בפניה את התיקון שביצעת בנייר המכתבים שלך, לפיו רשמת רק שמות של עורכי דין שכירים במשרדך.

2. בנסיבות אלו התלונה לעניין הכללת שמות עורכי דין שאינם עובדים במשרדך נגנזת."

החלטת ועדת האתיקה נגד עו"ד חגית גליקו ממשרדו של עו"ד שמואל א. לינצר

גולדנברג פסי הגיש לועדת האתיקה תלונה נגד עו"ד חגית גליקו ממשרדו של עו"ד שמואל א. לינצר אליה צורפה חוות דעת של ד"ר לימור זר גוטמן מומחית בתחום האתיקה המקצועית.

ועדת האתיקה העבירה לגולדנברג פסי את החלטה בה נקבע בין השאר:

"ועדת האתיקה מצאה לנכון בנסיבות אלו לרשום לעו"ד חגית גליקו הערה בגין התנהלותה ו/או התנהגותה בעניין התלונה שבנדון"

 

 

..

בסעיף 12.7 בחוות הדעת של המומחים, קיימת התייחסות לעובדה שהשופט בדימוס שאול מנהיים אינו מאפשר לגולדנברג פסי ולאחרים להגיב לבקשות ב"כ התובעים עו"ד לינצר שמואל לדחיית דיונים.

לעניין התנהגותו של השופט בדימוס שאול מנהיים לעניין זה קובעים המומחים:

"בכך, אישר השופט למעשה את ההתנהלות הנפסדת של ב"כ התובעים, הסכים עימה והוכיח כי לכאורה אין ביכולתו, ובעיקר שאין ברצונו, לקיים הליך הוגן. בכך הוא קיפח בצורה שיטתית זכויות דיוניות של הנתבעים" 

אך בכל אלה לא סגי, בניגוד לתקסד"א ובניגוד גמור לנוהל הנשיאה, קיבל השופט שתי בקשות דחייה בלא תגובת בעלי הדין שכנגד:

    • התובעים באמצעות ב"כ הגישו בקשה לדחיית מועד דיון בלא שצירפו את עמדת בעלי הדין האחרים בטענה חסרת בסיס, שהיה על השופט, ולו מעצם העלאת טענה זו בלבד, לדחות את הבקשה ולחילופין לחייב את ב"כ התובעים לקבל את עמדת בעלי הדין האחרים. וכך כתב עו"ד לינצר הנכבד בסעיף י"ב לטופס א' (בקשה לדחיית מועד דיון שלא מטעמים הקשורים בקיום דיון באותו מועד לפני שופט אחר): "עמדת יתר בעלי הדין: לא נתבקשה בעלי הדין האחרים אינם מיוצגים". כאן נבחן שופט בהגנתו על קיום הליך הוגן, השימוש בטעם שבעלי הדין האחרים אינם מיוצגים, וקבלת הבקשה ע"י השופט מעידים כי השופט לא קיים הליך הוגן.
    • המקרה לעיל אינו המקרה היחיד, גם בבקשה נוספת שהגיש עו"ד לינצר בשם התובעים הוא לא ביקש את עמדת הנתבעים, ובהסבר שנתן לכך היה שעמדת הנתבעים 1 ו-2 אינה רלוונטית שכן נגדם הוגשה בקשה למתן פסק דין בהעדר, ועמדת הנתבע 3 "אין בכוחה לשנותו" (את הנתון שיתכן ויינתן פס"ד בהעדר נגד הנתבעים 1 ו-2). האם באמת אין בכוח עמדת הנתבע 3 לשנות? אם כך הוא הרי שאין המדובר בהליך הוגן, וכנראה שב"כ התובעים, עו"ד לינצר, ידע היטב מדוע עמדת הנתבעים אינה יכולה לשנות. יודגש, על ההליך להיות הליך הוגן ועל הצדק להיראות, אך גם במקרה זה מתעלם השופט מכך שלא עמדה לנגד עיניו עמדת הנתבעים, ובהם עמדת הנתבע 3, ולו למראית עין שלהליך הוגן בלבד.
  • הנה ראינו כי השופט, באופן שיטתי, מבכר את עמדת התובעים ובא כוחם, ונמנע מליתן לנתבעים אפשרות להגיב לבקשותיו לדחיית מועד דיון בניגוד לדין. בכך, אישר השופט למעשה את ההתנהלות הנפסדת של ב"כ התובעים, הסכים עימה והוכיח כי לכאורה אין ביכולתו, ובעיקר שאין ברצונו, לקיים הליך הוגן. בכך הוא קיפח בצורה שיטתית זכויות דיוניות של הנתבעים, שזכותם, מכוחס"ק 241(ג) לתקסד"א, להגיב לכל בקשה של התובעים, גם אם לא יהיה בתגובתם כדי לשנות מהחלטתו. זאת ועוד, זכות התגובה של בעל הדין שכנגד בולטת בס"ק 241(ד), הקובע שהשופט רשאי להחליט על סמך הבקשה, תגובת המשיב ותשובת המבקש בלבד, ומכיוון שהתקנות הן דווקניות אין בסמכותו להחליט בלא מתן זכות תגובה למשיב.

טופס א' שהגיש עו"ד לינצר שמואל לשופט בדימוס שאול מנהיים בו מצוין שלא התבקשה התייחסות (בעלי הדין) הנתבעים, מאחר ואינם מיוצגים.

טופס א עמ' 1טופס א עמ' 2

תגובת הנתבע טוראל 

התייחסות נתבע 3 לעניין טופס א'

תגובת השופט בדימוס שאול מנהיים לתגובת טוראל 

 החלטתת מנהיים להתייחסות נתבע 3 לטופס א'

 

 

..

החל מסעיף 14 עד סעיף 14.7 בחוות הדעת

חשדות לקשרים אפשריים בין השופט לתובעים ו/או באי כוחם:

אמירות שונות של כב' השופט מנהיים במהלך הדיונים, כפי שמשתקף מן הפרוטוקול, מעלות חשש שהתנהלותו החד צדדית לטובת התובעים העמיקה מאד, עד כדי חשש לשיבוש מהלכי המשפט וניגוד עניינים. באירועים אלו, עושה השופט שימוש בחומר ובידיעות שלא הגיעו אליו בדרך המלך ולא הוצגו בהליך רשמי במהלך המשפט ואף לא הוצגו כלל בפומבי. מאחר שידיעות אלו לא נמסרו במהלך הישיבות, וקרוב לוודאי שהשופט לא ניחן ביכולת נבואה, הדעת נותנת שקרוב לוודאי שהידיעות הגיעו אליו מב"כ התובעים או מהתובעים עצמם. על אף,  שהידיעות הללו הגיעו אליו בדרך לא דרך, הוא עושה בהן שימוש בהחלטותיו.

  • ידיעה מוקדמת של השופט על מגעים בין עו"ד לינצר ובין נתבע 3:

חילופי הדברים בין השופט ובין עו"ד לינצר אודות האפשרות של מחיקת נתבע 3, דורון טוראל, מכתב התביעה, מצביעים כי השופט ידע על אפשרות זו, לפני שהוצגה בדיון פומבי בבית המשפט (פרוטוקול מ-8.7.10). על פי חילופי הדברים הללו, נרקמה אצל עו"ד לינצר הצעה לעסקה בינו, כב"כ התובעים, ובין דורון טוראל, לפיה התובעים ימחקו את טוראל מכתב התביעה בתמורה לכך שהוא יעיד נגד נתבע 1, מר גולדנברג. כך מקבלים הדברים את ביטויים בפרוטוקול המוקלט:"כב' השופט: מבחינת 1 ו – 2 כרגע יש בפני בקשה לפסק דין, אם הוא יינתן אז הוא יינתן, ואם הוא לא יינתן צריך יהיה לראות איך ממשיכים, האם קובעים שהוא מיצה את זכות החקירה הנגדית או לא. אבל בוא נניח לצרה לשעתה. כיוון שאדוני ביקש פסק דין אז כרגע צריך להכריע בבקשה הזאת.  עו"ד לינצר: אני מבקש שאדוני ייתן החלטה בקשר להוצאות.  כב' השופט: דקה, לא סיימתי. אנחנו נקטע עכשיו את הדיון מטעמים טכניים לשתי דקות כדי שאני אוכל להתחבר ליומן שלי, ואז אנחנו נקבע מועד לשמיעת ראיות ההגנה מטעם נתבע מס' 3. עו"ד לינצר: אני מציע לא לקבוע דיון מאחרו – …  כב' השופט: זה בכלל לא משנה, אנחנו נקבע כרגע דיון.  עו"ד לינצר: טוב, בסדר.  כב' השופט: אנחנו נקבע כרגע את מהותו, מאחר, אלא אם אתם אומרים לי שאם יינתן פסק דין נגד הנתבעים 1 ו – 2 אתם תמחקו את התביעה נגד הנתבע 3. אם אתם אומרים לי את זה אני כרגע לא קובע מועד.(ההדגשות לא במקור – א.ג. מ.ג.) עו"ד לינצר: אני זה אנחנו רוצים לשוחח עם הנתבע 3, דובר על אפשרות, נפתח פתח לשיחה בינינו, בין הנתבע 3 לבינינו. כב' השופט: אז אנחנו נקבע מועד, ואני אשמח להתאכזב לטובה ולקבל הודעה שהדיון התייתר".(עמ' 461). המסקנה ההגיונית היחידה המתבקשת מדברים אלו, היא שהשופט ידע על אפשרות של מגעים או על המגעים עצמם בין ב"כ התובעים ובין טוראל, במטרה לשכנע את האחרון להעיד לטובת התובעים תמורת מחיקתו מכתב התביעה, לפני שב"כ התובעים מסר על כך בפומבי בבית המשפט, כפי שיפורט להלן.

  • מגעים אלו התרחשו אך דקות ספורות לפני האמירות הללו, לפני התחלת הדיון באותו יום מחוץ לאולם המשפט (מתחילת הדיון ועד לאירוע זה נרשמו 13 עמודי פרוטוקול בלבד). טוראל עצמו, בתצהיר ערוך כדין, פירט את השיחה עימו שיזם עו"ד לינצר, ובה הציע לו את ההצעה הנ"ל. כפי שמופיע בתצהיר:"עו"ד לינצר פנה אליי והתעניין, "למה אני הולך עם מר גולדנברג?", עניתי לו שנתבעתי על ידם. עו"ד לינצר הגיב ש"הקשר עם מר גולדנברג מזיק לי". עו"ד לינצר מסר לי בצורה חד משמעית ש"בכוונתם להגיע איתי להסדר ולמשוך את התביעה כנגדי, רק במידה ואסכים להעיד נגד מר גולדנברג".
  • יצוין, כי אף כי טוראל לא הביע התנגדות ואמר לעו"ד לינצר שהוא מבקש לקבל ממנו פרטים נוספים על הצעתו,ועו"ד לינצר אמר לטוראל שיעמדו אתו בקשר בהמשך לקביעת מפגש בעניין הצעתו, הוא לא חזר לטוראל אחרי סיום אותה ישיבה בבית המשפט.
  • מר גולדנברג לא נכח באותו יום כלל בבית המשפט מחמת מחלתו. לפי הפרוטוקול, נכחו בבית המשפט שני עורכי דינם של התובעים, עוה"ד לינצר וקרני, וטוראל. כמובן, שגם השופט היה במקום. ברור וידוע שהשופט לא ניחן ברוח הנבואה ולא עוף השמיים הוליך את הקול. המסקנה היחידה המתבקשת מאליה היא שאחד מבאי כוח התובעים או אחד התובעים סיפר על כך לשופט לפני הישיבה באותו יום, אם לפני שיחת עו"ד לינצר עם טוראל ואם מיד אחריה.
  • השופט לא ביקש להתעדכן על המשך המגעים בין עו"ד לינצר לטוראל:

המגעים שתוארו למעלה התנהלו לפני ובסיומה של הישיבה ב-8.7.10. כאמור לעיל, לא היו מגעים נוספים בין עו"ד לינצר לטוראל, אף כי, כפי שצוין, טוראל ביקש לקבל פרטים נוספים על הצעת עו"ד לינצר, והאחרון אף אמר לטוראל שיחזור אליו. מאחר שעו"ד לינצר מסר על כך בבית המשפט והדברים אף תועדו בפרוטוקול המוקלט, היה על עו"ד לינצר לעדכן את בית המשפט על המשך המגעים, או לפי בקשת השופט, על התייתרות הדיון בעניין טוראל. אולם, ככל שהדברים משתקפים בפרוטוקול, עו"ד לינצר לא עדכן את בית המשפט בהמשך המגעים, שלא היו, רק כי עו"ד לינצר לא המשיך אותם.עו"ד לינצר לא עידכן את השופט בעניין זה, לא בישיבות הבאות (10.10.10, 26.12.10, 31.12.10) ולא בדרך אחרת. אף השופט עצמו לא ביקש לעדכנו על התפתחות המגעים בעניין זה. השופט, אמנם ביקש, בדיון מיום 8.7.10, לקבל הודעה על התייתרות הדיון. אולם, עדכון שופט על תוצאות מגעים כאלה הוא אך טבעי, ואפילו מתבקש, לאור דברי השופט בעניין מגעים אלה בין עו"ד לינצר לטוראל.

  • יודגש, שאף שמדובר במגעים שזכו לברכת בית המשפט או לפחות להכרתו בקיומם, השופט לא טרח להתעניין בהם ומה עלה בסופם. חוסר ההתעניינות יותר מאשר מתמיה, בעיקר מאחר שהשופט מדגיש כמעט בכל ישיבה, ולא פעם אחת, את חשיבות זמנו השיפוטי, את חוסר רצונו לבזבז זמן לריק ואת שמחתו אם יבוטל הדיון שהוא קבע בראיותיו של טוראל. חוסר ההתעניינות של השופט בתוצאתם של המגעים בין עו"ד לינצר ובין טוראל, עליהם הודיע עו"ד לינצר בבית המשפט קבל עם ועדה, מחזק את החשש הכבד שהשופט ידע על מהלכים אלו, הן את תחילתם, כפי שתואר קודם, והן את סופם ואת תוצאותיהם, שלא בדרך המלך, אלא במגעים ישירים בין השופט ובין התובעים או בא כוחם, שלא במסגרת ההליך המשפטי, אלא מחוצה לו.
  • התעניינות של שופט על תוצאות מגעים כאלה מנוגדת להתנהגות טבעית של בני אנוש וגם של שופטים, המגלים סקרנות על תוצאות של תהליכים שהיו שותפים להם בשלבים קודמים. העובדה, שהשופט אינו מגלה במישור הרשמי כל התעניינות בתוצאות הפניה של עו"ד לינצר למר טוראל יותר ממתמיהה, אלא אם יש לכך הסבר – שהשופט קיבל מידע על תוצאות מהלך זה בצורה לא רשמית, וקרוב לוודאי שלא ממר טוראל. ואכן, כאשר, במקרה אחר, כאשר, הצדדים, לרבות התובעים או ב"כ, לא הספיקו לעדכנו, השופט התעניין מיוזמתו על סיכומים בין הצדדים. היה זה לאחר שהשופט ביקש מהצדדים לבדוק אם הם יכולים להגיע להסכמות בדבר הצגת מסמכים, שמר גולדנברג רצה להגישם באמצעות מר שאול יהלום. אחרי ההפסקה, בה ניהלו הצדדים שיחות מחוץ לאולם, פנה אליהם השופט: "עכשיו אני רק רוצה לשאול לפני שאנו מסיימים, האם בהפסקה הייתה איז ההתקדמות בקשר לאותם מסמכים?" (עמ' 325, שורות 20 – 21).

כאשר הסתבר לזהבה ודוד רובנר וב"כ עו"ד שמואל לינצר, במהלך חקירות עדי התביעה השקרנים, כולל תחילת חקירתו של רובנר ע"י גולדנברג, שהאמת מתחילה להיחשף והתרמית שלהם בהגשת התביעה נגד גולדנברג פסי, אשר הוגשה על בסיס נקמנות בלבד, מתפוררת ומתרסקת, החליטו באמצעות ב"כ עו"ד שמואל לינצר, לנסות לשחד נתבע נוסף, דורון טוראל, במטרה שיעיד נגד גולדנברג פסי, עדות שקר תמורת מחיקת התביעה נגדו.

כעולה מחוות הדעת של המומחים ד"ר מאיר גלבוע ועו"ד אראל גלבוע, פרוטוקול הדיון מוכיח שהשופט בדימוס שאול מנהיים היה בסוד העניין. (סעיפים 14.1-14.8 בחוות הדעת, מצ"ב בהמשך)

טוראל, מסר לגולדנברג פסי תצהיר כחוק, המתאר את הנסיבות של האירוע שהועבר גם לידיעתו של השופט בדימוס שאול מנהיים, אשר בחר לא להתייחס לעובדות חמורות אלו כלל, מסיבותיו.

מחוות הדעת סעיפים 14.1-14.8

חשדות לקשרים אפשריים בין השופט לתובעים ו/או באי כוחם:

אמירות שונות של כב' השופט מנהיים במהלך הדיונים, כפי שמשתקף מן הפרוטוקול, מעלות חשש שהתנהלותו החד צדדית לטובת התובעים העמיקה מאד, עד כדי חשש לשיבוש מהלכי המשפט וניגוד עניינים. באירועים אלו, עושה השופט שימוש בחומר ובידיעות שלא הגיעו אליו בדרך המלך ולא הוצגו בהליך רשמי במהלך המשפט ואף לא הוצגו כלל בפומבי. מאחר שידיעות אלו לא נמסרו במהלך הישיבות, וקרוב לוודאי שהשופט לא ניחן ביכולת נבואה, הדעת נותנת שקרוב לוודאי שהידיעות הגיעו אליו מב"כ התובעים או מהתובעים עצמם. על אף,  שהידיעות הללו הגיעו אליו בדרך לא דרך, הוא עושה בהן שימוש בהחלטותיו.

  • ידיעה מוקדמת של השופט על מגעים בין עו"ד לינצר ובין נתבע 3:

חילופי הדברים בין השופט ובין עו"ד לינצר אודות האפשרות של מחיקת נתבע 3, דורון טוראל, מכתב התביעה, מצביעים כי השופט ידע על אפשרות זו, לפני שהוצגה בדיון פומבי בבית המשפט (פרוטוקול מ-8.7.10). על פי חילופי הדברים הללו, נרקמה אצל עו"ד לינצר הצעה לעסקה בינו, כב"כ התובעים, ובין דורון טוראל, לפיה התובעים ימחקו את טוראל מכתב התביעה בתמורה לכך שהוא יעיד נגד נתבע 1, מר גולדנברג. כך מקבלים הדברים את ביטויים בפרוטוקול המוקלט:"כב' השופט: מבחינת 1 ו – 2 כרגע יש בפני בקשה לפסק דין, אם הוא יינתן אז הוא יינתן, ואם הוא לא יינתן צריך יהיה לראות איך ממשיכים, האם קובעים שהוא מיצה את זכות החקירה הנגדית או לא. אבל בוא נניח לצרה לשעתה. כיוון שאדוני ביקש פסק דין אז כרגע צריך להכריע בבקשה הזאת.  עו"ד לינצר: אני מבקש שאדוני ייתן החלטה בקשר להוצאות.  כב' השופט: דקה, לא סיימתי. אנחנו נקטע עכשיו את הדיון מטעמים טכניים לשתי דקות כדי שאני אוכל להתחבר ליומן שלי, ואז אנחנו נקבע מועד לשמיעת ראיות ההגנה מטעם נתבע מס' 3. עו"דלינצר: אני מציע לא לקבוע דיון מאחרו – …  כב' השופט: זהבכלל לא משנה, אנחנו נקבע כרגע דיון.  עו"ד לינצר: טוב, בסדר.  כב' השופט: אנחנו נקבע כרגע את מהותו, מאחר, אלא אם אתם אומרים לי שאם יינתן פסק דיןנגד הנתבעים 1 ו – 2 אתם תמחקו את התביעה נגד הנתבע 3. אם אתם אומרים לי את זה אני כרגע לא קובע מועד.(ההדגשות לא במקור – א.ג. מ.ג.) עו"ד לינצר: אני זה אנחנו רוצים לשוחח עם הנתבע 3, דובר על אפשרות, נפתח פתח לשיחה בינינו, בין הנתבע 3 לבינינו. כב' השופט: אז אנחנו נקבע מועד, ואני אשמח להתאכזב לטובה ולקבל הודעה שהדיון התייתר".(עמ' 461). המסקנה ההגיונית היחידה המתבקשת מדברים אלו, היא שהשופט ידע על אפשרות של מגעים או על המגעים עצמם בין ב"כ התובעים ובין טוראל, במטרה לשכנע את האחרון להעיד לטובת התובעים תמורת מחיקתו מכתב התביעה, לפני שב"כ התובעים מסר על כך בפומבי בבית המשפט, כפי שיפורט להלן.

  • מגעים אלו התרחשו אך דקות ספורות לפני האמירות הללו, לפני התחלת הדיון באותו יום מחוץ לאולם המשפט (מתחילת הדיון ועד לאירוע זה נרשמו 13 עמודי פרוטוקול בלבד). טוראל עצמו, בתצהיר ערוך כדין, פירט את השיחה עימו שיזם עו"ד לינצר, ובה הציע לו את ההצעה הנ"ל. כפי שמופיע בתצהיר:"עו"ד לינצר פנה אליי והתעניין, "למה אני הולך עם מר גולדנברג?", עניתי לו שנתבעתי על ידם. עו"ד לינצר הגיב ש"הקשר עם מר גולדנברג מזיק לי". עו"ד לינצר מסר לי בצורה חד משמעית ש"בכוונתם להגיע איתי להסדר ולמשוך את התביעה כנגדי, רק במידה ואסכים להעיד נגד מר גולדנברג".
  • יצוין, כי אף כי טוראל לא הביע התנגדות ואמר לעו"ד לינצר שהוא מבקש לקבל ממנו פרטים נוספים על הצעתו,ועו"ד לינצר אמר לטוראל שיעמדו אתו בקשר בהמשך לקביעת מפגש בעניין הצעתו, הוא לא חזר לטוראל אחרי סיום אותה ישיבה בבית המשפט.
  • מר גולדנברג לא נכח באותו יום כלל בבית המשפט מחמת מחלתו. לפי הפרוטוקול, נכחו בבית המשפט שני עורכי דינם של התובעים, עוה"ד לינצר וקרני, וטוראל. כמובן, שגם השופט היה במקום. ברור וידוע שהשופט לא ניחן ברוח הנבואה ולא עוף השמיים הוליך את הקול. המסקנה היחידה המתבקשת מאליה היא שאחד מבאי כוח התובעים או אחד התובעים סיפר על כך לשופט לפני הישיבה באותו יום, אם לפני שיחת עו"ד לינצר עם טוראל ואם מיד אחריה.
  • השופט לא ביקש להתעדכן על המשך המגעים בין עו"ד לינצר לטוראל:

המגעים שתוארו למעלה התנהלו לפני ובסיומה של הישיבה ב-8.7.10. כאמור לעיל, לא היו מגעים נוספים בין עו"ד לינצר לטוראל, אף כי, כפי שצוין, טוראל ביקש לקבל פרטים נוספים על הצעת עו"ד לינצר, והאחרון אף אמר לטוראל שיחזור אליו. מאחר שעו"ד לינצר מסר על כך בבית המשפט והדברים אף תועדו בפרוטוקול המוקלט, היה על עו"ד לינצר לעדכן את בית המשפט על המשך המגעים, או לפי בקשת השופט, על התייתרות הדיון בעניין טוראל. אולם, ככל שהדברים משתקפים בפרוטוקול, עו"ד לינצר לא עדכן את בית המשפט בהמשך המגעים, שלא היו, רק כי עו"ד לינצר לא המשיך אותם.עו"ד לינצר לא עידכן את השופט בעניין זה, לא בישיבות הבאות (10.10.10, 26.12.10, 31.12.10) ולא בדרך אחרת. אף השופט עצמו לא ביקש לעדכנו על התפתחות המגעים בעניין זה. השופט, אמנם ביקש, בדיון מיום 8.7.10, לקבל הודעה על התייתרות הדיון. אולם, עדכון שופט על תוצאות מגעים כאלה הוא אך טבעי, ואפילו מתבקש, לאור דברי השופט בעניין מגעים אלה בין עו"ד לינצר לטוראל.

  • יודגש, שאף שמדובר במגעים שזכו לברכת בית המשפט או לפחות להכרתו בקיומם, השופט לא טרח להתעניין בהם ומה עלה בסופם. חוסר ההתעניינות יותר מאשר מתמיה, בעיקר מאחר שהשופט מדגיש כמעט בכל ישיבה, ולא פעם אחת, את חשיבות זמנו השיפוטי, את חוסר רצונו לבזבז זמן לריק ואת שמחתו אם יבוטל הדיון שהוא קבע בראיותיו של טוראל. חוסר ההתעניינות של השופט בתוצאתם של המגעים בין עו"ד לינצר ובין טוראל, עליהם הודיע עו"ד לינצר בבית המשפט קבל עם ועדה, מחזק את החשש הכבד שהשופט ידע על מהלכים אלו, הן את תחילתם, כפי שתואר קודם, והן את סופם ואת תוצאותיהם, שלא בדרך המלך, אלא במגעים ישירים בין השופט ובין התובעים או בא כוחם, שלא במסגרת ההליך המשפטי, אלא מחוצה לו.
  • התעניינות של שופט על תוצאות מגעים כאלה מנוגדת להתנהגות טבעית של בני אנוש וגם של שופטים, המגלים סקרנות על תוצאות של תהליכים שהיו שותפים להם בשלבים קודמים. העובדה, שהשופט אינו מגלה במישור הרשמי כל התעניינות בתוצאות הפניה של עו"ד לינצר למר טוראל יותר ממתמיהה, אלא אם יש לכך הסבר – שהשופט קיבל מידע על תוצאות מהלך זה בצורה לא רשמית, וקרוב לוודאי שלא ממר טוראל. ואכן, כאשר, במקרה אחר, כאשר, הצדדים, לרבות התובעים או ב"כ, לא הספיקו לעדכנו, השופט התעניין מיוזמתו על סיכומים בין הצדדים. היה זה לאחר שהשופט ביקש מהצדדים לבדוק אם הם יכולים להגיע להסכמות בדבר הצגת מסמכים, שמר גולדנברג רצה להגישם באמצעות מר שאול יהלום. אחרי ההפסקה, בה ניהלו הצדדים שיחות מחוץ לאולם, פנה אליהם השופט: "עכשיו אני רק רוצה לשאול לפני שאנו מסיימים, האם בהפסקה הייתה איזה התקדמות בקשר לאותם מסמכים?" (עמ' 325, שורות 20 – 21).
  • בעניין זה, ראוי לפנות לתשובת נציגת פרקליטות המדינה, גב' דגנית כהן-ויליאמס, לפניית מר גולדנברג. בתשובתה למר גולדנברג (מ-6.12.11) היא כותבת ש"השופט ביקש מהתובעים להודיע ורק במידה שהדיון בראיותיו של נתבע 3 מתייתר" (ההדגשה במקור). הציטוט המדויק של דברי השופט הוא: "אז אנחנו נקבע מועד, ואני אשמח להתאכזב לטובה ולקבל הודעה שהדיון התייתר" (עמ' 461). אין בו שום אזכור למלה "רק". אמנם, מכלל ההן ניתן להסיק את הלאו, אך יש בתשובה משום טעות ואף הטעייה מסוימת, ולמצער, תשובה זו אינה מדויקת.

.

בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 26.12.2010 כנגד "המבקשים" בעילת "היעדר התייצבות", בהמשך למצב בריאותו של "המבקש"

מוגשת בזו בקשה לביטול פסק דין שניתן ע"י בית המשפט הנכבד כנגד הנתבעים 1 ו-2 (להלן "המבקשים") ע"י המבקש 1 (להלן "המבקש") בעילת "היעדר התייצבות", בהמשך למצב בריאותו של "המבקש", וחיוב "המבקשים" במלוא סכום התביעה ע"ס 11,611,203 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, וחיוב "המבקשים" בהוצאות משפט בסכום בסך 400,000 ₪ שניתן ביום 26.12.2010.

בית המשפט הנכבד נתן את פסה"ד, תוך התעלמות מוחלטת מהראיות המבוססות במסמכים הרפואיים שהוצגו בפניו לפיהם "המבקש" היה מנוע מלהגיע לישיבות ההוכחות בהן היה אמור הוא בעצמו מאחר ואינו מיוצג, בהמשך להתפטרותו של עורך דינו , לחקור את התובע 2 במצב בו נדרש לערנות מרבית, כושר ריכוז גבוה ושליטה בכמות מסמכים גדולה, בימים בהם סבל מבעיות מורכבות המתוארות באישורים הרפואיים השונים שהוצגו בפני בית המשפט הנכבד בחיסיון.

פסה"ד מהווה חלק בלתי נפרד מהבקשה.

  • מבוא 

בקשתו של "המבקש", לארכה נוספת מבית המשפט הנכבד, מיום 10.2.2011, לדחיית מועד הגשת "הבקשה לביטול פסק הדין", על מנת לאפשר ל"מבקשים", למצות את ההליך לצירוף עו"ד להגנתם, המתנהל בבית משפט המחוזי מרכז, בפני כב' השופט שילה סג"נ בתיק פש"ר 5442-07-10, הליך שפרטיו המדויקים מצויים בפני בית המשפט הנכבד, לא נענתה כלל.

בהמשך להחלטת בית המשפט הנכבד, לא ליתן החלטה כלשהי בהמשך לבקשת הארכה עד ליום 14.2.2011, נאלץ "המבקש" להגיש את בקשתו לביטול פסק הדין בעצמו, ללא כל עזרה משפטית ומבלי לבסס את טיעוניו לביטול פסק הדין השגוי, על חומרים משפטיים הכרחיים. 

  • העילה לבקשה למתן פסק הדין 
  1. ביום 8.7.2010 ביקשו "התובעים" מבית המשפט לקבל פסק דין כנגד ה"המבקשים"  בעילת,  "היעדר התייצבות".
  2. הבקשה לקבלת פסק הדין בעילת "היעדר התייצבות" הוגשה, בהמשך לשתי ישיבות הוכחות מיום 1.7.2010 ו- 8.7.2010, במהלכן היה אמור ה"המבקש" בעצמו לחקור את התובע 2 בשלל נושאים מורכבים באמצעות מסמכים מהותיים רבים, כתבי בית דין ותמלילי שיחות מוקלטות, במטרה להפריך את כתב התביעה הנקמני בסכום אסטרונומי, חסר בסיס עובדתי, אשר הוגש נגדו ובהמלצת בית המשפט הנכבד.
  3. בהמשך למצבו הבריאותי הבלתי יציב של ה"מבקש", "המבקש" היה מנוע מלהגיע לדיונים אלו ובית המשפט הנכבד טעה כאשר סירב לדחות את הדיונים, למרות הגשת בקשות מגובות במסמכים רפואיים מהותיים ורלוונטיים ממומחים רפואיים המטפלים בו.
  • הישיבה מיום 1.7.2010
    • – ביום 1.7.2010 הוזמן ה"מבקש" למוסד הרפואי לשם קבלת טיפולים רציפים הכרחיים, בהמשך למצב בריאותו.
    • – בקשות ה"מבקש" לדחיית הישיבה בהמשך למצבו הבריאותי מגובות במסמכים רפואיים נדחו.
    • – ביום 27.7.2010, 26 ימים לאחר הישיבה שהתקיימה ביום 1.7.2010, בית המשפט הנכבד דרש מ"המבקש", להמציא לו אישור מהמוסד הרפואי בו הנו מטופל, כי שהה בו לצורך טיפול רפואי ביום 1.7.2010, זאת עד ליום 29.7.2010.

החלטת בית המשפט הנכבד מיום 27.7.2010

 "טרם הכרעה בשאלה האם  יש ליתן פסק דין, על הנתבע 1 להודיע מייד מה מצב ההליכים בערעור שהגיש בעניין בקשת הפסלות. ההודעה תהיה מפורטת ותכלול את מספר ההליך וכל הפרטים אודותיו. כן יגיש הנתבע 1 מסמך המוכיח כי שהה במוסד רפואי ביום 1.7.2010 לצורך טיפול רפואי. המועד לביצוע עד 29.7.2919 המזכירות תודיע החלטה זו מיידית לצדדים באמצעות פקסימיליה".            

  • – האישור הרפואי המעיד ש"המבקש" שהה בבית החולים בו הוא מטופל באופן סדיר לבדיקות, טיפולים וביקורת רפואית הומצא לבית המשפט במועד שנקבע.

האישור מצוי בפני בית המשפט הנכבד בחיסיון 

האישור המצ"ב שהומצא לבקשת בית המשפט הנכבד, מעיד ש"המבקש" אומנם שהה בבית החולים לקבלת טיפולים, ביקורת רפואית ובדיקות הכרחיות,  למרות הספקות העולות בעניין, בהחלטת בית המשפט הנכבד מיום 27.7.2010 ודחיית הבקשה לדחות את הדיון ממועד זה למועד אחר. 

  • הישיבה מיום 8.7.2010
    • הפרופ' המטפל ב"מבקש" מנהל המכון המתקדם בישראל בתחומו,

המציא בית המשפט הנכבד מכתב הבהרה מנומק, בו בקשתו לדחות את מועד הדיון שנקבע ליום 8.7.2010צ לאור מצבו הבריאותי הבלתי יציב של

"המבקש" למועד הרלוונטי.

  • – רופאת המחוז המטפלת ב"מבקש", המציאה לבית המשפט הנכבד מכתב מלווה נוסף, בו פירוט פרטני נוסף של מצבו של "המבקש" והצטרפה

לבקשתו של הפרופ' המלומד, לדחות את הדיון מהסיבות המקצועיות, המופרטות בו.

           החומרים מונחים בפני בית המשפט הנכבד בחיסיון

  • – להווה ברור שהערנות והריכוז הנדרשים לניהול תיק כה מורכב, באים לידי ביטוי גם בדבריו של ב"כ התובעים, אשר ביקש להפסיק את חקירתו של הנתבע 3 בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 10.10.2010, בגלל בעיות של "כאבי ראש", בהמשך לבקשתו לדחיית הישיבה. בקשה שמולאה ע"י בית המשפט קמא הנכבד. 

       פרוטוקול הדיון מיום 10.10.2010 עמ' 528 – 529 

עו"ד לינצר:     אני רוצה להבהיר, אני כשאני הגשתי את הבקשה שלי, הגשתי, אני לא במיטבי אבל לקחתי שני אקמול בבוקר, אני יכול להחזיק ואני יכול לקחת עוד, אין לי בעיה בנושא הזה, הבעיה שלי היתה בעיקר שאני לא הייתי במשרד כמה ימים לגבי הכנת, זה הדבר, הנקודה המדויקת ויש כאן, מדובר באלפי מסמכים שצריך לעבור עליהם ועל הבסיס הזה ביקשתי,

  • ב"כ התובעים, לא הציג כל תעודה רפואית בפני בית המשפט הנכבד המעיד על מצב בריאותו למרות שהתחייב להציגה "בבקשה הדחופה" שהגיש לבית המשפט הנכבד ביום 7.10.2010, סעיף 9 לבקשה, בה מסתבר הציג מצג שווא ש"הוא חולה".
  • – ישיבת ההוכחות ביום 10.10.2010 הופסקה ע"י בית המשפט הנכבד, רק לאור העובדה שב"כ התובעים טען, שאינו "מרגיש טוב" ולקח "שני כדורי אקמול". בישיבה נכחה עו"ד נוספת מטעם התובעים שמלווה את התיק, בית המשפט הנכבד לא טרח לפנות לעורכת הדין בבקשה שתסיים את חקירת נתבע 3, כמתבקש בנסיבות אלו.
  • – מנגד, כאשר מסמכים רפואיים משמעותיים, הוגשו לבית המשפט הנכבד, הכוללים פנייה של פרופ' מומחה, מנהל המכון המתקדם בישראל בתחומו, המטפל אישית ב"מבקש" ורופאת מחוז ידועה בתחומה, רופאת המשפחה של "המבקש" (הוגש בחיסיון) לדחיית מועד הישיבה מיום 1.7.2010, מסיבות רפואיות ממשיות ובמהלכה היה אמור ה"מבקש" להיות במיטבו ובעצמו לנהל את חקירתו של התובע 2, בית המשפט הנכבד, לא נעתר לבקשות "המבקש" ורופאיו הבכירים ואי התייצבותו של "המבקש" בהמשך למצב בריאותו הבלתי יציב לישיבה זו, שימש כעילה לבקשה להוצאת פסק דין כנגדו בטענת היעדר התייצבות ובהמשכה לפסק הדין שניתן ביום 26.12.2010.
  • – גם הבקשות לדחיית דיון מיום 8.7.2010, ביום בו שהה "המבקש" באשפוז יום, לקבלת טיפולים כעולה מהאישור הרפואי נדחו. אי התייצבותו של "המבקש" לישיבה זו, שימש כעילה לבקשה להוצאת פסק דין כנגדו בטענת "היעדר התייצבות" בהמלצת בית המשפט הנכבד ובהמשכה לפסק הדין שניתן ביום 26.12.2010 כנגד ה"מבקשים". 
  • בקשות נוספות "טקטיות" של ב"כ התובעים לדחיית דיונים, התקבלו ע"י בית המשפט הנכבד, לדוגמא: החלטה מיום 7.9.2010.
  • – בקשת נתבע 3 לדחיית מועד דיון בהמשך ל"אישור מחלה מקובל", התקבלה ביום 12.12.2010.
  • – בית המשפט הנכבד נעתר לבקשת ב"כ התובעים, לדחיית מועד דיונים, רק משום שלעו"ד המסייעת לב"כ התובעים, שלא נמצאה "ראויה" למלא את מקומו של ב"כ התובעים בהזדמנויות שונות בהן נדחו דיונים מאילוציו, הייתה צריכה לבלות את חג החנוכה עם ילדיה.

פרוטוקול הדיון מיום 10.10.2010 עמ' 529-530.

  • – התעלם בית המשפט הנכבד גם מהעובדה, שהמוסד לביטוח לאומי קבע ל"מבקש" דרגת נכות גבוהה ואובדן כושר עבודה, בנסיבות בהן "המבקש" מוגבל מהתנהלות מקובלת, יכולותיו אינן סדירות וקיימת פגיעה ממשית בלתי הפיכה בתפקודיו השונים לרבות, בכושר הזיכרון, יכולת המיקוד, יכולת לתפקד ברציפות ועוד תסמינים שונים, כמתואר בחומרים הרבים המצויים בפני בית המשפט הנכבד בחיסיון.
  • – ניסיונו של בית המשפט הנכבד ליתן "הסברים" למצבו הבריאותי של "המבקש" בהחלטותיו והתבטאויותיו, כהצדקה לאי קבלת בקשתו לדחיות דיונים במקרים נקודתיים בלבד, גרמה ל"מבקש" מעבר לפגיעה בזכויות היסוד שלו להחמרה ממשית במצב בריאותו.
  • התייחסותה של כב' נשיאת בית המשפט העליון למצב בריאותו של ה"מבקש" 

טעה בית המשפט הנכבד כאשר בחר להתעלם לחלוטין  מהתייחסותה של נשיאת בית המשפט העליון כב' השופטת דורית ביניש, בפסה"ד לעניין, "הודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות" שהוגשה ע"י "המבקשים". 

"……בטוחה אני כי בית המשפט יעשה עבודתו נאמנה ויתחשב,  ככל יכולתו, במצב בריאותו של ה"מערער" עד לסיום ההליכים". 

כל החומר המשפטי והרפואי הקשור לבעיות הבריאותיות שמנעו מ"המבקש"  להתייצב לשני ימי הדיונים ביום 1.7.2010 ו – 8.7.2010, לרבות הבקשה למתן פס"ד נגד "המבקשים" בעילת "היעדר התייצבות", היו מונחים בפני נשיאת בית המשפט העליון כב' השופטת דורית ביניש והתייחסותה לעניין זה, ניתנה לפני מתן פסק הדין ע"י בית המשפט הנכבד. 

  • טענות "המבקשים" לביטול פסק הדין 

טענה ראשונה 

  1. טעה בית המשפט הנכבד כאשר קבע בפתח פסה"ד: 

"……..דיונים אלו נועדו לסיום חקירתו הנגדית של התובע 2, עד התביעה האחרון, על ידי הנתבע 1, ולשמיעת עדותו של הנתבע 1 שהיה אמור להיחקר על תצהירו"

  1. מעולם לא נקבע, שהדיונים בימים אליהם מתייחס בית המשפט הנכבד בפסק הדין מיועדים לשמיעת עדותו של "המבקש".

התייחסות בית המשפט הנכבד לעניין זה בפרוטוקול הדיון מיום 1.7.2010 עמ' 446 – 447

כב' השופט: החלטה:

  1. ישיבת היום איננה יכולה להתקיים כיוון שהיא נועדה להמשך וסיום היום של חקירתו של מר רובנר, על ידי הנתבע 1, לאחר שמר רובנר כבר נחקר על ידי הנתבע 3 והחקירה מטעם הנתבע 3 הסתיימה. עובדתית לא ניתן לקיים את הדיון היום בהיעדרו של מר גולדנברג. המטרה היחידה שלשמה הוא נועד. עובדתית, אין בפני בקשה לפסק דין, וממילא אינני נותן פסק דין.
  2. בעת הזו אני משאיר את המועד הבא שנקבע, היינו ה- 7.7.2010 בשעה 09.00 בעינו, אלא אם כן תינתן החלטה אחרת עד אז ותובא לידיעת הצדדים. ברירת המחדל היא, בהיעדר החלטה אחרת, ביום חמישי הבא ב- 09.00 הדיון הבא במיוחד למטרה שלשמה נועד הדיון היום, היינו: סיום חקירתו הנגדית של מר רובנר מטעם הנתבעים 1 ו-2 וגם לחקירתו החוזרת ככל שיש כזו,עוד באותו דיון על מנת שבסוף הדיון הבא נוכל לשמוע מפי מר לינצר את צמד המלים "אלו עדיי" ולקבוע לשמיעת ראיות ההגנה. ממילא אנחנו כולנו מבינים שראיות ההגנה תוכלנה להישמע, בכל תרחיש, רק אחרי הפגרה, ולכן בתום הדיון הבא אני אתן גם את ההוראות מבחינת סדר שמיעת עדי ההגנה למיניהם, על מנת שיוכלו לבוא מוכנים לכל דיון, ונקבע מועדים.
  1. דבריי בית המשפט הנכבד בפרוטוקול הדיון מיום 1.7.2010, ברורים ונחרצים וסותרים מהותית את הנאמר בפסק הדין שנתן נגד "המבקשים" ,בכל הקשור לשמיעת עדותו של, "המבקש".
  2. בסדר שמיעת עדי ההגנה, כלול נתבע 3 ועדיו.
  3. מעולם לא נקבע סדר הופעת עדי ההגנה מטעם "המבקשים", בפרט והנתבעים האחרים בכלל.
  4. בעובדה, עוד לפני מתן פסק הדין ע"י בית המשפט הנכבד כנגד "המבקשים", קבע בית המשפט הנכבד שנתבע 3 יעיד לפני תום סיום מתן עדותו של התובע 2, עדיו של נתבע 3 ,נתבע 2 ועדיו, כפי שאומנם קרה בפועל. 

טענה שנייה – סוגיית הייצוג של "המערערים" 

  1. טעה בית המשפט הנכבד טעות חמורה כאשר קבע בפסה"ד:

"אין מנוס מלומר כי הרושם החד משמעי המתקבל מקריאת הבקשות הרבות שהגיש הנתבע 1 הוא כי יש עורך דין המסייע, למצער, בניסוח ועריכת כתבי בי-דין לנתבעים 1 – 2 , אולם הנתבעים הללו בלתי מיוצגים".

  1. קביעתו זו של בית משפט הנכבד עם כל הכבוד, בלתי נכונה ובלתי מבוססת, תזה שגויה והמסקנה המוטעית בעקבותיה, תזה המבוססת על הנחה שגויה לפיה, מאחר ול"מבקשים" לכאורה יש סיוע משפטי ע"י עו"ד, "עו"ד סתרים", כך שלמעשה גם במצב בו היה מנוע "המבקש" בגלל מצב בריאותו להגיע לדיוני ההוכחות, היה ביכולתו של עורך דינו "עו"ד סתרים", להתייצב לדיון ולחקור את התובע 2.
  2. קביעתו השגויה של בית משפט הנכבד לעניין הסיוע המשפטי, גורמת עוול משווע ל"מבקש" שעל בסיס הנחתו הבלתי מעוגנת, ניתן פס"ד כנגד "המבקשים", הנחה שרק בעקבותיה אמצו התובעים תירוץ זה, בהתייחסותם לעניינים אחרים.
  1. בית המשפט הנכבד התייחס בעצמו ליכולותיו של "המבקש" בניהול ההליך בעצמו, בפרוטוקול הדיון מיום בו 1.7.2010, במהלך הדיון בו שהה "המבקש" בבית החולים לקבלת טיפולים רפואיים הכרחיים, בהמשך למצב בריאותו הלא יציב קבע:

פרוטוקול הדיון מיום 1.7.2010 עמ' 446 – 445

כב' השופט:   אז אני אומר את ראייתי שלי עכשיו. הראיה שלי היא שמר גולדנברג אכן מפגין יכולות מרשימות, גם יחסית לעורך דין, לא כל שכן יחסית למי שאינו עורך דין. יכולות מרשימות של שליטה בחומר, של עיבוד של החומר לצורך ניהול משפט. יחד עם זאת, עדיין זה לא אומר שמצבו מאפשר לו לעשות את זה ברגע הזה שעות ארוכות ברציפות.

עו"ד לינצר:  אני לא אמרתי ברציפות. אדוני מתחשב בו.

כב' השופט:   אין טענה. גם במסמכים – אני חושף עוד טפח בלי לחשוף הרבה – הרפואיים בפני, אין טענה שהאיש איבד את יכולתו המנטאלית חלילה. הטענות הן מסוג אחר. אף אחד לא מציג אותו כמי שנעשה חסר דעת או חסר יכולות קוגניטיביות. בואו נשים את הדברים בפרופורציות.

  1. גם ב"כ התובעים בהזדמנויות שונות נדרש לגביי שאלת אי הייצוג של ה"מבקשים", אך מעולם לא טען טענות מסוג זה, שכביכול "יש עורך דין סתרים" המסייע ל"מבקשים" מאחורי הקלעים, טענותיו המופרכות חסרות הבסיס של ב"כ התובעים, שכל מהותן המשך הטעיית בית המשפט הנכבד, התייחסו שהפסקת הייצוג המשפטי נעשתה ע"י "המבקשים", בכוונה תחילה, לדוגמא:

פרוטוקול הדיון מיום 1.7.2010 עמ' 442

עו"ד לינצר:   אעשה כפי שאדוני אומר. לטענתנו, אין כל מניעה שהנתבע 1 יהיה מיוצג. הוא היה מיוצג, וגם כאן אנו סוברים שהוא לא מיוצג ביודעין כדי לגרום להשתהות המשפט ולעכב את הדיונים.

טענותיהם חסרות השחר של ב"כ התובעים לגביי פיטוריי עורכי הדין מתוך כוונה ע"י "המבקש", מוזמות ונשללות ביסודן בהמשך להליכים המתנהלים בתיק פשט"ר 5442-07-10 בפני כב' השופט שילה, סג"נ, בהם מתבקשים עורכי דינו של "המבקש" לשעבר, להחזיר שכר טרחה ששולם להם, בהמשך להתפטרותם מהייצוג המשפטי של "המבקש" בתיק שבפני בית המשפט הנכבד.

  1. במידה ובית משפט הנכבד חשב, שקביעתו השגויה לגביי סוגיית "הייעוץ המשפטי"  מבוססת ול"מבקש" אומנם קיים "עו"ד סתרים" המסייע בניהול התיק, כאשר מנגד נמנע מלהתייצב  לדיונים, היה טורח בית המשפט הנכבד ובוחן סוגיה זו בהזדמנויות שונות עם ה"מבקשים", או לחילופין, לפחות מתייחס לתחושתו זו שאינה נתמכת בכל עובדה ממשית, בהחלטות הקודמות שנתן לעניין זה בעצמו, לרבות בהחלטותיו בעניין בקשות הדחייה של ה"מבקש", בהמשך למצב בריאותו.
  2. גם בישיבה ביום 1.7.2010, בישיבה אליה ה"מבקש" לא הגיע בהמשך לשהייתו בבית החולים באשפוז יום, לא מצא לנכון בית המשפט הנכבד, להעלות את התזה לגביי ייעוץ משפט המוענק ל"מבקש", "מאחורי הקלעים" ע"י "עו"ד סתרים".

פרוטוקול הדיון מיום 1.7.2010 עמ' 445

"כב' השופט: אני הבנתי. מר לינצר, אילו תיאורטית היה בידי לכפות ייצוג על מר גולדנברג, עדיין היינו מגיעים לאותה צומת, אם לא היום אז בעוד דיון, שניים או שלושה, כשהיה מגיע הרגע שמר גולדנברג עצמו היה צריך לעלות על דוכן העדים".

לא יכולה הייתה להיות, הזדמנות מתאימה יותר לבית המשפט הנכבד, להתייחס לתזה המוטעית, על פיה ל"מבקש" קיים "עורך דין סתרים", תזה שהועילתה לראשונה כאמור בפסק הדין.

  1. לעניין קביעתו זו של בית משפט הנכבד המשמשת מסד לפס"ד שניתן נגד "המבקש",  "המבקש", מוכן וידרוש ללא מליצות, לעבור "בחינת כשרות" בכל פורום שייקבע ע"י גורם אובייקטיבי, במטרה לבחון את יכולותיו האישיות ומסוגלותו להגיש בעצמו בקשות לבית המשפט ובניסוח ועריכת כתבי בי- דין ברמה שהוגשו לבית המשפט הנכבד, במטרה להזים את ה"תזה", המוטעית.
  2. לא יעלה על הדעת שבהליך כה משמעותי במהלך חייו, "המבקש" היה מוותר על ייצוג ע"י עו"ד במהלך הדיונים עצמם ובכלל.
  3. משנה תוקף להסברת חוסר ההיגיון בקביעת בית המשפט הנכבד ש"המבקשים" ויתרו על שירותיו של עו"ד במהלך הדיונים, בו בזמן ששירותים אלו ניתנים להם "מאחורי הקלעים" כביכול, ניתן למצוא בעובדה שכבר בישיבת ההוכחות הראשונה חווה "המבקש" שאי ייצוגו בל כורחו, בהמשך להתפטרות עורכי דינו מהייצוג, פוגע בזכויותיו כפי ש"המבקש" הציג בבקשות השונות שהגיש לבית המשפט הנכבד כגון: בקשת "המבקש" מבית המשפט הנכבד להסבר נושאת כותרת "בקשה להבהרת הסיבה לאיפה ואיפה" ובקשת הפסלות.
  4. בהודעת הערעור על החלטה בעניין פסלות ונספחיה, הצביע "המבקש" על פגיעות חוזרות ונשנות בו ובזכויותיו על היותו לא מיוצג. לו היה "עו"ד סתרים" ברקע המסייע ל"מבקש", הגשת, "הודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות", הייתה מוגשת על ידי "עו"ד הסתרים" ו"המבקש" לא היה מוותר בשום מקרה, על ייצוגו בפני בית המשפט הנכבד, בהמשך למסכת הפגיעות שחווה.
  5. טענותיו של ה"מבקש" "בהודעת ערעור על החלטה בטענת הפסלות" ונספחיה, מדברות בעד עצמן.
  6. כבר ביום 21.12.2010, הגיש ה"מבקש", בבית המשפט המחוזי מרכז בתיק פש"ר 5442-07-10 המתנהל בפני כב' השופט שילה סג"נ מספר בקשה 23, שכותרתה:

"בקשה מבית המשפט הנכבד להורות למשיב 1 להשיב לקופת המנהל המיוחד לנכסיי החייב תשלומי שכר טרחה ששולמו ע"י המבקש מבלי שהתקבלה תמורה עבורם"

בקשה זו הוגשה כנגד עורכי הדין של "המבקשים" לעניין תיק זה, אשר בחרו להפסיק את הייצוג מסיבות המפורטות בבקשה.

  1. ביום 1.12.2010 שלח ה"מבקש" למנהל המיוחד שהתמנה עו"ד ארז חבר, בקשה לייצגו בהמשך ההליך בתיק:

"בהמשך  להחלטת בית  המשפט  הנכבד מיום  28.11.2010 ולתגובתי לעניין המשך הליכי התביעה, אבקשך כמנהל המיוחד, שתייצג  אותי  בהמשך ההליך, כאשר שכר הטרחה שלך ישולם מתוך הכספיים הראשונים שיתקבלו ממכירת בייתי."

  1. במסגרת הגשת תגובת ה"מבקש" בתיק הפש"ר, לגביי המשך הליכי התביעה בתיק זה בפני בית המשפט הנכבד, אשר הוגשה כבר בחודש נובמבר 2010 ועוד לפני התייחסות בית המשפט הנכבד בפסק הדין לראשונה לעניין הייצוג, התייחס ה"מבקש" לבעיה שאיננו מיוצג ע"י עו"ד:

"בהמשך לפסק הדין של נשיאת בית המשפט העליון כב' השופטת דורית ביניש והערותיה, המשיב אינו מתנגד להמשיך בהליכי התביעה נגדו בפני כב' השופט שאול מנהיים ובלבד:  

שהמבקשים יחזרו בהם מבקשתם המיותרת בנסיבות המצוינות למתן פסק דין כנגד המשיב בשלב בו טרם  מוצה ההליך עד תומו, המשיב ייעזר במידת הצורך בשירותיו המשפטיים של המנהל המיוחד, זכויותיו של המשיב להשמעת עדיו לא תיפגענה, תשמרנה זכויות היסוד שלו בהמשך למצב בריאותו ולא תיחסם דרכו לתבוע באישור המנהל המיוחד את המבקשים."

  1.  קביעת בית המשפט הנכבד לעניין "העורך דין המסייע", אשר הושמעה לראשונה בפסה"ד שניתן ביום 26.12.2010 והועברה ל"מבקש" ביום 27.12.2010, אינה מתיישבת עם בקשותיו של המבקש והתייחסויותיו לעניין הייצוג המצוינים בבקשה זו, אשר התרחשו כרונולוגית לפני מתן פסה"ד.
  2. ביום 16.9.2010, הגיש המבקש הסבר לבית המשפט הנכבד נושאת כותרת "בקשה להבהרת הסיבה לאיפה ואיפה".

ביום 17.9.2010 נתן בית המשפט את החלטתו לבקשה וציין בין השאר בהחלטתו:

"אין בנמצא הליך שבו בית המשפט צריך ל"הסביר" את שיקוליו בהחלטה שכבר ניתנה, גם אם המבקש סבור שהחלטה זו נגועה במה שהוא מכנה "איפה ואיפה".

לו היה קיים "סיוע של עו"ד סתרים" ל"מבקש", בקשה זו שבמהותה לטענת בית המשפט הנכבד אינה בנמצא, לא הייתה מוגשת.

  1. ביום 21.9.2010 הגיש המבקש לבית המשפט הנכבד, "תגובה להודעה מטעה מטעם התובעים".

ביום 21.9.2010 נתן בית המשפט את החלטתו לתגובה וציין בין השאר בהחלטתו:

"לא ברור על מה בדיוק מגיב הנתבע 1"לו היה קיים "סיוע של עו"ד סתרים" ל"מבקש", הבקשה הייתה לא מוגשת או לחילופין

מוגשת בדרך משפטית מקובלת.

  1. קביעת בית המשפט הנכבד לעניין "העורך דין המסייע" והמסקנות המוטעות בהמשכה, אינה מתיישבת גם עם הדוגמאות המובאות בסעיפים 17,18 לעיל. 

טענה שלישית – קביעותיו השגויות של בית המשפט הנכבד לגביי מצב בריאותו של "המבקש" 

  1. בפני בית המשפט הנכבד, הוצגו במספר הזדמנויות ובהתאם לעניין, מסמכים רפואיים שונים הקשורים במצב בריאותו של ה"מבקש", מכתבים מהפרופ' המלומד המטפל בו אישית, מכתבים מרופאת המשפחה של "המבקש" ותעודות רפואיות נוספות.
  2. בפני בית המשפט הנכבד, הוצגו מסמכים מהוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי אשר קבעה את דרגת נכותו ומגבלותיו הממשיות, היום יומיות של ה"מבקש".
  3. בפני בית המשפט הנכבד נפרשו הטיפולים הרפואיים התכופים שעובר ה"מבקש" לרבות על בסיס יומי.
  4. בית המשפט הנכבד שגה מספר פעמים במהלך ההליך, בהתייחסותו המזלזלת והפוגענית לגביי מצב בריאותו של "המבקש" בהחלטותיו, כאשר דחה ופסל את המלצותיהם הרפואיות של מומחים ורופאים, ביקר ופסל המצאת אישורי המחלה שהובאו בפניו, נתן דבריי פרשנות למצבו של "המבקש", מבלי היותו מומחה בתחום הרפואי בכלל ובמחלתו של ה"מבקש" בפרט.
  5. קביעותיו הנחרצות של בית המשפט הנכבד, המבטלות את המלצותיהם של המומחים הרפואיים נתנו לאחר הגשת "הודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות".
  6. בית המשפט הנכבד שאינו מומחה רפואי, פסל בצורה גורפת את המלצותיהם של המומחים הרפואיים מסיבותיו. בפני בית המשפט הנכבד, עמדה האפשרות לקבל חוות דעת רפואית נוספת בכל הקשור לבקשות הדחייה הנקודתיות שהתבקשו על ידי רופאים מומחים בתחומם, בהמשך למצב בריאותו של "המבקש".

הצעה לעניין מינוי רופא מומחה לבדיקת "מצבו הבריאותי האמיתי" ומגבלותיו של "המבקש", העלה ב"כ התובעים בדיון ביום 1.7.2010 ב"רגע של התפכחות", שנדחתה אף היא ע"י בית המשפט הנכבד.

פרוטוקול הדיון מיום 1.7.2010 עמ' 441

עו"ד לינצר:  נקודה או שתיים לפני הסוף. הנקודה לפני הסוף היא שאני מבקש שבית המשפט ימנה רופא שיבדוק את הנתבע וייתן חוות דעת.

  1. הצעתו של ב"כ התובעים הועלתה, לאחר שבית המשפט הנכבד בחר לנתח בפני הנוכחים בישיבה ביום 1.7.2010, את החומרים הרפואיים המצויים מולו, לגביי מצב בריאותו של "המבקש", לרבות חשיפת העובדה שהפרופ' המטפל במבקש ציין בבקשתו לדחיית הדיון שבעיותיו של "המבקש" החמירו לאחרונה.

פרוטוקול הדיון מיום 1.7.2010 עמ '440 – 441

כב' השופט:  אני אוסיף נתון. המסמך היותר משמעותי בעיני מבין שני המסמכים שהוצגו לי הבוקר, הוא מכתבו של פרופ' לרפואה, שנושא תאריך של אתמול, מופנה לנשיאת בית המשפט הזה. הוא מסתיים אחרי תיאור רפואי, בסיכום שתי שורות מעל הפסקה שמתחילה במלה "לסיכום" נאמר "לאור כל אלו, הנני מבקש להיענות לבקשתו לדחיית הופעתו בבית המשפט עד לסיום הבירור"… לא אפרט טיב הבירור. הוא מפורט במסמך. .."בבעיות שציינתי לעיל, שאף החמירו לאחרונה."

כלומר, מדובר במסמך, הוא לא חוות דעת אבל הוא מסמך על נייר של מרכז רפואי מכובד, חתום על ידי פרופסור בעל תפקיד בכיר, קונקרטי, לא איזה מנכ"ל בית חולים או משהו, אלא תפקיד רפואי בכיר שמתייחס ישירות למחלות המתוארות במסמך,וזה מה שהוא כותב.

אלה הנתונים שבפני בעת הזו. מה שאדוני רוצה לומר עליהם זה הזמן. אם יש לאדוני מה לומר.

  1. יש לחזור ולציין בהבלטה, שכל ההליך המשפטי עצמו לדבריו של בית המשפט הנכבד, התקדם "בלשון המעטה כמשביע רצון".

בישיבה ביום 1.7.2010 התייחס כב' בית המשפט הנכבד לעניין קצב התנהלות בתיק.

פרוטוקול הדיון מיום 1.7.2010  עמ' 444: 

כב' השופט:  לא. בחודשים הספורים מאז שהתחלנו לשמוע הוכחות, אנחנו כבר במצב, שנותר לנו דיון אחד וזה לגמר ראיות התביעה, זה שלב יפה ומתקדם בתיק מהסוג הזה על פני התקופה מאז תחילת ההוכחות. השמיעה מתנהלת בקצב שאני יכול לתאר אותו, בלשון המעטה, כמשביע רצון.

  1. טעה בית המשפט שמיהר ליתן פסק דין בעילת היעדר התייצבות בנסיבות המתוארות, כאשר ברשותו כלים נוספים בהם לא עשה כל שימוש.
  • מצב בריאותו העדכני של "המבקש"
  1. בחומר הרפואי המגוון המצוי בחיסיון בפני בית המשפט הנכבד, מתוארת מחלתו הכרונית של "המבקש", מגבלותיו, הבעיות הרפואיות מהן סובל "המבקש" והטיפולים התכופים שעובר "המבקש" במוסדות רפואיים, לרבות על בסיס יומי.
  2. בעיותיו הרפואיות של "המבקש", אינן בעיות חולפות, תסמיני המחלה העיקרית בה לוקה "המבקש" מתאפיינים, בהופעתם בעיתוי בלתי צפוי, לפרקי זמן בלתי צפויים וכתוצאה מכך מגבלותיו של "המבקש" ונכותו.
  3. טעה בית המשפט הנכבד, כאשר דחה תעודות רפואיות כחוק שהוצגו בפניו חתומות על ידי רופאים מכובדים, לרבות, תעודות מחלה, בטוענה שהתעודות נתנו ללא "בדיקת המבקש". במצב מחלתו הכרונית, אין כל ערך ויכולת ממשית, לבדוק את "המבקש" בכל עת מחדש, בדיקות חודרניות הנערכות בבית חולים מעת לעת ל"מבקש", שעל סמך תוצאותיהן וחוות הדעת של הפרופ' המטפל, הטיפולים המתמשכים, התרופות אותן צורך "המבקש" ואינפורמציות אחרות, הונפקו התעודות הרפואיות ואישורי המחלה.
  4. בהמשך למצב בריאותו ומגבלותיו, הוכר "המבקש", כנכה ע"י המוסד לביטוח לאומי בעל אחוזי נכות ומוגבל ביכולותיו באחוזים גבוהים, כבר בשנת 2010.

החומר בחיסיון מצוי בפני בית המשפט הנכבד

  1. חומרים רפואיים עדכניים המעידים על החרפה במצבו של "המבקש", הומצאו לוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, בחודש נובמבר 2010.

מצ"ב בחיסיון רפואי מסומן א'

  1. הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, עדכנה ביום 18.1.2011, אחוזי נכות גבוהים לצמיתות ל"מבקש", מאלו שנקבעו בשנת 2010. המגבלות ביכולותיו של "המבקש" הוגדרו בשיעור הגבוה ביותר הקיים – 100% לצמיתות, בהתבסס על מגבלותיו הקבועות של "המבקש", המונעות ממנו תפקוד יום יומי "נורמאלי", מגבלות המתוארות בנספחים הרפואיים.

מצ"ב בחיסיון רפואי מסומן ב'

  1. בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על חיסיון המסמכים הרפואיים.
  2. אם היה צורך בכך ולא היה, קביעת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי מיום 18.1.2001 מאוששת ומחזקת את קביעותיהם של המומחים הרפואיים לגביי מצבו הבלתי יציב של "המבקש" אשר הגישו בקשות לבית המשפט הנכבד במועדים הרלוונטים, בקשות שנדחו על ידי בית המשפט הנכבד בטעות, בזו אחר זו, לרבות אישור חופשת מחלה כדין שניתנה ל"מבקש" באחת ההזדמנויות, אשר גם היא נדחתה על ידי בית המשפט הנכבד ואילוץ "המבקש" להתייצב לדיון כמי שמופקד בעצמו בל כורחו, על חקירת עדי התביעה.
  3. קביעת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי מיום 18.1.2001, מצביעה שבשלב בו בית המשפט הנכבד, סירב לדחות את מועדי הדיונים ביום 1.7.2010, ו- 8.7.2010, מצבו של "המבקש" הורע, כפי שהוסבר בבהירות מקצועית על ידי רופאיו "בזמן אמת", המתוארים במסמכים שהועברו לבית המשפט הנכבד. המצבים אליהם נקלע "ה"מבקש" בהמשך לסירוב בית המשפט הנכבד לדחות את הדיונים בנקודות הזמן המדוברות והתוצאות הנובעות מהסירובים, תרמו ללא ספק כעולה גם מהמסמכים שהוגשו לוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי ולגורמים אחרים, להחמרה במצבו.
  4. דעתו של בית המשפט לגביי מצבו הבריאותי של "המבקש" ננעלה באופן שגוי, בית המשפט הנכבד טעה פעם אחר פעם בהחלטותיו ובהתייחסותו, כאשר ניסה לפרש את מצבו הבריאותי של "המבקש" "כמצב מתמשך" ולגמד את מגבלותיו למרות המסמכים הרפואיים שהיו לפניו, עד כדי פסילת המגבלות התפקודיות הממשיות,  טעויות שפגעו בזכויות היסוד של "המבקש", טעויות שפגעו ברופאיו המלומדים של "המבקש", טעויות שהובילו את בית המשפט הנכבד ליתן פסק דין שגוי כנגד "המבקשים" בעילת היעדר התייצבות, בהמשך לאירועים הקשורים במישרין במצבו הבריאותי הלקוי של "המבקש" והיות "המבקש" לא מיוצג.
  5. אין ספק שהחלטת הוועדה הרפואית המחודשת של הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, מעניקה לפסק הדין פרספקטיבה נוספת, המצביעה, שהחלטתו של בית המשפט הנכבד להתעלם ולפסול את האישורים הרפואיים שהציג "המבקש", לרבות, אישור על אשפוז יום, מכתבים ממומחים רפואיים ופניות בבקשה לאפשר ל"מבקש" שלא להופיע לישיבת הוכחות בזמנים רלוונטיים נקודתיים, בהמשך למצבו החמור של "המבקש", הייתה שגויה.

טענה רביעית 

  1. בהמשך לקביעתו של בית המשפט הנכבד בפסק הדין לגביי בקשת "המבקשים" להגשת "סיכומים סופיים", בקשה שנדחתה, שגה בית המשפט הנכבד, כאשר לא נעתר לבקשת "המבקשים" להגיש "סיכומים סופיים" המפרכים את התביעה, כפי שנחשפו עד לשלב זה בהליך, בהמשך לסירובו של בית המשפט הנכבד להיעתר לבקשות ה"מבקשים" לעניינים רבים אחרים לרבות, דחיית דיון על רקע מצב בריאותו של "המבקש" וזימון עדים מרכזיים שבכוחם להפריך את טענות התביעה הנקמנית. 

טענה חמישית – קביעותיו המנוגדות של בית המשפט הנכבד לעניין הוכחת טענות התביעה, במהלך הדיונים בהשוואה לפסק הדין המוטעה

  1. במהלך הדיון ביום 8.7.2010 התייחס בית המשפט הנכבד מספר פעמיים לעניין הוכחת טענות התובעים לכאורה.

פרוטוקול הדיון מיום 8.7.2010 עמ' 452: 

כב' השופט:        דקה, דקה, אני מנסה לכוון את הטיעון. בוא נניח שהתקיימו התנאים הטכניים, עדיין השאלה היא האם התמלא התנאי המהותי לפי תקנה 157/1, כלומר האם הוכחתם עד כמה שהנטל עליכם.

פרוטוקול הדיון מיום 8.7.2010 עמ' 455:

כב' השופט: כיוון שהוא טוען את ההיפך אז הטיעון הזה לא עובד. בוא נחזור לשאלה הנכונה, השאלה הנכונה היא: על סמך מה עלי לקבוע שהוכחתם את תביעתכם עד כמה שהנטל עליכם. אז כל עדי התביעה נחקרו, החקירה של כולם פרט לתובע 2 הסתיימה, תובע 2 החקירה שלו על ידי הנתבע 3 הסתיימה, והחקירה שלו על ידי הנתבעים 1 ו-2 באמצעות הנתבע 1 נפסקה מחמת אי התייצבותו של נתבע מס' 1.

פרוטוקול הדיון מיום 8.7.2010 עמ' 456:

כב' השופט: נניח שאני אקבע שאי ההתייצבות פעמיים ברציפות, בניגוד להחלטות שדחו בקשות דחייה של הדיון לחקור, בין בעצמו ובין באמצעות עו"ד שינהל את החקירה בשמו, נניח שאני קובע שבזה הסתיימה חקירתו של מר רובנר, עדיין השאלה היא, כיצד אתם משכנעים אותי שבמה שקראתי ושמעתי עד עכשיו, כלומר בראיות התובעים, יש כדי להוכיח את התביעה נגד הנתבעים 1 ו-2. אגב במאמר מוסגר, ברור לכולנו שכשאדוני מבקש פסק דין, וכל מה שאדוני אומר כדי לנמק את הבקשה הזאת לא נוגע בכלל לנתבע 3, עם הנתבע 3 ההליך יצטרך להימשך באופן רגיל לחלוטין, הנתבע 3 מתייצב, הנתבע 3 משתף פעולה עם ההליך באופן מלא ולאיש אין טענות אליו אני חושב בתחום הדיוני, וזה התחום שאנחנו עוסקים בו היום.

פרוטוקול הדיון מיום 8.7.2010 עמ' 457:

כב' השופט: אני שואל על המקרה שלי ולא על המקרה שנדון באותו פסק דין שאדוני הציג לי, שהוא שונה מכמה בחינות לעניינו. אני אומר נניח שיש לראות את הנתבע 1, וכמובן גם את הנתבעת 2 כיוון שהוא מופיע גם מטעמה, כמי שלא התייצבו, ולקבוע שחלה עליהם תקנה 157/2, עדיין לפי אותה תקנה עצמה אתם צריכים להראות לי שהוכחתם את התביעה עד כמה שהנטל עליכם. כלומר בהתחשב בזה שלא מדובר בתביעה על פי שטר, שמציגים את השטר ואז קמות כל החזקות בפקודת השטרות והנטל עובר לנתבע, ואם הוא איננו אז תודה ושלום, אנחנו פה בעניין אחרי לגמרי, ויש לנו כבר כמות נכבדה של עמודי פרוטוקול, ואתם צריכים להראות לי שהוכחתם את התביעה נגד הנתבעים 1 ו-2, ואם אין בידכם לעשות את זה בעל פה, ונוכח זאת יתכן שאין.

  1. התייחסותו של בית המשפט הנכבד אינה מצביעה על הוכחת התובעים את תביעתם, נהפכו.
  • אירוע משמעותי שהתרחש לאחר מתן פסק הדין, פס"ד שניתן כנגד עו"ד יצחק בכר 
  1. סוגיה מרכזית בהליך, לה השלכות ישירות על טענות התובעים, עוסקת "בייצוג כפול" ובהפרת חובת הנאמנות של עו"ד יצחק בכר, אשר שימש במהלך שנים ארוכות כעו"ד של "המבקשים" והיה איש סודו של "המבקש", אשר חצה את הקווים בסתר והפך להיות עורך דינם של התובעים, תמורת שלמונים כבדים, תוך כדי הסתרת עובדות מהותיות אלו והעברת מידע סודי מהותי שנאגר אצלו, הקשור ב"מבקשים" מהיבטים שונים, לידי התובעים.
  2. סוגיה מהותית זו כרוכה בניסיון הסרק של התובעים, להציג עצמם כמי שלא היו מעורבים בחברה, כאשר עו"ד בכר שימש בפועל כדמות הדומיננטית והמשפיעה בחברה מטעמם, ניווט את מדיניותה והיה מעורב בכל פעילויותיה, זאת בנוסף למעורבותו הפעילה של התובע 2, בני משפחתו ואנשי אמונו שמונו לתפקידי מפתח בחברה, בארץ ובחו"ל.
  3. עו"ד בכר, שהסתבר שהינו חברו לספסל הלימודים של כב' השופט, העיד כעד תביעה אשר חקירתו החלה על ידי "המבקש". חקירתו הופסקה, בהמשך לחסימת שאלותיו של ה"מבקש" בנושאים רלוונטיים ביותר להפרכת טענות התביעה הנקמנית שהוגשה נגדו, ע"י בית המשפט הנכבד פעם אחר פעם.
  4. במהלך חקירתו החלקית של עו"ד בכר על ידי "המבקש", הוצגו בפניו מסמכים מהותיים הקשורים במעורבותו הבלתי מסויגת בהתנהלות החברה בניגוד לעמדת התובעים וגם חקירתו בנושאים מהותיים אלו לעומקה לבירור משמעויותיה להפרכת התביעה, נבלמה.
  5. ביום 23.12.2010, ניתן פסק דין חמור כנגד עו"ד בכר בבית המשפט השלום בת"א, ת.א. 37929-05, ע"י כב' השופטת חנה ינון, המוכיח חד משמעית, את טענותיו של ה"מבקש", לעניין מהותי ביותר זה.
  6. בין השאר קובעת כב' השופטת בהכרעתה בפסה"ד נגד עו"ד בכר:
6.1    – הנתבע השתמש במידע סודי, אשר התקבל מן התובעים ובכך פגע בחיסיון המחוייב בין עורך דין ללקוח והפר את חובת הנאמנות ללקוח".
6.2    – בניגוד מוחלט לטענותיו של עו"ד בכר גם בפני ועדת האתיקה נקבע בפסה"ד:
              "אין מחלוקת כי הנתבע ייצג את התובעים בענייניהם השוטפים בין השנים 1995-1997".
6.3    – "לאור כל הטעמים דלעיל, מצאתי כי יש מקום לפסוק פיצוי לתובע בגין מעשיו של הנתבע, אשר גובלים בהפרת חובת הנאמנות של עורך דין ללקוח".
7.       פסק דין זה, מהווה נדבך משמעותי ביותר ומקבל משנה תוקף, בהתייחס למסמכים שהוגשו לבית המשפט הנכבד לעניין בירור הפרת הנאמנות של עו"ד בכר ע"י ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, בהם קבעה הועדה עוד בטרם התקבל פסק הדין כנגדו: , "לא נהסס לנקוט נגדך בכל חומר הדין". 
  • הבקשה 

הבקשה לביטול פסק הדין שניתן נגד "המבקשים", מעידה על חוסר מידתיות וטעויות חמורות שנפלו בפני בית המשפט הנכבד בשיקוליו ליתן פסק דין כנגד "המשיבים" בעילת, "היעדר התייצבות" משתי ישיבות, ישיבות בהן מנוע היה מ"המבקש", להתייצב לחקור את התובע 2  בעצמו בנסיבות המתוארות בבקשה.

בית המשפט הנכבד, מתבקש לבטל את פסק הדין שניתן ביום 26.12.2010 נגד "המשיבים", בעילת "היעדר התייצבות". 

מן הדין ומין הצדק להיעתר לבקשה.

__________                                                                                                               __________

תאריך                                                                                                              "המבקש" גולדנברג פסי

ע"א 4389/10
בבית משפט העליון בירושלים
בפני כב' הנשיאה ד' ביניש                                                                                                                

 בעניין: 

1. פסי גולדנברג

2. פ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ

ע"י מערער 1 בעצמו (שאינו עו"ד)

——————————————

המערערים 1 ו-2

הנתבעים 1 ו-2

דורון טוראל

מען למכתבים רח' פרופ' נחום 10

ראשון לציון

טל' 0507-425474

נתבע 3

                                                           – נ ג ד –

1. זהבה רובנר

2. דוד רובנר

ע"י ב"כ עוה"ד שמואל א. לינצר מרח' מנחם בגין 7 רמת גן 52521

טלפון: 03-7519988 פקס: 03-7511332

המשיבים 2 ו-3

המשיבים 1 ו-2

 בקשה לתוספת להודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות 
נגד כב' השופט שאול מנהיים 

מוגשת בזאת תוספת לערעור על החלטתו של ביהמ"ש מחוזי מרכז, כב' השופט מנהיים שאול

בתיק ת.א. 10870-12-08 שלא לפסול עצמו מלדון בתיק זה.

כב' בית המשפט הנכבד מתבקש להיענות לבקשת המערערים פסי גולדנברג ופ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ המוגשת באמצעות המערער, (להלן "המערער") שאינם מיוצגים ולהוסיף את התוספת המצ"ב להודעת הערעור.

  1. ביום 15.9.10 הועברה על ידיי המערער בקשה לכב' השופט, להבהיר מדוע לא ניתנה למערער, זכות תגובה לבקשה לדחיית דיון, שהוגשה ע"י התובעים.
  2. מצ"ב הבקשה לדחיית דיון, החלטת כב' השופט והבקשה שהוגשה לכב' השופט ע"י המערער בעקבותיה.

מצ"ב מסומן א'

  1. ביום 15.9.10 הועברה החלטת כב' השופט לבקשת המערער.

מצ"ב מסומן ב'

  1. נספחים א' ו-ב' לתוספת זו מהווים חלק אינטגראלי מהבקשה לתוספת להודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות נגד כב' השופט מנהיים.
  2. כב' השופט בהחלטתו, אינו מסוגל להתמודד מול בקשה פשוטה, עניינית, מנומקת ומתומצתת ובוחר להתייחס לדברים שאינם מין העניין ומתחמק מלתת תשובה ממוקדת.

הבקשה:

"בית המשפט הנכבד מתבקש להבהיר, מדוע ניתנה החלטתו מיום 7.9.2010, ללא קבלת עמדת המבקש ובמיוחד להבהיר, מדוע ניתנה החלטה בבקשת התובעים לדחות את הדיון למרות שהם עצמם הבהירו לבית המשפט, שבקשתם לדחיית הדיון לא הועברה כלל ועיקר לקבלת עמדתו של המבקש".

  1. כב' השופט בהחלטתו, אינו מתייחס לנסיבות החמורות הקשורות לטופס א' בהתאם לנוהל כב' הנשיאה שהוגש ע"י התובעים, בו ב"כ התובעים בסעיף יב', מבטלים כלאחר יד את זכותם של הנתבעים להביע עמדה לגביי בקשת הדחייה מהסיבה " לא נתבקשה, בעלי הדין האחרים אינם מיוצגים".

מצ"ב מסומן ג'

  1. חוסר תגובתו וחוסר התייחסותו של כב' השופט לעניין זכויותיו של המערער להביע את עמדתו כבעל דין, תמוהות ומהוות נדבך נוסף לשרשרת הנסיבות המהוות את העילה לקבלת הערעור.
  2. משמעות תוכן הבקשה, נספח א', ונסיבותיה, מצביעים בהדגש, שכב' השופט, ממשיך לפגוע בזכויותיו של המערער ונוהג כלפיו במשוא פנים בולט, חוסר שוויוניות וחוסר ניטראליות.
  3. היענותו של כב' השופט לבקשת התובעים וב"כ כ"חותמת גומי", אשר לגביי הקשר ביניהם לבין ב"כ ואחרים, כפי שהצביע המערער בהודעת הערעור ונספחיה, אינה מפתיעה לאור השתלשלות האירועים.
  4. גם נתבע 3 מר דורון טוראל, אשר תמך את בקשתו של המערער בתצהיר, בבקשה הפסלות כנגד כב' השופט מנהיים,  משיג על התנהלותו הלא אובייקטיבית של כב' השופט המאופיינת באיפה ואיפה, בין התובעים לבין הנתבעים.
  5. נתבע 3 הגיש ביום 16.9.2010 את תגובתו לכב' השופט, בה הנו משיג על חסימת האפשרות מצידו להביע את עמדתו לבקשת הדחייה, שהגישו התובעים וכן בקשה לקבל הסבר לחסימת אפשרות התגובה בפניו.

מצ"ב מסומן ד'

  1. החלטת כב' השופט לתגובה שהוגשה ע"י נתבע 3 ביום 16.9.2010 הועברה למערער ביום 19.9.2010. גם בהחלטה זו כב' השופט אינו מתייחס לעובדה, שלא ניתנה זכות תגובה לבקשת הדחייה לנתבע.

מצ"ב מסומן ה'

  1. ביום 16.9.2010 לאור התחמקותו של כב השופט מלתת תשובה עניינית לבקשת המערער, העביר המערער בקשה להבהרה.

מצ"ב מסומן ו'

  1. החלטת כב' השופט לתגובה שהוגשה ע"י המערער מיום 16.9.2010 הועברה למערער ביום 19.9.2010. גם בהחלטה זו כב' השופט אינו מתייחס לעובדה, שלא ניתנה זכות תגובה לבקשת הדחייה למערער.

מצ"ב מסומן ז'

  1. בניגוד מוחלט להחלטת כב' השופט, לא לעכב את ההליכים בתיק עם הגשת הבקשה לפסלות, והתעמרותו של כב' השופט במערער, אשר נאלץ לאור החומר המצוי בפני בית המשפט הנכבד, לבקש דחיית שני דיונים בתקופה זו בגלל מצבו הבריאותי וכתוצאה מכך לאור המלצתו של כב' השופט אשר ניווט את ב"כ התובעים להגיש בקשה לפס"ד נגד המערער בטענת היעדר התייצבות, לפתע, תולה כב' השופט את המשך דיוני ההוכחות בתוצאות הערעור על החלטה בטענת פסלות שהוגשה לבית המשפט הנכבד ומיישר קו לדרישת ב"כ התובעים.

הכוונת כב' השופט את ב"כ התובעים לבקש כנגד המערער פס"ד בהעדר התייצבות

  1. כמתואר בחומר אשר הובא בפני בית המשפט הנכבד, ביום 1.7.2010 שהה המערער בבית החולים לקבלת טיפולים רפואיים ובדיקות כחלק מסדרת טיפולים, במחלתו המתמשכת.
  2. כב' השופט סירב לבקשת המערער לדחות את הדיון ובקשתו נדחתה.
  3. ביום 1.7.2010 התקיים דיון ללא נוכחות המערער.
  4. בסיום הישיבה הנחה בהחלטתו כב' השופט את ב"כ התובעים להגיש לו בקשה לקבלת פס"ד נגד המערער בהיעדר התייצבות. מצ"ב הקטע הרלוונטי מפרוטוקול הדיון מיום 1.7.2010.

פרוטוקול הדיון מיום 1.7.2010 עמ' 446 משורה 18 עד שורה 25 (הדגש לא במקור)

כב' השופט:         החלטה:

  1. ישיבת היום איננה יכולה להתקיים כיוון שהיא נועדה להמשך וסיום היום של חקירתו של מר רובנר, על ידי הנתבע 1, לאחר שמר רובנר כבר נחקר על ידי הנתבע 3 והחקירה מטעם הנתבע 3 הסתיימה. עובדתית לא ניתן לקיים את הדיון היום בהיעדרו של מר גולדנברג. המטרה היחידה שלשמה הוא נועד. עובדתית, אין בפני בקשה לפסק דין, וממילא אינני נותן פסק דין.
  1. למרות מצבו הבריאותי המתמשך של המערער ופניית הרופאים לכב' השופט סירב כב' השופט לדחות את הדיון שנקבע ליום 8.7.2010.
  2. ביום 8.7.2010 הצהיר ב"כ התובעים שהוא הגיע ל"דיון מוכן", בבקשה לקבלת פסק דין כנגד המערער.

פרוטוקול הדיון מיום 8.7.2010 עמ' 454 משורה 18 עד שורה 23 (הדגש לא במקור)

עו"ד לינצר:      אני מפנה את אדוני, אני באתי מוכן אדוני, אני הרי ידעתי שהוא לא יופיע היום, אני מכיר את ההליכים האלה, אני אמרתי למרשי שהוא לא יופיע היום, שתהיה בקשת דחייה. כל הסצנריו הזה אני ידעתי אותו מקודם, אני באתי מוכן.

יש, אני מפנה את אדוני לפסק דין שניתן על ידי ד"ר בנימיני בבית המשפט המחוזי.

כב' השופט מנסה להלך אימה על המערער 

בהחלטתו מיום 15.9.2010 נספח ב' לתוספת זו, מציין כב' השופט בקבוצת המשיבים, "מדינת ישראל."

  1. מעולם "מדינת ישראל" לא הייתה חלק מההליך.
  2. תוספת זו של כב' השופט תמוהה ומבחינת המערער תחושתו, שכב' השופט מאותת בצורה חמורה למערער שצירף להליך גורם מ"מדינת ישראל", למרות שהמערער אינו יודע דבר על כך.

בית המשפט הנכבד מתבקש להיעתר לבקשת המערער ולהוסיף את התוספת המצ"ב להודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות.

מין הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה הדחופה.

__________                                                                                                                   __________

תאריך                                                                                                       בשם המערערים – גולדנברג פסי