ארכיון הרשומות עם התג "הנצחת חללי צה"ל"

..

בהמשך לטענות הזדון הנקמניות של זהבה ודוד רובנר נגד גולדנברג פסי בתביעה שהגישו נגדו, טענות מרכזיות התמקדו בפעילותה של עמותת "עדי עד הנצחות", בין השאר כהרגלם של בני הזוג רובנר, נטענו טענות גם נגד מנכ"ל העמותה תא"ל במיל' יצחק שגב, כמו גם נגד מאות פעילים מכובדים אחרים.

תא"ל במיל' יצחק שגב, ששירת בתקופה הגשת התביעה, כמבקר ונציב תלונות הציבור במשרד לביטחון פנים, הגיש תצהיר ארוך לבית המשפט בו פירט את פעילות העמותה והזים בתוקפנות את דברי הבלע של בני הזוג זהבה ודוד רובנר שהתחזו למשפחה שכולה.

קטעים מהתצהיר מצ"ב.

 תצהיר

אני הח"מ, יצחק שגב בעל ת.ז. מס' 64448707 לאחר שהוזהרתי כי עליי להצהיר אמת ואם לא אעשה כן אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק, מצהיר בזאת כדלקמן:

אני עושה תצהירי זה לבקשתו של מר פסי גולדנברג (להלן "גולדנברג") בקשר לעמותת "עדי-עד הנצחות" (להלן: עדי-עד" או ה"עמותה") ובהתייחס לטענות שהועלו על ידי מר דוד רובנר ורעייתו זהבה רובנר בכתבי טענות בת"א 2648/05.

אני מסכים כי תצהירי זה יוגש במסגרת ההליכים המשפטיים בתיק האמור.

סעיף 1

הנני איש צבא הקבע לשעבר. שירתתי בצה"ל 30 שנה, בתפקידי פיקוד ביחידות קרביות. במהלך שירותי בצה"ל השתתפתי במרבית מלחמות ישראל, ובאחת מהן אף נפצעתי. בשנת 1993 השתחררתי מצה"ל בדרגת תת אלוף. בתפקידי האחרון הייתי אחראי על הביקורת לכשירות של צה"ל על כל זרויותיו במסגרת משרד הביטחון.

סעיף 3

כיום אני משמש כמבקר ונציב תלונות הציבור במשרד לביטחון פנים.

סעיף 13

בין פעילויות העמותה, ערכנו ערב להצגת המתנדבים שהם חברי המועצה הציבורית. אישים רבים, אשר לא נמנו על המועצה הציבורית של העמותה, ואשר ראו את חשיבות המפעל להנצחת חללי צה"ל, גב' אורה הרצוג, אלוף מיל' יוסי פלד, מר דני גילרמן, מר סמי קצב, מר יולי עופר, מר אורי דורי, מר אברהם בורג ועוד רבים וטובים אשר היו מוכנים לשתף פעולה למען מפעל זה.

סעיף 17

קראתי את האמור בכתב התביעה שהגישו ה"ה רובנר, והתקוממתי ביותר, וזאת בלשון המעטה. אני סבור, כי בדברים שנכתבו יש כדי לפגוע בשורה ארוכה של אנשים שעמלו והקדישו מזמנם וממרצם לשם ביצוע פרוייקט של הנצחת חללי צה"ל. חשתי תחושה קשה ביותר של פגיעה בי באופן אישי ובשמי הטוב למקרא הדברים. במיוחד הדברים אמורים לגבי הטענה כאילו בפעילוה של העמותה היה ולו שמץ של מראית עין או פיקטיביות או שהציגה מצגי כזב. נדרשת מידה רבה של עזות מצח לייחס לעמותה או לי דברים כאלה, במיוחד לאחר שתרמתי מזמני וכספי לטובת קידום מטרותיה של העמותה.

סעיף 18

אין שחר לדברים שנכתבו: את גולדנברג הכרתי כשבוע לאחר כניסתי לתפקיד מנכ"ל העמותה. לא גולדנברג לא היה מעורב במינויי.

תצהיר שגב עמוד אחרון

..רובנר זהבה ודוד שהתחזו למשפחה שכולה, שכביכול בנה נפל בעת שירותו בצבא, (ראה רשומה לעניין זה) בסחף התנהגותם הבלתי נשלטת, לא בחלו בפגיעה מכוערת ומרושעת בפועלם של אנשים רבים, לרבות אישי ציבור מהדרג העליון, אשר נטלו חלק בפעילותה של עמותת "עדי עד", אשר יזמה והקימה פרויקט להנצחת שמם של חללי מערכות ישראל, "תהילה לנצח".

מכתב החסות מנשיא המדינה

מכתב החסות מנשיא המדינה

פרויקט זה זכה לחסותו של נשיא המדינה לשעבר, מר עייזר וייצמן, ז"ל במהלך כהונתו כנשיא.

בראש הועד הציבורי של העמותה עמד ח"כ בנימין בן אליעזר, והיו חברים בו אישי ציבור רבים, אשר ראו במטרת הנצחת חללי צה"ל, מטרה נעלה.

החל משנת 1973 גולדנברג פסי, יזם, נבחר והיה פעיל על בסיס התנדבותי, להוביל מספר מפעלי הנצחה להנצחת חללי מערכות ישראל, לרבות הקמת אנדרטאות, מפעלי הנצחה פרטיים, בית ספריים, צבאיים וארציים.

בהמשך לניסיונו העשיר, נבחר גולדנברג פסי וחברת מולטימדיה קיד בבעלותו, להוביל את פרויקט ההנצחה הלאומי, "תהילה לנצח".

חוסר תום הלב, רוע הלב האופייני ותחושת העושר המעניק שליטה, מאפיינים את טענותיהם חסרות השחר של זהבה ודוד רובנר בתביעה שהגישו נגד גולדנברג פסי בהקשר למעורבות חברת מולטימדיה קיד שהקים גולדנברג, לעניין פרויקט ההנצחה, "תהילה לנצח".

עוד לפני ההיכרות בין גולדנברג פסי לזוג רובנר, זכתה חברת מולטימדיה קיד בבעלות גולדנברג במכרז להקמת פרויקט ההנצחה "תהילה לנצח". בתביעה הגדושה בבדיות ומבוססת על רסיסי מידע מסולף ושיקרי שסיפק עו"ד בכר יצחק (ראה רשומה אודות פסק הדין שהוצע נגדו) אשר שימש כעו"ד של גולדנברג וחברת מולטימדיה קיד, תמורת שלמונים כבדים שקיבל מבני הזוג רובנר, טוענים בני הזוג רובנר שהמעורבים בפרויקט לאומי חשוב זה, פעלו בדרכיי רמיה והטעייה. אין בכל טענותיהם השקריות  בהקשר של עמותת עדי עד ופרויקט "תהילה לנצח" ולו טענה אחת שיש בה אפילו שמץ של אמת. טענותיהם של בני הזוג רובנר אשר פעלו מתוך רגשי נקם כלפיי גולדנברג, בהמשך למתן עדותו של גולדנברג במשפט אקירוב נגד דוד רובנר והן בגין נושאים משפחתיים אישיים רגישים, שלא ניתן לפרסם אותם מאחר והוטל עליהם צו איסור פרסום, ע"י השופט בדימוס שאול מנהיים המשמש כבורר, הינם דברי רשעות לשמה, תוך פגיעה בשורה ארוכה של אישים אשר ראו בנושא הנצחת חללי צה"ל נושא קדוש, ותרמו מזמנם, ממונם ומכישרונם, ערך עליון חינוכי ולאומי.

במטרה להשתלט על נכסיו של גולדנברג ולנקום בו מטעמים אישיים גרידא, לא בוחלים בני הזוג רובנר להשחיר פניהם של אלה שראו בפרויקט ההנצחה ערך לאומי ולא שכמותם, לא התחזו מעולם למשפחות שכולות.

עמותת עדי עד, החליטה על הקמתה של מועצה ציבורית שליד מליאת חברי העמותה. לצורך כך פנתה העמותה במכתב לרשימה ארוכה של אישי ציבור, קצינים בכירים בעבר, אנשי עסקים ועוד רבים אחרים בבקשה כי ייטלו חלק בפרויקט חשוב זה. בסופו של דבר התמנתה מועצה ציבורית שמנתה 33 חברים. בין חברי המועצה הציבורית ניתן למנות את האישים המכובדים הבאים (ועוד רבים וטובים אחרים)

  • אלוף (במיל') משה נתיב – כיהן באותה עת כיו"ר חברת עמיגור.
  • מר זלמן שובל – שגריר ישראל בארה"ב לשעבר.
  • אלוף (במיל') אורן שחור.
  • ד"ר שבתאי לובל – כיהן באותה עת כמנכ"ל אוניברסיטת בר אילן.
  • מר אלי לנדאו – כיהן באותה עת כראש עיריית הרצליה.
  • אלוף (במיל') דוד מימון.
  • מר סלי מרידור – כיהן באותה עת כראש חטיבת ההתיישבות בסוכנות היהודית.
  • גב' בן נתן יהודית – תא"ל במיל'.
  • מר אסעד אסעד – כיהן באותה עת כיועץ ראש הממשלה לענייני מיעוטים.
  • יעקב ברדוגו – כיהן באותה עת כמנכ"ל מפעל הפיס.
  • מר יהודה גביש – כיהן באותה עת כיו"ר המועצה הציבורית להנצחת החייל שליד שר הביטחון.
  • מר בני גורפינקל – כיהן באותה עת כיו"ר המועצה האיזורית גליל תחתון.
  • מר שלמה גרבץ – כיהן באותה עת שראש מחלקת נוער וחלוץ בסוכנות היהודית.
  • מר שמואל חזון – אב שכול – כיהן באותה עת כמפקח על ההשכלה במשרד החינוך.
  • מר ויטקובסקי יעקב – רו"ח.

ביום 10.2.98 התקיים בבית נשיא מדינת ישראל, אשר הרים תרומה כספית מכובדת לעמותה, כנס היסוד של המפעל להנצחת חללי מערכות ישראל "תהילה לנצח". בכנס זה מכובד זה בו נטלו עשרות אישים, חברי כנסת, שרים ומכובדים רבים, הציג גולדנברג פסי באמצעות מצגת ייעודית, את פרויקט "תהילה לנצח".

פרויקט "תהילה לנצח"

פרויקט "תהילה לנצח"

בתביעת הנקם שהגישו זהבה ודוד רובנר נגד גולדנברג פסי, הושמעו טענות שקריות גם כלפיי מנכ"ל העמותה, מר יצחק שגב, תת אלוף (במיל') אשר שירת בצה"ל 30 שנה. בתפקידו האחרון היה אחראי על הביקורת לכשירות של צה"ל על כל זרועותיו במסגרת משרד הביטחון. מר שגב הינו בעל תואר שני במדעי המדינה וביקורת באוניברסיטת חיפה ושימש כמבקר וכנציב תלונות הציבור במשרד לביטחון פנים.

כנגד טענות אלו בכתב התביעה נגד גולדנברג, הגיש תא"ל במיל' שגב תצהיר תוקפני התומך בכתב ההגנה של גולדנברג, המרסק את הטענות הבדויות וההזויות השוללות את דברי הבלע שהועלו לעניין העמותה, פועלה ומעורבותו של גולדנברג בה.

קשה לתאר במילים, את שאט הנפש של אותם אישים מכובדים שתרמו רבות לעמותה מתוך הרגשת שליחות, למשמע הטענות המקוממות המועלות כנגד גולדנברג פסי בתביעה הזדונית.

כתגובה לדברי הבלע והשטנה של הזוג רובנר נגד גולדנברג פסי ואחרים לעניין העמותה ופרויקט "תהילה לנצח", שלחו לגולדנברג, רבים וטובים מכתבי תמיכה ועידוד והביעו הסכמתם להעיד בהליך המשפטי שלא הגיע לסיומו בשלב בו, השופט בדימוס שאול מנהיים המשמש כבורר, החליט להוציא פסק דין נגד גולדנברג בעילת היעדר התייצבות, במועד מוקדם מאוד בהליך המשפטי, בו גולדנברג ייצג את עצמו והיה אמור לחקור בעצמו את רובנר, כל זאת ביום בו שהה גולדנברג בבית חולים! בפועל פסק הדין שהוצע ע"י השופט בדימוס שאול מנהיים המשמש כבורר, חסם מגולדנברג להוציא את יומו בבית המשפט, להשמיע את מסכת ההגנה הצודקת שלו, להעיד את עשרות העדים מטעמו, במטרה להפריך את תביעה הנקם הזדונית שהוגשה נגדו ולנהל את התביעה הנגדית שהגיש, נגד הזוג רובנר.

כל המידע אודות העמותה, פרויקט ההנצחה "תהילה לנצח", מכתבי התמיכה, התצהירים וראיות רבות הוגשו לשופט בדימוס שאול מנהיים בכתב ההגנה שהוגש ע"י גולדנברג ובתצהיר עדות ראשית שהגיש כבר בשלבים המקדמיים בהליך המשפטי, ברם, לנוכח האמור לגביי הפסקת ההליך בטוענת היעדר התייצבות על ידו, כלל לא הייתה לגביהם התייחסות לא בפסק הדין וכמובן שהנושא כלל לא הגיע למיצוי בהליך עצמו.

מכתבו של רמ"ד המחשוב של חיל המשטרה הצבאית לגולדנברג פסי  

רן חכם 1

 

רן חכם 2

מכתבו של מר שמואל חזון, אב שכול, שכיהן באותה עת כמפקח על ההשכלה במשרד החינוך, חבר המועצה הציבורית של עמותת עדי, לגולדנברג פסי. 

 

 

שמואל חזון

דוגמה למכתב תמיכה ששלח מר חיים כרמי מפקח במשרד החינוך לגולדנברג פסי שפסל את טענות הכזב והשקר שטענו נגדו בני הזוג רובנר, טענות שנטענו בנסיבות המתוארות בבלוג זה, לרבות בחירתו של גולדנברג לא להיות קשור בקשר אישי מתמשך עם משפחת רובנר.