חוות דעת שנערכה ע"י מומחים קובעת "חובה לפתוח בחקירה פלילית נגד השופט בדימוס שאול מנהיים"

.

ע"א 4389/10

בבית משפט העליון בירושלים

בפני כב' הנשיאה ד' ביניש                                                                                                                    

בעניין: 

1.   פסי גולדנברג

2. פ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ

ע"י מערער 1 בעצמו (שאינו עו"ד)

————————————–

המערערים 1 ו-2

הנתבעים 1 ו-2

דורון טוראל

מען למכתבים רח' פרופ' נחום 10

ראשון לציון

טל' 0507-425474

נתבע 3

                                                           – נ ג ד –

1. זהבה רובנר

2. דוד רובנר

ע"י ב"כ עוה"ד שמואל א. לינצר מרח' מנחם בגין 7 רמת גן 52521

טלפון: 03-7519988 פקס: 03-7511332

המשיבים 2 ו-3

המשיבים 1 ו-2

 תוספת להודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות

בקשה דחופה לעיכוב הליכים מחשש למחטף 

מוגשת בזאת תוספת לערעור על החלטתו של ביהמ"ש מחוזי מרכז, כב' השופט מנהיים שאול

בתיק ת.א. 10870-12-08 שלא לפסול עצמו מלדון בתיק זה.

כב' בית המשפט הנכבד מתבקש להיענות לבקשת המערערים פסי גולדנברג ופ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ המוגשת באמצעות המערער, (להלן "המערער") שאינם מיוצגים ולפסול את כב' המותב מהמשך ניהול ההליכים בתיק מהטעמים המפורטים בהודעת הערעור  ובתוספת , מתצהירו של המערער התומך בבקשה

מצ"ב נספח א'.

ממועד הגשת הודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות לבית המשפט הנכבד, התרחשו לא מעט אירועים מהותיים שחשיבותם בקשר להחלטה בדבר פסילת כב' המותב בהקדם הנה הכרחית. המערער חש כמי שנכתש, נרמס ונגרס בצורה עקבית ע"י כב' המותב כאשר מצבו הבריאותי מתדרדר ואין מושיע.

הדברים הנכתבים מבטאים תחושת אמת כואבת קשה המכרסמת במערער, כמו גם תחושות לא קלות בלשון המעטה שהצליח כב' המותב ליצור אצל הצוות הרפואי המסור שמטפל במערער, בראשותו של פרופ' בעל שם עולמי מנהל המערך הגדול מסוגו בישראל בטיפול במחלות קשות, המטפל במערער.

המערער התבקש ע"י הצוותים הרפואיים להעביר את החלטותיו של כב' המותב לגביי מצב בריאותו של המערער עם החומרים הרפואיים להסתדרות הרופאים בישראל, ולועדת האתיקה של הארגון בראשותו של פרופ' רכס, במטרה לרתום את הארגון  להצטרף להליך ולהביע את השגתו החריגה והחריפה כנגד החלטות כב' המותב, במטרה להגן ולשמור על זכויותיו של המערער, הנכה, הנרמסות שוב ושוב.

בעוד המערער נאבק על קיומו הפיסי וההשפעות ממצב זה על מצבו הכלכלי במקביל לעובדה שהוא נדרש החל מחודש מאי 2010 לנהל את המערכה המשפטית בתיק בעצמו, כב' המותב עולב, מתיש ופוגע במערער. ביום 8.7.2010 כב' המותב בשיתוף מלא עם ב"כ התובעים, הורה על הפסקת ההליך, בשלב בו התובע טרם סיים להיחקר ועדי ההגנה לרבות המערער לא העידו. נקבעים לוחות זמנים צפופים, בלתי הגיוניים, להגשת סיכומי הצדדים, בדיוק מפתיע, כפי שתכנן כב' המותב עוד לפני שהיה בידו ללמוד את התיק בתביעת הענק המורכבת שהוגשה כנגד המערער.

לאור השתלשלות האירועים החריגים בכל אמת מידה, אשר הגיעו לשיאם ביום 8.7.2010,  חוזר ומבקש המערער בכל לשון של בקשה מכב' הנשיאה הנכבדה לעכב את ההליכים התיק, הליכים שכב' המותב עושה ככל שיכול לסיימם "בדרך לא דרך", כפי שיפורט בהמשך.

בית המשפט הנכבד מתבקש לראות בתוספת זו חלק אינטגראלי מהודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות שהוגשה כנגד כב' המותב ע"י המערער.

1. בנוסף למפורט בהודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות, כב' המותב החל לנהוג מיד לאחר הגשתה התנהגות חריפה ובוטה במיוחד כלפיי המערער, תוך כדי פגיעה חוזרת ונשנית בזכויותיו הבסיסיות, פגיעה בזכויות החיסיון הרפואי שלו, השפלתו בנוכחות אחרים ופגיעה כמעט אנושה בזכויותיו המשפטיות כפי שיתואר בתוספת זו.

2. כאשר נוכח המערער שכב' המותב נוהג כלפיו בעוצמות שליליות תוך כדי רמיסת כבודו ופגיעה ממשית בזכויותיו הבסיסיות, פנה המערער לכב' נשיאת בית המשפט של המותב כבוד הנשיאה השופטת גרסטל, במטרה לקבל הגנה ממשית מהאירועים לאחר הגשת הודעת הערעור, מבלי לפגוע חלילה בשום דרך בתקפותה של הודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות.

3. החומר המצ"ב לתוספת זו, משמעותי ביותר לשם השלמת התמונה המונחת לפני בית המשפט הנכבד, בעיקר כאשר הדברים אמורים לגביי התנהלותו של כב' המותב למול המערער, התנהלות הרומסת את כל זכויותיו וגורמת לו עוולות חמורות ונזקים בלתי הפיכים.

4. המערער צפה שכב' המותב ינהג כלפיו בנקמנות, לאחר שחווה בישיבות בהם נטל חלק בנוכחותו באופיו של כב' המותב אשר התאפיין כלפיו בחוסר סבלנות, חם מזג, בוטות וניסיון למצוא חן בעיניי אחרים.

כבוד המותב פוסל את האישורים הרפואיים המוצגים לפניו בשיטתיות תוך כדי רמיסת זכויותיו של המערער ופגיעה ממשית בו

כפי שיתואר בקצרה, כב' המותב שם עצמו כמומחה בתחום הרפואי, בכל הקשור למצב בריאותו של המערער, תוך כדי הפגנת זלזול וחוסר התחשבות של ממש בפרופ' המטפל במערער וברופאים נוספים, מכובדים ומנוסים המטפלים במערער.

מבוא 

1. המערער חולה במחלה כרונית שתסמיניה, גרורותיה והמגבלות מהן סובל המערער בגינה, מתוארים בחומר החסוי המצוי בפני בית המשפט הנכבד.

1. גרורות המחלה עדיין לא אותרו במלואן והמערער מצוי בתקופה של נסיגה במצב בריאותו (כמתואר בחומר הרפואי המצ"ב לתוספת זו), בבדיקות תכופות, במקביל לקבלת טיפולים אינטנסיביים במוסדות רפואיים וטיפול תרופתי מרוכז, לרבות טיפול כימי, על בסיס יומי.

1. מגבלותיו הפיסיות מנטאליות והאחרות של המערער, מתוארות בחומר הרפואי החסוי לרבות בדו"ח של המוסד לביטוח לאומי אשר קבע למערער אחוזי נכות גבוהים לנוכח מצבו.

1. המערער נמנע מלהתייחס מילולית בצורה מפורשת להקשרים הרפואיים בחומר המצוי בחיסיון, המצוי בחומר הקיים והמצ"ב, מחשש שמא פרטיותו תיפגע. לעומת זו בצורה תמוהה, כב' המותב בשני מקרים שונים לפחות, חשף בפני הנוכחים באולם הדיונים בישיבה שהתקיימה ביום 24.6.2010, פרטים רפואיים אישיים הקשורים לטיפולים והבדיקות שהמערער עובר ומקבל והגדיל לעשות כאשר חשף בלהט דבריו את שם המוסד הרפואי בו המערער מטופל.   

מקרה א' 

החלטת כב' המותב מיום 23.6.2010 

1. המערער הגיש לכב' המותב בקשה לדחיית הדיון שנקבע ליום 24.6.2010. 

מצ"ב מסומן ב' 

כל החומרים הרפואיים מצ"ב בחיסיון במעטפה חתומה מסומנים ג' 

1. בהמשך לבקשת המערער מיום 23.6.2010, לדחיית דיון בגין נסיבות רפואיות לה צורפו אישורים רפואיים מהרופאים המטפלים במערער שכללו: תעודת מחלה בתוקף והפניות לבדיקות וטיפולים קובע כב' המותב בין השאר בהחלטתו מיום 23.6.2010: 

מצ"ב מסומן ד' 

1.1 –  כב' המותב מציין בהחלטתו : "מהות מחלות הרקע הנזכרות בהם היא מהות מתמשכת מטבעה "

דבריו של כב' המותב מקוממים ומעידים לא רק שאינו מצוי בתחום הרפואי וברור שכך הוא, אלא בלהטוטיו הלשוניים עושה כב' המותב כמיטבו לגמד ולבטל את מצבו הקשה של המערער. ביטול תקפותה של תעודת המחלה שצורפה כמכלול לחומר הרפואי המצוי בתיק היה רק המבוא למה שעתיד להתרחש ביום הדיון 24.6.2010.

       שימוש בצירוף המילים "מהות מתמשכת מטבעה", (לגביי מחלה העלולה להחמיר באחת ולהוביל את המערער למחלה סופנית) במטרה ליצור מצב רפואי ברור לכאורה, על ידי מי שאינו מוסמך לכך ואינו מצוי ברזי הטיפולים שעובר המערער, איכות חייו, אורח חייו, הטיפולים שהוא עובר וריסוקו המתמשך. התייחסות המומחים הרפואיים המטפלים במערער ל"ניתוח הרפואי" ע"י כב' המותב, מתמצים בעדינות בתיאורים, סתמיים, מעליבים ופוגעניים. מהותו של ההסבר בצורך המכוון של כב' המותב מלכתחילה, להצדיק את המטרה המסומנת, דחיית הבקשה של המערער לדחיית מועד הדיון. מבחינת המערער, זהו חציית רף אדום נוסף בהשפלה, בריסוק ובמסכת השפלות שהוא יכול לשאת. 

• – "נותר רק אישור מחלה מאתמול עם אבחנה כוללנית ביותר, שלא ברור אם קדמה לו בדיקה גופנית…….."

תגובותיו של כב' המותב מוכיחות שכב' המותב אינו מצוי כלל בתהליך הרפואי וקשרי הגומלין בין מוסדות הבריאות ואופן התנהלותם למרות שכל החומר מצוי לפניו. המערער מטופל במוסדות רפואיים חיצוניים ובמקביל מטופל על ידי רופאת המשפחה ורופאים מקצועיים. לשם הנפקת תעודות רפואיות לרבות תעודות מחלה, הרופאים נשענים על החומרים המצויים לפניהם. כאשר מונפקת תעודה מחלה, הרופא המנפיק מתייחס לבדיקות מעבדה, למכתבים מבתי החולים ולחוות דעת מומחים ואין כל צורך לבדוק את המערער מה גם שבפועל אין כל ערך לבדיקה כללית שכזו, במצבו של המערער. 

• – "עקיצתו" של כב' המותב את המערער "…אולם זאת רק משום שבחר לנהל התיק ללא ייצוג", מיותרת וקנטרנית. העובדות שהמערער נותר ללא ייצוג משפטי לאור התפטרותם של ב"כ על רקע בריאותו של המערער, תוך שהם מנצלים מצב משפטי נתון וגורמים לנזקים חמורים למערער, מונחים בפני כב' המותב. המערער חסר יכולת בשלב זה לפתוח בחזית משפטית למול עורכי דינו, אשר גבו ממנו בגין טיפול בתיק זה סכומי עתק של כ – 70 אלף דולר ונטשו אותו להתמודד בגפו בהליך.

• – לאחר שהחלטת כב' המותב נשלחה למערער בצהרים של יום ה – 23.6.2010 בפקס, קיבל המערער שיחת טלפון ממזכירות בית המשפט. בשיחה הובהר למערער שהפרת החלטת כב' המותב עלולה לסבך את המערער וכדאי שיופיע לדיון למרות שהמציא תעודת מחלה כדין ואישורים רפואיים אחרים. לאחר שהמערער נועץ טלפונית בשני עורכי דין, יועץ לו להתייצב לדיון במטרה שכב' המותב יבטל את הדיון המתוכנן בבוקר הדיון עצמו לאחר שהמערער יוכל לומר את דבריו. 

• – המערער הוזמן ביום הדיון 24.6.2010 כחלק מ"שגרת חייו", לביצוע טיפול רפואי דחוף במוסד רפואי חיצוני בעקבות הפנייתו של הפרופ' המטפל בו. כל החומרים הועברו לכב' המותב שלמרות האמור, החליט שאין בכך די והדיון לא נדחה.

• – בנוסף הומצא לכב' המותב אישור מחלה לתקופה הרלוונטית בגין מצבו הרפואי המתמשך של המערער שגם היא נדחתה ע"י כב' המותב. 

לכל אורכה ההחלטה מעידה על מעגל המסומן מסביב חץ נעוץ. 

החלטתו המקוממת של כב' המותב בה ניסה להצדיק את דחיית הבקשה בהתמודדות מילולית חסרת כל בסיס עובדתי, בעקבות ובהמשך להחלטתו. הפרופ' הנכבד המנהל את המערך הרפואי הגדול מסוגו בישראל, בו מטופל המערער על ידו באופן אישי, הביע את עמדתו בנחרצות לגביי מצבו הכללי של המערער, עמדה לה צורפה בקשה רפואית מרופאת המחוז מומחית בתחומה הרחב המתבטא גם בתעודה החסויה המתייחסת לתרופות שמקבל המערער, אשר נדחתה כצפוי ע"י כב' המותב בטוענה של תעודה ערוכה שלא כחוק. 

מקרה ב' 

התנהלות ישיבת ההוכחות ביום 24.6.2010 

המערער אשר חשש מתגובת הנקם של כב' המותב וקיבל את האיום שהופנה לעברו בהחלטה "והוחלט שלא לנקוט בסנקציה בשלב זה", התייחס ברצינות לשיחת הטלפון ממזכירות בית המשפט. שגה המערער בעצמו, כאשר החליט למרות מצבו והאישורים הרפואיים לנהל את המשך חקירתו של התובע ביום 24.6.2010 ועל כך הוא מצר.

1. בבוקר הדיון הגיש המערער בקשה דחופה לכב' הנשיאה השופטת גרסטל לדחות את הדיון, כב' הנשיאה לאחר שעיינה בבקשה, החליטה שלא להתערב בעניין, לאחר שבבקשתו ציין המערער שפנה בעניין גם לכבוד הנשיאה של בית המשפט העליון השופטת ביניש.

1. בפתח הדיון שהוקלט ביום 24.6.2010, עדכן כב' המותב את הנוכחים בבקשה שהוגשה על ידיי המערער לדחיית הדיון, וציין את הסיבות שהניעו אותו להחליט לדחות את הבקשה. 

מצ"ב תקליטור הדיון מיום 24.6.2010 מסומן ה' 

1. כב' המותב הודיע לנוכחים שעקב מחויבות לא צפויה, בעקבות מקרה מצער שקרה לאחת השופטות, הדיון יוכל להתקיים רק החל משעה 10:30. כב' המותב הציג עמדה לפיה הוא מפקפק בנכונות בקשת המערער, לגביי מועד הבדיקה (יום הדיון) ודחיפותה. כב' המותב  הורה למעשה שהמערער ייסע להביא אישור מהמוסד הרפואי אליו זומן בבוקר הדיון  המעיד שהמערער אומנם זומן ליום הדיון, זימון דחוף.

1. כב' המותב כמובן, התעלם לחלוטין מהעובדה שבגין מחלתו הקבועה שהוחמרה, אשר מאופיינת בחוסר יציבות כפי העולה מהמסמכים הרפואיים שלפני בית המשפט,  הוצא לו על ידי רופא תעודת מחלה כחוק ל – 9 ימים, אישור שתקפותו כאמור נדחתה על כב' המותב. 

1. כב' המותב לא התייחס במפגיע ממצב בריאותו הקבוע והעדכני של המערער המצוי בחומר המצוי בפני בית המשפט אשר נכתב ע"י הפרופ' המטפל בו:

    הבעיות הרפואיות המשפיעות על מצב בריאותו של המערער מוגדרות בין השאר

כגורמות: – "הפרעות נוירולוגיות מסוגים שונים,  כולל הפרעות בריכוז ובחשיבה, עייפות, תשישות והפרעות מוטוריות שונות".

בתעודות הרפואיות שנכתבו ע"י הפרופ' המטפל במערער מצוין בין השאר מצבו:

   "המחלה אינה מאוזנת עדיין ובעטיה סובל מעייפות רבה, תשישות המגבילה אותו מביצוע פעולות יומיות כולל עבודה, נאלץ לשכב במהלך היום אחרי פעילות קלה ביותר, סובל מירידה ברמות הקשב והריכוז…."

התייחסויות נוספות למצבי, ניתן למצוא בחוות הדעת המקצועית של הרופא מטעם הביטוח הלאומי אשר קבע את נכותי ועובדת השיקום.          

סקירתו של כב' המותב בתחילת הדיון ביום 24.6.2010

לדיון ביום 24.6.2010 הוזמן בטעות ע"י המזכירות, עד הגנה מטעמו של המערער, השר וח"כ לשעבר מר שאול יהלום.

כב' המותב מסביר לנוכחים לרבות בנוכחות העד מר יהלום, בלשון כעוסה כלפיי המערער את הבקשה שהוגשה, את החלטתו, מנהל דיון לגביי המצאת המסמך, כאשר דבריו נאמרים בנימת זלזול בולטת ופוגענית, כפי שעולה בבירור מהאזנה לתקליטור. 

רק בתום התייחסותו של כב' המותב לצד הרפואי וההחלטה שהמערער ימציא עוד באותו יום אישור לכב' המותב, שוחרר העד מר יהלום, מבלי לתת עדות ובהסכמת המערער לוותר על עדותו לנוכח המעמד המביך הכואב והמשפיל. הסיטואציה מאוד מורכבת, המערער לא מיוצג, בידיו זימון לקבלת טיפול, תעודת מחלה תקפה ואישורים רפואיים אחרים וכב' המותב לא מקיים דיון אלא, מקבע מסמרות המצדיקות את עמדותיו שננעלו זה מכבר ובטון זועף ורוטן מוכר כלפיי המערער, מנהל כהרגלו מונולוג אישי על מצבו של המערער.

עובדתית, בתיק מסמכים הסותרים את עמדותיו של כב' המותב המנצל היטב את המעמד ויוצר במילותיו אשליה מחזקת להחלטה שנתן, בה דחה את בקשת המערער לדחות את הדיון. 

המערער מתקשה להבין את התנהגותו של כב' המותב, התנהגות ששבה ורומסת את כבודו שוב ושוב, שמה אותו ללעג גם בפניי עד מרכזי אותו המערער ביקש להעיד.

כב' השופט: הערה חשובה יותר מתייחסת לסיפא של מה שאמרתי ברגע זה. אינני יודע מה יודעים שאר בעלי הדין, אבל הוגשה אתמול בקשת דחייה דחופה על ידי מר גולדנברג, הבקשה נדחתה, אבל דבר אחד מוסיף להטריד אותי. בסעיף 3 לבקשה שאני אינני יודע מי מבעלי הדין האחרים ראה אותה אבל אני ראיתי אותה, כתוב שמר גולדנברג מוזמן הבוקר לטיפול רפואי מתמשך. בחומר הרפואי שהומצא לי אין זימון להיום לשום דבר, אבל אם למר גולדנברג יש משהו להציג שמראה שהוא מוזמן היום לאיזשהו סוג של טיפול רפואי אז אני אשמח לראות את זה כרגע, ועל פי זה נראה אם אני חושב שאפשר או אי אפשר לקיים את הדיון.

מר גולדנברג:    אם היו מבקשים את זה אתמול בשיחה עם גב' קרן הייתי מפקסס את זה.

כב' השופט:      כן, מר גולדנברג אבל אנחנו לא צריכים לבקש כלום, גם השיחה הזאת היא לפנים משורת הדין. אדם כותב שהוא מצרף בסעיף 5 חומר רפואי, אבל הוא לא מצרף אותו. אז בעצם אפשר היה סתם לדחות את הבקשה ולא לעשות כלום.

מר גולדנברג:    החומר הרפואי שלי הוא לא לשיחה רבתית, אני לא יכול להסביר עליו.

כב' השופט:      סליחה, אני לא ביקשתי.

מר גולדנברג:    אני צירפתי.

כב' השופט:      אני לא ביקשתי שאדוני.

מר גולדנברג:    צירפתי את הבדיקות לשם.

כב' השופט:      דקה, אדוני צירף רק את הפניות, אני לא מפרט שום דבר על תוכן הדברים, אבל אדוני צירף שלוש הפניות חתומות על ידי רופא המשפחה, נושאות תאריך 21.6 כתאריך ההפניה. על אף אחת מהן לא כתובה המילה דחוף, ואין שום מועד. אז אם בעקבות ההפניות האלה תואם לאדוני איזשהו מועד, או שהמועד הזה בכלל מתייחס למשהו אחר, אבל אם יש לאדוני משהו בכתובים שתומך בסעיף 3 לבקשה, אז למרות שזה לא הוצג אתמול אני מוכן לראות את זה עכשיו. זה כל מה שאני אומר.

מר גולדנברג:    אם הייתי מתבקש הייתי מביא את זה.

כב' השופט:      ובלי שאדוני התבקש אדוני חושב שאפשר לבסס בקשת דחייה על סעיף שאדוני עצמו כנראה ראה אותו כהכי חשוב מפני שזה הסעיף היחיד שאדוני הדגיש, סעיף 3 לבקשה, ופשוט לא להביא את החומר אף פעם, מה, איך, איך אני יודע להתמודד עם זה? אני יש לי איזושהי אחריות, אני כבר לא מדבר על הזמן, כולנו אומרים זמן שיפוטי, זמן שיפוטי זה ביטוי מטעה, מכיוון שהזמן שלי אני במילא אעבוד, השאלה היא רק לטובת מי. אם אני מבטל את הדיון היום אז אני עכשיו יושב בלשכה וכותב וזה באמת חשוב, אבל את זה אני יכול לעשות גם בלילות, אם אני יודע את זה בעוד מועד אני פשוט נותן את המועד הזה למישהו אחר. הזמן שנחסך או מתבזבז איננו זמנו של השופט, ומכאן הבעיה עם הביטוי זמן שיפוטי, הוא זמנם של בעלי דין אחרים שלא ישמעו היום, וגם לא ישמעו באותו מועד שאני צריך לתת במקום היום לתיק הזה, אם אני אדחה את הדיון. זה הכול. עכשיו, זאת האחריות שלי, אז האחריות הזאת מחייבת אותי כל הזמן לבדוק האם יש סיבה אמיתית וראויה לדחות את הדיון. בשביל זה אי אפשר להגיד לי יש לי חומר רפואי, אלא צריך לדאוג שהוא יהיה לנגד עיני, וכן בהחלט מקובל עלי שכשזה לנגד עיני זה לא הולך לידיעתו של מי מבעלי הדין האחרים, אם אדוני לא מעוניין בזה, ואדוני אומר שהוא לא מעוניין בזה, וזה זכותו. אבל אני כן צריך לראות, כי אני לא יכול לקבל הוראות לבטל דיון, אני צריך לראות את הסימוכין, זה הכול. 

המצאת האישור לבקשת כב' המותב והעלבון המתמשך במערער

6. למרות העומס הרב עבור המערער במצבו הגופני והמנטאלי הקיים, נענה לדרישת כב' המותב להמציא את האישור. המערער נסע למוסד הרפואי אליו זומן, לשם המצאת האישור המבוקש. 

7. כפי שנקבע בסמוך לשעה 10:30, מותש, עייף ופגוע לאחר למעלה משעה מתישה, המציא לכב' המותב את המסמך המעיד שאומנם זומן לקבל טיפול דחוף, ביום 24.6.2010 בעקבות הפנייה של פרופ' מכובד מנהל המערך הרפואי בבית חולים מרכזי בישראל המטפל בו, החל מאז שהתפרצו אצלו, מחלותיו הארורות. 

מצ"ב בחיסיון עם האישורים הרפואיים הנוספים נספח ג'. 

8. כב' המותב בצעד שניתן לכנותו רק, השפלה ושבירת רוחו של המערער, לעיניי קהל הנוכחים: התובעים, ביתם, עוזרם האישי, עורכי הדין של התובעים, עד הגנה העוזרת האישית של כב' המותב, המקליטה ונתבע 3, ניתח בצורה לעגנית את האישור שהומצא לו על ידיי המערער, תוך שהוא מפגין לכאורה ידע רפואי מעמיק "בתהליך רפואי", כשהוא מסביר לפרוטוקול שהטיפול אותו קבע פרופ' מכובד המוביל בתחומו בארץ כטיפול דחוף, אינו דחוף, תוך כדי שהוא מציין שלאחר המצאת האישור, עדיין חסרים לו נתונים ואינו מוצא מקום לדחות את הדיון. דעתו של כב' המותב הייתה נעולה קודם להמצאת המסמך המבהיר, התעלמותו מחופשת המחלה שהמציא המערער לאור מצבו הרפואי שאינו קשור כלל בבדיקה אותה היה אמור לעבור בבוקר הדיון ורצף האירועים העידו, כב' המותב חיפש דרך להביע בפני "קהל מעריציו" פעם נוספת, את כושר הרטוריקה שלו ואת יכולתו לחבוט במערער, להציג אותו כבלתי אמין לגביי מצב בריאותו ולשים אותי לקלס בעיניי כל, תוך כדי רמיסת עקרונות "המשפט ההוגן" על כל הגדרותיו. 

9. טון הדיבור שהדברים נאמרו ולא בפעם הראשונה של כב' המותב כלפיי המערער כדבר שבשגרה, מתנשא, תוקפני ביותר בעל גוון חיתוך מעליב, בלתי סבלני וחסר כל כבוד ונינוחות. אין ספק שלאחר האזנה לקלטת מישיבת ההוכחות הראשונה וזו מיום 24.6.2010,  כבוד הנשיאה הנכבדה, תבין שבדברי המערער אין דברי גוזמה, נהפכו, מילותיו נבחרו בקפידה, שמא עלולות הן לפגוע שלא בצדק בכב' המותב.    

10. התנהגותו של כב' המותב כרצף התנהגותי כלפי המערער, המתואר בהרחבה בהודעת הערעור על החלטה בטענת פסלות, ובהתרחשות הנוכחית, פגעה בכבוד המערער, רמסה את זכותו לשמור על החיסיון הרפואי עליו הוא מקפיד לשמור והצליחה לגרום לו לאבד את שרידי כושר החשיבה, כושר הריכוז ויכולותיו התפקודיות, באופן שקשה לתארו במילים. 

11. מצ"ב קטע מפרוטוקול הדיון מיום 24.6.2010 עמ' 334 – 335. 

כב' השופט:      הדיון מתחדש לאחר הפסקה, השעה 10.44. מר גולדנברג הגיש אישור שהוא מתייחס לסעיף 3 לבקשה, לאחר שעיינתי בו אני לא מוצא שהוא מצדיק ביטוי לדיון היום. בלי לפרט את התוכן אני אגיד שתי סיבות שאפשר לומר אותם בלי להיכנס לתכנים. הסיבה האחת היא, שההפניה הדחופה המתוארת באישור הזה שקדמה לתהליך נושא האישור לא הוצגה לי עד לרגע זה. מה שאני רואה זו הפניה לא דחופה מיום 21.6 שהומצאה לי אתמול. הסיבה השנייה היא שהתהליך המתואר כאן הוא תהליך שבו הנבדק דווקא צריך לעסוק בחיי היום יום שלו, ולא צריך, זה תהליך שלא מתבצע בין כותלי מוסד רפואי, ולא מחייב, ואפילו לא נכון שיביא עימו הגבלות על תפקודו של הנבדק במהלך היממה שבה הוא מתנהל. מהטעמים האלה אני לא מוצא שיש הצדקה לבטל את הדיון היום, ועל כן אנחנו נמשיך עכשיו בשמיעת עדותו של מר דוד רובנר.

12. למערער לא הייתה כל יכולת להשיב לכב' המותב או להתנצח איתו בעקבות דבריו הלא מדויקים בלשון המעטה כפי שעולה מהאישורים עצמם וכב' המותב כמובן שלא נתן לו רשות לעשות זאת. כב' המותב שב ונטל על עצמו תפקיד של "מומחה רפואי". האווירה באולם בית המשפט הייתה הזויה כב' המותב רמס את כבוד המערער, העליב אותו והציג אותי בצורה פוגענית כאשר לצידו של המערער אין איש שיכול להגן עליי מפני התקפתו היצרית. המערער קיבל הוכחה נוספת ניצחת,  כב' המותב אינו יכול לשפוט אותו בניטראליות וללא משוא פנים. 

13. בהתנהגותו של כב' המותב לא רק שלא נשמר דימויה של המערכת השיפוטית כמצופה, אלא, דימויה נפגע וחבל ולא רק בעיני הנתבעים ועובדת חברת ההקלטה הנדהמת. תגובות ההזדהות של התובעים וקבוצתם "להסבריו הרפואיים המפולפלים" ברורים וככל הנראה העניקו לכב' המותב תחושת חוזק וגאווה כפי שקרה גם בישיבת ההוכחות הראשונה. המערער משוכנע שהתנהגותו של כב' המותב לא תרמה לחיזוק דימוי המערכת המשפטית, גם "בקבוצת התובעים" אלא אם כן, יש דברים הנעלמים מעיניו של המערער. 

14. גם אם כב' המותב חשב שהאישור הרפואי אינו עונה לציפיותיו, היה יכול להסתפק בהודעה קצרה ועניינית שהאישור אינו מספק אותו ותו לא. בשביל מה היה נחוץ היה כל ההסבר התיאטרלי המיותר ? האם במצב שכזה אפשר בכלל לנהל הליך הוגן ? 

15. אין ספק המערער טעה שלא הודיע על חוסר יכולתו לקיים את הדיון. המערער היה במצב של אפיסת כוחות מנטאליים ותפקודי, הפך להיות כרובוט המתפקד על טיפות האנרגיה האחרונות שלו כמי שחושש מהתפרצויותיו של כב' המותב כלפיו לעיתים תכופות.

המערער היה במצב בריאותי ונפשי ירוד ביותר, הישיבה לא מוצתה כעולה מפרוטוקול הדיון, כאשר בחלקה חקירת התובע התנהלה במצב שהמערער התנהל כמי שמצוי תחת השפעת סמים מטשטשים.

המשך רמיסת זכויות המערער ע"י כב' המותב במהלך הדיון ביום 24.6.2010 

16. במהלך הדיון חקר המערער את התובע למרות מצבו. כב' המותב המשיך בדרכו בהטחת עלבונות חוזרים ונשנים כלפיי המערער, רמס את יכולתו לנהל הליך הוגן ללא משוא פנים, היה חסר סבלנות בצורה מופגנת כלפיו, חסם אותו בניסיוני להגיע לחקר האמת, הרים עליו את קולו לא פעם במצב בו היה המערער כתוש לחלוטין חסר חיוניות, הפגין חוסר אורך רוח, הפגין כלפיי המערער חוסר סבלנות ואדיבות ולא נהג כלפיו במתינות מינימאלית תוך כדי פגיעה חמורה בחקירה, אותה ניסה המערער לנהל למרות מגבלותיו. 

17. בהמשך למצבו הגופני והמנטאלי של המערער, הדיון הגיע לסיומו למעלה משעתיים לפני הזמן שהוקצב לו, מבלי שבידיי המערער היכולת למצות את חקירת התובע שתוכננה לדיון זה.

18. כל הדברים המצוינים, מצויים בהקלטת השיחה שהוקלטה ובפרוטוקול הדיון. 

19. בהקלטת הדיון, נשמעת בבירור התייחסותו של כב' המותב לנושא הזמנת העדים בניגוד גמור לרושם שיצר בהחלטתו בעניין מיום 12.5.2010, שכביכול תישקל הזמנת העדים שביקש המערער לזמן לאחר שמיעת עדי ההגנה. בחקירת עד התביעה שזכה למטריית הגנה במהלך חקירתו מכב' המותב לכל אורכה, בנושאים מהותיים חשבונאיים הקשורים במישרין לרואי החשבון של החברה, העיר המערער בדרך טבעית שרו"ח יעידו בהקשר לנושאים החשובים במחלוקת, אותם מנסה התובע להסתיר, כב' המותב בזלזול אופייני, לא התאפק פנה לעוזרתו וציין "אני לא חושב שנביא אותם אבל לא חשוב כן". כאמור דעתו של כב' המותב נעולה בכל הנושאים ללא יוצא מהכלל, החץ נעוץ זה מכבר, המעגלים משורטטים מסביבו, שוב ושוב. 

עמ' 414 לפרוטוקול שורה 24 

ת.          כן, דרך אגב אני לא רואה פה שזה הועבר לקסלמן.

ש.          זה הדרישה שלהם אם הם לא היו עושים את הבדיקה היו דורשים עוד פעם, אבל את זה נביא את קסמן, הם יבדקו ועידו על זה.

ת.          טוב.

ש.          לקוח 2012.

כב' השופט:  אני לא חושב שנביא אותם, אבל לא חשוב, כן. 

20. התבטאותו של כב' המותב "אני לא חושב שנביא אותם אבל לא חשוב כן" אשר נקלטה היטב בתמליל, נאמרה באינטונציה המאומצת כאשר מבטא אדם בזלזול כלפיי נושא, "מה זה כבר משנה".

21. חמורה שבעתיים התבטאותו של כב' המותב לגביי סוגיית זימון העדים "אני לא חושב שנביא אותם אבל לא חשוב כן", לאור העובדה, שהחלטת כב' המותב מיום 12.5.201, שמטרתה הייתה אך ורק לרצות את המערער באותה נקודת זמן ולהימנע מפולמוס בעניין, שימשה מצע להחלטתו של כב' שופט בית המשפט העליון א' גרוניס בתיק רע"א 4064/10 סעיפים 1 ו-2, כאשר כב' השופט א' גרוניס מציין בהחלטתו "יש לזכור, כי בית המשפט לא סגר את הדלת בפני העדה של עדים נוספים מטעם המבקשים. בהחלטה מיום 12.5.2010 נאמר, כי לאחר שמיעתם של חמישה עדים (המבקש והארבעה שיזומנו) יישקל זימונם של עדים נוספים, דרך זו הינה ראויה ונכונה"

22. התבטאותו של כב' המותב לאחר החלטת כב' השופט א' גרוניס, מקבלת משנה תוקף שדעתו של כב' המותב נעולה זה מכבר גם בסוגיית הזמנת העדים, לה השפעות מהותיות על ניהול משפט הוגן, ללא משוא פנים ונטול מדעות קדומות. 

מקרה ג' 

פגיעה בחיסיון הרפואי של המערער 

בדיון ביום 24.6.2010 כב' המותב פגע פגיעה ממשית בחיסיונו הרפואי של המערער, כאשר חשף בפני הנוכחים את המוסד הרפואי העיקרי בו מטופל המערער, אינפורמציה שהוגשה לכב' המותב תוך כדי הדגשים חוזרים ונשנים שמידע זה מוגש בחיסיון. 

לדוגמא מפרוטוקול הדיון מיום 24.6.2010 עמ' 330: 

1. כב' השופט: דקה, אם יש למר גולדנברג דרך להשיג את זה  בדקות הקרובות אני מוכן להמתין.
2. מר גולדנברג: לא, זה בבית, פשוט אין אף אחד.
3. כב' השופט: אדוני אבל גר בפתח תקווה נכון?
4. מר גולדנברג: נכון. אני יכול גם לנסוע למכון הרפואי שלשם אני מוזמן ולקצר את התהליך.
5. כב' השופט: גם בעיר הזו?
6. מר גולדנברג: כן.
7. כב' השופט: או. קיי.
8. עו"ד לינצר: אבל זה בבית, זה בבית אדוני.
9. כב' השופט: אז אני מציע כך, תראו.
10. עו"ד לינצר: אבל זה בבית, זה בבית אדוני, למה צריך לנסוע למכון הרפואי?
11. כב' השופט: כי יכול להיות שהמכון הרפואי הוא יותר קרוב מהבית למשל?
12. מר גולדנברג: נכון.
13. עו"ד לינצר: ושם צריך לבקש את זה.

• כב' השופט: אנחנו יודעים שיש פה אחד המרכזים הרפואיים הכי גדולים בארץ הוא במרחק של כמה דקות הליכה בלי אפילו לעמוד ברמזור בז'בוטינסקי כי יש גשר עלי לשם, אז יכול להיות שזאת הדרך המהירה ביותר.

כידוע, בית המשפט מחוזי מרכז, שוכן בקרבה למרכז הרפואי בילינסון.

דרכם של התובעים לרדוף את המערער מאז מסר את עדותו בבית המשפט לאחר שזומן לתת עדות, שניהל הקבלן אקירוב כנגד התובע בגין מעשיי מרמה זיוף והטעייה ע"ס 6 מיליון דולר. הרדיפה כוללת מעקבים, מימון כתבות עיתונאיות כנגד המערער, פנייה ללקוחות וספקי המערער בעבר, פנייה לגורמים שונים לתת עדות בתהליך המשפטי כפי שהודה התובע בעדותו (פניות שנדחו) ,  רכישת חומרים מרו"ח של החברה בפירוק לאחר פירוק החברה ועוד.

התובעים מנצלים את עושרם המופלג כמתואר בכתבי בית הדין שהוגשו ע"י המערער, ביצירת מארג קשרים פוליטיים, קשרים עם עמותות ועם אישיים בעלי השפעה וקשרים. 

מבחינת המערער חשיפת המוסד הרפואי בו הוא מקבל טיפולים, ע"י כב' המותב, הנה חמורה ביותר וגורמת למערער נזקים שאין ביכולתו לקמטם עתה. 

מקרה ד' 

התעלמותו של כב' המותב מחוות דעת רפואיות שהוצאו ביום 30.6.2010 ו – 2.7.2010 ודחיית המלצות רפואיות 

1. בשתי הישיבות שנקבעו נועדו לחקירת עד התביעה ע"י המערער בעצמו.
2. נדחתה ישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 1.7.2010. ביום 1.7.2010 המערער שהה במוסד הרפואי לקבלת טיפולים דחופים. אישורים רפואיים הומצאו לכב' המותב.
3. ביום 30.6.2010 הומצא לכב' המותב מכתב בקשה מהפרופ' המטפל במערער, בו בקשה לפטור את המערער מהופעות בבית המשפט לאור המצב המתואר.
4. ביום 4.7.2010, הוגשה לכב' המותב בקשה לדחות את הישיבה שנקבעה ליום 8.7.2010, הבקשה התבססה על:

4.1 – מכתב בקשה מיום 30.6.2010, לפטור את הופעותיו המתוכננות של המערער בבית  המשפט בתקופה הקרובה מפרופ' המנהל את המערך הרפואי בו מטופל המערער, שהנו רופאו האישי של המערער.

• – תעודה רפואית בגין מצב בריאותו הקבוע של המערער שהוחמר לאחרונה.
• – מכתב מסכם של רופאת המחוז, רופאת המשפחה של המערער מיום 2.7.2010 ובו

פרטים על מצבו העכשווי של המערער בו היא מצטרפת לבקשת הפרופ'.

             מצ"ב במסמכים המוגשים בחיסיון נספח ג' 

החלטת כב' המותב מיום 6.7.2010 

1. כב' המותב דחה את הבקשה ביום 6.7.2010.

מצ"ב מסומן ו' 

5.1 – כהרגלו כב' המותב מתפלמס ויוצר מעטה מילולי נרחב במטרה להצדיק את דחיית הבקשה.

5.2 – כב' המותב אינו מתייחס למכתב שהועבר אליו ביום 30.6.2010 ומתעלם כהרגלו מהמסמכים הרפואיים האחרים בתיק. התייחסות כב' המותב לעובדה שהמערער שוהה בטיפולים במוסד רפואי ביום נתון זוכה להתייחסות מילולית שהמערער מתקשה למצוא מילים לבטאה "המבקש פשוט העמיד את בית המשפט בפני עובדה ביום 1.7".

5.3 – בסעיף 1 להחלטה כב' המותב מתייחס לעובדה שהמערער אושפז לטיפול דחוף כאשר אינו מהסס לרמז למערער: "והוחלט שלא לנקוט בסנקציה בשלב זה" , מה משמעות "בשלב זה" בזמן שהמערער מקבל טיפול דחוף בבית חולים? האם זוהי הדרך לנהל משפט?

 

5.4 – התייחסותו של כב' המותב כלפיי האישור הרפואי הנלווה למכתבו של הפרופ' והאישורים האחרים המהווים מקשה אחת, "אין מדובר בתעודת רופא ערוכה כחוק", חמורה והרבה מעבר לכך. התייחסות כב' המותב לפרטים האחרים משרתת פעם נוספת את הצדקת החלטתו, כל החומרים המצוינים כחסרים לכאורה, מצויים בתיק והמסקנות הרפואיות וריכוזן במכתבים המקצועיים.

5.5 – מיותר מלציין בשלב זה את התייחסותה הזועמת של רופאת המחוז אשר הנפיקה

את המסמך הרפואי מיום 2.7.2010, לדבריו אלו של כב' המותב בהחלטה מיום 6.7.2010.

• – החלטות כב' המותב מיום 23.6.2010 ומיום 6.7.2010 בהן ההתייחסויות וההתעלמויות של כב' המותב לאישורים הרפואיים, לחופשת המחלה, למכתבי המומחים ולחומרים הרפואיים האחרים, הועברו לכל הדרגים הרפואיים המטפלים במערער. המערער התבקש לפנות להסתדרות הרפואית בישראל וליו"ר הלשכה לאתיקה פרופ' רכס אבינעם במטרה לרתום אותם, במטרה לפנות לבית המשפט הנכבד לשמירת מעמדם של הרופאים מחד, ועל זכויותיו הרפואיות של המערער מאידך.

• – המערער התקשה לקבל, את התבטאותו של אחד הרופאים הבכירים ביותר שנחשף להתנהלות הדברים והתעקשותו של כב' השופט לנהל את הדיון ביום 8.7.2010, "נראה שהשופט ידחה את הדיון כאשר יקבל הודעה שאתה גוסס או הודעה על פטירתך".

1. המערער העביר לכב' המותב "בקשה נוספת דחופה מאוד", לדחיית הדיון ובו התייחסות להחלטתו מיום 6.7.2010 ביום 7.7.2010 בבקשה לדחות את הדיון הקבוע ליום 8.7.2010,  תשובת כב' המערער השלילית הועברה למערער למחרת הדיון ביום 9.7.2010.

מצ"ב מסומן ז' 

1. בהמשך למתואר בנספחים אודות האירועים שעבר המערער בישיבה ביום 24.6.2010, הודיע המערער לכב' המותב בהתבסס על האישורים הרפואיים שהומצאו לכב' המותב שלא יוכל להתייצב לדיון ביום 8.7.2010 ולחקור את התובע. חקירת התובע מבחינת המערער הנה הרבה מעבר לחשובה, לאור תביעת הענק שהגיש התובע כנגד המערער, תביעה המבוססת על נקמנות גרידא, כמתואר בכתבי בית הדין השונים.

1. המערער שב ופנה לכב' הנשיאה השופטת גרסטל לדחות את מועד הדיון שנקבע ליום 8.7.2010 וצירף את כל המסמכים הרפואיים המעידים שבמצבו המערער לא יוכל לקיים בעצמו את חקירתו של התובע.

מאמציו הניכרים של המערער לקדם את הדיון בתיק

 

המערער מתקשה להבין את פשר ההתנהגות של כב' המותב אשר נכח בעצמו בקשיים העצומים של המערער בישיבות שהתקיימו, קשיים הבאים לידי ביטוי בפרוטוקולי הישיבות. עתה ברור

למערער עד כמה כבר נפגעו זכויותיו כאשר ניהל חקירה במצב בריאותי לקוי, כאשר מגבלותיו בשלב חקירת העדים עד שלב זה, פגמו למעשה בזכויותיו באי מיצוין מבלי לזכות להגנה מינימאלית מצידו של כב' המותב, כאשר היה מצופה שכב' המותב אשר נוכח בעצמו כפי שעולה מהדוגמאות הספורות המצ"ב, במצבו הקשה של המערער, ינהג כלפיו לפחות במתינות ובסבלנות. 

דוגמאות מפרוטוקול הדיון מיום 6.6.2010 

עמ' 294

כב' השופט:      לא, תודה רבה. או. קיי. אז אנחנו סיימנו את החקירה של מר רובנר על ידי מר טוראל. מר גולדנברג.

מר גולדנברג:    אני אעשה את המיטב.

כב' השופט:      בסדר, תעזור לאדוני עוד הפסקה של 2-3 דקות כרגע? לא. אני ראיתי שאדוני יוצא וחוזר כמה פעמים. בסדר, אני מניח שאדוני לא ממש יצא מרצונו כן.

מר גולדנברג:    אני אשתדל, אני לא.

כב' השופט   :  בסדר. אנחנו נעשה, היום נעשה מה שאפשר יהיה לעשות היום. 

עמ' 322

מר גולדנברג:    אני לא שמתי לב.

כב' השופט:      דקה, הכול יהיה בסדר.

מר גולדנברג:    אני קצת.

כב' השופט:      הכול יהיה בסדר, נלך לאט כמה שאדוני יכול היום. 

עמ' 325

ת.כב' השופט:   אדוני צריך לסיים כי איננו חש בטוב, או. קיי. אז תודה רבה. אנחנו מפסיקים כעת את העדות של מר רובנר. 

דוגמאות מפרוטוקול הדיון מיום 24.6.2010 

עמ' 402

מר גולדנברג:    אנחנו, גם עוד מעט גם ככה אני לא אוכל להמשיך, אני עושה את המרב.

כב' השופט:      כן, אני שערתי שאדוני יתעייף.

מר גולדנברג:    לא, אני מיציתי את היכולות שלי. 

עמ' 403

כב' השופט: כב' השופט:   ולא על השאלה של רשימות עלומות שאין להן ולתביעה הזו ולא כלום. אם יש לאדוני עוד חקירה ארוכה אז אני מציע את ההצעה לסדר הבאה: אנחנו נמשיך היום כמה שאדוני יכול למשוך,

עמ' 417

מר גולדנברג:    אני צריך הפסקה של כמה דקות. לא, אני כבר אמשיך, בגלל שאני איבדתי את יכולת הריכוז. עוד דקה.

כב' השופט:      דקה, אדוני צריך הפסקה, או אדוני.

מר גולדנברג:    לא,לא, אני אנסה, עם הפסקה יהיה יותר קשה.

כב' השופט:      הבנתי. 

דוגמאות ספורות אלו מעידות על המאמץ העצום שעשה ועושה המערער לקדם את הדיון. כשמצבו של המערער הורע כעולה מהמסמכים הרפואיים, צפוי היה שכב' המותב יגלה הבנה לבקשת דחיית הדיון ביום 8.7.2010, בקשה שהופנתה לכב' המותב בפירוט על ידי הרופאים המטפלים במערער, תוך כדי התייחסות נקודתית מובהרת היטב לסיבות לדחייה.

 

למערער אינטרס מובהק לסיום הדיון בתיק, תוך כדי שמירת זכויותיו לנהל את ההליך על בסיס שוויוני אובייקטיבי וללא משוא פנים.

כל טענה שונה הנטענת כלפיי המערער, הנה קנטרנית והאירועים המצוינים סותרים אותה על פניה. 

התביעה מסועפת ומורכבת והמערער נדרש למעורבות במסמכים רבים לשם חקירת עדי התביעה, תצהירי עדות ראשית של התובעים ועדיהם ומאות מסמכים שצורפו, מסמכים רבים מאוד מרשויות בארה"ב, מסמכים הקשורים לחקירת נסד"ק נגד התובע ושותפיו מארה"ב, דו"חות כספיים שהוצאו ע"י משרדי רו"ח בישראל ובארה"ב, מסמכים משפטיים רבים בעברית ובאנגלית משפטית ועוד.

בתקופה קצרה ביותר החל מחודש 5.2010 המערער היה שותף פעיל בהליכים הבאים שהתנהלו בתיק

1. המערער הגיש בעצמו את תצהיר העדות ראשית שלו בחודש אפריל 2010.
2. ישיבת ההוכחות הראשונה התקיימה ביום 2.5.2010.
3. ישיבת ההוכחות השנייה התקיימה ביום 6.6.2010.
4. ישיבת ההוכחות הראשונה התקיימה ביום 24.6.2010.
5. המערער קיים בעצמו חקירתם של שלושה עדי תביעה בשלוש ישיבות שהתקיימו ברצף זמן צפוף למדי.
6. המערער קיים בעצמו שתי ישיבות (קצרות יחסית) שנכפו לנוכח הנסיבות, חקירה של התובע.
7. המערער נדרש בעצמו לתת תגובות שונות לבקשת ב"כ התובעים במהלך התקופה האמורה – 4-7/2010.
8. המערער נדרש בעצמו להגשת בקשות בתקופה האמורה 4-7/2010. 

מקרה ה' 

הישיבה וההחלטה הבלתי מתקבלת על הדעת ביום 8.7.2010

 

1. כצפוי הישיבה ביום 8.7.2010, לא נדחתה ע"י כב' המותב.
2. המערער שהיה רתוק למיטתו כמעט כבשגרה, לא הגיע לדיון לאחר ששלח את הודעתו לבית המשפט.
3. הישיבה ביום 8.7.2010, הוקלטה ופרוטוקול הישיבה טרם הומצא למערער.
4. כל הפרטים המצוינים הועברו לידיעתו של המערער מנתבע 3 שנכח בישיבה.
5. ביום 24.6.2010 וביום 1.7.2010, קבע כב' המותב שביום 8.7.2010 יסיים המערער את חקירתו של התובע.

לדוגמא מפרוטוקול הדיון מיום 24.6.2010 עמ' 434

כב' השופט:      טוב, תודה. אני רק מחזיר את הטופס האחרון שאדוני שאל עליו.

אנחנו נסיים בזה את ישיבת היום. אני חוזר ומזכיר שבישיבה הבאה הקבועה ליום ה' הקרוב, בעוד שבוע מהיום אנחנו נסיים את חקירתו הנגדית של מר רובנר, ואני מודיע את זה היום על מנת שמר גולדנברג יערך לכך בשבוע הקרוב, שהחקירה תהיה כזו שהוא יספיק לשאול כל מה שצריך באמת לשאול בדיון הבא. תודה רבה.

1. כב' המותב ציין בהחלטתו ביום 1.7.2010 שעדותם של עדי ההגנה יישמעו לאחר הפגרה במועדים שטרם נקבעו.

1. בישיבה ביום 8.7.2010 פנה ב"כ התובעים לכב' המותב וביקש לקבל פס"ד בתיק.

24. החלטות המותב מיום 8.7.2010: 

24.1 – הסתיים תהליך העדת העדים.

24.2 – השלמת חקירתו של התובע לא תתקיים.

24.3 – לא יושמעו עדי ההגנה.

24.4 – ב"כ התובעים יגישו את סיכומיהם עד ליום 18.7.2010 !

24.5 – המערער יגיש את סיכומיו עד ליום 26.7.2010 ! 

1. ב"כ התובעים הודיע לפרוטוקול שככל הנראה תימחק התביעה כנגד הנתבע 3.

1. לו בחר כב' המותב להטיל סנקציה כלפיי המערער על העובדה שלא התייצב לדיון למרות המצב הבריאותי המתואר בהרחבה והאישורים הרפואיים שהיו מונחים לפניו, היה יכול לאמץ סנקציות אחרות.

1. העובדה שמסכת עדי ההגנה טרם נשמעה ונקבעה להישמע רק אחרי הפגרה, מעידה שכב' המותב "חיפש" אמתלה להעמיד את המערער בפני מצב בלתי אפשרי, למנוע ממנו את זכויותיו המשפטיות ולחזור ולהצביע על משוא הפנים כלפיי המערער.

1. החלטת המותב מעידה בפעם המי יודע כמה, עד כמה התנהלות התיק מוכתמת מתוכננת

ופסולה ומעידה כי דעתו של כב' המותב נעולה בבריח כבד.        

      לא ניתן להתעלם כעולה מהרצף הכרונולוגי של  האירועים המתועדים, שכב' המותב  הוביל את  ההליך, למטרה אותה הכתיב וסימן לעצמו עם קבלת התיק לידיו, מסיבותיו, כפי שעולה מרצף האירועים  העובדתיים המועלים ע"י  המערער בחומרים  המצויים בפני  בית המשפט הנכבד, סיום ההליך לפני הפגרה, חסימת המערער מלהעיד את עדיו ורמיסת המערער.

1. המערער לא יתפלא להיווכח שסיכומיהם של ב"כ התובעים כבר מוכנים. בצעד מדהים ומתוכנן היטב מבחינתם של התובעים, התובעים ויתרו להעיד את המערער ואת נתבע 3 לאחר שהטיחו בהם האשמות קשות ביותר בדבר מעשייה הונאה ומרמה, בכתב התביעה האסטרונומי שהגישו נגדם, ע"ס העולה על 11 מיליון ₪.

30. המערער אינו מסתיר את העובדה שהנו מצוי בסערת חושים ורגשות, כאשר מצבו הכללי ירוד וחסר אנרגיות. השתלשלות כל האירועים שעברו עד עתה על המערער, מצידו של כב' המותב כמתואר בערעור ובתוספת זו, מעלות תהיות שונות, לגביי הסיבות המניעות את כב' המותב להתנהג כפי שהוא נוהג. מעבר ליצר הנקמה של כב' המותב, המשפיע על התנהגותו לאחר הגשת הערעור לבית המשפט הנכבד, נשאלת השאלה, מה היו המניעים הראשונים של כב' המותב לנהוג במערער כפי שנהג במקרים הרבים המצוינים בערעור עצמו ?

31. במטרה לנסות ולאתר חומרים שיצדיקו את תביעתם ההזויה, בתקופה האחרונה פנו התובעים לבית המשפט של הפירוק, בבקשה לעיין במסמכי החברה המצויים אצל מפרק החברה מזה למעלה מ -10 שנים ובימים האחרונים סרקו את החומרים, בניסיונם "לתת תוכן" לתביעתם הקנטרנית. לאור בקשתם ברור שגם ניסיונם זה לא העלה דבר. 

סיכום

 

1. כב' המותב אינו מסוגל לשפוט את המערער משפט צדק וההליך אינו הליך הוגן, נהפכו, כב' המותב מתנהג שוב ושוב במשוא פנים כלפיי המערער.

 

2. כב' המותב אשר דעתו נעולה כלפיי המערער בצורה חמורה, אינו מסוגל לדון באובייקטיביות וניטראליות בבקשות המוגשות על ידי המערער לרבות        המעוגנות במסמכים רפואיים.

3. כב' המותב רומס שוב ושוב את כל  זכויותיו  של  המערער  אשר  אינו  מיוצג  ומפליא בקיצוניות המאפיינת את התנהגותו, סגנון דיבורו והחלטותיו            כלפיי המערער בכל עת מחדש.

4. השתלשלות האירועים הצפופים בניהול ההליך הבלתי מתקבל על הדעת מצידו של כב' המותב כלפיי המערער, חייבת להיפסק ולהיבדק. המערער        משלם מחיר בריאותי כבד ביותר לנוכח ההשפלות החוזרות ונשנות כלפיו מצידו של כב' המותב מבלי להתייחס להיבטים אחרים.

5. כב' המותב ממרום עמדתו והעוצמה המוענקת בידיו, דוחק את המערער לחוסר יכולת להתמודד, בשילוב  שנוצר עם סבלו  הפיסי והנפשי ולתחושת       ההתעללות  המתמשכת כנגדו.

6. בהחלטתו מיום 8.7.2010 כב' המותב קיבע ונתן תוקף של ממש לכל טענותיו של המערער להודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות ותוספת זו            כנגדו.

הבקשות מכב' נשיאת בית המשפט העליון השופטת ד' ביניש

1. במצב המתואר שההליך מצביע על מחטף משפטי של ממש כלפיי המערער, המערער מבקש מבית המשפט הנכבד לעכב את ההליכים ללא דיחוי עד שיהיה בידיו לבחון את מכלול האירועים שאילצו את המערער להגיש את, הודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות ותוספת זו.
2. הנזקים המוחשיים העלולים להיגרם למערער ברורים ולמרות היותו לא מיוצג וחסר יכולת להישען על אסמכתאות משפטיות התומכות בבקשותיו, הבקשה לעיכוב ההליכים בשלב זה נדרשת, הכרחית ומהותית ביותר.

3. בית המשפט הנכבד מתבקש להיענות לבקשת המערערים ולפסול את כב' המותב מניהול המשך ההליכים בתיק.
4. בהמשך לראיות המובאות בפני בית המשפט הנכבד המצדיקות את פסילת המותב ובאם יחליט בית המשפט הנכבד לפסול את כב' המותב לבקשת המערער, יתבקש בית המשפט הנכבד לבטל את החלטתו האחרונה של כב' המותב מיום 8.7.2010 ולקבוע לאור השתלשלות האירועים החמורים, החלטות הנוגעות לשמיעת התיק בפני כב' מותב אחר לרבות לגביי החלטות ביניים שניתנו אשר נתנו והטעו את ההליך לכיוון הנבחר של כב' המותב, המתוארות בהרחבה בבקשותיו של המערער.
5. המערער מבקש הזדמנות מכב' הנשיאה הנכבדה, להשמיע את טיעוניו בפניה.
6. בית המשפט הנכבד מתבקש לתת כל סעד אחר שיימצא לנכון, על מנת להגן על המערער מתוצאות ההליך הלא הוגן והנקמני המתנהל כנגדו.

מין הדין ומן הצדק להיעתר לבקשות.

__________                                                                                                                  __________

תאריך                                                                                                         בשם המערערים – גולדנברג פסי

ע"א 4389/10

בבית משפט העליון בירושלים

בפני כב' הנשיאה ד' ביניש                                                                                                                

 בעניין: 

1. פסי גולדנברג

2. פ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ

ע"י מערער 1 בעצמו (שאינו עו"ד)

——————————————

המערערים 1 ו-2

הנתבעים 1 ו-2

דורון טוראל

מען למכתבים רח' פרופ' נחום 10

ראשון לציון

טל' 0507-425474

נתבע 3

                                                           – נ ג ד –

1. זהבה רובנר

2. דוד רובנר

ע"י ב"כ עוה"ד שמואל א. לינצר מרח' מנחם בגין 7 רמת גן 52521

טלפון: 03-7519988 פקס: 03-7511332

המשיבים 2 ו-3

המשיבים 1 ו-2

 בקשה לתוספת להודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות 

נגד כב' השופט שאול מנהיים 

מוגשת בזאת תוספת לערעור על החלטתו של ביהמ"ש מחוזי מרכז, כב' השופט מנהיים שאול

בתיק ת.א. 10870-12-08 שלא לפסול עצמו מלדון בתיק זה.

כב' בית המשפט הנכבד מתבקש להיענות לבקשת המערערים פסי גולדנברג ופ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ המוגשת באמצעות המערער, (להלן "המערער") שאינם מיוצגים ולהוסיף את התוספת המצ"ב להודעת הערעור.

1. ביום 15.9.10 הועברה על ידיי המערער בקשה לכב' השופט, להבהיר מדוע לא ניתנה למערער, זכות תגובה לבקשה לדחיית דיון, שהוגשה ע"י התובעים.
2. מצ"ב הבקשה לדחיית דיון, החלטת כב' השופט והבקשה שהוגשה לכב' השופט ע"י המערער בעקבותיה.

מצ"ב מסומן א'

1. ביום 15.9.10 הועברה החלטת כב' השופט לבקשת המערער.

מצ"ב מסומן ב'

1. נספחים א' ו-ב' לתוספת זו מהווים חלק אינטגראלי מהבקשה לתוספת להודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות נגד כב' השופט מנהיים.
2. כב' השופט בהחלטתו, אינו מסוגל להתמודד מול בקשה פשוטה, עניינית, מנומקת ומתומצתת ובוחר להתייחס לדברים שאינם מין העניין ומתחמק מלתת תשובה ממוקדת.

הבקשה:

"בית המשפט הנכבד מתבקש להבהיר, מדוע ניתנה החלטתו מיום 7.9.2010, ללא קבלת עמדת המבקש ובמיוחד להבהיר, מדוע ניתנה החלטה בבקשת התובעים לדחות את הדיון למרות שהם עצמם הבהירו לבית המשפט, שבקשתם לדחיית הדיון לא הועברה כלל ועיקר לקבלת עמדתו של המבקש".

1. כב' השופט בהחלטתו, אינו מתייחס לנסיבות החמורות הקשורות לטופס א' בהתאם לנוהל כב' הנשיאה שהוגש ע"י התובעים, בו ב"כ התובעים בסעיף יב', מבטלים כלאחר יד את זכותם של הנתבעים להביע עמדה לגביי בקשת הדחייה מהסיבה " לא נתבקשה, בעלי הדין האחרים אינם מיוצגים".

מצ"ב מסומן ג'

1. חוסר תגובתו וחוסר התייחסותו של כב' השופט לעניין זכויותיו של המערער להביע את עמדתו כבעל דין, תמוהות ומהוות נדבך נוסף לשרשרת הנסיבות המהוות את העילה לקבלת הערעור.
2. משמעות תוכן הבקשה, נספח א', ונסיבותיה, מצביעים בהדגש, שכב' השופט, ממשיך לפגוע בזכויותיו של המערער ונוהג כלפיו במשוא פנים בולט, חוסר שוויוניות וחוסר ניטראליות.
3. היענותו של כב' השופט לבקשת התובעים וב"כ כ"חותמת גומי", אשר לגביי הקשר ביניהם לבין ב"כ ואחרים, כפי שהצביע המערער בהודעת הערעור ונספחיה, אינה מפתיעה לאור השתלשלות האירועים.
4. גם נתבע 3 מר דורון טוראל, אשר תמך את בקשתו של המערער בתצהיר, בבקשה הפסלות כנגד כב' השופט מנהיים,  משיג על התנהלותו הלא אובייקטיבית של כב' השופט המאופיינת באיפה ואיפה, בין התובעים לבין הנתבעים.
5. נתבע 3 הגיש ביום 16.9.2010 את תגובתו לכב' השופט, בה הנו משיג על חסימת האפשרות מצידו להביע את עמדתו לבקשת הדחייה, שהגישו התובעים וכן בקשה לקבל הסבר לחסימת אפשרות התגובה בפניו.

מצ"ב מסומן ד'

1. החלטת כב' השופט לתגובה שהוגשה ע"י נתבע 3 ביום 16.9.2010 הועברה למערער ביום 19.9.2010. גם בהחלטה זו כב' השופט אינו מתייחס לעובדה, שלא ניתנה זכות תגובה לבקשת הדחייה לנתבע.

מצ"ב מסומן ה'

1. ביום 16.9.2010 לאור התחמקותו של כב השופט מלתת תשובה עניינית לבקשת המערער, העביר המערער בקשה להבהרה.

מצ"ב מסומן ו'

1. החלטת כב' השופט לתגובה שהוגשה ע"י המערער מיום 16.9.2010 הועברה למערער ביום 19.9.2010. גם בהחלטה זו כב' השופט אינו מתייחס לעובדה, שלא ניתנה זכות תגובה לבקשת הדחייה למערער.

מצ"ב מסומן ז'

1. בניגוד מוחלט להחלטת כב' השופט, לא לעכב את ההליכים בתיק עם הגשת הבקשה לפסלות, והתעמרותו של כב' השופט במערער, אשר נאלץ לאור החומר המצוי בפני בית המשפט הנכבד, לבקש דחיית שני דיונים בתקופה זו בגלל מצבו הבריאותי וכתוצאה מכך לאור המלצתו של כב' השופט אשר ניווט את ב"כ התובעים להגיש בקשה לפס"ד נגד המערער בטענת היעדר התייצבות, לפתע, תולה כב' השופט את המשך דיוני ההוכחות בתוצאות הערעור על החלטה בטענת פסלות שהוגשה לבית המשפט הנכבד ומיישר קו לדרישת ב"כ התובעים.

הכוונת כב' השופט את ב"כ התובעים לבקש כנגד המערער פס"ד בהעדר התייצבות

1. כמתואר בחומר אשר הובא בפני בית המשפט הנכבד, ביום 1.7.2010 שהה המערער בבית החולים לקבלת טיפולים רפואיים ובדיקות כחלק מסדרת טיפולים, במחלתו המתמשכת.
2. כב' השופט סירב לבקשת המערער לדחות את הדיון ובקשתו נדחתה.
3. ביום 1.7.2010 התקיים דיון ללא נוכחות המערער.
4. בסיום הישיבה הנחה בהחלטתו כב' השופט את ב"כ התובעים להגיש לו בקשה לקבלת פס"ד נגד המערער בהיעדר התייצבות. מצ"ב הקטע הרלוונטי מפרוטוקול הדיון מיום 1.7.2010.

פרוטוקול הדיון מיום 1.7.2010 עמ' 446 משורה 18 עד שורה 25 (הדגש לא במקור)

כב' השופט:         החלטה:

1. ישיבת היום איננה יכולה להתקיים כיוון שהיא נועדה להמשך וסיום היום של חקירתו של מר רובנר, על ידי הנתבע 1, לאחר שמר רובנר כבר נחקר על ידי הנתבע 3 והחקירה מטעם הנתבע 3 הסתיימה. עובדתית לא ניתן לקיים את הדיון היום בהיעדרו של מר גולדנברג. המטרה היחידה שלשמה הוא נועד. עובדתית, אין בפני בקשה לפסק דין, וממילא אינני נותן פסק דין.

1. למרות מצבו הבריאותי המתמשך של המערער ופניית הרופאים לכב' השופט סירב כב' השופט לדחות את הדיון שנקבע ליום 8.7.2010.
2. ביום 8.7.2010 הצהיר ב"כ התובעים שהוא הגיע ל"דיון מוכן", בבקשה לקבלת פסק דין כנגד המערער.

פרוטוקול הדיון מיום 8.7.2010 עמ' 454 משורה 18 עד שורה 23 (הדגש לא במקור)

עו"ד לינצר:      אני מפנה את אדוני, אני באתי מוכן אדוני, אני הרי ידעתי שהוא לא יופיע היום, אני מכיר את ההליכים האלה, אני אמרתי למרשי שהוא לא יופיע היום, שתהיה בקשת דחייה. כל הסצנריו הזה אני ידעתי אותו מקודם, אני באתי מוכן.

יש, אני מפנה את אדוני לפסק דין שניתן על ידי ד"ר בנימיני בבית המשפט המחוזי.

כב' השופט מנסה להלך אימה על המערער 

בהחלטתו מיום 15.9.2010 נספח ב' לתוספת זו, מציין כב' השופט בקבוצת המשיבים, "מדינת ישראל."

1. מעולם "מדינת ישראל" לא הייתה חלק מההליך.
2. תוספת זו של כב' השופט תמוהה ומבחינת המערער תחושתו, שכב' השופט מאותת בצורה חמורה למערער שצירף להליך גורם מ"מדינת ישראל", למרות שהמערער אינו יודע דבר על כך.

בית המשפט הנכבד מתבקש להיעתר לבקשת המערער ולהוסיף את התוספת המצ"ב להודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות.

מין הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה הדחופה.

__________                                                                                                                   __________

תאריך                                                                                                       בשם המערערים – גולדנברג פסי

 

.

ע"א 4389/10

בבית משפט העליון בירושלים

בפני כב' הנשיאה ד' ביניש                                                                                                                    

 בעניין:   

1.פסי גולדנברג

2. פ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ

ע"י מערער 1 בעצמו (שאינו עו"ד)

——————————————

המערערים 1 ו-2

הנתבעים 1 ו-2

דורון טוראל

מען למכתבים רח' פרופ' נחום 10

ראשון לציון

טל' 0507-425474

  נתבע 3

                                                           – נ ג ד – 

1. זהבה רובנר

2. דוד רובנר

ע"י ב"כ עוה"ד שמואל א. לינצר מרח' מנחם בגין 7 רמת גן 52521

טלפון: 03-7519988 פקס: 03-7511332

המשיבים 2 ו-3

בקשה לתוספת דחופה ביותר להודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות – חומר חמור נוסף שהועבר למערער היום

בקשה דחופה לעיכוב הליכים מחשש למחטף 

מוגשת בזאת בקשה לתוספת להודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות, על החלטתו של ביהמ"ש מחוזי מרכז, כב' השופט מנהיים שאול בתיק ת.א. 10870-12-08 שלא לפסול עצמו מלדון בתיק זה.

כב' בית המשפט הנכבד מתבקש להיענות לבקשת המערערים פסי גולדנברג ופ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ המוגשת באמצעות המערער, (להלן "המערער") שאינם מיוצגים ולפסול את כב' המותב מהמשך ניהול ההליכים בתיק מהטעמים המפורטים בהודעת הערעור  ולבקשה לתוספת  ומתצהירו של הערער התומך בבקשה, לעכב את המשך ההליכים שנקבעו ע"י כב' המותב ביום 8.7.2010 .

מצ"ב נספח א' 

1. היום הומצא למערער פרוטוקול הדיון מיום 1.7.2010.
2. ביום 1.7.2010 שהה המערער, בטיפול בבית חולים ולמרות החומרים הרפואיים שהומצאו לכב' המותב הדיון לא נדחה. החומר הועבר לבית המשפט הנכבד ביום 11.7.2010.
3. בישיבה ביום 1.7.2010 המשיך כב' המותב להשתלח במערער ובמצב בריאותו.
4. במסגרת הדיון וחילופי הדברים עם ב"כ התובעים שלא בנוכחות המערער, התייחס כב' המותב לעיקול הזמני שהושת על ביתו של המערער במסגרת התביעה, התייחסות המבטאת שכב' המותב כבר חרץ את דינו של המערער בשלב זה של המשפט והמערער חייב כסף לתובעים. דבריו של כב' המותב חמורים ביותר ומעבר לעובדה שהם מצביעים שדעתו של כב' המותב נעולה, הם מקבלים משנה תוקף חמור שבעתיים בעצם הבעתם בפומבי על מנת לרצות את התובעים וב"כ. 

עמ' 439 – 440 לפרוטוקול הדיון מיום 1.7.2010

כב' השופט:      סליחה שאני קוטע, שני דברים בהקשר הזה, אחד, זה לא מענייני לעסוק בזה בכלל ובדיון היום בפרט. שניים, חוששני שאם יש עיקול, קצת קשה למכור בלי שהמכר יהיה כפוף לעיקול על כל מה שמשתמע מזה, ולכן גם אם המידע הזה נכון, לגופו אני לא מודאג ממנו, אולי להפך; אם מוכרים כפוף לעיקול, אז הכסף, אתם תראו כסף, אמנם בשלב הזה על תנאי, זאת אומרת, הכסף יהיה מונח איפשהו, אבל תראו כסף. 

5. כב' המותב חוצה כל קו אפשרי במשוא הפנים שלו כלפיי המערער, מצביע עד כמה המשפט מתנהל בחוסר אובייקטיביות, בזמן שחקירתו של התובע טרם הסתיימה ועדויות ההגנה לא נשמעו כלל, כב' המותב מחזק את ב"כ התובעים ואת התובעים הנוכחים באולם, שיהיו רגועים, "אבל תראו כסף".
6. דברים אלו מוקלטים ובמידת הצורך המערער יעביר את חומר שיידרש לבית המשפט הנכבד.
7. כב' הנשיאה מתבקשת להיעתר עוד לפני קבלת החלטה לעניין הפסלות לבקשת המערער לבטל את החלטת כב' המותב שנתנה ביום 8.7.2010 ולמנוע ממחול השדים הבלתי נגמר שחווה המערער להיפסק.
8. בית המשפט הנכבד מתבקש לעכב את ההליכים בתיק עד להחלטה בהודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות, בהמשך להחלטת כב' המותב להפסיק את התנהלות התיק, לא לאפשר למבקש לסיים את חקירתו של התובע ולא להעיד את עדי ההגנה, כעולה מהבקשה לתוספת להודעת הערעור מיום 11.7.2010 שהוגשה לבית המשפט הנכבד.
9. פרוטוקולי הדיון מיום 1.7. ו – 8.7 שהועברו למערער רק היום, גדושים בטענות קשות נוספות כנגד כב' המותב המצדיקות את פסילתו של כב' המותב מלהמשיך ולנהל את התיק.

מין הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה הדחופה.

__________                                                                                                                    __________

תאריך                                                                                                              בשם המערערים – גולדנברג פסי