ארכיון הרשומות עם התג "רובנר זהבה ודוד נגד גולדנברג פסי"

תלונה ששלחה לועדת האתיקה עו"ד ד"ר לימור זר גוטמן מומחית בתחום האתיקה, נגד עו"ד יצחק בכר והתייחסות ועדת האתיקה בראשותו של עו"ד אפרים נוה, להתנהגות הכוחנית והלשון הבוטה של עו"ד יצחק בכר.

 

 

אסמכתאות שהוצגו בפני השופט (בדימוס) מנהיים שאול הוכיחו שרובנר פעל במטרה לא לגבות למעלה ממיליון דולר כנגד מוצרים שחברת ממ"ק ייצאה לארה"ב

בהמשך ישיר מהחקירות האינטנסיביות והמעמיקות שנוהלו בארה"ב נגד דוד וזהבה רובנר, הורה רובנר למחוק את חברת מולטימדיה קיד אינק ממסחר בארה"ב, במטרה להפסיק את החקירות הפליליות נגדו ונגד רעייתו, ע"פ מדיניות נסד"ק . רובנר כיו"ר הדירקטוריון, לא התנגד לפירוק חברת הבת בישראל, מולטימדיה קיד בינה בחינוך, (להלן: "ממ"ק") לאחר שניסיונו להשתלט על נכסיה  נכשלו והסתבר לו שכל עובדיי ממ"ק יצאו נגדו בבקשת הפירוק שהגישו לבית המשפט.

בסמוך לפירוק חברת ממ"ק ישראל בניגוד לעמדתו של גולדנברג פסי, החברה ייצאה מערכות למידה לארה"ב לחב' מולטימדיה קיד ארה"ב שנשלטה ע"י חנניה פוקס בסך העולה על 1 מיליון דולר.

תמורת חלק מהתשלומים לממ"ק בסך העולה על 1 מיליון דולר, הסכים רובנר שהחברה בארה"ב תעביר לידיי ממ"ק ישראל, חלק ממניותיה ותפקיד בידיי ממ"ק המחאות סחירות.

עם הגשת תביעת אקירוב נגד רובנר בה הוטחו טענות קשות ברובנר בגין מעשיי מרמה, מצגי שווא והולכת שולל, (מצ"ב מידע בבלוג) מיהר רובנר לפרוע את ערבויותיו לממ"ק ישראל, במטרה למנוע הטלת עיקולים על חשבונותיו ונכסיו.

רובנר לא פעל ולא הורה לבנק המסחרי אתו עבדה ממ"ק, (שלחשבונותיה ערבו גם גולדנברג ושותף אמריקאי נוסף – מורי הברפלד), לפעול לגביית חלק מההמחאות הדחויות שהופקדו  בבנק ע"ס מאות אלפי דולרים.  רובנר לא פעל לגבות המחאות נוספות ע"ס מאות אלפי דולרים שהחזיק בעצמו ולא הורה לממש את מניות החברה בארה"ב, כל זאת בעיתוי, שחשבונות הבנק של ממ"ק הוקפאו ע"י הבנק, אך ורק בגלל הפרסומים על החקירות שנוהלו נגד רובנר וסירובו להתייצב לפגישה עם מנהליו.

במועדים הרלוונטיים בהנחייתו של רובנר, נוהלו ע"י יועציה המשפטיים של ממ"ק ישראל, מגעים מתקדמים ביותר לרכישת החברה בארה"ב בבעלותו של חנניה פוקס, תמורת כספים במזומן והקצאת מניות בחברת האם שנסחרה בנסד"ק.

ממצאי חקירה שנוהלה ע"י חב' החקירות ויצמן יער העלו, שרובנר זמם ופעל לרכוש את פעילות ממ"ק בישראל לאחר הגשת הפירוק, יחד עם בעל המניות בחברה בארה"ב חנניה פוקס. פעילות חברת ממ"ק ישראל נרכשה ע"י גולדנברג בעזרת חלק מעובדיה, חרף ניסיונו המתמשך של רובנר להכשילה.

פרופ' עמנואל גרוס, התייחס בחוות הדעת שהוציא (מצ"ב בבלוג) המעידה על מעשיי המרמה שנעשו ע"י רובנר דוד וזהבה אשר הסתירו בתביעה שהגישו נגד גולדנברג פסי את העובדה, שמשפחת רובנר החזיקה אישית המחאות דחויות שניתנו לממ"ק ישראל ע"י החברה האמריקאית.

הפסקת ההליך ע"י השופט (בדימוס) מנהיים בנסיבות המתוארות בחוות הדעת המקצועית המצ"ב במלואה, לא אפשרה לגולדנברג לחקור את רובנר על מעלליו ולהעיד גורמים פיננסיים שהיו אמורים להעיד, שזהבה ודוד רובנר פעלו להכשיל את יכולת ממ"ק לפעול כעסק חי, תוך כדי הפרת מחויבויותיו של רובנר דוד כיו"ר הדירקטוריון כאשר הם גורמים נזקים אנושים בלתי הפיכים לרבים והכל על בסיס נסיבות אישיות שעל חלקם הוטל צו איסור פרסום, ע"י השופט (בדימוס) מנהיים שאול.

מצ"ב דוגמאות להמחאות שנמסרו לממ"ק ישראל ע"י החברה האמריקאית ומסמך העברת המניות לממ"ק ישראל.

המחאות ממק ארהב

העברת מניות מחנניה

 

במסגרת הכנת דו"חות כספיים של חברת מולטימדיה קיד בינה בחינוך, ע"י פירמת רואי החשבון הידועה BDO  – שלמה זיו ושות', עליה השתלט רובנר דוד באמצעות אשתו זהבה וקבוצת נשים אמריקאיות שבעליהן היו שותפים עם משפחת רובנר בחברות ישראליות נוספות באמצעותן גייסו הון רב שירד לטמיון, ביקש רו"ח דני מרגלית בחודש ספט' 2000, להוסיף הערת עסק חי בדו"חות.

בקשת הפירמה נבעה ממצבה הפיננסי הגרוע של החברה, בהמשך לפתיחת חקירת נאסד"ק שנוהלה נגד רובנר וחבריו האמריקאים לעניין, "עסקאות מפוקפקות בטכנולוגיה ישראלית" בשוק ההון האמריקאי, כפי שפורסם לראשונה בישראל בעיתון גלובס ביום – 25/26 ביוני 2000.

בנק מזרחי אצלו נוהל חשבון החברה וחשבונותיו האישיים של רובנר, הקפיא את פעילות החברה בהמשך לדיווחים בעיתונות על החקירה נגד רובנר, רובנר לא התייצב לפגישה עם מנהלי הבנק וגרם לבנק להקצין את עמדותיו ! 

בפוסט הייעודי המפורסם בבלוג לעניין זה, מצורף מידע רחב על המיזוגים במהופך שהוביל רובנר, כפי שפורסמו כבר בחודש יוני 2000  בעיתון הכלכלי האמריקאי "BARRONNS" , מהלכים שהביאו לחורבן וריסוק של חברות, הפסדי עתק למשקיעים, לבנקים, למוסדות פיננסיים ולעובדים והכל במטרה, לעשות "כסף קל ורב" המוערך במאות מיליוני דולרים, על חשבונם של מייסדי ועובדי החברות הישראליות.

בחודש ספט' 2000, רובנר חשש מאוד על בסיס מידע שהועבר לגולדנברג ואליו שאשתו והוא ייעצרו בארה"ב. רובנר עשה מאמץ ניכר למנוע את הוספת הערת עסק חי בדו"חות. ביום – 28.9.2000,  התחייב רובנר בפני רו"ח מרגלית: "במידה ולחברה תיווצר בעיה של תזרים מזומן, בעלי המניות ידאגו להמשך פעילותה כעסק חי."

רובנר שיקר והכשיל את רו"ח מרגלית בעמידה במחויבויותיו המקצועיות, רובנר פעל בפועל לריסוקה של חברת מולטימדיה קיד ומחק את חברת האם ממסחר בנסד"ק בארה"ב, מחיקה וולונטרית, במטרה להפסיק את החקירות כנגדו ולמנוע התמודדות עם תוצאות ההרס שהביא על החברה כמו גם על חברות אחרות.

החברה נקלעה למצוקה כספית חמורה, בהמשך ישיר לפרסומים ולחקירות האינטנסיביות נגד רובנר, למרות התחייבותו רובנר סירב להמשיך את פעילות החברה כעסק חי.

מסמך חשוב ומהותי, זה הובא בפני השופט (בדימוס) שאול מנהיים.

רו"ח דני מרגלית היה אמור לשמש עד מטעמו של גולדנברג פסי.

הפסקת ההליך המשפטי ע"י השופט (בדימוס) מנהיים שאול בנסיבות המתוארות בחוות הדעת המקצועית, חסמה בפועל את עדותו חסרת התקדים של רו"ח מרגלית, בעלת ההשלכות ההרסניות כלפיי רובנר.

הפסקת ההליך ע"י השופט (בדימוס) מנהיים, חסמה בפועל את מסכת ההגנה והתביעה הנגדית, של גולדנברג שלא נשמעה כלל, הפסקה שלא אפשרה להשמיע את עדותם של אישים מרכזיים, מהארץ ומהעולם, כנגד מעלליהם של רובנר זהבה ודוד.

רו"ח דני מרגלית שהיה מעורה ומעורב בטלטלה שעברה על החברה אותה ייסד גולדנברג עליה השתלטו הזוג רובנר, העביר לידיו של גולדנברג את התרשומת מיום – 28.9.2000  (שנערכה בהמשך לסיכום שיחה עם דוד רובנר) וציין בפניו בהבלטה: "שמור היטב את המסמך החשוב הזה, הוא משמש כתעודת ביטוח עבורך".

עסק חי מסמך

עיתון גלובס פרסם ביום 21.12.2000 כתבה על מחיקת החברה ממסחר ועל התרגילים של משפחת רובנר בהשתלטותה על החברה שייסד גולדנברג פסי, שמטרתם הטבות למקורבים. הכתבה מתייחסת לחקירת נאסד"ק שנוהלה נגד רובנר ושותפיו והמצב אליו נקלעה החברה בעקבותיה. כעולה מהכתבה רובנר התכחש למחויבויותיו להזרמת ההון הנדרש להמשך קיומה.

מחיקה וולנטרית

 

סעיף 12 מחוות הדעת שנערכה ע"י המומחים ד"ר מאיר גלבוע ועו"ד אראל גלבוע:

  1. התנהלות השופט וטיפולו בבקשות דחיית דיון שהגיש ב"כ התובעים:
    • החשש באשר לפגמים בשיקול דעתו של השופט מתעצם לכדי חשד של ממש, כאשר בדיון שנערך ביום 10.10.2010, ביקש ב"כ התובעים, עוה"ד לינצר להפסיק את הדיון: "אדוני, אני בכל אופן אבקש להמשיך את החקירה בישיבה נוספת." (עמ' 528, שורות 19-18), בקשה שהתקבלה ע"י השופט.
    • טעמו של עו"ד לינצר בבקשתו היה עימו: "אני רוצה להבהיר, אני כשאני הגשתי את הבקשה שלי, הגשתי, אני לא במיטבי אבל לקחתי שני אקמול בבוקר, אני יכול להחזיק ואני יכול לקחת עוד, אין לי בעיה בנושא הזה, הבעיה שלי הייתה בעיקר שאני לא הייתי במשרד כמה ימים לגבי הכנת, זה הדבר, הנקודה המדויקת ויש כאן, מדובר באלפי מסמכים שצריך לעבור עליהם ועל הבסיס הזה ביקשתי,"(ההדגשה לא במקור, א.ג. מ.ג.)(עמ' 528, שורה 22 – עמ' 529, שורה 1). התירוץ של עו"ד לינצר הוא שלקח שתי גלולות אקמול (!), אך הסיבה האמיתית, אותה הוא נאלץ לחשוף בפני בית המשפט, אינה הגלולות שנטל, אלא שהוא התייצב לדיון אף שלא התכונן אליו, מכיוון שלא התייצב במשרדו. למרבה הפלא השופט נענה לבקשתו. עניין המעורר תמיהה, הייתכן כי עו"ד מנוסה (כ-30 שנות ניסיון לדבריו) יגיע לדיון כשהוא אינו מוכן, ותמיהה רבתי מדוע נענה השופט לבקשתו זו, בשעה שבקשות המבוססות על חוליו של הנתבע 1, מר גולדנברג, נדחו על-ידו שיטתית.
    • היענות השופט לבקשת עו"ד לינצר להפסיק את הדיון ולדחות את המשכו, מנוגדת להוראת נוהל של נשיאת בית המשפט העליון בעניין זה. הוראת נוהל מס' 1-10: "טיפול בבקשות לדחיית מועדי דיונים", שפורסמה ביום 1.2010 והייתה בתוקף מיום 1.3.2010, כלומר חודשים רבים לפני הדיון בו ביקש עו"ד לינצר את בקשת הדחייה. בהוראת נוהל זו נקבע מפורשות כי על המבקש לפרט בטופס הבקשה "מהן הנסיבות בהן לא ניתן לנהל את הדיון באמצעות עו"ד אחר". בדיון זה כמו בקודמיו נטלה חלק עוה"ד איילת קרני, אף היא באת כוח התובעים. מכאן ע"פ הנוהל לא היה מקום להפסיק את הדיון, אלא להמשיכו כאשר את החקירה תבצע עוה"ד קרני, וחזקה היא, שכעו"ד סבירה, עוה"ד קרני הגיעה מוכנה היטב לדיון. זאת ועוד, בנוהל הנשיאה מס' 1-10 סעיף 1 נאמר במפורש שרק מחלה ממשית עשויה להיות עילה מוצדקת לדחיית הדיון, אך בתנאי שלא ניתן היה להיערך לכך בצורה אחרת, כגון קיום הדיון ע"י בא-כוח אחר, ומכאן שעל השופט היה להחליט כי יש להמשיך את הדיון כאשר התובעים יהיו מיוצגים ע"י באת כוחם, עוה"ד קרני, אך השופט בחר להחליט בניגוד לנוהל הנשיאה.
  • עו"ד לינצר הגיש בקשה לדחיית הדיון (בקשה מ-7.10.10), אך לא צירף אליה כל תעודה רפואית, והוא אף לא עמד בהתחייבותו בבקשה להמציא לבית המשפט תעודה כזו. בית המשפט קיבל את הבקשה מבלי שביקש את תגובת מר גולדנברג. על אף זאת, השופט נענה לבקשה ללא חקירות על מהותה של מחלת עו"ד לינצר, וללא דרישה להמצאת תעודה רפואית, בניגוד חריף להתנהלותו בבקשות מר גולדנברג לדחיית מועדי דיון מטעמים רפואיים, שהגיש מסמכים רפואיים רבים, גם אם לא כולם תעודות רפואיות על פי דין. יש להדגיש בשנית את נוהל הנשיאה המצוטט לעיל, ולפיו רק מחלה ממשית תהווה עילה לדחיית דיון, והרי עו"ד לינצר הופיע לדיון ללא כל אישור רפואי ובוודאי בלא תעודה רפואית כדין, אף שבניגוד למר גולדנברג, חזקה היא שהוא, כעו"ד סביר, שאף דרש מבית המשפט לחייב את מר גולדנברג להמציא תעודה רפואית כדין, יודע כי היה עליו להציג תעודה רפואית כאמור. מכאן שעל השופט היה לפעול על פי הנוהל ולדחות על הסף את בקשתו של עו"ד לינצר, אולם הוא לא עשה כן, וזאת בניגוד לעמידתו על כל קוצו של "י" עם מר גולדנברג, כמפורט בסעיף 11 לעיל.
  • גם אדם ללא כל השכלה רפואית יתרשם בקלות רבה כי אין כל אפשרות להשוואה בין מחלתו של עו"ד לינצר, שהטיפול בה הוא באמצעות "כדורי אקמול", ובין מחלותיו של מר גולדנברג, שתופעות הלוואי שלהן והטיפול התרופתי, לרבות תרופות נוגדות דיכאון וכימותרפיה, לו נזקק מר גולדנברג היו מוכרים היטב לשופט (שהיה, כזכור, שותף להטלת החיסיון על מצבו הרפואי של מר גולדנברג). הקבלה המיידית שלבקשת הראשון והדחייה שלבקשותיו של מר גולדנברג, מעידה כאלף עדים על יחס לא שוויוני. יחס זה, חוסר ההתייחסות למצבו הרפואי האמיתי של מר גולדנברג שליחתו להביא תיעוד רפואי בהפסקה קצרה בין ישיבות, מעידים לא רק על הפלייתו לרעה של מר גולדנברג, אלא גם על התעמרות בו.
  • הייתכן ששופט שסירב לקבל בקשת דחייה שגובתה במסמכים רפואיים (ואשר אותו שופט, בדיון שנערך שבוע קודם, ביסס עליהם את החלטתו לבטל דיון, אף שכל שאר בעלי הדין התייצבו לדיון זה), לא ידרוש מעו"ד לינצר תעודה רפואית כדין המוכיחה כי אכן היה חולה במחלה ממשית עובר לדיון וכי התייצב חולה לדיון? אין זאת אלא שהשופט הפגין אמות מידה מנוגדות בתכלית ביחסו למר גולדנברג וביחסו לעו"ד לינצר, ועניין זה, המעיד על אפלייתו של מר גולדנברג לרעה, אומר דרשני.
  • אך בכל אלה לא סגי, בניגוד לתקסד"א ובניגוד גמור לנוהל הנשיאה, קיבל השופט שתי בקשות דחייה בלא תגובת בעלי הדין שכנגד:
    • התובעים באמצעות ב"כ הגישו בקשה לדחיית מועד דיון בלא שצירפו את עמדת בעלי הדין האחרים בטענה חסרת בסיס, שהיה על השופט, ולו מעצם העלאת טענה זו בלבד, לדחות את הבקשה ולחילופין לחייב את ב"כ התובעים לקבל את עמדת בעלי הדין האחרים. וכך כתב עו"ד לינצר הנכבד בסעיף י"ב לטופס א' (בקשה לדחיית מועד דיון שלא מטעמים הקשורים בקיום דיון באותו מועד לפני שופט אחר): "עמדת יתר בעלי הדין: לא נתבקשה בעלי הדין האחרים אינם מיוצגים". כאן נבחן שופט בהגנתו על קיום הליך הוגן, השימוש בטעם שבעלי הדין האחרים אינם מיוצגים, וקבלת הבקשה ע"י השופט מעידים כי השופט לא קיים הליך הוגן.
    • המקרה לעיל אינו המקרה היחיד, גם בבקשה נוספת שהגיש עו"ד לינצר בשם התובעים הוא לא ביקש את עמדת הנתבעים, ובהסבר שנתן לכך היה שעמדת הנתבעים 1 ו-2 אינה רלוונטית שכן נגדם הוגשה בקשה למתן פסק דין בהעדר, ועמדת הנתבע 3 "אין בכוחה לשנותו" (את הנתון שיתכן ויינתן פס"ד בהעדר נגד הנתבעים 1 ו-2). האם באמת אין בכוח עמדת הנתבע 3 לשנות? אם כך הוא הרי שאין המדובר בהליך הוגן, וכנראה שב"כ התובעים, עו"ד לינצר, ידע היטב מדוע עמדת הנתבעים אינה יכולה לשנות. יודגש, על ההליך להיות הליך הוגן ועל הצדק להיראות, אך גם במקרה זה מתעלם השופט מכך שלא עמדה לנגד עיניו עמדת הנתבעים, ובהם עמדת הנתבע 3, ולו למראית עין שלהליך הוגן בלבד.
  • הנה ראינו כי השופט, באופן שיטתי, מבכר את עמדת התובעים ובא כוחם, ונמנע מליתן לנתבעים אפשרות להגיב לבקשותיו לדחיית מועד דיון בניגוד לדין. בכך, אישר השופט למעשה את ההתנהלות הנפסדת של ב"כ התובעים, הסכים עימה והוכיח כי לכאורה אין ביכולתו, ובעיקר שאין ברצונו, לקיים הליך הוגן. בכך הוא קיפח בצורה שיטתית זכויות דיוניות של הנתבעים, שזכותם, מכוחס"ק 241(ג) לתקסד"א, להגיב לכל בקשה של התובעים, גם אם לא יהיה בתגובתם כדי לשנות מהחלטתו. זאת ועוד, זכות התגובה של בעל הדין שכנגד בולטת בס"ק 241(ד), הקובע שהשופט רשאי להחליט על סמך הבקשה, תגובת המשיב ותשובת המבקש בלבד, ומכיוון שהתקנות הן דווקניות אין בסמכותו להחליט בלא מתן זכות תגובה למשיב.

עו"ד לינצר הגיש בקשה לדחיית הדיון (בקשה מ-7.10.10), אך לא צירף אליה כל תעודה רפואית, והוא אף לא עמד בהתחייבותו בבקשה להמציא לבית המשפט תעודה כזו.

002

 

מתוך פרוטוקול הדיון מיום 10.10.10

עמ' 528-530

עו"ד לינצר:     אדוני, אני בכל אופן אבקש להמשיך את החקירה בישיבה נוספת.

כב' השופט:      אנחנו במילא עומדים לצאת להפסקה עכשיו חצי שעה, השאלה אם אדוני יאזור כח בחצי שעה הזאת בשביל להמשיך קצת?

עו"ד לינצר:     אני רוצה להבהיר, אני כשאני הגשתי את הבקשה שלי, הגשתי, אני לא במיטבי אבל לקחתי שני אקמול בבוקר, אני יכול להחזיק ואני יכול לקחת עוד, אין לי בעיה בנושא הזה, הבעיה שלי היתה בעיקר שאני לא הייתי במשרד כמה ימים לגבי הכנת, זה הדבר, הנקודה המדויקת ויש כאן, מדובר באלפי מסמכים שצריך לעבור עליהם ועל הבסיס הזה ביקשתי,

כב' השופט:      זהו, שלדעתי נטו בתיק הזה אם יש כמה עשרות זה הרבה, כל השאר זה ברוטו,

ת:                   זה טארה, כלומר יש פה טארה ענקית, יש פה יחסים, פרופורציות מוזרות.

עו"ד לינצר:     אני עדיין מבקש למצות את החקירה, אני גומר אותה בישיבה אחת, אני אעשה אותה קצרה מאוד, אני רוצה באמת לעבור, זה מה שאני רוצה לעשות, רוצה לאפשר לי להכין חקירה קצרה וממצה על-פי המסמכים שנמצאים.

כב' השופט:      טוב, הבעיה היא רק שתאריכים אין. רצון יש, תאריכים אין.

עו"ד לינצר:     אדוני רואה שאני מזיע למרות ה-,

כב' השופט:      אה, את זה אני מיד פותר.

עו"ד לינצר:     למרות המזגן.

כב' השופט:      בשלט הזה אני מוריד ל- 18 ואדוני קופא.

עו"ד לינצר:     לא, זה מהכדורים, זה מהכדורים, זה יוצא החוצה. ברוך השם, זה טוב.

כב' השופט:      אני חוששני שנובמבר הוא חודש איום ונורא. יש לי ימי הרכב שגם אם הם ריקים אז כתוב לי יום הרכבים, אז אל תיגע בו מה שנקרא, אל תיקח מה שלא שלך וזהו.

עו"ד לינצר:     בתיקים אזרחיים אדוני יושב?

כב' השופט:      גם. לשאלה הזאת התשובה הנכונה היא ג', שתי התשובות נכונות, גם. אני יושב מפעם לפעם גם בערעורי דן יחיד, גם בהרכבים וגם בהרכבים פליליים. לפי צורך. עיקר עיסוקי תיקים אזרחיים ערכאה ראשונה וזה, אם אתם שואלים אותי, זה גם מה שאני הכי אוהב לעשות. ערעורים פחות מענין אותי, אבל צריך, זה חלק מהעבודה וצריך.

5.12.10 שם יש לי יום בשבילכם,

עו"ד לינצר:     איזה יום זה?

כב' השופט:      זה יום א'.

עו"ד לינצר:     חנוכה חברתי צריכה להיות עם הילדים שלה ואני מאוד מאוד מנסה לסייע לה,

כב' השופט:      תביאו סופגניות, עופרת יצוקה, לביבות מעופרת יצוקה. אבל התשובה בגוף השאלה, בגלל שזה חנוכה עוד יש לי קצת זמן שם. אני יכול להציע לכם אלטרנטיבית את יום ב' ה- 13.12.10. דצמבר מר לינצר,

עו"ד לינצר:     אני מבקש רשות מאדוני לעשות דבר, אני רוצה לקחת סוכריית מציצה, סליחה שאני,

כב' השופט:      סטרפסילס?

עו"ד לינצר:     כן.

 

במסגרת עסקת המיזוג המפוקפקת שיזמו זהבה ודוד רובנר תוך כדי גזלת מניותיו של גולדנברג פסי, הופקדו אצל עו"ד בכר יצחק (להלן "בכר") (אשר מעלליו הרבים מוזכרים בחוות הדעת ובבלוג בהרחבה, לרבות פסק דין חמור שניתן נגדו בהמשך לתביעה שהגיש נגדו גולדנברג), הופקדו שטרי מניות כבטוחה לתשלום לחברת מולטימדיה קיד בינה בחינוך שייסד גולדנברג, ע"ס 375,000 $.

למרות פניות חוזרות ונשנות לגורמים שונים, לא נערכה כל בדיקה מי גנב את המניות ומי מימש אותם, או קיבל תמורה אחרת תמורתן.

המניות היו שייכות לחברה בעלת אמצעים מוחשיים ניכרים.

חומרים מהותיים אלו ורבים אחרים, המעידים על זכותה של החברה שייסד גולדנברג לקבלת התמורה האמורה, הוגשו לשופט בדימוס מנהיים שאול, אשר התעלם מהם.

מצ"ב אישורו של בכר מיום 19.11.2000 המציין שחשב החברה שייסד גולדנברג בארה"ב, העביר לידיו את העתקי שטרי המניות שהוחזקו בארה"ב ע"י נאמניו של רובנר והעתקי שטרי המניות ע"ס 375,000 $.

 

מניות סמט המנוול 2

מניות סמט 1

מניות סמט 2 חדש

מניות סמט 3 חדש

 

 

 

מי הם הנהנים שזייפו את חתימתו של גולדנברג פסי במימוש מניותיו בנסד"ק ?

הדיון לגביי החזקת מניותיו של גולדנברג פסי וגורלן, בחברה הציבורית בנסד"ק, שערכן עמד על עשרות מיליוני דולרים, לא התקיים בהליך המשפטי ובפועל נבלם כתוצאה ישירה מהפסקת ההליך ע"י השופט (בדימוס – במינוי זמני) שאול מנהיים, בנסיבות הבלתי מוצדקות, שלא נבחנו בערכאות גבוהות, המתוארות בפירוט רב כרונולוגי בחוות הדעת שנערכה ע"י המומחים, הקובעת ש"חובה לפתוח בחקירה פלילית נגד השופט (בדימוס – במינוי זמני) שאול מנהיים".

בקשתו של גולדנברג מהשופט (בדימוס) שאול מנהיים, לזמן לעדות את רואי החשבון שטיפלו בהחזקותיו של גולדנברג נדחו!!!

1. המניות נרשמו בחברה שייסד גולדנברג : MULTIMEDIA K.I.D. INC.

2. דוד רובנר בתפקידו כיו"ר הדירקטוריון, חשש מתוצאות חקירת נסד"ק והורה על מחיקה וולונטרית של המניות ממסחר ב – 11.2000.

3. חברת הנאמנות שהחזיקה עבור פסי גולדנברג את המניות לפי דו"ח מיום – 13.10.2000:

U.S. STOCK TRANSFER CORP Glendale California

4. פניותיו של עורך דינו של גולדנברג כיו"ר הדירקטוריון לרובנר, לקבלת פרטים על גורל החזקותיו של גולדנברג בחברה לא נענו.

5. השתלשלות האירועים המפורסמים לאחר מחיקת המניות ממסחר שנעשתה ביוזמתו של דוד רובנר

מסתבר ששנים לאחר המחיקה הוולונטרית שיזם רובנר, "נעלמו" מניותיו של גולדנברג והחברה חזרה למסחר בנסד"ק, תחת שם חדש.

העברת המניות של גולדנברג לאחרים, נעשתה תוך כדי זיוף חתימתו על מסמכים משפטיים.

8.2006 – החלפת שם החברה מ – Multimedia K.I.D. Inc- MKID ל – Syco Inc  נעשתה באוגוסט 2006.

5.2007 – במאי 2007 התבצע מיזוג בין חברת – Syco Inc , ל –  Marine Exploration, Inc. שם החברה הוחלף ל – Marine Exploration, Inc..

אישור על המיזוג בכתובת:

http://www.sec.gov/Archives/edgar/data/1019654/000107997307000501/ex4.jpg

5.2007 – הסכם מיזוג נוסף בין Marine Exploration, Inc. לביןMarine Exploration International, Inc נחתם ביום 11.5.2007.

6. הסכם המיזוג:

Resolution and Share Purchase Agreement between Marine Exploration, Inc.and Marine Exploration International, Inc

נמצא בכתובת:

http://www.sec.gov/Archives/edgar/data/1019654/000107997307000501/mexp_sb2-ex3.txt

משרד רו"ח שהכין דו"חות כספיים לשנים 2004-2007

שם הפירמה

RONALD R. CHADWICK, P.C.
Certified Public Accountant
2851 South Parker Road, Suite 720
Aurora, Colorado 80014
Telephone (303)306-1967
Fax (303)306-1944

הדו"ח

MARINE EXPLORATION, INC.
(A Development Stage Company)

CONSOLIDATED FINANCIAL STATEMENTS

June 30, 2005, June 30, 2006,
& May 15, 2007

הדו"ח מוצג בכתובת המצ"ב: (לקראת סוף השליש התחתון של המסמך)

http://google.brand.edgar-online.com/displayfilinginfo.aspx?FilingID=5236237-995-144318&type=sect&TabIndex=2&companyid=937&ppu=%252fDefault.aspx%253fcompanyid%253d937

נפתחה חקירה במטרה לבדוק מי הם הנהנים ממימוש זכויותיו של גולדנברג, מימוש שנעשה תוך כדי זיוף חתימתו.  

נתוני ההחזקות בחברה של פסי גולדנברג:

מספר תעודה תאריך כמות מניות הוחזקו ע"י גולדנברג פסי – מוצג על שטרי המניות
0236 16.12.1999 5,346,980 U.S. STOCK TRANSFER CORP
0374 13.1.2000 234,418 U.S. STOCK TRANSFER CORP

מניות של פסי 1 מניות של פסי 2

 

..

בהמשך לטענות הזדון הנקמניות של זהבה ודוד רובנר נגד גולדנברג פסי בתביעה שהגישו נגדו, טענות מרכזיות התמקדו בפעילותה של עמותת "עדי עד הנצחות", בין השאר כהרגלם של בני הזוג רובנר, נטענו טענות גם נגד מנכ"ל העמותה תא"ל במיל' יצחק שגב, כמו גם נגד מאות פעילים מכובדים אחרים.

תא"ל במיל' יצחק שגב, ששירת בתקופה הגשת התביעה, כמבקר ונציב תלונות הציבור במשרד לביטחון פנים, הגיש תצהיר ארוך לבית המשפט בו פירט את פעילות העמותה והזים בתוקפנות את דברי הבלע של בני הזוג זהבה ודוד רובנר שהתחזו למשפחה שכולה.

קטעים מהתצהיר מצ"ב.

 תצהיר

אני הח"מ, יצחק שגב בעל ת.ז. מס' 64448707 לאחר שהוזהרתי כי עליי להצהיר אמת ואם לא אעשה כן אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק, מצהיר בזאת כדלקמן:

אני עושה תצהירי זה לבקשתו של מר פסי גולדנברג (להלן "גולדנברג") בקשר לעמותת "עדי-עד הנצחות" (להלן: עדי-עד" או ה"עמותה") ובהתייחס לטענות שהועלו על ידי מר דוד רובנר ורעייתו זהבה רובנר בכתבי טענות בת"א 2648/05.

אני מסכים כי תצהירי זה יוגש במסגרת ההליכים המשפטיים בתיק האמור.

סעיף 1

הנני איש צבא הקבע לשעבר. שירתתי בצה"ל 30 שנה, בתפקידי פיקוד ביחידות קרביות. במהלך שירותי בצה"ל השתתפתי במרבית מלחמות ישראל, ובאחת מהן אף נפצעתי. בשנת 1993 השתחררתי מצה"ל בדרגת תת אלוף. בתפקידי האחרון הייתי אחראי על הביקורת לכשירות של צה"ל על כל זרויותיו במסגרת משרד הביטחון.

סעיף 3

כיום אני משמש כמבקר ונציב תלונות הציבור במשרד לביטחון פנים.

סעיף 13

בין פעילויות העמותה, ערכנו ערב להצגת המתנדבים שהם חברי המועצה הציבורית. אישים רבים, אשר לא נמנו על המועצה הציבורית של העמותה, ואשר ראו את חשיבות המפעל להנצחת חללי צה"ל, גב' אורה הרצוג, אלוף מיל' יוסי פלד, מר דני גילרמן, מר סמי קצב, מר יולי עופר, מר אורי דורי, מר אברהם בורג ועוד רבים וטובים אשר היו מוכנים לשתף פעולה למען מפעל זה.

סעיף 17

קראתי את האמור בכתב התביעה שהגישו ה"ה רובנר, והתקוממתי ביותר, וזאת בלשון המעטה. אני סבור, כי בדברים שנכתבו יש כדי לפגוע בשורה ארוכה של אנשים שעמלו והקדישו מזמנם וממרצם לשם ביצוע פרוייקט של הנצחת חללי צה"ל. חשתי תחושה קשה ביותר של פגיעה בי באופן אישי ובשמי הטוב למקרא הדברים. במיוחד הדברים אמורים לגבי הטענה כאילו בפעילוה של העמותה היה ולו שמץ של מראית עין או פיקטיביות או שהציגה מצגי כזב. נדרשת מידה רבה של עזות מצח לייחס לעמותה או לי דברים כאלה, במיוחד לאחר שתרמתי מזמני וכספי לטובת קידום מטרותיה של העמותה.

סעיף 18

אין שחר לדברים שנכתבו: את גולדנברג הכרתי כשבוע לאחר כניסתי לתפקיד מנכ"ל העמותה. לא גולדנברג לא היה מעורב במינויי.

תצהיר שגב עמוד אחרון

.

28.6.2010

עבור

נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז

כב' השופטת הילה גרסטל

כב' הנשיאה השופטת הילה גרסטל,

הנדון : בהמשך לפנייתי לעזרה בהולה מכבודך,

רמיסת זכויותיי, השפלתי והתנהגות פוגענית  של כב' השופט

כלפיי במהלך הדיון ביום 24.6.2010

בקשה דחופה להשהיית המשך ההליך בפני כב' השופט

ודחיית דיונים מסיבות רפואיות

 

בקשה זו המופנית לכבודך מבוססת על אירועים שקרו אחרי הגשת "הודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות" במהלך דיון שהתקיים בפני כב' השופט שאול מנהיים בת.א ת.א. 10870-12-08 ביום 24.6.2010, בבקשה שכבודך תורה להפסיק, בתוקף תפקידה הרם כנשיאת בית המשפט הנכבד, את המשך ניהול התיק בפני כב' השופט, עד שכל הראיות התומכות את בקשתי, תוצגנה בפני כבודך במלואן ולדחות את הדיונים הקרובים מהסיבות המצוינות בבקשה זו.

  1. בראשית פנייתי, ברצוני להודות לכבודך, שנאותת להתייחס לפנייתי ביום 24.6.2010, כאזרח אשר אינו מיוצג המרגיש נרמס, מופלה ונפגע במסכת של אירועים ע"י כב' השופט.
  1. לאחר קבלת תשובת כבודך, הדיון באולם בית המשפט הנכבד התקיים בניהולו של כב' השופט.
  1. בפתח הדיון שהוקלט, עדכן כב' השופט את הנוכחים בבקשה שהוגשה על ידיי לדחיית הדיון, וציין את הסיבות שהניעו אותו להחליט לדחות את הבקשה.
  1. כב' השופט הודיע לנוכחים שעקב מחויבות לא צפויה, בעקבות מקרה מצער שקרה לאחת השופטות, הדיון יוכל להתקיים רק החל משעה 10:30. כב' השופט הציג עמדה לפיה הוא מפקפק בנכונות בקשתי לגביי מועד הבדיקה (יום הדיון) ודחיפותה. כב' השופט הורה שאסע להביא אישור מהמוסד הרפואי בו הייתי אמור לקבל טיפול בבוקר הדיון, המעיד שזומנתי אומנם ליום הדיון, זימון דחוף.
  1. לצערי הרב מאחר והדיון מוקלט אינו בידיי לא אוכל להציג בפני כבודך את תמליל הדיון, תמליל צפוי להיות מוכן רק בעוד כעשרה ימים עד שבועיים ימים.
  1. כב' השופט כמובן, התעלם לחלוטין מהעובדה שבגין מחלתי הקבועה אשר מאופיינת בחוסר יציבות כפי העולה מהמסמכים הרפואיים שלפני בית המשפט, הוציא רופא מחליף לרופאת המחוז, רופאת המשפחה המרכזת את הטיפול בכל בעיותיי, המצויה בהתמודדות משפחתית כואבת, אישור מחלה ל – 9 ימים, אישור שתקפותו נדחתה על ידו. 
  1. כב' השופט בהחלטתו הראשונה בה דחה את בקשתי לדחיית הדיון, התייחס למצב בריאותי הקיים בגינו הפכתי בל כורחי לנכה מוגבל, בלשון ציורית רפואית וכמומחה בתחום ההמטולוגי "לדבר שמה בכך", בניגוד לעובדות הרפואיות ודעתו המלומדת רבת הניסיון של הפרופ' המטפל בי בתוקף תפקידו כמנהל המחלקה, ולרופא מומחה שמונה לבדוק אותי מטעם המוסד לביטוח לאומי לפני הכרזתי כנכה.
  1. מצב בריאותי הקבוע והעדכני מצוי בחומר המצוי בפני בית המשפט שנכתב ע"י הפרופ' המטפל בי:

             הבעיות הרפואיות המשפיעות על מצב בריאותי מוגדרות בין השאר כגורמות: – "הפרעות  נוירולוגיות מסוגים שונים,  כולל הפרעות בריכוז               ובחשיבה, עייפות, תשישות והפרעות מוטוריות שונות".

             בתעודות הרפואיות שנכתבו ע"י הפרופ' המטפל בי מצוין בין השאר מצבי:

             "המחלה אינה מאוזנת עדיין ובעטיה סובל מעייפות רבה, תשישות המגבילה אותו מביצוע פעולות יומיות כולל עבודה, נאלץ לשכב                במהלך היום אחרי פעילות קלה ביותר,  סובל מירידה ברמות הקשב והריכוז…." 

   התייחסויות נוספות למצבי, ניתן למצוא בחוות הדעת המקצועית של הרופא מטעם הביטוח הלאומי אשר קבע את נכותי ועובדת השיקום.          

  1. כאמור רק בגלל חששותיי מתגובה בלתי צפויה מצד כב' השופט, הגעתי לדיון בתקווה שהדיון יידחה לנוכח הנסיבות. 

המצאת האישור לבקשת כב' השופט והעלבון המתמשך

  1. למרות העומס הרב עבורי במצבי הגופני והמנטאלי הקיים, נעניתי לדרישת כב' השופט להמציא את האישור ונסעתי למוסד הרפואי אליו זומנתי, לשם המצאת האישור המבוקש. 
  1. כפי שנקבע בסמוך לשעה 10:30, מותש, עייף ופגוע לאחר למעלה משעה מתישה, המצאתי לכב' השופט את המסמך המעיד שאומנם זומנתי לקבל טיפול דחוף, ביום 24.6.2010 בעקבות הפנייה של פרופ' מכובד מנהל מחלקה בבית חולים מרכזי בישראל המטפל בי, החל מאז שהתפרצו אצלי, מחלותיי הארורות.

מצ"ב בחיסיון עם האישורים הרפואיים הנוספים. 

מצ"ב מסומן א' 

  1. כב' השופט בצעד שאיני יכול שלא לכנותו אלא, השפלה ושבירת רוחי, לעיניי קהל הנוכחים: התובעים, ביתם, עוזרם האישי, עורכי הדין של התובעים, העוזרת האישית של כב' השופט, המקליטה ונתבע 3, ניתח בצורה לעגנית את האישור שהומצא לו על ידיי, תוך שהוא מפגין לכאורה ידע רפואי מעמיק "בתהליך רפואי", כשהוא מסביר לפרוטוקול שהטיפול אותו קבע פרופ' מכובד המוביל בתחומו בארץ כטיפול דחוף, אינו דחוף, תוך כדי שהוא מציין שלאחר המצאת האישור, עדיין חסרים לו נתונים ואינו מוצא מקום לדחות את הדיון. דעתו של כב' השופט הייתה נעולה קודם להמצאת המסמך המבהיר, התעלמותו מחופשת המחלה שקיבלתי לאור מצבי הרפואי שאינו קשור כלל בבדיקה אותה הייתי אמור לעבור בבוקר הדיון ורצף האירועים העידו, שכב' השופט חיפש דרך להביע בפני "קהל מעריציו" פעם נוספת, את כושר הרטוריקה שלו ואת יכולתו לחבוט בי, להציג אותי כבלתי אמין לגביי מצב בריאותי ולשים אותי לקלס בעיניי כל תוך כדי רמיסת עקרונות "המשפט ההוגן" על כל הגדרותיו. 
  1. טון הדיבור שהדברים נאמרו ולא בפעם הראשונה של כב' השופט כלפיי היה, מתנשא, תוקפני ביותר בעל גוון חיתוך מעליב, בלתי סבלני וחסר כל כבוד ונינוחות.

אין בי ספק שלאחר האזנה לקלטת מישיבת ההוכחות הראשונה והאחרונה, כבודך תבין שבדבריי אין דברי גוזמה, נהפכו, מילותיי נבחרו בקפידה, שמא עלולות הן לפגוע שלא בצדק בכב' השופט.    

  1. במצב שהתהווה לא אוכל לשוב ולהציג בפני כב' השופט מידע אישי, רפואי כלשהו בחיסיון, שמא ישמש זה ככלי כנגדי, כלי באמצעותו מצבי הבריאותי יהפוך לנחלת הכלל כלי שישמש לנגח אותי, זאת מעבר לחוסר יכולתי לתפקד כמי שאינו מיוצג מכפייה בניהול ההליך מולו ומוגבל לעשות כן בגלל מצבי הבריאותי הפיסי והמנטאלי.
  1. תחושתי שהמאמץ העצום שעשיתי לנסוע למוסד הרפואי נעשה לריק מאחר ודעתו של כב' השופט הייתה נעולה מלכתחילה, התממשה באחת. הטיפול שהייתי אמור לקבל נדחה, מבלי קשר לעובדה שבמצבי הכללי לא יכולתי לקיים את הדיון כהליך הוגן, במהלכו נכפה עליי לחקור את עד התובע בתביעת ענק שהושתה עליי. 
  1. התנהגותו של כב' השופט כרצף התנהגותי כלפיי, המתואר בהרחבה בהודעת הערעור על החלטה בטענת פסלות, שהוגש לבית המשפט העליון, פגעה בכבודי, רמסה את זכותי לשמור על החיסיון הרפואי עליו אני מקפיד לשמור והצליחה לגרום לי לאבד את שרידי כושר החשיבה, כושר הריכוז ויכולתי התפקודית באופן שקשה לתארו במילים. 
  1. ברור שלא יכולתי כלל להשיב לכב' השופט או להתנצח איתו, כאשר נטל על עצמו תפקיד של "מומחה רפואי" ולא בפעם הראשונה, האווירה הייתה הזויה כב' השופט רמס את כבודי, העליב אותי והציג אותי בצורה פוגענית כאשר לצידי אין איש שיכול להגן עליי מפני התקפתו. לצערי קיבלתי פעם נוספת הוכחה ניצחת עד כמה כב' השופט אינו יכול לשפוט אותי בניטראליות וללא משוא פנים. 
  1. בהתנהגותו של כב' השופט לא רק שלא נשמר דימויה של המערכת השיפוטית כמצופה, אלא, דימויה נפגע וחבל ולא רק בעיניי. תגובות ההזדהות של התובעים וקבוצתם "להסבריו הרפואיים המפולפלים" ברורים וככל הנראה העניקו לכב' השופט תחושת חוזק וגאווה כפי שקרה גם בישיבת ההוכחות הראשונה, אולם בטוחני, שלא תרמו לחיזוק דימוי המערכת המשפטית, בתוכם פנימה, אלא אם כן, יש דברים הנעלמים מעיניי. 
  1. גם אם כב' השופט חשב שהאישור הרפואי אינו עונה לציפיותיו, היה יכול להסתפק בהודעה קצרה ועניינית שהאישור אינו מספק אותו ותו לא. בשביל מה היה נחוץ היה כל ההסבר התיאטרלי המיותר ? האם במצב שכזה אפשר בכלל לנהל הליך הוגן ? 
  1. ייתכן ששגיתי כאשר לא הודעתי שלא אוכל להמשיך לקיים את הדיון באותו מועד. הגעתי למצב של כמעט אפיסת כוחות מנטאליים ותפקודי הפך להיות כרובוט המתפקד על טיפות האנרגיה האחרונות שלו כמי שחושש מהתפרצויותיו של כב' השופט כלפיו לעיתים תכופות. 

המשך רמיסת זכויותיי ע"י כב' השופט במהלך הדיון ביום 24.6.2010 

  1. במהלך הדיון בו חקרתי את התובע, המשיך כב' השופט את דרכו בעלבונות חוזרים ונשנים כלפיי, רמס את יכולתי לנהל הליך הוגן ללא משוא פנים, היה חסר סבלנות בצורה מופגנת כלפיי, חסם אותי בניסיוני להגיע לחקר האמת, הרים עליי את קולו לא פעם במצב בו הייתי כתוש לחלוטין חסר חיוניות, הפגין חוסר אורך-רוח, הפגין כלפיי חוסר סבלנות ואדיבות ולא נהג כלפיי במתינות תוך כדי פגיעה חמורה בחקירה אותה ניסיתי לנהל למרות כל המגבלות המצוינות. 
  1. לאור מצבי הגופני והמנטאלי, הדיון הגיע לסיומו למעלה משעתיים לפני הזמן שהוקצב לו, מבלי שיכולתי למצות את חקירת התובע שתוכננה לדיון זה.
  1. כל הדברים המצוינים, מצויים בהקלטת השיחה שהוקלטה שטרם הוכנה לתמליל ולכן אינני יכול להציגם בפניי כבודך בשלב זה כתמליל. האזנה לשיחה תגלה עד כמה דבריי מקבלים משנה תוקף בגוון קולו של כב' השופט ובתוכן הדברים לגופם. בהקלטת הדיון, נשמעת בבירור התייחסותו של כב' השופט לפחות פעם אחת לגביי נושא הזמנת העדים בניגוד גמור לרושם שיצר בהחלטתו בעניין מיום 12.5.2010, שכביכול תישקל הזמנת העדים שביקשתי לזמן לאחר שמיעת עדי ההגנה. בחקירת עד התביעה שזכה למטריית הגנה במהלך חקירתו מכב' השופט לכל אורכה, בנושאים מהותיים חשבונאיים הקשורים במישרין לרואי החשבון של החברה, הערתי בדרך טבעית שרו"ח יעידו בהקשר לנושאים החשובים במחלוקת, אותם מנסה התובע להסתיר, כב' השופט בזלזול אופייני, לא התאפק פנה לעוזרתו וציין "אני לא חושב שנביא אותם אבל לא חשוב". כאמור דעתו של כב' השופט נעולה בכל הנושאים ללא יוצא מהכלל, החץ נעוץ זה מכבר, המעגלים משורטטים מסביבו, שוב ושוב.  
  1. התבטאותו של כב' השופט "אני לא חושב שנביא אותם אבל לא חשוב" אשר נקלטה היטב בתמליל, נאמרה באינטונציה המאומצת כאשר מבטא אדם בזלזול כלפיי נושא, "מה זה כבר משנה".
  1. חמורה שבעתיים התבטאותו המצוינת של כב' השופט לגביי סוגיית זימון העדים "אני לא חושב שנביא אותם אבל לא חשוב", לאור העובדה, שהחלטת כב' השופט מיום 12.5.201, שמטרתה הייתה אך ורק לרצות אותי באותה נקודת זמן ולהימנע מפולמוס בעניין, שימשה מצע להחלטתו של כב' שופט בית המשפט העליון א' גרוניס בתיק רע"א 4064/10 סעיפים 1 ו-2, כאשר כב' השופט א' גרוניס מציין בהחלטתו "יש לזכור, כי בית המשפט לא סגר את הדלת בפני העדה של עדים נוספים מטעם המבקשים. בהחלטה מיום 12.5.2010 נאמר, כי לאחר שמיעתם של חמישה עדים (המבקש והארבעה שיזומנו) יישקל זימונם של עדים נוספים, דרך זו הינה ראויה ונכונה"
  1. התבטאותו של כב' השופט לאחר החלטת כב' השופט א' גרוניס, מקבלת משנה תוקף שדעתו של כב' השופט נעולה זה מכבר גם בסוגיית הזמנת העדים, לה השפעות מהותיות על ניהול משפט הוגן, ללא משוא פנים ונטול מדעות קדומות. 
  1. מאחר ופרוטוקול הדיון טרם הוכן ואינו מונח בפני כבודך, נמנעת ממני האפשרות להפנות את כבודך לדוגמאות נוספות מהתבטאויותיו החמורות של כב' השופט במהלך הישיבה האחרונה. התמונה הכוללת העולה מהישיבה האחרונה עגומה, כב' השופט אינו כובש את יצרו הנקמני כלפיי, משוא הפנים כלפיי זועק וצדק לא נעשה. 
  1. בטוחני שלא קל לכבודך לקבל את דבריי כפי שהם, ברם, אינני מבטא תחושות ומחשבות, דבריי מבוססים על עובדות מתועדות שהלוואי ולא היו שכאלה. משוכנע אני שכבודך לא הייתה מאפשרת לצדדים המופיעים מולה להתבטא ולהתנהג כפי שכב' השופט עושה מולי ברצף.
  1. כתוצאה ישירה לרצף האירועים, במהלך סוף השבוע האחרון ואתמול סבלתי מתסמינים בריאותיים קשים אף מעבר לאלו שמנת חלקי מאז לקיתי במחלותיי הארורות. לא יכולתי שלא לשוב ולחוות את הסיטואציה אליה נקלעתי, התנהגות לא מפוענחת מצידו עם כב' השופט כלפיי, תוך כדי רמיסה של ממש בזכויותיי הבסיסיות ביותר לנהל הליך הוגן והפיכתי לכלי חבטות ועלבונות. 
  1. משפחתי החובקת, סעדה אותי בשעות הקשות ועזרה לי בהכנת מכתבי זה לכבודך. 
  1. מצבי הכלכלי והעובדה שעורכי דיני נטשו אותי בעקבות החלטות בתיק הקשורות במצבי הבריאותי, אינם מאפשרים לי לשכור את שירותיהם של עורכי דין חלופיים בתיק בו כמות החומר והמידע עצומים. אין בי ספק שכב' השופט לא היה מתנהג כלפיי בצורה כה משפילה וקשה לו הייתי מיוצג.
  1. ישיבת ההוכחות הנוספת נקבעה ליום 1.7.2010.
  1. היכולת האישית שלי להמשיך ולהיאבק למול מי שחרץ כבר את דיני ודעתו נעולה כלפיי וגורם להשפלתי, מתמוססת ומביאה אותי לקבלת החלטות בלתי הפיכות.
  1. הייתי אדם חזק, אדם שידע לעמוד על עקרונותיו, אדם ששירת את מולדתו משך שנים ארוכות במישורים שונים, אשר חונך במשפחה ציונית ייחודית והעביר את מורשתה לדור הבא בגאווה. עתה אני מוצא בעצמי אדם מפורר וחלש המתקשה להתמודד במכלול הבעיות שלפתחו, מאוכזב ופגוע.
  1. הישיבה האחרונה ומסכת האירועים המתוארים, הבהירה לי וחידדה שדרך הנקמנות של כב' השופט כלפיי, מנחה את התנהלותו. עשרות שנים התמחיתי בהבנת התנהגותם של אנשים בוגרים החל מהיותם ילדים, פיתחתי שיטות הוראה שונות לילדים, לפיתוח כישורי חשיבה ויצירתיות המבוססות על דיכוי התנהגויות אלימות ומתלהמות בעתידם, שיטות שלאורם מיליוני תלמידים עברו הכשרה ולימוד בלמעלה מ – 42 מדינות בעולם. שיטות הלמידה שלי זכו להוקרה מרובה ואני חתן "פרס ראש הממשלה בתחום החינוך".
  1. קיוויתי בכל מאודי שלמרות הגשת הפסלות על ידיי כנגדו, כב' השופט מעצם מעמדו ומחויבויותיו יצליח להתעלות מעל תחושת הנקם הטבעית המקננת בו כלפיי ויעשה את המרב לנהוג כלפיי בראש ובראשונה כאדם.
  1. מלחמת ההישרדות הבלתי פוסקת שלי במצבי הבריאותי ומצבי הכלכלי שנהרס, גוזלת ממני משאבים מנטאליים קשים ביותר, ניסיונותיי הכנים כפי שעולה מההתנהלות בתיק, לסיים את שמיעת התיק כאינטרס מובהק שלי ומנגד התנהלות כב' השופט למולי דוחפת אותי לתהום פעורה.
  1. משלל הסיבות המצוינות ב"הודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות", שהגשתי כנגד כב' השופט, הטענה השלישית שלי תחת הכותרת "התנהגות מפלה, אי שיווניות ובלתי ראויה באולם הדיונים במהלך ההפסקות כלפיי", מעידה כנדבך נוסף להשגותיי, עד כמה התנהגותו של כב' השופט אינה מקרית, אינה פרי של פליטת פה חד פעמית ושזורה גם בניסיונו הלא ברור של כב' השופט לנהוג כלפיי בחוסר שוויוניות, בהפגנת חוסר אורך, מתינות אדיבות וסובלנות כלפיי ובניסיונותיו למצוא חן בעיניי אחרים.

מצ"ב 4 עמ' בלבד מתצהירי מהודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות – הטענה השלישית.

מצ"ב מסומן ב' 

  1. כב' השופט קבע בהחלטה בסוף הדיון ביום 24.6.2010 שלא מוצה לנוכח הנסיבות המתוארות, שלא יתאפשר לי לחקור את עד התביעה מעבר לישיבה שנקבעה ליום 1.7.2010. במהלך הימים שנותרו, לאור החמרה במצבי הקבוע בגינה הומצאה לי תעודת מחלה, הטיפולים והאירועים לא אוכל להכין את עצמי לדיון כה מורכב ומסובך, מעבר לעובדה שלא אוכל לעמוד בפני כב' השופט אשר רק לפני ימים שב והשפיל אותי פגע בכבודי , מנע ממני ניהול חקירה הוגנת של התובע כמתואר בבקשה זו.
  1. אין בי ספק, שלאחר שכבודך תאזין להקלטת הדיונים מסקנתה תהיה להיענות לבקשתי. התבטאויותיו של כב' השופט במהלך הדיונים ובדיון האחרון, החלטותיו והתנהגויותיו המתוארות גם ב"הודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות" פוגעות באמון הציבור ברשות השופטת וברמה האישית שלי ורומסות את כל זכויותיי שוב ושוב. 
  1. אינני בטוח שמילותיי יכולות לבטא בצורה מספקת את עוצמת הזעזוע, הכאב וחוסר האונים בסיטואציה בה אני מצוי. גם לאחר שאני מקיץ משינה קצרה המתאפשרת לי באמצעות תרופות, אני "צובט" את עצמי כלא מאמין שזוהי מנת חלקי מכב' השופט.
  1. כל שאני מבקש משפט הוגן נטול ממשוא פנים.
  1. ביומיים שחלפו מצבי הבריאותי והמנטאלי התדרדר.

בקשה לדחיית הדיון הקבוע ליום 1.7.2010

  1. מצבי המתואר בתעודות הרפואיות, לא יציב ובלתי צפוי.
  1. אינני יכול במצב שנוצר לשוב ולהציג בפני כב' השופט אישורים רפואיים כפי שציינתי בסעיף 14. העלבון שספגתי והפגיעה בכבודי, הקשור למצבי הרפואי בהחלטותיו האחרונות של כב' השופט צורב ועמוק.
  1. מצ"ב שני זימונים רפואיים לטיפולים, בחיסיון, לתאריכים : 30.6.2010, וליום 1.7.2010.
  1. לא אוכל להשתתף בדיון שנקבע ליום 1.7.2010. 

הבקשות

  1. להורות בתוקף תפקידך הרם כנשיאת בית המשפט הנכבד, על הפסקת המשך ניהול התיק בפני כב' השופט, עד שכל הראיות התומכות (פרוטוקול הדיון והתקליטור) את טענותיי הקשות שלהם ערך עליון לעשיית צדק ומשפט הוגן, יועברו לעיון לכבודך, בקשר לאירועים שהתרחשו אחרי הגשת "הודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות" בדיון ביום 24.6.2010.
  1. לחילופין לאור מצב בריאותי הבלתי היציב הקבוע וההשפעות המחמירות עליו כתוצאה מהאירועים המתוארים והזימונים הרפואיים המצ"ב ושאר הטיפולים התכופים שאני עובר לרבות מדי יום, להורות על דחיית הדיונים לתקופה של מספר שבועות.

בכבוד רב

גולדנברג פסי

..

בבית משפט המחוזי                                                                                         ת.א. 10870-12-08

מרכז                                                                                                               קבוע ליום 2.5.2010

                                                                                                       בפני כב השופט אברהם יעקב

בענין:                          

1. פסי גולדנברג

2. פ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ

———————————————————–                                      

המבקשים

הנתבעים 1-2 

– נ ג ד –

1. זהבה רובנר

2. דוד רובנר

ע"י ב"כ עוה"ד שמואל א. לינצר מרח' מנחם בגין 7 רמת גן 52521

טלפון: 03-7519988 פקס: 03-7511332

המשיבים

התובעים

דורון טוראל

פרופ' נחום 10 ראשון לציון

משיב פורמאלי

בקשה להוצאת תצהירי העדות הראשית מטעם התובעים מתיק בית המשפט

בית המשפט הנכבד מתבקש בזה להורות על הוצאת תצהירי העדות הראשית אשר הוגשו לבית המשפט ביום 7.12.09 מתיק בית המשפט ע"י התובעים. 

ואלה הם נימוקיה של הבקשה:

  1. ביום 18.12.2005 הוגש תצהיר לבית המשפט הנכבד בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד ע"י תובע 2 בשמו ובשם תובעת 1.
  2. התצהיר התיימר להציג בפניי בית המשפט הנכבד תמונה אמינה, שקופה ומבוססת כנגד הנתבעים לרבות פירוט מדויק על השתלשלות האירועים שהביאו להגשת כתב התביעה.
  3. נדגיש ונזכיר כי עסקינן בתביעה כספית על סך של למעלה מ-11 מיליון ₪, המתייחסת לתקופה שלפני כ-12 שנה וכוללת טענות קשות בדבר מעשי תרמית, זיופים, עסקאות פיקטיביות וכו'.
  4. ביום 7.12.2009 הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם התובעים לבית המשפט הנכבד ע"י תובע 2 בשמו ובשם תובעת 1.
  5. השוני המהותי הרב בין התצהירים בנקודות הבסיס עליהם נשענת התביעה הנקמנית של התובעים כנגד הנתבעים כפי שפורט בהרחבה בחומרים שהוצגו בפני בית המשפט הנכבד, מעיד על כוונותיהם של התובעים בשלב הגשת הבקשה לבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד, להטעות את בית המשפט הנכבד ולהסתיר ממנו מידע חשוב, חיוני ומהותי בעל ערך רב.
  6. ערכו של התצהיר שניתן ע"י תובע 2 בשמו ובשם תובעת 1 בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד, בו המצהיר מתחייב להציג את כל המידע שברשותו בשקיפות מלאה, בניקיון כפיים, הנו בעל ערך גבוה יותר ממשקלו של תצהיר עדות ראשית.
  7. התובעים הסתירו בתצהיר שהגישו לבית המשפט הנכבד בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד, מידע חיוני, מהותי ובעל ערך משמעותי מעיני בית המשפט הנכבד שהיה ברשותם, מידע שגולה לבית המשפט ע"י הנתבעים בהליכים השונים לאחר תצהיר התובעים בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד.
  8. כשנוכחו התובעים מחוסר בררה שהמידע החיוני, המהותי ובעל המשקל הרב אשר הסתירו מבית המשפט הנכבד בצורה סדורה ומתוכננת היטב, יכול לפעול כנגדם, בחרו לפתע התובעים בתצהיר עדות ראשית, לשנות את גרסתם ולהציג בפני בית המשפט הנכבד תוספות מהותיות מתוך שלל החומר שגולה ע"י הנתבעים.
  9. חמורה ביותר התנהגותם של התובעים אשר הסתירו מבית המשפט אינפורמציות שהיו בידיהם בלבד, אינפורמציות מהותיות שיכלו ללא ספק לשנות מקצה לקצה את אופן הצגת טענותיהם השקריות והמטעות בפני כבוד בית המשפט הנכבד.

דוגמאות בולטות לשינויים המהותיים בין התצהירים והטעיית בית המשפט הנכבד 

  1. להלן תמצית העובדות שביכרו התובעים להסתיר מעיני בית המשפט הנכבד:
  1. הסתרת בדיקת הנאותות 

התובעים הסתירו מבית המשפט הנכבד בתצהיר שהגישו בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד את העובדה המהותית והחשובה, כי טרם כניסת התובעת 1 לממ"ק בוצעה על ידם בדיקת נאותות מעמיקה ומקיפה בכל התחומים ע"י משרד רו"ח קסלמן וקסלמן, במקביל לבדיקת נאותות משפטית שנערכה ע"י אחרים.

לאחר שנושא מהותי חשוב זה, המשמיט מתחת לרגליהם של התובעים חלק נכבד מטענותיהם השקריות גולה לבית המשפט ע"י הנתבעים בהליכים השונים, מתייחסים התובעים לנושא בהרחבה יחסית בתצהיר עדות ראשית עמ' 4 סעיף ד', תחת הכותרת " חוסר תום לב של הנתבע בניהול משא ומן לקראת כריתת חוזה", החל עמ' 5 מסעיף 23  סעיף 30.

נושא מהותי זה אשר הוסתר ע"י התובעים מעיניי בית המשפט, משתרע בתצהיר עדות ראשית של תובע 2 על פני כעמוד ושליש. 

תמצית הנושא

בבדיקה של משרד רו"ח קסלמן וקסלמן הועסקו 4 בודקים מקצועיים. נבדקו ממ"ק ופ.מ.ד. על קרביהן; נבדקו לעומק כל ההתקשרויות של ממ"ק עם כל גורם שהוא; נבדקו הנתונים העסקיים והפיננסיים של החברה; פעמים רבות ביקשו מבצעי בדיקת הנאותות נתונים, מסמכים ותשובות נוספות, וכל מבוקשם ניתן להם במלואו. בדיקת הנאותות החלה בחודש ספטמבר 1997 ונמשכה עד לחתימת הסכם הקצאת המניות בחודש פברואר 1998 (למעלה מ-5 חודשים). משרד קסלמן הגיש לתובע 2 הערכת שווי של ממ"ק.

בדיקת הנאותות נערכה מול עו"ד החברה, משרד רו"ח של החברה, הנה"ח של החברה, אנשי הכספים,יחידת הייצור, ספקים, עובדים וכל גורם אחר שהתבקש על ידי הבודקים.

כמו כן נערכו ע"י התובעים ושותפיהם בדיקות נאותות משפטיות בטרם כניסת תובעת 2 לשותפת.

בית המשפט הנכבד מופנה לתצהיר עדות ראשית של הנתבעים עמ' 27 סעיף 106.

בית המשפט הנכבד מופנה להסבר מפורט הנתמך במסמכים רבים בעניין, בתצהיר הנתבעים 1-2 בבקשה לביטול העיקולים ובתצהיר עדות ראשית של נתבעים 1-2.

בית המשפט הנכבד מופנה לתצהיר עדות ראשית של הנתבעים עמ' 27 סעיף 101.

בית המשפט הנכבד מופנה לתצהיר עדות ראשית של הנתבעים עמ' 96 סעיף 374.

כל החומרים הרבים, שגולו ע"י הנתבעים הקשורים בבדיקת הנאותות היו ברשותם של התובעים ערב הגשת התביעה ושנים קודם לכן. התובעים, הסתירו תקופה ארוכה את הערכת השווי שנערכה ע"י משרד רו"ח קסלמן וקסלמן מעיני בית המשפט הנכבד ומאחרים, במטרה להונות, להטעות וליצור מצגי שווא על מנת להשיג את מטרתם במסע הנקמה נגד הנתבעים.

  1. הסתרת מידע מבית המשפט הנכבד שהיה בידיי התובעים בלבד, במטרה להשחיר את פני הנתבעים ולהשיג עיקול זמני על נכסיהם 
  • – במסגרת הבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד הגיש תובע 2 תצהיר בשמו ובשם תובעת 1.
  • – בסעיף 46 לתצהירו עמ' 8 מתייחס התובע להסכם בין החברה לבין עמותת עדי עד במסגרתו תקבל החברה מהעמותה 2,770,000$. תובע 2 מסתיר מבית המשפט הנכבד את נתוני ההוצאות המינימאליות שמצוינות בבדיקת הנאותות בגין הסכם זה, על מנת להעצים ולהטעות את בית המשפט. 
  • – התובע מסתיר מעיניי בית המשפט שהכספים היו אמורים להתקבל מתרומות שהיו אמורות להתקבל אצל העמותה. 
  • אין חולק שבמועד החתימה על התצהיר ביום 16.12.2005 בדיקת הנאותות שנערכה עבור התובעים ע"י משרד רו"ח קסלמן קסלמן הייתה בידיו. טיוטת בדיקת הנאותות הוגשה לתובעים בחודש נובמבר 97. מצ"ב לתצהיר עדות ראשית של תובע 2 ומסומן כא'. 
  • – בדיקת הנאותות שנערכה בנובמבר 97 עבור התובעים צורפה לתצהיר עדות ראשית של תובע 2 מיום 7.12.2009 בהמשך להתערבותו של בית המשפט הנכבד. בדיקה זו הוסתרה בקנאות מהנתבעים במהלך כל השנים. 
  • – בבדיקת הנאותות שנערכה ע"י רו"ח קסלמן וקסלמן קיימים נתונים המתייחסים לפרויקט עדי עד. 
  • – מחוסר בררה ובצר לו חושף תובע 2 בתצהיר עדות ראשית מיום 7.12.2009 טפח מהיקף הכספים שהיו אמורים להגיע, אם בכלל לחברה מהתקשרות עם עמותת עדי עד נתונים אותם הסתיר מבית המשפט.
  • – בסעיף 47 לתצהיר עדות ראשית של תובע 2 עמ' 6, מציג תובע 2 מחוסר בררה תחשיב שפוטנציאל ההכנסות מההסכם עם עדי עד היה אמור להניב לחברה רווח שלמעלה מ – 600,000$ בלבד, נתון חלקי פשטני מוגזם, זאת בהמשך לתחשיב שמציג התובע בעצמו מתוך בדיקת הנאותות שבידו, שסך ההוצאות הבסיסיות בגין הפרויקט לחברה יעמדו ע"ס 2,149,000 $. 
  • התובעים אשר החזיקו בלעדית בבדיקת הנאותות, הטעו פעם נוספת במצח נחושה את בית המשפט הנכבד. בתצהיר שצורף על ידי התובעים בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד במטרה להרשים את בית המשפט, בחר התובע 2 כהרגלו לעוות את המידע שברשותו, להסתיר מידע חיוני ולהציג תמונה שקרית וחלקית בפני בית המשפט הנכבד, להשגת מטרותיו.
  • – אי הצגת בדיקת הנאותות והנתונים המופיעים בו בתצהיר שצורף על ידי התובעים בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד והצגת נתונים סלקטיביים חלקיים מכוונים, פגעו ביכולת הנתבעים להתגונן כראוי בתהליך הבקשה להסרת צו העיקול הזמני שהוצא במרמה מבית המשפט. 
  1. הסתרת מידע אודות זהות השותפים מארה"ב 

רק לאחר שגולה לבית המשפט ע"י הנתבעים שלשותפיהם של התובעים בעסקה לה"ה בודנר והוברפלד עבר מפוקפק הכולל עבירות על חוקי ניירות הערך האמריקאיים, הרשעות ותביעות אזרחיות בתחום זה, פסילה סטטוטורית מעבודה בחברות ברוקרים השייכים להתאחדות סוחרי ניירות הערך בארה"ב (הגוף המפעיל את בורסת נאסד"ק), הרשעה בגין זיוף מסמכים במטרה לבצע הונאה ועוד, עובדה שגרמה לנזקים עצומים לחברה, התייחסו התובעים לכך בתצהיר עדות ראשית עמ' 19 סעיף 161.

מידע זה היה בידי התובעים לאורך כל התקופה הרלוונטית והוסתר מעיני בית המשפט הנכבד. מחוסר בררה תובע 2 מודה בתצהירו שהמידע הרלוונטי היה בידיו לפחות החל מחודש יוני 2000 דבר שלא הפריע לתובע 2 בעזות מצח אופיינית להסתירו מעיני בית המשפט הנכבד עד ליום –  7.12.2009!

  1. ניסיון התובעים לשנות את גרסותיהם – הסתרת מידע 

רק לאחר שגולה לבית המשפט ע"י הנתבעים, שהתובעים העבירו לידי הנתבעים את הערכתם לגביי שוויה של החברה, עוד לפני בדיקת הנאותות, נאלץ תובע 2 בתצהיר עדות ראשית להודות בהתכתבות בין הצדדים, באמצו כדרכו דרך פתלתלה, רוויה בפרשנות זולה שמטרתה אחת, טשטוש והטעייה של בית המשפט הנכבד.

עמ' 19 סעיף 164 לתצהיר עדות ראשית של תובע 2. 

מידע זה היה בידי התובעים החל מיום 14.8.97 ולאורך כל התקופה הרלוונטית והוסתר מעיני בית המשפט הנכבד עד להגשת תצהיר עדות ראשית ביום – 7.12.2009! 

רק לאחר שגולו מסמכי התכתבות ע"י הנתבעים, נאלץ תובע 2 בתצהיר עדות ראשית להודות בהתכתבות בין הצדדים, בניסיון פתטי לתת להם פרשנויות אשר יתאימו לבניית מצגי השווא שטווה כנגד הנתבעים.

עמ' 19 סעיף 165 לתצהיר עדות ראשית של תובע 2.

מידע זה היה בידי התובעים החל מיום 14.8.97 ולאורך כל התקופה הרלוונטית והוסתר מעיני בית המשפט הנכבד עד להגשת תצהיר עדות ראשית ביום – 7.12.2009! 

התובעים הסתירו מבית המשפט הנכבד ולא בכדי, בתצהיר התובעים בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד ובכתב התביעה, שאת ההיכרות בין התובעים לנתבעים ערך מקורב לתובעים מר יהודה לנצקרון אשר אשתו סמדר לנצקרון עבדה בכל משך כל התקופה הרלוונטית בחברה. תובע 2 נאלץ בתצהיר עדות ראשית להודות בכך.

עמ' 4 סעיף 23 לתצהיר עדות ראשית של תובע 2. 

  1. לכל אורכו של תצהיר התובעים בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד ובכתב התביעה, הסתירו התובעים בצורה גורפת מבית המשפט הנכבד, מינויים של מקורביהם בחברה. לאחר שהנתבעים חשפו בפני בית המשפט הנכבד פרטים מהותיים ומשמעותיים לגביי מינויים אלה השומטים מתחת לרגליהם של התובעים חלק ניכר מטענותיהם השקריות , תובע 2 נאלץ בתצהיר עדות ראשית, בדרכים חמקמקות להתייחס לרשימת מינויים של מקורביו אשר הוסתרו מבית המשפט הנכבד בתצהיר התובעים בבקשה לעיקולים במעמד צד אחד והתרצה בל כורחו לשתף את בית המשפט הנכבד באינפורמציה מהותית לגביי נושא חשוב זה. 

תובע 2 הסתיר מבית המשפט הנכבד בתצהיר התובעים בבקשה לעיקולים במעמד צד אחד פרט מאוד מהותי, ביתו יעל הועסקה בחברה. תובע 2 נאלץ להודות בכך רק לאחר חשיפת האמת ע"י הנתבעים.

כב' בית המשפט מופנה תצהיר עדות ראשית עמ' 21 סעיפים – 179 – 180.

מרמה והסתרת תמורות שהתקבלו אצל התובעים 

בתצהיר בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד ובכתב התביעה, הסתירו התובעים מבית המשפט הנכבד את העובדה המהותית שעבור אחד הסכומים שהם תובעים בסך 856,753 ₪ קיבלו תמורה מלאה מהחברה. חומר זה הועבר לפרופ' עמנואל גרוס עו"ד מומחה בכל שם עולמי בתחום הפלילי. פרופ' גרוס הוציא חוות דעת בעניין וקובע בצורה נחרצת שמעשיהם של התובעים נגועים במרמה ובחוסר תום לב. חוות הדעת המלומדת מצ"ב לתצהירי עדות ראשית של הנתבעים.

נספח 2.163 לתצהיר עדות ראשית של נתבעים 1 ו-2 בהתאמה לתצהיר גילוי מסמכים מיום 9.8.09.

בית המשפט הנכבד מופנה להסבר מפורט הנתמך במסמכים רבים בעניין בתצהיר הנתבעים 1-2 בבקשה לביטול למתן צו עיקול זמני ובתצהיר עדות ראשית.

לאחר שנושא מהותי חשוב זה, המצביע על דרך פעילותם והתנהלותם של התובעים אשר אינם פוסחים על כל שקר אפשרי ועיוות האמת גולה לבית המשפט ע"י הנתבעים בהליכים השונים למגינת ליבם של התובעים, מתייחסים התובעים לנושא בתצהיר עדות ראשית עמ' 19 סעיף 154.

כל החומרים הרבים, שגולו ע"י הנתבעים הקשורים בנושא היו ברשותם של התובעים ערב הגשת התביעה ושנים קודם לכן. התובעים, בחרו כדרכם להסתיר עובדו אלו מעיניי בית המשפט הנכבד, במטרה להונות, לרמות, להטעות וליצור מצגי שווא. 

  1. הסתרת עובדות הקשורות במעורבות התובעים בפעילות החברה 

בתצהיר בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד ובכתב התביעה, הסתירו התובעים מבית המשפט הנכבד לכל אורכו את העובדה שהיו מעורבים בפעילות החברה.

הנתבעים גילו מסמכים רבים הסותרים את טענותיהם השקריות של התובעים בתצהיר להסרת העיקולים בתצהיר עדות ראשית של נתבעים 1-2.

כדרכם הפתלתלה בניסיון להפחית מעוצמת השקר הגורף בתצהיר בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד, מתקן תובע 2 את גרסתו לגביי השתתפותו ומעורבותו בפגישות הקשורות בהקמת מרכזים וירטואליים לבטיחות בדרכים בהם נטל חלק.

כב' בית המשפט מופנה לעמ'  18 סעיף 147 בתצהיר עדות ראשית של תובע  2, ולעמ' 21 סעיף 183.

סיכום

  1. התביעה דנן הינה דוגמא ומופת לשימוש לרעה בהליכי בית משפט ולמעשה נבלה של ממש "ברשות החוק". התובעים הסתירו עיוותו ושיקרו בכתבי בית הדין שהגישו עשרות עובדות מהותיות והעמידו גרסה עובדתית שקרית, מטעה וחסרה ביותר. התובעים שינו מעת לעת את גרסותיהם לאחר שנוכחו להיווכח שמסמכים רבים שהוגשו על ידי הנתבעים, סותרים לחלוטין את תילי השקר שערמו לפתחו של בית המשפט.
  1. בתביעה מסוג זו כאשר הנתבעים מואשמים במעשי תרמית, זיופים, עסקאות פיקטיביות וכו', אשר אינה נתמכת בבדל ראייה של ממש, אלא בהאשמות תיאורטיות, נטל האמינות והשקיפות הנדרשת מהתובעים הנה עליונה נטל שנרמס ברגל גסה ע"י התובעים לסיפוק תאוותם הנקמנית בלבד.
  1. אין מדובר בהשמטה או הסתרה מקרית של פרט, מידע זה או אחר. שיטתם העקבית של התובעים להסתיר, לעוות, ולהטעות את בית המשפט הנכבד, בהסתרת מידע חיוני לגילוי האמת המצוי בידיהם של התובעים משתקף בדוגמאות המובאות. שיטה זו מתבטאת בנושאים רבים נוספים שגולו ע"י הנתבעים.
  1. בית המשפט הנכבד מתבקש להביע את מורת רוחו כפי שמוכח מעבר לכל ספק בבקשה זו, מהתנהלותם של התובעים אשר מתירים לעצמם, לשוב ולהטעות את בית המשפט הנכבד תוך כדי שימוש בסיסמאות מכפישות שמטרתן טשטוש עובדות וגילוי האמת.
  1. בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על הוצאת תצהירי עדות ראשית של התובעים ולהותיר על כנו את התצהיר שהוגש ע"י תובע 2 בשמו ובשם תובעת 2, במסגרת בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד ולהכיר בו ובו בלבד, כתצהיר עדות ראשית של התובעים.
  1. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.

        __________                                                                                                                    __________

             תאריך                                                                                                                       גולדנברג פסי

..

בהמשך לבקשת גולדנברג פסי לזימון עדים מרכזיים להזמת תביעת הנקם והזדון שהוגשה נגדו, על שלל נושאיה, הגיש גולדנברג בקשה לזימון עדים, מפורטת ביותר המצ"ב ברשומה המפורסמת בבלוג.

השופט בדימוס מנהיים שאול, דחה את הבקשה בטענות שגויות כאשר הבולטת ביניהן, התייחסותו לעובדה שגולדנברג לכאורה, לא פנה לעדים בבקשה להגיש תצהירים.

1. בבקשה לזימון עדי ההגנה, מבהיר גולדנברג בצורה עניינית ומפורטת למי מהעדים פנה בבקשה להגיש תצהיר ונענה בשלילה.

2. האם השופט בדימוס מנהיים באמת ציפה לדוגמה, שבתם של התובעים, יעל רובנר סמט או בנו אברהם (אבי רובנר) והתובעת זהבה רובנר שהתחמקה מלהעיד כעדת תביעה ולא בכדי, יגישו תצהירים מטעם גולדנברג?

3. בבקשה לזימון עדי ההגנה הובהרו מערכות היחסים בין התובעים בני הזוג רובנר שהתחזו למשפחה שכולה, לבן עדים מהותיים שחלקם נשענו על שולחנם של התובעים ואחרים המקורבים לתובעים מאוד.

4. השופט בדימוס שאול מנהיים מתייחס בהחלטתו, שלכאורה נקבעו 2 ימי דיונים לשמיעת כל התיק, קביעה זו אינה מבוססת על כל החלטה שיפוטית ו/או אחרת, קביעה שנסתרת בפועל, במספר ישיבות ההוכחות שהתקיימו להשמעת חלק מעדי התביעה, עד להפסקת ההליך בטענת היעדר התייצבותו של גולדנברג לדיון, בו היה אמור לחקור בעצמו את התובע, במועד בו שהה גולדנברג בבית החולים לטיפול מציל חיים.

המסמכים שהגישו רופאיו נדחו ע"י השופט בדימוס שאול מנהיים.

 

דחיית הבקשה לזימון עדים מיום 19.4.2010

פניית פרופ' גרוס עמ' 1

פניית פרופ' גרוס עמ' 2

פניית פרופ' גרוס עמ' 3

 

פניית פרופ' גרוס עמ' 4

 

פניית פרופ' גרוס עמ' 5

 

פניית פרופ' גרוס עמ' 6

 

פניית פרופ' גרוס עמ' 7

.

רובנר זהבה ודוד שהגישו את התביעה נגד גולדנברג פסי, שיחדו את עוה"ד בכר יצחק מרח' מרמורק 4 ת"א, במטרה להשתלט על נכסיו הקניינים והאחרים של גולדנברג פסי.

עו"ב בכר יצחק, ייצג את גולדנברג פסי וחברותיו שנים ארוכות בעניינים מסחריים שונים, כולל מו"מ להכנסת רובנר זהבה ודוד כשותפים בחברת מולטימדיה קיד בינה בחינוך בע"מ,  שהקים גולדנברג שעסקה בפיתוח מערכות למידה אינטראקטיביות, יחד עם שותפים אמריקאים נוספים, במטרה להפוך את החברה לחברה ציבורית בארה"ב.

גולדנברג פסי זכה ב"פרס ראש הממשלה לתוכנת מחשב בתחום החינוך" בזכות מערכת הלמידה האינטראקטיבית שפיתח. (מוזמנים לבלוג של גולדנברג פסי pessiegoldenberg.co.il)

מיד עם התחלת המו"מ מול רובנר זהבה ודוד, "חצה בכר את הקווים" והחל לייצג את רובנר זהבה דוד ובני משפחתם בעניינים שונים לרבות במו"מ בו ייצג לכאורה את גולדנברג מולם והכל עבור בצע כסף שמן. רובנר דוד שנתבע ע"י אלפרד אקירוב בעשרות מיליוני ₪ בגין מעשי מרמה ואף הסכים לשלם מיליונים בגין מעשיו, הבין שעל מנת להשתלט על נכסיו של גולדנברג פסי, בעלי הערך העצום, עליו לשחד את עורך דינו עו"ד בכר יצחק וגייס אותו לשורותיו.

גולדנברג פסי הגיש נגד עו"ד בכר יצחק, תביעה להשבת כספי שכ"ט בגין מעשיו הנאלחים ואומנם כב' השופטת חנה ינון, מצאה את בכר אשם בהאשמות החמורות המבוססות שנטענו ע"י גולדנברג פסי כנגדו.

בין השאר קובעת כב' השופטת חנה ינון נגד עו"ד בכר יצחק, כשהיא מאמצת את העובדות שהוצגו בפניה ע"י גולדנברג פסי:

"הנתבע (עו"ד בכר יצחק) השתמש במידע סודי, אשר התקבל מן התובעים, ובכך פגע בחיסיון המחוייב בין עורך דין ללקוח והפר את חובת הנאמנות ללקוח"

"לאור כל הטעמים דלעיל, מצאתי כי יש מקום לפסוק פיצוי לתובע בגין מעשיו של הנתבע, (עו"ד יצחק בכר)  אשר גובלים בהפרת חובת הנאמנות של עורך דין ללקוח"

בכר שילם את הסכומים שנפסקו כנגדו!

עו"ד בכר יצחק, היה עד התביעה הראשון שהעיד בתביעה שהגישו זהבה ודוד רובנר נגד גולדנברג פסי בפני השופט בדימוס שאול מנהיים. כעולה מחוות הדעת של המומחים ד"ר מאיר גלבוע ועו"ד אראל גלבוע, עו"ד בכר יצחק היה חברו לספסל הלימודים של השופט בדימוס שאול מנהיים ובמהלך חקירתו ע"י גולדנברג, זכה בין השאר להגנה מצדו של השופט בדימוס שאול מנהיים המשמש כבורר, לאחר שהתגלו שקריו ומעשיי המרמה שלו.

לדוגמא קובעים המומחים לעניין זה בחוות הדעת:

"חמור מאלה: השופט שם מילים בפיו של העד, עו"ד בכר, חברו. לאחר שעו"ד בכר נשאל לגבי הסכמים וציין כי הסכם מסוים אינו הסכם שלו, העיר השופט לעו"ד בכר הערה, שנוסחה כשאלה, בה נאחז העד בתשובתו: "אדוני מדבר על הפונט שהוא פונט אחר?" (עמ' 22, שורה10). והרי אל לו לשופט לשים מילים בפיו של עד, זהו מעשה חמור הפוגע קשות באמינות השופט וביעילות חקירתו של עד".

"כאשר העיר מר גולדנברג כי העד, עו"ד בכר, במהלך החקירה הראשית לא ענה לעניין, השיב השופט: "יכול להיות. על כל פנים בחקירה ראשית יש קושי גדול מאוד לכוון מכיוון שאי אפשר להנחות, ואז נשאלת שאלה וקשה מאוד לנסח אותה ניסוח ממוקד" (עמ' 27, שורות 14-12). בכך, השופט איפשר לבא כוח התובעים להרחיב את שאלותיו ללא גבול ואיפשר לעד, שכבר הוכח ונפסק, אף כי מאוחר יותר, בפסק דין (ת"א [שלום – ת"א] 37929/05, מ – 23.12.2010) כי עו"ד בכר הוא צד מעוניין נגד מר גולדנברג, להרחיב את היריעה מעבר לנדרש, בעוד שאת מר גולדנברג השופט הגביל מאוד בשאלותיו.(נציין כי פסק דין זה בוטל בשלב מאוחר יותר ב – 5.5.2011 [ע"א 6545-01-11, בכר נ' גולדנברג ואח']).זאת ועוד, הערת השופט מוטעית, שכן גם בחקירה ראשית אפשר לנסח שאלות ממוקדות ביותר, ובלבד שלא תהינה שאלות שהתשובות להן הן כן או לא[1]. קשה מאד להאמין שזו טעות בתום לב".

"כך גם בחקירה הנגדית של עו"ד בכר ע"י מר גולדנברג: כאשר העד לא ענה לשאלותיו של מר גולדנברג ומר גולדנברג מנסה למקדו, דורש השופט ממר גולדנברג ולא בנימוס: "אדוני לא מבקש מהעד לתת ציונים לתובע" (עמ' 44, שורה 27). כאן בולט כי השופט, במקום לעזור למר גולדנברג, כמי שאינו מיוצג, ולהנחותו כיצד לנהל חקירה נגדית, העיר לו בעוקצנות ואיפשר לעד לדבר כרצונו, גם אם דבריו אינם תשובה ישירה לשאלותיו של מר גולדנברג: "אז העד ישיב על עובדות כפי שהוא חושב שהוא צריך להשיב עליהן. כן."  (עמ' 45, שורות 2-1) (ההדגשה שלנו א.ג. מ.ג.). בכך, איפשר השופט לעו"ד בכר לא לענות לשאלות שנשאל בחקירה נגדית על ידי הנתבע שלא היה מיוצג, ורוקן מתוכן את החקירה הנגדית."

לו התאפשר לגולדנברג לסיים את חקירתם של בכר, רובנר דוד זהבה רובנר ואחרים, היו מתגלות עובדות משמעותיות לגביי הסתרת כספים והברחתם לחו"ל ומעשיי המרמה שעשו השלושה מול גולדנברג פסי, בין השאר במטרה להשתלט על נכסיו. הפסקת ההליך המשפטי ע"י השופט בדימוס מנהיים שאול, נעשה בטוענה של היעדר התייצבות, במועד שגולדנברג ייצג את עצמו והיה אמור להמשיך לחקור את עד התביעה הראשי דוד רובנר, ביום בו שהה גולדנברג בבית חולים בטיפול הכרחי.

המידע החיוני הועבר לידיעתו של השופט בדימוס שאול מנהיים המשמש כבורר.

באתר של היישוב הקהילתי הכפרי קדר, מתוארות פרשיות שונות בהן מעורב עו"ד בכר יצחק ואשתו המעידים על אופיו ודרך התנהלותו בנושאים רבים בין השאר:

חשדות לגנבת כספים.

– תקיפת עו"ד והגשת כתב תביעה פלילית נגד בכר.

– תשלומי כופר לשלטונות המס בגין העלמת הכנסות.

– תביעה נגדו ע"י חברת דורם בגין גביית כספים שלא כדין.

– ניצול חברת ישרוטל.

כתובת האתר: http://www.kedar.022.co.il/BRPortal/br/P100.jsp

תמונה לבכר 1   תמונה לבכר 2

תמונה לבכר 3

תגובתו של עו"ד בכר לא נמסרה למפורסם באתר היישוב קדר בהמשך לפניית ועד היישוב אליו.