ארכיון הרשומות עם התג "תביעת זהבה ודוד רובנר נגד גולדנברג פסי"

תלונה ששלחה לועדת האתיקה עו"ד ד"ר לימור זר גוטמן מומחית בתחום האתיקה, נגד עו"ד יצחק בכר והתייחסות ועדת האתיקה בראשותו של עו"ד אפרים נוה, להתנהגות הכוחנית והלשון הבוטה של עו"ד יצחק בכר.

 

..

לא ייאמן!

בישיבה שהתקיימה ביום 1.7.2010, גולדנברג פסי לא נכח בישיבת ההוכחות, לאחר שבקשתו לדחות את הישיבה נדחתה ע"י השופט (בדימוס) שאול מנהיים המשמש כיום כבורר. בישיבה זו היה אמור פסי גולדנברג להמשיך לחקור בעצמו את דוד רובנר. השופט בדימוס מנהיים, דחה את המסמכים הרפואיים שהוגשו ע"י פרופ' מכובד מנהל מערך רפואי מרכזי ורופאת מחוז וכן מסמכים רפואיים מהותיים תומכים נוספים, המעידים שגולדנברג מנוע היה ליטול חלק בישיבה.

במהלך הישיבה ניהל השופט (בדימוס) שאול מנהיים עם רובנר וב"כ, דו שיח ערני, על מימוש זכויותיהם הצפויות מזכייה בתביעה שהגישו נגד גולדנברג, בשלב בו טרם הסתיימה השמעת עדי התביעה, טרם נשמעה מסכת ההגנה. בישיבה זו הבטיח מנהיים שאול השופט (בדימוס), לרובנר ולב"כ "אתם תראו כסף".

מידע חשוב זה הובא בין השאר לידיעת נשיאת בית המשפט העליון (בדימוס) כב' השופטת דורית ביניש, בערעור בטענת פסלות שהגיש גולדנברג פסי נגד השופט (בדימוס) מנהיים שאול, ערעור שנדחה.

 פרוטוקול

ביהמ"ש המחוזי – פתח תקווה

בפני כב' השופט: שאול מנהיים
תיק אזרחי: 10870-12-08
ישיבה מיום: 1.7.2010

הפרוטוקול נרשם ע"י:   חב' סטנוגרמה

בבית המשפט המחוזי פתח תקווה

בפני כב' השופט: שאול מנהיים

ת.א.: 10870-12-08

ישיבת יום 1 ביולי, 2010

נוכחים:   התובעים וב"כ – עו"ד שמואל לינצר

עו"ד איילת קרני

ב"כ הנתבעים –           מר דורון טוראל

מולטימדיה קיד

 

כב' השופט:      בוקר טוב. נוכחים התובעים בעצמם ובאי כוחם עורכי הדין לינצר וקרני. הנתבע 3 בעצמו. אין התייצבות לנתבע 1, המופיע גם בשם הנתבעת 2.

הבוקר הוגשה לבית המשפט מעטפה ובה חומר רפואי שעליה נכתב בחיסיון, כאן המקום להעיר שחיסיון זה דבר ששופט קובע ולא אף אחד אחר. יחד עם זאת, לגופו של עניין, מקובל עלי שהחומר הרפואי המתייחס לענייניו הבריאותיים של הנתבע 1, אכן צריך להיות חסוי. כך שההערה היא סמנטית בלבד.

החומר שהוגש היום מבלי שצורפה אליו בקשת דחייה המופנית אלי, כולל מכתב שממוען דווקא לנשיאת בית המשפט הזה, של פרופ' לרפואה וטופס התחייבות כספית, מה שמכונה טופס 17 למרפאת חוץ, שמתייחס לפניה למרפאת חוץ של בית החולים היום.

הטופס עצמו נערך לפני כ- 3 ימים. הנתבע 1 כפי שאמרתי לא התייצב, אף שאנחנו 45 דקות לאחר השעה שנועדה לדיון. האם מישהו מהצדדים רוצה לומר משהו, זה הזמן. אחר כך אתן החלטה. כן,מר לינצר.

עו"ד לינצר:     אנחנו כמובן לא יודעים מה שכתוב במסמכים הרפואיים, לא היום ולא בעבר. אבל מהמלים הספורות שכבוד בית המשפט בכל אופן אמר, אנחנו מבינים שלפני 3 ימים נקבע –

כב' השופט:      לא,לפני 3 ימים הונפק טופס ההתחייבות הכספית. אנחנו לא יודעים מתי נקבע. שנהיה מדויקים.

עו"ד לינצר:     אני יודע,

כב' השופט:      טופס ההתחייבות הכספית שכולל את התאריך, הונפק ב- 28.6.2010, מתי התור הזה נקבע, אני לא יודע לומר מתוך הניירות שבפני.

עו"ד לינצר:     בכל אופן, בשבוע שעבר התקיים דיון והנתבע לא הודיע שיש לו הזמנה לועדה רפואית או לטיפול רפואי היום. אז אני מניח שהדבר הזה נקבע בשבעת הימים האחרונים.

מאחר ולא התקיים אף דיון בבית המשפט מאז שאנחנו התחלנו את הדיונים בבית המשפט, כולל כל הדיונים שלא בפני בית משפט נכבד זה, לא התקיים אף דיון ללא בקשת דחייה של הנתבע,

כב' השופט:      כשאני אומר הנתבע, אדוני מדבר כל הזמן על הנתבע 1,

עו"ד לינצר:     אני מדבר על הנתבע 1. אני מדבר על הנתבע. ב- "הא הידיעה".

מאחר וכאמור, לא התקיים אף דיון ואני אחראי למה שאני אומר, מתחילת הדיונים שהתקיימו בפני כל השופטים, שלא נתבקש לגביו דחייה, יש לי את החשש הכבד גם לאור הנתונים המאוד מאוד מעטים ששמענו כאן ושאמרתי אותם, שגם הדיון הזה הוא בבחינת דיון שפשוט הנתבע לא רוצה לקיים אותו. הנתבע לצערי, מנצל מחלה – אני מניח שיש לו – לדחיית כל הדיונים ולקביעת הטיפולים שלו דווקא במועדים שבהם מתקיימים הדיונים בפני בית המשפט.

אני רוצה להביע – אני לא רוצה להגיד דברים חמורים שאני לא נתקלתי בדברים מהסוג הזה, קרוב ל- 30 שנה שאני עורך דין, אבל אני חושב שמדובר בפגיעה חמורה ביותר בתובעים. אני חושב שמדובר בפגיעה חמורה ביותר בבית המשפט, ואני מדבר לא רק בפני מותב נכבד זה. אנחנו חווינו את הדברים, בדיוק אותו הדבר גם בפני מותבים אחרים. כב' השופט אברהם יעקב, כב' השופט שמואל ברוך בבית משפט המחוזי בתל אביב, בדיוק אותו הדבר.

אדוני לא חווה אתה דברים האלה באופן ,

כב' השופט:      אדוני אומר שזה לא אצלי,

עו"ד לינצר:     זה לא אישי. שאדוני ידע שזה לא אישי. הוא עושה דין לעצמו, הוא משטה בתובעים ,הוא מנסה לשטות בבית המשפט, הוא מנסה כל מניפולציה שלא תהיה. מטריד את בית המשפט.

אני רוצה להזכיר לבית המשפט, כתב התביעה הוגש ביום 18.12.2005. קרוב ל- 5 שנים כמעט, לבית המשפט המחוזי בתל אביב ורק בימים האלה אנחנו שומעים את ההוכחות, וגם כאן הצורה שהנתבע 1 מנהל את הדיונים, מדברים בעד עצמם.

אני אגיד לאדוני עוד דבר שרציתי לעשות אותו יותר מאוחר, אבל אין לי ברירה, אצטרך לחשוף אותו היום.

בנוסף לכל העלמות הכספים שאנחנו טענו אותם כבר בשלב של הבקשה לעיקולים, ובית המשפט אישר שאכן הנתבע מעלים מסמכים, נודע לנו לאחרונה שהבית שעליו עשינו עיקול הוצג למכירה. נודע לנו –

כב' השופט:      סליחה שאני קוטע, שני דברים בהקשר הזה, אחד, זה לא מענייני לעסוק בזה בכלל ובדיון היום בפרט. שניים, חוששני שאם יש עיקול, קצת קשה למכור בלי שהמכר יהיה כפוף לעיקול על כל מה שמשתמע מזה, ולכן גם אם המידע הזה נכון, לגופו אני לא מודאג ממנו, אולי להפך; אם מוכרים כפוף לעיקול, אז הכסף, אתם תראו כסף, אמנם בשלב הזה על תנאי, זאת אומרת, הכסף יהיה מונח איפשהו, אבל תראו כסף.

עו"ד לינצר:     אדוני ייתן לנו את הקרדיט. מדובר בעיקול ויש לנו חשש שהוא גורם לחובות רבים נוספים, ולכן הוא צריך זמן. הוא רוצה לגרום לחובות נוספים, לעיקולים רבים נוספים שאנחנו בעצם, נהיה זכאים, אם בהנחה שאנחנו נהיה זכאים כמו כל זכאי אחר, כי בסוף הוא יגיש בקשה לפשיטת רגל. זו דעתי.

כב' השופט:      ראשית,מדובר בספקולציה ובעניין שחורג בעליל.

עו"ד לינצר:     זה נכון.

כב' השופט:      חורג בעליל לא רק מהדיון אלא גם מהתיק. אז בוא נתמקד במה שצריך להתמקד. יש לנו די והותר.

עו"ד לינצר:     בסדר גמור.מה שאני מבקש, אני אבקש את הדברים האופרטיביים. אני מבקש לקבל החלטה מבית המשפט, שכל תעודה רפואית שיכתוב רופא כלשהו, תופנה לבית המשפט, שלא תהיה תעודה רפואית בעלמא, אלא שתהיה תעודה רפואית שמופנית לבית המשפט, שהרופא ידע שהוא מפנה את זה לביתה משפט, ושאכן הוא סובר שבתאריך מסוים שהדיון מתנהל, אז –

כב' השופט:      אני אוסיף נתון. המסמך היותר משמעותי בעיני מבין שני המסמכים שהוצגו לי הבוקר, הוא מכתבו של פרופ' לרפואה, שנושא תאריך של אתמול, מופנה לנשיאת בית המשפט הזה. הוא מסתיים אחרי תיאור רפואי, בסיכום שתי שורות מעל הפסקה שמתחילה במלה "לסיכום" נאמר "לאור כל אלו, הנני מבקש להיענות לבקשתו לדחיית הופעתו בבית המשפט עד לסיום הבירור"… לא אפרט טיב הבירור. הוא מפורט במסמך. .."בבעיות שציינתי לעיל, שאף החמירו לאחרונה."

כלומר, מדובר במסמך, הוא לא חוות דעת אבל הוא מסמך על נייר של מרכז רפואי מכובד, חתום על ידי פרופסור בעל תפקיד בכיר, קונקרטי, לא איזה מנכ"ל בית חולים או משהו, אלא תפקיד רפואי בכיר שמתייחס ישירות למחלות המתוארות במסמך,וזה מה שהוא כותב.

אלה הנתונים שבפני בעת הזו. מה שאדוני רוצה לומר עליהם זה הזמן. אם יש לאדוני מה לומר.

עו"ד לינצר:     יש לי הרבה. אני אומר קצת. גם לפי מה שכבודו התיר לנו לשמוע, אני שומע שמדובר בבירור ולא מדובר בידיעה.כך אני מבין.

כב' השופט:      מדובר בבירור של עניינים על רקע מחלות קיימות מאובחנות פוזיטיבית.

עו"ד לינצר:     כן, אבל מדובר בבירור. יש לי עוד בקשה.

כב' השופט:      מה אדוני מבקש בסוף, אחרי ככלות הכל?

עו"ד לינצר:     נקודה או שתיים לפני הסוף. הנקודה לפני הסוף היא שאני מבקש שבית המשפט ימנה רופא שיבדוק את הנתבע וייתן חוות דעת.

כב' השופט:      זה רעיון. אנחנו נהפוך את זה לתיק נזקי גוף. אחר כך יבקשו לחקור את המומחה. זה לא הולך להיות הכיוון, מר לינצר מכיוון שאני לא הולך להפוך את התיק הזה לתיק שעניינו בירור מצבו הרפואי של הנתבע 1. את זה אני עושה בתביעות של נזקי גוף, או רשלנות רפואית או נזקי גוף אחרים. שם אני מברר את מצבו הרפואי של תובע, אגב. אף פעם לא של נתבע. בכל אופן, נסיט את האנרגיות שלנו ואת הזמן שלנו לזה? לא נראה לי.

עו"ד לינצר:     אם לא נסיט את האנרגיות שלנו לזה, אני לא רואה לאן אנחנו נסיט את האנרגיות שלנו. כך אני רואה את ההתנהלות של הנתבע. אבל, אני הולך בכיוון שאדוני אמר. אדוני שאל אותי מה אני רוצה שאני מתייחס לדיון של היום,

כב' השופט:      יעשה מה שצריך כרגע לעשות.

עו"ד לינצר:     אעשה כפי שאדוני אומר. לטענתנו, אין כל מניעה שהנתבע 1 יהיה מיוצג. הוא היה מיוצג, וגם כאן אנו סוברים שהוא לא מיוצג ביודעין כדי לגרום להשתהות המשפט ולעכב את הדיונים.    אנחנו יודעים שיש לו במשפחה, עורכי דין שיכולים לייצג אותו.

מה שאני מבקש את הדברים האופרטיביים, זה ראשית, לומר שהחקירה הנגדית מסתיימת. הוא ניצל את,

כב' השופט:      נסתיימה בזה? זה מה שאדוני מבקש?

עו"ד לינצר:     זה דבר אחד.

כב' השופט:      חקירה נגדית של התובע?

עו"ד לינצר:     כן. אני מבקש צו הבאה. אני מבקש הוצאות של הדיון היום. אני, בשלב הזה לא אבקש, אני חושב שאני יכול לבקש על פי התקנות, אפילו פסק דין, נדמה לי. אני לא ארחיק לכת בענין הזה. מה שאני מבקש, הוא לראות את הדיון היום כאילו שחקירה נגדית של התובע. אני חושב, אם בשבוע הבא יש דיון,

כב' השופט:      ביום חמישי הבא.

עו"ד לינצר:     ביום חמישי הבא יש דיון. אני משאיר לשיקול דעת בית המשפט אם צריך, לאור ההתנהלות של הנתבע, לבקש ליתן צו הבאה או לא. אבל כאמור, אני מבקש גם שבית המשפט ייתן הוצאות לצורך הדיון היום.

כב' השופט:      אני לא הבנתי עד הסוף מה עמדת אדוני לגבי הדיון הבא. אדוני מבקש שהוא יתקיים במועד המתוכנן?

עו"ד לינצר:     בודאי.

כב' השופט:      תודה. מר טוראל אם אדוני רוצה לנקוט עמדה, כמובן שאדוני יכול, אדוני לא חייב.

עו"ד לינצר:     סליחה, אולי עוד דבר. הדיון יתקיים בשבוע הבא, אבל אני מבקש שהנתבע יודיע כמו שהסכמנו בדיון האחרון, מי העדים שהוא מתכונן להביא לדיון הבא.

כב' השופט:      יש החלטה שיפוטית.

עו"ד לינצר:     בסדר, אבל הוא לא קיים אותה עד היום, ואני לא יודע אם,

כב' השופט:      עד היום הוא לא היה צריך לקיים אותה. הוא הגיש, הודיע שמות. אחד העדים אפילו זומן בטעות פעמיים, מר יהלום ואנחנו נפרדנו ממנו בשבוע שעבר.

עו"ד לינצר:     אחרי שהוא בא הוא ויתר עליו. אחרי שהוא בא פעמיים, הוא ויתר עליו.

כב' השופט:      כן, בסדר.

עו"ד לינצר:     גם כן מראה על ההתנהלות שלו,

כב' השופט:      מר לינצר, אנחנו מערבבים כמה נושאים.

עו"ד לינצר:     נכון.

כב' השופט:      אבל הדרך הכי טובה להיות לא ממוקד ולא לקבל החלטות.

עו"ד לינצר:     אבל הכל מתנקז לעניין אחד, מה שאני רוצה להראות לאדוני שהכל מתנקז לכיוון אחד.

כב' השופט:      אני מבין את הטענה שלכם, אבל הדרך הנכונה כרגע היא לעסוק בכל שאלה בבוא שעתה.

עו"ד לינצר:     אני מקווה.

כב' השופט:      תודה רבה. מר טוראל, אם אדוני רוצה לומר דברים בעניין של מה עושים היום וכו', אז אדוני יכול. אדוני לא חייב לנקוט עמדה בעניין הזה.  ככל שזכור לי, אדוני סיים את חקירתו של התובע.

מר טוראל:       נכון. אין לי שום דבר מה להגיד. אני אף פעם גם לא ביקשתי דחיות של דיונים. התייצבתי.

כב' השופט:      לפחות מאז שאני בתיק שמתי לב וגם הערתי את ההערה הזו, אם אדוני שם לב הבוקר.

מר טוראל:       גם לפני כן.

כב' השופט:      לפני כן אני לא יודע, אבל זה לא הנושא.

מר טוראל:       התייצבתי לדיונים. אני באתי היום ואני אמשיך לבוא מתי שיקבעו.

כב' השופט:      בסדר. ואין לאדוני עמדה.

מר טוראל:       נכון.

עו"ד לינצר:     באופן חריג אני מבקש, אני חושב שהתובעים עצמם רוצים כמה מלים, אם אדוני מוכן לאפשר להם.

כב' השופט:      לא. בחודשים הספורים מאז שהתחלנו לשמוע הוכחות, אנחנו כבר במצב, שנותר לנו דיון אחד וזה לגמר ראיות התביעה, זה שלב יפה ומתקדם בתיק מהסוג הזה על פני התקופה מאז תחילת ההוכחות. השמיעה מתנהלת בקצב שאני יכול לתאר אותו, בלשון המעטה, כמשביע רצון.

עו"ד לינצר:     אנחנו לפני פגרה, אדוני. אני רק מזכיר לאדוני.

כב' השופט:      אבל הפגרה היא נתון, רבותיי כמו שמצב הבריאות של בעל דין הוא נתון. יש נתונים ואנחנו לא יכולים לשנות אותם, אנחנו לא שולטים על מצב הבריאות של אנשים, ואנחנו לא שולטים על השנה.

עו"ד לינצר:     אבל זה לא הגיוני, אדוני. אני חושב שאנחנו רואים את הדברים האלה בעיניים, זה לא הגיוני שאדם במצב רפואי כזה, דווקא אז הוא הולך ומפטר את עורכי הדין שלו ומייצג את עצמו. הרי זה לא סביר. הדברים האלה מדברים בעד עצמם.

כב' השופט:      אני הבנתי. מר לינצר, אילו תיאורטית היה בידי לכפות ייצוג על מר גולדנברג, עדיין היינו מגיעים לאותה צומת, אם לא היום אז בעוד דיון, שניים או שלושה, כשהיה מגיע הרגע שמר גולדנברג עצמו היה צריך לעלות על דוכן העדים. את זה אף אחד לא יכול לעשות במקומו. זה מעמד לא פשוט להיות עד שהוא גם בעל דין, חקירה, אני מרשה לעצמי לנחש, לא יכולה להיות קצרה. והיא תיגע בשורה לא קצרה של עניינים עובדתיים. חלקם מורכבים למדי מבחינה עובדתית גרידא, מורכבים למדי ומתישהו ההגעה לצומת של ההתנגשות בין הרצון לקדם את התיק ולהביאו לגמר, לבין אילוצים בריאותיים שיש לבעל דין, היא ככל שלא מדובר בבעל דין שכבר סיים להעיד, הצומת הזו עוד לפנינו, מה שלא יהיה, גם אם הוא היה מיוצג. גם אם היום היינו מנהלים את הדיון.

עו"ד לינצר:     כבוד בית המשפט רואה, ואני לא רוצה כעורך דין להגיד מחמאות לבית המשפט הנכבד הזה, אני חושב שזה לא ראוי, לכן אני לא אומר. אבל, כולנו רואים את היכולות של הנתבע. הוא כותב מסמכים שצריך להשקיע בהם שעות ריכוז עצומות, שעות רבות,

כב' השופט:      אני מרשה לעצמי,

עו"ד לינצר:     סליחה, גם את החקירה הנגדית שהוא עורך פה בריכוז מלא, ויכולת שליטה על מאות מסמכים. אני חושב שכולנו חווים שהאיש מסוגל ללכת ולהמשיך להתייצב בבית המשפט. כך אני סובר בראייתי שלי, ואני חושב שכולם רואים את זה.

כב' השופט:      אז אני אומר את ראייתי שלי עכשיו. הראיה שלי היא שמר גולדנברג אכן מפגין יכולות מרשימות, גם יחסית לעורך דין, לא כל שכן יחסית למי שאינו עורך דין. יכולות מרשימות של שליטה בחומר, של עיבוד של החומר לצורך ניהול משפט.

יחד עם זאת, עדיין זה לא אומר שמצבו מאפשר לו לעשות את זה ברגע הזה שעות ארוכות ברציפות.

עו"ד לינצר:     אני לא אמרתי ברציפות. אדוני מתחשב בו.

כב' השופט:      אין טענה. גם במסמכים – אני חושף עוד טפח בלי לחשוף הרבה – הרפואיים בפני, אין טענה שהאיש איבד את יכולתו המנטאלית חלילה. הטענות הן מסוג אחר. אף אחד לא מציג אותו כמי שנעשה חסר דעת או חסר יכולות קוגניטיביות. בואו נשים את הדברים בפרופורציות.

עו"ד לינצר:     אדוני, אני מתבייש. אני במצב הזה יחד עם אדוני, גם כעורך דין, במצב שאני עומד עכשיו. אני חושב שזה מצב לא ראוי.

כב' השופט:      מר לינצר, תודה. אני חושב שסיימנו את החלק הזה של הדיון.

עו"ד לינצר:     זה לא פעם אחת. איזה מין דבר זה?

כב' השופט:      אני בעת הזו,

עו"ד לינצר:     כולם מתחשבים בו.

כב' השופט:      החלטה:

  1. ישיבת היום איננה יכולה להתקיים כיוון שהיא נועדה להמשך וסיום היום של חקירתו של מר רובנר, על ידי הנתבע 1, לאחר שמר רובנר כבר נחקר על ידי הנתבע 3 והחקירה מטעם הנתבע 3 הסתיימה. עובדתית לא ניתן לקיים את הדיון היום בהיעדרו של מר גולדנברג. המטרה היחידה שלשמה הוא נועד. עובדתית, אין בפני בקשה לפסק דין, וממילא אינני נותן פסק דין.
  2. בעת הזו אני משאיר את המועד הבא שנקבע, היינו ה- 7.7.2010 בשעה 09.00 בעינו, אלא אם כן תינתן החלטה אחרת עד אז ותובא לידיעת הצדדים. ברירת המחדל היא, בהיעדר החלטה אחרת, ביום חמישי הבא ב- 09.00 הדיון הבא במיוחד למטרה שלשמה נועד הדיון היום, היינו: סיום חקירתו הנגדית של מר רובנר מטעם הנתבעים 1 ו-2 וגם לחקירתו החוזרת ככל שיש כזו,עוד באותו דיון על מנת שבסוף הדיון הבא נוכל לשמוע מפי מר לינצר את צמד המלים "אלו עדיי" ולקבוע לשמיעת ראיות ההגנה. ממילא אנחנו כולנו מבינים שראיות ההגנה תוכלנה להישמע, בכל תרחיש, רק אחרי הפגרה, ולכן בתום הדיון הבא אני אתן גם את ההוראות מבחינת סדר שמיעת עדי ההגנה למיניהם, על מנת שיוכלו לבוא מוכנים לכל דיון, ונקבע מועדים.

                       נושא הוצאות הדיון היום – אני כרגע מעדיף לא להחליט בו. אני אחליט בו בדיון הבא ביום חמישי הבא. תודה רבה.

תובעת 1:         מדוע איני מקבלת רשות דיבור? (ניסיונה של זהבה רובנר להתערב בדיון לאחר שסירבה בגיבוי השופט בדימוס מנהיים להעיד במשפט למרות שבפועל החזיקה את המניות בחברה שייסד גולדנברג פסי)

כב' השופט:      התובעת 1 היא בעלת דין מיוצגת, ומי שטוען בשם בעל דין מיוצג הוא עורך הדין, עושה זאת ככל שהוא מוצא לנכון, ואני לא מגביל הרבה את הטיעון, אלא באותה מינימאלית שלדעתי דרושה. כך אני נוהג גם לגבי שאר בעלי הדין, אם כי לגביהם אני נוהג קצת יותר ליברליות משום שהם אינם עורכי דין והם לא מיוצגים.

הזמן של בעל דין מיוצג לדבר, זה אם הוא בוחר לעלות על דוכן העדים, התובעת 1 בחרה לא לעלות על דוכן העדים, וזו זכותה וזהו.

תודה רבה.

– תום הדיון –

התייחסות המומחים בחוות הדעת לעניין חמור זה מובאת בסעיף 15:

  1. השופט גמר דעתו טרם סיום שלב הצגת הראיות:

נסיים את סקירת העובדות בהוכחות מעל לספק סביר כי לכאורה גמר השופט דעתו אף שטרם הסתיימה מסכת ראיות התובעים וטרם החל המסכת ראיות ההגנה.

15.1 בדיון שנערך ביום 1.7.2010 העיר השופט בתשובה לדברי ב"כ התובעים את הדברים הבאים: "עו"ד לינצר: …בנוסף לכל העלמות הכספים שאנחנו טענו אותם כבר בשל בשל הבקשה לעיקולים, ובית המשפט אישר שאכן הנתבע מעלים מסמכים, נודע לנו לאחרונה שהבית שעליו עשינו עיקול הוצג למכירה. נודע לנו. כב' השופט: סליחה שאני קוטע, שני דברים בה קשר הזה, אחד, זה לא מענייני לעסוק בזה בכלל ובדיון היום בפרט. שניים, חוששני שאם יש עיקול, קצת קשה למכור בלי שהמכר יהיה כפוף לעיקול על כל מה שמשתמע מזה, ולכן גם אם המידע הזה נכון, לגופו אני לא מודאג ממנו, אולי להפך; אם מוכרים כפוף לעיקול, אז הכסף, אתם תראו כסף, אמנם בשלב הזה על תנאי, זאת אומרת, הכסף יהיה מונח איפשהו, אבל תראו כסף." (עמ' 439, שורה 22 – עמ' 440, שורה 6, ההדגשה לא במקור, מ.ג., א.ג.). הנה ב"כ התובעים שם בפי השופט אמירה משמעותית ביותר, לפיה מר גולדנברג העלים מסמכים וזאת עוד בטרם העיד מר גולדנברג ובטרם נחקר אודות מסמכים שלטענת עו"ד לינצר הסתיר, והשופט לא הגיב להערתו זו ולא העיר לו כי עניין זה טרם הוכח. בהמשך, במענה לאמירתו זו של עו"ד לינצר, הבטיח השופט לתובעים "אתם תראו כסף…אבל תראו את הכסף", זאת אף שטרם נסתיימה מסכת התביעה ובוודאי בטרם החלה מסכת ההגנה, ואולי הצדק עם הנתבע, עם מר גולדנברג, והתביעה תדחה. כלומר הוכח שהשופט גמר דעתו בשלב מוקדם מאוד במשפט, וכמובן שגמירות דעתו זו היא נגד מר גולדנברג. והיה וייטען כי השופט סייג את דבריו בהוסיפו "אמנם בשלב הזה על תנאי", אך בולט לעין כיד בריו אלה נאמרו לאחר שהבין השופט את משמעות אמירתו, וכן מיהר וסייג אותה, אולם הסתייגותו אינה מעצם האמירה "אתם תראו את הכסף" בטרם הוכחה התביעה, אלא מהקושי לגבות ועקב הטלת עיקול על כספי מר גולדנברג. כפי שניתן להבין מהסיפא לדבריו, בה הוא מדגיש: "זאת אומרת, הכסף יהיה מונח איפשהו, אבל תראו כסף". יצוין כי דיון זה היה הדיון בו קיבל השופט את בקשת מר גולדנברג לדחיית הדיון עקב מצבו הרפואי, שבסופו קבע מועד נדחה להמשך חקירתו הנגדית של התובע ע"י מר גולדנברג, ובטרם נתבקש ליתן פסק דין בהעדר.

.

..

בבית משפט מחוזי                                                                                                ת.א. 10870-12-08

מרכז                                                                       הבקשה קבועה בפני כב' הנשיאה השופטת גרסטל                                 

בענין:                          

1. פסי גולדנברג

2. פ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ

————————————————————                        

המבקשים

הנתבעים 1-2

– נ ג ד –

1. זהבה רובנר

2. דוד רובנר

ע"י ב"כ עוה"ד שמואל א. לינצר מרח' מנחם בגין 7 רמת גן 52521

טלפון: 03-7519988 פקס: 03-7511332

המשיבים

התובעים 1 ו-2                                                                                                                            

דורון טוראל

רח' פרופ' נחום 10 ראשון לציון

טל' 0507-425474

המשיב

נתבע 3   

בקשה דחופה לעיכוב הליכים מחשש למחטף, בעקבות החלטות כב' השופט בישיבה מיום 8.7.2010

בקשה דחופה מכב' נשיאת בית המשפטת השופטת גרסטל לקבלת החלטה בעניין השהיית כב' השופט שאול מנהיים מניהול התיק 

בהמשך לניסיונותיו הנואשים של המבקש בכל דרך לדחות את הדיון שנקבע ליום 8.7.2010 עקב מצב בריאותו ובהסתמך על בקשותיו של רופאיו והמסמכים שהומצאו לבית המשפט הנכבד, כב' השופט לא דחה את הדיון למרות שהמבקש לא התייצב לדיון בהמשך להודעתו לבית המשפט שלא יוכל לקיים את חקירת התובע במצבו ומהסיבות הרפואיות שהובאו לפניו בהרחבה יתרה. במהלך הדיון נתן כב' השופט מספר החלטות שנודף מהם ריח של מחטף כנגד המבקש, בהמשך לרצף האירועים הבלתי מתקבלים על הדעת בהתנהגותו של כב' השופט כלפיי המבקש, אשר הועלו הן בהודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות לבית המשפט העליון והן, בפני כב' נשיאת בית המשפט הנכבד השופטת גרסטל.

  1. המבקש חזר ופנה לבית המשפט הנכבד בבקשה לדחות את הדיון שנקבע ליום 8.7.2010 מהסיבות שפורטו בבקשתו.
  2. המבקש שהיה רתוק למיטתו כמעט כבשגרה, לא הגיע לדיון לאחר ששלח את הודעתו לבית המשפט.
  3. כב' השופט דחה את בקשותיו של המבקש בטענות לא מבוססות ומוטעות.

הישיבה וההחלטה ההזויה מיום 8.7.2010

  1. הישיבה ביום 8.7.2010, הוקלטה ופרוטוקול הישיבה טרם הומצא למבקש.
  2. כל הפרטים המצוינים הועברו לידיעתו של המבקש מנתבע 3 שנכח בישיבה.
  3. ביום 24.6.2010 וביום 1.7.2010, קבע כב' השופט שביום 8.7.2010 יסיים המבקש את חקירתו של התובע.

לדוגמא מפרוטוקול הדיון מיום 24.6.2010 עמ' 434

כב' השופט:      טוב, תודה. אני רק מחזיר את הטופס האחרון שאדוני שאל עליו.

                       אנחנו נסיים בזה את ישיבת היום. אני חוזר ומזכיר שבישיבה הבאה הקבועה ליום ה' הקרוב, בעוד שבוע מהיום אנחנו נסיים את חקירתו הנגדית של מר רובנר, ואני מודיע את זה היום על מנת שמר גולדנברג יערך לכך בשבוע הקרוב, שהחקירה תהיה כזו שהוא יספיק לשאול כל מה שצריך באמת לשאול בדיון הבא. תודה רבה.

  1. כב' השופט ציין בהחלטתו ביום 1.7.2010 שעדותם של עדי ההגנה יישמעו לאחר הפגרה במועדים שטרם נקבעו.
  1. בישיבה ביום 8.7.2010 פנה ב"כ התובעים לכב' השופט וביקש לקבל פס"ד בתיק.
  1. החלטות כב' השופט מיום 8.7.2010: 

24.1 – הסתיים תהליך העדת העדים.

24.2 – השלמת חקירתו של התובע לא תתקיים.

24.3 – לא יושמעו עדי ההגנה.

24.4 – ב"כ התובעים יגישו את סיכומיהם עד ליום 18.7.2010 !

24.5 – המבקש יגיש את סיכומיו עד ליום 26.7.2010 ! 

  1. החלטת השופט על תתי סעיפיה מעידה, על ניסיון בוטה להכשיל את המבקש שאינו מיוצג בל כורחו בהליך המשפטי, שעל פניו נראה מנוהל ומנווט על בסיס הדורש בחינה וחקר מעבר לקביעות משפטיות מקובלות.
  1. ב"כ התובעים הודיע לפרוטוקול שככל הנראה תימחק התביעה כנגד הנתבע 3. 
  1. במשך להחלטתו של כב' השופט יש לזכור, התביעה הקנטרנית שהוגשה כנגד המבקש עולה על 11 מיליון ₪. 
  1. לו בחר כב' השופט להטיל סנקציה כלפיי המבקש  על העובדה שלא התייצב לדיון למרות המצב הבריאותי המתואר בהרחבה והאישורים הרפואיים שהיו מונחים לפניו, יכול היה לאמץ סנקציות אחרות.
  1. העובדה שמסכת עדי ההגנה טרם נשמעה ונקבעה להישמע רק אחרי הפגרה, מעידה שכב' השופט "חיפש" אמתלה להעמיד את המבקש בפני מצב בלתי אפשרי, למנוע ממנו את זכויותיו המשפטיות ולחזור ולהצביע על משוא הפנים כלפיי המבקש.
  1. החלטת כב' השופט מעידה בפעם המי יודע כמה, עד כמה התנהלות התיק מוכתמת מתוכננת ופסולה ומעידה כי דעתו של כב' השופט נעולה בבריח כבד.
  1. לא ניתן להתעלם כעולה מהרצף הכרונולוגי של האירועים המתועדים, שכב' השופט הוביל את  ההליך, למטרה אותה הכתיב וסימן לעצמו עם קבלת התיק לידיו, מסיבותיו, כפי שעולה מרצף האירועים  העובדתיים המועלים ע"י  המבקש בחומרים  המצויים בפני  בית המשפט הנכבד, סיום ההליך לפני הפגרה, חסימת המבקש מלהעיד את עדיו ורמיסת המבקש.
  1. המבקש לא יתפלא להיווכח שסיכומיהם של ב"כ התובעים כבר מוכנים. בצעד מדהים ומתוכנן היטב מבחינתם של התובעים, התובעים ויתרו להעיד את המבקש ואת נתבע 3 לאחר שהטיחו בהם האשמות קשות ביותר בדבר מעשייה הונאה ומרמה, בכתב התביעה האסטרונומי שהגישו נגדם, ע"ס העולה על 11 מיליון ₪.
  1. המבקש לא ישתומם אם יימצא שפס"ד ערוך ומוכן.
  1. המבקש אינו מסתיר את העובדה שהנו מצוי בסערת חושים ורגשות, כאשר מצבו הכללי ירוד וחסר אנרגיות. השתלשלות כל האירועים שעברו עד עתה על המבקש, מצידו של כב' השופט שהובאו לידיעת כב' הנשיאה, מעלה תהיות שונות, לגביי הסיבות המניעות את כב' השופט להתנהג כפי שהוא נוהג. מעבר ליצר הנקמה של כב' השופט, המשפיע על התנהגותו לאחר הגשת הערעור לבית המשפט העליון, נשאלת השאלה, מה היו המניעים הראשונים של כב' השופט לנהוג במבקש כפי שנהג במקרים הרבים המצוינים בערעור עצמו ?
  1. במטרה לנסות ולאתר חומרים שיצדיקו את תביעתם ההזויה, בתקופה האחרונה פנו התובעים לבית המשפט של הפירוק, בבקשה לעיין במסמכי החברה המצויים אצל מפרק החברה מזה למעלה מ -10 שנים ובימים האחרונים סרקו את החומרים, בניסיונם "לתת תוכן" לתביעתם הקנטרנית. לאור בקשתם, ברור שגם ניסיונם זה לא העלה חרס בידם. 

סיכום

  1. כב' השופט אינו מסוגל לשפוט את המבקש משפט צדק וההליך אינו הליך הוגן, נהפכו,

       כב' השופט מתנהג שוב ושוב במשוא פנים כלפיי המבקש.

  1. כב' השופט אשר דעתו נעולה כלפיי המבקש בצורה חמורה, אינו מסוגל לדון באובייקטיביות וניטראליות בבקשות המוגשות על ידי המבקש לרבות המעוגנות במסמכים רפואיים.
  2. כב' השופט רומס שוב ושוב את כל  זכויותיו  של  המבקש  ומפליא בקיצוניות המאפיינת את התנהגותו, סגנון דיבורו והחלטותיו כלפיי המבקש בכל עת מחדש.
  1. השתלשלות האירועים הצפופים בניהול ההליך הבלתי מתקבל על הדעת מצידו של כב' השופט כלפיי המבקש, חייבת להיפסק ולהיבדק. המבקש משלם מחיר בריאותי כבד ביותר לנוכח ההשפלות החוזרות ונשנות כלפיו מצידו של כב' השופט מבלי להתייחס להיבטים אחרים.
  1. כב' השופט ממרום עמדתו והעוצמה המוענקת בידיו, דוחק את המבקש לחוסר יכולת להתמודד, בשילוב  שנוצר עם סבלו  הפיסי והנפשי ולתחושת  ההתעללות  המתמשכת כנגדו.
  1. בהחלטתו מיום 8.7.2010 כב' השופט קיבע ונתן תוקף של ממש לכל טענותיו של המבקש כלפיו כפי שנטענו ע"י המבקש בפני כב' נשיאת בית משפט נכבד זה.

הבקשות מכב' נשיאת בית המשפט השופטת גרסטל

  1. במצב המתואר שההליך מצביע על מחטף משפטי של ממש כלפיי המבקש, המבקש חוזר ומבקש מבית המשפט הנכבד לעכב את ההליכים ללא דיחוי.
  1. הנזקים המוחשיים העלולים להיגרם למבקש ברורים ולמרות היותו לא מיוצג וחסר יכולת להישען על אסמכתאות משפטיות התומכות בבקשותיו, הבקשה לעיכוב ההליכים בשלב זה נדרשת, הכרחית ומהותית ביותר.
  1. בית המשפט הנכבד, מתבקש להיענות לבקשת המבקש במקביל לעיכוב ההליכים ובחינת ההתנהלות בתיק בצורה מעמיקה השלכותיה, מניעיה והיבטים אחרים הנובעים מתוצאותיה להשהות את המשך ההליך בפני כב' השופט מנהיים.
  1. בהמשך לראיות המובאות בפני בית המשפט הנכבד המצדיקות את העברת כב' השופט מניהול ההליך תתבקש כב' הנשיאה לבטל את החלטתו האחרונה של כב' השופט מיום 8.7.2010 ולקבוע לאור השתלשלות האירועים החמורים, החלטות הנוגעות לשמיעת התיק בפני כב' שופט לרבות לגביי החלטות ביניים שניתנו אשר נתנו והטעו את ההליך לכיוון הנבחר של כב' השופט, המתוארות בהרחבה בבקשותיו של המבקש.
  1. המבקש מבקש הזדמנות מכב' הנשיאה הנכבדה, להשמיע את טיעוניו בפניה.
  1. כב' הנשיאה מתבקשת לתת כל סעד אחר שיימצא לנכון על ידה, על מנת להגן על המבקש מתוצאות ההליך הלא הוגן והנקמני המתנהל כנגדו.

מין הדין ומן הצדק להיעתר לבקשות.

          __________                                                                                                        __________

             תאריך                                                                                                           בשם המבקשים

                                                                                                                                  גולדנברג פסי

.

רובנר דוד העריך את חברת מולטימדיה קיד שייסד גולדנברג פסי לפני כניסתו לשותפות בחברה, בנסיבות המתוארות בתצהיר עדות ראשית של גולדנברג, המצורף בבלוג, ב – 6-8 מיליון דולר, הערכה שהייתה מונחת לפני השופט בדימוס שאול מנהיים, כמו גם תצהיר עדות ראשית של גולדנברג בו מתוארות הנסיבות שרובנר ושותפיו גרמו להתרסקותה של החברה כמו גם חברות נוספות באותם זמנים, בהמשך לחקירת נסד"ק שהתנהלה נגדם!

הערכה רובנר

חברת ערעז ארז מומחית בתחום הערכת חברות, ערכה הערכת שווי לחברתו של גולדנברג פסי מולטימדיה קיד, לפני כניסתו של רובנר וחבריו לחברה וקבעה שערכה בין 19.1-20.1 מיליון דולר!

 

הערכת שווי ממק1הערכת שווי ממק2

בשיאה החברה שנסחרה בנסד"ק,  אותה ייסד גולדנברג פסי הייתה שווה למעלה מ – 270 מיליון דולר לפני שרובנר ושותפיו האמריקאים אתם הסתכסך, גרמו לריסוקה כמתואר בתצהיר עדות ראשי של גולדנברג פסי המצורף לבלוג זה.

שווי ממק בנסדק

 

 .

מתוך תצהיר עדות ראשית שהגיש גולדנברג פסי לבית המשפט, מצורף במלואו בבלוג.

 מקרא: התובע 2 – דוד רובנר.

            ממ"ק – מולטימדיה קיד החברה שייסד פסי גולדנברג.

            חב' ג'נקון – החברה הנסחרת בארה"ב אתה בוצעה החלפת המניות עם ממ"ק ובכך התאפשר

                               לממ"ק להפוך לחברה ציבורית.

             עמותה – עזר מציון.

             אני – גולדנברג פסי.

התובע 2 ושותפיו לא שקטו על שמריהם ופעלו ללא לאות למצוא שלד בורסאי אחר על מנת להוציא את רעיון המיזוג במהופך אל הפועל על מנת לגרוף כספים קלים. תחת כסות של מהלך איתור השלד הבורסאי, הביאו התובעים ושותפיהם לחתימת הסכם (מיום 25.8.99) עם חברה בשם Allied International Inc., יחד עם תשעה גופים נוספים, לפיו התחייבה ממ"ק להעניק לאותם גופים אופציות בחברה, אשר יהפכו למניות בחברה הציבורית עם ביצוע המיזוג.

הנימוק הפורמאלי להקצאת המניות היה "דמי תיווך" בין ממ"ק לבין השלד הבורסאי עימו התמזגה החברה.

בין גופים אלה ניתן למנות את חברת Allied שהזכרנו לעיל, שותפות עלומה מקולוראדו, את ארווין קטסוף (חרדי המתגורר בארה"ב, אליו עוד נתייחס בהמשך), דדי גראוכר (מקורבו של התובע 2), גופים חרדיים כמו עזר מציון ואגודה בשם אחוה, צדקה וחסד ואנשים וחברות נוספים. למיטב הבנתי, כל הגופים הללו קשורים בצורה כזו או אחרת לרובנר, בודנר והברפלד או למי מהם, והקצאת המניות נועדה להטיב עם מקורביהם או להוות מקור לקבלת רווחים כספיים גדולים, בעקיפין וכפי שהסתבר מאוחר יותר להלבנת כספים.

למותר לציין, כי אני לא עסקתי כלל בסוגיה זו, אשר נוהלה כולה על ידי התובע 2, בודנר, הברפלד ובאי כוחם.

  1. נציין, כי מלבד המעורבות בניהול החברה, היה מעורב התובע 2 בהענקת הטבות הנאה משמעותיות למקורבים. כך, הוא גרם לכך שביתו הועסקה בחברה, בלי שניתן לכך אישור כנדרש על פי הסכם הקצאת המניות וזאת מיד לאחר תחילת חקירת נאסד"ק. כמו כן הוא כפה על החברה להעסיק מקורבים נוספים בתפקידים שונים, כולל בארה"ב, וכן למסור, חינם אין כסף, מערכות למידה למקורבים ולבני משפחתו מדרגה ראשונה. כמו כן, הוא כפה על החברה הוצאות שונות עבור מקורביו. כך, למשל, בתקופה מסוימת שימשו חדרים במשרדי החברה את עמותת עזר מציון, עמותה שגם זכתה לקבל מניות בחברה הציבורית בצורה תמוהה למדי, לרבות העמסת הוצאות שונות עבור תשלום שכירות, צרכי מחשב, ריהוט, מיסים, הכנת אתר אינטראקטיבי לידיד משפחתו של התובעים 2 ללא תמורה, הכנת מצגת לחמתו של תובע 2 שהיא אימה של תובעת 1, ללא תמורה וכו'.

כפי שעולה מפרסומים בעיתונות ומביקור שערכתי במשרדי השותפים האמריקאיים כתובת עמותת עזר מציון היא במשרדי השותפים האמריקאיים בניו-יורק או בביתו של מי מהם.

סך כל העלויות לחברה בגין העסקת מקורביו של התובע 2 ובגין הוצאות שהוציאה החברה עבור מקורביו עמד על למעלה מ- 300,000 דולר.

  1. במסגרת ההוצאות הבלתי נחוצות לפעילותה של חברה הורה תובע 2 לאפשר לעמותה עזר מציון לפעול מתוך משרדיה של החברה. לאור דרישתו הוקצה מקום ייעודי לשם כך ונרכש ציוד רב למטרה זו בלבד. בנוסף הוזמן קן טלפון ייעודי לצרכי העמותה. החברה נשאה בעלות הכנת רשת מחשבים ייעודית לעמותה. מצ"ב מסמכים בכתב ידה של מנהלת הכספים של החברה סימה משאל בכל הקשור להוצאות הייעודיות לצורך מילוי דרישתו זו של תובע 2. כזכור שמה של עמותה זו הוזכר בשני הקשרים לגביי החברה, העמותה קיבלה מתובע 2 מניות בחברה הציבורית ומשרדי החברה בארה"ב שכנו בתוך משרדיהם של השותפים האמריקאיים בודנר והברפלד.

מעבר להוצאות המוזכרות החברה שילמה עבור פעילותה של העמותה ממשרדי החברה בפ"ת, מיסי עירייה, חשמל, ניקיון, כיבוד, אירוח ועוד הוצאות נכבדות נוספות.

מצורף ומסומן, 2.167, בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהיר מיום 7.9.09.

  • ביום 25.8.1999 נחתם מסמך העקרונות עם חב' ג'נקון.

   מצורף ומסומן 2.12 בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי

   המסמכים בתצהירי מיום 9.8.09.

    חלוקת המניות בג'נקון כללה מתווכים שונים הקשורים לתובעים ושותפיהם לדוגמא :

    גב' מלכה סנד, הרב קצהוף, עזר מציון ורבים אחרים שלא היה להם כל קשר לחברה.

   מצורף ומסומן 2.13 בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי

   המסמכים בתצהירי מיום 9.8.09.

מתוך הסכם ההקצאה לעמותת עזר מציון, עליו חתומים זהבה ודוד רובנר

עזר מציון הקצאה 1 עזר מציון הקצאה 2

..

בבית משפט המחוזי                                                                                         ת.א. 10870-12-08

מרכז                                                                                                               קבוע ליום 2.5.2010

                                                                                                       בפני כב השופט אברהם יעקב

בענין:                          

1. פסי גולדנברג

2. פ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ

———————————————————–                                      

המבקשים

הנתבעים 1-2 

– נ ג ד –

1. זהבה רובנר

2. דוד רובנר

ע"י ב"כ עוה"ד שמואל א. לינצר מרח' מנחם בגין 7 רמת גן 52521

טלפון: 03-7519988 פקס: 03-7511332

המשיבים

התובעים

דורון טוראל

פרופ' נחום 10 ראשון לציון

משיב פורמאלי

בקשה להוצאת תצהירי העדות הראשית מטעם התובעים מתיק בית המשפט

בית המשפט הנכבד מתבקש בזה להורות על הוצאת תצהירי העדות הראשית אשר הוגשו לבית המשפט ביום 7.12.09 מתיק בית המשפט ע"י התובעים. 

ואלה הם נימוקיה של הבקשה:

  1. ביום 18.12.2005 הוגש תצהיר לבית המשפט הנכבד בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד ע"י תובע 2 בשמו ובשם תובעת 1.
  2. התצהיר התיימר להציג בפניי בית המשפט הנכבד תמונה אמינה, שקופה ומבוססת כנגד הנתבעים לרבות פירוט מדויק על השתלשלות האירועים שהביאו להגשת כתב התביעה.
  3. נדגיש ונזכיר כי עסקינן בתביעה כספית על סך של למעלה מ-11 מיליון ₪, המתייחסת לתקופה שלפני כ-12 שנה וכוללת טענות קשות בדבר מעשי תרמית, זיופים, עסקאות פיקטיביות וכו'.
  4. ביום 7.12.2009 הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם התובעים לבית המשפט הנכבד ע"י תובע 2 בשמו ובשם תובעת 1.
  5. השוני המהותי הרב בין התצהירים בנקודות הבסיס עליהם נשענת התביעה הנקמנית של התובעים כנגד הנתבעים כפי שפורט בהרחבה בחומרים שהוצגו בפני בית המשפט הנכבד, מעיד על כוונותיהם של התובעים בשלב הגשת הבקשה לבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד, להטעות את בית המשפט הנכבד ולהסתיר ממנו מידע חשוב, חיוני ומהותי בעל ערך רב.
  6. ערכו של התצהיר שניתן ע"י תובע 2 בשמו ובשם תובעת 1 בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד, בו המצהיר מתחייב להציג את כל המידע שברשותו בשקיפות מלאה, בניקיון כפיים, הנו בעל ערך גבוה יותר ממשקלו של תצהיר עדות ראשית.
  7. התובעים הסתירו בתצהיר שהגישו לבית המשפט הנכבד בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד, מידע חיוני, מהותי ובעל ערך משמעותי מעיני בית המשפט הנכבד שהיה ברשותם, מידע שגולה לבית המשפט ע"י הנתבעים בהליכים השונים לאחר תצהיר התובעים בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד.
  8. כשנוכחו התובעים מחוסר בררה שהמידע החיוני, המהותי ובעל המשקל הרב אשר הסתירו מבית המשפט הנכבד בצורה סדורה ומתוכננת היטב, יכול לפעול כנגדם, בחרו לפתע התובעים בתצהיר עדות ראשית, לשנות את גרסתם ולהציג בפני בית המשפט הנכבד תוספות מהותיות מתוך שלל החומר שגולה ע"י הנתבעים.
  9. חמורה ביותר התנהגותם של התובעים אשר הסתירו מבית המשפט אינפורמציות שהיו בידיהם בלבד, אינפורמציות מהותיות שיכלו ללא ספק לשנות מקצה לקצה את אופן הצגת טענותיהם השקריות והמטעות בפני כבוד בית המשפט הנכבד.

דוגמאות בולטות לשינויים המהותיים בין התצהירים והטעיית בית המשפט הנכבד 

  1. להלן תמצית העובדות שביכרו התובעים להסתיר מעיני בית המשפט הנכבד:
  1. הסתרת בדיקת הנאותות 

התובעים הסתירו מבית המשפט הנכבד בתצהיר שהגישו בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד את העובדה המהותית והחשובה, כי טרם כניסת התובעת 1 לממ"ק בוצעה על ידם בדיקת נאותות מעמיקה ומקיפה בכל התחומים ע"י משרד רו"ח קסלמן וקסלמן, במקביל לבדיקת נאותות משפטית שנערכה ע"י אחרים.

לאחר שנושא מהותי חשוב זה, המשמיט מתחת לרגליהם של התובעים חלק נכבד מטענותיהם השקריות גולה לבית המשפט ע"י הנתבעים בהליכים השונים, מתייחסים התובעים לנושא בהרחבה יחסית בתצהיר עדות ראשית עמ' 4 סעיף ד', תחת הכותרת " חוסר תום לב של הנתבע בניהול משא ומן לקראת כריתת חוזה", החל עמ' 5 מסעיף 23  סעיף 30.

נושא מהותי זה אשר הוסתר ע"י התובעים מעיניי בית המשפט, משתרע בתצהיר עדות ראשית של תובע 2 על פני כעמוד ושליש. 

תמצית הנושא

בבדיקה של משרד רו"ח קסלמן וקסלמן הועסקו 4 בודקים מקצועיים. נבדקו ממ"ק ופ.מ.ד. על קרביהן; נבדקו לעומק כל ההתקשרויות של ממ"ק עם כל גורם שהוא; נבדקו הנתונים העסקיים והפיננסיים של החברה; פעמים רבות ביקשו מבצעי בדיקת הנאותות נתונים, מסמכים ותשובות נוספות, וכל מבוקשם ניתן להם במלואו. בדיקת הנאותות החלה בחודש ספטמבר 1997 ונמשכה עד לחתימת הסכם הקצאת המניות בחודש פברואר 1998 (למעלה מ-5 חודשים). משרד קסלמן הגיש לתובע 2 הערכת שווי של ממ"ק.

בדיקת הנאותות נערכה מול עו"ד החברה, משרד רו"ח של החברה, הנה"ח של החברה, אנשי הכספים,יחידת הייצור, ספקים, עובדים וכל גורם אחר שהתבקש על ידי הבודקים.

כמו כן נערכו ע"י התובעים ושותפיהם בדיקות נאותות משפטיות בטרם כניסת תובעת 2 לשותפת.

בית המשפט הנכבד מופנה לתצהיר עדות ראשית של הנתבעים עמ' 27 סעיף 106.

בית המשפט הנכבד מופנה להסבר מפורט הנתמך במסמכים רבים בעניין, בתצהיר הנתבעים 1-2 בבקשה לביטול העיקולים ובתצהיר עדות ראשית של נתבעים 1-2.

בית המשפט הנכבד מופנה לתצהיר עדות ראשית של הנתבעים עמ' 27 סעיף 101.

בית המשפט הנכבד מופנה לתצהיר עדות ראשית של הנתבעים עמ' 96 סעיף 374.

כל החומרים הרבים, שגולו ע"י הנתבעים הקשורים בבדיקת הנאותות היו ברשותם של התובעים ערב הגשת התביעה ושנים קודם לכן. התובעים, הסתירו תקופה ארוכה את הערכת השווי שנערכה ע"י משרד רו"ח קסלמן וקסלמן מעיני בית המשפט הנכבד ומאחרים, במטרה להונות, להטעות וליצור מצגי שווא על מנת להשיג את מטרתם במסע הנקמה נגד הנתבעים.

  1. הסתרת מידע מבית המשפט הנכבד שהיה בידיי התובעים בלבד, במטרה להשחיר את פני הנתבעים ולהשיג עיקול זמני על נכסיהם 
  • – במסגרת הבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד הגיש תובע 2 תצהיר בשמו ובשם תובעת 1.
  • – בסעיף 46 לתצהירו עמ' 8 מתייחס התובע להסכם בין החברה לבין עמותת עדי עד במסגרתו תקבל החברה מהעמותה 2,770,000$. תובע 2 מסתיר מבית המשפט הנכבד את נתוני ההוצאות המינימאליות שמצוינות בבדיקת הנאותות בגין הסכם זה, על מנת להעצים ולהטעות את בית המשפט. 
  • – התובע מסתיר מעיניי בית המשפט שהכספים היו אמורים להתקבל מתרומות שהיו אמורות להתקבל אצל העמותה. 
  • אין חולק שבמועד החתימה על התצהיר ביום 16.12.2005 בדיקת הנאותות שנערכה עבור התובעים ע"י משרד רו"ח קסלמן קסלמן הייתה בידיו. טיוטת בדיקת הנאותות הוגשה לתובעים בחודש נובמבר 97. מצ"ב לתצהיר עדות ראשית של תובע 2 ומסומן כא'. 
  • – בדיקת הנאותות שנערכה בנובמבר 97 עבור התובעים צורפה לתצהיר עדות ראשית של תובע 2 מיום 7.12.2009 בהמשך להתערבותו של בית המשפט הנכבד. בדיקה זו הוסתרה בקנאות מהנתבעים במהלך כל השנים. 
  • – בבדיקת הנאותות שנערכה ע"י רו"ח קסלמן וקסלמן קיימים נתונים המתייחסים לפרויקט עדי עד. 
  • – מחוסר בררה ובצר לו חושף תובע 2 בתצהיר עדות ראשית מיום 7.12.2009 טפח מהיקף הכספים שהיו אמורים להגיע, אם בכלל לחברה מהתקשרות עם עמותת עדי עד נתונים אותם הסתיר מבית המשפט.
  • – בסעיף 47 לתצהיר עדות ראשית של תובע 2 עמ' 6, מציג תובע 2 מחוסר בררה תחשיב שפוטנציאל ההכנסות מההסכם עם עדי עד היה אמור להניב לחברה רווח שלמעלה מ – 600,000$ בלבד, נתון חלקי פשטני מוגזם, זאת בהמשך לתחשיב שמציג התובע בעצמו מתוך בדיקת הנאותות שבידו, שסך ההוצאות הבסיסיות בגין הפרויקט לחברה יעמדו ע"ס 2,149,000 $. 
  • התובעים אשר החזיקו בלעדית בבדיקת הנאותות, הטעו פעם נוספת במצח נחושה את בית המשפט הנכבד. בתצהיר שצורף על ידי התובעים בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד במטרה להרשים את בית המשפט, בחר התובע 2 כהרגלו לעוות את המידע שברשותו, להסתיר מידע חיוני ולהציג תמונה שקרית וחלקית בפני בית המשפט הנכבד, להשגת מטרותיו.
  • – אי הצגת בדיקת הנאותות והנתונים המופיעים בו בתצהיר שצורף על ידי התובעים בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד והצגת נתונים סלקטיביים חלקיים מכוונים, פגעו ביכולת הנתבעים להתגונן כראוי בתהליך הבקשה להסרת צו העיקול הזמני שהוצא במרמה מבית המשפט. 
  1. הסתרת מידע אודות זהות השותפים מארה"ב 

רק לאחר שגולה לבית המשפט ע"י הנתבעים שלשותפיהם של התובעים בעסקה לה"ה בודנר והוברפלד עבר מפוקפק הכולל עבירות על חוקי ניירות הערך האמריקאיים, הרשעות ותביעות אזרחיות בתחום זה, פסילה סטטוטורית מעבודה בחברות ברוקרים השייכים להתאחדות סוחרי ניירות הערך בארה"ב (הגוף המפעיל את בורסת נאסד"ק), הרשעה בגין זיוף מסמכים במטרה לבצע הונאה ועוד, עובדה שגרמה לנזקים עצומים לחברה, התייחסו התובעים לכך בתצהיר עדות ראשית עמ' 19 סעיף 161.

מידע זה היה בידי התובעים לאורך כל התקופה הרלוונטית והוסתר מעיני בית המשפט הנכבד. מחוסר בררה תובע 2 מודה בתצהירו שהמידע הרלוונטי היה בידיו לפחות החל מחודש יוני 2000 דבר שלא הפריע לתובע 2 בעזות מצח אופיינית להסתירו מעיני בית המשפט הנכבד עד ליום –  7.12.2009!

  1. ניסיון התובעים לשנות את גרסותיהם – הסתרת מידע 

רק לאחר שגולה לבית המשפט ע"י הנתבעים, שהתובעים העבירו לידי הנתבעים את הערכתם לגביי שוויה של החברה, עוד לפני בדיקת הנאותות, נאלץ תובע 2 בתצהיר עדות ראשית להודות בהתכתבות בין הצדדים, באמצו כדרכו דרך פתלתלה, רוויה בפרשנות זולה שמטרתה אחת, טשטוש והטעייה של בית המשפט הנכבד.

עמ' 19 סעיף 164 לתצהיר עדות ראשית של תובע 2. 

מידע זה היה בידי התובעים החל מיום 14.8.97 ולאורך כל התקופה הרלוונטית והוסתר מעיני בית המשפט הנכבד עד להגשת תצהיר עדות ראשית ביום – 7.12.2009! 

רק לאחר שגולו מסמכי התכתבות ע"י הנתבעים, נאלץ תובע 2 בתצהיר עדות ראשית להודות בהתכתבות בין הצדדים, בניסיון פתטי לתת להם פרשנויות אשר יתאימו לבניית מצגי השווא שטווה כנגד הנתבעים.

עמ' 19 סעיף 165 לתצהיר עדות ראשית של תובע 2.

מידע זה היה בידי התובעים החל מיום 14.8.97 ולאורך כל התקופה הרלוונטית והוסתר מעיני בית המשפט הנכבד עד להגשת תצהיר עדות ראשית ביום – 7.12.2009! 

התובעים הסתירו מבית המשפט הנכבד ולא בכדי, בתצהיר התובעים בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד ובכתב התביעה, שאת ההיכרות בין התובעים לנתבעים ערך מקורב לתובעים מר יהודה לנצקרון אשר אשתו סמדר לנצקרון עבדה בכל משך כל התקופה הרלוונטית בחברה. תובע 2 נאלץ בתצהיר עדות ראשית להודות בכך.

עמ' 4 סעיף 23 לתצהיר עדות ראשית של תובע 2. 

  1. לכל אורכו של תצהיר התובעים בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד ובכתב התביעה, הסתירו התובעים בצורה גורפת מבית המשפט הנכבד, מינויים של מקורביהם בחברה. לאחר שהנתבעים חשפו בפני בית המשפט הנכבד פרטים מהותיים ומשמעותיים לגביי מינויים אלה השומטים מתחת לרגליהם של התובעים חלק ניכר מטענותיהם השקריות , תובע 2 נאלץ בתצהיר עדות ראשית, בדרכים חמקמקות להתייחס לרשימת מינויים של מקורביו אשר הוסתרו מבית המשפט הנכבד בתצהיר התובעים בבקשה לעיקולים במעמד צד אחד והתרצה בל כורחו לשתף את בית המשפט הנכבד באינפורמציה מהותית לגביי נושא חשוב זה. 

תובע 2 הסתיר מבית המשפט הנכבד בתצהיר התובעים בבקשה לעיקולים במעמד צד אחד פרט מאוד מהותי, ביתו יעל הועסקה בחברה. תובע 2 נאלץ להודות בכך רק לאחר חשיפת האמת ע"י הנתבעים.

כב' בית המשפט מופנה תצהיר עדות ראשית עמ' 21 סעיפים – 179 – 180.

מרמה והסתרת תמורות שהתקבלו אצל התובעים 

בתצהיר בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד ובכתב התביעה, הסתירו התובעים מבית המשפט הנכבד את העובדה המהותית שעבור אחד הסכומים שהם תובעים בסך 856,753 ₪ קיבלו תמורה מלאה מהחברה. חומר זה הועבר לפרופ' עמנואל גרוס עו"ד מומחה בכל שם עולמי בתחום הפלילי. פרופ' גרוס הוציא חוות דעת בעניין וקובע בצורה נחרצת שמעשיהם של התובעים נגועים במרמה ובחוסר תום לב. חוות הדעת המלומדת מצ"ב לתצהירי עדות ראשית של הנתבעים.

נספח 2.163 לתצהיר עדות ראשית של נתבעים 1 ו-2 בהתאמה לתצהיר גילוי מסמכים מיום 9.8.09.

בית המשפט הנכבד מופנה להסבר מפורט הנתמך במסמכים רבים בעניין בתצהיר הנתבעים 1-2 בבקשה לביטול למתן צו עיקול זמני ובתצהיר עדות ראשית.

לאחר שנושא מהותי חשוב זה, המצביע על דרך פעילותם והתנהלותם של התובעים אשר אינם פוסחים על כל שקר אפשרי ועיוות האמת גולה לבית המשפט ע"י הנתבעים בהליכים השונים למגינת ליבם של התובעים, מתייחסים התובעים לנושא בתצהיר עדות ראשית עמ' 19 סעיף 154.

כל החומרים הרבים, שגולו ע"י הנתבעים הקשורים בנושא היו ברשותם של התובעים ערב הגשת התביעה ושנים קודם לכן. התובעים, בחרו כדרכם להסתיר עובדו אלו מעיניי בית המשפט הנכבד, במטרה להונות, לרמות, להטעות וליצור מצגי שווא. 

  1. הסתרת עובדות הקשורות במעורבות התובעים בפעילות החברה 

בתצהיר בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד ובכתב התביעה, הסתירו התובעים מבית המשפט הנכבד לכל אורכו את העובדה שהיו מעורבים בפעילות החברה.

הנתבעים גילו מסמכים רבים הסותרים את טענותיהם השקריות של התובעים בתצהיר להסרת העיקולים בתצהיר עדות ראשית של נתבעים 1-2.

כדרכם הפתלתלה בניסיון להפחית מעוצמת השקר הגורף בתצהיר בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד, מתקן תובע 2 את גרסתו לגביי השתתפותו ומעורבותו בפגישות הקשורות בהקמת מרכזים וירטואליים לבטיחות בדרכים בהם נטל חלק.

כב' בית המשפט מופנה לעמ'  18 סעיף 147 בתצהיר עדות ראשית של תובע  2, ולעמ' 21 סעיף 183.

סיכום

  1. התביעה דנן הינה דוגמא ומופת לשימוש לרעה בהליכי בית משפט ולמעשה נבלה של ממש "ברשות החוק". התובעים הסתירו עיוותו ושיקרו בכתבי בית הדין שהגישו עשרות עובדות מהותיות והעמידו גרסה עובדתית שקרית, מטעה וחסרה ביותר. התובעים שינו מעת לעת את גרסותיהם לאחר שנוכחו להיווכח שמסמכים רבים שהוגשו על ידי הנתבעים, סותרים לחלוטין את תילי השקר שערמו לפתחו של בית המשפט.
  1. בתביעה מסוג זו כאשר הנתבעים מואשמים במעשי תרמית, זיופים, עסקאות פיקטיביות וכו', אשר אינה נתמכת בבדל ראייה של ממש, אלא בהאשמות תיאורטיות, נטל האמינות והשקיפות הנדרשת מהתובעים הנה עליונה נטל שנרמס ברגל גסה ע"י התובעים לסיפוק תאוותם הנקמנית בלבד.
  1. אין מדובר בהשמטה או הסתרה מקרית של פרט, מידע זה או אחר. שיטתם העקבית של התובעים להסתיר, לעוות, ולהטעות את בית המשפט הנכבד, בהסתרת מידע חיוני לגילוי האמת המצוי בידיהם של התובעים משתקף בדוגמאות המובאות. שיטה זו מתבטאת בנושאים רבים נוספים שגולו ע"י הנתבעים.
  1. בית המשפט הנכבד מתבקש להביע את מורת רוחו כפי שמוכח מעבר לכל ספק בבקשה זו, מהתנהלותם של התובעים אשר מתירים לעצמם, לשוב ולהטעות את בית המשפט הנכבד תוך כדי שימוש בסיסמאות מכפישות שמטרתן טשטוש עובדות וגילוי האמת.
  1. בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על הוצאת תצהירי עדות ראשית של התובעים ולהותיר על כנו את התצהיר שהוגש ע"י תובע 2 בשמו ובשם תובעת 2, במסגרת בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד ולהכיר בו ובו בלבד, כתצהיר עדות ראשית של התובעים.
  1. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.

        __________                                                                                                                    __________

             תאריך                                                                                                                       גולדנברג פסי

.

בחוות הדעת שנערכה ע"י המומחים, ד"ר מאיר גלבוע ועו"ד אראל גלבוע, קיימת התייחסות במספר מקרים להתנהגותו והתנהלותו של עורך הדין של התובעים עו"ד שמואל א. לינצר מפתח תקווה.

בהמשך לקובלנה (למטה) עוד אודות עו"ד שמואל א. לינצר 

בבית משפט השלום                                                                                   

בפתח – תקווה                                                                                            

  1. פסי גולדנברג                                          

         הקובל

– נגד – 

  1. עוה"ד שמואל א. לינצר

מרח' חיים גלעד 5 פתח תקווה 4937752

טלפון: 03-9333733

        הנקבל

קובלנה פלילית פרטית

קובלנה פלילית זו מוגשת ע"י גולדנברג פסי (להלן:"הקובל") נגד עו"ד שמואל לינצר (להלן:"הנקבל") בהתאם לסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] וסעיף 12 לתוספת השנייה ולפי סעיף 249 לחוק העונשין, או כל סעיף בחוק, כמי שחלה עליו אחריות שילוחית מלאה, כאשר יזם, שילח, שידל לדבר עבירה, עודד ודרש מאחר, לפגוע בשיטתיות בפרטיותו של הקובל, אשר פגע בשיטתיות בפרטיותו במזיד, הורה להתחקות אחריו, ללכת עליו אימה והטריד אותו במספר הזדמנויות, במועדים בהם התנהלו הליכים משפטיים, בעת שהקובל היה במעמד עד, בהם שימש הנקבל כעו"ד של הצד השני.

מבוא

  1. הקובל אינו עו"ד.
  2. הנקבל ייצג תובעים בתביעה שהוגשה נגד הקובל ואחרים, בשלב בו הקובל לא היה מיוצג.
  3. בשנים האחרונות, הקובל חלה במחלות קשות ביותר ובעקבות כך הוכר ע"י המוסד לביטוח לאומי, כנכה לצמיתות בעל אחוזי נכות גבוהים מאוד ואובדן כושר עבודה מוחלט.
  4. מחלותיו הקשות הבלתי הפיכות של הקובל, הביאו אותו לריסוק כלכלי חמור ביותר עד כדי פשיטת רגל.
  5. עורכי דינו של הקובל, התפטרו מהייצוג בטוענה הקשורה לאי השלמת שכ"ט מוסכם וכתוצאה מכך, הקובל נאלץ לייצג את עצמו למרות בעיותיו הבריאותיות הקשות  וחוסר הידע המשפטי שלו.

תיאור המקרה

6. בתקופה בה היה הקובל מיוצג ע"י עורכי דינו, חזר וציין באוזניהם, על הטרדות שונות שהוא חווה, לרבות מעקבים שמטרתם, להלך עליו אימה.

7. במהלך ההליכים המשפטיים, הקובל חשד מספר פעמים באדם עב בשר, חבוש בכיפה שחורה, לא מוכר לו, בעל חזות של "שומר ברים", כמי שנוהג לעקוב אחריו מעת לעת ומטרידו. (להלן: "העוקב")

8. ביום 25.3.2014 התקיים דיון בבית המשפט המחוזי בלוד (במהלכו ניתן הפטר לקובל) בפני כב' השופטת עירית וינברג – נוטוביץ בו, נטלו חלק בין   השאר, הנקבל והקובל. העוקב הצטרף לנקבל ולעורכת דין נוספת ממשרדו.

9. במהלך המתנה במסדרון בית המשפט לדיון ביום 25.3.2014, במהלכו הקובל היה אמור לטעון לסעדים שונים, זיהה הקובל את העוקב כמי   שהטרידו בעבר. העוקב פסע הלוך ושוב בקרבת הקובל והתבונן בו בהתרסה מאיימת.

10. מהלך ההמתנה לדיון בתוך אולם בית המשפט, בזמן שהתקיים דיון אחר, העוקב ישב בזווית שאפשרה לו להביט בקובל, העוקב לא הפסיק להתבונן במפגיע בקובל במבטים חודרניים מאיימים.

11. בדיון ביום 25.3.2014, הקובל היה אמור לטעון כעד מרכזי, לעניין זכויותיו, בהמשך להחלטת כב' השופטת, המעקב והאיום שחווה, השפיעו מאוד על יכולתו התפקודית.

12. בתום הדיון בסמוך לשעה  14:45 העוקב "ליווה" את הקובל לשירותים והמתין בסמוך ועשה עצמו כמי שעוסק בשיחה באמצעות הטלפון הנייד  שלו.

13. העוקב הלך בעקבותיו של הקובל, כאשר זה שם פעמיו לכיוון החניה.

14. הקובל שחשד שהעוקב ההולך בעקבותיו מתכוון לצלמו, החליט להמתין להזדמנות שיוכל להנציח את העוקב בפעולה.

15. בשלב בו הצטמצם המרחק בין הקובל לעוקב, החל העוקב לצלם את הקובל. הקובל פנה לעברו בהפתעה והצליח לצלמו, גם ברגע שהעוקב נס מהמקום, לאחר שהבחין שהקובל הצליח לצלמו.

מצ"ב מסומן א'

16. הקובל צילם את העוקב בסמוך לבית מס' 21 ברח' הנרייטה סולד 21 בלוד, במרחק של כ -1 ק"מ מבית המשפט.

17. הקובל פנה במכתב באמצעות פקס ביום 27.3.2014 לנקבל וביקש לקבל את פרטיו של העוקב. פקידה במשרדיו של הנקבל, אישרה שהפנייה  הגיעה למשרדיו. 

18. הנקבל לא טרח להשיב לקובל, לא התכחש לנאמר במכתב ולא העביר את פרטיו של העוקב. 

19. במהלך השבועות האחרונים, הקובל סבל מבעיות בריאותיות מתמשכות, לרבות שתי בעיות רפואיות חדשות שהתגלו אצלו, אחת שיכולה לנבוע לפי חו"ד רופאיו, מהתנהגותו של הנקבל המתוארים.

20. ההטרדות החוזרות ונשנות של העוקב אחרי הקובל, גרמו לו בכל עת מחדש, לנזקים בריאותיים ממשיים, בהמשך למצב בריאותו, בגינו מקבל הקובל טיפולים ותרופות "מיוחדות" על בסיס יומי.

רקע על התנהלות הנקבל כלפיי הקובל 

21. לפני הגשת התביעה נגד הקובל, באמצעות הנקבל, העיד הקובל בהמשך לזימונו ע"י בית המשפט, בתביעה מתוקשרת בה נתבע התובע ע"י איש עסקים אלפרד אקירוב כאשר בהמשך לעדותו, נאלץ התובע להסכים לשלם בהליך גישור למר אקירוב מיליוני ₪.

22. כבר בתצהיר עדות ראשית של הקובל, בהליך דנן, טען הקובל:

"במהלך מתן עדותי במשפט אקירוב נגד תובע 2 חוויתי שני אירועים המעידים על דרכם של התובעים :

   יום למחרת מתן עדותי הראשון בבית המשפט הושלכה לחצרי גוויה של חתול.ביום בו הייתי אמור להעיד עדות שנייה בבית המשפט,  אושפזתי בבית חולים ומאוחר יותר נותחתי לאור מצב רפואי לא צפוי. התובעים שכרו שירותי מעקב אחרי אשר פקדו את בייתי, הטרידו  אותי כעד וניסו כדרכם להלך עליי אימה."

  23. במסגרת ההליך המשפטי דנן, נרשמה הערה חמורה לעורכת דין ממשרדו של הנקבל ע"י ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין בגין עבירה  שעברה על כללי האתיקה.

24. נתבע נוסף בתיק בו נתבע הקובל, מסר תצהיר בו פירט וצירף ראיות המעידות, שהנקבל הציע לו שוחד כתמורה למתן עדות שקר כנגד   הקובל.

25. חוו"ד משפטית שהוגשה ע"י עו"ד אראל גלבוע וד"ר מאיר גלבוע, ששימש בין השאר יועץ בכיר למבקר המדינה למאבק בשחיתות הציבורית, ראש מפלג חקירות ביחידה הארצית במשטרת ישראל לחקירות הונאה וסגן ראש היחידה הארצית במשטרת ישראל לחקירות פשעים, מצביעה על מספר עבירות פליליות חמורות ביותר שעבר הנקבל כעו"ד, במסגרת תפקידו כעו"ד, במסגרת התביעה נגד הקובל.

26. הצהרות שונות של הנקבל במסגרת ההליכים היו שקריות, התבטאויותיו בוטות ולא פעם רמס את כללי האתיקה להם הינו מחויב.

27. נגד הנקבל עו"ד במקצועו הוגשו תלונות למשטרת ישראל ע"י תאגיד המים מיתב פ"ת, בו שימש הנקבל כיועץ משפטי, באשמת גניבה, סכומים  הכבדים במרמה, מעשים פליליים ואשמות כבדות אחרות, בנוסף לסילוקו מתפקידו ותביעות כספיות ואחרות שהוגשו נגדו. 

סיכום 

28. בית המשפט הנכבד, מתבקש להורות לנקבל לחשוף את זהות העוקב ולאפשר לקובל להגיש כנגדו קובלנה פלילית בהתאם לסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] וסעיף 12 לתוספת השנייה ולפי סעיף 249 לחוק העונשין, ו/או לפי כל סעיף אחר.

29. בית המשפט הנכבד, מתבקש להרשיע את הנקבל במלוא חומרת הדין, בהתאם לסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] וסעיף 12  לתוספת השנייה ולפי סעיף 249 לחוק העונשין, ו/או לפי כל סעיף, כמי שחלה עליו אחריות שילוחית מלאה, כאשר יזם שילח, שידל לדבר עבירה, עודד ודרש מהעוקב, לפגוע בשיטתיות בפרטיותו של הקובל, במזיד, הורה להתחקות אחריו, להטריד אותו, ללכת עליו אימה במספר הזדמנויות לרבות בשלב שהיה עד בהליך משפטי, במועדים בהם התנהלו הליכים משפטיים.

30. בית המשפט הנכבד, מתבקש להרשיע את הנקבל במלוא חומרת הדין, בעיקר לנוכח מקצועו, תפקידו במקרה דנן כעו"ד המייצג צד כנגד הקובל, אשר מבזה ומכתים את מקצוע עריכת הדין ואשר אינו מהסס פעם אחר פעם, לנצל את מעמדו כמי שחש חסין, בפני החוק.

31. בית המשפט הנכבד מתבקש להטיל על הנקבל, סכום פיצוי לקובל, שיבטא את חומרת מעשיו ולפסוק כנגדו, הוצאות לדוגמא.

מן הדין ומן הצדק לקבל את הקובלנה ולהרשיע את הנקבל.

__________                                                                                                                          __________

תאריך                                                                                                                             הקובל  גולדנברג פסי

 

עוד אודות עו"ד שמואל א. לינצר

  • במידע שהתפרסם, מואשם לינצר ע"י תאגיד המים מיתב ששלח ידו בכספיו של התאגיד בדרכים לא חוקיות. בגין מעשיו הוגשה ע"י התאגיד ומי שעמד בראשו חנוך מילוא כנגד לינצר, תביעה כספית ע"ס 380,000 ₪, תלונה למשטרת ישראל ותלונה אחת לפחות לוועדת האתיקה.
  • כפי שפורסם, פרופ' רון שפירא עו"ד, המייצג את מיתב ומילוא נגד לינצר, טוען נגד לינצר, במסמכי בית דין בין השאר:

"לינצר נטל סכומי כסף גדולים ממיתב תוך ניצול של האמון שנתנו בו"

"פיטוריו של לינצר נעשו אך ורק לאחר אובדן האמון בו ואל נוכח מעשיו הקשים"

"בפנינו תובע נטול תום לב, אשר הוציא תחת ידיו כתב תביעה רווי בדיות"

  • בין השאר פורסם שתלונה נגד לינצר לוועדת האתיקה בגין הטעיית הציבור נגנזה רק לאחר שלינצר תיקן את המעוות לאחר שציין שמות עורכי דין שאינם עובדים במשרדו בנייר המכתבים שלו, במטרה להגדיל דיווחי שעות, ללקוחותיו:

                         "1. ועדת האתיקה רשמה בפניה את התיקון שביצעת בנייר המכתבים שלך, לפיו רשמת רק 

                           שמות של עורכי דין שכירים במשרדך.

  1. בנסיבות אלו התלונה לעניין הכללת שמות עורכי דין שאינם עובדים במשרדך נגנזת."

 

 

 

פניית פרופ' גרוס עמ' 1

פניית פרופ' גרוס עמ' 2

פניית פרופ' גרוס עמ' 3

 

פניית פרופ' גרוס עמ' 4

 

פניית פרופ' גרוס עמ' 5

 

פניית פרופ' גרוס עמ' 6

 

פניית פרופ' גרוס עמ' 7

בקשת גולדנברג להבהרה והחלטת מנהיים 17.9.2010

 

בקשת גולדנברג להבהרה והחלטת מנהיים 17.9.2010.JPG עמ' 2

 

בבית משפט מחוזי                                                                                                ת.א. 10870-12-08

מרכז                                                                                                                    קבוע ליום 2.5.2010

בפני כב השופט שאול מנהיים

בענין:

1. פסי גולדנברג

2. פ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ

————————————

המבקשים

הנתבעים 1-2

 – נ ג ד –

1. זהבה רובנר

2. דוד רובנר

ע"י ב"כ עוה"ד שמואל א. לינצר מרח' מנחם בגין 7 רמת גן 52521

טלפון: 03-7519988 פקס: 03-7511332

המשיבים

התובעים 1 ו-2                                                                                                               

 דורון טוראל

רח' פרופ' נחום 10 ראשון לציון

טל' 0507-425474

המשיב

נתבע 3   

בקשה להזמנת עדים מטעם נתבעים 1 ו-2

(בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד מיום 19.4.2010) 

בהמשך ובהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד מיום 19.4.2010 מגישים המבקשים (הנתבעים 1 ו – 2) לבית המשפט הנכבד בקשה מנומקת ומורחבת להזמנת עדי ההגנה.

כל העדים שזימונם מתבקש, הינם רלבנטיים לשם התגוננות מפני תביעה עצומה ע"ס מיליוני ₪ שהוגשה כנגד המבקשים.

אם יתברר שהעדים אינם רלבנטיים, תהא רשות לבית המשפט הנכבד לפסוק כנגד המבקשים הוצאות.

ואולם, לא יעלה על הדעת שמהמבקשים תישלל הזכות להתגונן מפני תביעה עצומה כ"כ רק כיוון שנראה "על פניו" שעדיהם אינם רלבנטיים.

מבוא

  1. המשיבים הגישו כנגד המבקשים תביעה עצומה ע"ס של למעלה מ – 11 מיליון ₪.
  2. המוציא על חברו עליו הראיה!, הנטל להוכיח את התביעה מוטל כולו על כתפי המשיבים (בהיותם התובעים) בלבד.
  3. המבקש 1 נפגע קשות מהטלת העיקולים הגורפים על נכסיו ומצעדים נוספים שנקטו המשיבים כנגדו, לא רק באמצעות בית המשפט.
  4. המעט שבמעט המגיע למבקשים, וזוהי זכות המוקנית להם בחוק, הוא להעיד את כל עדי ההגנה שתומכים בהגנתם.
  5. הגם שזמנו של בית המשפט הנכבד יקר והגם שהעדת עדים רבים "תגזול" זמן שיפוטי רב מבית המשפט, הרי שהאשם לא תלוי במבקשים, אלא, בתובעים.
  6. האם ניתן לצפות שהמבקשים ישבו בחיבוק ידיים כנגד תביעת ענק שהוגשה כנגדם רק כיוון שלבית המשפט אין די זמן לשמוע עדים רבים ? על כך אמר נשיא בית המשפט העליון פרופ' אהרון ברק:

"נוחות מינהלית או חסכון כספי אינם, לכשעצמם, יעדים חברתיים המצדיקים הגבלה או פגיעה בזכות אדם".

  1. אין ספק שלמבקשים מוקנית זכות בדין, זכות להתגונן מפני תביעה שהוגשה נגדם ועל כן מתבקש בית המשפט הנכבד לבחון בקשה זו ולאפשר למבקשים להעיד את כל עדי ההגנה.
  2. כל עד אותו מבקשים המבקשים 1 ו-2 להעיד, קשור במישרין, והוא רלבנטי ובעל משקל משמעותי לשמיעת הראיות בתיק ועדותו הכרחית להבהרת והוכחת הגנת המבקשים הכל לשם הוכחה, שטענות המשיבים (אשר נטענו ע"י המשיבים בתביעתם) הנן חלקיות ומסולפות.

עדי ההגנה

  1. להלן יפורטו עדי ההגנה שבית המשפט מבקש לזמנם.
  2. למרבה הצער לא הצליחו המבקשים לקבל תצהירי עדות ראשית מעדיהם, מסיבות שונות ומגוונות בהן :
  • העדים הנם מכרים ומקורבים לתובעים ולא ניתן לקבל מהם תצהירים.
  • העדים אינם מוכרים למבקשים.
  • העדים ביקשו מהמבקשים לא להגיש תצהיר.
  • העדים מנועים מלתת תצהיר.
  1. התביעה עוסקת בטענות של מרמה, הטעייה גניבה וטענות חמורות אחרות העוסקות בחברה ישראלית שביצעה בניווט ובניצוחם של המשיבים מיזוג במהופך עם חברות בבורסה בארה"ב.
  2. הפיכת החברה לחברה הישראלית המוחזקת ע"י חברה אמריקאית ציבורית בה בעלי המניות בחברה הישראלית הפכו להיות בעלי מניות בחברה הציבורית ובעלי המניות שימשו בתפקידים שונים, יצרה מצב מורכב בו כל מרכיבי ההתקשרות מהותיים להבנת התמונה במלואה, מרכיבים שחלקם טושטש ע"י המשיבים כבר משלב הכנת התביעה, הגשת הבקשה לעיקולים במעמד צד אחד, התיקונים שערכו המשיבים בגרסותיהם במועדים אחרים לאור הגילויים שהוצגו על ידיי המבקשים, שינויי הגרסאות ועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעמם.
  3. למרות ניסיונם של המשיבים להציג תמונה צרה תוך כדי הסתרת עובדות מהותיות רבות מבית המשפט הנכבד, התביעה עוסקת בהרחבה במספר נושאים מרכזיים אותם המבקשים מבקשים לפרום באמצעות עדים מרכזיים שהיו קשורים לכל הפרשיות במישרין, להם משקל רב בגילוי האמת ובהצגת תמונה בהירה וחשיפת האמת במלואה בפני בית המשפט הנכבד.
    • – המו"מ, בדיקת הנאותות, מצגים, הסכמים.
    • – עמותת עדי עד.
    • – ניהול החברה.
    • – ניהול הכספים בחברה.
    • – פרשיית המיזוגים במהופך.
    • – הקמת מרכזיים וירטואליים לבטיחות וזהירות בדרכים.
    • – התנהלות החברה ע"י השותפים.
    • – שימוש לרעה של המשיבים במשאבי החברה.
  4. כל עד שאותו מבקשים המבקשים להעיד, קשור במישרין, רלבנטי ובעל משקל משמעותי לשמיעת הראיות בתיק ועדותו הכרחית להבהרת הטענות החלקיות והמסולפות אשר נטענו ע"י המשיבים בתביעתם.
  5. הבקשה מתייחסת להזמנת עדים הקשורים לתקופות ולאירועים בהם עוסקת התביעה, אשר המבקשים, מבקשים להעיד הקשורים לגביי התנהלות המשיבים ואחרים, לפני כניסתם של המשיבים לחברה, במהלך היותם שותפים פעילים בחברה ובמהלך פירוק החברה.
  1. הבקשה מפרטת את הרלבנטיות של כל עד לבירור המחלוקות ומפרטת את הסיבות הפרטניות לחוסר יכולתם של המבקשים לקבל תצהירים מהעדים, כאשר חלקם הגדול של העדים מקורבים לתובעים אשר הם אלה שבחרו ממניעיהם לא להזמינם לעדות, למרות חשיבותם הגדולה בשמיעת הראיות בתיק ולחקר האמת.
  2. המבקשים בפנייתם לבית המשפט ביום 28.3.2010 בבקשה להזמנת עדים ,ציינו בפניי בית המשפט הנכבד בסעיף 8 לבקשה שנעשה ניסיון על ידם לקבלת תצהירים – "פניתי למספר עדים למסור תצהירים אולם הם הודיעו לי שהם מעדיפים להיות מוזמנים על ידי בית המשפט".
  3. חלקם של העדים למרות מעורבותם בחברה ומחויבויותיהם המקצועיות, הרחיקו את עצמם מכל מעורבות בתיק הפירוק החל משנת 2000 וביקשו לא להיות מעורבים בכל מחלוקת בתיק.
  4. הרלבנטיות והמשקל של העדים המוזמנים הנה משמעותית ביותר והדבר יוכח במתן עדותם. הניסיון של המשיבים לטעון כנגד כמות העדים אותם מבקשים המבקשים לזמן למתן עדות, אין בו דבר, העדים המבוקשים לזימון למתן עדותם קשורים קשר ישיר לבירור כל המחלוקות הטעונות הכרעה.
  5. הרלבנטיות של העדים המבוקשים להיות מוזמנים ע"י המבקשים למתן עדות, לא רק שאינה נופלת מהרלבנטיות של העד שאושר ע"י בית המשפט לזמן מטעם המשיבים, אלא אף עולה עליה בעשרות מונים, גם לאור העובדה שעדותו הצפויה מוטה, כנגד העד הגישו המבקשים שנים קודם לתביעת המשיבים, תביעה בבית המשפט בת"א.
  6. לבית המשפט הנכבד אפשרות להטיל סנקציות על פי שיקול דעתו על המבקשים במידה ויימצא לנכון לעשות כן, זאת לאחר מתן עדותם של העדים ובמידה ויימצא שאומנם עדותם לא הייתה רלבנטית, לבירור המחלוקות הטעונות הכרעה.
  7. שלילת העדת העדים מטעם המבקשים (ההגנה) כבר בשלב זה, הינה צעד מרחיק לכת ודרקוני הפוגע בזכות יסוד של המבקשים להתגונן בפני תביעה שהוגשה כנגדם.

החלטת נשיאת בית המשפט הנכבד

  1. ב"כ המשיבים פנו לבית המשפט הנכבד ביום 5.1.10 בבקשה לקביעת מועדים נוספים לדיוני הוכחות, עוד בטרם הגישו המבקשים לבית המשפט הנכבד את רשימת העדים שברצונם להזמין לתת את עדותם, כאשר להערכתם ארבעה ימי דיונים יספיקו, שני ימי דיונים לשמיעת וחקירת עדי התביעה ושני ימי דיונים נוספים לשמיעת וחקירת עדי ההגנה.
  2. ביום 3.2.10 עוד בטרם הגישו המבקשים לבית המשפט הנכבד את רשימת העדים וההנמקות לצידם, החליטה כב' נשיאת בית המשפט הנכבד, השופטת הילה גרסטל על שלושה מועדי דיונים נוספים סה"כ ארבעה ימי דיונים.
  3. המבקשים מצרים על כי בבקשתם הראשונה להזמנת עדים, נכללה בקשה לזמן לעדות מקורב של המשיבים, תוך שהם לא ידעו כלל ועיקר כי סא"ל אריה בראון ז"ל הלך לעולמו קודם לכן. המבקש 1 משתתף בצער המשפחה.

רשימת העדים והרלבנטיות של המבקשים 

  1. להלן פירוט של כלל העדים שזימונם מתבקש בליווי הסבר מדוע אין בידי המבקשים אפשרות לקבל מהם תצהירי עדות ראשית קודם לזימונם להעיד כמו, עדים המקורבים למשיבים אשר אין ביכולתם של המבקשים לפנות אליהם לקבלת תצהיר. קיימים עדים נוספים המקורבים למשיבים, שהסבר לגביי הרלבנטיות שלהם יובהר בהמשך הבקשה. 
  • גב' זהבה רובנר – יד הבנים 40 פ"ת
  • – תובעת 1 הייתה בעלת המניות העיקרית בחברה.
  • – במהלך כל ההליכים תובעת 1 נמנעה מלתת תצהיר.
  • – עדה זו מעורבת בכל ההליכים הנוגעים לתביעה, עדותה רלבנטית ונדרשת להגנה.
  • – לאחר שתובעת 1 (משיבה 1) סירבה ליתן תשובות לשאלון שהוגש ע"י המבקשים

כפה עליה, כב' בית המשפט הקודם שדן בתיק, הגשת תשובות לשאלון.

ברור שעדה זו לא תיתן תצהיר לבקשת המבקשים 

  • גב' יעל רובנר, לניאדו, צימט – לכיש 2 שהם 
  • – ביתם של המשיבים.
  • – עבדה בחברה ונחשפה למידע רב.
  • – קיימת התייחסות לפעילותה בחברה בתצהירי משיב 2 ובכתבי בית הדין.
  • – עדה זו מעורבת בהליכים רבים הנוגעים לתביעה, עדותה רלבנטית ונדרשת להגנה.

       ברור שבהיותה ביתם של המשיבים עדה זו לא תיתן תצהיר לבקשת המבקשים 

  • אברהם רובנר – יד הבנים 40 פתח – תקווה 
  • – בנם של המשיבים
  • – עבד בחברה. עדותו רלבנטית ונדרשת להגנה.    

       ברור שבהיותו בנם של המשיבים עד זה לא ייתן תצהיר לבקשת המבקשים 

  • מר עודד (דדי) גראוכר – גרינברג אורי צבי 9 פ"ת
  • – איש הקשר והסוד העיקרי של המשיבים ושותפיהם האמריקאיים.
  • – היה מעורב בכל התהליכים בחברה.
  • – מניותיו בחברה הוחזקו ע"י צדדים אחרים.
  • – השתתף בישיבות בעלי מניות של החברה.
  • – מוזכר בכתבי בית דין מטעם המשיבים.

עד זה מקורב מאוד למשיבים וברור שלא ייתן תצהיר לבקשת המבקשים

  • מר יהודה לנצקרון – צוויק בן ציון 7 פ"ת
  • – המתווך בין המבקשים למשיבים.
  • – בעל מניות בחברה.
  • – אשתו סמדר עבדה בחברה.
  • – מעורב ישירות בפרויקט "המרכזים הוירטואליים לבטיחות וזהירות בדרכים".
  • – מעורב ישירות בעמותת "עדי עד".
  • – נסע עם השותפים לארה"ב.
  • – השתתף בישיבות עם בעלי המניות ומנהלי החברה.
  • – מוזכר בכתבי בית הדין מטעם המשיבים. תצהיר עדות ראשית של תובע 2 עמ' 4

סעיף 23.

עד זה מקורב מאוד למשיבים וברור שלא ייתן תצהיר לבקשת המבקשים

 

  • מר חנניה צ'לוק – עזר מציון המרכז הארצי הרב רבינוב 5 בני ברק
  • – ידידם של המשיבים.
  • – המשיבים מתייחסים בכתבי בית הדין מטעמם למכתביו.
  • – בהוראת התובע 2 העמותה בניהולו קיבלה טובות הנאה מהחברה.
  • – בהוראת התובע 2 העמותה בניהולו קיבלה מניות בחברה הציבורית.
  • – העמותה בניהולו הייתה צד לחקירת נסד"ק נגד המשיב 2 והחברה.

עד זה מקורב מאוד למשיבים וברור שלא ייתן תצהיר לבקשת המבקשים

  • מר דודו פישר – בן יהודה אליעזר 22 פ"ת
  • – ידיד משפחה של המשיבים.
  • – בהוראת המשיב 2 קיבל טובות הנאה מהחברה.
  • – מוזכר בכתבי בית הדין מטעם המשיבים.

עד זה מקורב מאוד למשיבים וברור שלא ייתן תצהיר לבקשת המבקשים

  • הרב קצהוף – ישיבת אור התורה ירושלים
  • – מקורב לתובעים.
  • – מוזכר במסמכים הקשורים בחקירת נסד"ק כנגד משיב 2.
  • – קיבל מניות בחברה הציבורית מהמשיבים.
  • – מסמכים והסכמים הקשורים בעד זה מצורפים לכתבי בית הדין.

עד זה מקורב למשיבים וברור שלא ייתן תצהיר לבקשת המבקשים

  • מר יונתן קולבר –כור תעשיות בע"מ- מרכז עזריאלי 3 בנין משולש קומה 43 ת"א.
  • – שימש בתקופה הרלוונטית כ"בעלים" של משיב 1.
  • – מידע חיוני חשוב מצוי אצל העד הקשור למיזוגים המוזכרים ע"י המשיבים בכתב בית הדין.
  • – משיב 2 בתצהירו, מתייחס לעבודתו אצל ה"בעלים", בתקופה הרלוונטית הקשור בתביעה. רק העד יכול להטיל אור על היבט זה והשלכתו על טענותיו של משיב 2 כלפיי המבקשים.

עד זה מקורב למשיבים וברור שלא ייתן תצהיר לבקשת המבקשים 

  1. עדים מרכזיים שהמבקשים, מבקשים לזמן על פי נושאי התביעה 
  • עמותת "עדי עד" 
  • חלק מרכזי ומהותי בכתב התביעה עוסק בעמותת "עדי עד".
  • המשיבים טוענים לפיקציה של מבקש 1 בכל הקשור להקמת העמותה ותפקודה.
  • העדים אותם מבקשים המבקשים לזמן על מנת להזים את טענותיהם של המשיבים לגביי פרויקט ההנצחה שזכה לחסותו של כב' נשיא המדינה, הנם עדים שהיו מעורבים בעמותה בתפקידי מפתח שונים, המוזכרים בכתב התביעה.
  • המשיבים טוענים שמבקש 1 הוליך שולל, רימה וניצל את האישים המנויים על המועצה הארצית של העמותה.
  • המבקשים בחרו ברשימה מצומצמת של עדים, לרבות חברי המועצה הציבורית, מתוך מעורבים רבים יותר, להם היה קשר ישיר בפעילות העמותה.

רשימת העדים הקשורים בעמותת "עדי עד" 

  • תא"ל במיל' השר בנימין (פואד) בן אליעזר כנסת ישראל ירושלים – משרד הת"מת.
    • – שימש כיו"ר עמותת "עדי עד".
    • – השתתף בערבי ובפעילויות התרמה של העמותה.
    • – יזם והיה פעיל במהלך תקופה ארוכה בגיוס גופים, מוסדות ובעלי ממון בארץ ובעולם מטעם העמותה.
  • – ההיכרות בין המבקש 1 למר בן אליעזר נערכה רק במסגרת העמותה.

מבקש 1 פנה למר בן אליעזר לקיום פגישה לרבות לשם קבלת תצהיר אולם קיבל תשובה שלילית באמצעות מזכירתו.

  • חברים מרכזיים מהמועצה הציבורית של עמותת "עדי עד" שמנתה עשרות חברים מכובדים.
    • מר סלי מרידור – 232 כפר אדומים.

   המבקשים אינם מכירים את העד ואינם יכולים לבקש ממנו תצהיר

  • ד"ר לובל שבתאי – טיבר 5 גבעתיים.

המבקשים אינם מכירים את העד ואינם יכולים לבקש ממנו תצהיר

  • אלוף במיל' שחור אורן – חבר משרתי הקבע והגמלאים בע"מ – צה"ל

המבקשים אינם מכירים את העד ואינם יכולים לבקש ממנו תצהיר

  • אל"מ במיל' ח"כ לשעבר מר אסעד אסעד – יועץ רה"מ לשעבר – כפר בית ג'אן.

   המבקשים אינם מכירים את העד מעבר לפגישה במסגרת העמותה ואינם יכולים לבקש ממנו תצהיר 

  • מר שובל זלמן – דיסקין 11 ירושלים ו – שרת משה 78 ת"א.

  המבקשים אינם מכירים את העד ואינם יכולים לבקש ממנו תצהיר

  • תא"ל במיל' בן נתן יהודית – חבר משרתי הקבע והגמלאים בע"מ – צה"ל.

  המבקשים אינם מכירים את העדה מעבר לפגישה במסגרת העמותה ואינם יכולים לבקש ממנה תצהיר

  • מר לנדאו אלי – חבר משרתי הקבע והגמלאים בע"מ – צה"ל.

  המבקשים אינם מכירים את העד ואינם יכולים לבקש ממנו תצהיר

  • מר שמואל חזון – רח' זליג בס 7 פ"ת

אב שכול, מפקח במשרד החינוך יו"ר יד לבנים לשעבר, פעיל בעמותת "עדי עד".

                      התבקש להגיש תצהיר ע"י מבקש 1 ובחר למסור מכתב שצורף לכתבי בית הדין מטעם המבקשים.   

2.1.7.5 – תא"ל במיל' יצחק שגב – רח' החרוב 4 זכרון יעקב

מנכ"ל עמותת "עדי עד".

מוזכר ע"י המשיבים כמי שהיה מעורב עם המבקשים בעניינים שונים. קיימים בכתבי בית הדין 2 תצהירים שהגיש.

  • מעורבות בית הנשיא 
  • מר אריה שומר – חבר מועצת עיריית ת"א – עיריית ת"א אבן גבירול 69 ת"א

מנכ"ל בית הנשיא לשעבר מעורב בהענקת החסות של נשיא המדינה לעמותת "עדי עד" ולערב הגאלה של העמותה בבית הנשיא.

מסמכים שהנפיק בנושא צורפו לכתבי בית הדין.

המבקשים אינם מכירים את העד ואינם יכולים לבקש ממנו תצהיר

  • מעורבות משרד הבטחון 
  • מר צחי ליטוין – ראש היחידה למינהל ותקציבים משרד הבטחון אגף השיקום –

   יצחק שדה 89 ת"א.

מעורב מטעם משרד הבטחון בפרויקט "עדי עד".

מסמכים שהנפיק בנושא צורפו לכתבי בית הדין.                   

   המבקשים אינם מכירים את העד ואינם יכולים לבקש ממנו תצהיר 

  • מעורבות ועדת הכספים של הכנסת 
  • ח"כ לשעבר צבי הנדל – סמטת השקד 1 יד בנימין

מעורבות ישירה בועדת הכספים של הכנסת בכל הקשור לאישור עמותת "עדי עד" כמלכ"ר. מסמכים הנושאים את חתימתו בנושא צורפו לכתבי בית הדין.

המבקשים אינם מכירים את העד ואינם יכולים לבקש ממנו תצהיר

  • פרויקט "המרכזים הוירטואליים לבטיחות וזהירות בדרכים"
  • – חלק מרכזי נוסף עליו מבוסס כתב התביעה, הנו נושא פרויקט, "המרכזים הוירטואליים לבטיחות וזהירות בדרכים", אשר פיתח ויזם המבקש 1 והופעל על ידי החברה.
  • – כמות העדים המבוקשת מצומצמת לעומת הכמות הרבה של אישי ציבור המעורבים במיזם. הרלבנטיות של עדים אלו מרובה במטרה להזים את טענותיהם של המשיבים לגביי הצגת המיזם כפיקציה, מיזם אשר זכה להכרה ממוסדות ממלכתיים שונים כגון :

משרד התחבורה, משרד החינוך, מפעל הפיס, השלטון המקומי ועוד. העדים היו מעורבים בפרויקט בתפקידי מפתח שונים.

  • משרד החינוך – משרד התחבורה – רשויות 
  • ח"כ לשעבר מר שאול יהלום – אלקנה

שר התחבורה לשעבר וסגן שר החינוך מטעם מפלגת המפד"ל שהוביל את פרויקט הדגל של החברה "מרכזים לבטיחות בדרכים".

פרוטוקולים של ישיבות בהם נטל חלק וניהל צורפו לכתבי בית הדין.

עד זה מקורב מאוד למשיבים וברור שלא ייתן תצהיר לבקשת המבקשים

  • מר מנחם כהן – סמנכ"ל בכיר במשרד החינוך – דרך מנחם בגין 77 פ"ת.

מינוי מטעם מפלגת המפד"ל, בתוקף תפקידו אישר את מיזם ההתרמות של "עדי עד" במערכת החינוך. מסמכים בכתב בידו צורפו לכתבי בית הדין.

עד זה מקורב מאוד למשיבים וברור שלא ייתן תצהיר לבקשת המבקשים

  • מר רמי הופנברג – מנהל מינהל החינוך עיריית פ"ת – עיריית פ"ת רח' העליה השנייה 1 פ"ת.

איש בכיר במפלגת המפד"ל בפ"ת, דוגמא למנהל חינוך של רשות מקומית שהיה מעורב במבצע ההתרמה של "עדי עד".

מסמכים בכתב בידו צורפו לכתבי בית הדין.

עד זה מקורב מאוד למשיבים וברור שלא ייתן תצהיר לבקשת המבקשים

  • מר חיים כרמי – מור שכונת הדרים 2 כפר סבא

מפקח משרד החינוך שליווה את פרויקט הדגל של החברה "מרכזים לבטיחות בדרכים" וערך מחקרים על המיזם.

                     התבקש ע"י מבקש 1 להגיש תצהיר אולם לא יכול לעשות זאת מאחר והוא עובד  

                     ציבור

  • גורמים מעורבים אחרים בפרויקט "המרכזים הוירטואליים לבטיחות וזהירות בדרכים" 

        מפעל הפיס

  • עו"ד יעקב ברדוגו – ד"ר לוין שלום 3 ת"א.

מנכ"ל מפעל הפיס לשעבר שהיה מעורב בפרויקט הדגל של החברה "מרכזים לבטיחות בדרכים".

                 לא ניתן לקבל תצהיר אינו מוכר למבקשים

הרשות לבטיחות בדרכים

  • – מר עמיחי גרנביץ – תבורי משה 21 ,פתח-תקווה

גזבר לשעבר של הרשות לבטיחות בדרכים במשרד התחבורה.

היה מעורב ואחראי אישית בכל ההקצאות של המשרד בכל הקשור "למרכזים הוירטואליים לבטיחות וזהירות בדרכים".

היה מעורב בעמותת "עדי עד".

               לא ניתן לקבל תצהיר – ביקש לא להיות מעורב מאחר ומכיר את המשיבים והמבקשים.

  • מעורבים מהותיים ביותר 
  • ניהול וכספים 
  • – המשיבים מכתירים בכותרת "מצגי שווא" חוסר תום לב של הנתבע בניהול משא

   ומתן לקראת כריתת חוזה. תצהיר תובע 2 עמ' 4.

  • – המבקשים מבקשים להעיד את הגורמים המקצועיים שביצעו את בדיקת הנאותות עבור המשיבים והערכת שווי של החברה, אשר המשיבים בוחרים לציין תחת הכותרת "מצגי שווא" כנגד למבקשים.
  • – טענות קשות מעלים המשיבים בכל הקשור לניהול הכספים בחברה. החברה שהפכה להיות חברה ציבורית בארה"ב נוהלה ע"י צוותים גדולים של נותני שירותים בתחום הפיננסי בארץ ובעולם.
  • – המשיבים חוזרים ונדרשים לטענות כלפיי המבקשים לגביי התחשבנויות שונות אשר עליהן יש לתת מענה מהגורמים המוסמכים אשר הכינו את עשרות הדו"חות הכספיים של החברה בארץ ובחו"ל. על גורמים אלו נמנים חשבים ורו"ח בתקופות הרלבנטיות.
  • – המבקשים מבקשים להעיד רק אישיים מרכזים מעטים שנטלו חלק בפעילויות הפיננסיות של החברה בתקופה הרלוונטית, אשר כולם מונו ע"י המשיבים עצמם.
  • הרלבנטיות של עדים אלו לסוגיית התשלומים למבקשים על פי טענת המשיבים, ההתחשבנויות בין המבקשים לחברה, טענות הקשורות לעסקאות סיבוביות וטענות אחרות חשובה, מרכזית ובלתי ניתנת להפרדה מההגנה של המבקשים.
  • – משיב 2 בתצהירו עמ' 21 טוען "ניהול החברה על ידי הנתבע באופן עצמאי". המבקשים מבקשים להעיד עדים מעטים בלבד מאלו שהיו שותפים מלאים לניהול החברה בניגוד מוחלט לטענותיהם של המשיבים.
  • אנשי הכספים והניהול הנדרשים להעיד רלבנטיים ביותר לבירור המחלוקת לגביי טענותיו של המשיב 2 בתצהיר עדות ראשית שלו בעמ' 12-13 סעיף גדול ה.4, המתייחס להפרת התחייבותם של המבקשים 1 ו- 2. 

מר צבי פורר – יומצא למבקש צו והוא יעבירו למר פורר.

חשב החברה שמונה ע"י המשיבים.

שימש כאיש קשר בין מבקש 1 למשיבים.

עסק בכל ענייניה הכספיים של החברה.

תיעד את ישיבות הדירקטוריון.

עמד בקשר ישיר עם ספקי החברה וחלק מלקוחותיה.

בכתבי בית הדין מוזכר רבות ובתצהירים מצויים מסמכים רבים שהונפקו על ידו.

התייחסות תובע 2 לעד עמ' 21 סעיף  180 בתצהיר עדות ראשית.

לבקשת מבקש 1 לקבלת תצהיר מהעד, ביקש העד לא להגיש תצהיר אלא למסור עדות. פרוטוקול שיחה שנוהלה בין העד למבקש 1 צורף לכתבי בית הדין.

רו"ח דן מרגלית – בית אמות ביטוח בניין ב’  דרך מנחם בגין 46-48

רו"ח ממשרד BDO אשר ניהלו את הדו"חות הכספיים של החברה בארץ ובחו"ל לרבות במיזוגים.

היה מעורב אישית בדו"חות החברה.

נטל חלק בישיבות בין המשיבים למשיבים.

מסמכים בכתב בידו צורפו לכתבי בית הדין.

מסמכים מהותיים בכתב ידו צורפו לכתבי בית הדין.

לא ניתן לקבל תצהיר. פניות של עו"ד של המבקשים בעבר לא נענו.

      רו"ח אסף שמר – קסלמן וקסלמן רו"ח המרד 25 ת"א.

רו"ח שמר שותף בכיר בפירמה קסלמן וקסלמן, היה השותף האחראי על הכנת הערכת השווי שהוזמנה על ידי המשיבים. שימש כאחראי על הכנת

הדו"חות הכספיים של החברה בארץ ובחו"ל.

נטל חלק בישיבות בין המבקשים למשיבים.

ההיכרות בינו לבין משיב 2 ארוכת שנים.

שימש כשותף בכיר בפירמה והכין למשיבים את בדיקת הנאותות המוכתרת כ"מצגי שווא". 

      שימש כנותן שירותים פרטי למשיבים לא ניתן לקבל תצהיר.

      רו"ח אבידור אבני – ברטונוב יהושע 8 ת"א.

רו"ח אבני הגיש בשם החברה בקשות לרשות המיסים לגביי המיזוג לבקשת המשיבים.

רו"ח אבני מחזיק באינפורמציות מהותיות הקשורות בעניינים החשבונאים המועלים בתביעה.

פנייה של מבקש 1 לא נענתה. לא ניתן לקבל תצהיר.

עו"ד יורם ליכטנשטיין – אבא הילל 12 – סנדרוביץ ר"ג

שימש כעו"ד מעורב  במשרדו של עו"ד החברה המעיד בתיק מטעם המשיבים אשר החזיק בנאמנות מניות לנתבע 1 של החברה.

עו"ד ליכטנשטיין מחזיק באינפורמציות מהותיות ביותר הקשורות בעניינים המשפטיים והאחרים המועלים בתביעה.

לאור היותו שכיר במשרדו של עו"ד החברה המוזמן לעדות ע"י המשיבים לא ניתן לפנות לקבלת תצהיר. 

2.4  בנקים – מפרק החברה 

2.4.1   – ענייני התביעה רלבנטיים וקשורים במישרין לניהול הכספי של החברה בבנק מזרחי ולטענות המשיבים כנגד המבקשים.

2.4.2   – המבקשים, מבקשים להעיד רק שני אישיים מרכזים מהבנק, אליו הועברו חשבונות החברה ע"י המשיבים אשר נטלו חלק בפעילויות הפיננסיות של החברה בתקופה הרלוונטית.

2.4.3    – הבנקים קשורים קשר ישיר ומלא לטענות המשיבים בכל הקשור לנכסים שנמסרו לתובעים, לסכומים הנתבעים ע"י המשיבים ולמכלול ההוצאות וההכנסות הקשורות לניהול הכספי של החברה בארץ ובחו"ל.

2.4.4   – עדותם של אנשי הבנק מהותית ביותר לבחינת והבהרת ערבויותיו של המשיב 2

ומחלוקות אחרות רלבנטיות ומהותיות ביותר, הקשורות בעצירת הפעילות של החברה.

2.4.5  – המשיבים ניהלו ומנהלים את חשבונותיהם בין השאר בבנק מזרחי, בסניף אליו הורו להעביר את חשבון החברה.

2.4.6 –  עדים אלו רלבנטיים ביותר  לבירור המחלוקות המועלות ע"י תובע 2 בתצהיר עדות ראשית שלו עמ 5-6 סעיף ד.3, עמ' 14-15 סעיף ו. הערבויות, עמ' 18 סעיף ח. פירוט סכומי התביעה הנתבעים, עמ' 19-20 סעיף ט' , עמ' 21 סעיף י'. 

          מר שמעון ריין רח' אלישיב 4 קרני שומרון.

מנהל סניף בנק מזרחי אשר אליו המשיב הורה להעביר את פעילות החברה.

מר ריין שימש כבנקאי של המשיבים לפני העברת החשבון של החברה לניהולו.

מר ריין העביר למבקשים ולמשיבים מסמכים מהותיים המוצגים בכתבי בית הדין.

מר ריין העיד במספר הליכים משפטיים הקשורים בעניינים שונים של החברה.

לא ניתן לקבל תצהיר – מבקש 1 נתבע ע"י הבנק עם מר הברפלד לכיסוי חובות החברה.

 מר שלמה זיובנק מזרחי טפחות

מנהל מחלקת לקוחות מיוחדים של הבנק המטפל בענייני החברה.

מר שלמה זיו העיד בהליכים משפטיים הקשורים בעניינים שונים של החברה.

מר זיו היה מעורב בפעילות שונות של הבנק ערב פירוק החברה.

לא ניתן לקבל תצהיר – מבקש 1 נתבע ע"י הבנק עם מר הברפלד לכיסוי חובות החברה.

2.4.4  מפרק החברה – עו"ד דני פרידמן – פרידמן יונגר ושות' ז'בוטינסקי 7 ר"ג. 

  1. כל ענייני התביעה עוסקים בעניינים הקשורים לחברה בפירוק ולכל הטענות המועלות בכתב התביעה מצד המשיבים כנגד המבקשים.
  2. מפרק החברה ניהל חקירות שונות בכל הקשור לטענות שהעלו הצדדים בשלבים שונים החל משנת 2000.
  3. מפרק החברה ניהל את תהליך מכירת החברה למבקש 1, מכירה המתוארת בהרחבה בכתבי בית הדין שהגישו המשיבים, תיאור הכולל האשמות חמורות כנגד מבקש 1.
  4. עדותו של מפרק החברה רלבנטית ביותר גם לגבי טענות משפטיות שונות המועלות ע"י המבקשים.
  5. מסמכים שונים ששלח והוציא מפרק החברה צורפו לכתבי בית הדין.
  6. החברה בפירוק הנה צד להליך.

לא ניתן לקבל תצהיר – ביקש ממבקש 1 לא להיות מעורב בסכסוך בין הצדדים.

  • אחרים
  • – מר רון פלד – ההזמנה תימסר ע"י המבקשים.

מוזכר באריכות בתצהיר שהוגש ע"י המשיבים, ממר חנוך מילוא.

למר פלד קשרים שונים עם המשיבים ועם המבקשים במהלך שנים ארוכות.

                     לבקשת מבקש 1 לקבלת תצהיר, ביקש העד לא להגיש תצהיר אלא למסור עדות.

        2.4.2    – מר סולי כנס –   המלאכה 16 פארק אפק ראש העין.

בעליה של חב' אדיוסופט המוזכרת מהיבטים שונים בכתבי בית הדין. חב' אדיוסופט הייתה בכל תקופת פעילותה של החברה, לקוחה גדולה של החברה.

  המשיבים מעידים שקיבלו מחברת אדיוסופט מסמכים שונים הקשורים בניהול הכספים של המבקשים. מסמכים רבים מוצגים ע"י המשיבים בתיק.

המשיבים נשענים בתביעתם על המסמכים המוצגים להוכחת טענותיהם.

לכתב התביעה, צורפה תביעה שהגישה חב' אדיוסופט כנגד המבקשים. תביעה זו הוגשה ע"י העד.

עדותו של העד רלבנטית ביותר, לאור הישענות טענותיהם של המשיבים על העברות כספיים שנעשו דרכה למבקשים וטענות אחרות אשר בבסיס תביעתם.

טענותיו של משיב 2 בתצהירו המשתרע על פני שני עמודים, 12-13 סעיף גדול ה.4 מתייחסות למערכות הקשרים העסקיים עם החברה בבעלות העד, על פני שנים ועדותו של העד רלבנטית מאוד לבירור המחלוקת המוגדרת ע"י המשיבים בהקשר לכך, כהפרת התחייבותם של המבקשים 1 ו- 2.

לא ניתן לקבל תצהיר ממי שלקח צד בסכסוך בין הצדדים וסיפק מידע לתובעים.

     2.4.3    – מר אלפרד אקירוב – חברת אלרוב ישראל בע"מ – שד' רוטשליד 46 ת"א

תבע את המשיב 1 והיה מעורב בהצעות עסקיות שהוצעו לו ע"י משיב 2 בחברה.

היה מעורב בהתנהלותו של תובע 2 בפרשיית המיזוגים במהופך אשר הנהיג.

עו"ד המבקשים ששימש כעו"ד של מר אקירוב  בתביעה נגד משיב 2 הודיע למבקש 1         

                 שלא ניתן לקבל תצהיר מהעד.

     2.4.4    – מר ג'ורג'י אקירוב – חברת אלרוב ישראל בע"מ – שד' רוטשליד 46 ת"א

היה עד לתקרית משמעותית בין המבקש 1 למשיב 2.

                 עו"ד המבקשים הודיע למבקש 1 שלא ניתן לקבל תצהיר מהעד. 

     2.4.5   – מר גדי בריירעקלתון 8 הוד השרון

שימש כיועץ ארגוני לחברה שניהל משיב 2.

היה מעורב במיזמים של החברה.

לא ניתן לקבל תצהיר ממי שהיה ידידו של המשיב 1

2.4.6    – אל"מ במיל' אהרון לוי – הס משה 15 נתניה 42413

סגן מפקד משטרה צבאית ראשית – הוביל את מיזם ההנצחה בחיל המשטרה הצבאית עם החברה.

              מבקש 1 ביקש מהעד להגיש תצהיר העד בחר למסור מכתב שצורף לכתבי בית הדין מטעם המבקשים 

  סיכום 

  1. לא יעלה על הדעת שבשל שיקולי יעילות תמנע מהמבקשים הזכות להתגונן מפני תביעת הענק שהוגשה כנגדם.
  2. חוקי היסוד מקנים זכות למבקשים להתגונן כראוי מפני תביעה שהוגשה כנגדם.
  1. כל העדים שהמבקשים מבקשים לזמן, הנם עדים רלבנטיים למחלוקות הטעונות הכרעה.
  1. לאור האשמות החמורות המועלות ע"י המשיבים כנגד המבקשים, המבקשים עומדים על

זכותם להעיד את כל העדים שפרטיהם צורפו לבקשה זו.

  1. המבקשים לא יוכלו להוציא את צדקתם ללא חקירת העדים המבוקשים.
  2. המבקשים פירטו בבקשה זו, תמצית הנושא שכל עד יתבקש להעיד עליו והסיבות שאין ביכולת המבקשים להמציא תצהירים מעדים אלו .
  3. תצהירו של מר גולדנברג פסי מטעם המבקשים מצ"ב לתמיכה בבקשה זו.
  4. אשר על כן יתבקש בית המשפט הנכבד להשאיר על כנם את המועדים שנקבעו ע"י כב' הנשיאה של בית משפט נכבד זה ולקבוע מועדים נוספים על פי הצורך.
  5.  אשר על כן יתבקש בית המשפט הנכבד לאשר את הזמנת העדים כמבוקש ע"י המבקשים.

 מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.

__________                                                                                                 __________

תאריך                                                                                         המבקשים ע"י  גולדנברג פסי

 

 

 

..

החל ממועד מתן עדותו של גולדנברג פסי, במשפט אקירוב אלפרד אקריוב נגד דוד רובנר, (מסוקר בבלוג זה) הוטרד גולדנברג בצורות שונות, בין השאר הושלכה גוויית חתול לחצר ביתו. גולדנברג דיווח על הטרדות אלו לבית המשפט, בתצהיר שהגיש.

במהלך ההליכים המשפטיים, חשד גולדנברג מספר פעמים באדם עב בשר, חבוש בכיפה שחורה, לא מוכר לי, בעל חזות של "שומר ברים" מאיים, כמי שנוהג לארוב, עוקב אחריו מעת לעת ומטריד אותו וככל הנראה גם מצלם אותו. (להלן: "העוקב")

ביום 25.3.2014, התקיים דיון בבית המשפט המחוזי בלוד, בו נטלו חלק בין השאר, עורכת דין ממשרדו של עו"ד שמואל א. לינצר ב"כ של זהבה ודוד רובנר עורכת דין ממשרדו והעוקב.

במהלך ההמתנה במסדרון בית המשפט לדיון ביום 25.3.2014, זיהה גולדנברג פסי ללא ספק את העוקב כמי שהטריד אותי בעבר. העוקב פסע הלוך ושוב בקרבתו והתבונן בו בהתרסה מאיימת.

בהמתנה לדיון באולם בית המשפט, העוקב ישב בזווית שאפשרה לו להביט בגולדנברג, העוקב לא הפסיק להתבונן בו במפגיע, ושלח לעברו מבטים חודרניים מאיימים.

בתום הדיון בסמוך לשעה  העוקב "ליווה" את גולדנברג לשירותים והמתין בסמוך, תוך שהוא עושה עצמו כמי שעוסק בשיחה, באמצעות הטלפון הנייד שלו.

העוקב לא הירפה, הוא המשיך לעקוב אחרי פסי גולדנברג גם מחוץ לבניין בית המשפט.

גולדברג שחשד שהעוקב ההולך בעקבותיו ומטריד אותו, מתכוון לצלם אותו פעם נוספת, החליט להמתין להזדמנות, שיוכל סוף סוף, להנציח אותו בעת מעשה.

בשלב בו הצטמצם המרחק בין גולדנברג פסי לעוקב, החל העוקב לצלם אותו באמצעות המכשיר הנייד שלו.  גולדנברג פנה לעברו בהפתעה והצליח לצלמו, לרבות בעת שהעוקב נס מהמקום, לאחר שהבחין שהצליח לצלמו.

גולדנברג פסי, פועל לאיתור העוקב, בדרכים שונות.

ממידע שהצטבר אצל גולדנברג ממספר גורמים המצויים עם עו"ד לינצר א. שמואל בסכסוכים שונים, מסתבר, שהעוקב ככל הנראה בן משפחה של לינצר, עובד במשרדו כמתמחה או כעו"ד מהמניין.

העוקב, המטריד ממשרדו של עו"ד לינצר שמואל, נתפס כשהוא מצלם את גולדנברג

העוקב, המטריד ממשרדו של עו"ד לינצר שמואל, נתפס כשהוא מצלם את גולדנברג

מידע חלקי אודות עו"ד לינצר שמואל עו"ד

במידע שהתפרסם, מואשם עו"ד לינצר שמואל ע"י תאגיד המים מיתב, ששלח ידו בכספיו של התאגיד בדרכים לא חוקיות. בגין מעשיו הוגשה ע"י התאגיד ומי שעמד בראשו חנוך מילוא כנגד לינצר, תביעה כספית ע"ס 380,000 ₪, תלונה למשטרת ישראל ותלונה אחת לפחות לוועדת האתיקה.

כפי שפורסם, פרופ' רון שפירא עו"ד, המייצג את מיתב ומילוא נגד לינצר, טוען פרופ' שפירא נגד עוה"ד שמואל א. לינצר, במסמכי בית דין בין השאר:

"לינצר נטל סכומי כסף גדולים ממיתב תוך ניצול של האמון שנתנו בו"

"פיטוריו של לינצר נעשו אך ורק לאחר אובדן האמון בו ואל נוכח מעשיו הקשים"

"בפנינו תובע נטול תום לב, אשר הוציא תחת ידיו כתב תביעה רווי בדיות"

בין השאר פורסם שתלונה נגד לינצר לוועדת האתיקה בגין הטעיית הציבור נגנזה רק לאחר שלינצר תיקן את המעוות לאחר שציין שמות עורכי דין שאינם עובדים במשרדו בנייר המכתבים שלו, במטרה להגדיל דיווחי שעות, ללקוחותיו:

"1. ועדת האתיקה רשמה בפניה את התיקון שביצעת בנייר המכתבים שלך, לפיו רשמת רק שמות של עורכי דין שכירים במשרדך.

2. בנסיבות אלו התלונה לעניין הכללת שמות עורכי דין שאינם עובדים במשרדך נגנזת."

החלטת ועדת האתיקה נגד עו"ד חגית גליקו ממשרדו של עו"ד שמואל א. לינצר

גולדנברג פסי הגיש לועדת האתיקה תלונה נגד עו"ד חגית גליקו ממשרדו של עו"ד שמואל א. לינצר אליה צורפה חוות דעת של ד"ר לימור זר גוטמן מומחית בתחום האתיקה המקצועית.

ועדת האתיקה העבירה לגולדנברג פסי את החלטה בה נקבע בין השאר:

"ועדת האתיקה מצאה לנכון בנסיבות אלו לרשום לעו"ד חגית גליקו הערה בגין התנהלותה ו/או התנהגותה בעניין התלונה שבנדון"

 

 

..

בסעיף 12.7 בחוות הדעת של המומחים, קיימת התייחסות לעובדה שהשופט בדימוס שאול מנהיים אינו מאפשר לגולדנברג פסי ולאחרים להגיב לבקשות ב"כ התובעים עו"ד לינצר שמואל לדחיית דיונים.

לעניין התנהגותו של השופט בדימוס שאול מנהיים לעניין זה קובעים המומחים:

"בכך, אישר השופט למעשה את ההתנהלות הנפסדת של ב"כ התובעים, הסכים עימה והוכיח כי לכאורה אין ביכולתו, ובעיקר שאין ברצונו, לקיים הליך הוגן. בכך הוא קיפח בצורה שיטתית זכויות דיוניות של הנתבעים" 

אך בכל אלה לא סגי, בניגוד לתקסד"א ובניגוד גמור לנוהל הנשיאה, קיבל השופט שתי בקשות דחייה בלא תגובת בעלי הדין שכנגד:

    • התובעים באמצעות ב"כ הגישו בקשה לדחיית מועד דיון בלא שצירפו את עמדת בעלי הדין האחרים בטענה חסרת בסיס, שהיה על השופט, ולו מעצם העלאת טענה זו בלבד, לדחות את הבקשה ולחילופין לחייב את ב"כ התובעים לקבל את עמדת בעלי הדין האחרים. וכך כתב עו"ד לינצר הנכבד בסעיף י"ב לטופס א' (בקשה לדחיית מועד דיון שלא מטעמים הקשורים בקיום דיון באותו מועד לפני שופט אחר): "עמדת יתר בעלי הדין: לא נתבקשה בעלי הדין האחרים אינם מיוצגים". כאן נבחן שופט בהגנתו על קיום הליך הוגן, השימוש בטעם שבעלי הדין האחרים אינם מיוצגים, וקבלת הבקשה ע"י השופט מעידים כי השופט לא קיים הליך הוגן.
    • המקרה לעיל אינו המקרה היחיד, גם בבקשה נוספת שהגיש עו"ד לינצר בשם התובעים הוא לא ביקש את עמדת הנתבעים, ובהסבר שנתן לכך היה שעמדת הנתבעים 1 ו-2 אינה רלוונטית שכן נגדם הוגשה בקשה למתן פסק דין בהעדר, ועמדת הנתבע 3 "אין בכוחה לשנותו" (את הנתון שיתכן ויינתן פס"ד בהעדר נגד הנתבעים 1 ו-2). האם באמת אין בכוח עמדת הנתבע 3 לשנות? אם כך הוא הרי שאין המדובר בהליך הוגן, וכנראה שב"כ התובעים, עו"ד לינצר, ידע היטב מדוע עמדת הנתבעים אינה יכולה לשנות. יודגש, על ההליך להיות הליך הוגן ועל הצדק להיראות, אך גם במקרה זה מתעלם השופט מכך שלא עמדה לנגד עיניו עמדת הנתבעים, ובהם עמדת הנתבע 3, ולו למראית עין שלהליך הוגן בלבד.
  • הנה ראינו כי השופט, באופן שיטתי, מבכר את עמדת התובעים ובא כוחם, ונמנע מליתן לנתבעים אפשרות להגיב לבקשותיו לדחיית מועד דיון בניגוד לדין. בכך, אישר השופט למעשה את ההתנהלות הנפסדת של ב"כ התובעים, הסכים עימה והוכיח כי לכאורה אין ביכולתו, ובעיקר שאין ברצונו, לקיים הליך הוגן. בכך הוא קיפח בצורה שיטתית זכויות דיוניות של הנתבעים, שזכותם, מכוחס"ק 241(ג) לתקסד"א, להגיב לכל בקשה של התובעים, גם אם לא יהיה בתגובתם כדי לשנות מהחלטתו. זאת ועוד, זכות התגובה של בעל הדין שכנגד בולטת בס"ק 241(ד), הקובע שהשופט רשאי להחליט על סמך הבקשה, תגובת המשיב ותשובת המבקש בלבד, ומכיוון שהתקנות הן דווקניות אין בסמכותו להחליט בלא מתן זכות תגובה למשיב.

טופס א' שהגיש עו"ד לינצר שמואל לשופט בדימוס שאול מנהיים בו מצוין שלא התבקשה התייחסות (בעלי הדין) הנתבעים, מאחר ואינם מיוצגים.

טופס א עמ' 1טופס א עמ' 2

תגובת הנתבע טוראל 

התייחסות נתבע 3 לעניין טופס א'

תגובת השופט בדימוס שאול מנהיים לתגובת טוראל 

 החלטתת מנהיים להתייחסות נתבע 3 לטופס א'

 

 

..

החל מסעיף 14 עד סעיף 14.7 בחוות הדעת

חשדות לקשרים אפשריים בין השופט לתובעים ו/או באי כוחם:

אמירות שונות של כב' השופט מנהיים במהלך הדיונים, כפי שמשתקף מן הפרוטוקול, מעלות חשש שהתנהלותו החד צדדית לטובת התובעים העמיקה מאד, עד כדי חשש לשיבוש מהלכי המשפט וניגוד עניינים. באירועים אלו, עושה השופט שימוש בחומר ובידיעות שלא הגיעו אליו בדרך המלך ולא הוצגו בהליך רשמי במהלך המשפט ואף לא הוצגו כלל בפומבי. מאחר שידיעות אלו לא נמסרו במהלך הישיבות, וקרוב לוודאי שהשופט לא ניחן ביכולת נבואה, הדעת נותנת שקרוב לוודאי שהידיעות הגיעו אליו מב"כ התובעים או מהתובעים עצמם. על אף,  שהידיעות הללו הגיעו אליו בדרך לא דרך, הוא עושה בהן שימוש בהחלטותיו.

  • ידיעה מוקדמת של השופט על מגעים בין עו"ד לינצר ובין נתבע 3:

חילופי הדברים בין השופט ובין עו"ד לינצר אודות האפשרות של מחיקת נתבע 3, דורון טוראל, מכתב התביעה, מצביעים כי השופט ידע על אפשרות זו, לפני שהוצגה בדיון פומבי בבית המשפט (פרוטוקול מ-8.7.10). על פי חילופי הדברים הללו, נרקמה אצל עו"ד לינצר הצעה לעסקה בינו, כב"כ התובעים, ובין דורון טוראל, לפיה התובעים ימחקו את טוראל מכתב התביעה בתמורה לכך שהוא יעיד נגד נתבע 1, מר גולדנברג. כך מקבלים הדברים את ביטויים בפרוטוקול המוקלט:"כב' השופט: מבחינת 1 ו – 2 כרגע יש בפני בקשה לפסק דין, אם הוא יינתן אז הוא יינתן, ואם הוא לא יינתן צריך יהיה לראות איך ממשיכים, האם קובעים שהוא מיצה את זכות החקירה הנגדית או לא. אבל בוא נניח לצרה לשעתה. כיוון שאדוני ביקש פסק דין אז כרגע צריך להכריע בבקשה הזאת.  עו"ד לינצר: אני מבקש שאדוני ייתן החלטה בקשר להוצאות.  כב' השופט: דקה, לא סיימתי. אנחנו נקטע עכשיו את הדיון מטעמים טכניים לשתי דקות כדי שאני אוכל להתחבר ליומן שלי, ואז אנחנו נקבע מועד לשמיעת ראיות ההגנה מטעם נתבע מס' 3. עו"ד לינצר: אני מציע לא לקבוע דיון מאחרו – …  כב' השופט: זה בכלל לא משנה, אנחנו נקבע כרגע דיון.  עו"ד לינצר: טוב, בסדר.  כב' השופט: אנחנו נקבע כרגע את מהותו, מאחר, אלא אם אתם אומרים לי שאם יינתן פסק דין נגד הנתבעים 1 ו – 2 אתם תמחקו את התביעה נגד הנתבע 3. אם אתם אומרים לי את זה אני כרגע לא קובע מועד.(ההדגשות לא במקור – א.ג. מ.ג.) עו"ד לינצר: אני זה אנחנו רוצים לשוחח עם הנתבע 3, דובר על אפשרות, נפתח פתח לשיחה בינינו, בין הנתבע 3 לבינינו. כב' השופט: אז אנחנו נקבע מועד, ואני אשמח להתאכזב לטובה ולקבל הודעה שהדיון התייתר".(עמ' 461). המסקנה ההגיונית היחידה המתבקשת מדברים אלו, היא שהשופט ידע על אפשרות של מגעים או על המגעים עצמם בין ב"כ התובעים ובין טוראל, במטרה לשכנע את האחרון להעיד לטובת התובעים תמורת מחיקתו מכתב התביעה, לפני שב"כ התובעים מסר על כך בפומבי בבית המשפט, כפי שיפורט להלן.

  • מגעים אלו התרחשו אך דקות ספורות לפני האמירות הללו, לפני התחלת הדיון באותו יום מחוץ לאולם המשפט (מתחילת הדיון ועד לאירוע זה נרשמו 13 עמודי פרוטוקול בלבד). טוראל עצמו, בתצהיר ערוך כדין, פירט את השיחה עימו שיזם עו"ד לינצר, ובה הציע לו את ההצעה הנ"ל. כפי שמופיע בתצהיר:"עו"ד לינצר פנה אליי והתעניין, "למה אני הולך עם מר גולדנברג?", עניתי לו שנתבעתי על ידם. עו"ד לינצר הגיב ש"הקשר עם מר גולדנברג מזיק לי". עו"ד לינצר מסר לי בצורה חד משמעית ש"בכוונתם להגיע איתי להסדר ולמשוך את התביעה כנגדי, רק במידה ואסכים להעיד נגד מר גולדנברג".
  • יצוין, כי אף כי טוראל לא הביע התנגדות ואמר לעו"ד לינצר שהוא מבקש לקבל ממנו פרטים נוספים על הצעתו,ועו"ד לינצר אמר לטוראל שיעמדו אתו בקשר בהמשך לקביעת מפגש בעניין הצעתו, הוא לא חזר לטוראל אחרי סיום אותה ישיבה בבית המשפט.
  • מר גולדנברג לא נכח באותו יום כלל בבית המשפט מחמת מחלתו. לפי הפרוטוקול, נכחו בבית המשפט שני עורכי דינם של התובעים, עוה"ד לינצר וקרני, וטוראל. כמובן, שגם השופט היה במקום. ברור וידוע שהשופט לא ניחן ברוח הנבואה ולא עוף השמיים הוליך את הקול. המסקנה היחידה המתבקשת מאליה היא שאחד מבאי כוח התובעים או אחד התובעים סיפר על כך לשופט לפני הישיבה באותו יום, אם לפני שיחת עו"ד לינצר עם טוראל ואם מיד אחריה.
  • השופט לא ביקש להתעדכן על המשך המגעים בין עו"ד לינצר לטוראל:

המגעים שתוארו למעלה התנהלו לפני ובסיומה של הישיבה ב-8.7.10. כאמור לעיל, לא היו מגעים נוספים בין עו"ד לינצר לטוראל, אף כי, כפי שצוין, טוראל ביקש לקבל פרטים נוספים על הצעת עו"ד לינצר, והאחרון אף אמר לטוראל שיחזור אליו. מאחר שעו"ד לינצר מסר על כך בבית המשפט והדברים אף תועדו בפרוטוקול המוקלט, היה על עו"ד לינצר לעדכן את בית המשפט על המשך המגעים, או לפי בקשת השופט, על התייתרות הדיון בעניין טוראל. אולם, ככל שהדברים משתקפים בפרוטוקול, עו"ד לינצר לא עדכן את בית המשפט בהמשך המגעים, שלא היו, רק כי עו"ד לינצר לא המשיך אותם.עו"ד לינצר לא עידכן את השופט בעניין זה, לא בישיבות הבאות (10.10.10, 26.12.10, 31.12.10) ולא בדרך אחרת. אף השופט עצמו לא ביקש לעדכנו על התפתחות המגעים בעניין זה. השופט, אמנם ביקש, בדיון מיום 8.7.10, לקבל הודעה על התייתרות הדיון. אולם, עדכון שופט על תוצאות מגעים כאלה הוא אך טבעי, ואפילו מתבקש, לאור דברי השופט בעניין מגעים אלה בין עו"ד לינצר לטוראל.

  • יודגש, שאף שמדובר במגעים שזכו לברכת בית המשפט או לפחות להכרתו בקיומם, השופט לא טרח להתעניין בהם ומה עלה בסופם. חוסר ההתעניינות יותר מאשר מתמיה, בעיקר מאחר שהשופט מדגיש כמעט בכל ישיבה, ולא פעם אחת, את חשיבות זמנו השיפוטי, את חוסר רצונו לבזבז זמן לריק ואת שמחתו אם יבוטל הדיון שהוא קבע בראיותיו של טוראל. חוסר ההתעניינות של השופט בתוצאתם של המגעים בין עו"ד לינצר ובין טוראל, עליהם הודיע עו"ד לינצר בבית המשפט קבל עם ועדה, מחזק את החשש הכבד שהשופט ידע על מהלכים אלו, הן את תחילתם, כפי שתואר קודם, והן את סופם ואת תוצאותיהם, שלא בדרך המלך, אלא במגעים ישירים בין השופט ובין התובעים או בא כוחם, שלא במסגרת ההליך המשפטי, אלא מחוצה לו.
  • התעניינות של שופט על תוצאות מגעים כאלה מנוגדת להתנהגות טבעית של בני אנוש וגם של שופטים, המגלים סקרנות על תוצאות של תהליכים שהיו שותפים להם בשלבים קודמים. העובדה, שהשופט אינו מגלה במישור הרשמי כל התעניינות בתוצאות הפניה של עו"ד לינצר למר טוראל יותר ממתמיהה, אלא אם יש לכך הסבר – שהשופט קיבל מידע על תוצאות מהלך זה בצורה לא רשמית, וקרוב לוודאי שלא ממר טוראל. ואכן, כאשר, במקרה אחר, כאשר, הצדדים, לרבות התובעים או ב"כ, לא הספיקו לעדכנו, השופט התעניין מיוזמתו על סיכומים בין הצדדים. היה זה לאחר שהשופט ביקש מהצדדים לבדוק אם הם יכולים להגיע להסכמות בדבר הצגת מסמכים, שמר גולדנברג רצה להגישם באמצעות מר שאול יהלום. אחרי ההפסקה, בה ניהלו הצדדים שיחות מחוץ לאולם, פנה אליהם השופט: "עכשיו אני רק רוצה לשאול לפני שאנו מסיימים, האם בהפסקה הייתה איז ההתקדמות בקשר לאותם מסמכים?" (עמ' 325, שורות 20 – 21).

כאשר הסתבר לזהבה ודוד רובנר וב"כ עו"ד שמואל לינצר, במהלך חקירות עדי התביעה השקרנים, כולל תחילת חקירתו של רובנר ע"י גולדנברג, שהאמת מתחילה להיחשף והתרמית שלהם בהגשת התביעה נגד גולדנברג פסי, אשר הוגשה על בסיס נקמנות בלבד, מתפוררת ומתרסקת, החליטו באמצעות ב"כ עו"ד שמואל לינצר, לנסות לשחד נתבע נוסף, דורון טוראל, במטרה שיעיד נגד גולדנברג פסי, עדות שקר תמורת מחיקת התביעה נגדו.

כעולה מחוות הדעת של המומחים ד"ר מאיר גלבוע ועו"ד אראל גלבוע, פרוטוקול הדיון מוכיח שהשופט בדימוס שאול מנהיים היה בסוד העניין. (סעיפים 14.1-14.8 בחוות הדעת, מצ"ב בהמשך)

טוראל, מסר לגולדנברג פסי תצהיר כחוק, המתאר את הנסיבות של האירוע שהועבר גם לידיעתו של השופט בדימוס שאול מנהיים, אשר בחר לא להתייחס לעובדות חמורות אלו כלל, מסיבותיו.

מחוות הדעת סעיפים 14.1-14.8

חשדות לקשרים אפשריים בין השופט לתובעים ו/או באי כוחם:

אמירות שונות של כב' השופט מנהיים במהלך הדיונים, כפי שמשתקף מן הפרוטוקול, מעלות חשש שהתנהלותו החד צדדית לטובת התובעים העמיקה מאד, עד כדי חשש לשיבוש מהלכי המשפט וניגוד עניינים. באירועים אלו, עושה השופט שימוש בחומר ובידיעות שלא הגיעו אליו בדרך המלך ולא הוצגו בהליך רשמי במהלך המשפט ואף לא הוצגו כלל בפומבי. מאחר שידיעות אלו לא נמסרו במהלך הישיבות, וקרוב לוודאי שהשופט לא ניחן ביכולת נבואה, הדעת נותנת שקרוב לוודאי שהידיעות הגיעו אליו מב"כ התובעים או מהתובעים עצמם. על אף,  שהידיעות הללו הגיעו אליו בדרך לא דרך, הוא עושה בהן שימוש בהחלטותיו.

  • ידיעה מוקדמת של השופט על מגעים בין עו"ד לינצר ובין נתבע 3:

חילופי הדברים בין השופט ובין עו"ד לינצר אודות האפשרות של מחיקת נתבע 3, דורון טוראל, מכתב התביעה, מצביעים כי השופט ידע על אפשרות זו, לפני שהוצגה בדיון פומבי בבית המשפט (פרוטוקול מ-8.7.10). על פי חילופי הדברים הללו, נרקמה אצל עו"ד לינצר הצעה לעסקה בינו, כב"כ התובעים, ובין דורון טוראל, לפיה התובעים ימחקו את טוראל מכתב התביעה בתמורה לכך שהוא יעיד נגד נתבע 1, מר גולדנברג. כך מקבלים הדברים את ביטויים בפרוטוקול המוקלט:"כב' השופט: מבחינת 1 ו – 2 כרגע יש בפני בקשה לפסק דין, אם הוא יינתן אז הוא יינתן, ואם הוא לא יינתן צריך יהיה לראות איך ממשיכים, האם קובעים שהוא מיצה את זכות החקירה הנגדית או לא. אבל בוא נניח לצרה לשעתה. כיוון שאדוני ביקש פסק דין אז כרגע צריך להכריע בבקשה הזאת.  עו"ד לינצר: אני מבקש שאדוני ייתן החלטה בקשר להוצאות.  כב' השופט: דקה, לא סיימתי. אנחנו נקטע עכשיו את הדיון מטעמים טכניים לשתי דקות כדי שאני אוכל להתחבר ליומן שלי, ואז אנחנו נקבע מועד לשמיעת ראיות ההגנה מטעם נתבע מס' 3. עו"דלינצר: אני מציע לא לקבוע דיון מאחרו – …  כב' השופט: זהבכלל לא משנה, אנחנו נקבע כרגע דיון.  עו"ד לינצר: טוב, בסדר.  כב' השופט: אנחנו נקבע כרגע את מהותו, מאחר, אלא אם אתם אומרים לי שאם יינתן פסק דיןנגד הנתבעים 1 ו – 2 אתם תמחקו את התביעה נגד הנתבע 3. אם אתם אומרים לי את זה אני כרגע לא קובע מועד.(ההדגשות לא במקור – א.ג. מ.ג.) עו"ד לינצר: אני זה אנחנו רוצים לשוחח עם הנתבע 3, דובר על אפשרות, נפתח פתח לשיחה בינינו, בין הנתבע 3 לבינינו. כב' השופט: אז אנחנו נקבע מועד, ואני אשמח להתאכזב לטובה ולקבל הודעה שהדיון התייתר".(עמ' 461). המסקנה ההגיונית היחידה המתבקשת מדברים אלו, היא שהשופט ידע על אפשרות של מגעים או על המגעים עצמם בין ב"כ התובעים ובין טוראל, במטרה לשכנע את האחרון להעיד לטובת התובעים תמורת מחיקתו מכתב התביעה, לפני שב"כ התובעים מסר על כך בפומבי בבית המשפט, כפי שיפורט להלן.

  • מגעים אלו התרחשו אך דקות ספורות לפני האמירות הללו, לפני התחלת הדיון באותו יום מחוץ לאולם המשפט (מתחילת הדיון ועד לאירוע זה נרשמו 13 עמודי פרוטוקול בלבד). טוראל עצמו, בתצהיר ערוך כדין, פירט את השיחה עימו שיזם עו"ד לינצר, ובה הציע לו את ההצעה הנ"ל. כפי שמופיע בתצהיר:"עו"ד לינצר פנה אליי והתעניין, "למה אני הולך עם מר גולדנברג?", עניתי לו שנתבעתי על ידם. עו"ד לינצר הגיב ש"הקשר עם מר גולדנברג מזיק לי". עו"ד לינצר מסר לי בצורה חד משמעית ש"בכוונתם להגיע איתי להסדר ולמשוך את התביעה כנגדי, רק במידה ואסכים להעיד נגד מר גולדנברג".
  • יצוין, כי אף כי טוראל לא הביע התנגדות ואמר לעו"ד לינצר שהוא מבקש לקבל ממנו פרטים נוספים על הצעתו,ועו"ד לינצר אמר לטוראל שיעמדו אתו בקשר בהמשך לקביעת מפגש בעניין הצעתו, הוא לא חזר לטוראל אחרי סיום אותה ישיבה בבית המשפט.
  • מר גולדנברג לא נכח באותו יום כלל בבית המשפט מחמת מחלתו. לפי הפרוטוקול, נכחו בבית המשפט שני עורכי דינם של התובעים, עוה"ד לינצר וקרני, וטוראל. כמובן, שגם השופט היה במקום. ברור וידוע שהשופט לא ניחן ברוח הנבואה ולא עוף השמיים הוליך את הקול. המסקנה היחידה המתבקשת מאליה היא שאחד מבאי כוח התובעים או אחד התובעים סיפר על כך לשופט לפני הישיבה באותו יום, אם לפני שיחת עו"ד לינצר עם טוראל ואם מיד אחריה.
  • השופט לא ביקש להתעדכן על המשך המגעים בין עו"ד לינצר לטוראל:

המגעים שתוארו למעלה התנהלו לפני ובסיומה של הישיבה ב-8.7.10. כאמור לעיל, לא היו מגעים נוספים בין עו"ד לינצר לטוראל, אף כי, כפי שצוין, טוראל ביקש לקבל פרטים נוספים על הצעת עו"ד לינצר, והאחרון אף אמר לטוראל שיחזור אליו. מאחר שעו"ד לינצר מסר על כך בבית המשפט והדברים אף תועדו בפרוטוקול המוקלט, היה על עו"ד לינצר לעדכן את בית המשפט על המשך המגעים, או לפי בקשת השופט, על התייתרות הדיון בעניין טוראל. אולם, ככל שהדברים משתקפים בפרוטוקול, עו"ד לינצר לא עדכן את בית המשפט בהמשך המגעים, שלא היו, רק כי עו"ד לינצר לא המשיך אותם.עו"ד לינצר לא עידכן את השופט בעניין זה, לא בישיבות הבאות (10.10.10, 26.12.10, 31.12.10) ולא בדרך אחרת. אף השופט עצמו לא ביקש לעדכנו על התפתחות המגעים בעניין זה. השופט, אמנם ביקש, בדיון מיום 8.7.10, לקבל הודעה על התייתרות הדיון. אולם, עדכון שופט על תוצאות מגעים כאלה הוא אך טבעי, ואפילו מתבקש, לאור דברי השופט בעניין מגעים אלה בין עו"ד לינצר לטוראל.

  • יודגש, שאף שמדובר במגעים שזכו לברכת בית המשפט או לפחות להכרתו בקיומם, השופט לא טרח להתעניין בהם ומה עלה בסופם. חוסר ההתעניינות יותר מאשר מתמיה, בעיקר מאחר שהשופט מדגיש כמעט בכל ישיבה, ולא פעם אחת, את חשיבות זמנו השיפוטי, את חוסר רצונו לבזבז זמן לריק ואת שמחתו אם יבוטל הדיון שהוא קבע בראיותיו של טוראל. חוסר ההתעניינות של השופט בתוצאתם של המגעים בין עו"ד לינצר ובין טוראל, עליהם הודיע עו"ד לינצר בבית המשפט קבל עם ועדה, מחזק את החשש הכבד שהשופט ידע על מהלכים אלו, הן את תחילתם, כפי שתואר קודם, והן את סופם ואת תוצאותיהם, שלא בדרך המלך, אלא במגעים ישירים בין השופט ובין התובעים או בא כוחם, שלא במסגרת ההליך המשפטי, אלא מחוצה לו.
  • התעניינות של שופט על תוצאות מגעים כאלה מנוגדת להתנהגות טבעית של בני אנוש וגם של שופטים, המגלים סקרנות על תוצאות של תהליכים שהיו שותפים להם בשלבים קודמים. העובדה, שהשופט אינו מגלה במישור הרשמי כל התעניינות בתוצאות הפניה של עו"ד לינצר למר טוראל יותר ממתמיהה, אלא אם יש לכך הסבר – שהשופט קיבל מידע על תוצאות מהלך זה בצורה לא רשמית, וקרוב לוודאי שלא ממר טוראל. ואכן, כאשר, במקרה אחר, כאשר, הצדדים, לרבות התובעים או ב"כ, לא הספיקו לעדכנו, השופט התעניין מיוזמתו על סיכומים בין הצדדים. היה זה לאחר שהשופט ביקש מהצדדים לבדוק אם הם יכולים להגיע להסכמות בדבר הצגת מסמכים, שמר גולדנברג רצה להגישם באמצעות מר שאול יהלום. אחרי ההפסקה, בה ניהלו הצדדים שיחות מחוץ לאולם, פנה אליהם השופט: "עכשיו אני רק רוצה לשאול לפני שאנו מסיימים, האם בהפסקה הייתה איזה התקדמות בקשר לאותם מסמכים?" (עמ' 325, שורות 20 – 21).
  • בעניין זה, ראוי לפנות לתשובת נציגת פרקליטות המדינה, גב' דגנית כהן-ויליאמס, לפניית מר גולדנברג. בתשובתה למר גולדנברג (מ-6.12.11) היא כותבת ש"השופט ביקש מהתובעים להודיע ורק במידה שהדיון בראיותיו של נתבע 3 מתייתר" (ההדגשה במקור). הציטוט המדויק של דברי השופט הוא: "אז אנחנו נקבע מועד, ואני אשמח להתאכזב לטובה ולקבל הודעה שהדיון התייתר" (עמ' 461). אין בו שום אזכור למלה "רק". אמנם, מכלל ההן ניתן להסיק את הלאו, אך יש בתשובה משום טעות ואף הטעייה מסוימת, ולמצער, תשובה זו אינה מדויקת.

.

בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 26.12.2010 כנגד "המבקשים" בעילת "היעדר התייצבות", בהמשך למצב בריאותו של "המבקש"

מוגשת בזו בקשה לביטול פסק דין שניתן ע"י בית המשפט הנכבד כנגד הנתבעים 1 ו-2 (להלן "המבקשים") ע"י המבקש 1 (להלן "המבקש") בעילת "היעדר התייצבות", בהמשך למצב בריאותו של "המבקש", וחיוב "המבקשים" במלוא סכום התביעה ע"ס 11,611,203 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, וחיוב "המבקשים" בהוצאות משפט בסכום בסך 400,000 ₪ שניתן ביום 26.12.2010.

בית המשפט הנכבד נתן את פסה"ד, תוך התעלמות מוחלטת מהראיות המבוססות במסמכים הרפואיים שהוצגו בפניו לפיהם "המבקש" היה מנוע מלהגיע לישיבות ההוכחות בהן היה אמור הוא בעצמו מאחר ואינו מיוצג, בהמשך להתפטרותו של עורך דינו , לחקור את התובע 2 במצב בו נדרש לערנות מרבית, כושר ריכוז גבוה ושליטה בכמות מסמכים גדולה, בימים בהם סבל מבעיות מורכבות המתוארות באישורים הרפואיים השונים שהוצגו בפני בית המשפט הנכבד בחיסיון.

פסה"ד מהווה חלק בלתי נפרד מהבקשה.

  • מבוא 

בקשתו של "המבקש", לארכה נוספת מבית המשפט הנכבד, מיום 10.2.2011, לדחיית מועד הגשת "הבקשה לביטול פסק הדין", על מנת לאפשר ל"מבקשים", למצות את ההליך לצירוף עו"ד להגנתם, המתנהל בבית משפט המחוזי מרכז, בפני כב' השופט שילה סג"נ בתיק פש"ר 5442-07-10, הליך שפרטיו המדויקים מצויים בפני בית המשפט הנכבד, לא נענתה כלל.

בהמשך להחלטת בית המשפט הנכבד, לא ליתן החלטה כלשהי בהמשך לבקשת הארכה עד ליום 14.2.2011, נאלץ "המבקש" להגיש את בקשתו לביטול פסק הדין בעצמו, ללא כל עזרה משפטית ומבלי לבסס את טיעוניו לביטול פסק הדין השגוי, על חומרים משפטיים הכרחיים. 

  • העילה לבקשה למתן פסק הדין 
  1. ביום 8.7.2010 ביקשו "התובעים" מבית המשפט לקבל פסק דין כנגד ה"המבקשים"  בעילת,  "היעדר התייצבות".
  2. הבקשה לקבלת פסק הדין בעילת "היעדר התייצבות" הוגשה, בהמשך לשתי ישיבות הוכחות מיום 1.7.2010 ו- 8.7.2010, במהלכן היה אמור ה"המבקש" בעצמו לחקור את התובע 2 בשלל נושאים מורכבים באמצעות מסמכים מהותיים רבים, כתבי בית דין ותמלילי שיחות מוקלטות, במטרה להפריך את כתב התביעה הנקמני בסכום אסטרונומי, חסר בסיס עובדתי, אשר הוגש נגדו ובהמלצת בית המשפט הנכבד.
  3. בהמשך למצבו הבריאותי הבלתי יציב של ה"מבקש", "המבקש" היה מנוע מלהגיע לדיונים אלו ובית המשפט הנכבד טעה כאשר סירב לדחות את הדיונים, למרות הגשת בקשות מגובות במסמכים רפואיים מהותיים ורלוונטיים ממומחים רפואיים המטפלים בו.
  • הישיבה מיום 1.7.2010
    • – ביום 1.7.2010 הוזמן ה"מבקש" למוסד הרפואי לשם קבלת טיפולים רציפים הכרחיים, בהמשך למצב בריאותו.
    • – בקשות ה"מבקש" לדחיית הישיבה בהמשך למצבו הבריאותי מגובות במסמכים רפואיים נדחו.
    • – ביום 27.7.2010, 26 ימים לאחר הישיבה שהתקיימה ביום 1.7.2010, בית המשפט הנכבד דרש מ"המבקש", להמציא לו אישור מהמוסד הרפואי בו הנו מטופל, כי שהה בו לצורך טיפול רפואי ביום 1.7.2010, זאת עד ליום 29.7.2010.

החלטת בית המשפט הנכבד מיום 27.7.2010

 "טרם הכרעה בשאלה האם  יש ליתן פסק דין, על הנתבע 1 להודיע מייד מה מצב ההליכים בערעור שהגיש בעניין בקשת הפסלות. ההודעה תהיה מפורטת ותכלול את מספר ההליך וכל הפרטים אודותיו. כן יגיש הנתבע 1 מסמך המוכיח כי שהה במוסד רפואי ביום 1.7.2010 לצורך טיפול רפואי. המועד לביצוע עד 29.7.2919 המזכירות תודיע החלטה זו מיידית לצדדים באמצעות פקסימיליה".            

  • – האישור הרפואי המעיד ש"המבקש" שהה בבית החולים בו הוא מטופל באופן סדיר לבדיקות, טיפולים וביקורת רפואית הומצא לבית המשפט במועד שנקבע.

האישור מצוי בפני בית המשפט הנכבד בחיסיון 

האישור המצ"ב שהומצא לבקשת בית המשפט הנכבד, מעיד ש"המבקש" אומנם שהה בבית החולים לקבלת טיפולים, ביקורת רפואית ובדיקות הכרחיות,  למרות הספקות העולות בעניין, בהחלטת בית המשפט הנכבד מיום 27.7.2010 ודחיית הבקשה לדחות את הדיון ממועד זה למועד אחר. 

  • הישיבה מיום 8.7.2010
    • הפרופ' המטפל ב"מבקש" מנהל המכון המתקדם בישראל בתחומו,

המציא בית המשפט הנכבד מכתב הבהרה מנומק, בו בקשתו לדחות את מועד הדיון שנקבע ליום 8.7.2010צ לאור מצבו הבריאותי הבלתי יציב של

"המבקש" למועד הרלוונטי.

  • – רופאת המחוז המטפלת ב"מבקש", המציאה לבית המשפט הנכבד מכתב מלווה נוסף, בו פירוט פרטני נוסף של מצבו של "המבקש" והצטרפה

לבקשתו של הפרופ' המלומד, לדחות את הדיון מהסיבות המקצועיות, המופרטות בו.

           החומרים מונחים בפני בית המשפט הנכבד בחיסיון

  • – להווה ברור שהערנות והריכוז הנדרשים לניהול תיק כה מורכב, באים לידי ביטוי גם בדבריו של ב"כ התובעים, אשר ביקש להפסיק את חקירתו של הנתבע 3 בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 10.10.2010, בגלל בעיות של "כאבי ראש", בהמשך לבקשתו לדחיית הישיבה. בקשה שמולאה ע"י בית המשפט קמא הנכבד. 

       פרוטוקול הדיון מיום 10.10.2010 עמ' 528 – 529 

עו"ד לינצר:     אני רוצה להבהיר, אני כשאני הגשתי את הבקשה שלי, הגשתי, אני לא במיטבי אבל לקחתי שני אקמול בבוקר, אני יכול להחזיק ואני יכול לקחת עוד, אין לי בעיה בנושא הזה, הבעיה שלי היתה בעיקר שאני לא הייתי במשרד כמה ימים לגבי הכנת, זה הדבר, הנקודה המדויקת ויש כאן, מדובר באלפי מסמכים שצריך לעבור עליהם ועל הבסיס הזה ביקשתי,

  • ב"כ התובעים, לא הציג כל תעודה רפואית בפני בית המשפט הנכבד המעיד על מצב בריאותו למרות שהתחייב להציגה "בבקשה הדחופה" שהגיש לבית המשפט הנכבד ביום 7.10.2010, סעיף 9 לבקשה, בה מסתבר הציג מצג שווא ש"הוא חולה".
  • – ישיבת ההוכחות ביום 10.10.2010 הופסקה ע"י בית המשפט הנכבד, רק לאור העובדה שב"כ התובעים טען, שאינו "מרגיש טוב" ולקח "שני כדורי אקמול". בישיבה נכחה עו"ד נוספת מטעם התובעים שמלווה את התיק, בית המשפט הנכבד לא טרח לפנות לעורכת הדין בבקשה שתסיים את חקירת נתבע 3, כמתבקש בנסיבות אלו.
  • – מנגד, כאשר מסמכים רפואיים משמעותיים, הוגשו לבית המשפט הנכבד, הכוללים פנייה של פרופ' מומחה, מנהל המכון המתקדם בישראל בתחומו, המטפל אישית ב"מבקש" ורופאת מחוז ידועה בתחומה, רופאת המשפחה של "המבקש" (הוגש בחיסיון) לדחיית מועד הישיבה מיום 1.7.2010, מסיבות רפואיות ממשיות ובמהלכה היה אמור ה"מבקש" להיות במיטבו ובעצמו לנהל את חקירתו של התובע 2, בית המשפט הנכבד, לא נעתר לבקשות "המבקש" ורופאיו הבכירים ואי התייצבותו של "המבקש" בהמשך למצב בריאותו הבלתי יציב לישיבה זו, שימש כעילה לבקשה להוצאת פסק דין כנגדו בטענת היעדר התייצבות ובהמשכה לפסק הדין שניתן ביום 26.12.2010.
  • – גם הבקשות לדחיית דיון מיום 8.7.2010, ביום בו שהה "המבקש" באשפוז יום, לקבלת טיפולים כעולה מהאישור הרפואי נדחו. אי התייצבותו של "המבקש" לישיבה זו, שימש כעילה לבקשה להוצאת פסק דין כנגדו בטענת "היעדר התייצבות" בהמלצת בית המשפט הנכבד ובהמשכה לפסק הדין שניתן ביום 26.12.2010 כנגד ה"מבקשים". 
  • בקשות נוספות "טקטיות" של ב"כ התובעים לדחיית דיונים, התקבלו ע"י בית המשפט הנכבד, לדוגמא: החלטה מיום 7.9.2010.
  • – בקשת נתבע 3 לדחיית מועד דיון בהמשך ל"אישור מחלה מקובל", התקבלה ביום 12.12.2010.
  • – בית המשפט הנכבד נעתר לבקשת ב"כ התובעים, לדחיית מועד דיונים, רק משום שלעו"ד המסייעת לב"כ התובעים, שלא נמצאה "ראויה" למלא את מקומו של ב"כ התובעים בהזדמנויות שונות בהן נדחו דיונים מאילוציו, הייתה צריכה לבלות את חג החנוכה עם ילדיה.

פרוטוקול הדיון מיום 10.10.2010 עמ' 529-530.

  • – התעלם בית המשפט הנכבד גם מהעובדה, שהמוסד לביטוח לאומי קבע ל"מבקש" דרגת נכות גבוהה ואובדן כושר עבודה, בנסיבות בהן "המבקש" מוגבל מהתנהלות מקובלת, יכולותיו אינן סדירות וקיימת פגיעה ממשית בלתי הפיכה בתפקודיו השונים לרבות, בכושר הזיכרון, יכולת המיקוד, יכולת לתפקד ברציפות ועוד תסמינים שונים, כמתואר בחומרים הרבים המצויים בפני בית המשפט הנכבד בחיסיון.
  • – ניסיונו של בית המשפט הנכבד ליתן "הסברים" למצבו הבריאותי של "המבקש" בהחלטותיו והתבטאויותיו, כהצדקה לאי קבלת בקשתו לדחיות דיונים במקרים נקודתיים בלבד, גרמה ל"מבקש" מעבר לפגיעה בזכויות היסוד שלו להחמרה ממשית במצב בריאותו.
  • התייחסותה של כב' נשיאת בית המשפט העליון למצב בריאותו של ה"מבקש" 

טעה בית המשפט הנכבד כאשר בחר להתעלם לחלוטין  מהתייחסותה של נשיאת בית המשפט העליון כב' השופטת דורית ביניש, בפסה"ד לעניין, "הודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות" שהוגשה ע"י "המבקשים". 

"……בטוחה אני כי בית המשפט יעשה עבודתו נאמנה ויתחשב,  ככל יכולתו, במצב בריאותו של ה"מערער" עד לסיום ההליכים". 

כל החומר המשפטי והרפואי הקשור לבעיות הבריאותיות שמנעו מ"המבקש"  להתייצב לשני ימי הדיונים ביום 1.7.2010 ו – 8.7.2010, לרבות הבקשה למתן פס"ד נגד "המבקשים" בעילת "היעדר התייצבות", היו מונחים בפני נשיאת בית המשפט העליון כב' השופטת דורית ביניש והתייחסותה לעניין זה, ניתנה לפני מתן פסק הדין ע"י בית המשפט הנכבד. 

  • טענות "המבקשים" לביטול פסק הדין 

טענה ראשונה 

  1. טעה בית המשפט הנכבד כאשר קבע בפתח פסה"ד: 

"……..דיונים אלו נועדו לסיום חקירתו הנגדית של התובע 2, עד התביעה האחרון, על ידי הנתבע 1, ולשמיעת עדותו של הנתבע 1 שהיה אמור להיחקר על תצהירו"

  1. מעולם לא נקבע, שהדיונים בימים אליהם מתייחס בית המשפט הנכבד בפסק הדין מיועדים לשמיעת עדותו של "המבקש".

התייחסות בית המשפט הנכבד לעניין זה בפרוטוקול הדיון מיום 1.7.2010 עמ' 446 – 447

כב' השופט: החלטה:

  1. ישיבת היום איננה יכולה להתקיים כיוון שהיא נועדה להמשך וסיום היום של חקירתו של מר רובנר, על ידי הנתבע 1, לאחר שמר רובנר כבר נחקר על ידי הנתבע 3 והחקירה מטעם הנתבע 3 הסתיימה. עובדתית לא ניתן לקיים את הדיון היום בהיעדרו של מר גולדנברג. המטרה היחידה שלשמה הוא נועד. עובדתית, אין בפני בקשה לפסק דין, וממילא אינני נותן פסק דין.
  2. בעת הזו אני משאיר את המועד הבא שנקבע, היינו ה- 7.7.2010 בשעה 09.00 בעינו, אלא אם כן תינתן החלטה אחרת עד אז ותובא לידיעת הצדדים. ברירת המחדל היא, בהיעדר החלטה אחרת, ביום חמישי הבא ב- 09.00 הדיון הבא במיוחד למטרה שלשמה נועד הדיון היום, היינו: סיום חקירתו הנגדית של מר רובנר מטעם הנתבעים 1 ו-2 וגם לחקירתו החוזרת ככל שיש כזו,עוד באותו דיון על מנת שבסוף הדיון הבא נוכל לשמוע מפי מר לינצר את צמד המלים "אלו עדיי" ולקבוע לשמיעת ראיות ההגנה. ממילא אנחנו כולנו מבינים שראיות ההגנה תוכלנה להישמע, בכל תרחיש, רק אחרי הפגרה, ולכן בתום הדיון הבא אני אתן גם את ההוראות מבחינת סדר שמיעת עדי ההגנה למיניהם, על מנת שיוכלו לבוא מוכנים לכל דיון, ונקבע מועדים.
  1. דבריי בית המשפט הנכבד בפרוטוקול הדיון מיום 1.7.2010, ברורים ונחרצים וסותרים מהותית את הנאמר בפסק הדין שנתן נגד "המבקשים" ,בכל הקשור לשמיעת עדותו של, "המבקש".
  2. בסדר שמיעת עדי ההגנה, כלול נתבע 3 ועדיו.
  3. מעולם לא נקבע סדר הופעת עדי ההגנה מטעם "המבקשים", בפרט והנתבעים האחרים בכלל.
  4. בעובדה, עוד לפני מתן פסק הדין ע"י בית המשפט הנכבד כנגד "המבקשים", קבע בית המשפט הנכבד שנתבע 3 יעיד לפני תום סיום מתן עדותו של התובע 2, עדיו של נתבע 3 ,נתבע 2 ועדיו, כפי שאומנם קרה בפועל. 

טענה שנייה – סוגיית הייצוג של "המערערים" 

  1. טעה בית המשפט הנכבד טעות חמורה כאשר קבע בפסה"ד:

"אין מנוס מלומר כי הרושם החד משמעי המתקבל מקריאת הבקשות הרבות שהגיש הנתבע 1 הוא כי יש עורך דין המסייע, למצער, בניסוח ועריכת כתבי בי-דין לנתבעים 1 – 2 , אולם הנתבעים הללו בלתי מיוצגים".

  1. קביעתו זו של בית משפט הנכבד עם כל הכבוד, בלתי נכונה ובלתי מבוססת, תזה שגויה והמסקנה המוטעית בעקבותיה, תזה המבוססת על הנחה שגויה לפיה, מאחר ול"מבקשים" לכאורה יש סיוע משפטי ע"י עו"ד, "עו"ד סתרים", כך שלמעשה גם במצב בו היה מנוע "המבקש" בגלל מצב בריאותו להגיע לדיוני ההוכחות, היה ביכולתו של עורך דינו "עו"ד סתרים", להתייצב לדיון ולחקור את התובע 2.
  2. קביעתו השגויה של בית משפט הנכבד לעניין הסיוע המשפטי, גורמת עוול משווע ל"מבקש" שעל בסיס הנחתו הבלתי מעוגנת, ניתן פס"ד כנגד "המבקשים", הנחה שרק בעקבותיה אמצו התובעים תירוץ זה, בהתייחסותם לעניינים אחרים.
  1. בית המשפט הנכבד התייחס בעצמו ליכולותיו של "המבקש" בניהול ההליך בעצמו, בפרוטוקול הדיון מיום בו 1.7.2010, במהלך הדיון בו שהה "המבקש" בבית החולים לקבלת טיפולים רפואיים הכרחיים, בהמשך למצב בריאותו הלא יציב קבע:

פרוטוקול הדיון מיום 1.7.2010 עמ' 446 – 445

כב' השופט:   אז אני אומר את ראייתי שלי עכשיו. הראיה שלי היא שמר גולדנברג אכן מפגין יכולות מרשימות, גם יחסית לעורך דין, לא כל שכן יחסית למי שאינו עורך דין. יכולות מרשימות של שליטה בחומר, של עיבוד של החומר לצורך ניהול משפט. יחד עם זאת, עדיין זה לא אומר שמצבו מאפשר לו לעשות את זה ברגע הזה שעות ארוכות ברציפות.

עו"ד לינצר:  אני לא אמרתי ברציפות. אדוני מתחשב בו.

כב' השופט:   אין טענה. גם במסמכים – אני חושף עוד טפח בלי לחשוף הרבה – הרפואיים בפני, אין טענה שהאיש איבד את יכולתו המנטאלית חלילה. הטענות הן מסוג אחר. אף אחד לא מציג אותו כמי שנעשה חסר דעת או חסר יכולות קוגניטיביות. בואו נשים את הדברים בפרופורציות.

  1. גם ב"כ התובעים בהזדמנויות שונות נדרש לגביי שאלת אי הייצוג של ה"מבקשים", אך מעולם לא טען טענות מסוג זה, שכביכול "יש עורך דין סתרים" המסייע ל"מבקשים" מאחורי הקלעים, טענותיו המופרכות חסרות הבסיס של ב"כ התובעים, שכל מהותן המשך הטעיית בית המשפט הנכבד, התייחסו שהפסקת הייצוג המשפטי נעשתה ע"י "המבקשים", בכוונה תחילה, לדוגמא:

פרוטוקול הדיון מיום 1.7.2010 עמ' 442

עו"ד לינצר:   אעשה כפי שאדוני אומר. לטענתנו, אין כל מניעה שהנתבע 1 יהיה מיוצג. הוא היה מיוצג, וגם כאן אנו סוברים שהוא לא מיוצג ביודעין כדי לגרום להשתהות המשפט ולעכב את הדיונים.

טענותיהם חסרות השחר של ב"כ התובעים לגביי פיטוריי עורכי הדין מתוך כוונה ע"י "המבקש", מוזמות ונשללות ביסודן בהמשך להליכים המתנהלים בתיק פשט"ר 5442-07-10 בפני כב' השופט שילה, סג"נ, בהם מתבקשים עורכי דינו של "המבקש" לשעבר, להחזיר שכר טרחה ששולם להם, בהמשך להתפטרותם מהייצוג המשפטי של "המבקש" בתיק שבפני בית המשפט הנכבד.

  1. במידה ובית משפט הנכבד חשב, שקביעתו השגויה לגביי סוגיית "הייעוץ המשפטי"  מבוססת ול"מבקש" אומנם קיים "עו"ד סתרים" המסייע בניהול התיק, כאשר מנגד נמנע מלהתייצב  לדיונים, היה טורח בית המשפט הנכבד ובוחן סוגיה זו בהזדמנויות שונות עם ה"מבקשים", או לחילופין, לפחות מתייחס לתחושתו זו שאינה נתמכת בכל עובדה ממשית, בהחלטות הקודמות שנתן לעניין זה בעצמו, לרבות בהחלטותיו בעניין בקשות הדחייה של ה"מבקש", בהמשך למצב בריאותו.
  2. גם בישיבה ביום 1.7.2010, בישיבה אליה ה"מבקש" לא הגיע בהמשך לשהייתו בבית החולים באשפוז יום, לא מצא לנכון בית המשפט הנכבד, להעלות את התזה לגביי ייעוץ משפט המוענק ל"מבקש", "מאחורי הקלעים" ע"י "עו"ד סתרים".

פרוטוקול הדיון מיום 1.7.2010 עמ' 445

"כב' השופט: אני הבנתי. מר לינצר, אילו תיאורטית היה בידי לכפות ייצוג על מר גולדנברג, עדיין היינו מגיעים לאותה צומת, אם לא היום אז בעוד דיון, שניים או שלושה, כשהיה מגיע הרגע שמר גולדנברג עצמו היה צריך לעלות על דוכן העדים".

לא יכולה הייתה להיות, הזדמנות מתאימה יותר לבית המשפט הנכבד, להתייחס לתזה המוטעית, על פיה ל"מבקש" קיים "עורך דין סתרים", תזה שהועילתה לראשונה כאמור בפסק הדין.

  1. לעניין קביעתו זו של בית משפט הנכבד המשמשת מסד לפס"ד שניתן נגד "המבקש",  "המבקש", מוכן וידרוש ללא מליצות, לעבור "בחינת כשרות" בכל פורום שייקבע ע"י גורם אובייקטיבי, במטרה לבחון את יכולותיו האישיות ומסוגלותו להגיש בעצמו בקשות לבית המשפט ובניסוח ועריכת כתבי בי- דין ברמה שהוגשו לבית המשפט הנכבד, במטרה להזים את ה"תזה", המוטעית.
  2. לא יעלה על הדעת שבהליך כה משמעותי במהלך חייו, "המבקש" היה מוותר על ייצוג ע"י עו"ד במהלך הדיונים עצמם ובכלל.
  3. משנה תוקף להסברת חוסר ההיגיון בקביעת בית המשפט הנכבד ש"המבקשים" ויתרו על שירותיו של עו"ד במהלך הדיונים, בו בזמן ששירותים אלו ניתנים להם "מאחורי הקלעים" כביכול, ניתן למצוא בעובדה שכבר בישיבת ההוכחות הראשונה חווה "המבקש" שאי ייצוגו בל כורחו, בהמשך להתפטרות עורכי דינו מהייצוג, פוגע בזכויותיו כפי ש"המבקש" הציג בבקשות השונות שהגיש לבית המשפט הנכבד כגון: בקשת "המבקש" מבית המשפט הנכבד להסבר נושאת כותרת "בקשה להבהרת הסיבה לאיפה ואיפה" ובקשת הפסלות.
  4. בהודעת הערעור על החלטה בעניין פסלות ונספחיה, הצביע "המבקש" על פגיעות חוזרות ונשנות בו ובזכויותיו על היותו לא מיוצג. לו היה "עו"ד סתרים" ברקע המסייע ל"מבקש", הגשת, "הודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות", הייתה מוגשת על ידי "עו"ד הסתרים" ו"המבקש" לא היה מוותר בשום מקרה, על ייצוגו בפני בית המשפט הנכבד, בהמשך למסכת הפגיעות שחווה.
  5. טענותיו של ה"מבקש" "בהודעת ערעור על החלטה בטענת הפסלות" ונספחיה, מדברות בעד עצמן.
  6. כבר ביום 21.12.2010, הגיש ה"מבקש", בבית המשפט המחוזי מרכז בתיק פש"ר 5442-07-10 המתנהל בפני כב' השופט שילה סג"נ מספר בקשה 23, שכותרתה:

"בקשה מבית המשפט הנכבד להורות למשיב 1 להשיב לקופת המנהל המיוחד לנכסיי החייב תשלומי שכר טרחה ששולמו ע"י המבקש מבלי שהתקבלה תמורה עבורם"

בקשה זו הוגשה כנגד עורכי הדין של "המבקשים" לעניין תיק זה, אשר בחרו להפסיק את הייצוג מסיבות המפורטות בבקשה.

  1. ביום 1.12.2010 שלח ה"מבקש" למנהל המיוחד שהתמנה עו"ד ארז חבר, בקשה לייצגו בהמשך ההליך בתיק:

"בהמשך  להחלטת בית  המשפט  הנכבד מיום  28.11.2010 ולתגובתי לעניין המשך הליכי התביעה, אבקשך כמנהל המיוחד, שתייצג  אותי  בהמשך ההליך, כאשר שכר הטרחה שלך ישולם מתוך הכספיים הראשונים שיתקבלו ממכירת בייתי."

  1. במסגרת הגשת תגובת ה"מבקש" בתיק הפש"ר, לגביי המשך הליכי התביעה בתיק זה בפני בית המשפט הנכבד, אשר הוגשה כבר בחודש נובמבר 2010 ועוד לפני התייחסות בית המשפט הנכבד בפסק הדין לראשונה לעניין הייצוג, התייחס ה"מבקש" לבעיה שאיננו מיוצג ע"י עו"ד:

"בהמשך לפסק הדין של נשיאת בית המשפט העליון כב' השופטת דורית ביניש והערותיה, המשיב אינו מתנגד להמשיך בהליכי התביעה נגדו בפני כב' השופט שאול מנהיים ובלבד:  

שהמבקשים יחזרו בהם מבקשתם המיותרת בנסיבות המצוינות למתן פסק דין כנגד המשיב בשלב בו טרם  מוצה ההליך עד תומו, המשיב ייעזר במידת הצורך בשירותיו המשפטיים של המנהל המיוחד, זכויותיו של המשיב להשמעת עדיו לא תיפגענה, תשמרנה זכויות היסוד שלו בהמשך למצב בריאותו ולא תיחסם דרכו לתבוע באישור המנהל המיוחד את המבקשים."

  1.  קביעת בית המשפט הנכבד לעניין "העורך דין המסייע", אשר הושמעה לראשונה בפסה"ד שניתן ביום 26.12.2010 והועברה ל"מבקש" ביום 27.12.2010, אינה מתיישבת עם בקשותיו של המבקש והתייחסויותיו לעניין הייצוג המצוינים בבקשה זו, אשר התרחשו כרונולוגית לפני מתן פסה"ד.
  2. ביום 16.9.2010, הגיש המבקש הסבר לבית המשפט הנכבד נושאת כותרת "בקשה להבהרת הסיבה לאיפה ואיפה".

ביום 17.9.2010 נתן בית המשפט את החלטתו לבקשה וציין בין השאר בהחלטתו:

"אין בנמצא הליך שבו בית המשפט צריך ל"הסביר" את שיקוליו בהחלטה שכבר ניתנה, גם אם המבקש סבור שהחלטה זו נגועה במה שהוא מכנה "איפה ואיפה".

לו היה קיים "סיוע של עו"ד סתרים" ל"מבקש", בקשה זו שבמהותה לטענת בית המשפט הנכבד אינה בנמצא, לא הייתה מוגשת.

  1. ביום 21.9.2010 הגיש המבקש לבית המשפט הנכבד, "תגובה להודעה מטעה מטעם התובעים".

ביום 21.9.2010 נתן בית המשפט את החלטתו לתגובה וציין בין השאר בהחלטתו:

"לא ברור על מה בדיוק מגיב הנתבע 1"לו היה קיים "סיוע של עו"ד סתרים" ל"מבקש", הבקשה הייתה לא מוגשת או לחילופין

מוגשת בדרך משפטית מקובלת.

  1. קביעת בית המשפט הנכבד לעניין "העורך דין המסייע" והמסקנות המוטעות בהמשכה, אינה מתיישבת גם עם הדוגמאות המובאות בסעיפים 17,18 לעיל. 

טענה שלישית – קביעותיו השגויות של בית המשפט הנכבד לגביי מצב בריאותו של "המבקש" 

  1. בפני בית המשפט הנכבד, הוצגו במספר הזדמנויות ובהתאם לעניין, מסמכים רפואיים שונים הקשורים במצב בריאותו של ה"מבקש", מכתבים מהפרופ' המלומד המטפל בו אישית, מכתבים מרופאת המשפחה של "המבקש" ותעודות רפואיות נוספות.
  2. בפני בית המשפט הנכבד, הוצגו מסמכים מהוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי אשר קבעה את דרגת נכותו ומגבלותיו הממשיות, היום יומיות של ה"מבקש".
  3. בפני בית המשפט הנכבד נפרשו הטיפולים הרפואיים התכופים שעובר ה"מבקש" לרבות על בסיס יומי.
  4. בית המשפט הנכבד שגה מספר פעמים במהלך ההליך, בהתייחסותו המזלזלת והפוגענית לגביי מצב בריאותו של "המבקש" בהחלטותיו, כאשר דחה ופסל את המלצותיהם הרפואיות של מומחים ורופאים, ביקר ופסל המצאת אישורי המחלה שהובאו בפניו, נתן דבריי פרשנות למצבו של "המבקש", מבלי היותו מומחה בתחום הרפואי בכלל ובמחלתו של ה"מבקש" בפרט.
  5. קביעותיו הנחרצות של בית המשפט הנכבד, המבטלות את המלצותיהם של המומחים הרפואיים נתנו לאחר הגשת "הודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות".
  6. בית המשפט הנכבד שאינו מומחה רפואי, פסל בצורה גורפת את המלצותיהם של המומחים הרפואיים מסיבותיו. בפני בית המשפט הנכבד, עמדה האפשרות לקבל חוות דעת רפואית נוספת בכל הקשור לבקשות הדחייה הנקודתיות שהתבקשו על ידי רופאים מומחים בתחומם, בהמשך למצב בריאותו של "המבקש".

הצעה לעניין מינוי רופא מומחה לבדיקת "מצבו הבריאותי האמיתי" ומגבלותיו של "המבקש", העלה ב"כ התובעים בדיון ביום 1.7.2010 ב"רגע של התפכחות", שנדחתה אף היא ע"י בית המשפט הנכבד.

פרוטוקול הדיון מיום 1.7.2010 עמ' 441

עו"ד לינצר:  נקודה או שתיים לפני הסוף. הנקודה לפני הסוף היא שאני מבקש שבית המשפט ימנה רופא שיבדוק את הנתבע וייתן חוות דעת.

  1. הצעתו של ב"כ התובעים הועלתה, לאחר שבית המשפט הנכבד בחר לנתח בפני הנוכחים בישיבה ביום 1.7.2010, את החומרים הרפואיים המצויים מולו, לגביי מצב בריאותו של "המבקש", לרבות חשיפת העובדה שהפרופ' המטפל במבקש ציין בבקשתו לדחיית הדיון שבעיותיו של "המבקש" החמירו לאחרונה.

פרוטוקול הדיון מיום 1.7.2010 עמ '440 – 441

כב' השופט:  אני אוסיף נתון. המסמך היותר משמעותי בעיני מבין שני המסמכים שהוצגו לי הבוקר, הוא מכתבו של פרופ' לרפואה, שנושא תאריך של אתמול, מופנה לנשיאת בית המשפט הזה. הוא מסתיים אחרי תיאור רפואי, בסיכום שתי שורות מעל הפסקה שמתחילה במלה "לסיכום" נאמר "לאור כל אלו, הנני מבקש להיענות לבקשתו לדחיית הופעתו בבית המשפט עד לסיום הבירור"… לא אפרט טיב הבירור. הוא מפורט במסמך. .."בבעיות שציינתי לעיל, שאף החמירו לאחרונה."

כלומר, מדובר במסמך, הוא לא חוות דעת אבל הוא מסמך על נייר של מרכז רפואי מכובד, חתום על ידי פרופסור בעל תפקיד בכיר, קונקרטי, לא איזה מנכ"ל בית חולים או משהו, אלא תפקיד רפואי בכיר שמתייחס ישירות למחלות המתוארות במסמך,וזה מה שהוא כותב.

אלה הנתונים שבפני בעת הזו. מה שאדוני רוצה לומר עליהם זה הזמן. אם יש לאדוני מה לומר.

  1. יש לחזור ולציין בהבלטה, שכל ההליך המשפטי עצמו לדבריו של בית המשפט הנכבד, התקדם "בלשון המעטה כמשביע רצון".

בישיבה ביום 1.7.2010 התייחס כב' בית המשפט הנכבד לעניין קצב התנהלות בתיק.

פרוטוקול הדיון מיום 1.7.2010  עמ' 444: 

כב' השופט:  לא. בחודשים הספורים מאז שהתחלנו לשמוע הוכחות, אנחנו כבר במצב, שנותר לנו דיון אחד וזה לגמר ראיות התביעה, זה שלב יפה ומתקדם בתיק מהסוג הזה על פני התקופה מאז תחילת ההוכחות. השמיעה מתנהלת בקצב שאני יכול לתאר אותו, בלשון המעטה, כמשביע רצון.

  1. טעה בית המשפט שמיהר ליתן פסק דין בעילת היעדר התייצבות בנסיבות המתוארות, כאשר ברשותו כלים נוספים בהם לא עשה כל שימוש.
  • מצב בריאותו העדכני של "המבקש"
  1. בחומר הרפואי המגוון המצוי בחיסיון בפני בית המשפט הנכבד, מתוארת מחלתו הכרונית של "המבקש", מגבלותיו, הבעיות הרפואיות מהן סובל "המבקש" והטיפולים התכופים שעובר "המבקש" במוסדות רפואיים, לרבות על בסיס יומי.
  2. בעיותיו הרפואיות של "המבקש", אינן בעיות חולפות, תסמיני המחלה העיקרית בה לוקה "המבקש" מתאפיינים, בהופעתם בעיתוי בלתי צפוי, לפרקי זמן בלתי צפויים וכתוצאה מכך מגבלותיו של "המבקש" ונכותו.
  3. טעה בית המשפט הנכבד, כאשר דחה תעודות רפואיות כחוק שהוצגו בפניו חתומות על ידי רופאים מכובדים, לרבות, תעודות מחלה, בטוענה שהתעודות נתנו ללא "בדיקת המבקש". במצב מחלתו הכרונית, אין כל ערך ויכולת ממשית, לבדוק את "המבקש" בכל עת מחדש, בדיקות חודרניות הנערכות בבית חולים מעת לעת ל"מבקש", שעל סמך תוצאותיהן וחוות הדעת של הפרופ' המטפל, הטיפולים המתמשכים, התרופות אותן צורך "המבקש" ואינפורמציות אחרות, הונפקו התעודות הרפואיות ואישורי המחלה.
  4. בהמשך למצב בריאותו ומגבלותיו, הוכר "המבקש", כנכה ע"י המוסד לביטוח לאומי בעל אחוזי נכות ומוגבל ביכולותיו באחוזים גבוהים, כבר בשנת 2010.

החומר בחיסיון מצוי בפני בית המשפט הנכבד

  1. חומרים רפואיים עדכניים המעידים על החרפה במצבו של "המבקש", הומצאו לוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, בחודש נובמבר 2010.

מצ"ב בחיסיון רפואי מסומן א'

  1. הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, עדכנה ביום 18.1.2011, אחוזי נכות גבוהים לצמיתות ל"מבקש", מאלו שנקבעו בשנת 2010. המגבלות ביכולותיו של "המבקש" הוגדרו בשיעור הגבוה ביותר הקיים – 100% לצמיתות, בהתבסס על מגבלותיו הקבועות של "המבקש", המונעות ממנו תפקוד יום יומי "נורמאלי", מגבלות המתוארות בנספחים הרפואיים.

מצ"ב בחיסיון רפואי מסומן ב'

  1. בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על חיסיון המסמכים הרפואיים.
  2. אם היה צורך בכך ולא היה, קביעת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי מיום 18.1.2001 מאוששת ומחזקת את קביעותיהם של המומחים הרפואיים לגביי מצבו הבלתי יציב של "המבקש" אשר הגישו בקשות לבית המשפט הנכבד במועדים הרלוונטים, בקשות שנדחו על ידי בית המשפט הנכבד בטעות, בזו אחר זו, לרבות אישור חופשת מחלה כדין שניתנה ל"מבקש" באחת ההזדמנויות, אשר גם היא נדחתה על ידי בית המשפט הנכבד ואילוץ "המבקש" להתייצב לדיון כמי שמופקד בעצמו בל כורחו, על חקירת עדי התביעה.
  3. קביעת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי מיום 18.1.2001, מצביעה שבשלב בו בית המשפט הנכבד, סירב לדחות את מועדי הדיונים ביום 1.7.2010, ו- 8.7.2010, מצבו של "המבקש" הורע, כפי שהוסבר בבהירות מקצועית על ידי רופאיו "בזמן אמת", המתוארים במסמכים שהועברו לבית המשפט הנכבד. המצבים אליהם נקלע "ה"מבקש" בהמשך לסירוב בית המשפט הנכבד לדחות את הדיונים בנקודות הזמן המדוברות והתוצאות הנובעות מהסירובים, תרמו ללא ספק כעולה גם מהמסמכים שהוגשו לוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי ולגורמים אחרים, להחמרה במצבו.
  4. דעתו של בית המשפט לגביי מצבו הבריאותי של "המבקש" ננעלה באופן שגוי, בית המשפט הנכבד טעה פעם אחר פעם בהחלטותיו ובהתייחסותו, כאשר ניסה לפרש את מצבו הבריאותי של "המבקש" "כמצב מתמשך" ולגמד את מגבלותיו למרות המסמכים הרפואיים שהיו לפניו, עד כדי פסילת המגבלות התפקודיות הממשיות,  טעויות שפגעו בזכויות היסוד של "המבקש", טעויות שפגעו ברופאיו המלומדים של "המבקש", טעויות שהובילו את בית המשפט הנכבד ליתן פסק דין שגוי כנגד "המבקשים" בעילת היעדר התייצבות, בהמשך לאירועים הקשורים במישרין במצבו הבריאותי הלקוי של "המבקש" והיות "המבקש" לא מיוצג.
  5. אין ספק שהחלטת הוועדה הרפואית המחודשת של הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, מעניקה לפסק הדין פרספקטיבה נוספת, המצביעה, שהחלטתו של בית המשפט הנכבד להתעלם ולפסול את האישורים הרפואיים שהציג "המבקש", לרבות, אישור על אשפוז יום, מכתבים ממומחים רפואיים ופניות בבקשה לאפשר ל"מבקש" שלא להופיע לישיבת הוכחות בזמנים רלוונטיים נקודתיים, בהמשך למצבו החמור של "המבקש", הייתה שגויה.

טענה רביעית 

  1. בהמשך לקביעתו של בית המשפט הנכבד בפסק הדין לגביי בקשת "המבקשים" להגשת "סיכומים סופיים", בקשה שנדחתה, שגה בית המשפט הנכבד, כאשר לא נעתר לבקשת "המבקשים" להגיש "סיכומים סופיים" המפרכים את התביעה, כפי שנחשפו עד לשלב זה בהליך, בהמשך לסירובו של בית המשפט הנכבד להיעתר לבקשות ה"מבקשים" לעניינים רבים אחרים לרבות, דחיית דיון על רקע מצב בריאותו של "המבקש" וזימון עדים מרכזיים שבכוחם להפריך את טענות התביעה הנקמנית. 

טענה חמישית – קביעותיו המנוגדות של בית המשפט הנכבד לעניין הוכחת טענות התביעה, במהלך הדיונים בהשוואה לפסק הדין המוטעה

  1. במהלך הדיון ביום 8.7.2010 התייחס בית המשפט הנכבד מספר פעמיים לעניין הוכחת טענות התובעים לכאורה.

פרוטוקול הדיון מיום 8.7.2010 עמ' 452: 

כב' השופט:        דקה, דקה, אני מנסה לכוון את הטיעון. בוא נניח שהתקיימו התנאים הטכניים, עדיין השאלה היא האם התמלא התנאי המהותי לפי תקנה 157/1, כלומר האם הוכחתם עד כמה שהנטל עליכם.

פרוטוקול הדיון מיום 8.7.2010 עמ' 455:

כב' השופט: כיוון שהוא טוען את ההיפך אז הטיעון הזה לא עובד. בוא נחזור לשאלה הנכונה, השאלה הנכונה היא: על סמך מה עלי לקבוע שהוכחתם את תביעתכם עד כמה שהנטל עליכם. אז כל עדי התביעה נחקרו, החקירה של כולם פרט לתובע 2 הסתיימה, תובע 2 החקירה שלו על ידי הנתבע 3 הסתיימה, והחקירה שלו על ידי הנתבעים 1 ו-2 באמצעות הנתבע 1 נפסקה מחמת אי התייצבותו של נתבע מס' 1.

פרוטוקול הדיון מיום 8.7.2010 עמ' 456:

כב' השופט: נניח שאני אקבע שאי ההתייצבות פעמיים ברציפות, בניגוד להחלטות שדחו בקשות דחייה של הדיון לחקור, בין בעצמו ובין באמצעות עו"ד שינהל את החקירה בשמו, נניח שאני קובע שבזה הסתיימה חקירתו של מר רובנר, עדיין השאלה היא, כיצד אתם משכנעים אותי שבמה שקראתי ושמעתי עד עכשיו, כלומר בראיות התובעים, יש כדי להוכיח את התביעה נגד הנתבעים 1 ו-2. אגב במאמר מוסגר, ברור לכולנו שכשאדוני מבקש פסק דין, וכל מה שאדוני אומר כדי לנמק את הבקשה הזאת לא נוגע בכלל לנתבע 3, עם הנתבע 3 ההליך יצטרך להימשך באופן רגיל לחלוטין, הנתבע 3 מתייצב, הנתבע 3 משתף פעולה עם ההליך באופן מלא ולאיש אין טענות אליו אני חושב בתחום הדיוני, וזה התחום שאנחנו עוסקים בו היום.

פרוטוקול הדיון מיום 8.7.2010 עמ' 457:

כב' השופט: אני שואל על המקרה שלי ולא על המקרה שנדון באותו פסק דין שאדוני הציג לי, שהוא שונה מכמה בחינות לעניינו. אני אומר נניח שיש לראות את הנתבע 1, וכמובן גם את הנתבעת 2 כיוון שהוא מופיע גם מטעמה, כמי שלא התייצבו, ולקבוע שחלה עליהם תקנה 157/2, עדיין לפי אותה תקנה עצמה אתם צריכים להראות לי שהוכחתם את התביעה עד כמה שהנטל עליכם. כלומר בהתחשב בזה שלא מדובר בתביעה על פי שטר, שמציגים את השטר ואז קמות כל החזקות בפקודת השטרות והנטל עובר לנתבע, ואם הוא איננו אז תודה ושלום, אנחנו פה בעניין אחרי לגמרי, ויש לנו כבר כמות נכבדה של עמודי פרוטוקול, ואתם צריכים להראות לי שהוכחתם את התביעה נגד הנתבעים 1 ו-2, ואם אין בידכם לעשות את זה בעל פה, ונוכח זאת יתכן שאין.

  1. התייחסותו של בית המשפט הנכבד אינה מצביעה על הוכחת התובעים את תביעתם, נהפכו.
  • אירוע משמעותי שהתרחש לאחר מתן פסק הדין, פס"ד שניתן כנגד עו"ד יצחק בכר 
  1. סוגיה מרכזית בהליך, לה השלכות ישירות על טענות התובעים, עוסקת "בייצוג כפול" ובהפרת חובת הנאמנות של עו"ד יצחק בכר, אשר שימש במהלך שנים ארוכות כעו"ד של "המבקשים" והיה איש סודו של "המבקש", אשר חצה את הקווים בסתר והפך להיות עורך דינם של התובעים, תמורת שלמונים כבדים, תוך כדי הסתרת עובדות מהותיות אלו והעברת מידע סודי מהותי שנאגר אצלו, הקשור ב"מבקשים" מהיבטים שונים, לידי התובעים.
  2. סוגיה מהותית זו כרוכה בניסיון הסרק של התובעים, להציג עצמם כמי שלא היו מעורבים בחברה, כאשר עו"ד בכר שימש בפועל כדמות הדומיננטית והמשפיעה בחברה מטעמם, ניווט את מדיניותה והיה מעורב בכל פעילויותיה, זאת בנוסף למעורבותו הפעילה של התובע 2, בני משפחתו ואנשי אמונו שמונו לתפקידי מפתח בחברה, בארץ ובחו"ל.
  3. עו"ד בכר, שהסתבר שהינו חברו לספסל הלימודים של כב' השופט, העיד כעד תביעה אשר חקירתו החלה על ידי "המבקש". חקירתו הופסקה, בהמשך לחסימת שאלותיו של ה"מבקש" בנושאים רלוונטיים ביותר להפרכת טענות התביעה הנקמנית שהוגשה נגדו, ע"י בית המשפט הנכבד פעם אחר פעם.
  4. במהלך חקירתו החלקית של עו"ד בכר על ידי "המבקש", הוצגו בפניו מסמכים מהותיים הקשורים במעורבותו הבלתי מסויגת בהתנהלות החברה בניגוד לעמדת התובעים וגם חקירתו בנושאים מהותיים אלו לעומקה לבירור משמעויותיה להפרכת התביעה, נבלמה.
  5. ביום 23.12.2010, ניתן פסק דין חמור כנגד עו"ד בכר בבית המשפט השלום בת"א, ת.א. 37929-05, ע"י כב' השופטת חנה ינון, המוכיח חד משמעית, את טענותיו של ה"מבקש", לעניין מהותי ביותר זה.
  6. בין השאר קובעת כב' השופטת בהכרעתה בפסה"ד נגד עו"ד בכר:
6.1    – הנתבע השתמש במידע סודי, אשר התקבל מן התובעים ובכך פגע בחיסיון המחוייב בין עורך דין ללקוח והפר את חובת הנאמנות ללקוח".
6.2    – בניגוד מוחלט לטענותיו של עו"ד בכר גם בפני ועדת האתיקה נקבע בפסה"ד:
              "אין מחלוקת כי הנתבע ייצג את התובעים בענייניהם השוטפים בין השנים 1995-1997".
6.3    – "לאור כל הטעמים דלעיל, מצאתי כי יש מקום לפסוק פיצוי לתובע בגין מעשיו של הנתבע, אשר גובלים בהפרת חובת הנאמנות של עורך דין ללקוח".
7.       פסק דין זה, מהווה נדבך משמעותי ביותר ומקבל משנה תוקף, בהתייחס למסמכים שהוגשו לבית המשפט הנכבד לעניין בירור הפרת הנאמנות של עו"ד בכר ע"י ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, בהם קבעה הועדה עוד בטרם התקבל פסק הדין כנגדו: , "לא נהסס לנקוט נגדך בכל חומר הדין". 
  • הבקשה 

הבקשה לביטול פסק הדין שניתן נגד "המבקשים", מעידה על חוסר מידתיות וטעויות חמורות שנפלו בפני בית המשפט הנכבד בשיקוליו ליתן פסק דין כנגד "המשיבים" בעילת, "היעדר התייצבות" משתי ישיבות, ישיבות בהן מנוע היה מ"המבקש", להתייצב לחקור את התובע 2  בעצמו בנסיבות המתוארות בבקשה.

בית המשפט הנכבד, מתבקש לבטל את פסק הדין שניתן ביום 26.12.2010 נגד "המשיבים", בעילת "היעדר התייצבות". 

מן הדין ומין הצדק להיעתר לבקשה.

__________                                                                                                               __________

תאריך                                                                                                              "המבקש" גולדנברג פסי

..

טענותיהם של זהבה ודוד רובנר בתביעה שהגישו נגד גולדנברג פסי מבוססות בין השאר על טענות חסרות שחר, לפיהן עמותת עדי עד שפעלה להנצחת חללי מערכות ישראל, הייתה עמותה פיקטיבית כן גם זכיית חברת מולטימדיה קיד שייסד גולדנברג, במכרז להקמת מערך ההנצחה הממוחשב שלה. טענות רשע וכזב אלו, נסתרות באין ספור פעילויות הנצחה, ראיות, עדויות של אישים ומסמכים.

כיו"ר העמותה, אשר קיבלה את חסות כב' נשיא המדינה דאז מר עייזר וייצמן ז"ל, שימש תא"ל במיל' בנימין בן אליעזר (פואד) אשר במועד הרלוונטי שימש, כשר בממשלת ישראל.

עדותו של פואד, הייתה הכרחית להזמת טענות הזדון של בני הזוג רובנר שהתחזו למשפחה שכולה, כנגד העמותה והמעורבים המכובדים בפעילותה, כמתואר, ברשומות הנוספות באתר.

השופט בדימוס שאול מנהיים, סירב להיענות לבקשת גולדנברג לזמן את פואד מסיבות פרוצדורליות גרידא, בקשת אישור יו"ר הכנסת לזימונו למתן עדות, אשר נדחו ע"י מומחים משפטיים מהשורה הראשונה, המצביעים על סירוב זה כחסימת יכולתו של גולדנברג פסי להוציא את יומו בבית המשפט ולהגן על עצמו כנגד טענות שווא.

התייחסות לעניין חמור זה, ניתן למצוא בחוות הדעת של המומחים ד"ר מאיר גלבוע ואראל גלבוע שקבעו ש"חובה לפתוח בחקירה פלילית נגד השופט בדימוס שאול מנהיים", בהמשך להתנהלותו וניהול התביעה בתיק זה.

החלטת הסירוב של השופט בדימוס שאול מנהיים לזמן את פואד למתן עדות לטובתו של גולדנברג פסי

החלטת הסירוב של השופט בדימוס שאול מנהיים לזמן את פואד למתן עדות לטובתו של גולדנברג פסי

תגובתו של גולדנברג פסי שהוגשה לשופט בדימוס שאול מנהיים, בהמשך לסירובו לזמן מתן עדות את יו"ר עמותת עדי עד תא"ל מיל' בנימין בן אליעזר (פואד)

  1. הנתבעים 1 – ו-2 אינם יכולים לנקוב בשם של מעורב אחר מעמותת "עדי עד" שיוכל להזים ולהדוף את כל טענותיהם החמורות של התובעים, כנגד מעורבותו של נתבע 1 בעמותה, טענותיהם בדבר היות העמותה עמותת קש, טענותיהם כלפיי נתבע 1 שהוליך שולל אישים מכובדים וטענות קשות אחרות, מהטעמים הבאים:
  • השר תא"ל במיל' בנימין (פואד) בן אליעזר, שימש בתפקיד יו"ר פעיל של עמותת "עדי עד".
  • עדותו של השר בן אליעזר כאמור הנה עדות מרכזית והכרחית ולא ב"נושאי העמותה" באופן כללי, זאת לנוכח הטענות המועלות למכביר בתביעה כנגד המבקשים והעמותה. יו"ר העמותה השר תא"ל במיל' בנימין (פואד) בן אליעזר, היה הגורם המרכזי הפעיל בעמותה, גייס את אנשי המועצה הציבורית, נטל חלק פעיל בכל הפעילויות הענפות שהעמותה ניהלה בארץ ובעולם לרבות ערבי התרמה, גיוסי מתנדבים ותורמים הכרת העמותה כמלכ"ר ועוד. אין אדם אחר שהיה מעורב בפעילותה של העמותה שיכול להעיד כנגד הדברים החמורים המועלים ע"י התובעים, מלבד יו"ר העמותה השר תא"ל במיל' בנימין (פואד) בן אליעזר.

 

ממדור כלכלה של העיתון ידיעות אחרונות

ממדור כלכלה של העיתון ידיעות אחרונות

 

ממוסף כלכלה של העיתון ידיעות אחרונות 24.4.2001

ממוסף כלכלה של העיתון ידיעות אחרונות 24.4.2001

 

מעלליו של רובנר כתבה במדור כלכלה מעיתון ידיעות אחרונות

מעלליו של רובנר כתבה במדור כלכלה מעיתון ידיעות אחרונות

 

עובדי חברת מולטימדיה קיד שייסד גולדנברג פסי נגד רובנר

עובדי חברת מולטימדיה קיד שייסד גולדנברג פסי נגד רובנר

 

 

כתבה מעיתון מעריב מיום 2.4.2001

כתבה מעיתון מעריב מיום 2.4.2001

 

ממדור כלכלה של עיתון הארץ 2.4.2001

ממדור כלכלה של עיתון הארץ 2.4.2001

 

.
ע"א 4389/10
בבית משפט העליון בירושלים
בפני כב' הנשיאה ד' ביניש                                                                                                                    

בעניין: 

1.   פסי גולדנברג

2. פ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ

ע"י מערער 1 בעצמו (שאינו עו"ד)

————————————–

המערערים 1 ו-2

הנתבעים 1 ו-2

דורון טוראל

מען למכתבים רח' פרופ' נחום 10

ראשון לציון

טל' 0507-425474

נתבע 3

                                                           – נ ג ד –

1. זהבה רובנר

2. דוד רובנר

ע"י ב"כ עוה"ד שמואל א. לינצר מרח' מנחם בגין 7 רמת גן 52521

טלפון: 03-7519988 פקס: 03-7511332

המשיבים 2 ו-3

המשיבים 1 ו-2

 תוספת להודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות
בקשה דחופה לעיכוב הליכים מחשש למחטף 

מוגשת בזאת תוספת לערעור על החלטתו של ביהמ"ש מחוזי מרכז, כב' השופט מנהיים שאול

בתיק ת.א. 10870-12-08 שלא לפסול עצמו מלדון בתיק זה.

כב' בית המשפט הנכבד מתבקש להיענות לבקשת המערערים פסי גולדנברג ופ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ המוגשת באמצעות המערער, (להלן "המערער") שאינם מיוצגים ולפסול את כב' המותב מהמשך ניהול ההליכים בתיק מהטעמים המפורטים בהודעת הערעור  ובתוספת , מתצהירו של המערער התומך בבקשה

מצ"ב נספח א'.

ממועד הגשת הודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות לבית המשפט הנכבד, התרחשו לא מעט אירועים מהותיים שחשיבותם בקשר להחלטה בדבר פסילת כב' המותב בהקדם הנה הכרחית. המערער חש כמי שנכתש, נרמס ונגרס בצורה עקבית ע"י כב' המותב כאשר מצבו הבריאותי מתדרדר ואין מושיע.

הדברים הנכתבים מבטאים תחושת אמת כואבת קשה המכרסמת במערער, כמו גם תחושות לא קלות בלשון המעטה שהצליח כב' המותב ליצור אצל הצוות הרפואי המסור שמטפל במערער, בראשותו של פרופ' בעל שם עולמי מנהל המערך הגדול מסוגו בישראל בטיפול במחלות קשות, המטפל במערער.

המערער התבקש ע"י הצוותים הרפואיים להעביר את החלטותיו של כב' המותב לגביי מצב בריאותו של המערער עם החומרים הרפואיים להסתדרות הרופאים בישראל, ולועדת האתיקה של הארגון בראשותו של פרופ' רכס, במטרה לרתום את הארגון  להצטרף להליך ולהביע את השגתו החריגה והחריפה כנגד החלטות כב' המותב, במטרה להגן ולשמור על זכויותיו של המערער, הנכה, הנרמסות שוב ושוב.

בעוד המערער נאבק על קיומו הפיסי וההשפעות ממצב זה על מצבו הכלכלי במקביל לעובדה שהוא נדרש החל מחודש מאי 2010 לנהל את המערכה המשפטית בתיק בעצמו, כב' המותב עולב, מתיש ופוגע במערער. ביום 8.7.2010 כב' המותב בשיתוף מלא עם ב"כ התובעים, הורה על הפסקת ההליך, בשלב בו התובע טרם סיים להיחקר ועדי ההגנה לרבות המערער לא העידו. נקבעים לוחות זמנים צפופים, בלתי הגיוניים, להגשת סיכומי הצדדים, בדיוק מפתיע, כפי שתכנן כב' המותב עוד לפני שהיה בידו ללמוד את התיק בתביעת הענק המורכבת שהוגשה כנגד המערער.

לאור השתלשלות האירועים החריגים בכל אמת מידה, אשר הגיעו לשיאם ביום 8.7.2010,  חוזר ומבקש המערער בכל לשון של בקשה מכב' הנשיאה הנכבדה לעכב את ההליכים התיק, הליכים שכב' המותב עושה ככל שיכול לסיימם "בדרך לא דרך", כפי שיפורט בהמשך.

בית המשפט הנכבד מתבקש לראות בתוספת זו חלק אינטגראלי מהודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות שהוגשה כנגד כב' המותב ע"י המערער.

  1. בנוסף למפורט בהודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות, כב' המותב החל לנהוג מיד לאחר הגשתה התנהגות חריפה ובוטה במיוחד כלפיי המערער, תוך כדי פגיעה חוזרת ונשנית בזכויותיו הבסיסיות, פגיעה בזכויות החיסיון הרפואי שלו, השפלתו בנוכחות אחרים ופגיעה כמעט אנושה בזכויותיו המשפטיות כפי שיתואר בתוספת זו.
  1. כאשר נוכח המערער שכב' המותב נוהג כלפיו בעוצמות שליליות תוך כדי רמיסת כבודו ופגיעה ממשית בזכויותיו הבסיסיות, פנה המערער לכב' נשיאת בית המשפט של המותב כבוד הנשיאה השופטת גרסטל, במטרה לקבל הגנה ממשית מהאירועים לאחר הגשת הודעת הערעור, מבלי לפגוע חלילה בשום דרך בתקפותה של הודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות.
  1. החומר המצ"ב לתוספת זו, משמעותי ביותר לשם השלמת התמונה המונחת לפני בית המשפט הנכבד, בעיקר כאשר הדברים אמורים לגביי התנהלותו של כב' המותב למול המערער, התנהלות הרומסת את כל זכויותיו וגורמת לו עוולות חמורות ונזקים בלתי הפיכים.
  1. המערער צפה שכב' המותב ינהג כלפיו בנקמנות, לאחר שחווה בישיבות בהם נטל חלק בנוכחותו באופיו של כב' המותב אשר התאפיין כלפיו בחוסר סבלנות, חם מזג, בוטות וניסיון למצוא חן בעיניי אחרים.

כבוד המותב פוסל את האישורים הרפואיים המוצגים לפניו בשיטתיות תוך כדי רמיסת זכויותיו של המערער ופגיעה ממשית בו

כפי שיתואר בקצרה, כב' המותב שם עצמו כמומחה בתחום הרפואי, בכל הקשור למצב בריאותו של המערער, תוך כדי הפגנת זלזול וחוסר התחשבות של ממש בפרופ' המטפל במערער וברופאים נוספים, מכובדים ומנוסים המטפלים במערער.

מבוא 

  1. המערער חולה במחלה כרונית שתסמיניה, גרורותיה והמגבלות מהן סובל המערער בגינה, מתוארים בחומר החסוי המצוי בפני בית המשפט הנכבד.
  1. גרורות המחלה עדיין לא אותרו במלואן והמערער מצוי בתקופה של נסיגה במצב בריאותו (כמתואר בחומר הרפואי המצ"ב לתוספת זו), בבדיקות תכופות, במקביל לקבלת טיפולים אינטנסיביים במוסדות רפואיים וטיפול תרופתי מרוכז, לרבות טיפול כימי, על בסיס יומי.
  1. מגבלותיו הפיסיות מנטאליות והאחרות של המערער, מתוארות בחומר הרפואי החסוי לרבות בדו"ח של המוסד לביטוח לאומי אשר קבע למערער אחוזי נכות גבוהים לנוכח מצבו.
  1. המערער נמנע מלהתייחס מילולית בצורה מפורשת להקשרים הרפואיים בחומר המצוי בחיסיון, המצוי בחומר הקיים והמצ"ב, מחשש שמא פרטיותו תיפגע. לעומת זו בצורה תמוהה, כב' המותב בשני מקרים שונים לפחות, חשף בפני הנוכחים באולם הדיונים בישיבה שהתקיימה ביום 24.6.2010, פרטים רפואיים אישיים הקשורים לטיפולים והבדיקות שהמערער עובר ומקבל והגדיל לעשות כאשר חשף בלהט דבריו את שם המוסד הרפואי בו המערער מטופל.   

מקרה א' 

החלטת כב' המותב מיום 23.6.2010 

  1. המערער הגיש לכב' המותב בקשה לדחיית הדיון שנקבע ליום 24.6.2010. 

מצ"ב מסומן ב' 

כל החומרים הרפואיים מצ"ב בחיסיון במעטפה חתומה מסומנים ג' 

  1. בהמשך לבקשת המערער מיום 23.6.2010, לדחיית דיון בגין נסיבות רפואיות לה צורפו אישורים רפואיים מהרופאים המטפלים במערער שכללו: תעודת מחלה בתוקף והפניות לבדיקות וטיפולים קובע כב' המותב בין השאר בהחלטתו מיום 23.6.2010: 

מצ"ב מסומן ד' 

1.1 –  כב' המותב מציין בהחלטתו : "מהות מחלות הרקע הנזכרות בהם היא מהות מתמשכת מטבעה "

דבריו של כב' המותב מקוממים ומעידים לא רק שאינו מצוי בתחום הרפואי וברור שכך הוא, אלא בלהטוטיו הלשוניים עושה כב' המותב כמיטבו לגמד ולבטל את מצבו הקשה של המערער. ביטול תקפותה של תעודת המחלה שצורפה כמכלול לחומר הרפואי המצוי בתיק היה רק המבוא למה שעתיד להתרחש ביום הדיון 24.6.2010.

       שימוש בצירוף המילים "מהות מתמשכת מטבעה", (לגביי מחלה העלולה להחמיר באחת ולהוביל את המערער למחלה סופנית) במטרה ליצור מצב רפואי ברור לכאורה, על ידי מי שאינו מוסמך לכך ואינו מצוי ברזי הטיפולים שעובר המערער, איכות חייו, אורח חייו, הטיפולים שהוא עובר וריסוקו המתמשך. התייחסות המומחים הרפואיים המטפלים במערער ל"ניתוח הרפואי" ע"י כב' המותב, מתמצים בעדינות בתיאורים, סתמיים, מעליבים ופוגעניים. מהותו של ההסבר בצורך המכוון של כב' המותב מלכתחילה, להצדיק את המטרה המסומנת, דחיית הבקשה של המערער לדחיית מועד הדיון. מבחינת המערער, זהו חציית רף אדום נוסף בהשפלה, בריסוק ובמסכת השפלות שהוא יכול לשאת. 

  • "נותר רק אישור מחלה מאתמול עם אבחנה כוללנית ביותר, שלא ברור אם קדמה לו בדיקה גופנית…….."

תגובותיו של כב' המותב מוכיחות שכב' המותב אינו מצוי כלל בתהליך הרפואי וקשרי הגומלין בין מוסדות הבריאות ואופן התנהלותם למרות שכל החומר מצוי לפניו. המערער מטופל במוסדות רפואיים חיצוניים ובמקביל מטופל על ידי רופאת המשפחה ורופאים מקצועיים. לשם הנפקת תעודות רפואיות לרבות תעודות מחלה, הרופאים נשענים על החומרים המצויים לפניהם. כאשר מונפקת תעודה מחלה, הרופא המנפיק מתייחס לבדיקות מעבדה, למכתבים מבתי החולים ולחוות דעת מומחים ואין כל צורך לבדוק את המערער מה גם שבפועל אין כל ערך לבדיקה כללית שכזו, במצבו של המערער. 

  • – "עקיצתו" של כב' המותב את המערער "…אולם זאת רק משום שבחר לנהל התיק ללא ייצוג", מיותרת וקנטרנית. העובדות שהמערער נותר ללא ייצוג משפטי לאור התפטרותם של ב"כ על רקע בריאותו של המערער, תוך שהם מנצלים מצב משפטי נתון וגורמים לנזקים חמורים למערער, מונחים בפני כב' המותב. המערער חסר יכולת בשלב זה לפתוח בחזית משפטית למול עורכי דינו, אשר גבו ממנו בגין טיפול בתיק זה סכומי עתק של כ – 70 אלף דולר ונטשו אותו להתמודד בגפו בהליך.
  • לאחר שהחלטת כב' המותב נשלחה למערער בצהרים של יום ה – 23.6.2010 בפקס, קיבל המערער שיחת טלפון ממזכירות בית המשפט. בשיחה הובהר למערער שהפרת החלטת כב' המותב עלולה לסבך את המערער וכדאי שיופיע לדיון למרות שהמציא תעודת מחלה כדין ואישורים רפואיים אחרים. לאחר שהמערער נועץ טלפונית בשני עורכי דין, יועץ לו להתייצב לדיון במטרה שכב' המותב יבטל את הדיון המתוכנן בבוקר הדיון עצמו לאחר שהמערער יוכל לומר את דבריו. 
  • – המערער הוזמן ביום הדיון 24.6.2010 כחלק מ"שגרת חייו", לביצוע טיפול רפואי דחוף במוסד רפואי חיצוני בעקבות הפנייתו של הפרופ' המטפל בו. כל החומרים הועברו לכב' המותב שלמרות האמור, החליט שאין בכך די והדיון לא נדחה.
  • – בנוסף הומצא לכב' המותב אישור מחלה לתקופה הרלוונטית בגין מצבו הרפואי המתמשך של המערער שגם היא נדחתה ע"י כב' המותב. 

לכל אורכה ההחלטה מעידה על מעגל המסומן מסביב חץ נעוץ. 

החלטתו המקוממת של כב' המותב בה ניסה להצדיק את דחיית הבקשה בהתמודדות מילולית חסרת כל בסיס עובדתי, בעקבות ובהמשך להחלטתו. הפרופ' הנכבד המנהל את המערך הרפואי הגדול מסוגו בישראל, בו מטופל המערער על ידו באופן אישי, הביע את עמדתו בנחרצות לגביי מצבו הכללי של המערער, עמדה לה צורפה בקשה רפואית מרופאת המחוז מומחית בתחומה הרחב המתבטא גם בתעודה החסויה המתייחסת לתרופות שמקבל המערער, אשר נדחתה כצפוי ע"י כב' המותב בטוענה של תעודה ערוכה שלא כחוק. 

מקרה ב' 

התנהלות ישיבת ההוכחות ביום 24.6.2010 

המערער אשר חשש מתגובת הנקם של כב' המותב וקיבל את האיום שהופנה לעברו בהחלטה "והוחלט שלא לנקוט בסנקציה בשלב זה", התייחס ברצינות לשיחת הטלפון ממזכירות בית המשפט. שגה המערער בעצמו, כאשר החליט למרות מצבו והאישורים הרפואיים לנהל את המשך חקירתו של התובע ביום 24.6.2010 ועל כך הוא מצר.

  1. בבוקר הדיון הגיש המערער בקשה דחופה לכב' הנשיאה השופטת גרסטל לדחות את הדיון, כב' הנשיאה לאחר שעיינה בבקשה, החליטה שלא להתערב בעניין, לאחר שבבקשתו ציין המערער שפנה בעניין גם לכבוד הנשיאה של בית המשפט העליון השופטת ביניש.
  1. בפתח הדיון שהוקלט ביום 24.6.2010, עדכן כב' המותב את הנוכחים בבקשה שהוגשה על ידיי המערער לדחיית הדיון, וציין את הסיבות שהניעו אותו להחליט לדחות את הבקשה. 

מצ"ב תקליטור הדיון מיום 24.6.2010 מסומן ה' 

  1. כב' המותב הודיע לנוכחים שעקב מחויבות לא צפויה, בעקבות מקרה מצער שקרה לאחת השופטות, הדיון יוכל להתקיים רק החל משעה 10:30. כב' המותב הציג עמדה לפיה הוא מפקפק בנכונות בקשת המערער, לגביי מועד הבדיקה (יום הדיון) ודחיפותה. כב' המותב  הורה למעשה שהמערער ייסע להביא אישור מהמוסד הרפואי אליו זומן בבוקר הדיון  המעיד שהמערער אומנם זומן ליום הדיון, זימון דחוף.
  1. כב' המותב כמובן, התעלם לחלוטין מהעובדה שבגין מחלתו הקבועה שהוחמרה, אשר מאופיינת בחוסר יציבות כפי העולה מהמסמכים הרפואיים שלפני בית המשפט,  הוצא לו על ידי רופא תעודת מחלה כחוק ל – 9 ימים, אישור שתקפותו כאמור נדחתה על כב' המותב. 
  1. כב' המותב לא התייחס במפגיע ממצב בריאותו הקבוע והעדכני של המערער המצוי בחומר המצוי בפני בית המשפט אשר נכתב ע"י הפרופ' המטפל בו:

    הבעיות הרפואיות המשפיעות על מצב בריאותו של המערער מוגדרות בין השאר

כגורמות: – "הפרעות נוירולוגיות מסוגים שונים,  כולל הפרעות בריכוז ובחשיבה, עייפות, תשישות והפרעות מוטוריות שונות".

בתעודות הרפואיות שנכתבו ע"י הפרופ' המטפל במערער מצוין בין השאר מצבו:

   "המחלה אינה מאוזנת עדיין ובעטיה סובל מעייפות רבה, תשישות המגבילה אותו מביצוע פעולות יומיות כולל עבודה, נאלץ לשכב במהלך היום אחרי פעילות קלה ביותר, סובל מירידה ברמות הקשב והריכוז…."

התייחסויות נוספות למצבי, ניתן למצוא בחוות הדעת המקצועית של הרופא מטעם הביטוח הלאומי אשר קבע את נכותי ועובדת השיקום.          

סקירתו של כב' המותב בתחילת הדיון ביום 24.6.2010

לדיון ביום 24.6.2010 הוזמן בטעות ע"י המזכירות, עד הגנה מטעמו של המערער, השר וח"כ לשעבר מר שאול יהלום.

כב' המותב מסביר לנוכחים לרבות בנוכחות העד מר יהלום, בלשון כעוסה כלפיי המערער את הבקשה שהוגשה, את החלטתו, מנהל דיון לגביי המצאת המסמך, כאשר דבריו נאמרים בנימת זלזול בולטת ופוגענית, כפי שעולה בבירור מהאזנה לתקליטור. 

רק בתום התייחסותו של כב' המותב לצד הרפואי וההחלטה שהמערער ימציא עוד באותו יום אישור לכב' המותב, שוחרר העד מר יהלום, מבלי לתת עדות ובהסכמת המערער לוותר על עדותו לנוכח המעמד המביך הכואב והמשפיל. הסיטואציה מאוד מורכבת, המערער לא מיוצג, בידיו זימון לקבלת טיפול, תעודת מחלה תקפה ואישורים רפואיים אחרים וכב' המותב לא מקיים דיון אלא, מקבע מסמרות המצדיקות את עמדותיו שננעלו זה מכבר ובטון זועף ורוטן מוכר כלפיי המערער, מנהל כהרגלו מונולוג אישי על מצבו של המערער.

עובדתית, בתיק מסמכים הסותרים את עמדותיו של כב' המותב המנצל היטב את המעמד ויוצר במילותיו אשליה מחזקת להחלטה שנתן, בה דחה את בקשת המערער לדחות את הדיון. 

המערער מתקשה להבין את התנהגותו של כב' המותב, התנהגות ששבה ורומסת את כבודו שוב ושוב, שמה אותו ללעג גם בפניי עד מרכזי אותו המערער ביקש להעיד.

כב' השופט: הערה חשובה יותר מתייחסת לסיפא של מה שאמרתי ברגע זה. אינני יודע מה יודעים שאר בעלי הדין, אבל הוגשה אתמול בקשת דחייה דחופה על ידי מר גולדנברג, הבקשה נדחתה, אבל דבר אחד מוסיף להטריד אותי. בסעיף 3 לבקשה שאני אינני יודע מי מבעלי הדין האחרים ראה אותה אבל אני ראיתי אותה, כתוב שמר גולדנברג מוזמן הבוקר לטיפול רפואי מתמשך. בחומר הרפואי שהומצא לי אין זימון להיום לשום דבר, אבל אם למר גולדנברג יש משהו להציג שמראה שהוא מוזמן היום לאיזשהו סוג של טיפול רפואי אז אני אשמח לראות את זה כרגע, ועל פי זה נראה אם אני חושב שאפשר או אי אפשר לקיים את הדיון.

מר גולדנברג:    אם היו מבקשים את זה אתמול בשיחה עם גב' קרן הייתי מפקסס את זה.

כב' השופט:      כן, מר גולדנברג אבל אנחנו לא צריכים לבקש כלום, גם השיחה הזאת היא לפנים משורת הדין. אדם כותב שהוא מצרף בסעיף 5 חומר רפואי, אבל הוא לא מצרף אותו. אז בעצם אפשר היה סתם לדחות את הבקשה ולא לעשות כלום.

מר גולדנברג:    החומר הרפואי שלי הוא לא לשיחה רבתית, אני לא יכול להסביר עליו.

כב' השופט:      סליחה, אני לא ביקשתי.

מר גולדנברג:    אני צירפתי.

כב' השופט:      אני לא ביקשתי שאדוני.

מר גולדנברג:    צירפתי את הבדיקות לשם.

כב' השופט:      דקה, אדוני צירף רק את הפניות, אני לא מפרט שום דבר על תוכן הדברים, אבל אדוני צירף שלוש הפניות חתומות על ידי רופא המשפחה, נושאות תאריך 21.6 כתאריך ההפניה. על אף אחת מהן לא כתובה המילה דחוף, ואין שום מועד. אז אם בעקבות ההפניות האלה תואם לאדוני איזשהו מועד, או שהמועד הזה בכלל מתייחס למשהו אחר, אבל אם יש לאדוני משהו בכתובים שתומך בסעיף 3 לבקשה, אז למרות שזה לא הוצג אתמול אני מוכן לראות את זה עכשיו. זה כל מה שאני אומר.

מר גולדנברג:    אם הייתי מתבקש הייתי מביא את זה.

כב' השופט:      ובלי שאדוני התבקש אדוני חושב שאפשר לבסס בקשת דחייה על סעיף שאדוני עצמו כנראה ראה אותו כהכי חשוב מפני שזה הסעיף היחיד שאדוני הדגיש, סעיף 3 לבקשה, ופשוט לא להביא את החומר אף פעם, מה, איך, איך אני יודע להתמודד עם זה? אני יש לי איזושהי אחריות, אני כבר לא מדבר על הזמן, כולנו אומרים זמן שיפוטי, זמן שיפוטי זה ביטוי מטעה, מכיוון שהזמן שלי אני במילא אעבוד, השאלה היא רק לטובת מי. אם אני מבטל את הדיון היום אז אני עכשיו יושב בלשכה וכותב וזה באמת חשוב, אבל את זה אני יכול לעשות גם בלילות, אם אני יודע את זה בעוד מועד אני פשוט נותן את המועד הזה למישהו אחר. הזמן שנחסך או מתבזבז איננו זמנו של השופט, ומכאן הבעיה עם הביטוי זמן שיפוטי, הוא זמנם של בעלי דין אחרים שלא ישמעו היום, וגם לא ישמעו באותו מועד שאני צריך לתת במקום היום לתיק הזה, אם אני אדחה את הדיון. זה הכול. עכשיו, זאת האחריות שלי, אז האחריות הזאת מחייבת אותי כל הזמן לבדוק האם יש סיבה אמיתית וראויה לדחות את הדיון. בשביל זה אי אפשר להגיד לי יש לי חומר רפואי, אלא צריך לדאוג שהוא יהיה לנגד עיני, וכן בהחלט מקובל עלי שכשזה לנגד עיני זה לא הולך לידיעתו של מי מבעלי הדין האחרים, אם אדוני לא מעוניין בזה, ואדוני אומר שהוא לא מעוניין בזה, וזה זכותו. אבל אני כן צריך לראות, כי אני לא יכול לקבל הוראות לבטל דיון, אני צריך לראות את הסימוכין, זה הכול. 

המצאת האישור לבקשת כב' המותב והעלבון המתמשך במערער

  1. למרות העומס הרב עבור המערער במצבו הגופני והמנטאלי הקיים, נענה לדרישת כב' המותב להמציא את האישור. המערער נסע למוסד הרפואי אליו זומן, לשם המצאת האישור המבוקש. 
  1. כפי שנקבע בסמוך לשעה 10:30, מותש, עייף ופגוע לאחר למעלה משעה מתישה, המציא לכב' המותב את המסמך המעיד שאומנם זומן לקבל טיפול דחוף, ביום 24.6.2010 בעקבות הפנייה של פרופ' מכובד מנהל המערך הרפואי בבית חולים מרכזי בישראל המטפל בו, החל מאז שהתפרצו אצלו, מחלותיו הארורות. 

מצ"ב בחיסיון עם האישורים הרפואיים הנוספים נספח ג'. 

  1. כב' המותב בצעד שניתן לכנותו רק, השפלה ושבירת רוחו של המערער, לעיניי קהל הנוכחים: התובעים, ביתם, עוזרם האישי, עורכי הדין של התובעים, עד הגנה העוזרת האישית של כב' המותב, המקליטה ונתבע 3, ניתח בצורה לעגנית את האישור שהומצא לו על ידיי המערער, תוך שהוא מפגין לכאורה ידע רפואי מעמיק "בתהליך רפואי", כשהוא מסביר לפרוטוקול שהטיפול אותו קבע פרופ' מכובד המוביל בתחומו בארץ כטיפול דחוף, אינו דחוף, תוך כדי שהוא מציין שלאחר המצאת האישור, עדיין חסרים לו נתונים ואינו מוצא מקום לדחות את הדיון. דעתו של כב' המותב הייתה נעולה קודם להמצאת המסמך המבהיר, התעלמותו מחופשת המחלה שהמציא המערער לאור מצבו הרפואי שאינו קשור כלל בבדיקה אותה היה אמור לעבור בבוקר הדיון ורצף האירועים העידו, כב' המותב חיפש דרך להביע בפני "קהל מעריציו" פעם נוספת, את כושר הרטוריקה שלו ואת יכולתו לחבוט במערער, להציג אותו כבלתי אמין לגביי מצב בריאותו ולשים אותי לקלס בעיניי כל, תוך כדי רמיסת עקרונות "המשפט ההוגן" על כל הגדרותיו. 
  1. טון הדיבור שהדברים נאמרו ולא בפעם הראשונה של כב' המותב כלפיי המערער כדבר שבשגרה, מתנשא, תוקפני ביותר בעל גוון חיתוך מעליב, בלתי סבלני וחסר כל כבוד ונינוחות. אין ספק שלאחר האזנה לקלטת מישיבת ההוכחות הראשונה וזו מיום 24.6.2010,  כבוד הנשיאה הנכבדה, תבין שבדברי המערער אין דברי גוזמה, נהפכו, מילותיו נבחרו בקפידה, שמא עלולות הן לפגוע שלא בצדק בכב' המותב.    
  1. התנהגותו של כב' המותב כרצף התנהגותי כלפי המערער, המתואר בהרחבה בהודעת הערעור על החלטה בטענת פסלות, ובהתרחשות הנוכחית, פגעה בכבוד המערער, רמסה את זכותו לשמור על החיסיון הרפואי עליו הוא מקפיד לשמור והצליחה לגרום לו לאבד את שרידי כושר החשיבה, כושר הריכוז ויכולותיו התפקודיות, באופן שקשה לתארו במילים. 
  1. מצ"ב קטע מפרוטוקול הדיון מיום 24.6.2010 עמ' 334 – 335. 

כב' השופט:      הדיון מתחדש לאחר הפסקה, השעה 10.44. מר גולדנברג הגיש אישור שהוא מתייחס לסעיף 3 לבקשה, לאחר שעיינתי בו אני לא מוצא שהוא מצדיק ביטוי לדיון היום. בלי לפרט את התוכן אני אגיד שתי סיבות שאפשר לומר אותם בלי להיכנס לתכנים. הסיבה האחת היא, שההפניה הדחופה המתוארת באישור הזה שקדמה לתהליך נושא האישור לא הוצגה לי עד לרגע זה. מה שאני רואה זו הפניה לא דחופה מיום 21.6 שהומצאה לי אתמול. הסיבה השנייה היא שהתהליך המתואר כאן הוא תהליך שבו הנבדק דווקא צריך לעסוק בחיי היום יום שלו, ולא צריך, זה תהליך שלא מתבצע בין כותלי מוסד רפואי, ולא מחייב, ואפילו לא נכון שיביא עימו הגבלות על תפקודו של הנבדק במהלך היממה שבה הוא מתנהל. מהטעמים האלה אני לא מוצא שיש הצדקה לבטל את הדיון היום, ועל כן אנחנו נמשיך עכשיו בשמיעת עדותו של מר דוד רובנר.

  1. למערער לא הייתה כל יכולת להשיב לכב' המותב או להתנצח איתו בעקבות דבריו הלא מדויקים בלשון המעטה כפי שעולה מהאישורים עצמם וכב' המותב כמובן שלא נתן לו רשות לעשות זאת. כב' המותב שב ונטל על עצמו תפקיד של "מומחה רפואי". האווירה באולם בית המשפט הייתה הזויה כב' המותב רמס את כבוד המערער, העליב אותו והציג אותי בצורה פוגענית כאשר לצידו של המערער אין איש שיכול להגן עליי מפני התקפתו היצרית. המערער קיבל הוכחה נוספת ניצחת,  כב' המותב אינו יכול לשפוט אותו בניטראליות וללא משוא פנים. 
  1. בהתנהגותו של כב' המותב לא רק שלא נשמר דימויה של המערכת השיפוטית כמצופה, אלא, דימויה נפגע וחבל ולא רק בעיני הנתבעים ועובדת חברת ההקלטה הנדהמת. תגובות ההזדהות של התובעים וקבוצתם "להסבריו הרפואיים המפולפלים" ברורים וככל הנראה העניקו לכב' המותב תחושת חוזק וגאווה כפי שקרה גם בישיבת ההוכחות הראשונה. המערער משוכנע שהתנהגותו של כב' המותב לא תרמה לחיזוק דימוי המערכת המשפטית, גם "בקבוצת התובעים" אלא אם כן, יש דברים הנעלמים מעיניו של המערער. 
  1. גם אם כב' המותב חשב שהאישור הרפואי אינו עונה לציפיותיו, היה יכול להסתפק בהודעה קצרה ועניינית שהאישור אינו מספק אותו ותו לא. בשביל מה היה נחוץ היה כל ההסבר התיאטרלי המיותר ? האם במצב שכזה אפשר בכלל לנהל הליך הוגן ? 
  1. אין ספק המערער טעה שלא הודיע על חוסר יכולתו לקיים את הדיון. המערער היה במצב של אפיסת כוחות מנטאליים ותפקודי, הפך להיות כרובוט המתפקד על טיפות האנרגיה האחרונות שלו כמי שחושש מהתפרצויותיו של כב' המותב כלפיו לעיתים תכופות.

המערער היה במצב בריאותי ונפשי ירוד ביותר, הישיבה לא מוצתה כעולה מפרוטוקול הדיון, כאשר בחלקה חקירת התובע התנהלה במצב שהמערער התנהל כמי שמצוי תחת השפעת סמים מטשטשים.

המשך רמיסת זכויות המערער ע"י כב' המותב במהלך הדיון ביום 24.6.2010 

  1. במהלך הדיון חקר המערער את התובע למרות מצבו. כב' המותב המשיך בדרכו בהטחת עלבונות חוזרים ונשנים כלפיי המערער, רמס את יכולתו לנהל הליך הוגן ללא משוא פנים, היה חסר סבלנות בצורה מופגנת כלפיו, חסם אותו בניסיוני להגיע לחקר האמת, הרים עליו את קולו לא פעם במצב בו היה המערער כתוש לחלוטין חסר חיוניות, הפגין חוסר אורך רוח, הפגין כלפיי המערער חוסר סבלנות ואדיבות ולא נהג כלפיו במתינות מינימאלית תוך כדי פגיעה חמורה בחקירה, אותה ניסה המערער לנהל למרות מגבלותיו. 
  1. בהמשך למצבו הגופני והמנטאלי של המערער, הדיון הגיע לסיומו למעלה משעתיים לפני הזמן שהוקצב לו, מבלי שבידיי המערער היכולת למצות את חקירת התובע שתוכננה לדיון זה.
  1. כל הדברים המצוינים, מצויים בהקלטת השיחה שהוקלטה ובפרוטוקול הדיון. 
  1. בהקלטת הדיון, נשמעת בבירור התייחסותו של כב' המותב לנושא הזמנת העדים בניגוד גמור לרושם שיצר בהחלטתו בעניין מיום 12.5.2010, שכביכול תישקל הזמנת העדים שביקש המערער לזמן לאחר שמיעת עדי ההגנה. בחקירת עד התביעה שזכה למטריית הגנה במהלך חקירתו מכב' המותב לכל אורכה, בנושאים מהותיים חשבונאיים הקשורים במישרין לרואי החשבון של החברה, העיר המערער בדרך טבעית שרו"ח יעידו בהקשר לנושאים החשובים במחלוקת, אותם מנסה התובע להסתיר, כב' המותב בזלזול אופייני, לא התאפק פנה לעוזרתו וציין "אני לא חושב שנביא אותם אבל לא חשוב כן". כאמור דעתו של כב' המותב נעולה בכל הנושאים ללא יוצא מהכלל, החץ נעוץ זה מכבר, המעגלים משורטטים מסביבו, שוב ושוב. 

עמ' 414 לפרוטוקול שורה 24 

ת.          כן, דרך אגב אני לא רואה פה שזה הועבר לקסלמן.

ש.          זה הדרישה שלהם אם הם לא היו עושים את הבדיקה היו דורשים עוד פעם, אבל את זה נביא את קסמן, הם יבדקו ועידו על זה.

ת.          טוב.

ש.          לקוח 2012.

כב' השופט:  אני לא חושב שנביא אותם, אבל לא חשוב, כן. 

  1. התבטאותו של כב' המותב "אני לא חושב שנביא אותם אבל לא חשוב כן" אשר נקלטה היטב בתמליל, נאמרה באינטונציה המאומצת כאשר מבטא אדם בזלזול כלפיי נושא, "מה זה כבר משנה".
  1. חמורה שבעתיים התבטאותו של כב' המותב לגביי סוגיית זימון העדים "אני לא חושב שנביא אותם אבל לא חשוב כן", לאור העובדה, שהחלטת כב' המותב מיום 12.5.201, שמטרתה הייתה אך ורק לרצות את המערער באותה נקודת זמן ולהימנע מפולמוס בעניין, שימשה מצע להחלטתו של כב' שופט בית המשפט העליון א' גרוניס בתיק רע"א 4064/10 סעיפים 1 ו-2, כאשר כב' השופט א' גרוניס מציין בהחלטתו "יש לזכור, כי בית המשפט לא סגר את הדלת בפני העדה של עדים נוספים מטעם המבקשים. בהחלטה מיום 12.5.2010 נאמר, כי לאחר שמיעתם של חמישה עדים (המבקש והארבעה שיזומנו) יישקל זימונם של עדים נוספים, דרך זו הינה ראויה ונכונה"
  1. התבטאותו של כב' המותב לאחר החלטת כב' השופט א' גרוניס, מקבלת משנה תוקף שדעתו של כב' המותב נעולה זה מכבר גם בסוגיית הזמנת העדים, לה השפעות מהותיות על ניהול משפט הוגן, ללא משוא פנים ונטול מדעות קדומות. 

מקרה ג' 

פגיעה בחיסיון הרפואי של המערער 

בדיון ביום 24.6.2010 כב' המותב פגע פגיעה ממשית בחיסיונו הרפואי של המערער, כאשר חשף בפני הנוכחים את המוסד הרפואי העיקרי בו מטופל המערער, אינפורמציה שהוגשה לכב' המותב תוך כדי הדגשים חוזרים ונשנים שמידע זה מוגש בחיסיון. 

לדוגמא מפרוטוקול הדיון מיום 24.6.2010 עמ' 330: 

  1. כב' השופט: דקה, אם יש למר גולדנברג דרך להשיג את זה  בדקות הקרובות אני מוכן להמתין.
  2. מר גולדנברג: לא, זה בבית, פשוט אין אף אחד.
  3. כב' השופט: אדוני אבל גר בפתח תקווה נכון?
  4. מר גולדנברג: נכון. אני יכול גם לנסוע למכון הרפואי שלשם אני מוזמן ולקצר את התהליך.
  5. כב' השופט: גם בעיר הזו?
  6. מר גולדנברג: כן.
  7. כב' השופט: או. קיי.
  8. עו"ד לינצר: אבל זה בבית, זה בבית אדוני.
  9. כב' השופט: אז אני מציע כך, תראו.
  10. עו"ד לינצר: אבל זה בבית, זה בבית אדוני, למה צריך לנסוע למכון הרפואי?
  11. כב' השופט: כי יכול להיות שהמכון הרפואי הוא יותר קרוב מהבית למשל?
  12. מר גולדנברג: נכון.
  13. עו"ד לינצר: ושם צריך לבקש את זה.
  • כב' השופט: אנחנו יודעים שיש פה אחד המרכזים הרפואיים הכי גדולים בארץ הוא במרחק של כמה דקות הליכה בלי אפילו לעמוד ברמזור בז'בוטינסקי כי יש גשר עלי לשם, אז יכול להיות שזאת הדרך המהירה ביותר.

כידוע, בית המשפט מחוזי מרכז, שוכן בקרבה למרכז הרפואי בילינסון.

דרכם של התובעים לרדוף את המערער מאז מסר את עדותו בבית המשפט לאחר שזומן לתת עדות, שניהל הקבלן אקירוב כנגד התובע בגין מעשיי מרמה זיוף והטעייה ע"ס 6 מיליון דולר. הרדיפה כוללת מעקבים, מימון כתבות עיתונאיות כנגד המערער, פנייה ללקוחות וספקי המערער בעבר, פנייה לגורמים שונים לתת עדות בתהליך המשפטי כפי שהודה התובע בעדותו (פניות שנדחו) ,  רכישת חומרים מרו"ח של החברה בפירוק לאחר פירוק החברה ועוד.

התובעים מנצלים את עושרם המופלג כמתואר בכתבי בית הדין שהוגשו ע"י המערער, ביצירת מארג קשרים פוליטיים, קשרים עם עמותות ועם אישיים בעלי השפעה וקשרים. 

מבחינת המערער חשיפת המוסד הרפואי בו הוא מקבל טיפולים, ע"י כב' המותב, הנה חמורה ביותר וגורמת למערער נזקים שאין ביכולתו לקמטם עתה. 

מקרה ד' 

התעלמותו של כב' המותב מחוות דעת רפואיות שהוצאו ביום 30.6.2010 ו – 2.7.2010 ודחיית המלצות רפואיות 

  1. בשתי הישיבות שנקבעו נועדו לחקירת עד התביעה ע"י המערער בעצמו.
  2. נדחתה ישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 1.7.2010. ביום 1.7.2010 המערער שהה במוסד הרפואי לקבלת טיפולים דחופים. אישורים רפואיים הומצאו לכב' המותב.
  3. ביום 30.6.2010 הומצא לכב' המותב מכתב בקשה מהפרופ' המטפל במערער, בו בקשה לפטור את המערער מהופעות בבית המשפט לאור המצב המתואר.
  4. ביום 4.7.2010, הוגשה לכב' המותב בקשה לדחות את הישיבה שנקבעה ליום 8.7.2010, הבקשה התבססה על:

4.1 – מכתב בקשה מיום 30.6.2010, לפטור את הופעותיו המתוכננות של המערער בבית  המשפט בתקופה הקרובה מפרופ' המנהל את המערך הרפואי בו מטופל המערער, שהנו רופאו האישי של המערער.

  • – תעודה רפואית בגין מצב בריאותו הקבוע של המערער שהוחמר לאחרונה.
  • – מכתב מסכם של רופאת המחוז, רופאת המשפחה של המערער מיום 2.7.2010 ובו

פרטים על מצבו העכשווי של המערער בו היא מצטרפת לבקשת הפרופ'.

             מצ"ב במסמכים המוגשים בחיסיון נספח ג' 

החלטת כב' המותב מיום 6.7.2010 

  1. כב' המותב דחה את הבקשה ביום 6.7.2010.

מצ"ב מסומן ו' 

5.1 – כהרגלו כב' המותב מתפלמס ויוצר מעטה מילולי נרחב במטרה להצדיק את דחיית הבקשה.

5.2 – כב' המותב אינו מתייחס למכתב שהועבר אליו ביום 30.6.2010 ומתעלם כהרגלו מהמסמכים הרפואיים האחרים בתיק. התייחסות כב' המותב לעובדה שהמערער שוהה בטיפולים במוסד רפואי ביום נתון זוכה להתייחסות מילולית שהמערער מתקשה למצוא מילים לבטאה "המבקש פשוט העמיד את בית המשפט בפני עובדה ביום 1.7".

5.3 – בסעיף 1 להחלטה כב' המותב מתייחס לעובדה שהמערער אושפז לטיפול דחוף כאשר אינו מהסס לרמז למערער: "והוחלט שלא לנקוט בסנקציה בשלב זה" , מה משמעות "בשלב זה" בזמן שהמערער מקבל טיפול דחוף בבית חולים? האם זוהי הדרך לנהל משפט?

 

5.4 – התייחסותו של כב' המותב כלפיי האישור הרפואי הנלווה למכתבו של הפרופ' והאישורים האחרים המהווים מקשה אחת, "אין מדובר בתעודת רופא ערוכה כחוק", חמורה והרבה מעבר לכך. התייחסות כב' המותב לפרטים האחרים משרתת פעם נוספת את הצדקת החלטתו, כל החומרים המצוינים כחסרים לכאורה, מצויים בתיק והמסקנות הרפואיות וריכוזן במכתבים המקצועיים.

5.5 – מיותר מלציין בשלב זה את התייחסותה הזועמת של רופאת המחוז אשר הנפיקה

את המסמך הרפואי מיום 2.7.2010, לדבריו אלו של כב' המותב בהחלטה מיום 6.7.2010.

  • – החלטות כב' המותב מיום 23.6.2010 ומיום 6.7.2010 בהן ההתייחסויות וההתעלמויות של כב' המותב לאישורים הרפואיים, לחופשת המחלה, למכתבי המומחים ולחומרים הרפואיים האחרים, הועברו לכל הדרגים הרפואיים המטפלים במערער. המערער התבקש לפנות להסתדרות הרפואית בישראל וליו"ר הלשכה לאתיקה פרופ' רכס אבינעם במטרה לרתום אותם, במטרה לפנות לבית המשפט הנכבד לשמירת מעמדם של הרופאים מחד, ועל זכויותיו הרפואיות של המערער מאידך.
  • – המערער התקשה לקבל, את התבטאותו של אחד הרופאים הבכירים ביותר שנחשף להתנהלות הדברים והתעקשותו של כב' השופט לנהל את הדיון ביום 8.7.2010, "נראה שהשופט ידחה את הדיון כאשר יקבל הודעה שאתה גוסס או הודעה על פטירתך".
  1. המערער העביר לכב' המותב "בקשה נוספת דחופה מאוד", לדחיית הדיון ובו התייחסות להחלטתו מיום 6.7.2010 ביום 7.7.2010 בבקשה לדחות את הדיון הקבוע ליום 8.7.2010,  תשובת כב' המערער השלילית הועברה למערער למחרת הדיון ביום 9.7.2010.

מצ"ב מסומן ז' 

  1. בהמשך למתואר בנספחים אודות האירועים שעבר המערער בישיבה ביום 24.6.2010, הודיע המערער לכב' המותב בהתבסס על האישורים הרפואיים שהומצאו לכב' המותב שלא יוכל להתייצב לדיון ביום 8.7.2010 ולחקור את התובע. חקירת התובע מבחינת המערער הנה הרבה מעבר לחשובה, לאור תביעת הענק שהגיש התובע כנגד המערער, תביעה המבוססת על נקמנות גרידא, כמתואר בכתבי בית הדין השונים.
  1. המערער שב ופנה לכב' הנשיאה השופטת גרסטל לדחות את מועד הדיון שנקבע ליום 8.7.2010 וצירף את כל המסמכים הרפואיים המעידים שבמצבו המערער לא יוכל לקיים בעצמו את חקירתו של התובע.

מאמציו הניכרים של המערער לקדם את הדיון בתיק

 

המערער מתקשה להבין את פשר ההתנהגות של כב' המותב אשר נכח בעצמו בקשיים העצומים של המערער בישיבות שהתקיימו, קשיים הבאים לידי ביטוי בפרוטוקולי הישיבות. עתה ברור

למערער עד כמה כבר נפגעו זכויותיו כאשר ניהל חקירה במצב בריאותי לקוי, כאשר מגבלותיו בשלב חקירת העדים עד שלב זה, פגמו למעשה בזכויותיו באי מיצוין מבלי לזכות להגנה מינימאלית מצידו של כב' המותב, כאשר היה מצופה שכב' המותב אשר נוכח בעצמו כפי שעולה מהדוגמאות הספורות המצ"ב, במצבו הקשה של המערער, ינהג כלפיו לפחות במתינות ובסבלנות. 

דוגמאות מפרוטוקול הדיון מיום 6.6.2010 

עמ' 294

כב' השופט:      לא, תודה רבה. או. קיי. אז אנחנו סיימנו את החקירה של מר רובנר על ידי מר טוראל. מר גולדנברג.

מר גולדנברג:    אני אעשה את המיטב.

כב' השופט:      בסדר, תעזור לאדוני עוד הפסקה של 2-3 דקות כרגע? לא. אני ראיתי שאדוני יוצא וחוזר כמה פעמים. בסדר, אני מניח שאדוני לא ממש יצא מרצונו כן.

מר גולדנברג:    אני אשתדל, אני לא.

כב' השופט   :  בסדר. אנחנו נעשה, היום נעשה מה שאפשר יהיה לעשות היום. 

עמ' 322

מר גולדנברג:    אני לא שמתי לב.

כב' השופט:      דקה, הכול יהיה בסדר.

מר גולדנברג:    אני קצת.

כב' השופט:      הכול יהיה בסדר, נלך לאט כמה שאדוני יכול היום. 

עמ' 325

ת.כב' השופט:   אדוני צריך לסיים כי איננו חש בטוב, או. קיי. אז תודה רבה. אנחנו מפסיקים כעת את העדות של מר רובנר. 

דוגמאות מפרוטוקול הדיון מיום 24.6.2010 

עמ' 402

מר גולדנברג:    אנחנו, גם עוד מעט גם ככה אני לא אוכל להמשיך, אני עושה את המרב.

כב' השופט:      כן, אני שערתי שאדוני יתעייף.

מר גולדנברג:    לא, אני מיציתי את היכולות שלי. 

עמ' 403

כב' השופט: כב' השופט:   ולא על השאלה של רשימות עלומות שאין להן ולתביעה הזו ולא כלום. אם יש לאדוני עוד חקירה ארוכה אז אני מציע את ההצעה לסדר הבאה: אנחנו נמשיך היום כמה שאדוני יכול למשוך,

עמ' 417

מר גולדנברג:    אני צריך הפסקה של כמה דקות. לא, אני כבר אמשיך, בגלל שאני איבדתי את יכולת הריכוז. עוד דקה.

כב' השופט:      דקה, אדוני צריך הפסקה, או אדוני.

מר גולדנברג:    לא,לא, אני אנסה, עם הפסקה יהיה יותר קשה.

כב' השופט:      הבנתי. 

דוגמאות ספורות אלו מעידות על המאמץ העצום שעשה ועושה המערער לקדם את הדיון. כשמצבו של המערער הורע כעולה מהמסמכים הרפואיים, צפוי היה שכב' המותב יגלה הבנה לבקשת דחיית הדיון ביום 8.7.2010, בקשה שהופנתה לכב' המותב בפירוט על ידי הרופאים המטפלים במערער, תוך כדי התייחסות נקודתית מובהרת היטב לסיבות לדחייה.

 

למערער אינטרס מובהק לסיום הדיון בתיק, תוך כדי שמירת זכויותיו לנהל את ההליך על בסיס שוויוני אובייקטיבי וללא משוא פנים.

כל טענה שונה הנטענת כלפיי המערער, הנה קנטרנית והאירועים המצוינים סותרים אותה על פניה. 

התביעה מסועפת ומורכבת והמערער נדרש למעורבות במסמכים רבים לשם חקירת עדי התביעה, תצהירי עדות ראשית של התובעים ועדיהם ומאות מסמכים שצורפו, מסמכים רבים מאוד מרשויות בארה"ב, מסמכים הקשורים לחקירת נסד"ק נגד התובע ושותפיו מארה"ב, דו"חות כספיים שהוצאו ע"י משרדי רו"ח בישראל ובארה"ב, מסמכים משפטיים רבים בעברית ובאנגלית משפטית ועוד.

בתקופה קצרה ביותר החל מחודש 5.2010 המערער היה שותף פעיל בהליכים הבאים שהתנהלו בתיק

  1. המערער הגיש בעצמו את תצהיר העדות ראשית שלו בחודש אפריל 2010.
  2. ישיבת ההוכחות הראשונה התקיימה ביום 2.5.2010.
  3. ישיבת ההוכחות השנייה התקיימה ביום 6.6.2010.
  4. ישיבת ההוכחות הראשונה התקיימה ביום 24.6.2010.
  5. המערער קיים בעצמו חקירתם של שלושה עדי תביעה בשלוש ישיבות שהתקיימו ברצף זמן צפוף למדי.
  6. המערער קיים בעצמו שתי ישיבות (קצרות יחסית) שנכפו לנוכח הנסיבות, חקירה של התובע.
  7. המערער נדרש בעצמו לתת תגובות שונות לבקשת ב"כ התובעים במהלך התקופה האמורה – 4-7/2010.
  8. המערער נדרש בעצמו להגשת בקשות בתקופה האמורה 4-7/2010. 

מקרה ה' 

הישיבה וההחלטה הבלתי מתקבלת על הדעת ביום 8.7.2010

 

  1. כצפוי הישיבה ביום 8.7.2010, לא נדחתה ע"י כב' המותב.
  2. המערער שהיה רתוק למיטתו כמעט כבשגרה, לא הגיע לדיון לאחר ששלח את הודעתו לבית המשפט.
  3. הישיבה ביום 8.7.2010, הוקלטה ופרוטוקול הישיבה טרם הומצא למערער.
  4. כל הפרטים המצוינים הועברו לידיעתו של המערער מנתבע 3 שנכח בישיבה.
  5. ביום 24.6.2010 וביום 1.7.2010, קבע כב' המותב שביום 8.7.2010 יסיים המערער את חקירתו של התובע.

לדוגמא מפרוטוקול הדיון מיום 24.6.2010 עמ' 434

כב' השופט:      טוב, תודה. אני רק מחזיר את הטופס האחרון שאדוני שאל עליו.

אנחנו נסיים בזה את ישיבת היום. אני חוזר ומזכיר שבישיבה הבאה הקבועה ליום ה' הקרוב, בעוד שבוע מהיום אנחנו נסיים את חקירתו הנגדית של מר רובנר, ואני מודיע את זה היום על מנת שמר גולדנברג יערך לכך בשבוע הקרוב, שהחקירה תהיה כזו שהוא יספיק לשאול כל מה שצריך באמת לשאול בדיון הבא. תודה רבה.

  1. כב' המותב ציין בהחלטתו ביום 1.7.2010 שעדותם של עדי ההגנה יישמעו לאחר הפגרה במועדים שטרם נקבעו.
  1. בישיבה ביום 8.7.2010 פנה ב"כ התובעים לכב' המותב וביקש לקבל פס"ד בתיק.
  1. החלטות המותב מיום 8.7.2010: 

24.1 – הסתיים תהליך העדת העדים.

24.2 – השלמת חקירתו של התובע לא תתקיים.

24.3 – לא יושמעו עדי ההגנה.

24.4 – ב"כ התובעים יגישו את סיכומיהם עד ליום 18.7.2010 !

24.5 – המערער יגיש את סיכומיו עד ליום 26.7.2010 ! 

  1. ב"כ התובעים הודיע לפרוטוקול שככל הנראה תימחק התביעה כנגד הנתבע 3.
  1. לו בחר כב' המותב להטיל סנקציה כלפיי המערער על העובדה שלא התייצב לדיון למרות המצב הבריאותי המתואר בהרחבה והאישורים הרפואיים שהיו מונחים לפניו, היה יכול לאמץ סנקציות אחרות.
  1. העובדה שמסכת עדי ההגנה טרם נשמעה ונקבעה להישמע רק אחרי הפגרה, מעידה שכב' המותב "חיפש" אמתלה להעמיד את המערער בפני מצב בלתי אפשרי, למנוע ממנו את זכויותיו המשפטיות ולחזור ולהצביע על משוא הפנים כלפיי המערער.
  1. החלטת המותב מעידה בפעם המי יודע כמה, עד כמה התנהלות התיק מוכתמת מתוכננת

ופסולה ומעידה כי דעתו של כב' המותב נעולה בבריח כבד.        

      לא ניתן להתעלם כעולה מהרצף הכרונולוגי של  האירועים המתועדים, שכב' המותב  הוביל את  ההליך, למטרה אותה הכתיב וסימן לעצמו עם קבלת התיק לידיו, מסיבותיו, כפי שעולה מרצף האירועים  העובדתיים המועלים ע"י  המערער בחומרים  המצויים בפני  בית המשפט הנכבד, סיום ההליך לפני הפגרה, חסימת המערער מלהעיד את עדיו ורמיסת המערער.

  1. המערער לא יתפלא להיווכח שסיכומיהם של ב"כ התובעים כבר מוכנים. בצעד מדהים ומתוכנן היטב מבחינתם של התובעים, התובעים ויתרו להעיד את המערער ואת נתבע 3 לאחר שהטיחו בהם האשמות קשות ביותר בדבר מעשייה הונאה ומרמה, בכתב התביעה האסטרונומי שהגישו נגדם, ע"ס העולה על 11 מיליון ₪.
  1. המערער אינו מסתיר את העובדה שהנו מצוי בסערת חושים ורגשות, כאשר מצבו הכללי ירוד וחסר אנרגיות. השתלשלות כל האירועים שעברו עד עתה על המערער, מצידו של כב' המותב כמתואר בערעור ובתוספת זו, מעלות תהיות שונות, לגביי הסיבות המניעות את כב' המותב להתנהג כפי שהוא נוהג. מעבר ליצר הנקמה של כב' המותב, המשפיע על התנהגותו לאחר הגשת הערעור לבית המשפט הנכבד, נשאלת השאלה, מה היו המניעים הראשונים של כב' המותב לנהוג במערער כפי שנהג במקרים הרבים המצוינים בערעור עצמו ?
  1. במטרה לנסות ולאתר חומרים שיצדיקו את תביעתם ההזויה, בתקופה האחרונה פנו התובעים לבית המשפט של הפירוק, בבקשה לעיין במסמכי החברה המצויים אצל מפרק החברה מזה למעלה מ -10 שנים ובימים האחרונים סרקו את החומרים, בניסיונם "לתת תוכן" לתביעתם הקנטרנית. לאור בקשתם ברור שגם ניסיונם זה לא העלה דבר. 

סיכום

 

  1. כב' המותב אינו מסוגל לשפוט את המערער משפט צדק וההליך אינו הליך הוגן, נהפכו, כב' המותב מתנהג שוב ושוב במשוא פנים כלפיי המערער.

 

2. כב' המותב אשר דעתו נעולה כלפיי המערער בצורה חמורה, אינו מסוגל לדון באובייקטיביות וניטראליות בבקשות המוגשות על ידי המערער לרבות        המעוגנות במסמכים רפואיים.

3. כב' המותב רומס שוב ושוב את כל  זכויותיו  של  המערער  אשר  אינו  מיוצג  ומפליא בקיצוניות המאפיינת את התנהגותו, סגנון דיבורו והחלטותיו            כלפיי המערער בכל עת מחדש.

4. השתלשלות האירועים הצפופים בניהול ההליך הבלתי מתקבל על הדעת מצידו של כב' המותב כלפיי המערער, חייבת להיפסק ולהיבדק. המערער        משלם מחיר בריאותי כבד ביותר לנוכח ההשפלות החוזרות ונשנות כלפיו מצידו של כב' המותב מבלי להתייחס להיבטים אחרים.

5. כב' המותב ממרום עמדתו והעוצמה המוענקת בידיו, דוחק את המערער לחוסר יכולת להתמודד, בשילוב  שנוצר עם סבלו  הפיסי והנפשי ולתחושת       ההתעללות  המתמשכת כנגדו.

6. בהחלטתו מיום 8.7.2010 כב' המותב קיבע ונתן תוקף של ממש לכל טענותיו של המערער להודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות ותוספת זו            כנגדו.

הבקשות מכב' נשיאת בית המשפט העליון השופטת ד' ביניש

  1. במצב המתואר שההליך מצביע על מחטף משפטי של ממש כלפיי המערער, המערער מבקש מבית המשפט הנכבד לעכב את ההליכים ללא דיחוי עד שיהיה בידיו לבחון את מכלול האירועים שאילצו את המערער להגיש את, הודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות ותוספת זו.
  2. הנזקים המוחשיים העלולים להיגרם למערער ברורים ולמרות היותו לא מיוצג וחסר יכולת להישען על אסמכתאות משפטיות התומכות בבקשותיו, הבקשה לעיכוב ההליכים בשלב זה נדרשת, הכרחית ומהותית ביותר.
  1. בית המשפט הנכבד מתבקש להיענות לבקשת המערערים ולפסול את כב' המותב מניהול המשך ההליכים בתיק.
  2. בהמשך לראיות המובאות בפני בית המשפט הנכבד המצדיקות את פסילת המותב ובאם יחליט בית המשפט הנכבד לפסול את כב' המותב לבקשת המערער, יתבקש בית המשפט הנכבד לבטל את החלטתו האחרונה של כב' המותב מיום 8.7.2010 ולקבוע לאור השתלשלות האירועים החמורים, החלטות הנוגעות לשמיעת התיק בפני כב' מותב אחר לרבות לגביי החלטות ביניים שניתנו אשר נתנו והטעו את ההליך לכיוון הנבחר של כב' המותב, המתוארות בהרחבה בבקשותיו של המערער.
  3. המערער מבקש הזדמנות מכב' הנשיאה הנכבדה, להשמיע את טיעוניו בפניה.
  4. בית המשפט הנכבד מתבקש לתת כל סעד אחר שיימצא לנכון, על מנת להגן על המערער מתוצאות ההליך הלא הוגן והנקמני המתנהל כנגדו.

מין הדין ומן הצדק להיעתר לבקשות.

__________                                                                                                                  __________

תאריך                                                                                                         בשם המערערים – גולדנברג פסי

ע"א 4389/10
בבית משפט העליון בירושלים
בפני כב' הנשיאה ד' ביניש                                                                                                                

 בעניין: 

1. פסי גולדנברג

2. פ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ

ע"י מערער 1 בעצמו (שאינו עו"ד)

——————————————

המערערים 1 ו-2

הנתבעים 1 ו-2

דורון טוראל

מען למכתבים רח' פרופ' נחום 10

ראשון לציון

טל' 0507-425474

נתבע 3

                                                           – נ ג ד –

1. זהבה רובנר

2. דוד רובנר

ע"י ב"כ עוה"ד שמואל א. לינצר מרח' מנחם בגין 7 רמת גן 52521

טלפון: 03-7519988 פקס: 03-7511332

המשיבים 2 ו-3

המשיבים 1 ו-2

 בקשה לתוספת להודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות 
נגד כב' השופט שאול מנהיים 

מוגשת בזאת תוספת לערעור על החלטתו של ביהמ"ש מחוזי מרכז, כב' השופט מנהיים שאול

בתיק ת.א. 10870-12-08 שלא לפסול עצמו מלדון בתיק זה.

כב' בית המשפט הנכבד מתבקש להיענות לבקשת המערערים פסי גולדנברג ופ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ המוגשת באמצעות המערער, (להלן "המערער") שאינם מיוצגים ולהוסיף את התוספת המצ"ב להודעת הערעור.

  1. ביום 15.9.10 הועברה על ידיי המערער בקשה לכב' השופט, להבהיר מדוע לא ניתנה למערער, זכות תגובה לבקשה לדחיית דיון, שהוגשה ע"י התובעים.
  2. מצ"ב הבקשה לדחיית דיון, החלטת כב' השופט והבקשה שהוגשה לכב' השופט ע"י המערער בעקבותיה.

מצ"ב מסומן א'

  1. ביום 15.9.10 הועברה החלטת כב' השופט לבקשת המערער.

מצ"ב מסומן ב'

  1. נספחים א' ו-ב' לתוספת זו מהווים חלק אינטגראלי מהבקשה לתוספת להודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות נגד כב' השופט מנהיים.
  2. כב' השופט בהחלטתו, אינו מסוגל להתמודד מול בקשה פשוטה, עניינית, מנומקת ומתומצתת ובוחר להתייחס לדברים שאינם מין העניין ומתחמק מלתת תשובה ממוקדת.

הבקשה:

"בית המשפט הנכבד מתבקש להבהיר, מדוע ניתנה החלטתו מיום 7.9.2010, ללא קבלת עמדת המבקש ובמיוחד להבהיר, מדוע ניתנה החלטה בבקשת התובעים לדחות את הדיון למרות שהם עצמם הבהירו לבית המשפט, שבקשתם לדחיית הדיון לא הועברה כלל ועיקר לקבלת עמדתו של המבקש".

  1. כב' השופט בהחלטתו, אינו מתייחס לנסיבות החמורות הקשורות לטופס א' בהתאם לנוהל כב' הנשיאה שהוגש ע"י התובעים, בו ב"כ התובעים בסעיף יב', מבטלים כלאחר יד את זכותם של הנתבעים להביע עמדה לגביי בקשת הדחייה מהסיבה " לא נתבקשה, בעלי הדין האחרים אינם מיוצגים".

מצ"ב מסומן ג'

  1. חוסר תגובתו וחוסר התייחסותו של כב' השופט לעניין זכויותיו של המערער להביע את עמדתו כבעל דין, תמוהות ומהוות נדבך נוסף לשרשרת הנסיבות המהוות את העילה לקבלת הערעור.
  2. משמעות תוכן הבקשה, נספח א', ונסיבותיה, מצביעים בהדגש, שכב' השופט, ממשיך לפגוע בזכויותיו של המערער ונוהג כלפיו במשוא פנים בולט, חוסר שוויוניות וחוסר ניטראליות.
  3. היענותו של כב' השופט לבקשת התובעים וב"כ כ"חותמת גומי", אשר לגביי הקשר ביניהם לבין ב"כ ואחרים, כפי שהצביע המערער בהודעת הערעור ונספחיה, אינה מפתיעה לאור השתלשלות האירועים.
  4. גם נתבע 3 מר דורון טוראל, אשר תמך את בקשתו של המערער בתצהיר, בבקשה הפסלות כנגד כב' השופט מנהיים,  משיג על התנהלותו הלא אובייקטיבית של כב' השופט המאופיינת באיפה ואיפה, בין התובעים לבין הנתבעים.
  5. נתבע 3 הגיש ביום 16.9.2010 את תגובתו לכב' השופט, בה הנו משיג על חסימת האפשרות מצידו להביע את עמדתו לבקשת הדחייה, שהגישו התובעים וכן בקשה לקבל הסבר לחסימת אפשרות התגובה בפניו.

מצ"ב מסומן ד'

  1. החלטת כב' השופט לתגובה שהוגשה ע"י נתבע 3 ביום 16.9.2010 הועברה למערער ביום 19.9.2010. גם בהחלטה זו כב' השופט אינו מתייחס לעובדה, שלא ניתנה זכות תגובה לבקשת הדחייה לנתבע.

מצ"ב מסומן ה'

  1. ביום 16.9.2010 לאור התחמקותו של כב השופט מלתת תשובה עניינית לבקשת המערער, העביר המערער בקשה להבהרה.

מצ"ב מסומן ו'

  1. החלטת כב' השופט לתגובה שהוגשה ע"י המערער מיום 16.9.2010 הועברה למערער ביום 19.9.2010. גם בהחלטה זו כב' השופט אינו מתייחס לעובדה, שלא ניתנה זכות תגובה לבקשת הדחייה למערער.

מצ"ב מסומן ז'

  1. בניגוד מוחלט להחלטת כב' השופט, לא לעכב את ההליכים בתיק עם הגשת הבקשה לפסלות, והתעמרותו של כב' השופט במערער, אשר נאלץ לאור החומר המצוי בפני בית המשפט הנכבד, לבקש דחיית שני דיונים בתקופה זו בגלל מצבו הבריאותי וכתוצאה מכך לאור המלצתו של כב' השופט אשר ניווט את ב"כ התובעים להגיש בקשה לפס"ד נגד המערער בטענת היעדר התייצבות, לפתע, תולה כב' השופט את המשך דיוני ההוכחות בתוצאות הערעור על החלטה בטענת פסלות שהוגשה לבית המשפט הנכבד ומיישר קו לדרישת ב"כ התובעים.

הכוונת כב' השופט את ב"כ התובעים לבקש כנגד המערער פס"ד בהעדר התייצבות

  1. כמתואר בחומר אשר הובא בפני בית המשפט הנכבד, ביום 1.7.2010 שהה המערער בבית החולים לקבלת טיפולים רפואיים ובדיקות כחלק מסדרת טיפולים, במחלתו המתמשכת.
  2. כב' השופט סירב לבקשת המערער לדחות את הדיון ובקשתו נדחתה.
  3. ביום 1.7.2010 התקיים דיון ללא נוכחות המערער.
  4. בסיום הישיבה הנחה בהחלטתו כב' השופט את ב"כ התובעים להגיש לו בקשה לקבלת פס"ד נגד המערער בהיעדר התייצבות. מצ"ב הקטע הרלוונטי מפרוטוקול הדיון מיום 1.7.2010.

פרוטוקול הדיון מיום 1.7.2010 עמ' 446 משורה 18 עד שורה 25 (הדגש לא במקור)

כב' השופט:         החלטה:

  1. ישיבת היום איננה יכולה להתקיים כיוון שהיא נועדה להמשך וסיום היום של חקירתו של מר רובנר, על ידי הנתבע 1, לאחר שמר רובנר כבר נחקר על ידי הנתבע 3 והחקירה מטעם הנתבע 3 הסתיימה. עובדתית לא ניתן לקיים את הדיון היום בהיעדרו של מר גולדנברג. המטרה היחידה שלשמה הוא נועד. עובדתית, אין בפני בקשה לפסק דין, וממילא אינני נותן פסק דין.
  1. למרות מצבו הבריאותי המתמשך של המערער ופניית הרופאים לכב' השופט סירב כב' השופט לדחות את הדיון שנקבע ליום 8.7.2010.
  2. ביום 8.7.2010 הצהיר ב"כ התובעים שהוא הגיע ל"דיון מוכן", בבקשה לקבלת פסק דין כנגד המערער.

פרוטוקול הדיון מיום 8.7.2010 עמ' 454 משורה 18 עד שורה 23 (הדגש לא במקור)

עו"ד לינצר:      אני מפנה את אדוני, אני באתי מוכן אדוני, אני הרי ידעתי שהוא לא יופיע היום, אני מכיר את ההליכים האלה, אני אמרתי למרשי שהוא לא יופיע היום, שתהיה בקשת דחייה. כל הסצנריו הזה אני ידעתי אותו מקודם, אני באתי מוכן.

יש, אני מפנה את אדוני לפסק דין שניתן על ידי ד"ר בנימיני בבית המשפט המחוזי.

כב' השופט מנסה להלך אימה על המערער 

בהחלטתו מיום 15.9.2010 נספח ב' לתוספת זו, מציין כב' השופט בקבוצת המשיבים, "מדינת ישראל."

  1. מעולם "מדינת ישראל" לא הייתה חלק מההליך.
  2. תוספת זו של כב' השופט תמוהה ומבחינת המערער תחושתו, שכב' השופט מאותת בצורה חמורה למערער שצירף להליך גורם מ"מדינת ישראל", למרות שהמערער אינו יודע דבר על כך.

בית המשפט הנכבד מתבקש להיעתר לבקשת המערער ולהוסיף את התוספת המצ"ב להודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות.

מין הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה הדחופה.

__________                                                                                                                   __________

תאריך                                                                                                       בשם המערערים – גולדנברג פסי

 

.
ע"א 4389/10
בבית משפט העליון בירושלים
בפני כב' הנשיאה ד' ביניש                                                                                                                    

 בעניין:   

1.פסי גולדנברג

2. פ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ

ע"י מערער 1 בעצמו (שאינו עו"ד)

——————————————

המערערים 1 ו-2

הנתבעים 1 ו-2

דורון טוראל

מען למכתבים רח' פרופ' נחום 10

ראשון לציון

טל' 0507-425474

  נתבע 3

                                                           – נ ג ד – 

1. זהבה רובנר

2. דוד רובנר

ע"י ב"כ עוה"ד שמואל א. לינצר מרח' מנחם בגין 7 רמת גן 52521

טלפון: 03-7519988 פקס: 03-7511332

המשיבים 2 ו-3

בקשה לתוספת דחופה ביותר להודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות – חומר חמור נוסף שהועבר למערער היום
בקשה דחופה לעיכוב הליכים מחשש למחטף 

מוגשת בזאת בקשה לתוספת להודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות, על החלטתו של ביהמ"ש מחוזי מרכז, כב' השופט מנהיים שאול בתיק ת.א. 10870-12-08 שלא לפסול עצמו מלדון בתיק זה.

כב' בית המשפט הנכבד מתבקש להיענות לבקשת המערערים פסי גולדנברג ופ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ המוגשת באמצעות המערער, (להלן "המערער") שאינם מיוצגים ולפסול את כב' המותב מהמשך ניהול ההליכים בתיק מהטעמים המפורטים בהודעת הערעור  ולבקשה לתוספת  ומתצהירו של הערער התומך בבקשה, לעכב את המשך ההליכים שנקבעו ע"י כב' המותב ביום 8.7.2010 .

מצ"ב נספח א' 

  1. היום הומצא למערער פרוטוקול הדיון מיום 1.7.2010.
  2. ביום 1.7.2010 שהה המערער, בטיפול בבית חולים ולמרות החומרים הרפואיים שהומצאו לכב' המותב הדיון לא נדחה. החומר הועבר לבית המשפט הנכבד ביום 11.7.2010.
  3. בישיבה ביום 1.7.2010 המשיך כב' המותב להשתלח במערער ובמצב בריאותו.
  4. במסגרת הדיון וחילופי הדברים עם ב"כ התובעים שלא בנוכחות המערער, התייחס כב' המותב לעיקול הזמני שהושת על ביתו של המערער במסגרת התביעה, התייחסות המבטאת שכב' המותב כבר חרץ את דינו של המערער בשלב זה של המשפט והמערער חייב כסף לתובעים. דבריו של כב' המותב חמורים ביותר ומעבר לעובדה שהם מצביעים שדעתו של כב' המותב נעולה, הם מקבלים משנה תוקף חמור שבעתיים בעצם הבעתם בפומבי על מנת לרצות את התובעים וב"כ. 

עמ' 439 – 440 לפרוטוקול הדיון מיום 1.7.2010

כב' השופט:      סליחה שאני קוטע, שני דברים בהקשר הזה, אחד, זה לא מענייני לעסוק בזה בכלל ובדיון היום בפרט. שניים, חוששני שאם יש עיקול, קצת קשה למכור בלי שהמכר יהיה כפוף לעיקול על כל מה שמשתמע מזה, ולכן גם אם המידע הזה נכון, לגופו אני לא מודאג ממנו, אולי להפך; אם מוכרים כפוף לעיקול, אז הכסף, אתם תראו כסף, אמנם בשלב הזה על תנאי, זאת אומרת, הכסף יהיה מונח איפשהו, אבל תראו כסף. 

  1. כב' המותב חוצה כל קו אפשרי במשוא הפנים שלו כלפיי המערער, מצביע עד כמה המשפט מתנהל בחוסר אובייקטיביות, בזמן שחקירתו של התובע טרם הסתיימה ועדויות ההגנה לא נשמעו כלל, כב' המותב מחזק את ב"כ התובעים ואת התובעים הנוכחים באולם, שיהיו רגועים, "אבל תראו כסף".
  2. דברים אלו מוקלטים ובמידת הצורך המערער יעביר את חומר שיידרש לבית המשפט הנכבד.
  3. כב' הנשיאה מתבקשת להיעתר עוד לפני קבלת החלטה לעניין הפסלות לבקשת המערער לבטל את החלטת כב' המותב שנתנה ביום 8.7.2010 ולמנוע ממחול השדים הבלתי נגמר שחווה המערער להיפסק.
  4. בית המשפט הנכבד מתבקש לעכב את ההליכים בתיק עד להחלטה בהודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות, בהמשך להחלטת כב' המותב להפסיק את התנהלות התיק, לא לאפשר למבקש לסיים את חקירתו של התובע ולא להעיד את עדי ההגנה, כעולה מהבקשה לתוספת להודעת הערעור מיום 11.7.2010 שהוגשה לבית המשפט הנכבד.
  5. פרוטוקולי הדיון מיום 1.7. ו – 8.7 שהועברו למערער רק היום, גדושים בטענות קשות נוספות כנגד כב' המותב המצדיקות את פסילתו של כב' המותב מלהמשיך ולנהל את התיק.

מין הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה הדחופה.

__________                                                                                                                    __________

תאריך                                                                                                              בשם המערערים – גולדנברג פסי

.
בבית משפט העליון בירושלים
בפני כב' הנשיאה ד' ביניש                                                                                                  

בעניין:                           

1. פסי גולדנברג

2פ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ

ע"י מערער 1 בעצמו (שאינו עו"ד)

————————————–

המערערים 1 ו-2

הנתבעים 1 ו-2

דורון טוראל

מען למכתבים רח' פרופ' נחום 10

ראשון לציון

טל' 0507-425474

נתבע 3

                                                           – נ ג ד –

1. זהבה רובנר

2. דוד רובנר

ע"י ב"כ עוה"ד שמואל א. לינצר מרח' מנחם בגין 7 רמת גן 52521

טלפון: 03-7519988 פקס: 03-7511332

המשיבים 2 ו-3

המשיבים 1 ו-2

 הודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות

מוגש בזאת ערעור על החלטתו של ביהמ"ש מחוזי מרכז, כב' השופט מנהיים שאול  בתיק ת.א. 10870-12-08 שלא לפסול עצמו מלדון בתיק זה.

כב' בית המשפט הנכבד מתבקש להיענות לבקשת המערערים פסי גולדנברג ופ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ המוגשת באמצעות המערער, (להלן "המערער") שאינם מיוצגים ולפסול את כב' המותב מהמשך ניהול ההליכים בתיק מהטעמים המפורטים בבקשה זו, מתצהירו של המערער התומך בבקשה המצ"ב נספח א' ומתצהירו של הנתבע 3, התומך בבקשה, מטעמיו המצ"ב נספח ב'.

כב' בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת לבחון האם בהחלטותיו של כב' המותב מ-  25.4.2010, 7.5.2010, 12.5.2010, 16.5.2010 ו – 26.5.2010 ובישיבתו בדין במשפט ביום 2.5.2010 וביום 3.6.2010, אין נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט, חוסר שוויוניות, חוסר אובייקטיביות, העדר ניטראליות ונסיבות נוספות המצורפות והמפורטות בבקשה זו, כעולה מסעיף 77א. (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984 כדלקמן:

77א. (א) שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
  1. כב' בית המשפט הנכבד מתבקש לקבוע שבהחלטותיו של כב' המותב מ – 19.4.2010, 25.4.2010, 7.5.2010, 12.5.2010, 16.5.2010 ו – 26.5.2010 ו – 3.6.2010, ובמהלך הדיון שהתקיים ביום, 2.5.2010 יש כדי לפסול את כב' המותב מהמשך ניהול ההליכים בתיק מהטעמים הבאים:
  • נסיבות של ממש שיש בהן חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
  • נסיבות של ממש שיש בהן כדי חוסר יכולתו של כב' המותב לשפוט את המערערים באובייקטיביות.
  • נסיבות של ממש שיש בהן כדי חוסר יכולתו של כב' המותב להתייחס למערער בניטראליות.
  • נסיבות של ממש שיש בהן כדי דעותיו של כב' המותב נעולות עוד לפני ישיבת ההוכחות הראשונה ובמהלכה כנגד המערער.
  • נסיבות של ממש שיש בהן כדי חוסר נכונותו ופתיחותו של כב' המותב לתת למערער את האפשרות לשכנע את כב' המותב בצדקתו ולהציג את ענייניו מבלי לחסום אותו.
  • נסיבות של ממש שיש בהן כדי התנהגות כב' המותב כלפיי המערער בחוסר סבלנות בהיעדר אדיבות, איפוק, ריסון ומתינות.
  • נסיבות של ממש שיש בהן כדי התנהגות של כב' המותב באולם בית המשפט שערערה את בטחונו של המערער.
  • נסיבות של ממש שיש בהן כדי התנהגות מפלה ובלתי ראויה של כב' המותב באולם בית המשפט כלפיי המערער.
  • נסיבות של ממש שיש בהן כדי התייחסות פוגענית של כב' המותב כלפיי המערער לאור העובדה שהמערערים והנתבעים אינם מיוצגים.
  • נסיבות של ממש שיש בהן כדי אי התייחסות למצב בריאותו של המערער, מצב אשר הוצג בפני כב' המותב לפני הדיון.
  • נסיבות של ממש שיש בהן העדר שוויוניות לרעת המערערים.
  • נסיבות של ממש שיש בהן כדי התנהגות שהושפעה מהרצון לשאת חן בעיניי הנוכחים.
  • נסיבות של ממש ש"מראית פני הצדק", אינם נראים בהתנהלות כב' המותב מול המערערים.
  • נסיבות בהן כב' המותב התבטא כלפיי נושאים מהותיים הדורשים בירור ושמיעת עדויות, טרם זמנם, התבטאויות המבטאות עמדות סופיות היוצרות חשש ממשי למשוא פנים.

פתח דבר

  1. המערערים, מבקשים להדגיש בפתח הערעור בהדגש שבקשת הפסלות אינה מתייחסת לגופה של החלטה זו אחרת שהתקבלה ע"י כב' המותב בתיק. המערערים מצביעים בערעור על נסיבות שונות תחת הכותרת של, "חשש ממשי למשוא פנים", בהן מתקיימות עילות הפסלות, כפועל יוצא מרצף האירועים, ההתבטאויות וההחלטות של כב' המותב בתיק, המעלים חשש כבד אובייקטיבי, כי שיקול דעתו של כב' המותב מוטה באופן, שאינו מאפשר לו לנהל את המשפט באובייקטיביות ניטראליות ובפתיחות.
  2. טענות הפסלות המועלות כנגד כב' המותב נשענות על בסיס עובדתי, הקלטת ישיבת ההוכחות, פרוטוקול הדיון מיום 2.5.2010 והמסמכים האחרים אליהם מופנה כב' בית המשפט הנכבד בבקשה זו.
  3. טענות הפסלות המועלות כנגד כב' המותב נשענות בין השאר על העובדה שדעתו של כב' המותב ננעלה, המערערים הופלו לרעה בצורה בולטת וחד משמעית במהלך חקירת עדי התביעה וחקירתו של עד תביעה מרכזי לא מוצתה, בעניינים המהותיים בהם קיימות מחלוקות בתיק, ברצף של החלטות, הערות ונסיבות.
  1. כב' המותב לא נהג כלפיי המערערים כשווים בהשוואה לתובעים, עדי התביעה וב"כ התובעים לאורך כל הישיבה הראשונה, הסיטואציה באולם בית המשפט בהפסקות, בסיום הדיון ובמהלכו, הצביעה באופן בולט על שכב' המותב מסביר פניו לתובעים, לעורכי דינם ולעד התביעה, חברו לשעבר לספסל הלימודים.
  2. המערערים אינם מיוצגים לנוכח הנסיבות המתוארות בבקשה זו, זכויותיהם הבסיסיות נפגעו בצורה קשה בכל מהלך ההליכים שהתנהלו ע"י כב' המותב כפי שיתואר וביתר חומרה הדברים אמורים לגביי התנהלות כב' המותב בישיבת ההוכחות שהתנהלה ביום 2.5.2010 בשים דגש לסיבות הפסלות.
  3. התנהלותו הלא ראויה של כב' המותב כלפיה מעלים המערערים טענות פסלות שונות בהתאמה לנסיבות העניין, החלה קודם לישיבת ההוכחות הראשונה, קיבלה הדגש יתר בפתיחתה, התחזקה במהלך הדיון וקיבלה משנה תוקף בהתנהגות מפלה, אי שוויוניות ובלתי ראויה באולם הדיונים במהלך ההפסקות וסיום הדיון כלפיי המערערים מצידו של כב' המותב.
  1. כמכלול הנסיבות לפסלות הנושאות את הערעור יצר מקשה של נסיבות שיש בהן משום ההכרח לפסול את כב' המותב מלהמשיך לנהל את ההליך.
  1. המערערים יתקשו להמשיך לנהל את ההליך מול כב' המותב בנסיבות שנוצרו. לתומם קיוו המערערים בהמשך לנסיבות שב"כ התפטרו מייצוגם במהלך המשפט ומצב בריאותו הרופף של המערער, שכב' המותב אם לא "יגן עליהם", לפחות ישמור על זכותם להליך הוגן, תקווה שנגוזה.
  • רקע אודות המערער 
  1. המערער בן 58 אב ל – בנים.
  2. למערער רקע מוסיקלי רחב וניגן בצעירותו במספר תזמורות נוער.
  3. לאחר שחרורו משירות סדיר בשנת 1974, שירות שהתארך בכ – 6 חודשים בעקבות מלחמת יום הכיפורים בתפקיד קרבי ביחידה סודית, החל המערער להתמחות בפיתוח מערכות למידה ייחודיות לילדים משכבות שונות, ילדים "רגילים", מחוננים וילדים בעלי צרכים מיוחדים.
  4. המערער נפצע בשירות מילואים במהלך חילוץ נפגעים וטופל במשך 70 ימים בפציעתו.
  5. המערער שירת שירות מילואים פעיל עד גיל פרישה כאשר במהלך השנים שירת למעלה מ – 1000 ימי מילואים בפועל.
  6. המערער, "חתן פרס ראש הממשלה לתוכנת מחשב בתחום החינוך" על פיתוח מערכת למידה המעודדת יצירתיות במגוון רחב של נושאים מתחומי מדע, טכנולוגיה, מוסיקה והעשרה לשונית.

15. המערער למד עיצוב תעשייתי באקדמיה בצלאל בירושלים.

  1. המערער כתב מספר ספרים:
    • "דנגוטי והאוצר" – ספר לילדים אותו כתב ואייר המערער – הפך להיות הספר האינטראקטיבי הראשון בעולם אשר התחבר למחשב.
    • "מגעך שקוף" – ספר שירה למבוגרים.
    • "ציידים לכודים" – רומן מתח למבוגרים.
    • The Ailing Alligator – ספר לילדים.
    • טולי בעננים – ספר לילדים.
  2. המערער יזם, היה פעיל ונבחר להוביל מספר מפעלי הנצחה להנצחת חללי מערכות ישראל, לרבות מפעלי הנצחה פרטיים, בית ספריים, חיליים וארציים, אחד מהם  בחסות נשיא מדינת ישראל לשעבר עייזר וייצמן ז"ל.
  3. המערער המציא ופיתח, מרכז ייחודי מסוגו בעולם ללימוד והכשרה בנושא "בטיחות וזהירות בדרכים" באמצעותו התחנכו בישראל, עשרות אלפי תלמידים ומאות אלפים בעולם. המיזם זכה להכרה של משרד התחבורה, משרד החינוך ורשויות נוספות.
  4. המערער המציא ופיתח שיטת למידה ייחודית לילדים בגיל הרך (גנ"י ובתי ספר יסודיים), שיטה באמצעותה למדו מאות אלפי תלמידים בישראל ומיליונים בכ – 45 מדינות בלמעלה מ – 20 שפות, השיטה משלבת בין העולם המוחשי התלת מימדיי לבין העולם הטכנולוגי ממוחשב.
  5. המערער המציא ופיתח שיטת למידה ייחודית לבעלי מוגבלויות באמצעותה למדו עשרות אלפי תלמידים בישראל ומאות אלפים בעולם ב – 20 מדינות בלמעלה מ – 20 שפות.
  6. המערער זכה ב"פרס ראש הממשלה לתוכנת מחשב בתחום החינוך" על פיתוח מערכת למידה המעודדת יצירתיות במגוון רחב של נושאים מתחומי מדע, טכנולוגיה, מוסיקה והעשרה לשונית.
  7. המערער פיתח ערכות למידה ייחודיות ללימוד אנגלית כשפה שנייה המיועדות לילדים ומבוגרים. ערכות הלמידה נמכרו בארץ ובעולם.
  8. המערער שימש כמרצה במכללות ובאוניברסיטאות בתחום "שילוב טכנולוגיה בגיל הרך" בין השאר, באוניברסיטת בר אילן, מכללת בית ברל וסמינר הקיבוצים, .
  9. המערער המציא ופיתח משחקי קופסא משולבי פעילות באמצעות מחשב.
  10. המערער מאייר, מצייר ומפסל וחלק מעבודותיו שובצו במערכות הלמידה שפיתח במהלך עשרות השנים לאורם למדו מאות אלפי ילדים לפחות בעולם.
  11. המערער העביר הרצאות באירועים ובכנסים חינוכיים בעולם בהשתתפות שרי חינוך, מנהלי מחלקות חינוך ובכירים נוספים מתחום האקדמיה בין השאר, בארה"ב, בברזיל, הודו, סין, טייוואן, צרפת, דנמרק, הולנד ועוד.
  12. המערער השתתף כאורח כבוד בכנסים חינוכיים ארציים ועולמיים בסין, ברזיל, טייוואן, הודו, הולנד, ארה"ב ועוד.
  13. עיקר פרנסתו של המערער ב – 10 שנים האחרונות נשען על מתן שירותי ייעוץ, שירותי פיתוח והרצאות פדגוגיות בתחום החינוך הטכנולוגי, כאשר מרכז פעילותו היה בחו"ל.
  14. המערער שימש כיועץ חינוכי לחברות בינלאומיות בתחום החינוך הטכנולוגי כגון : יבמ, HP, אוליביטי ופוזיטיבו.
  • מצב בריאותו של המערער והתפטרות עורכי הדין 

מסיבות הקשורות במישרין למצב בריאותו הלא יציב של המערער , התפטרו ב"כ המערערים מהייצוג בתיק. לאור מצב בריאותו הרופף של מערער , הוא הוכר לאחרונה כנכה המוגבל משמעותית בתפקודיו היומיומיים. מידע רפואי חסוי על מצב בריאותו של המערער  הועבר לידיעת כב' המותב.

  1. הבעיות הרפואיות המשפיעות על מצב בריאותו של מערער מוגדרות בחומר החסוי בין השאר כגורמות – "הפרעות נוירולוגיות מסוגים שונים,  כולל הפרעות בריכוז ובחשיבה, עייפות, תשישות והפרעות מוטוריות שונות".

בתעודות הרפואיות המצ"ב לבקשה זו בחיסיון רפואי מצוין בין השאר מצבו של המערער:

"המחלה אינה מאוזנת עדיין ובעטיה סובל מעייפות רבה, תשישות המגבילה אותו מביצוע פעולות יומיות כולל עבודה, נאלץ לשכב במהלך היום אחרי פעילות קלה ביותר, סובל מירידה ברמות הקשב והריכוז…." 

מצ"ב חומר רפואי בחיסיוןמצ"ב ומסומן ג'

  1. המערער הוכר ע"י המוסד לביטוח לאומי כנכה ביום 1.3.2010 בהמשך למצב בריאותו המגביל את התנהלותו. המוסד לביטוח לאומי קבע למערער דרגת נכות כללית גבוהה ואובדן כושר עבודה גבוה. מצ"ב לחומר הרפאי בחיסיון אישורים מהמוסד לביטוח לאומי.
  2. לנוכח מצב בריאותו של המערער, ב"כ המערערים ביקשו מכב' המותב הקודם דחייה בהגשת תצהירי עדות ראשית ונדחו.
  3. כב' המותב הקודם לא קיבל את בקשת ב"כ המערערים וב"כ המערערים התפטרו מייצוגם של המערערים בתיק.
  4. בהתערבות נשיאת בית משפט המחוזי מרכז כב' השופטת הילה גרסטל שנחשפה לבעיותיו הרפואיות של מערער , ניתנה ארכה להגשת תצהירי עדות ראשית של המערערים, אשר הוגשו ביום 2.4.2010 ע"י המערער בעצמו, לנוכח סירובם של ב"כ להמשיך בייצוג בהמשך להתפטרותם.
  5. למרות שסיבת התפטרותם של ב"כ המערערים הוסרה לאחר דחיית מועד הגשת תצהירי עדות ראשית של המערערים בניגוד לעמדת המערערים, אינם חוזרים בהם מהתפטרותם, זאת למרות שמערערים שילמו לב"כ 83% משכ"ט שסוכם עליו.
  6. התפטרותם של ב"כ המערערים אילצה את המערערים להגיש בעצמם את תצהיר העדות הראשית, להגיב לבקשות שונות, להגיש עצמאית את הבקשה לזימון עדים, לנהל את ישיבת ההוכחות הראשונה בעצמם לרבות חקירת 2 עדי התביעה, להגיש בעצמם בר"ע לגביי החלטות בית המשפט קמא לגביי זימון עדים, להגיב לבקשות שונות של המשיבים המנצלים את היות המערערים לא מיוצגים ולהגיש את הבקשה המצ"ב.
  7. כל ניסיונותיהם של המערערים להחזיר את ב"כ לטיפול בתיק לא צלחו עד עתה.
  8. המערערים נאלצים לייצג את עצמם בעצמם.
  9. למרות המצב המתואר המערערים עושים כמיטב יכולותיהם המוגבלות, הפיסיות והמשפטיות לנהל את התיק.
  • הבעיות הכלכליות של המערער
  1. לאור מצבו הבריאותי הרעוע נאלץ המערער להפסיק לחלוטין את נסיעותיו התכופות לחו"ל ללקוחותיו החל מחודש ינואר 2009 וכתוצאה מכך למעשה פרנסתו נפגעה אנושות.
  2. תקוותו של המערער להטבה במצבו הבריאותי בחודשים האחרונים לא התממשה.
  3. בהמשך למגבלותיו, החל מחודש אוקטובר 2009 הפסיק המערער להעניק שירותים ללקוחותיו ולמעשה עסקיי קפאו. נטרולו גרם להפסקת את פעילותה של המערערת 2 מכל פעילות עסקית ולמעשה כיום אין לו מקור פרנסה כלשהו.
  4. העיקול הזמני על נכסיי המערערים ורצף האירועים הבריאותיים המתוארים גרמו למערער במהלך השנה וחצי האחרונים לשבר וריסוק כלכלי של ממש, אותם מנסה המערער לחצות בכל דרך אפשרית.
  5. בחודש אוקטובר 2009 הבנק המסחרי בנק לאומי איתו עובד המערער שנים ארוכות, החליט לאור הירידה בנפח הפעילות ומסיבות הכרוכות במצב הכלכלי העולמי, להפסיק את הפעילות בחשבונותיו של המערער, ללא התראה כלשהי.
  6. הבנק המציא למערער ביום 20.5.2010 תביעות כספיות כנגדו, כנגד כל חשבונותיו וכנגד המשיבה 2.
  7. הפסקת הפעילות ע"י הבנק יצרה מצב מורכב בו כספים למע"מ לא שולמו במועד למרות שאלו הופקדו בחשבון, לא הועברו תשלומי משכנתא לבנק והוראות הקבע בחשבונות בוטלו.
  8. המערער נשאר ערב וחייב כספים הן בחשבונו הפרטי והן בחשבונותיו העסקיים להם הוא ערב באופן אישי.
  9. חוסר יכולתו הפיסית של המערער החל מחודש ינואר 2009, להעמיד את שירותיו המקצועיים בחו"ל וביקוריו התכופים ביותר במוסדות רפואיים במהלך השנה האחרונה, הציב את המערער במצב בו הנו נדרש להחזיר ללקוחותיו מקדמות אותן קיבל עבור שירותים מקצועיים ולעמוד בהתחייבויות כספיות שוטפות אחרות.
  10. לאור המצב הבריאותי הבלתי צפוי, נשאר המערער חייב כספים לגורמים שונים מצד אחד וחוסר יכולת ליצור הכנסת כספים לאור מצבו מהצד השני.
  11. המערער נעזר בבני משפחה ואחרים ונטל מהם הלוואות בתקווה שמצבו הבריאותי יתאזן והוא ישוב לתפקד ולהתפרנס.
  12. העיקולים הזמניים שהוטלו על המערערים ע"י המשיבים גרמו למערערים נזקים בלתי הפיכים קשים. 

מינוי כונס על דירתו של המערער לבקשתו 

  1. על דירתו של המערער רובץ חוב למשכנתא לבנק מזרחי טפחות. תשלומי משכנתא לא שולמו לבנק במהלך מספר חודשים.
  2. על דירתו של המערער רובצים עיקולים זמניים של המשיבים ובנק לאומי.
  3. למערער לא התאפשר לפרוע את חובותיו ולעשות שימוש בכספי היתר של דירתו מעבר לכיסוי מלוא המשכנתא, בגין העיקולים הזמניים שהוטלו על הבית.
  4. המערער יזם וחתם הסכם למימוש עצמי של דירתו, עם בנק מזרחי טפחות למכירת הבית באמצעות לשכת הוצל"פ במסגרת מינוי כונס.
  5. מונו כונסים למכירת ביתו של המערער.
  6. לאור התפטרותם של עורכי הדין של המערער מייצוגו מהסיבות המפורטות בבר"ע, המערער נאלץ לייצג את עצמו ואינו יכול להרשות לעצמו מהטעמים המפורטים בבקשה זו לשכור את שירותיהם של עורכי דין אחרים.
  7. למערער מוניטין בתחום עיסוקו במספר לא מבוטל של מדינות, אולם, מוניטין זה ניתן למימוש רק במצב בו המערער בריא ומסוגל להעניק שירותי, ייעוץ, הדרכה ושיווק במדינות שונות, מצבו העכשווי אינו כזה. במהלך השנים המערער נסע תכופות לחו"ל למדינות שונות בעולם על מנת להעניק מהידע המקצועי הרחב שלו וזכה להוקרה רבה.

ד.       רקע עובדתי – הצדדים לבקשה והמערכת החוזית

  1.  במשך עשרות שנים ארוכות ורבות עמל המערער  על הקמתו ופיתוחו של מפעל חייו – החברות פ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ (להלן: "פ.מ.ד.") ומולטימדיה קיד – בינה בחינוך בע"מ (להלן: "ממ"ק") ומוצריהן בתחום החינוך הטכנולוגי.
  1. המוצרים הייחודים שפותחו ע"י המערער  ועובדיו במהלך עשרות שנים, שווקו בלמעלה מ – 42 מדינות ותורגמו ל- 20 שפות.
  1. בשנת 1998 רכשה המשיבה 1 יחד עם שתי שותפות שלה (שמאחורי שלושתן מסתתרים בעליהן, איל הון ישראלי ואנשי עסקים אמריקאיים "כרישים" בתחום הפיננסי והבורסאי) במסווה של אשת חינוך, המעוניינת לכאורה לעסוק בתחום החינוך באמצעות חברת ממ"ק, מניות בחברת ממ"ק במטרה להפכה באמצעות יכולות בעליהן  "בין לילה" לחברה ציבורית בבורסת נסד"ק בארה"ב.
  1. כניסתם של  המשיבים ושותפיהם לחברה באמצעות נשותיהן לא התבססה על ערכים כלכליים מקובלים, אלא אך ורק על יכולותיהם של הבעלים השותפים, קשריהם, מעורבותם בארה"ב בשוק ההון האמריקאי, נגישותם למקורות גיוסי הון ובראש בראשונה התחייבותם להפוך את חברת ממ"ק שהייתה בתחילת צמיחתה, לחברה ציבורית גדולה בעלת ערך כספי עצום. 
  1.  לאחר שני ניסיונות מיזוג במהופך שנכשלו באשמת המשיבים מוזגה החברה עם חברה בורסאית בנסד"ק בסוף שנת 1999. זמן קצר לאחר המיזוג נסק ערך המניות של החברה לכ – 300 מיליון דולר באמצעות המהלכים נקטו המשיבים ושותפיהם באמצעות קשריהם בשוק ההון האמריקאי.
  1. בחודש יוני 2000 התפרסמה בעיתון כלכלי אמריקאי (‘’BARRONS) כתבה בנושא המיזוגים במהופך שבוצעו על ידי המשיב ושותפיו. בכתבה, אשר תורגמה לעברית ופורסמה במלואה בעיתון 'גלובס' בסמוך לאחר פרסומה בארה"ב, סופר על שורה של מקרים דומים, בהם נכנסו השותפים כמשקיעים לחברות טכנולוגיה ומיד לאחר מכן ביצעו מיזוג במהופך, דבר שהביא לזינוק דרמטי בשווי המניות של אותן חברות ושלשלו לכיסם סכומי כסף אדירים. בכל שלושת המקרים שהוזכרו בכתבה, המשיב 2 כיכב בהבלטה מרובה והוצג באור שלילי ביותר כשותף של השותפים בארה"ב. עוד נחשף בכתבה, כי לשותפיו של המשיב 2 עבר מפוקפק הכולל עבירות על חוקי ניירות הערך האמריקאיים, הרשעות ותביעות אזרחיות בתחום זה, פסילה סטטוטורית מעבודה בחברות ברוקרים השייכים להתאחדות סוחרי ניירות הערך בארה"ב (הגוף המפעיל את בורסת נאסד"ק), הרשעה בגין זיוף מסמכים במטרה לבצע הונאה ועוד.

מצ"ב לדוגמא ומסומן ד'

בעקבות פרסום הכתבה פתחה הבורסה האמריקאית NASDAQ בחקירה נגד משיב 2   ושותפיו בארה"ב. הפרסומים וחקירת נאסד"ק האינטנסיבית הביאו להקפאת פעילות החברה ע"י הבנק המסחרי, איבוד האמון במשיב 2 בשוק ההון, מחיקת החברה ממסחר ע"י המשיבים באופן וולונטרי ובסופו של דבר, לבקשת פירוק החברה שהגישו עובדי החברה בסוף שנת 2000.

  1. התביעה, שהוגשה ע"י המשיבים כנגד המערערים בבית המשפט קמא (להלן: "התביעה")  הינה פרי מימוש איומו של המשיב 2 כלפי המערער  לאחר שמסר בבית המשפט המחוזי בת"א את עדותו בתביעה שהגישה חברת אלרוב נדל"ן ומלונאות בע"מ, שבבעלות איש העסקים אלפרד אקירוב נגד מעשיי המרמה של המשיב 2. התביעה שהוגשה נגד משיב 2 הייתה ע"ס 6 מיליון דולר כנגד מעשה רמייה, הבטחות שווא ומצגי שווא. עם סיום עדותו של המערער , התריס המשיב 2 כלפיו, בצירוף תנועת יד מאיימת ובנוכחות אחרים "אתה עוד תראה". 12 ימים בלבד נדרשו למשיב 2 מאז שניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה בתיק האמור, במסגרתו חויב המשיב 2 לשלם לחברת אלרוב סך של מאות אלפי דולרים, על מנת לממש את איומו ולהגיש את התביעה דנן על סכום אסטרונומי של 11 מיליון ₪ בסוף שנת 2005.
  1. התביעה נגד המערערים הינה תביעה העוסקת בטענות של מרמה, הטעייה גניבה וטענות חמורות אחרות. על מנת לצבוע את טענותיהם בצבעים עזים וחמורים ועל מנת להשחיר את פני המערער  מפליגים המשיבים, בקלות בלתי נסבלת, בפיזור סיסמאות אודות מרמה, מצגי שווא, חשש לזיופי מסמכים, ביצוע תרגילי עוקץ ועסקאות סיבוביות, חתימה על עסקאות פיקטיביות ועוד.
  1. הפיכת החברה לחברה הישראלית המוחזקת ע"י חברה אמריקאית ציבורית בה בעלי המניות בחברה הישראלית הפכו להיות בעלי מניות בחברה הציבורית ובעלי המניות שימשו בתפקידים שונים, יצרה מצב מורכב בו כל מרכיבי ההתקשרות בארץ ובארה"ב, מהותיים להבנת התמונה במלואה של התביעה המפותלת, מרכיבים שחלקם טושטשו ועוותו ע"י המשיבים כבר משלב הכנת התביעה והגשת הבקשה לעיקולים במעמד צד אחד. התיקונים הקיצוניים בשינוי גרסותיהם, הסתרת מסמכים והימנעות מהזמנת עדים מהותיים, אומצו כדרך טקטית ע"י המשיבים במגמה לכוון את התביעה לערוצים כלליים שאין בהם ולו דבר מהעובדות המעוגנות במסמכים ובעדויות אחרות המצויות גם בידי מפרק החברה וגם במקומות אחרים.
  1. התביעה עוסקת בהרחבה במספר נושאים מרכזיים אותם המערערים, מערערים לפרום באמצעות עדים מרכזיים שהיו קשורים לכל הפרשיות במישרין, להם משקל רב בגילוי האמת ובהצגת תמונה בהירה בפני בית המשפט קמא.
  • – המו"מ, בדיקת הנאותות, מצגים, הסכמים.
  • – עמותת "עדי עד".
  • – ניהול החברה.
  • – ניהול הכספים של החברה.
  • – מינויים בחברה.
  • – פרשיית כשלון המיזוגים במהופך שהובילו המשיבים.
  • – חקירת נסד"ק נגד המשיבים ושותפיהם.
  • – חלוקת מניות למקורבים של המשיבים.
  • – הקמת "מרכזיים וירטואליים לבטיחות וזהירות בדרכים".
  • – התנהלות החברה בארץ ובחו"ל ע"י המשיבים ושותפיהם.
  • – שימוש לרעה של המשיבים במשאבי החברה.
  • הנטל המונח על המערערים 

המשיבים אשר הסתירו מבית המשפט קמא, פרטים מהותיים בשלבים הראשונים של הגשת התביעה, מנסים מתחת למעטה של הכפשות והאשמות כבדות ליצור עילת תביעה שבינה לבין המציאות אין דבר. ניסיונותיהם של המשיבים במהלך השנים, החל משנת 2000,  "לכפות" על מפרק החברה לקבל החלטות כנגד המערערים נכשלו לאחר בדיקות מעמיקות של המפרק שלא רק שלא מצא רבב בהתנהלותם של המערערים, אלא, אף נעזר בשירותיהם לגביית כספים בתיק הפירוק. המשיבים המנצלים את היותם של המערערים לא מיוצגים, מנסים להציג בפני בית המשפט קמא, מצגים של "תביעה כספית רגילה פשוטה", שיש לנהלה בבזק, מבלי לאפשר למערערים להוציא את יומם בבית המשפט. כל טענותיהם של המערערים מבוססות על מסמכים ועדויות ולא על סיסמאות הנובעות מרגשי נקם, מכאן כמות המסמכים הרבה המצויה בפני בית המשפט קמא ובקשותיהם של המערערים לזמן לעדות עדים משמעותיים לניהול ההגנה שלהם. בתביעה מספר רבדים שעל המערערים מוטל הנטל להסיר, להם השלכות על אישים ומוסדות שנהנו מפירותיה של החברה בהיותה חברה ציבורית באמצעות המשיבים.

המערערים הגישו ערעור לבית המשפט הנכבד על מחיקה על הסף של תביעה נגדית שהגישו בתיק, ומצפים לדיון בעניין שנקבע לחודש נובמבר 2010. 

  • נימוקי הערעור 
  • טענה ראשונה 

בקשת המערערים מכב' המותב לזימון עדים 

מבוא 

  1. ביום 30.5.2010 הוגשה על ידי המערערים בקשה לפסלות לכב' המותב בתיק.

מצ"ב מסומן ה' 

  1. ביום 3.6.2010 הועברה למערערים החלטתו של כב' המותב הדוחה את בקשתם.

מצ"ב מסומן ו' 

המערערים לאורך כל הבקשה ובטענה הראשונה לערעור על החלטה בטענת פסלות בקשת הפסלות, אינם מלינים לגופן של ההחלטות שנתנו ע"י כב' המותב בעניין הזמנת עדי ההגנה או להערותיו בעניין.  

השתלשלות האירועים הקשורים לסוגיית הזמנת עדי ההגנה מטעם המערערים הבאה לידי ביטוי בהחלטות המשתנות מקצה לקצה של כב' המותב, מצביעה על טענות הפסלות המועלות ע"י המערערים כנגד כב' המותב.

כשהתקבלה אצל המערערים החלטה להגיש את הבקשה לפסלות כב' המותב, בהמשך לישיבת ההוכחות הראשונה וקבלת פרוטוקול הישיבה ביום 24.5.2010 לידיהם, כפי שיתואר בהמשך, "הטענה הראשונה בנימוקי הערעור", צורפה כנדבך חשוב להבנת טענות המערערים בדבר  "חשש ממשי למשוא פנים" כלפיהם מצידו של כב' המותב. 

בקשה ראשונה – החלטה ראשונה 

  1. המערערים הגישו לכב' המותב בקשה מסודרת ומנומקת להזמנת עדים ביום 28.3.2010 בצירוף לתצהיר עדות ראשית מצידם כפי שנקבע ע"י כב' המותב הקודם בתיק.

        מצ"ב ומסומן ז' 

  1. רשימה העדים נבחרה בקפידה ובצמצום מרשימת מעורבים ארוכה. הרשימה כוללת עדים אשר בעדותם יכולים להפריך ולהזים את האשמות הלא מבוססות של המשיבים, לאשר תוכנם ומשמעותם של מסמכים המוגשים והמצויים בתיק, להשמיע עמדתם לגביי תהליכים בהם היו שותפים המשיבים במישרין הקשורים לתביעה בקשר בלתי הפיך ולחזק את טענותיהם של המערערים כנגד האשמות השקריות החמורות המועלות כלפיהם.
  1. על פי ההסברים המפורטים שהועברו ע"י המערערים לכב' המותב, העדים שנבחרו בקפידה ע"י המערערים, הנם עדים מרכזים  בעלי משמעות עליונה בסוגיות המועלות ע"י המשיבים כנגד המערערים.
  1. מרביתם של העדים מקורבים למשיבים אשר הם אלה שבחרו ממניעיהם לא להזמינם לעדות, למרות חשיבותם הגדולה בשמיעת הראיות בתיק ולחקר האמת.
  1. חלקם של העדים למרות מעורבותם בחברה ומחויבויותיהם המקצועיות, הרחיקו את עצמם מכל מעורבות בתיק הפירוק החל משנת 2000 וביקשו לא להיות מעורבים בכל מחלוקת בתיק.
  1. לצד כל עד ציינו המערערים בצורה ברורה ומובהרת את הקשר שלהם לכתבי התביעה ולמחלוקות בין הצדדים.
  1. רק ביום 18.4.2010, 22 ימים לאחר הגשת הבקשה לזימון עדים, פנו המשיבים לכב' המותב והגישו את תגובתם לבקשת המערערים לזימון עדים. הבקשה הועברה למערערים רק ביום 21.4.2010.

        מצ"ב ומסומן ח'

  1. טענותיהם של המשיבים בתגובה להזמנת עדים ע"י המערערים, מתמקדות בסרבול הדיון והפרכת סיסמאות של חוסר רלבנטיות ואין בהם התייחסות עניינית עובדתית כדי להשיג על אי נחיצותו של עד זה או אחר המופיע ברשימת העדים אותם מבקשים המערערים להעיד.
  1. כב' המותב בתיק מונה, יומיים שלושה או בסמוך לכך, לפני מתן החלטתו המתייחסת להזמנת עדי המערערים מיום 28.3.2010.
  1. התיק מכיל אלפי עמודי מסמכים רלבנטיים למחלוקות הטעונות הכרעה.
  1. ביום 18.4.2010 נתן כב' המותב החלטה ראשונה בה מצוין בין השאר:

          "…..אולם מחמת היקפו העצום של התצהיר (הכולל, ללא נספחיו, למעלה ממאה עמודים ועוד הרבה יותר מאלפיים (1) עמודי נספחים) אינני מתיימר לומר כי לצורך ההכרעה בבקשה קראתי את כל התצהיר ונספחיו בעיון" 

         מצ"ב ומסומן ט' 

  1. "החלטה ראשונה" – ביום 19.4.2010 נתן כב' המותב את החלטתו השנייה בתיק, "החלטה ראשונה", המתייחסת לבקשת המערערים להזמנת עדי ההגנה:
  1. לשמיעת התיק כולו הוקצו יומיים וברור שלא ניתן לשמוע כמו (טעות במקור) כזו של עדי הגנה .
  2. על פניו לפחות הרוב המכריע, אם לא כל, העדים נשוא הבקשה אינם רלבנטיים למחלוקות הטעונות הכרעה.
  3. לא נטען שנעשה ניסיון לקבל תצהירים מהעדים.
  4. על כן לא יוזמנו העדים שהנתבעים ביקשו לזמן, על פי הבקשה הנוכחית.

מצ"ב ומסומן ט' 

  1. כב' המותב פסל פסילה גורפת את בקשת המערערים לזמן את עדיהם בשלב ראשוני, מבלי שהיה בידיו לבחון את נחיצות שמיעת העדים והרלבנטיות שלהם למחלוקות הטעונות הכרעה, תוך כדי הדבקת "אות קין" קולקטיבי לרלבנטיות של העדים בשלב מקדמי שכזה.
  1. כב' המותב קבע בהחלטתו, שלשמיעת התיק כולו הוקצו יומיים ומכאן שזכותם של המערערים להשמעת עדי ההגנה תיפגע ולו רק בטוענה המתייחסת להקצאת זמן קצוב לשמיעת כל התיק.
  1. שגה כב' המותב בהחלטתו, כב' נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז כב' השופטת הילה גרסטל קבעה בהחלטה ביום 3.2.2010 שיוקצו בשלב ראשון לפחות ארבעה מועדי דיון בתיק עוד לפני מינויו של כב' המותב בתיק.

        מצ"ב ומסומן י' 

  1. כב' המותב קבע ש"לא נטען שנעשה ניסיון לקבל תצהירים מהעדים".

שגה כב' המותב בהחלטתו. בבקשת המערער ביום 28.3.2010 להזמנת עדים סעיף 8 לבקשה ציין המערער:

            "פניתי למספר עדים למסור תצהירים אולם הם הודיעו לי שהם מעדיפים להיות מוזמנים  

        על ידי בית המשפט".

הסיבות הנוספות המתייחסות ליתרת  העדים  שהמערערים  אינם  יכולים  להחתימם על

תצהירים, צוינו לצד תיאור הרלבנטיות של כל עד לתביעה וכללו: מקורבים למשיבים,

עובדי ציבור ואחרים.

בקשה שנייה – החלטה שנייה 

  1. ביום 25.4.2010 הגישו המערערים בקשה נוספת מפורטת המבוססת על הבקשה הראשונה להזמנת עדי ההגנה.

        מצ"ב ומסומן יא' 

  1. "החלטה שנייה" – ביום 25.4.2010 נתן כב' המותב את החלטתו:

          "הבקשה תידון בדיון הקרוב, ולו משום שיתכן שלאחר שמיעת העדים שיישמעו בו ניתן  

            יהיה להיווכח שחלק מהעדים המבוקשים אינם נחוצים עוד."

        מצ"ב ומסומן יב' 

  1. ביום 2.5.2010 התקיימה ישיבת הוכחות ראשונה. בישיבה לא התקיים כל דיון לגביי הזמנת עדי המערערים.
  2. בתום ישיבת ההוכחות ביום 2.5.2010 בחלק הלא מוקלט של הישיבה, קבע כב' המותב שיתקיים דיון בנושא הזמנת העדים בדיון הקרוב שנקבע ליום 12.5.2010, למרות שנשמעו עד לאותו מועד רק שניים מעדי התביעה, לא כולל עדותם המרכזית של המשיבים עצמם.
  1. הדיון שנקבע ליום 12.5.2010 נדחה ליום 10.6.2010, בהמשך לבעיות הרפואיות בהם לוקה המערער והטיפולים האינטנסיביים אותם הוא עובר. 

החלטה שלישית

  1. ביום 5.5.2010 הגישו המשיבים בקשה לכב' המותב בבקשה, לקבלת החלטה לגביי הזמנת עדי המערערים ללא דיון, למרות שלא התקיים כל דיון בעניין, דיון שנקבע ע"י כב' המותב בשתי החלטות שונות.

        מצ"ב ומסומן יג'

 המשיבים מבססים את בקשתם מיום 5.5.2010 על העובדה שהדיון הקרוב נדחה, דחייה הקשורה במסכת טיפולים שעובר המערער. טענתם של המשיבים פוגענית לאור סיבת הדחייה הבריאותית בנוסף לעובדה, שנקבעו מספר מועדי דיונים נוספים וצפויים להיקבע דיונים נוספים בעתיד.

  1. המשיבים עושים כל שלעיל ידם למנוע מהמערערים לקיים דיון יסודי ומעמיק ולהעלות את מלוא טענותיהם כנגד תביעתם הקנטרנית הגדושה בטענות קשות כנגד המערערים שבבסיסה נקמנות נגד המערער ומנצלים את העובדה שהמערערים אינם מיוצגים.
  1. "החלטה שלישית" – ביום 7.5.2010 מבלי לבקש את תגובת המערערים או לקיים דיון כפי שקבע כב' המותב, נתן כב' המותב את החלטתו: 

          "יואיל הנתבע להודיע מיהם ארבעת העדים (שלא הוגש תצהיר מטעמם) החיוניים ביותר

          להוכחת טענותיו, בשים לב לכך שעובדות שאינן במחלוקת ( לדוגמה בלבד: אין צורך

          להוכיח כי עמותת עדי עד קיימה אירוע בבית נשיא המדינה, משום שזוהי עובדה שאינה

          שנויה במחלוקת)

          הודעה כאמור תוגש עד 12.5.2010. להודיע בפקסימיליה לצדדים. לצד שלא מסר מספר

          פקסימיליה תינתן הודעה טלפוני, ותיערך תרשומת המתעדת מסירת ההודעה, זהות

          המקבל והמועד המדויק של השיחה."

          מצ"ב ומסומן יד' 

  1. המערערים העבירו את תשובתם לכב' המותב ביום 12.5.2010. בתשובתם חזרו המערערים ונימקו את בקשתם לזמן את כל העדים שהם מבקשים להעיד. בחירת כמות אקראית של עדים מבלי כל קשר למהות עדותם לא אפשרה למערערים להצביע על עדים הנבחרים "בתחושת אצבע". 

       מצ"ב ומסומן טו' 

החלטה רביעית

  1. "החלטה רביעית" – ביום 12.5.2010 נתן כב' המותב את החלטתו: 

         "הנתבע 2 כנראה לא ירד לסוף דעת בית המשפט בהחלטתו מיום 7.5.2010. הנתבע נדרש (אין לו שיקול דעת בנדון) להודיע מייד, עד מחר, מי הם ארבעת העדים החיוניים ביותר לטעמו מבין העדים שביקש לזמן ללא תצהיר. עליו לבחור בשלב הזה לא יותר מעד אחד כזה מכל נושא שעליו הוא מבקש להביא עדים שלא הוגש תצהיר מטעמם. אם לא יעשה כן הנתבע 2, לא יוזמנו בשלב זה עדים מטעמו כלל על ידי בית המשפט יודגש כי אם יבצע הנתבע 2 החלטה זו, ולאחר שיישמעו כל אותם עדים שיוזמנו בעקבות זאת וכן הנתבע 2 עצמו, אשקול זימון עדים נוספים מטעמו אם אתבקש לעשות כן, המזכירות תודיע מייד טלפונית לנתבע 2 החלטה זו ותערוך תרשומת של השיחה."

        מצ"ב ומסומן טז'

  1. סגנון ההחלטה של כב' המותב והאולטימאטום אשר הוצב בפני המערער אשר אינו מיוצג, יצרה תחושה מאוד לא נוחה בלשון עדינה, אצל המערער, המנוטרל גם כך מניהול אורח חיים נורמאלי בגלל מחלותיו ומצב בריאותו הכללי הרופף.
  1. האפשרות התיאורטית שמעלה כב' המותב בהחלטתו לגביי הזמנת עדים נוספים בשלב מאוחר יותר, פוגעת ומחמירה את זכויותיהם של המערערים. למערערים לא ניתנת בהחלטה מסוג זה הזכות לתכנן את קו ההגנה שלהם כראוי, יכולת הכנת חקירת עדי התביעה המבוססת בין השאר על עדותם של עדי ההגנה נפגעת קשות וכמו כן לא ניתנת למערערים הזכות לקבוע את סדר השמעת עדי ההגנה על פי שיקוליהם.
  1. כב' המותב קבע שעל המערערים לבחור בעד אחד מכל נושא שעליו הוא מערער להעיד, בסך הכל 4 עדים, כאשר לא קיימת בפועל כל חלוקה ל – 4 נושאים. בבקשה שהוגשה על ידי המערערים להזמנת עדים חולקו העדים ל – 6 קבוצות מרכזיות, על מנת להקל את ההתייחסות לנושאים המרכזיים. בעיון ב"קבוצות" ניתן להבחין על נקלה שלא מדובר בחלוקה המסווגת על פי נושאים, אלא חלוקה שתאפשר סדר לקורא.

6  עדים בודדים הוזמנו תחת הכותרת של "אחרים" שאינם נמנים כלל לקבוצות.

  1. כב' המותב חילק את העדים ל – 4 נושאים, ניתן למצוא בסעיף "בנקים – מפרק החברה". טענות קשות מועלות כנגד המערערים ע"י המשיבים, בכל הקשור להתנהלות הכספית בחברה. ללא שמיעת עדותם של אנשי הבנק (להם היה תפקיד משמעותי כמו לאנשי הכספים הנוספים בחברה ומחוצה לה) אשר נבחרו אף הם ע"י המשיבים ומפרק החברה שבדק את הטענות שהושמעו במשך שנים כלפיי המערערים, לא יוכלו המערערים להוכיח את טענותיהם ולשלול את טענותיהם של המשיבים.
  1. מעבר לאמור, כל עד מהווה נדבך הכרחי ולא ניתן לוותר על עדותו על מנת להבין את המכלול הנדרש בתביעה מורכבת מסוג זה. בעיון ברשימת העדים שהגישו המערערים ובהערות המצורפות לכל עד ניתן ללמוד שכל עד, עדותו מנותקת מעדותו של עד אחר וכולם יחד יוצרים את מארג ההגנה של המערערים.
  1. ביום 13.5.2010 העבירו המערערים בל כורחם, מחשש ומתוך חוסר בררה וניסיון בהמשך להחלטתו של כב' המותב, רשימת ארבעה עדים שברצונם לזמן להעיד.

        מצ"ב ומסומן יז'

החלטה חמישית 

  1. "החלטה חמישית" – ביום 16.5.2010 נתן כב' המותב את החלטתו: 
  1. העד מס' 1 לא יוזמן, ולו משום שהזמנתו מחייבת אישור יו"ר הכנסת. על הנתבע 1 לבחור לו עד אחר שיוכל להעיד בנושאי העמותה.
  2. כל אחד מהעדים 2,3, ו-4 יוזמן לישיבת הוכחות הקבועה ליום 24.6.2010 בתנאי שהנתבע 1 יפקיד סך של 1,000 ₪ בגין הזמנת כל עד. ההפקדה תבוצע עד 26.5.2010 ויחד עמה יודיע הנתבע 2 את מענו המלא של כל אחד מהעדים."

                    מצ"ב ומסומן יח' 

  1. כב' המותב קבע, בהחלטתו מיום 16.5.2010 כאשר למרות שתי החלטותיו שלו, לקיים דיון בעניין הבאת העדים ע"י המערערים (דיונים שלא התקיימו), קיבל את בקשת המשיבים מיום 5.5.2010 לקביעת "מכסת עדי ההגנה".
  1. כב' המותב קבע, בהחלטתו מיום 16.5.2010 כאשר חסם את האפשרות למערערים לזמן לעדות את יו"ר "עמותת עדי" השר תא"ל במיל' בנימין (פואד) בן אליעזר מטעמים פרוצדוראליים למרות חשיבותו הבלעדית במתן עדות לגביי עמותת "עדי עד" ולו בגלל העובדה שבנקודת זמן זו, מר בן אליעזר נושא במשרת שר ומכהן כחבר כנסת.
  • דוגמא לאחד הנושאים המעידה על חשיבות השמעת העדים מטעמם של

             המערערים לא ברמה סלקטיבית  

עמותת "עדי עד הנצחות" 

  1. עמותת "עדי עד הנצחות" נוסדה כשנה וחצי לפני שנחתם הסכם השותפות בין המערערים, השותפים האחרים והמשיבים.
  2. מטרת העמותה, כפי שמופיע בתעודה לרישומה היא: "לפעול להנצחת זיכרם של הנופלים במערכות ישראל, לרבות הנופלים במילוי תפקידם, חללי זרועות הביטחון וחללי אירגוני המחתרות בארץ ישראל. הקמתם וניהולם של מסגרות להנצחת זכר הנופלים". 
  1. פרויקט זה זכה לחסותו של נשיא המדינה לשעבר, מר עזר ויצמן, ז"ל. ערב ההשקה נערך בבית הנשיא בנוכחות מוזמנים מכובדים רבים.
  1. בתפקיד יו"ר פעיל של עמותת "עדי עד" שימש השר תא"ל במיל' בנימין (פואד) בן אליעזר. 
  1. המשיבים לא בוחלים בפגיעה מכוערת ומרושעת בפועלם של אנשים רבים, לרבות אנשי ציבור, אשר נטלו חלק בפעילותה של עמותת "עדי עד" אשר ראו במטרת הנצחת חללי צה"ל מטרה נעלה.
  1. לטענת המשיבים העמותה, אשר פעלה באופן נמרץ להשגת תרומות, בארץ ובחו"ל, לשם קידום מטרותיה האמורות, הינה לא פחות מ"פיקציה" פרי יצירת המערער, שנועדה אך ורק לשם האדרת ערכה ויוקרתה של ממ"ק ו"לפתות כביכול את המשיבים להשקיע בממ"ק". המערערים עומדים על זכותם להפריך תיאוריה מופרכת זו, הפוגעת באנשים רבים על לא עוול בכפם ומהווה נדבך חשוב ומרכזי בתביעתם נגד המשיבים.
  1. כב' המותב קבע בהחלטתו מיום 12.5.2010 כי על המערערים לזמן עד אחד "מתוך נושא", ממסכת הנושאים המרכיבים את התביעה נגדם. המערערים יציגו את הרלבנטיות ונחיצות שמיעתם של העדים שביקשו המערערים לזמן בנושא עמותת "עדי עד" כדוגמא, לעוול הקשה הבלתי הפיך ולנזקים העלולים להיגרם למערערים, במידה והחלטת כב' המותב תישאר על כנה ותמנע שמיעתם של כל העדים הקשורים בפעילויותיה השונות של עמותת "עדי עד", כמו בנושאים אחרים.
  1. בתצהיר עדות ראשי של משיב 2 טוען משיב 2 כלפי המערער בין השאר:
    • – עמ' 7 סעיף 49 – "בדיעבד התבררו לי כל הפרטים על המרמה ועל ההטעיה שהנתבע עשה כולל הקשר של הנתבע לפרויקט "עדי עד".
    • – עמ' 7 סעיף 50 – עמותת עדי עד הוקמה בשנת 1996, במטרה להנציח כביכול את זכרם של הנופלים במערכות ישראל.
    • – עמ' 7 סעיף 55 – כישרונו ועוצמת המרמה של הנתבע יכולים לקבל ביטוי גם בעובדה שהחברים בעמותה, ובעיקר במועצה הציבורית הארצית שלידה, היו חברים נכבדים ביותר. מדובר באישי ציבור בכירים וידועים מתחום הביטחון והפוליטיקה, שיצרו אמינות רבה במיוחד בכל הקשור לכוונות העמותה וליכולתה…"
    • עמ' 7 סעיף 56מסתבר, כי הנתבע הצליח להוליך שולל אף את החברים הנכבדים לעיל, ולנצלם, שלא על דעתם, כמובן, לטובת מעשי המרמה שלו. 
  1. המערערים מערערים לזמן למתן עדות רק כמות מצומצמת מהאישים המכובדים המוזכרים

בתצהירו של משיב 1 ביניהם: מר סלי מרידור, ד"ר לובל שבתאי, אלוף במיל' שחור אורן

ומר שובל זלמן.

           לא מתקבל על הדעת שזכותם של המערערים לסתור את הטענות החמורות חסרות התקדים כלפיהם לזמן למסירת עדות חלק קטן מהאישים המכובדים שהמשיב טוען שהמערער "הוליך שולל, ניצל ורימה", תיחסם. 

דוגמא לנחיצות להזמנת עדים בנושא עמותת "עד עד" 

עיון מעמיק ברשימת העדים המבוקשים למסור את עדותם ע"י המערערים וההסבר הנלווה לכל אחד מהם, מבהיר את זכותם של המערערים להזמין למתן עדות להזמת טענותיהם הקשות של המשיבים כלפיהם הנה רלבנטית והכרחית, זכות שבוטלה למעשה בהחלטותיו של כב' המותב.

העד – השר תא"ל במיל' בנימין (פואד) בן אליעזר 

  1. השר תא"ל במיל' בנימין (פואד) בן אליעזר, שימש בתפקיד יו"ר פעיל של עמותת "עדי עד".
  1. עדותו של השר בן אליעזר כאמור הנה עדות מרכזית והכרחית ולא ב"נושאי העמותה" באופן כללי, זאת לנוכח הטענות המועלות למכביר בתביעה כנגד המערערים והעמותה. יו"ר העמותה השר תא"ל במיל' בנימין (פואד) בן אליעזר, היה הגורם המרכזי הפעיל בעמותה, גייס את אנשי המועצה הציבורית, נטל חלק פעיל בכל הפעילויות הענפות שהעמותה ניהלה בארץ ובעולם לרבות ערבי התרמה, גיוסי מתנדבים ותורמים הכרת העמותה כמלכ"ר ועוד. אין אדם אחר שהיה מעורב בפעילותה של העמותה שיכול להעיד כנגד הדברים החמורים המועלים נגד העמותה וכנגד המערער, מלבד יו"ר העמותה השר תא"ל במיל' בנימין (פואד) בן אליעזר. 
  1. המערערים לא יוכלו להדוף ולהזים את ההאשמות החמורות המועלות נגדם בנושא עמותת

"עדי עד" ולהוכיח את טענותיהם, ללא עדותו של השר תא"ל במיל' בנימין (פואד) בן אליעזר.

העד – מר רון פלד

  1. תא"ל במיל' חנוך מילוא הגיש תצהיר מטעמם של המשיבים. שימש תקופה קצרה בתפקיד ראש המועצה הציבורית של עמותת "עדי עד".
  1. לכל אורך תצהירו מבסס מר מילוא את הקשר שלו לעמותת "עדי עד" על הקשר שנוצר בינו לבין המערער כביכול. מר מילוא נוקב בתצהירו בשמו של מר רונקי פלד, אשר לטענתו ערך היכרות בינו לבין המערער וכתוצאה מהיכרות זו הצטרף לבקשת המערער לעמותה. כמו כן מתאר מר מילוא אינפורמציות שהועברו לו ממר פלד מפיו של המערער לכאורה.
  1. מר פלד שותף עסקי עם המשיב 2 ולו היכרות ארוכת שנים עם המערער.
  1. פנייה של המערער למר פלד לקבלת תצהיר שיבהיר שדבריו של מר מילוא שקריים נתקלה בסירוב. מר פלד הסביר להמערער שהוא יאות להעיד את כל האמת במידה ויוזמן באמצעות בית המשפט.
  1. עדותו של מר פלד משמעותית ביותר להזמת טענותיו של מר מילוא. חסימת עדותו של מר פלד מלהעיד פוגעת בזכות המערערים לסתור את טענותיו של מר מילוא ולהוכיח את טענותיהם וחשיפת האמת.
  1. עדותו של מר פלד הכרחית על מנת לסתור את טענותיו של מר מילוא. חסימת המערערים מלהעיד את מר פלד לא תאפשר למערערים להזים את עדותו של מר מילוא ואת הטענות המופנות כלפיי המערער. 

עובדות 

  1. בפתח ישיבת ההוכחות ביום 2.5.2010 ציין כב' המותב :

כב' השופט:      אני מודיע כי שניים מעדי התביעה, עו"ד יצחק בכר ותת אלוף 

                            במילואים חנוך מילוא, מוכרים לי אישית. ההיכרות עם עו"ד בכר על

                            רקע לימודים משותפים בפקולטה למשפטים בתל אביב בשנות

                            ה-70' עד תחילת שנות ה-80'. תת אלוף במילואים חנוך מילוא על 

                            רקע עבודה משותפת באותו ארגון במשך שנתיים בתחילת שנות

                            ה-90'.

  1. ב"כ המשיבים משמש כעו"ד של התאגיד אותו מנהל מר מילוא מזה שנים.

עמ' 1 מפרוטוקול הישיבה מיום 2.5.2010.

מצ"ב ומסומן יט'

עד – תא"ל במיל' יצחק שגב 

  1. שימש בתפקיד מנכ"ל עמותת "עדי עד".
  2. המשיב 2 בתצהירו מגולל האשמות שונות לפתחו בתצהירו.
  3. חלק גדול מדברי הבלע אותם משמיע משיב 1 בתצהירו, מכוונים להתנהלותו של מר שגב במסגרת תפקודו בעמותה.
  1. מר שגב הנו עובד ציבור ומשמש כמבקר המשטרה.
  2. המערערים עומדים על זכותם לזמן את מר שגב על מנת לדחות את טענותיו חסרות השחר של משיב 2 כלפיי עמותת "עדי עד" וכלפיי המערערים.

עד – מר יהודה לנצקרון 

  1. שימש כמתווך בין המשיבים למערערים.
  2. היה בעל מניות בחברה.
  3. היה מעורב בפרויקט "עדי עד" במישרין וארגן פרויקט התרמה באמצעות רשויות מקומיות ומשרד החינוך.
  4. מר לנצקרון שותף של המשיבים ומכאן שאין אפשרות לקבל ממנו תצהיר.
  5. עדותו של מר לנצקרון בנושא העמותה חשובה ביותר ונחוצה למערערים להזמת טענות המשיבים נגדם.

עד – מר מנחם כהן 

  1. סמנכ"ל בכיר במשרד החינוך.
  2. בתוקף תפקידו אישר את מיזם ההתרמות של עמותת "עדי עד" במערכת החינוך.
  3. עדותו של מר כהן הכרחית לשם הזמת הטענות החמורות של המשיבים כנגד פעילותה של העמותה והמערערים.
  4. מר כהן עובד ציבור ומקורב למשיבים ואין אפשרות לקבל ממנו תצהיר.

עד – מר עמיחי גרנביץ 

  1. שימש כגזבר בעמותת "עדי עד".
  2. מקורב לתא"ל במיל' חנוך מילוא.
  3. עדותו של מר גרנביץ חשובה להזמת טענותיהם של המשיבים כלפיי המערערים במסגרת הפעילות עם עמותת "עדי עד".
  4. מר גרנביץ מכיר את המשיבים והמערערים ולכן אין אפשרות לקבל ממנו תצהיר.

דוגמא זו המתייחסת לעמותת "עדי עד", ממחישה את נחיצותם הבלתי ניתנת לערעור של כל עד ועד בהתייחס לנדבך מסוים ממוקד, הקשור במישרין לטענותיהם של המערערים, כנגד האשמות החמורות של המשיבים. המערערים לא יוכלו להוכיח את צדקתם בבחירה ב"עד נבחר אחד" מתוך רשימת העדים המצומצמת בפרשיית עמותת "עדי עד" כמו גם בנושאים האחרים.

דוגמא זו ממחישה נושא אחד ממכלול הנושאים הדורשים בירור מעמיק בתביעה וממחישה עד כמה עדותם של כל עדי ההגנה  המערערים נחוצים, רלבנטיים ומהותיים ביותר. 

סיכום – טענה ראשונה 

  1. עוד בטרם עלה בידיו של כב' המותב ללמוד את החומר הרב בתיק, כב' המותב "נועל את דעותיו" לגבי הרלבנטיות של הזמנת עדי ההגנה מטעם המערערים.
  2. כב' המותב מפגין חוסר נכונות ופתיחות כלפיי המערער ולא מאפשר למערער, לשכנע את כב' המותב בצדקתו ולהציג את ענייניו וטיעוניו, בהמשך לביטול הדיון בנושא בעקבות הלחץ המלאכותי המופעל מצידם של המשיבים בהגשת בקשות וחוזרות.
  3. בהחלטותיו כב' המותב מפגין כלפיי המערער, חוסר סבלנות, היעדר אדיבות, איפוק, ריסון ומתינות.
  4. כב' המותב מפגין חוסר שוויוניות בולט לרעת המערערים.
  5. כב' המותב מיהר להתבטא בנושאים מהותיים הדורשים בירור ושמיעת עדויות, טרם זמנם, התבטאויות המבטאות עמדות סופיות היוצרות חשש ממשי למשוא פנים.
  6. "מראית פני הצדק" ואובייקטיביות כלפיי המערערים "לא נראים". 

הטענות לפסלות בטענה הראשונה, בגינם מתבקש בית המשפט הנכבד לפסול את כב' המותב מלהמשיך לנהל את התיק בהן, מתקיימות בנסיבות המצוינות בסעיף 1 בהודעת הערעור. 

בקשת רשות ערעור בעניין הזמנת עדי ההגנה  

המערערים הגישו לבית המשפט הנכבד בקשת רשות ערעור לגביי הטענה הראשונה לגבי אי זימון עדי ההגנה. רע"א 4064/10.

כב' השופט א' גרוניס הנכבד דחה את הבקשה ביום 30.5.2010. ההחלטה הועברה לידי המערערים לאחר הגשת הבקשה לפסלות כב' המותב.

כב' השופט א' גרוניס הנכבד לא התבקש ולא דן בהיבטים הקשורים בבקשת הפסלות העולים מהטענה הראשונה של המערערים, והתייחס לעובדות בלבד הקשורות לגופן של ההחלטות.

בהחלטתו התייחס כב' השופט א' גרוניס הנכבד להחלטת כב' המותב מיום 12.5.2010 שבה קבע כב' המותב שיישקל זימונם של עדים נוספים לאחר שמיעת חמישה עדי המערערים 1 – ו-2. החלטה שנתנה לאחר סדרת החלטות המתוארת בערעור.

כב' השופט א' גרוניס הנכבד לא התייחס לאי זימונו של השר בן אליעזר יו"ר העמותה מסיבות פרוצדוראליות.

לאורכה של הודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות המוגשת לבית המשפט הנכבד, המערערים מדגישים שאינם מלינים לגופן של ההחלטות, אלא, לטענות פסלות של ממש שהם מעלים כנגד כב' המותב. הטענה הראשונה כאמור לא שימשה את המערערים כעילה העיקרית בבקשת הפסילה, אך נחיצותה לראייה רחבה של בקשת הפסלות חשובה.

  1. טענה שנייה 

מבוא 

המערער בטענה השנייה לבקשת הפסלות, אינו מלין לגופה של ההחלטה שנתן כב' המותב בעניין. 

פגיעה נוספת במערערים בהחלטת כב' המותב לבקשת נתבע 3 

  1. הנתבע 3 אשר אינו מיוצג, פנה לכב' המותב ביום 12.5.2010 בבקשה לזמן את עדי ההגנה מצידו בהמשך להחלטת כב' המותב מיום 7.5.2010. כל עדי הנתבע 3 מופיעים ברשימת העדים שהמערערים, מערערים להעיד.
  1. ביום 12.5.2010 החליט כב' המותב בהמשך לבקשתו של הנתבע 3:

            "לא ברור מדוע הנתבע 3 הגיב להחלטה שלא כוונה אליו. שאלת עדי הנתבע 3 היא שאלה ששעתה טרם הגיעה". 

  1. החלטת כב' המותב מיום 12.5.2010 המתייחסת לנתבע 3, מערימה קושי נוסף לא צפוי על המערערים במישרין. חוסר הודאות לגביי אישור העדים אם בכלל, ומתי "שעתה של הזמנת עדי הנתבע 3 תגיע"?, לא מאפשרת למשיבים להכין את חקירתו של המשיב 2 ולתכנן כראוי את חקירת העדים במועדי הישיבות הקרובות שנקבעו.

מצ"ב ומסומן כ'. 

טענה שנייה – טענות המערער לבקשת פסלות כנגד כב' המותב 

  • החלטתו של כב' המותב ביום 12.5.2010 בהמשך לבקשתו של נתבע 3 פוגעת במישרין במערערים ויש בה נסיבות של ממש המצביעות על חוסר יכולתו של כב' המותב לשפוט את המערערים ונתבע 3 באובייקטיביות.
  • נוסח ההחלטה מצביע על חוסר סבלנות, אדיבות, איפוק, ריסון ומתינות כלפיי בקשתו הלגיטימית של נתבע 3.
  • בקשתם של המשיבים מכב' המותב מיום 5.5.2010 לקבלת החלטה לגביי זימון עדי המערערים, נשענה על הטענה שהם זקוקים לזמן על מנת להכין את עצמם לקראת עדויות עדי ההגנה, בקשה שנענתה כאמור ע"י כב' המותב, בניגוד להחלטותיו הקודמות בעניין שלפני מתן החלטה בעניין יתקיים דיון, מנגד בקשתו של נתבע 3 באותה סוגיה עצמה, בעלת משקל זהה, זוכה לתשובה לא ברורה וכעסנית, הדבר מצביע על העדר אובייקטיביות וניטראליות מצידו של כב' המותב. 

הטענות לפסלות בטענה השנייה, בגינם מתבקש בית המשפט הנכבד לפסול את כב' המותב מלהמשיך לנהל את התיק בהן, מתקיימות בנסיבות המצוינות בסעיף 1 בהודעת הערעור. 

  1. טענה שלישית 

התנהגות מפלה, אי שוויוניות ובלתי ראויה באולם הדיונים במהלך ההפסקות כלפיי המערערים 

מבוא 

בית המשפט הנכבד מתבקש לפסול את כב' המותב להמשיך ולנהל את התיק ולו רק לאור התנהגותו של כב' המותב באולם הדיונים במהלך ההפסקות.   

תיאור הנסיבות באולם הדיונים במהלך ההפסקות 

כב' המותב בהתנהגותו בהיכל המשפט נהג לאורך כל ישיבת ההוכחות הראשונה בצורה אי שיווניות בולטת ומפלה בצורה בולטת, אשר ערערה לחלוטין את ביטחונם של המערערים, פגעה ביכולת תפקודם לרבות מיצוי החקירות מול עדי התביעה.

בית המשפט הנכבד מתבקש לבחון את התנהגותו הבלתי הולמת של כב' המותב בכל הקשור למצופה בהתנהגותו של שופט, לבטח משופט הנמצא בתפקיד כה מכובד של שופט בבית משפט מחוזי.

  • במהלך שתי הפסקות קצרות שהתארכו כל אחת יותר מעשר דקות, כב' המותב נשאר ישוב על כסאו וניהל שיחת "סמול טוק" עם שני עורכי הדין, עו"ד לינצר ב"כ המשיבים ועו"ד בכר עד התביעה 1 ,שהיה באמצע מתן עדותו כעד מטעם התביעה.
  • מהשיחה שהתנהלה בין כב' המותב לבין ב"כ המשיבים הסתבר למערער ולנתבע 3 הרקע להיכרות של כב' המותב עם עד התביעה, מר מילוא שאמור להעיד בישיבת ההוכחות הבאה ביום 10.6.2010.
  • השיחה בין כב' המותב לבין ב"כ המשיבים חשפה בפני המערער ונתבע 3 פרטים הקשורים לכישוריו של כב' המותב בעניינים שיפוטיים שונים.
  • השיחה בין כב' המותב לבין עד התביעה עו"ד בכר בהפסקות עדותו, הכתימה את ההליך והסבה לו נזק בלתי הפיך, גרמה למערער נתק מחשבתי חמור ותחושת משוא פנים חמורה הקשה בתיאור מילולי. המערער אשר ניהל בעצמו למרות מצבו הבריאותי הרופף, את חקירת העד עו"ד בכר חש תחושה קשה, איבוד כושר ריכוז ומיקוד ותחושת מועקה קשה ביותר. בנוסף לקשיים האחרים שהערים כב' המותב מול המערער, התקשה המערער לאחר ההפסקות לחזור ולחקור את העד כנדרש ובמצטבר ולבסוף הופסקה חקירתו של העד, כמתואר בהמשך. 
  • "הקשר שנוצר" בין הצדדים והאווירה החד צדדית, "העניקו" גם למשיבים עצמם ולביתם שנכחה בדיון, בטחון ותחושת קרבה והם הצטרפו לשיחה עם כב' המותב בסוף הדיון. השיחה נסבה על מספר נושאים כמו: התלוצצות על כמות העדים המבוקשים ע"י המערערים, העובדה המצערת שאחד העדים נפטר בכל הקשור לבקשה לזימון עדים שהגישו המערערים ואי הגשת דו"ח מסכם ע"י מפרק החברה.
  • בתום הדיון פנה המשיב 2 (התובע) לכב' המותב והתעניין כמה עדי הגנה יורשה המערער להזמין מתוך הרשימה של 43 עדים שביקש. כב' המותב כלל לא חשב שאין מקום שישיב למשיב 2, נהפכו, כב' המותב פנה למערער בחיוך ציני וציין, "ביקשת 43 עדים אתה יכול לבחור 4 או 3" , לכל צחוקם המתגלגל של הנוכחים מצד התובעים כולל ביתם, ב"כ ועד התביעה השני, שהנו עוזרו האישי של המשיב 2. עמדתו זו של כב' המותב ננעלה בהמשך ברצף ההחלטות שקיבל בעניין זה המובאים בהרחבה בטענה בראשונה בערעור. המערער מודה שפשוט נדהם, נכלם ולא מצא מילים לבטא את תחושת ההשפלה, הלעג וההפליה שחש. 
  • המערערים עזבו את אולם הדיונים באמצע "שיחת החולין", לפני שהמשיבים אורחיהם וכב' המותב עזבו את האולם. 

סעיף 13 בהחלטת כב' המותב – "שיחות חולין" במהלך ההפסקות 

  1. כמתואר התנהלותו של כב' המותב "בהפסקות הקצרצרות" פגעה קשות ביכולותיו של המערער בניהול ההליך, כמי שהוטל עליו בל כורחו, לחקור את עדי התביעה.
  1. ההפסקות נתנו לשם "התרווחות". כב' המותב בהחלטתו מיום 3.6.2010 מציין, "העיקר הוא כי אותן שיחות חולין התנהלו בשקיפות מלאה ובאזני כל הנוכחים" לא כך היה,  המערערים לא שהו לכל אורכן של ההפסקות באולם. מערער 1 יצא "להתרווחות" ולקבלת תרופות ומערער 3 יצא במקביל ל"התרווחות".
  1. כב' המותב מציין בהחלטתו מיום 3.6.2010 עמ' 6 סעיף 13:

"דובר בהפסקות קצרצרות שנתבקשתי לקיים ואשר סברתי כי יציאתי מהאולם במהלכן רק תביא להתארכות מיותרת שלהן". המערערים בוחרים לא להתייחס למהות הדברים ולציין שההפסקות נמשכו לפחות 10 דקות כל אחת.

מצ"ב ומסומן כא'.

  1. מצער שכב' המותב נאלץ לציין "שמדובר בדברים שאינם אמת", בהתייחסותו, לא לגביי העובדות הכרוכות בהתנהגות שהביאה לסיבות בבקשת הפסלות, אלא, לגביי התחושות ו"האווירה", שחוו המערערים מעצם ההתנהגות של כב' המותב, זאת בעת שכב' המותב בחר לנהל "שיחות חולין בשקיפות מלאה" יותר מפעם אחת, עם עד התביעה עו"ד בכר שהיה חברו לספסל הלימודים, אשר היה באמצע מתן עדותו כעד תביעה, עם ב"כ התביעה ועם המשיבים (התובעים) בעצמם.
  1. מיותר מלציין שכב' המותב לא מצא לנכון ולא מצא נושאי שיחה משותפים, לניהול "שיחות חולין" עם המערער ונתבע 3 במהלך ההפסקות.
  2. התנהלותו זו של כב' המותב הבהירה לנוכחים ולמערערים במיוחד שקיימות שתי קבוצות באולם, מקורבים ו"אחרים". התנהלותו זו כב' המותב אשר חזרה על עצמה נטרלה את יכולתו של כב' המותב לנהוג כלפיי המערערים באובייקטיביות ובניטראליות והביאה במישרין לגילויים של חוסר סבלנות, היעדר אדיבות, איפוק, ריסון ומתינות כלפיי המערער בהבלטה יתרה. התנהגות זו באה לידי ביטוי בטון הדברים הנאמרים ע"י כב' המותב כלפיי המערער בעת שחקר את עדי התביעה,  וההתרסה של כב' המותב במערער בצורה שחסמה את יכולתו לחקור את עדי התביעה, בעיקר את עד התביעה הראשי עו"ד בכר, עד למצב בו נאלץ המערער להפסיק את חקירתו, לשביעות רצונם של המשיבים, עד התביעה וב"כ המשיבים.
  1. פרוטוקול הדיון וקלטת השמע מצביעים בבירור, על ניסיונו הממשי של המערער למקד את חקירתו בעניינים המהותיים. המערער לאור האווירה והתחושות הקשות התקשה אפילו לעקוב אחרי חומר החקירה שהכין מראש וקיבל בהכנעה חוזרת ונשנית את דרישותיו של כב' המותב בעניינים מהותיים במהלך החקירה. 
  1. המערער מתקשה להעביר במילים את התחושה הקשה והעוצמות הבלתי נסבלות שהיו מנת חלקו בסיטואציה שנוצרה. המערער "נלחם על חייו" ללא מליצה, מייצג את עצמו כנגד עורכי דין מנוסים וממולחים, לרבות מול עו"ד בכר עד תביעה אותו הוא אמור לחקור להוצאת האמת, (עורך דין שהיה איש אמונו של מערער במשך שנים רבות אשר חצה את הקווים למען שלמונים שמנים) חוזר ונתקל מצידו של כב' המותב בחומה בצורה וחיץ בינו לבין העד מצד אחד, ומצד שני כב' המותב חברו לשעבר לספסל הלימודים, מנהל עם העד "שיחות חולין", בהפסקות של חקירת העד עצמו.
  1. המערער עשה כמיטבו כדי לא למחות על המתרחש, הוא לא ידע למה לצפות מצידו של כב' המותב. הטיפול הרפואי האינטנסיבי על בסיס יום יומי שעובר המערער פוגע כאמור בכושר תפקודו, מצב שנוצל עד תום כלפיו. תחושת הפחד בסיטואציה המתוארת הייתה ממשית. מצד אחד ההחלטות שקדמו לישיבה, מצד שני תחילת הדיון כאשר כבר בתחילת הדיון כאשר ביקש המערער לומר את דברו, נבלם ברוגז ע"י כב' המותב כפי שעולה משמיעת התקליטור ומהתמליל.
  1. באולם הדיונים נכחו כאמור המשיבים ביתם ומספר ב"כ המשיבים. הדברים אשר הוטחו כלפיי המערער פעם אחר פעם בקול פוגעני, חסר סבלנות זכו מפעם לפעם בקולות עידוד, צחקוק ושביעות רצון מצד הנוכחים. תחושת המערער הייתה התנהגותו של כב' המותב הושפעה בין השאר מהרצון לשאת חן בעיניי הנוכחים.
  1. אין ספק שלו היו המערערים מיוצגים, התרחשות שכזו בין כתלי בית המשפט לא הייתה מתרחשת.

הטענות לפסלות בטענה השלישית, בגינם מתבקש בית המשפט הנכבד לפסול את כב' המותב מלהמשיך לנהל את התיק בהן, מתקיימות בנסיבות המצוינות בסעיף 1 בהודעת הערעור. 

  1. טענה רביעית 

ישיבת ההוכחות הראשונה – פרוטוקול הדיון מיום 2.5.2010 

מבוא 

המערער  יצביע בטענה הרביעית, על התנהלותו העקבית של כב' המותב כנגדו ולא כמקרה בודד, במהלך כל הדיון, תוך כדי רמיסת זכויותיו של המערער לנהל הליך הוגן, שוויוני ואפילו לזכות כאשר התבקש, את עזרתו של כב' המותב.

כעולה מהמובא במקבץ, כב' המותב נהג כלפיי המערער במשוא פנים ממשי, חסם את המערער לנהל את חקירת שני עדי התביעה, גרם להפסקת חקירת עד תביעה 1 ע"י המערער וערער לחלוטין את בטחונו של המערער.

טענות הפסלות של המערער  כלפיי כב' המותב תוצגנה לגביי כל קטע במקבץ, בסופו, הלקוח מפרוטוקול הדיון מיום 2.5.2010. 

כללי – חשיבות שמיעת התקליטור 

קיימת חשיבות מרובה, להאזין להקלטת הדיון. האינטונציה המילולית, חיתוך הדיבור, ההשוואה בין גוון ורמת הקול בפנייה של כב' המותב כלפיי המערער לעומת כלפיי, עדי התביעה וב"כ המשיבים, מצביעים על משוא הפנים בו נהג כב' המותב כלפיי המערער. לצערו של המערער, ההקלטה והפרוטוקול אין ביכולתם להעביר את הבעות  פניו של כב' המותב ושפת הגוף שלו בהתאמה לנאמר, אך על נקלה ניתן לתאר מצבים אלו בהקשר, לאינטונציה המילולית, חיתוך הדיבור וההשוואה בין גוון רמת הקול בפנייה למערער לעומת הנוכחים האחרים. 

קריאת הפרוטוקול מעבירה את המסרים המילוליים בלבד, מנגד, שמיעת הדברים משמעותית בהבנת הבקשה לפסלות המותב, המושתתת על משוא פנים, חוסר סבלנות, היעדר אדיבות ומתינות, אי שוויוניות, ערעור בטחונו של המערער לנוכח טון הדיבור והאינטונאציה של כב' המותב כלפיו והתנהגותו של כב' המותב המושפעת מהרצון לשאת חן בעיניי הנוכחים.

התקליטור מצ"ב ומסומן כב' 

ישיבת ההוכחות ביום 2.5.2010 נערכה לפני החלטות כב' המותב על בקשת המערערים/הנתבעים לזמן עדים מטעמם. 

רקע מקדים לעדותו של עד התביעה 1  עו"ד יצחק בכר 

הסבר 

עד התביעה 1 עו"ד בכר שימש כעו"ד של המערערים במהלך שנים ארוכות לפני כניסת המשיבים ואחרים לשותפות עם המערערים באמצעות משיבה 1.

עו"ד בכר חצה את הקווים והפך להיות עו"ד של המשיבים "מתחת לאפו" של המערער ומשמש כעורך דינם בעניינים עסקיים רבים ואחרים גם עתה.

כחלק מתוכנית סדורה להקשות על המערערים ניהול הליך משפטי הוגן, העד עו"ד בכר לא הגיש תצהיר בטענות סרק.

המערערים הגישו תביעה כספית נגד עו"ד בכר בגין מעשיו, תביעה תלויה ועומדת.

בהמשך ל – 2 תלונות שהופנו לועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין כנגד עורך דין בכר התקבלו התשובות הבאות :

  1. הועד הודיע שהם ממתינים לתום הדיון המשפטי בתביעה שהגשנו נגדו, על מנת לשקול כיצד לנהוג בעניינו.
  2. בעניין אחר, הוגשה נגד עו"ד בכר תלונה ע"י ד"ר לימור זר גוטמן מומחית בתחום האתיקה, בגין התנהגות שאינה הולמת עו"ד. בעניין זה הודיעה ועדת האתיקה לעו"ד בכר שהיא גונזת את התלונה אחרי היסוס רב ומתרה בו בצורה קשה, שייזהר לא לשוב על התנהגותו המוחצנת הן כלפיי עורכי דין והן כלפיי אחרים שאם לא כן לא יהססו להעמידו לדין.

פרוטוקול הדיון מיום 2.5.2010 

פרוטוקול הדיון מיום 2.5.2010 מחזיק 193 עמ'.

על מנת לא להכביד על בית המשפט הנכבד, מצ"ב העמודים הרלבנטיים.

במידת הצורך, המערערים יעמידו לרשות בית המשפט הנכבד את כל הפרוטוקול ללא דיחוי. 

  1. קטע ראשון

עמ' 1 שורה 25 עד עמ' 2 שורה 8

מר גולדנברג:     אדוני, הייתי רוצה להגיד משהו לפני העדות שלו.

כב' השופט:       כן, בבקשה.

מר גולדנברג:     ראשית יושבים פה עדים באולם.

כב' השופט:       אם הם בעלי דין, אז גם אתם יושבים כאן באולם.

מר גולדנברג:     לא, אני מדבר על אדון מרצבך שאמור להעיד.

כב' השופט:       עד שאיננו בעל דין מתבקש לצאת.

מר גולדנברג:     עכשיו רציתי רק בכל אופן לציין משהו לגבי תובעת 1.

כב' השופט:       אנחנו היום לא שומעים,

מר גולדנברג:     לא, לגבי הנושא של הנוכחות שלה במתן העדות.

כב' השופט:       היא איננה צפויה להעיד והיא בעלת דין והיא זכאית להיות כאן. תודה רבה. מר בכר עו"ד שיהיה עד תביעה מס' 1 מוזהר…. 

מצ"ב ומסומן כג' 

הסבר 

כב' המותב לא אפשר למערער לטעון לגביי נוכחותה של המשיבה 1 אותה המערערים 1 – ו-2 ביקשו להעיד:

  • משיבה 1 בעלת המניות המרכזית בחברה לא הגישה תצהיר וסירבה לענות לשאלון. משיבה 1 התרצתה לענות לשאלון חלקי בהתערבות המותב הקודם בתיק.
  • המערערים ביקשו לזמן לעדות את המשיבה 1, וכב' המותב כבר בדקות הראשונות של הדיון קבע, "היא איננה צפויה להעיד".
  • המערערים ביקשו לזמן לעדות את ביתם של המשיבים גב' יעל רובנר לניאדו צימט שהייתה מעורבת בפעילות החברה ואף עבדה בה.
  • לאור תגובתו התקיפה של כב' המותב כלפיי המערער כפי שמתבטאת בשמיעת דברי המותב בתקליטור ובלימת השמעת טיעוניו של המערער לגביי נוכחות האנשים באולם, המערער המופתע וההמום, לא הספיק לטעון ולהתייחס לעובדה שביתם של המשיבים נוכחת גם היא באולם.
  • כב' המותב מדבר ברצף מילולי תקיף שאינו מאפשר למערער להשיב לאחר קביעתו "היא איננה צפויה להעיד…".
  • במהלך כל מתן העדויות של עדי התביעה נכחה כאמור באולם ביתם של המשיבים, מבלי כל התייחסות של כב' המותב ולו גם פנייה לבירור לזהותה, למרות שהדבר היה ברור למדי.
  • היה ברור שדעותיו של כב' המותב נעולות עוד לפני ישיבת ההוכחות הראשונה, כב' המותב לא אפשר למערער אפילו קמצוץ של השמעת טיעון, כב' המותב גילה מייד בפתחה של הישיבה (שהייתה כאמור הפגישה הראשונה של המערער עם כב' המותב), חוסר סבלנות, היעדר אדיבות, חוסר איפוק והשפיע באחת על בטחונו של המערער ועל יכולתו לנהל הליך הוגן למול כב' המותב. 

הטענות לפסלות בטענה הראשונה, בגינם מתבקש בית המשפט הנכבד לפסול את כב' המותב מלהמשיך לנהל את התיק בהן, מתקיימות בנסיבות המצוינות בסעיף 1 בהודעת הערעור. 

בהחלטתו של כב' המותב מיום 3.6.2010 בחר כב' המותב שלא להתייחס לטענתם זו של המערערים.

  1. קטע 2 – קטע ראשון מתוך 2

עמ' 3 שורה 20 עד עמ' 4 עד 9 

כב' המותב מאזין ברוב קשב לדבריו של עד התביעה עו"ד בכר, בכל הקשור להגשת תלונות של המערער כנגדו לועדת האתיקה.

בעורמה אופיינת, מיד בתחילת הדיון, העד מטמיע בקשה המכוונת לכאורה לעו"ד המשיבים. העד מבקש "הגנה משאלות" העלולות ליצור עילה למערער, לשלוח נגדו קובלנות נוספות ללשכת עורכי הדין.

הערתו זו של העד המתוחכם, מכוונת בראש ובראשונה לאוזניו של כב' המותב, הערה שמצליחה ליצור אצל כב' המותב דעה מגובשת שלילית מיידית כלפיי המערער בכל הקשור להגשת קובלנה בועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, כפי שנראה בהמשך ובכלל.

לפני שלושה שבועות התנהל סוף כל סוף הליך הראיות בתיק. אני נחקרתי ומר גולדנברג. והוא אישר בתצהירו שאין לו תלונות, הוא קיבל את השירות כולו כדבעי. לטענתו בגלל שביצעתי מעשים בניגוד לכללי האתיקה, דעתו בניגוד לועדת האתיקה ב-6 מקרים לפחות.

כב' השופט:       שקשורים לעניינים שאנחנו,

ת:                   קשורים. בוודאי.

כב' השופט:       לעניינים שלנו.

ת:                   לפחות מחציתם בעניינים שלנו, אם לא יותר מכך. בפירוש. הוא חושב שמגיע, אני צריך להחזיר את שכ"ט עבור השירות. אני הקדמתי את זה כדי לומר שאני פניתי ללשכה כשנתבקשתי להעיד. אני מעיד פה לאחר שהלשכה אישרה לי, אבל כשיש דברים שקשורים בפ.מ.ד. ומר גולדנברג אישית, לא קושרים במולטי מדיה כמולטי מדיה, אני מערער מעו"ד לינצר להיות זהיר בשאלות. סליחה על ההרצאה הארוכה. זה לגבי השאלה מה מהות הטיפול שנתתי. אלא אם מר גולדנברג יוותר על החיסיון ואני אומר זאת ברצון רב.

קטע שני מתוך 2 

עמ' 106 שורה 12 עד עמ' 108 שורה 27 

ש:                   אוקי. בסדר. אני רוצה לחזור להסכם המקבץ מ-5.2.98 שאתה היית שותף להכנתו, וייצגת לפחות את מולטי מדיה קיד באותו מועד. נכון?

ת:                   ממתי ההסכם?

ש:                   5.2.98.

ת:                   כן.

כב' השופט:       הסכם אומניבוס.

ת:                   אומניבוס, כן.

מר גולדנברג:     אדוני, אני מעדיף לתת את הגרסה בעברית. הגרסה הזו הוכנה ע"י חבר המתרגמים.

כב' השופט:       אני אוהב מתורגמנים מקצועיים.

מר גולדנברג:     לא, היא צורפה לתיק.

כב' השופט:       אבל איך שהוא ההסכם הוא הסכם שנערך באנגלית, ואנחנו נעבוד עליו.

מר גולדנברג:     אוקי. בסדר.

כב' השופט:       כי זה הדבר הנכון היחיד. כל היתר זה תרגום של אנשים שאני לא יודע אם התרגום שלהם הוא מדויק או לא.

מר גולדנברג:     אוקי. מאה אחוז. אז אני אפנה את ביהמ"ש ואת העד לסעיף 7 בהסכם.

כב' השופט:       איזה סעיף אדוני,

מר גולדנברג:     סעיף 8.

כב' השופט:       סעיף 8.

מר גולדנברג:     כן. סודיות ואי תחרות. אני קורא מהעברית ברשותך למרות הכול. אבל אני אתייחס לאנגלית כמה שאני יכול.

כב' השופט:       בסדר.

מר גולדנברג:     האם לפי הסעיף הזה מותר היה לך לייצג את התובע 2 החל מ-1998, מיום חתימת ההסכם? בעניינים שונים.

ת:                   תן לי לקרוא.

ש:                   תקרא את זה. רק לפני שבועיים חקרו אותך על זה.

ת:                   תן לי בבקשה לקרוא. לא חקרת אותי מעולם על ההסכם הזה.

ש:                   לא אני, עוה"ד שלי.

ת:                   גם לא.

ש:                   אוקי. אני תיכף אראה לך את הפרוטוקול, להקל עליך.

ת:                   התשובה היא כן, משלוש סיבות. ראשית כתוב …the confidence of the company each initial shareholder agrees that during the period beginning on the date … וכו'. מר גולדנברג, ה-initial shareholder לא היה דוד רובנר. זו הייתה,

ש:                   יש שמה עוד מינוחים.

ת:                   סליחה.

ש:                   יש שותף, מתווך, מציע.

ת:                   סליחה. סליחה.

כב' השופט:       בגלל זה אני כל כך אוהב תרגומים.

מר גולדנברג:     לא, זה כתוב לי בעברית.

כב' השופט:       אני יודע. אבל צריך לקרוא את ההקשר, ורצוי בשפת המקור.

מר גולדנברג:     אוקי.

ת:                   לכן ראשית התשובה היא כן. ה-initial shareholder לא היה דוד רובנר. שתיים, מולטי מדיה קיד מעולם לא פנתה אלי בשאלה. שלוש, ידעו, מר גולדנברג אישית ידע שאני שנתיים לאחר מכן לערך, זאת אומרת, מהאומניבוס, כן. בסביבות סוף 98', 99' זה שנה, נעזר בדוד רובנר בדברים שלא קשורים לחלוטין למולטי מדיה קיד. לחלוטין. ולכן אני אומר גם מולטי מדיה קיד מעולם לא באה בטענות. ארבע, ההסכם הזה מדבר על נותני השירותים המקצועיים, משום שמה שהדאיג אותם, אדוני, שבעלי המניות, לענייננו המהות זה מר גולדנברג ואחרים, לא יתקשרו עם המתכנתים, עם היועצים המקצועיים כדי לא לרוקן את החברה ממהות. מכל הסיבות האלה התשובה שלי היא כן.

ש:                   איפה בתביעות נגדך ובלשכת עורכי הדין פעם אחת הזכרת, כולל בפרוטוקול מלפני שבועיים, שאני ידעתי שנתת לו שירותים משפטיים?

כב' השופט:       סליחה, סליחה.

מר גולדנברג:     תענה לי. פעם אחת.

כב' השופט:       את השאלה הזאת אני פוסל. השאלה הזאת מיועדת לשמש את השואל בהליכים אחרים, ואני לא מוכן שישתמשו בזמן שלי לצורך זה. תודה. רק שאלות שנוגעות לתביעה הזאת. מספיק.

מר גולדנברג:     אני לא, אין לי יותר שאלות.

כב' השופט:       תודה רבה.

מצ"ב ומסומן כד'

  1. חקירת העד מטעם המשיבים מתייחסת לנשוא מהותי ביותר המתייחס לעובדה שעד התביעה שימש שנים רבות כעו"ד של המערערים ובסתר נתן שירותים משפטיים  למשיבים, בניגוד לכללי האתיקה וההסכמים בין הצדדים. נושא מהותי זה חשוב ביותר לגביי הפרת ההסכמים בין הצדדים ע"י המשיבים ובאמצעות אחרים.
  1. בקטע זה ניסה המערער שאינו מיוצג, לאמת את העד עו"ד בכר מול מסמכים שונים לרבות הסכם שהעד כעו"ד של המערערים עצמו היה שותף לעריכתו, בזמן שהוא עצמו שימש כעו"ד בלעדי של המערערים.
  1. עד התביעה עו"ד בכר, לראשונה בעדותו, משמיע גרסה שונה ומעוותת לגביי  הייצוג שלו את המשיבים. בכל ההליכים הקודמים, בתביעה נגדו, בעדות שמסר שבועות ספורים קודם בבית המשפט בת"א ובתשובותיו לועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, העד מעולם לא טען טענה שכזו:

 "מר גולדנברג אישית ידע שאני שנתיים לאחר מכן לערך, זאת אומרת, מהאומניבוס, כן.   

  בסביבות סוף 98', 99' זה שנה, נעזר בדוד רובנר בדברים שלא קשורים לחלוטין למולטי  

  מדיה קיד. לחלוטין". 

  1. שאלתו המתבקשת והלגיטימית של המערער העולה מעדותו של העד הופנתה אליו:

 "איפה בתביעות נגדך ובלשכת עורכי הדין פעם אחת הזכרת כולל בפרוטוקול מלפני  

 שבועיים, שאני ידעתי שנתת לו שירותים משפטיים ?"

שאלתו של המערער נחסמה בתוקפנות (הכרחי להקשיב) ע"י כב' המותב. ברור היה שכב'

המותב מוטה לרעת המערער וגיבש דעה קדומה כלפיי המערער, לרבות כתוצאה מדבריו

המכוונים של עד התביעה, בכל הקשור לתלונות שהוגשו כנגדו לועדת האתיקה על ידי

המערער.

  1. המערער זועזע, כב' המותב בהתנהגותו כרצף לכל מהלך הדיון ולהחלטותיו שנתן טרום הדיון, הגן על העד עו"ד בכר בנחרצות בחשיבה שתשובותיו של העד עלולות להכשיל אותו בהקשר לטענות המועלות כלפיו בכל הקשור לבעיות הייצוג שלו, בעיית הייצוג קשורה בקשר ישיר ועבות בתביעה הנוכחית והנה בעלת משקל לגביי קו ההגנה של המערערים.
  1. תגובתו התוקפנית של כב' המותב חסרת התקדים בחריפותה השפיעה קשות על המערער ובסיטואציה ובאווירה שנוצרה, המערער הפסיק בנקודה זו את חקירת העד, מבלי שהספיק למצות את כל הנושאים בהם קשור העד לבירור התביעה במישרין ובאופן בלעדי. מצב בריאותו של המערער השפיע עליו באחת, הוא נאלץ לעזוב את האולם ללא תגובת כב' המותב כאשר נתבע 3 החל בחקירתו של עד התביעה  1 מבלי שכב' המותב יזם "הפסקה קטנה". תגובת כב' המותב זכתה לקולות שביעות הרצון שהושמעו ע"י  המשיבים ואורחיהם.

קטע שני – טענות המערער לבקשת פסלות כנגד כב' המותב

דבריו והתנהגותו של כב' המותב בקטע המובא מבליטים את הדרישה לפסלות הנשענת בין השאר על הטענות הבאות:

  • התנהגותו, טון הדיבור והשתלחותו של כב' המותב באולם בית המשפט במערער בנקודה זו, ערערה את בטחונו של המערער וגרמה בפועל להפסקת חקירת העד.
  • דעותיו של כב' המותב נעולות עוד לפני ישיבת ההוכחות הראשונה כנגד המערער.
  • חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
  • חוסר יכולתו של כב' המותב לשפוט את המערערים באובייקטיביות.
  • חוסר יכולתו של כב' המותב להתייחס למערער בניטראליות.
  • חוסר נכונותו ופתיחותו של כב' המותב לתת למערער את האפשרות לשכנע את כב' המותב בצדקתו ולהציג את ענייניו מבלי לחסום אותו.
  • התנהגות כב' המותב כלפיי המערער מתבטאת בחוסר סבלנות בהיעדר אדיבות, איפוק, ריסון ומתינות.
  • נסיבות של ממש ש"מראית פני הצדק", אינם נראים בהתנהלות כב' המותב מול המערערים.
  • נסיבות של ממש שיש בהן כדי התנהגות שהושפעה מהרצון לשאת חן בעיניי הנוכחים.
  1. קטע שלישי 

עמ' 90 שורה 27 עד עמ' 92 שורה 4

ש:                   איפה הייתה נקודת ההשקה שלך עם רו"ח הרפז בדברים שלא קשורים אלי? למה רו"ח הרפז בכלל הכיר לי אותך?

ת:                   זה לא עניינך.

ש:                   לא, סליחה אדוני, זה קשור אחר כך להמשך העבודה. רו"ח הרפז היה רו"ח של מולטי מדיה קיד.

ת:                   רו"ח הרפז הוא חבר וכל ההיכרות שלי איתו, חברות משנים. למעלה מ-30 שנים. אז זה לא רלוונטי.

ש:                   אתם קשורים הייתם לחברת רייכר תעשיות שפשטה את הרגל?

ת:                   זה לא קשור. זה לא קשור. אני לא הייתי קשור איתו. זה לא רלוונטי.

ש:                   לא, אני שואל אם כן או לא.

ת:                   אני אומר לך זה לא רלוונטי.

ש:                   לא רלוונטי. האם אתה במסגרת שירותי המשפט שלך לחברת רייכר תעשיות נתפסת כשאתה מעלים הכנסות, וביקשת ממני שאני באמצעות קשריי אסדר לך קשר במס הכנסה לתשלום כופר?

ת:                   לא היה,

עו"ד לינצר:     סליחה, סליחה. אני מתנגד.

מר גולדנברג:    אותי מכפישים ב-30, 40 עמודים בכל מסמך. אני רוצה להראות את האדם מה הרקע גם. אתם מגישים מסמכים משהייתי ילד בגן.

כב' השופט:      מר גולדנברג, טוב, קודם כל קצת נסחפנו גם עם התיאור הזה. אני לא חושב שהגענו לתקופת ילדותו של אדוני. שנית, אדוני גם שוכח קצת את ההבדל בין בעל דין למי שאיננו בעל דין.

עו"ד לינצר:     זה לא רלוונטי, אדוני.

מר גולדנברג:    זה מאוד רלוונטי למערכת היחסים בינינו, מאיפה זה התחיל. יש הסתרה.

כב' השופט:      אני רוצה לומר שבכלל לא מעניין מאיפה זה התחיל, מעניין רק מה שמעניין לצורך התביעה הזו. יש בפני כתב תביעה, יש בפני כתבי הגנה. וכל השאר האמת לא מעניין בכלל. 

מצ"ב ומסומן כה' 

הפליית המערער ע"י כב' המותב

כבר בפתיחת עדותו הראשית של העד עו"ד בכר, החל מעמ' 2 שורה 14  עד עמ' 4 שורה 9 לפרוטוקול, מתאר עד התביעה מנקודת ראותו הסובייקטיבית, את מערכת היחסים עם המערער ללא כל הפרעה מצידו של כב' המותב. כאשר המערער חוקר את העד על עניין זה ממש, מונע ממנו כב' המותב לעשות כן בטענה : "כב' השופט:       אני רוצה לומר שבכלל לא מעניין מאיפה זה התחיל, מעניין רק מה שמעניין לצורך התביעה הזו. יש בפני כתב תביעה, יש בפני כתבי הגנה. וכל השאר האמת לא מעניין בכלל". 

מצ"ב הקטע מעדות ראשית של עו"ד בכר המתייחס למערכת היחסים עם המערער הפותח את עדותו. 

עמ' 2 משורה 14 עד עמ' 4 שורה 9

העד, עו"ד יצחק בכר, מוזהר כחוק ומשיב לעו"ד לינצר בחקירה ראשית:

עו"ד לינצר:     עו"ד בכר, מתי הכרת ובאיזה נסיבות הכרת את הנתבע 1, מר גולדנברג.

ת:                   את מר גולדנברג הכרתי בסביבות שנת 93', 94', כשעוה"ד שלו שהוא ידיד שלי הפנה אותנו, הפגיש אותנו כדי שאני אתן שירות משפטי.

ש:                   מה טיב הקשרים ביניכם היו מאז?

ת:                   טיב הקשרים היו כך במירבם מקצועיים. כפי שאצלי נהוג לא אחת עם לקוח על פני שנים, אז נוצרים מערכות של פגישה חברית כזאת או אחרת. אני זוכר שהוא היה מוזמן אלי לבריתה של בת הזקונים שלי. סדר גודל. אבל לא חברים אם אתה חותר לזה שיוצאים ומבלים. בפירוש לא.

ש:                   במשך כמה שנים נתת שירותים משפטיים למר גולדנברג או לחברות של מר גולדנברג, ומה מהות השירותים המשפטיים שנתת.

ת:                   למר גולדנברג נתתי שירות משפטי אחד בשנת 2000. לחברת פ.מ.ד. שירות משפטי שוטף בשנים 95'-97'. לאחר מכן בשניים או שלושה תיקים נקודתיים למולטי מדיה קיד, משנת 97' עד 2000.

לגבי מהותם אני רוצה להסביר. אדוני, עד שנת 2000 המערכת שביני לבין מה גולדנברג הייתה תקינה, עבודה שוטפת. בעקבות האירוע ולטענתי, ועל זה מתנהל הליך, אם אדוני ישאל אני ארחיב, התחלתי לבדוק את הדברים עם המפרק. הדבר היה לצנימים בעיניו של מר גולדנברג. מאותה תקופה על פרק זמן של כ-4 שנים הוא הגיש נגדי 6 תלונות ללשכת עוה"ד. כולן נגנזו. גם מר טוראל הגיש תלונה אחת שגם היא נגנזה. יש לזה קשר לתשובה שאני מיד אתן.

השופט עדי אזר המנוח דחה בקשה לפסק דין הצהרתי שהוא ביקש לעקוף את כל החלטות ועדות האתיקה. כתוצאה היא הגיש, תיקן את אותה תביעה שהייתה אחת לאחת כולה רק צו הצהרתי שהפרת את כללי האתיקה. הוא תיקן והוסיף סעד נזיקי, זה היה בשנת 93' למיטב זכרוני, כעילה לתבוע אותי על שירותים שנתתי לו בתקופות 95'-97' וגם לחברת פ.מ.ד. וגם לאחר מכן.

לפני שלושה שבועות התנהל סוף כל סוף הליך הראיות בתיק. אני נחקרתי ומר גולדנברג. והוא אישר בתצהירו שאין לו תלונות, הוא קיבל את השירות כולו כדבעי. לטענתו בגלל שביצעתי מעשים בניגוד לכללי האתיקה, דעתו בניגוד לועדת האתיקה ב-6 מקרים לפחות.

כב' השופט:      שקשורים לעניינים שאנחנו,

ת:                   קשורים. בוודאי.

כב' השופט:      לעניינים שלנו.

ת:                   לפחות מחציתם בעניינים שלנו, אם לא יותר מכך. בפירוש. הוא חושב שמגיע, אני צריך להחזיר את שכ"ט עבור השירות. אני הקדמתי את זה כדי לומר שאני פניתי ללשכה כשנתבקשתי להעיד. אני מעיד פה לאחר שהלשכה אישרה לי, אבל כשיש דברים שקשורים בפ.מ.ד. ומר גולדנברג אישית, לא קושרים במולטי מדיה כמולטי מדיה, אני מבקש מעו"ד לינצר להיות זהיר בשאלות. סליחה על ההרצאה הארוכה. זה לגבי השאלה מה מהות הטיפול שנתתי. אלא אם מר גולדנברג יוותר על החיסיון ואני אומר זאת ברצון רב. 

מצ"ב ומסומן כו' 

התנהגותו המפלה של כב' המותב גרמה למערער תחושת קיפוח קשה ולא אפשרה לו להמשיך בחקירת העד בפרק חשוב ומהותי הקשור בשמיעת התביעה, מנגד קיבעה את עדותו של העד להשתלשלות האירועים כפי שבחר להציג, ללא יכולת סתירה ע"י המערער. 

התבטאות כב' המותב כלפיי המערער

הערתו של כב' המותב כלפיי המערער: "אדוני גם שוכח קצת את ההבדל בין בעל דין למי שאיננו בעל דין". 

הערתו זו של כב' המותב כלפיי המערער, התקבלה והוטמעה אצל המערער, כהערה קשה המקבעת את גישתו של כב' המותב, לפיה המערער נתבע אשר זכויותיו מצומצמות ומוגבלות גם כאשר הוא חוקר את עד התביעה, חקירה עניינית שחלקה עולה כאמור מעדותו של העד מעדותו בתחילת הישיבה. הערתו של כב' המותב, ערערה יותר את בטחונו של המערער, בהמשך חקירתו את עד התביעה 1 ועד התביעה 2. 

אין ספק שהערה פוגענית שכזו לא הייתה נאמרת כלפיי עו"ד שהיה מייצג את המערערים. כב' המותב כלל לא העניק יחס למערער כמי שזכאי לזכויות כלשהן במהלך הדיון. 

הטענות לפסלות בקטע השלישי, בגינם מתבקש בית המשפט הנכבד לפסול את כב' המותב מלהמשיך לנהל את התיק בהן, מתקיימות בנסיבות המצוינות בסעיף 1 בהודעת הערעור. 

בהחלטתו של כב' המותב מיום 3.6.2010 בחר כב' המותב שלא להתייחס ישירות ועניינית לטענתם זו של המערערים.

  1. קטע רביעי 

עמ' 75 שורה 25 עד עמ' 77 שורה 19

ש:                   מתי נמחקה סקופ ממסחר בנאסד"ק?

ת:                   אז אתה לפחות מאשר שבאמת היו בעיות כלכליות. אני לא יודע מתי היא נמחקה.

ש:                   זאת אומרת ההסכם לא יצא לפועל למרות שהוא נחתם ופורסם.

ת:                   אני לא אמרתי לך,

ש:                   אני שואל. אני שואל.

ת:                   שהוא נחתם.

ש:                   אני שואל.

כב' השופט:       רק רגע. מר גולדנברג, הנקודה הזו מיצתה את עצמה עד לעייפה. אדוני מנסה ארבע פעמים רצופות להציע לעד את התזה שההסכם נחתם, וארבע פעמים רצופות העד אומר בעותק היחיד שהראית לי אני לא רואה שסקופ חתומה. אז מה, אדוני חושב שאם אדוני ישאל עשר פעמים מישהו יכשל בלשונו?

מר גולדנברג:     לא. לא זאת כוונתי.

כב' השופט:       אז לא לשאול שאלה יותר מפעם אחת.

מר גולדנברג:     אוקי. זכור לך מתי סקופ נמחקה ממסחר?

ת:                   בפירוש לא.

ש:                   אוקי. אז אני אצרף מסמך שכבר צורף גם.

ת:                   לא דרכי.

כב' השופט:       סליחה, במה זה מתקשר לעד או במחילה לתיק? אנחנו מפליגים.

מר גולדנברג:     אדוני, הוסתרו פה בתיק פרטים שקשורים לשלבים, הוא הזכיר את זה בצורה מאוד מינורית, שהיו עוד שני מיזוגים. המיזוגים האלה,

כב' השופט:       שלא יצאו לפועל.

מר גולדנברג:     לא רק שלא יצאו, הניעו את עו"ד בכר לומר את מה שהוא אמר בפרוטוקול שהצגתי לו בתחילת החקירה. שעו"ד בכר עצמו בא בטענות לתובעים שהעסקה לא צלחה. זה אותו הסכם, אדוני. זה אותו מועד.

כב' השופט:       ובמה זה משרת את בירור התביעה? התשובה היא שזה לא.

מר גולדנברג:     זה בהחלט כן.

כב' השופט:       לא.

מר גולדנברג:     מדוע?

כב' השופט:       כי קראתי, והבילוי שלי כל חמישי בלילה ושישי עד הצהרים היה לקרוא את כתבי הטענות בתיק הזה על נספחיהם. ואני באמת, מלבד זה שהשם סקופ מופיע שם בכתבי הטענות של אדוני, אני לא רואה מה היא עושה פה.

מר גולדנברג:     טוב. אז אני נאלץ לא להציג את המסמך. אני רוצה להפנות אותך לתצהיר של מר מרצבך שאמור להעיד גם במשפט. תסתכל בבקשה בתצהיר שלו בסעיף 37. לתצהיר של מר מרצבך, הוא תצהיר קצר מאוד.

כב' השופט:       יחסית לרוב התצהירים בתיק, כן.

מר גולדנברג:     כשתהיה מוכן, אני רוצה לקרוא,

ת:                   איזה סעיף?

כב' השופט:       37.

מר גולדנברג:     הוא קצר,

כב' השופט:       אין צורך להקריא.

מצ"ב ומסומן כז'

כב' המותב מגלה חוסר סבלנות בולטת כלפיי ניסיונותיו של המערער להוציא תשובות מפיו של העד. כב' המותב ולו פעם אחת, לא העיר לעד שאינו משיב במישרין לשאלות שנשאל אלא בוחר פעם נוספת לחסום את המערער מגילוי האמת. צורת הביטוי כפי שנשמעת בהקלטה מזלזלת ופוגענית.

בהערת שוליים מבלי לפגוע בטענות הפסלות, יאמר, סוגיית חברת סקופ, הנה אבן בסיס משמעותית ביותר במרקם מערכת היחסים בין הצדדים וקשורה במישרין ובצורה הדוקה ביותר למחלוקות בין הצדדים.

כב' המותב נוהג כלפיי המערער בחוסר שיווניות, חוסר סבלנות ומתינות ואי מתן זכות למערער להוכיח את טענותיו, כאשר אינו מאפשר לחקור את העד שאלות משמעותיות לגביי עסקת המיזוג הראשונה שהבשילה לפני כניסת המשיבים ושותפיהם לחברה של המערערים, עסקה שהמשיבים הובילו ובכך משמיט מהמערערים את היכולת להוכיח את טענותיהם כלפיי התביעה הזדונית שהוגשה נגדם.

כב' השופט:       רק רגע. מר גולדנברג, הנקודה הזו מיצתה את עצמה עד לעייפה. אדוני מנסה ארבע פעמים רצופות להציע לעד את התזה שההסכם נחתם, וארבע פעמים רצופות העד אומר בעותק היחיד שהראית לי אני לא רואה שסקופ חתומה. אז מה, אדוני חושב שאם אדוני ישאל עשר פעמים מישהו יכשל בלשונו?

כאשר המערער מבקש להקריא קטע מתצהיר, על מנת להבהיר את הסוגיה ממנה מנסה העד להימנע מלהעיד כב' המותב יוצא לעזרתו ומתנגד להקראה. כב' המותב חוסם את המערער בכל דרך על מנת למנוע ממנו לנהל חקירה כנדרש ולחשוף את האמת.

עובדתית כב' המותב לא אפשר למערער לחקור כנדרש את העד והתקבל הרושם שכב' המותב מגן על העד ועומד לימינו במהלך חקירתו אשר הופסקה על ידי המערער לנוכח האירועים המתוארים. המערער ציפה שכב' המותב יעיר ולו פעם אחת לעד המתוחכם, עו"ד מנוסה במקצועו, שיפסיק להתחמק מלתת תשובות לא ענייניות לשאלותיו של המערער, במקום זה בחר כב' המותב פעם אחר פעם לקנטר את המערער ולנהוג כלפיו בחוסר אובייקטיביות בולטת. 

קיימת חשיבות להאזין לטון הדברים שהדברים נאמרים בהקלטת הדיון.

הטענות לפסלות בקטע הרביעי, בגינם מתבקש בית המשפט הנכבד לפסול את כב' המותב מלהמשיך לנהל את התיק בהן, מתקיימות בנסיבות המצוינות בסעיף 1 בהודעת הערעור.

  1. קטע חמישי 

עמ' 54 שורה 14 עד עמ' 55 שורה 6

ש:                   כאשר אתה עורך הסכם והנאמנים שלך זה כל בעלי המניות,

זה כבר לא רק גולדנברג, בין שני צדדים, אתה בודק מי

הצד השני של החברה שמתחייב במאות אלפי דולרים על

הסכמים?

ת:                   בדרך כלל כן, אלא אם כן המנכ"ל שזה היית אתה, מר

גולדנברג, הורית לי לא להיכנס להסכם, לא לבדוק אותו,

אמרת אני מכיר את הצדדים, זו חברה שאני עובד איתה,

אתה רק, ואתם מקשים לפעמים, אתה עושה את זה.

הראיה,

ש:                   בינינו,

ת:                   סליחה. מעולם לא פגשתי את דורון טוראל בעסקאות האלה.

ש:                   לא דיברתי על דורון.

ת:                   סליחה.

ש:                   לא דיברתי על דורון.

ת:                   מעולם לא אפשרת לי, אתה הובלת את זה. אתה צודק הצלחת.

ש:                   אני שואל פעם נוספת, הנאמנות שלך כעו"ד לכל בעלי המניות אחרי,

כב' השופט:      מר גולדנברג, אני חושש שאין טעם בחזרה על השאלה מפני שהיא כבר נענתה. עכשיו אדוני עוסק בלהתווכח עם העד,

מר גולדנברג:    בסדר. אני לא מתווכח.

כב' השופט:      כן.

מצ"ב ומסומן כח'

פעם נוספת כב' המותב משמש לעזר לעו"ד בכר המנוסה, להימנע מלתת תשובות ענייניות לשאלותיו של המערער.

כב' המותב אינו מוצא לנכון מסיבותיו וממניעיו לפנות לעד ולבקש ממנו לתת תשובה פשוטה לשאלה ממוקדת.

הערתו של כב' המותב כלפיי המערער אשר אינה מדויקת, אך לא  בכך אנו עוסקים, סגנונה והתוכן הטמון בהערה מונעים חקירה הוגנת ומאותתים לעד איתותים שאינם במקומם. העד מסרב לענות לשאלה מהותית ועקרונית : "נאמנות עורך הדין לבעלי המניות בחברה". הטענות לפסלות בקטע החמישי, בגינם מתבקש בית המשפט הנכבד לפסול את כב' המותב מלהמשיך לנהל את התיק בהן, מתקיימות בנסיבות המצוינות בסעיף 1 בהודעת הערעור.

  1. קטע שישי 

עמ' 87 שורה 16 עד עמ' 88 שורה 6

ש:                   האם מסמך 7.3 הוא מסמך המתאר את שוויה של חברת מולטי מדיה לפני המיזוג?

ת:                   אינני יודע. תשאל את אבידור אבני.

ש:                   אוקי. אני שמח שזה יירשם. בגלל זה אני רוצה להזמין אותו לעדות. אבל אני בכל אופן אתן נתון שלפי חישוב שמרני שלו בסעיף קטן ד' שווי החברה למועד הגשת המסמך למס הכנסה עמד בין 3,7 מיליון דולר ל-4,6 מיליון דולר. זכור לך הנתון הזה ממסמך אחר שהוצאת,

ת:                   מר גולדנברג,

ש:                   תן לי לסיים את השאלה.

ת:                   כשמציגים מסמכים כוזבים ושקריים, כמו מסמך עדי עד, כמו מסמכים הילטק,

ש:                   אדוני, אני מבקש לומר לפרוטוקול שאני מתקשה שבימ"ש לא יעיר לעד שהוא עונה לי על דברים שאינם קשורים לשאלה. עדי עד,

כב' השופט:      מר גולדנברג, גם השאלות לא קשורות. זה בסדר.

מר גולדנברג:    אוקי.

כב' השופט:      זה מתקזז. יש לאדוני עוד חקירה נגדית ארוכה לעד הזה? 

מצ"ב ומסומן כט' 

ביאור ומיקוד לקטע 

בקשת המערער מכב' המותב : 

אדוני, אני מבקש לומר לפרוטוקול שאני מתקשה שבימ"ש לא יעיר לעד שהוא עונה לי על דברים שאינם קשורים לשאלה. עדי עד, כב' המותב במקום לתת מענה מתבקש לבקשתו של המערער, עוקץ כב' המותב את המערער על מנת לרצות את העד והנוכחים באולם ומערער את בטחונו של המערער במהלך חקירתו את העד עו"ד בכר.

תשובת כב' המותב :

מר גולדנברג, גם השאלות לא קשורות. זה בסדר. 

משפט זה נאמר בזלזול בוטה כלפיי המערער כפי שעולה מההקלטה.

כב' המותב אינו מרפה וממשיך להטיח:

כב' השופט:      זה מתקזז. יש לאדוני עוד חקירה נגדית ארוכה לעד הזה?

אין ספק שלו כב' המותב היה מתייחס למערער "כעו"ד בל כורחו" לא היה עונה בלשון מזלזלת הבאה לידי ביטוי חריף יותר בשמיעת ההקלטה.

  1. הטענות לפסלות בקטע השישי, בגינם מתבקש בית המשפט הנכבד לפסול את כב' המותב מלהמשיך לנהל את התיק בהן, מתקיימות בנסיבות המצוינות בסעיף 1 בהודעת הערעור. 
  1. קטע שביעי 

עמ' 93 שורה 5 עד שורה 26

ש:                   אני שואל אם אתה מסרת את המסמך הזה.

ת:                   אני לא מסרתי לו.

ש:                   לא מסרת.

ת:                   מסמכים בתיק שמר רובנר הגיע אליו בין כבעל מניות, בין כמשקיע, בין כצ'רמן או בין לבקשתו באיזשהו הליך קודם להשקעה.

ש:                   ברשימת המסמכים שמר רובנר העביר אליך בבקשה לדיו דיליג'נס, בדיקת הנאותות, המסמך הזה מופיע?

ת:                   אין לי את הרשימה. תראה לי אותה. אני לא זוכר את הרשימה. אתה מנסה לבחון את זכרוני לפרטים קטנים. אני בטוח שמר רובנר הגיע לזה בכוחות עצמו. וטוב שאנחנו רואים באמת איך שיטת העבודה שלך, כפי שטענתי.

ש:                   אנחנו עוד נדבר על שיטות. לי לא נותנים לדבר על שיטות.

כב' השופט:      אדוני עוד יעיד.

מר גולדנברג:    בסדר.

כב' השופט:      בוא נזכור את זה.

מר גולדנברג:    שמה?

כב' השופט:      בוא נזכור כאדוני יעיד. הרי אדוני לא מעיד עכשיו.

מר גולדנברג:    לא. נכון. אני רק שואל.

כב' השופט:      אדוני גם הגיש תצהיר ארוך ומפורט, שבו כתב כל מה שחשב שצריך, כולל דברים שהם בעליל לא רלוונטיים שאסרתי גם את פרסומם מטעם זה.

מצ"ב ומסומן ל'

כב' המותב מונע מהמערער לנהל חקירה של העד.

ניסיונו של המערער להוציא את האמת, מהעד אשר שימש כעו"ד מוביל של המערערים בכל המהלכים בין הצדדים לתביעה, עו"ד של החברה בארץ ובחו"ל ושל המשיבים בהסתר, נתקלת בדברי פתלתלות של העד, המסרב לענות לשאלותיו של המערער. במקום בו מצופה שכב' המותב יעיר לעד, בוחר שוב פעם כב' המותב להעיר דווקא למערער ולגרום להפסקת הנקודה בחקירה, בהערה שאינה קשורה כלל לעניין, שכל מטרתה מציאת חן בעיניי הנוכחים וערעור בטחונו של המערער: 

כב' השופט:      אדוני גם הגיש תצהיר ארוך ומפורט, שבו כתב כל מה שחשב שצריך, כולל דברים שהם בעליל לא רלוונטיים שאסרתי גם את פרסומם מטעם זה. 

הטענות לפסלות בקטע השישי, בגינם מתבקש בית המשפט הנכבד לפסול את כב' המותב מלהמשיך לנהל את התיק בהן, מתקיימות בנסיבות המצוינות בסעיף 1 בהודעת הערעור. 

  1. קטע שמיני 

עמ' 101 שורה 25 עד עמ' 102 שורה 25

ש:                   באיזה מעמד פנית למפרק החברה עם כל המכתבים, באיזה מעמד הצגת את עצמך מול מפרק החברה שהלכת לעזור לו, לגלות את האמת.

ת:                   כעו"ד מטעם החברה בארה"ב שביקשה ממני לפעול בארץ ולהתנגד למכירה הנוראית הזאת של 310 אלף דולר.

ש:                   אני שואל האם היית בכובע של עו"ד? בכל המסמכים אתה מציין אני עו"ד של מולטי מדיה קיד אינק. נכון או לא נכון?

ת:                   בארץ. שים לב.

ש:                   מולטי מדיה קיד אינק זה רק ארה"ב.

ת:                   לא, אתה כנראה לא מבין. כנראה אתה לא מבין.

כב' השופט:      מר גולדנברג, סליחה,

מר גולדנברג:    החברה הייתה בפירוק.

כב' השופט:      השאלה ברורה, כך גם התשובה. הזירה להתווכח עם העד היא בסיכומים. עכשיו נתקדם.

מר גולדנברג:    האם במועד הגשת המכתבים למפרק היה לך מעמד של עו"ד בחברה לפירוק? יכולת להגיש בקשות  בחברה מפירוק.

ת:                   סליחה.

ש:                   זה מה שאני שואל.

ת:                   סליחה, כשהיה כבר מפרק יש מפרק. אני לא הועסקתי, נותק כל מגע ביני לבין החברה.

ש:                   אז כל המכתבים אחרי הפירוק הגשת בתור מולטי מדיה קיד אינק, לא ישראל.

ת:                   כעו"ד ישראלי שנתבקש ע"י מולטי מדיה קיד אינק להגיש בקשות בארץ.

כב' השופט:      מיצינו את הנקודה הזאת ולא אתיר לשאול עליה יותר.

מר גולדנברג:    אוקי. מולטי מדיה קיד אינק  היא חברה שעדיין קיימת בארה"ב?

ת:                   אני לא יודע. 

מצ"ב ומסומן לא' 

כב' המותב מונע מהמערער לנהל חקירה של העד.

ניסיונו של המערער להוציא את האמת, מהעד אשר שימש כעו"ד מוביל של המערערים בכל המהלכים בין הצדדים לתביעה, עו"ד של החברה בארץ ובחו"ל ושל המשיבים בהסתר, נתקלת בדברי פתלתלות של העד, המסרב לענות לשאלותיו של המערער. במקום בו מצופה שכב' המותב יעיר לעד, בוחר שוב פעם כב' המותב להעיר דווקא למערער ולגרום להפסקת הנקודה בחקירה מהותית ביותר הקשורה לבירור הטענות בתביעה. העד טיפל במישרין בנושא הנחקר ושוב כב' המותב חוסם את המערער מלהמשיך ולהגיע לחקר האמת.

הטענות לפסלות בקטע הרביעי, בגינם מתבקש בית המשפט הנכבד לפסול את כב' המותב מלהמשיך לנהל את התיק בהן, מתקיימות בנסיבות המצוינות בסעיף 1 בהודעת הערעור. 

  1. קטע תשיעי 

עמ' 105 שורה 6 עד עמ' 106 שורה 5 

ש:                   גב' הברפלד החזיקה מניות?

ת:                   הברפלד כן.

ש:                   גב' בודנר?

ת:                   כן.

ש:                   עמותת עזר מציון החזיקה מניות? אתה מחזיק רשימה.

ת:                   אנחנו מדברים על תקופת הסכם המיזוג. עזר מציון כן, 10.75.

ש:                   האם הרב כצוף מישיבת אש התורה החזיק מניות?

ת:                   הרב, איזה רב?

ש:                   כצוף. החזיק מניות?

ת:                   אני אסתכל ואומר לך. אני רואה פה אליזבט קרספו, אם לזו כוונתך.

ש:                   לא. הרב כצוף מישיבת או ישיבת אש התורה. זה כל פעם במסווה אחר.

עו"ד לינצר:     תפנה אותו, חבל על הזמן.

מר גולדנברג:    לא, הוא מחזיק את הרשימה. הוא הפנה אותי לרשימה, לא אני. יש לו מסמכים.

כב' השופט:      אני רק מתקשה לראות מה מעניין אותי מי היו בעלי המניות במולטי מדיה קיד אינק,

מר גולדנברג:    לא, יש בחברה הזו נכסים שלא הביאו אותם לארץ, אדוני.

כב' השופט:      יכול להיות. אדוני לא הגיש תביעה למיטב זכרוני.

מר גולדנברג:    הגשתי.

כב' השופט:      לא בפני, נכון?

מר גולדנברג:    לא, היא עדיין לא בפניך.

כב' השופט:      אז בהצלחה, אנחנו לא ננהל אותה כאן.

מר גולדנברג:    לא, אני לא מנהל אותה.

כב' השופט:      אדוני ינהל אותה היכן שהיא מתנהלת.

מצ"ב ומסומן לב'

כב' המותב מונע מהמערער לנהל חקירה של העד.

התנהלותו המעליבה של כב' המותב כלפיי המערער נמשכת לאורך כל החקירה. בכל הזדמנות כב' המותב אינו חדל לעלוב במערער בכל עניין.

גם כאשר המערער חוקר את העד על מסמכים שהוא הציג בפני בית המשפט כ' המותב מונע מהמערער את ניהול החקירה.

 

לכל אורכו של הערעור לפסלות, המערער אינו מלין על תוכן הדברים, ידיעותיו של כב' המותב  ולגופם של דברים, במקרה זה המערער חייב להתייחס להערתו של כב' המותב : "אני רק מתקשה לראות מה מעניין אותי מי היו בעלי המניות במולטימדיה קיד אינק". 

הערתו של כב' המותב בעניין חברת מולטימדיה קיד אינק, תמוהה, התביעה עוסקת במישרין בחברת מולטימדיה קיד אינק בה היו שותפים המשיבים המערערים ואחרים. בכתבי בית הדין אשר הוגשו ע"י המערערים, מצורפים הסברים ומסמכים לרוב, המצביעים על העובדה שהמשיבים חילקו מניות בחברת מולטימדיה קיד אינק למקורביהם, לרבות למוסדות דת בארץ ובעולם,  עובדה שנחקרה ע"י מוסדות הרשות לניירות ערך בארה"ב, נסד"ק , בין השאר בחשד להלבנת הון. העד שימש כעו"ד של החברה והמשיבים והיה אחראי וביצע בין השאר את חלוקת המניות המצוינת. חקירה זו הופסקה לאחר שהמשיבים דאגו למחוק את המניה ממסחר וולונטרית ובכך גרמו להפסקת החקירה כנגדם. 

התייחסות כב' המותב לנקודה זו כפי שמוצגת, מצביעה בצורה בולטת שדעותיו של כב' המותב נעולות, כב' המותב נוהג כלפיי המערער בחוסר אובייקטיביות ושיווניות, וכב' המותב נוהג כלפיי המערער במשוא פנים וקוטע את חקירתו של העד שיכול להצביע יותר מכל אחד על הסיבות האמיתיות שהביאו להתמוטטות החברה.

חוסר סבלנותו וסגנון דבריו הבוטים והמעליבים כלפיי המערער  עולה כדוגמא בתשובת כב' המותב למערער בסוף הקטע המצ"ב. שמיעת הקטע משלימה את התמונה.

כב' השופט:     אדוני ינהל אותה היכן שהיא מתנהלת.

רצף הפגיעות במערער בכל צעד, הופך את הישיבה לבלתי אפשרית למערערים, לפגיעה קשה בביטחונם וביכולותיהם כל זאת שבאולם נוכחים, אותם אלו שזכו לנהל עם כב' המותב "שיחות חולין" בהפסקות, המעודדים בקולות צחוק ועידוד את תגובותיו של כב' המותב, כמובן ללא כל הערה מצידו של כב' המותב.

הטענות לפסלות בקטע התשיעי, בגינם מתבקש בית המשפט הנכבד לפסול את כב' המותב מלהמשיך לנהל את התיק בהן, מתקיימות בנסיבות המצוינות בסעיף 1 בהודעת הערעור. 

  1. קטע עשירי 

עמ' 90 שורה 9 עד שורה 15 

ואם ההסכם עם אדיו סופט היה מ-96' ויש את כל

ההתכתבויות עם אפרתי מ-96', אתה תחזור בך?

ת:                   96' נחתם הסכם אדיו סופט מול מולטי מדיה קיד.

ש:                   לא, אני מדבר על אפרתי. אתה תוכל להמציא לבימ"ש

הסכם מ-93' שאתה ייצגת אותי?

כב' השופט:      אנחנו לא עושים עכשיו גילוי מסמכים. התיק הזה כבר היה

בקדם משפט.

מצ"ב ומסומן לג'

כב' המותב בצורה עקבית אינו מאפשר למערער לחקור את העד בצורה נאותה ומלאה. הערתו של כב' המותב לגביי המסמכים אינה במקומה, גילוי המסמכים, נעשה למול המשיבים ולא למול העד.

מסמכים רבים שהתבקשו ע"י המערערים לא גולו ע"י המשיבים.

שאלת המערער התמקדה במסמך מסוים, לתקופה בה ייצג העד עו"ד בכר את המערערים בצורה בלעדית.

הטענות לפסלות בקטע העשירי, בגינם מתבקש בית המשפט הנכבד לפסול את כב' המותב מלהמשיך לנהל את התיק בהן, מתקיימות בנסיבות המצוינות בסעיף 1 בהודעת הערעור. 

  1. קטע אחד עשר 

עמ' 72 שורה 10 עד שורה 20

מר גולדנברג:     אני ביקשתי ממך להמציא לישיבה היום את ספרי ההתחשבנויות עם מולטי מדיה קיד, כי הבאת אני רואה חוזים,

כב' השופט:       סליחה, אני רק רוצה להסביר משהו, מר גולדנברג. אולי זה אחד מהלא יתרונות של לא להיות מיוצג. מר בכר איננו מעיד כאן מטעם אדוני ואדוני לא יכול להזמין ממנו מסמכים.

מר גולדנברג:     אוקי.

כב' השופט:       אדוני יכול לעשות את זה מעדים שלו, לא מעד של הצד שכנגד.

מר גולדנברג:     בסדר גמור.

כב' השופט:       כן.

מצ"ב ומסומן לד'

כל דבריו של כב' המותב במהלך הדיון עוקצניים כלפיי המערער המנהל את חקירת העדים בעצמו מחוסר בררה. כב' המותב דואג להבליט עובדה זו בקטע שלפנינו בנימה מזלזלת כפי שעולה משמיעת הקטע.

הטענות לפסלות בקטע האחד עשר, בגינם מתבקש בית המשפט הנכבד לפסול את כב' המותב מלהמשיך לנהל את התיק בהן, מתקיימות בנסיבות המצוינות בסעיף 1 בהודעת הערעור. 

  1. קטע שניים עשר 

עמ' 183 משורה 23 עד עמ' 184 שורה 14

מר גולדנברג:    אדוני, תראה, לא הוגש תצהיר ע"י עו"ד בכר. עו"ד בכר נתן פה עדות ארוכה ומפורטת. עכשיו השאלה מתי אני אקבל את הפרוטוקול.

כב' השופט:      שאלה טובה.

מר גולדנברג:    היא אמרה לי מקודם לפחות 10 ימים. 10 ימים זה יום הדיון. אז איך אני אוכל להכין חומר בכלל?

כב' השופט:      טוב. צריך לפנות בענין הזה למשרדי סטנוגרמה. להקלטה יש יתרונות ויש חסרונות. החיסרון שאני לא שולט על זה. כשיש פה הקלדה אנחנו נותנים לכם את הפרוטוקול בסוף הדיון. אבל זה מה יש. אגב אני חושב שהעד העיקרי שלנו הוא מר רובנר ואנחנו נשמע אותו בדיון הבא וזהו, זאת האמת. לפחות מהצד של המשיבים. מהצד של הנתבעים עוד נגיע.

מר גולדנברג:    אם הם יצהירו שזה יהיה רק עדותו מצד המשיבים, אז זה מקל עלי, כי אחרת אני לא אוכל להתכונן לחקירה.

כב' השופט:      אדוני בטוח מוכן לחקירה יפה מאוד, גם בלי העדות של מר בכר. רק עפ"י התצהיר של מר רובנר ונספחיו אדוני מוכן לחקירה יפה מאוד. ואנחנו נשמע בדיון הבא גם את מר מילוא, אבל בוא אנחנו נשאיר את כל זה,

מר גולדנברג:    אבל אפשר לבקש שיקדימו את זה.

מצ"ב ומסומן לה'

כב' המותב אינו מתייחס, לבקשת המערער, לאפשר דחיית דיון או מציאת פתרון אחר, על מנת שיהיה בידיו פרוטוקול הדיון המחזיק 193 עמ' עוד לפני מועד הדיון הבא, במטרה שיתאפשר לו  ללמוד את העדויות שהושמעו בדיון ביום 2.5.2010, הקשורות במישרין לחקירתו הצפויה של משיב 2. המשיבים תכננו היטב את צעדיהם, כאשר נמנעו מלמסור תצהיר של העד המרכזי עו"ד בכר, אשר העיד ביום 2.5.2010, כב' המותב בנימה עוקצנית משהו כלפיי המערער בלי כל סיבה, מונע בחוסר התייחסותו העניינית לבעיה, להכין את חקירתו של המשיב 2.

בפועל פרוטוקול הדיון המושלם הועבר למערער רק ביום 24.5.2010.

כב' המותב בוחר להשיב למערער בנימה המדברת בעד עצמה. " אדוני בטוח מוכן לחקירה יפה מאוד, גם בלי העדות של מר בכר. רק עפ"י התצהיר של מר רובנר ונספחיו אדוני מוכן לחקירה יפה מאוד", דברים שנאמרו לקול צחוקם המתגלגל של המשיבים ואורחיהם שלא זכה לתגובה מכב' המותב. תשובה כזו לא הייתה ניתנת למערער לו היה מיוצג בהליך.

בהחלטת כב' המותב מיום 3.6.2010 עמ' 7 סוף פסקה 14, מתייחס כב' המותב לנקודה זו, כאשר הוא מסיים את הסברו בעובדה שלאור דחיית הדיון, לאור מצב בריאותו של המערער למעשה לא נגרם כל נזק למערער. האם משמעות הדבר, שלמעשה הטענה עליה המערער מלין לפסלות בעניין, מעידה על נזק שיכול היה להיות מנת חלקו אלמלא נדחה הדיון רק מסיבות רפואיות?

הטענות לפסלות בקטע השניים עשר, בגינם מתבקש בית המשפט הנכבד לפסול את כב' המותב מלהמשיך לנהל את התיק בהן, מתקיימות בנסיבות המצוינות בסעיף 1 בהודעת הערעור. 

  • התייחסויות נקודתיות משלימה להחלטת כב' המותב מיום 3.6.2010

סעיף 1 להחלטה 

התייחסות כב' המותב לדחיית ישיבת ההוכחות מיום 12.5.2010 ליום 10.6.2010

  1. כב' המותב מתייחס מספר פעמים להחלטתו לדחיית ישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 12.5.2010 ליום 10.6.2010 לנוכח מצב בריאותו של מערער, "כנקודת זכות" להוכחת האובייקטיביות כלפיי המערער .
  2. המערער עושה הרבה מעבר ליכולותיו על מנת לקדם את ההליך, למרות תפקודו החלקי ביותר והפגיעה הקשה בכישוריו, ביכולותיו ובמצבו הכללי המתואר בחומר שלפני בית המשפט הנכבד. דחיית הדיון הייתה, הכרחית ומחויבת לנוכח העובדות שהובאו בפני כב' המותב.
  3. מועד הדיון הדחוי נקבע בהתאמה למגבלותיהם של ב"כ המשיבים. מבחינת המערער כעולה ממכתבו המצ"ב בסעיף 6, המערער היה זקוק למספר ימי מרווח להתאוששות מהטיפול שהיה צפוי לעבור כ – 36 שעות לפני הישיבה שנקבעה.
  4. למחרת הדיון העביר המערער לכב' המותב את הבקשה הבאה :

בקשה זו מוגשת לבית המשפט הנכבד לביטול מועד דיון שנקבע ליום 12.5.2010. 

  1. בתום ישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 2.5.2010 נקבעו מספר מועדי דיונים נוספים בתיק.
  2. במהלך הישיבה שנמשכה שעות ארוכות, מבקש 1 שמייצג את עצמו חקר שניים מעדי תביעה.
  3. בחומר החסוי שהוגש לבית המשפט הנכבד, הובהר מצבו הבריאותי הלא יציב של מבקש 1 והעובדה שהוא מצוי בטיפולים רפואיים מתמשכים.
  4. בשליש האחרון של הישיבה, חש המבקש 1 בהחמרה בתסמינים המאפיינים את מצב בריאותו כפי שעולה מהחומר הרפואי המצוי בפני כב' בית המשפט הנכבד. לקראת סוף הישיבה עזב מבקש 1 את הישיבה בזמן חקירת עד תביעה ע"י נתבע 3, בניסיון להתאושש במידת מה, מהמצב המביך.
  5. בתום הישיבה כאשר תואמו מועדי הישיבות הבאות, נשתכח מזיכרונו של המבקש 1 שטיפול רפואי מתוכנן נקבע לו בסמוך לדיון שנקבע ליום 12.5.2010, כחלק ממסגרת הטיפולים הקבועים אותם הוא עובר בבית חולים.

מצ"ב בחיסיון ההזמנה שהוצאה למבקש 1 עוד ביום 12.4.2010 לטיפול הקרוב.

  1. התסמינים מטיפול זה משפיעים על כושר תפקודו של מבקש 1 מספר ימים לאחר מכן.
  2. מבקש 1 עושה מאמצים ניכרים ומעבר, לא לעכב או לסרבל את ההליכים, למרות מצבו הבריאותי.
  3. מבקש 1 מבקש מבית המשפט הנכבד לבטל את מועד הדיון הקרוב שנקבע ליום 12.5.2010. 

מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.

  1. החלטת כב' המותב נתנה בהמשך לבקשת המערער המדברת בעד עצמה ומעידה על המצב בה היה שרוי המערער, לעובדה שבמועד הדיון שנקבע לא ניתן היה לקיים דיון מסיבות הקשורות בבריאותו של המערער, מבלי קשר לאובייקטיביות של כב' המותב כלפיי המערער. 

סעיף 5 להחלטה – מועד הגשת הבקשה לפסלות 

מועד הגשת הבקשה לפסלות נגזר ממספר נסיבות.

  1. הדיון התקיים ביום 2.5.2010.
  1. כפי שצוין בבקשה לפסלות מכב' המותב פרוטוקול הדיון מיום 2.5.2010 המושלם הועבר למבקש רק ביום 24.5.2010.
  2. המערערים אינם מיוצגים ועל מנת להכין את הבקשה כפי שהוצגה נדרש מהם מאמץ משמעותי והקדשת זמן להכנת הבקשה.
  3. המערער מוגבל מאוד בתפקודו כפי שעולה מהחומר הרפואי שהוגש בחיסיון בו התייחסות ליכולותיו.
  4. כבר בסוף ישיבת ההוכחות ביום 2.5.2010 התייחס המערער לבעיה הקיימת במועד המצאת הפרוטוקול לאור הנתון שהועבר ע"י נציגת החברה בישיבה שזמן המינימום הדרוש לפענוח ההקלטה והכנת פרוטוקול, הנו שבועיים ימים לפחות.

עמ' 183 משורה 23 עד עמ' 184 שורה 14. (נספח לה)

חשיבות הפרוטוקול ותקליטור ההקלטה להגשת הבקשה לפסלות כב' המותב 

  1. המערערים לא יכלו להכין את הבקשה לפסלות ללא תקליטור ההקלטה ובעיקר ללא תמליל הפרוטוקול.
  2. אין ציפייה שהמערערים ייזכרו את מהלך הישיבה הטעונה שחוו מצידם על מנת שיוכלו להמציא בקשה עניינית, מפורטת ומדויקת מבלי שיהיה בידיהם להפנות את כב' המותב לתמליל המחזיק 193 עמ'.
  3. המערערים מתייחסים לבקשה בכובד ראש מרבי ושקלו היטב את בקשתם לפני הגשתה. המערערים ערים לקשיים העומדים בפניהם להעביר לבית המשפט הנכבד את השתלשלות האירועים ביום הדיון 2.5.2010, המהווים משקל משמעותי בבקשתם. ללא שימוש בפרוטוקול האותנטי שהתקבל גם ביום 25.5.2010 והתקליטור, היו המערערים פוגעים ביכולתם לעגן את טענותיהם לצד העובדה שמצב זה היה מופנה כלפיהם בהתרסה וגורם לפולמוס מיותר על "אי דיוק הדברים", "התרשמות מזיכרון" וכיוצ"ב.
  4. אילו המערערים היו צריכים להגיש את הבקשה בהתבסס רק על זיכרונם בלבד, דבריהם היו "נמהלים" בשפת הגוף של כב' המותב, באינטונציות הקוליות, בהרמת הקול ובאווירה הקשה שהייתה מנת חלקם בדיון.
  5. המערערים שקדו ככל שיכלו לנוכח מגבלותיהם המקצועיות והאחרות, לסיים את בקשת הפסלות במהירות מרבית מיד לאחר שהומצא להם הפרוטוקול המושלם, ביום 24.5.2010.
  6. המשיבים לא ביקשו בקשה לפסלות מכב' המותב בהמשך להחלטותיו שקדמו לישיבה ביום 2.5.2010 למרות תחושותיהם הקשות, כאמור לא לגופן של ההחלטות עצמן אלא, מסגנון הכתיבה, התוקפנות שהופגנה כלפיהם, הרגשה שדעותיו של כב' המותב נעולות עוד לפני ישיבת ההוכחות הראשונה, חוסר האובייקטיביות, חשש ממשי למשוא פנים והסיבות הנוספות המפורטות, מאחר וציפו, שבישיבה ביום 2.5.2010 יתאפשר להם לראשונה לפגוש את כב' המותב, להיות שותפים לדיון על נחיצותם והרלבנטיות של הזמנת עדי ההגנה כפי שקבע כב' המותב (דיון שלא התקיים כאמור) ובתקווה שתחושותיהם הקשות יופרכו במהלך הדיון.
  7. התגבשותה של בקשת הפסלות קיבלה תוקף של ממש במהלך הדיון ביום 2.5.2010 ובימים הקשים לאחר מכן אשר עברו על המערער, כתוצאה מ"עיבוד" האירועים בדיון, הצפת התחושות הקשות שחשו המערערים במהלך הדיון עצמו, ניתוח והבנת רצף התגובות וההחלטות כלפיהם, לימוד והבנת ההשלכות הנובעות מפגיעה בזכותם להליך הוגן ובמשנה תוקף לאחר שמיעת התקליטור וקריאת פרוטוקול הדיון בעיון.
  8. משהוחלט ע"י המערערים להגיש את בקשת הפסלות מכב' המותב, הסיבות לפסלות (לא לעצם ההחלטות) שמעלים המשיבים העולות מהחלטותיו של כב' המותב שקדמו לישיבה ביום 2.5.2010, מקבלות תוקף של ממש ומשלימות את הבקשה כמקשה אחת ומבהירות  שהסיבות לפסלות אינן פרי המקרה, של מקרה בודד, אקראי. 

סעיף 10 בהחלטת כב' המותב

בבקשת הערעור, המערערים מפרטים שוב ושוב את חשיבות זימונו של יו"ר עמותת "עדי עד" לתת עדות. הפרכת הטענות הקשות המופנות כלפיי המערערים יכולה להיעשות רק ע"י יו"ר העמותה השר בן-אליעזר. הסיבה הבלעדית שמציין כב' המותב בהחלטתו לאי זימונו בנקודת הזמן של היותו נושא משרה מציקה מאוד, מפלה את המערערים ולא מאפשרת להם להוציא את צדקתם לאור.

קביעתו של כב' המותב בהחלטתו, לגביי יכולתם של עדים אחרים שהיו מעורבים בעמותת "עדי עד" לתת מענה לקשת הטענות המועלות כנגד "עמותת הקש" ומעשיי המרמה, עם כל הכבוד שגויה. בחומרים הרבים הקשורים לעמותת "עדי עד", המחזיקים מאות רבות של מסמכים המונחים בפני כב' המותב, טענת המשיבים ברורה למדי.

בהחלטת כב' המותב "העד מס' 1 לא יוזמן, ולו משום שהזמנתו מחייבת אישור יו"ר הכנסת", המבוססת על סיבה פרוצדוראלית בלבד, קיימים היבטים שאינם קשורים בהחלטות דיוניות של בית המשפט עליהן ניתן לערער, (כפי שנעשה ע"י המערערים במקביל), אלא, היבטים הקשורים לחשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים המהוות עילה לפסילת כב' המותב.   

סעיף 13 בהחלטת כב' המותב

כב' המותב לא התייחס בדיון כלפיי המערער כ"עו"ד בל כורחו", כמי שזכאי לחקור את עדי התביעה לא כנתבע ולא כ"בעל דין", מצומצם בזכויות כפי שטרח כב' המותב לציין במהלך הדיון. אין ספק שהערותיו העוקצניות של כב' המותב המפורטות בערעור כלפיי המערער, לא היו נאמרות או מופנות כלפיי ב"כ המערערים במידה והם היו מיוצגים.

לדוגמא: טענה שלישית, טענה רביעית – קטעים, ראשון, שני ושלישי, בהודעת הערעור. 

סעיף 14 בהחלטת כב' המותב

לגביי טענתו של כב' המותב בסעיף 14 להחלטתו לגביי "חלקים של תמליל הדיון שבהם נדחו בקשות או טענות שלהם" אין זה כך. המערערים מתייחסים בהודעת הערעור חלק בולט של תגובות כב' המותב כלפי מערער  במהלך חקירתו של עד התביעה 1, שהנם קשורים ל"בקשות וטענות", אלא, להתערבויותיו של כב' המותב בחקירה, הערותיו המעליבות ולסגנון ניהול הישיבה בכללותה על כל מרכיביה. המערערים מבקשים לציין שבסיבות לפסלות כב' המותב לא הביאו המערערים את כל הדוגמאות מתמליל הדיון, לרבות המצויות בחקירות שניהל  המערער 3 את עדי התביעה, חקירת עד תביעה 2 ע"י המערער  ודוגמאות נוספות מחקירתו של עד תביעה 1 ע"י המערער .

התמונה בכללותה העולה מהתמליל ומההקלטה שונה בתכלית, התערבותו של כב' המותב הצביעה על כיוון אחד, הפרעה למערער  למרות הקשיים הסובייקטיביים לנהל את חקירת עדי התביעה ללא משוא פנים בהליך תקין.

הסבריו הכלליים של כב' המותב בסעיף זה, מבלי להתייחס לטענות נקודתיות שמעלים המערערים לבקשת הפסלות, יש בהם משום להצביע על חוזקן של הטענות לפסלות כאשר המערערים חוזרים ומבקשים מבית המשפט הנכבד להאזין לקלטת הדיון, אשר מקנה משנה תוקף לתלונותיהם.

סעיף 15 בהחלטת כב' המותב 

בעיון בפרוטוקול הדיון ניתן להבחין על נקלה שעד התביעה 1 קיבל מכב' המותב במה חופשית למדי בשלב העדות ראשית שלו, לא כפי שקרה בחקירה הנגדית שנבלמה כמעט לכל אורכה ע"י כב' המותב.

הערותיו של המערער כלפיי החופש הבלתי נסבר להפליג למחוזות אחרים בהסברים שלא מן העניין בשלב העדות ראשית של עד התביעה 1 , לא זכו להתייחסות מצד כב' המותב ומנגד בדוגמאות המובאות, שאלות לגיטימיות של המערער נאסרו להישאל.

ח.    כללי 

המערערים אינם יכולים שלא לשוב ולהתייחס לתחושת העדפה והקיפוח שחשו במהלך חקירתם של שני עדי התביעה בהדגש בחקירתו של עד התביעה 1, לנוכח הנסיבות, החל מהודעתו של כב' המותב על היכרות מוקדמת עם עד התביעה 1, עבור בנסיבות המתוארות במהלך חקירתו של העד וכלה ב"שיחות החולין" שניהל כב' המותב עם העד עצמו, במהלך ההפסקות בעדותו.

המצב שנכפה על ידי ב"כ של המערערים בהתפטרותם מייצוג, מציב את המערערים בעמדה נחותה למדי נוכח ההיבטים המשפטיים והפנייה לפסיקות המועלים בהרחבה בהחלטתו של כב' המותב כנגד בקשת הפסלות.

המערערים מאמינים שהצליחו למרות קשיים אלו, להרים את הנטל הכבד הרובץ לפתחם ולשכנע את כב' בית המשפט הנכבד שיש מקום לפסול את כב' המותב מניהול המשך ההליכים בתיק לאור הנסיבות והדגשים המובאים בערעור. 

  • סיכום 
  1. פרוטוקול הדיון המושלם הועבר לידי המערערים רק ביום 24.5.2010.
  2. המערערים אינם מיוצגים ומגישים את הערעור בעצמם.
  3. המערער בהודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות לבית המשפט הנכבד, מעלה קשת נושאים ועניינים המעידים על חשש לנסיבות שונות המצטרפות יחד מבחינה אובייקטיבית, כדי ליצור חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים ולחוסר יכולתו של כב' המותב להמשיך לנהל את ההליך.
  1. טענות הפסלות המועלות כנגד כב' המותב נשענות על בסיס עובדתי, הקלטת ישיבת ההוכחות, פרוטוקול הדיון מיום 2.5.2010 והמסמכים האחרים אליהם מופנה בית המשפט הנכבד בערעור זה.
  2. הקטעים המובאים בבקשה לפסלות מפרוטוקול הדיון מיום 2.5.2010, מתייחסים רק לעדותו של עד התביעה 1. למערער טענות דומות לגביי התנהלות חקירתו של עד התביעה 2 ע"י המערער והתייחסות כב' המותב כלפיי המערער במהלך החקירה.
  3. טענות הפסלות המועלות כנגד כב' המותב נשענות בין השאר על העובדה שדעתו של כב' המותב ננעלה, המערערים הופלו לרעה במהלך חקירת עדי התביעה וחקירתו את עד התביעה 1 עו"ד בכר לא מוצתה, בעניינים המהותיים בהם קיימות מחלוקות בתיק כפי שבא לידי ביטוי בולט בישיבת ההוכחות הראשונה, התנהגותו של כב' המותב בהפסקות במהלך הדיון ושיחותיו עם עד התביעה שהיה במהלך מתן עדותו, השפיעו על תפקודם של המערערים ועוד.
  4. כל טענה המובאת בפני בית המשפט הנכבד יש בה מספיק על מנת לפסול את כב' המותב מלהמשיך לקיים את ההליך. לדוגמא: בטענה 3 להודעת הערעור – התנהגות מפלה ואי שוויונית באולם הדיונים במהלך ההפסקות.
  5. הנסיבות המפורטות לאורכו של הערעור כוללות: חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט, חוסר שוויוניות, חוסר אובייקטיביות, העדר ניטראליות, דעותיו של כב' המותב נעולות כנגד המערער, חוסר נכונותו ופתיחותו של כב' המותב לתת למערער את האפשרות לשכנע את כב' המותב בצדקתו ולהציג את ענייניו מבלי לחסום אותו, בחוסר סבלנות בהיעדר אדיבות, איפוק, ריסון ומתינות, ערעור בטחונו של המערער ע"י כב' המותב, התנהגות מפלה ובלתי ראויה של כב' המותב באולם בית המשפט כלפיי המערער והנתבעים, התייחסות פוגענית של כב' המותב כלפיי המערער לאור העובדה שהמערערים והנתבעים אינם מיוצגים, אי התייחסות וחוסר רגישות למצב בריאותו של המערער, העדר שוויוניות, התנהגות כב' המותב שהושפעה מהרצון לשאת חן בעיניי הנוכחים, פגיעה ממשית ב"מראית פני הצדק" והתבטאויות של כב' המותב המבטאות עמדות סופיות היוצרות חשש ממשי למשוא פנים.
  1. התנהלותו הלא ראויה של כב' המותב כלפיה מעלים המערערים טענות פסלות, החלה קודם לישיבת ההוכחות הראשונה, קיבלה הדגש בפתיחתה ממש, התחזקה במהלך הדיון וההפסקות וכמכלול יצרה מכלול של נסיבות שיש בהן סיבות למכביר על מנת לפסול את כב' המותב מלהמשיך לנהל את ההליך.
  2. דווקא לאור הצהרתו הראשונה של כב' המותב על ההיכרות המוקדמת עם עדי התביעה עו"ד בכר ועם עד תביעה נוסף איתו עבד מספר שנים, (עד תביעה, שהתאגיד בניהולו, מעסיק את עורכי הדין של התובעים), היה מצופה מכב' המותב שינהג משנה זהירות על מנת לא לפגוע בחזות הניטראלית, ימנע מליצור בהתנהגותו ובדבריו יסוד לחשש ממשי למשוא פנים וליצירת תחושת הפלייה וקיטוב כלפיי המערערים שאינם מיוצגים והמצויים בנחיתות בגין כל הנסיבות המצוינות בערעור.
  3. המערערים יתקשו ביותר אם בכלל, להמשיך ולנהל את ההליך מול כב' המותב בנסיבות המתוארות.
  1. כב' בית המשפט הנכבד מתבקש להיענות לבקשת המערערים ולפסול את כב' המותב מניהול המשך ההליכים בתיק.
  2. מן הדין ומן הצדק להיעתר לערעור.

 

__________                                                                                                                     __________

תאריך                                                                                                                       בשם המערערים

גולדנברג פסי

 

 

 

..רובנר זהבה ודוד שהתחזו למשפחה שכולה, שכביכול בנה נפל בעת שירותו בצבא, (ראה רשומה לעניין זה) בסחף התנהגותם הבלתי נשלטת, לא בחלו בפגיעה מכוערת ומרושעת בפועלם של אנשים רבים, לרבות אישי ציבור מהדרג העליון, אשר נטלו חלק בפעילותה של עמותת "עדי עד", אשר יזמה והקימה פרויקט להנצחת שמם של חללי מערכות ישראל, "תהילה לנצח".

מכתב החסות מנשיא המדינה

מכתב החסות מנשיא המדינה

פרויקט זה זכה לחסותו של נשיא המדינה לשעבר, מר עייזר וייצמן, ז"ל במהלך כהונתו כנשיא.

בראש הועד הציבורי של העמותה עמד ח"כ בנימין בן אליעזר, והיו חברים בו אישי ציבור רבים, אשר ראו במטרת הנצחת חללי צה"ל, מטרה נעלה.

החל משנת 1973 גולדנברג פסי, יזם, נבחר והיה פעיל על בסיס התנדבותי, להוביל מספר מפעלי הנצחה להנצחת חללי מערכות ישראל, לרבות הקמת אנדרטאות, מפעלי הנצחה פרטיים, בית ספריים, צבאיים וארציים.

בהמשך לניסיונו העשיר, נבחר גולדנברג פסי וחברת מולטימדיה קיד בבעלותו, להוביל את פרויקט ההנצחה הלאומי, "תהילה לנצח".

חוסר תום הלב, רוע הלב האופייני ותחושת העושר המעניק שליטה, מאפיינים את טענותיהם חסרות השחר של זהבה ודוד רובנר בתביעה שהגישו נגד גולדנברג פסי בהקשר למעורבות חברת מולטימדיה קיד שהקים גולדנברג, לעניין פרויקט ההנצחה, "תהילה לנצח".

עוד לפני ההיכרות בין גולדנברג פסי לזוג רובנר, זכתה חברת מולטימדיה קיד בבעלות גולדנברג במכרז להקמת פרויקט ההנצחה "תהילה לנצח". בתביעה הגדושה בבדיות ומבוססת על רסיסי מידע מסולף ושיקרי שסיפק עו"ד בכר יצחק (ראה רשומה אודות פסק הדין שהוצע נגדו) אשר שימש כעו"ד של גולדנברג וחברת מולטימדיה קיד, תמורת שלמונים כבדים שקיבל מבני הזוג רובנר, טוענים בני הזוג רובנר שהמעורבים בפרויקט לאומי חשוב זה, פעלו בדרכיי רמיה והטעייה. אין בכל טענותיהם השקריות  בהקשר של עמותת עדי עד ופרויקט "תהילה לנצח" ולו טענה אחת שיש בה אפילו שמץ של אמת. טענותיהם של בני הזוג רובנר אשר פעלו מתוך רגשי נקם כלפיי גולדנברג, בהמשך למתן עדותו של גולדנברג במשפט אקירוב נגד דוד רובנר והן בגין נושאים משפחתיים אישיים רגישים, שלא ניתן לפרסם אותם מאחר והוטל עליהם צו איסור פרסום, ע"י השופט בדימוס שאול מנהיים המשמש כבורר, הינם דברי רשעות לשמה, תוך פגיעה בשורה ארוכה של אישים אשר ראו בנושא הנצחת חללי צה"ל נושא קדוש, ותרמו מזמנם, ממונם ומכישרונם, ערך עליון חינוכי ולאומי.

במטרה להשתלט על נכסיו של גולדנברג ולנקום בו מטעמים אישיים גרידא, לא בוחלים בני הזוג רובנר להשחיר פניהם של אלה שראו בפרויקט ההנצחה ערך לאומי ולא שכמותם, לא התחזו מעולם למשפחות שכולות.

עמותת עדי עד, החליטה על הקמתה של מועצה ציבורית שליד מליאת חברי העמותה. לצורך כך פנתה העמותה במכתב לרשימה ארוכה של אישי ציבור, קצינים בכירים בעבר, אנשי עסקים ועוד רבים אחרים בבקשה כי ייטלו חלק בפרויקט חשוב זה. בסופו של דבר התמנתה מועצה ציבורית שמנתה 33 חברים. בין חברי המועצה הציבורית ניתן למנות את האישים המכובדים הבאים (ועוד רבים וטובים אחרים)

  • אלוף (במיל') משה נתיב – כיהן באותה עת כיו"ר חברת עמיגור.
  • מר זלמן שובל – שגריר ישראל בארה"ב לשעבר.
  • אלוף (במיל') אורן שחור.
  • ד"ר שבתאי לובל – כיהן באותה עת כמנכ"ל אוניברסיטת בר אילן.
  • מר אלי לנדאו – כיהן באותה עת כראש עיריית הרצליה.
  • אלוף (במיל') דוד מימון.
  • מר סלי מרידור – כיהן באותה עת כראש חטיבת ההתיישבות בסוכנות היהודית.
  • גב' בן נתן יהודית – תא"ל במיל'.
  • מר אסעד אסעד – כיהן באותה עת כיועץ ראש הממשלה לענייני מיעוטים.
  • יעקב ברדוגו – כיהן באותה עת כמנכ"ל מפעל הפיס.
  • מר יהודה גביש – כיהן באותה עת כיו"ר המועצה הציבורית להנצחת החייל שליד שר הביטחון.
  • מר בני גורפינקל – כיהן באותה עת כיו"ר המועצה האיזורית גליל תחתון.
  • מר שלמה גרבץ – כיהן באותה עת שראש מחלקת נוער וחלוץ בסוכנות היהודית.
  • מר שמואל חזון – אב שכול – כיהן באותה עת כמפקח על ההשכלה במשרד החינוך.
  • מר ויטקובסקי יעקב – רו"ח.

ביום 10.2.98 התקיים בבית נשיא מדינת ישראל, אשר הרים תרומה כספית מכובדת לעמותה, כנס היסוד של המפעל להנצחת חללי מערכות ישראל "תהילה לנצח". בכנס זה מכובד זה בו נטלו עשרות אישים, חברי כנסת, שרים ומכובדים רבים, הציג גולדנברג פסי באמצעות מצגת ייעודית, את פרויקט "תהילה לנצח".

פרויקט "תהילה לנצח"

פרויקט "תהילה לנצח"

בתביעת הנקם שהגישו זהבה ודוד רובנר נגד גולדנברג פסי, הושמעו טענות שקריות גם כלפיי מנכ"ל העמותה, מר יצחק שגב, תת אלוף (במיל') אשר שירת בצה"ל 30 שנה. בתפקידו האחרון היה אחראי על הביקורת לכשירות של צה"ל על כל זרועותיו במסגרת משרד הביטחון. מר שגב הינו בעל תואר שני במדעי המדינה וביקורת באוניברסיטת חיפה ושימש כמבקר וכנציב תלונות הציבור במשרד לביטחון פנים.

כנגד טענות אלו בכתב התביעה נגד גולדנברג, הגיש תא"ל במיל' שגב תצהיר תוקפני התומך בכתב ההגנה של גולדנברג, המרסק את הטענות הבדויות וההזויות השוללות את דברי הבלע שהועלו לעניין העמותה, פועלה ומעורבותו של גולדנברג בה.

קשה לתאר במילים, את שאט הנפש של אותם אישים מכובדים שתרמו רבות לעמותה מתוך הרגשת שליחות, למשמע הטענות המקוממות המועלות כנגד גולדנברג פסי בתביעה הזדונית.

כתגובה לדברי הבלע והשטנה של הזוג רובנר נגד גולדנברג פסי ואחרים לעניין העמותה ופרויקט "תהילה לנצח", שלחו לגולדנברג, רבים וטובים מכתבי תמיכה ועידוד והביעו הסכמתם להעיד בהליך המשפטי שלא הגיע לסיומו בשלב בו, השופט בדימוס שאול מנהיים המשמש כבורר, החליט להוציא פסק דין נגד גולדנברג בעילת היעדר התייצבות, במועד מוקדם מאוד בהליך המשפטי, בו גולדנברג ייצג את עצמו והיה אמור לחקור בעצמו את רובנר, כל זאת ביום בו שהה גולדנברג בבית חולים! בפועל פסק הדין שהוצע ע"י השופט בדימוס שאול מנהיים המשמש כבורר, חסם מגולדנברג להוציא את יומו בבית המשפט, להשמיע את מסכת ההגנה הצודקת שלו, להעיד את עשרות העדים מטעמו, במטרה להפריך את תביעה הנקם הזדונית שהוגשה נגדו ולנהל את התביעה הנגדית שהגיש, נגד הזוג רובנר.

כל המידע אודות העמותה, פרויקט ההנצחה "תהילה לנצח", מכתבי התמיכה, התצהירים וראיות רבות הוגשו לשופט בדימוס שאול מנהיים בכתב ההגנה שהוגש ע"י גולדנברג ובתצהיר עדות ראשית שהגיש כבר בשלבים המקדמיים בהליך המשפטי, ברם, לנוכח האמור לגביי הפסקת ההליך בטוענת היעדר התייצבות על ידו, כלל לא הייתה לגביהם התייחסות לא בפסק הדין וכמובן שהנושא כלל לא הגיע למיצוי בהליך עצמו.

מכתבו של רמ"ד המחשוב של חיל המשטרה הצבאית לגולדנברג פסי  

רן חכם 1

 

רן חכם 2

מכתבו של מר שמואל חזון, אב שכול, שכיהן באותה עת כמפקח על ההשכלה במשרד החינוך, חבר המועצה הציבורית של עמותת עדי, לגולדנברג פסי. 

 

 

שמואל חזון

דוגמה למכתב תמיכה ששלח מר חיים כרמי מפקח במשרד החינוך לגולדנברג פסי שפסל את טענות הכזב והשקר שטענו נגדו בני הזוג רובנר, טענות שנטענו בנסיבות המתוארות בבלוג זה, לרבות בחירתו של גולדנברג לא להיות קשור בקשר אישי מתמשך עם משפחת רובנר.

גולדנברג פסי העביר את חוות הדעת המלאה כלשונה שהוכנה ע"י המומחים ד"ר מאיר גלבוע ועו"ד אראל גלבוע הקובעת ש"חובה לפתוח בחקירה פלילית נגד השופט בדימוס שאול מנהיים", לגופים ממלכתיים ואחרים במטרה, להורות על פתיחת חקירה פלילית כנגד השופט בדימוס שאול מנהיים ו/או בבקשה שירתמו, ממרום מעמדם ותפקידם, להוצאת החקירה הפלילית נגד השופט בדימוס שאול מנהיים, אל הפועל.
 ·  היועץ המשפטי לממשלה – מר יהודה וינשטיין
·   נציבות הביקורת על הפרקליטות – כב' הנציבה השופטת בדימוס, הילה גרסטל
·   יו"ר הכנסת – מר יולי אדלשטיין
·   משטרת ישראל – מפכ"ל המשטרה
·   משרד המשפטים – כב' השרה גב' ציפי ליבני
·   נציב תלונות על שופטים
·   משטרת ישראל – מפקד יחידת להב 433
·   מבקר המשטרה
·   שרים
·   חברי כנסת וגופים שחרטו על דגלם ביעור נגע השחיתות
·   פרופסורים מובילים מתחום המשפט הפלילי
·   פרופסורים מובילים מעולם האתיקה הרפואית ואחרים
·   אחרים

.

על כל הסעיפים הקשורים במערכת היחסים שהייתה בין בני משפחת זהבה ודוד רובנר ובין גולדנברג פסי, הוטל צו איסור פרסום לבקשת זהבה ודוד רובנר ע"י השופט בדימוס שאול מנהיים

תצהיר

אני הח"מ פסי גולדנברג בעל ת.ז. מס' ………………. לאחר שהוזהרתי כי עלי להצהיר אמת ואם לא אעשה כן אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק, מצהיר בזה כדלקמן:

 אני עושה תצהירי זה כתצהיר ראשי בתיק  (בש"א 26769/05) מטעם פ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ ומטעמי בת.א 10870-12-08 בבית המשפט המחוזי בפתח תקווה.

 מבוא

  1. התביעה דנן הינה דוגמא ומופת לשימוש לרעה בהליכי בית משפט ולמעשה נבלה של ממש "ברשות החוק". התובעים (זהבה ודוד רובנר לא במקור) הסתירו עיוותו ושיקרו בכתבי בית הדין שהגישו עשרות עובדות מהותיות והעמידו גרסה עובדתית שקרית, מטעה וחסרה ביותר. התובעים שינו מעת לעת את גרסותיהם לאחר שנוכחו להיווכח שמסמכים רבים שהוגשו על ידיי סותרים לחלוטין את תילי השקר שערמו לפתחו של בית המשפט.
  1. משך שנים ארוכות ורבות עמלתי על הקמתו ופיתוחו של מפעל חיי – החברות פ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ (להלן: "פ.מ.ד.") ומולטימדיה קיד – בינה בחינוך בע"מ (להלן: "ממ"ק") ומוצריהן בתחום החינוך; זכיתי בגין מוצר המולטימדיה קיד במהלך שנת 1997 בפרס ראש הממשלה לתוכנת מחשב בתחום החינוך; והשקעתי מכספי ומכספיה של פ.מ.ד., בין בכסף חי ובין בדרך של קיזוז חובה של ממ"ק לפ.מ.ד. כמיליון דולר, ללא כל חובה חוזית לעשות כן (וכתוצאה ממצגי שווא של התובעים). חרף האמור אני נאלץ תקופה ארוכה להתמודד עם מסע של הכפשה ורצח אופי של ממש המנוהל על ידי מי שגרמו באופן ישיר להתמוטטותה של ממ"ק, הלא הם התובע 2 ושותפיו.
  1. בית המשפט של הפירוק אשר קיבל פניות ותלונות רבות כנגדי במטרה לרסק אותי לנוכח הנסיבות שתתוארנה בהמשך, לא מצא רבב בהתנהגותי ובהתנהלות העסקית שלי נהפכו, מפרק החברה נעזר בשירותיי ודבק בגרסותיי שנתמכו לא בדברי רכיל זולים, אלא במסמכים ועובדות כנגד דברי הבלע של התובעים וזאת על מנת להעשיר את קופת הפירוק וכך אומנם היה.
  1. התובעים מנקמנות גרידא וכדרכם בהתנהלות חייהם, מנסים להיכנס לנעלי מפרק החברה תוך כדי שימוש בתחבולות, הטעיות ושקרים לאחר שנוכחו לדעת שמפרק החברה לא מצא רבב בבדיקותיו המעמיקות.
  1. בערב פירוק החברה הורתה עו"ד גלילה הורנשטיין אשר ייצגה את העובדים לאייש את משרדי החברה בלילה. מסתבר שהיא ידעה למה כיוונה את דרישתה. התובעים עם עוזרם מירצבך הגיעו למשרדי החברה בניסיון לקחת את לב ליבו של הקניין הרוחני של החברה, השרת. (מחשב מרכזי) עובדי החברה ששהו במשרדי החברה בהוראתה של עו"ד סירבו לאפשר להם לבצע את זממם. הסתבר שמנכ"ל החברה סירב לשתף פעולה עם התובעים (זהבה ודוד רובנר לא במקור) לא הצטרף למזימה. הוגשה תלונה בעניין למשטרת ישראל. דוברת המשטרה יצאה בהודעה לתקשורת שהתנהלות התובעים (זהבה ודוד רובנר לא במקור) ערב קריסת החברה תיחקר, זאת לאור גביית עדויות שהצביעו על ניסיון מצד התובעים לחבל בתהליכי הפירוק, אולם לאחר הפעלת "לחצים" כאלה ואחרים חקירה זו משום מה הופסקה בטוענה של חוסר עניין לציבור.
  1. יום לפני פירוק החברה צפה אחד מעובדיי החברה בתובעת 1 (זהבה רובנר לא במקור) עם העוזר מירצבך, עוזבים את משרדי החברה עם חומר רב. עדות נמסרה למפרק החברה ולמשטרה בעניין.
  1. התביעה הינה פרי מימוש איומו של התובע 2 (רובנר דוד לא במקור) כלפיי לאחר שמסרתי בבית המשפט המחוזי בת"א את עדותי בתביעה שהגישה חברת אלרוב נדל"ן ומלונאות בע"מ, שבבעלות איש העסקים אלפרד אקירוב נגד מעשיי המרמה של התובע 2.(רובנר דוד לא במקור) התביעה שהוגשה נגד תובע 2 הייתה ע"ס 6 מיליון דולר כנגד מעשה רמייה, הבטחות שווא ומצגי שווא. עם סיום עדותי, התריס התובע 2 כלפיי, בצירוף תנועת יד מאיימת ובנוכחות אחרים "אתה עוד תראה". 12 ימים בלבד נדרשו לתובע 2 (רובנר דוד לא במקור) מאז שניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה בתיק האמור, במסגרתו חויב התובע 2 לשלם סך של מאות אלפי דולרים, על מנת לממש את איומו ולהגיש את התביעה דנן על סכום אסטרונומי של 11 מיליון ש"ח.
  1. התובע 2 (רובנר דוד לא במקור) אשר חשש מאוד לעורו לאחר שבמהלך המשפטי של מר אקירוב נגדו באופן אישי, הסתבר מהעדויות שעלו בפני בית המשפט שאומנם הוא הונה, שיקר והטעה במצח נחושה את מר אקירוב ואחרים, בחר למרות הצהרותיו המקדמיות השחצניות כהרגלו, להגיע לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט, בעיקר לנוכח המלצתה של כב' השופטת לעשות זאת בתום עדותי בבית המשפט.
  1. שמו של התובע 2 (רובנר דוד לא במקור) הוכפש על ידי העיתונות בכל הקשור לפרסום כתבות לא מחמיאות על מעלליו בסוף שנת 2000, בסמוך להתרסקות החברה שגרם, על התנהלותו הבלתי תקינה והערמומית במיזוגי חברות שניהל, הוביל ויזם בין חברות ישראליות לחברות בנסד"ק. התובע 2 נאלץ להפעיל משרד עורכי דין אשר איים על מנהל ובעלי העיתון הכלכלי היומי גלובס על מנת לנסות ולסחוט "הבהרות" או התנצלות גורפת לפרסומים כנגדו, הבהרות שבסופו של דבר פורסמו, בקול חלש חסר משמעות מתקנת.
  1. במהלך מתן עדותי במשפט אקירוב נגד תובע 2 (רובנר דוד לא במקור) חוויתי שני אירועים המעידים על דרכם של התובעים :
  • – יום למחרת מתן עדותי הראשון בבית המשפט הושלכה לחצרי גוויה של חתול.
  • – ביום בו הייתי אמור להעיד עדות שנייה בבית המשפט, אושפזתי בבית חולים ומאוחר יותר נותחתי לאור מצב רפואי לא צפוי. התובעים שכרו שירותי מעקב אחרי אשר פקדו את בייתי, הטרידו אותי כעד וניסו כדרכם להלך עליי אימה.
  1. התובעים שהנם בעלי ממון רב ביותר שאת חלקו הרב דאגו להסתיר בחשבונות מעבר לים במהלך הבקשות להטלת עיקולים שהוגשו נגדם ע"י מר אקירוב, מנצלים את הונם על מנת לנקום את נקמתם בי, הן מהמתואר והן על בסיס אישי כפי שיוסבר בהמשך.
  1. התנהלותם של התובעים בכל הקשור לניצול עושרם הרב מתבטא במישורים רבים, התובעים ניצלו ומנצלים את הונם על מנת להילחם מלחמת חורמה באבי נכדיהם ובאחרים בדרכים עקלקלות והכל ממניעים נקמניים גרידא, זו דרכם.
  1. התובעים באמצעות הונם הרב "קונים" מאחזים שונים אצל אישיים פוליטיים ואחרים כפי שיוכח.

רקע אודותיי (גולדנברג פסי לא במקור)

  1. אני איש פיתוח בתחום החינוך. איני איש פיננסים ממולח או אדם שידיעותיו בתחום הפיננסי ובמיוחד בשוק ההון היו רבות אם בכלל בתקופה הרלבנטית. לבטח עובדות אלו הן שהכשילו אותי במגעיי ובקשריי עם התובעים ושותפיהם, כאשר סונוורתי אחרי עוצמתם, קשריהם, הבטחותיהם והלכתי שבי כעיוור לאחר מנהיגותו של תובע 2.(רובנר דוד לא במקור)
  2. אני בעל רקע מוסיקלי רחב ניגנתי במספר תזמורות נוער ותזמורות עירוניות.
  3. לאחר שחרורי משירות סדיר בשנת 1974, שירות שהתארך בכ – 6 חודשים בעקבות מלחמת יום הכיפורים ונמשך שלוש שנים וחצי בתפקיד קרבי ביחידה סודית, התחלתי להתמחות בפיתוח מערכות למידה ייחודיות לילדים משכבות שונות, ילדים "רגילים", מחוננים וילדים בעלי צרכים מיוחדים.
  4. נפצעתי בשירות מילואים במהלך חילוץ נפגעים וטופלתי במשך 70 ימים.
  5. שירתתי שירות מילואים פעיל עד גיל פרישה כאשר במהלך השנים שירת למעלה מ – 1200 ימי מילואים בפועל.
  6. בוגר עיצוב תעשייתי באקדמיה בצלאל בירושלים.
  7. כתבתי מספר ספרים:
    • "דנגוטי והאוצר" – ספר לילדים אותו כתב ואייר המבקש – הפך להיות הספר האינטראקטיבי הראשון בעולם אשר התחבר למחשב.
    • "מגעך שקוף" – ספר שירה למבוגרים.
    • "ציידים לכודים" – רומן מתח למבוגרים.
    • The Ailing Alligator – ספר לילדים.
    • טולי בעננים – ספר לילדים.
  8. יזמתי, הייתי פעיל ונבחרתי להוביל מספר מפעלי הנצחה להנצחת חללי מערכות ישראל, לרבות מפעלי הנצחה פרטיים, בית ספריים, חיליים וארציים, אחד מהם  בחסות נשיא מדינת ישראל לשעבר עייזר וייצמן ז"ל.
  9. המצאתי ופיתחתי, מרכז ייחודי מסוגו בעולם ללימוד והכשרה בנושא "בטיחות וזהירות בדרכים" באמצעותו התחנכו בישראל, עשרות אלפי תלמידים ומאות אלפים בעולם. המיזם זכה להכרה של משרד התחבורה, משרד החינוך ורשויות נוספות.
  10. המצאתי ופיתחתי שיטת למידה ייחודית לילדים בגיל הרך (גנ"י ובתי ספר יסודיים), שיטה באמצעותה למדו מאות אלפי תלמידים בישראל ומיליונים בכ – 45 מדינות בלמעלה מ – 20 שפות, השיטה משלבת בין העולם המוחשי התלת מימדיי לבין העולם הטכנולוגי ממוחשב.
  11. המצאתי ופיתחתי שיטת למידה ייחודית לבעלי מוגבלויות באמצעותה למדו עשרות אלפי תלמידים בישראל ומאות אלפים בעולם ב – 20 מדינות בלמעלה מ – 20 שפות.
  12. זכיתי ב"פרס ראש הממשלה לתוכנת מחשב" על פיתוח מערכת למידה המעודדת יצירתיות במגוון רחב של נושאים מתחומי מדע, טכנולוגיה, מוסיקה והעשרה לשונית, יחד עם עוד מספר מעובדיי.
  13. פיתחתי ערכות למידה ייחודיות ללימוד אנגלית כשפה שנייה המיועדות לילדים ומבוגרים. ערכות הלמידה נמכרו בארץ ובעולם.
  14. שימשתי כמרצה במכללות ובאוניברסיטאות בתחום "שילוב טכנולוגיה בגיל הרך" בין השאר, באוניברסיטת בר אילן, מכללת בית ברל וסמינר הקיבוצים.
  15. המצאתי ופיתחתי משחקי קופסא משולבי פעילות באמצעות מחשב.
  16. אני מאייר, מצייר ומפסל וחלק מעבודותיי שובצו במערכות הלמידה שפיתחתי במהלך עשרות השנים לאורם למדו מאות אלפי ילדים לפחות בעולם.
  17. שימשתי כמרצה באירועים ובכנסים חינוכיים בעולם בהשתתפות שרי חינוך, מנהלי מחלקות חינוך ובכירים נוספים מתחום האקדמיה בין השאר, בארה"ב, בברזיל, הודו, סין, טייוואן, צרפת, דנמרק, הולנד ועוד.
  18. השתתפתי כאורח כבוד בכנסים חינוכיים ארציים ועולמיים בסין, ברזיל, טייוואן, הודו, הולנד, ארה"ב ועוד.
  19. שימשתי כיועץ חינוכי לחברות בינלאומיות בתחום החינוך הטכנולוגי כגון : יבמ, HP, אוליביטי ופוזיטיבו.

רקע עובדתי

  1. סיפור המעשה נשוא התביעה אשר אינו נתמך בבדל ראייה של ממש, אלא כולו כמקשה אחת גיבובי מילים המנוסחים כעובדות כביכול, הינו פשוט ביותר ועובדתי ולהלן יובאו עיקריו, הממחישים עד כמה רב המרחק בין הטלת הרפש שרקמו התובעים כנגדי, כולל בעזרת גורמים אינטרסנטיים אחרים, "הסועדים על שולחנם של התובעים" לבין האמת.
  1. פ.מ.ד. הוקמה על ידי לאחר תום שירותי הצבאי בשנת 1974.
  1. פ.מ.ד. וממ"ק הוקמו על ידי לצורך פיתוח מערכות למידה באמצעות טכנולוגיה, ואכן פותחו במסגרתן מערכות ייחודיות בתחום החינוך. טרם כניסתה של תובעת 1 לממ"ק, הועברו לממ"ק מוצרים שפותחו ע"י פ.מ.ד. אשר בתקופה קצרה נמכרו בהצלחה מרובה לגופים רבים בארץ ובעולם. ממ"ק העסיקה עשרות עובדים מתחומים שונים, ביצעה מכירות והתקשרויות בהיקפים של מאות אלפי דולרים בשנה, ופעלה באופן נמרץ לפיתוחה העסקי ולביצוע תוכניות עסקיות רחבות היקף.
  1. מוצרי הלמידה של פ.מ.ד. וממ"ק זכו לתווי תקינה של משרד החינוך אשר אפשרו לחברה לשווק ולמכור את מוצריה למוסדות ממלכתיים וכאלו הנמצאים בפיקוח משרד החינוך.
  1. הצעות עסקיות רציניות מגופים מרכזיים במשק הישראלי כגון : חב' כור, חב' דגם מערכות, הופנו לממ"ק והציעו להיכנס כשותפים בחברה.
  1. הרקע והמוניטין המוצלחים של הפעילויות החינוכיות במהלך שנים ארוכות של חברת פ.מ.ד בפעילות בישראל, באלפי מוסדות חינוך, גני ילדים, בתי ספר יסודיים, חטיבות צעירות, חינוך מיוחד, מרכזי למידה עירוניים, מרכזי למידה פרטיים, מרכזים להתפתחות הילד, אוניברסיטאות, מכללות ועוד, הקנו לממ"ק נקודת זינוק מצוינת להצלחה.
  1. הרקע והמוניטין המוצלחים של הפעילויות החינוכיות במהלך שנים ארוכות של חברת פ.מ.ד בפעילות בעשרות מדינות בעולם במישרין ובאמצעות סוכנים, באלפי מוסדות חינוך, גני ילדים, בתי ספר יסודיים, חטיבות צעירות, חינוך מיוחד, מרכזי למידה עירוניים, מרכזי למידה פרטיים, מרכזים להתפתחות הילד, אוניברסיטאות, מכללות ועוד, הקנו לממ"ק נקודת זינוק מצוינת להצלחה בשיווק מוצריה המתקדמים במדינות שונות בעולם.
  1. במהלך השנים הארוכות מוצרי פ.מ.ד. וממ"ק תורגמו לעשרות שפות על פי דרישתם של לקוחותיהם.
  1. בשנת 1998 רכשה התובעת 1 יחד עם שתי שותפות שלה (שמאחורי שלושתן עומדים בעליהן, אנשי עסקים אמריקאיים ו"כרישים" בתחום הפיננסי והבורסאי) במסווה של אשת חינוך, המעוניינת לכאורה לעסוק בתחום החינוך באמצעות חברת ממ"ק, כאשר למעשה היא מסתירה את זהותו של בעלה כרוח החיה במהלך, לאור העובדה שבעת זו שימש כמנכ"ל חברת ECI. בדיקתי  (גולדנברג פסי לא במקור) העלתה שהתובע 2 (דוד רובנר לא במקור) לא הורשה לעשות זאת בעצמו בתוקף תפקידו במישרין.
  1. התובעת 1 (זהבה רובנר לא במקור) וחברותיה מארה"ב, אשר מעולם לא ביקרו במשרדי התצוגה של החברה גם כאשר ביקרו בישראל בתקופות שונות, רכשו מניות של ממ"ק בדרך של הקצאת מניות, שלאחריה החזיקו ב- 50% מהון המניות של ממ"ק (חלקה של תובעת 1 – 25%). רכישת מניות זו על ידי תובעת 1 ושותפותיה נעשתה לאחר 2 בדיקות נאותות (due diligence) מעמיקות שבוצעו על ידי גורמים שונים המתמחים בכך, תוך גילוי מלא מצידי ומצד ממ"ק ומתוך מטרה מוקדמת של התובעים ושאר השותפים לבצע מהלך עסקי הקרוי: "מיזוג במהופך" של החברה עם שלד בורסאי בארה"ב, מהלך שיהפוך את ממ"ק לחברה ציבורית הנסחרת בבורסה ויפיק לתובעת 1 ושותפותיה רווחים גדולים ומהירים, להם ולמקורביהם. מיזוג מהופך משמעו מיזוג, שבמסגרתו מקבלת חברת השלד הבורסאי את מלוא מניות ממ"ק, ואילו בעלי מניות ממ"ק מקבלים בתמורה מניות סחירות (בכפוף לתקופת חסימה) של חברת השלד הבורסאי. כך מתאפשר לבעלי המניות להנזיל את השקעתם, מחד גיסא, ולחברה הנרכשת (ממ"ק במקרה זה) – להפוך לחברה ציבורית במהלך מהיר, על כל היתרונות הנובעים מכך.
  1. כבר בתקופת המו"מ וביתר עוצמה מרגע הקצאת המניות, היה התובע 2 (רובנר דוד לא במקור) שותף פעיל ביותר בניהול החברה, והוביל, בעצמו ובאמצעות עובדים וגורמים שמונו על ידו (חשב החברה, משרדי רואה חשבון, מנהלי כספים, עובדים בתפקידים שונים ובהמשך אף מנכ"ל ואשת כספים נוספת), את ניהולה של החברה. התובע 2 (רובנר דוד לא במקור) היה מודע לכל פרט ופרט בניהול החברה, התקשרויותיה (לגביהן נטען כי הן פיקטיביות), מצבת כח האדם בחברה, תנאי שכ"ע, תשלומים לספקים, קשרים עם עו"ד ורו"ח של החברה ועוד.
  1. התובע 2 (רובנר דוד לא במקור) הנו אדם חלקלק לשון, ערמומי, בעל ניסיון עתיר בניהול חברה בקנה מידה בינלאומי. ניסיונותיו של התובע 2 לגמד את מעורבותו בחברה הנו ניסיון פתטי חסר כל היגיון ניהולי כלכלי למשקיע במעמדו, מה גם שטענתו זו נסתרת בעשרות מסמכים המצורפים לתצהירי מסמכים שצורפו בהליכים המקדמיים ובעדויות אשר יובאו בפני בית המשפט הנכבד. 
  1. פעילות החברה, עובדיה, עסקיה וההתקשרויות עם לקוחות החברה, נותני השירותים, העובדים, הבנקים המסחריים, ספקים ואחרים היו ידועים לתובע 2 (רובנר דוד לא במקור) בכל עת בשקיפות מלאה ובמעקב תמידי שלו ושל עובדיו האחרים, אותם דאג לשבץ בתפקידים שונים בחברה ובמנגנוניה.
  1. תובע 2 (רובנר דוד לא במקור) היה שותף בזמן אמת בתהליכי הפיתוח, תוכניות הפיתוח, הקשר עם המדען הראשי קשר עם אישים מרכזיים פוליטיים ואחרים שהיו קשורים בפעילויות השוטפות של החברה.
  1. תובע 2 (רובנר דוד לא במקור) השתתף ויזם אין ספור ישיבות במשרדי חברת ECI, בביתו, במשרדי החברה, ובמשרדי עורכי הדין ורו"ח במהלכם השתתפו הרכבים שונים של עובדים, נותני שירותים, קבלני משנה ואחרים במטרה לפקח בצורה צמודה על ביצוע התכניות של החברה מנהליה ועובדיה. הרוח החיה בישיבות אלו היה התובע 2 (רובנר דוד לא במקור) אשר דאג במהלך הפגישות לתעד את תוכנן ובתהליך גילוי המסמכים בחר שלא להמציא מסמכים אלו מתוך מטרה להסתיר את מעורבותו וידיעותיו. מטעמי נוחות ועל מנת לנסות להצדיק את מחדליו תובע 2 מקצין את אי מעורבותו בחברה בניסיון נואל להאשים אותי ברשימה ארוכה של מעשי הונאה, מרמה ומצגי שווא לכאורה.
  1. הבטחותיו של תובע 2 בפניי  (גולדנברג פסי לא במקור) ובאוזני אחרים, באין ספור פעמים בצורה שאינה משתמעת בשתי פנים שהוא ינצל את ערוצי השיווק של חברת ECI להגברת שיווק מוצרי החברה התגלו אף הם כהבטחות שווא.
  1. תובע 2 (רובנר דוד לא במקור) ניהל, ניווט, הנהיג והוביל אותי, את עובדיי ואחרים בכל הקשור לחזון שלו אותו הציג בפניי ובפני אחרים כמשהו שקל מאוד להשיגו באמצעותו, להפוך את החברה ומהר ככל שניתן ובדרך הקצרה ביותר להיות חברה ציבורית בארה"ב במטרה לגייס כספים לבעלי המניות ולפעילויות של החברה, בדרך של מיזוג במהופך עם חברה שמניותיה נסחרות בבורסה בנסד"ק.
  1. ניסיונו העשיר של תובע 2 (רובנר דוד לא במקור) בניהול חברות בורסאיות בינלאומיות, בשוק ההון, המוניטין שצבר, התנהגותו והתפארותו ביכולותיו גרמו לי ללכת כעיוור אחרי תוכניותיו, הן מתוך הוקרה והן מתוך חוסר הבנה טוטאלי בנושאים אלו. תובע 2 חזר וציין בכל מפגש את העובדה שמאחר ולחברה מוצרים, הסכמי שיווק קיימים, מכירות בפועל וצבר הזמנות, קל יהיה מאוד להציג את הפוטנציאל של החברה בפני משקיעים בעולם ולגרוף ממון רב. התובע חזר והדגיש בפניי שכל מה שהוא מצפה ממני אינו קשור לא בצד הניהולי פיננסי של החברה ולא ל"דאגה" למשאבים, זה להשאיר לו ולצוות עוזריו.
  1. לבקשתו של מר יהודה לנצקרון אשר ערך את ההיכרות בין התובע 2 (רובנר דוד לא במקור) לביני, תובע 2 (רובנר דוד לא במקור) דרש להיות מעורב כבר בשלבים המקדמיים במו"מ בכל המתרחש בחברה. כך אומנם נעשה, שיתפתי את תובע 2 במו"מ שניהלתי עם גופים וחברות, תוכניות שיווקיות, תזרימי מזומנים למול הבנק המסחרי ובפרטים רבים אחרים. גם פרט זה מוסתר מעיניי בית המשפט.
  1. התנהגותו היומרנית והשחצנית של התובע 2 (רובנר דוד לא במקור) באה לידי ביטוי כלפיי וכן כלפיי כל מי שחווה להיות במחיצתו בתקופה זו, הן כשותף, הן כמתחרה שלא נדבר כאויב, לדוגמא:

הוטל צו איסור פרסום על תוכן הדברים הקשורים בבני משפחת זהבה ודוד רובנר ובתם יעל רובנר סמט ע"י השופט בדימוס שאול מנהיים 

  1. גם משקיעים בעלי שם וניסיון רב ממני בתחום ההשקעות וחברות ציבוריות, הלכו שולל אחרי הבטחותיו של תובע 2, (רובנר דוד לא במקור) לעשיית רווחים אסטרונומים מהירים והשקיעו ממון רב בחלק מיוזמותיו (לא בחברת ממ"ק), חלקם הדחיקו את רגליו מסביבתם בצורה בוטה שאינה משתמעת לשתי פנים, אחרי ההתרסקות של החברות בהם היה שותף אליהם גרר אותם להשקיע ממיטב כספם, באותה תקופה ממש שגם חברת ממ"ק התרסקה בגלל מחדליו והטעיותיו.
  1. ההתקשרות עם התובעים ושותפיהם לביני, לא הייתה על בסיס כלכלי הגיוני ולא נשענה כלל על בסיס בדיקת הנאותות שערכו עבורם מומחים במשך כשנה שלמה, ההתקשרות לא התבססה על הערכת השיווי שקיבלו התובעים אותה הסתירו התובעים מבית המשפט בהגשת הבקשה לעיקולים במעמד צד אחד ובכתב התביעה. כניסתם של התובעים ושותפיהם לחברה התבססה מבחינתי בראש ובראשונה אך ורק על דמותו תדמיתו הציבורית ויכולותיו של תובע 2, (רובנר דוד לא במקור) על קשריהם, יכולותיהם ומעורבותם של השותפים בארה"ב בשוק ההון האמריקאי להגשים את חזונו של תובע 2, הפיכת החברה שהייתה בתחילת צמיחתה לחברה ציבורית גדולה בעלת ערך כספי עצום, לצד הפיצוי הכלכלי לי ולעובדיי כתוצאה ישירה מכך.
  1. התנהגותם של התובעים הייתה צבועה ומטעה, כאשר מול עיניהם הייתה מטרה אחת, עשיית כסף קל ומהיר גם על חשבון קיומה של החברה, כפי שהסתבר בהמשך.

אני מודה  (גולדנברג פסי לא במקור) שלא התייחסתי מספיק בכובד ראש, לעובדים בכירים בחברה אשר העירו לי על התנהגותו של תובע 2 (רובנר דוד לא במקור) כלפיהם והתייחסותו לחברה בכלל. עובדים אלו ביקשו לעזוב את החברה דווקא כאשר נראה היה שהחברה אמורה לזנק והם ייהנו מהפירות אחרי עבודה מאומצת במשך שנים ארוכות. העובדים הבכירים חוו את הקשיים שנערמו לפתחה של החברה בעקבות כשלים של תובע 2 (רובנר דוד לא במקור) שכללו, אי עמידה בהבטחות, התעסקות הולכת וגדלה במיזוגים במהופך שכשלו, חקירת נסד"ק, התייחסותו הבוטה של תובע 2 (רובנר דוד לא במקור) כלפיהם וכלפיי ועוד.

  1. המצגים המקדמיים של התובעים (זהבה ודוד רובנר לא במקור) בכל הקשור לידיעותיה, קשריה ויכולותיה המקצועיות של תובעת 1 ומעורבותה העתידית בחברה "כאשת חינוך", התבדו עד מהרה והתגלו כהטעיה נוספת ומצג שווא מקובל אצל התובעים (זהבה ודוד רובנר לא במקור) בהתנהלותם. מעולם תובעת 1 לא טרחה להיות מעורבת בחברה בצורה כלשהי, לא נטלה חלק בישיבות החברה, לא ביקשה ללמוד את מוצרי החברה, לא נטלה חלק בפיתוח ההמשכי של מוצרי החברה ולמעשה שימשה ככלי בידיו של תובע 2 להחזיק את מניות החברה ותו לא.
  1. עם חשיפתה של חקירת נסד"ק כנגד תובע 2, (רובנר דוד לא במקור)דרש התובע 2 (רובנר דוד לא במקור) ממני שאצא בהצהרה שתובעת 1 (זהבה רובנר לא במקור) אומנם עובדת בחברה "כאשת חינוך", החל מחתימת הסכם השותפות. רו"ח של החברה הבהיר חד משמעית, שלא ניתן לדווח רטרואקטיבית על עיסוקה הפיקטיבי של תובעת 1. (זהבה רובנר לא במקור) חששו הכבד היה, שתרמיתו תתגלה גם אצל מעסיקיו בחברת ECI, אשר לא אישרו את מעורבותו כבעל מניות בחברות חיצוניות תתגלה ותסב לו נזקים.   
  1. תובע 2 הבטיח לי לא אחת שמעורבותה של תובעת 1 (זהבה רובנר לא במקור) במהלכים השיווקים של החברה במגזרים לה קשרים אישיים הדוקים בארץ ובעולם, (בעיקר במגזר החרדי בו כלל לא פעלנו) תעזור לחברה להגביר את קצב המכירות. זמן קצר לאחר כניסתם לחברה הסתבר שתובעת 1 (זהבה רובנר לא במקור) 

הוטל צו איסור פרסום על תוכן הדברים הקשורים בבני משפחת זהבה ודוד רובנר ובתם יעל רובנר סמט ע"י השופט בדימוס שאול מנהיים 

  1. בהתאם להסכם הקצאת המניות, היה על התובעת 1 (זהבה רובנר לא במקור) ושותפותיה, מלבד תשלום סכום הרכישה, לדאוג למימון לממ"ק בסך של 500,000 דולר, ואם לא עולה בידיהן לעשות כן, עליהן ליתן לממ"ק הלוואה (נושאת ריבית) בסך האמור.

כל סכום נוסף ששילמה התובעת 1 ו/או מי משותפותיה לחברה, מעבר לאמור, אם בכלל, נעשה מרצונן החופשי, שלא על סמך מצגים כלשהם אלא מתוך היכרותן עם החברה והפוטנציאל שלה באמצעות שולחיהן ובני זוגם ומתוך אמונה בה (ובקיומו של המיזוג הצפוי) וכנגד הקצאת מניות של החברה, שעתידות היו להפוך למניות סחירות לאחר השלמת המיזוג, באופן שדילל את חלקי והגדיל את חלקה של תובעת 1. מניות סחירות אלה היו אמורות להניב לתובעת 1 כסף מהיר ורווחים עצומים כפי שאומנם הצהיר תובע 2 בכל הזדמנות.

  1. לאחר מספר ניסיונות כושלים שעלו לחברה הון עתק וזמן ניהולי יקר מפז, אכן בוצע מיזוג במהופך עם חברה שנסחרה בבורסת נאסד"ק בארה"ב. לאחר ביצוע המיזוג במהופך, הפכו התובעת 1 (זהבה רובנר לא במקור) ושותפותיה (כמו גם הח"מ) לבעלי מניות בחברה האמריקאית הציבורית (אם כי מניותיי היו חסומות למכירה, בניגוד למניות התובעת 1). זמן לא רב לאחר ביצוע המיזוג, הגיע שוויה של ממ"ק לפי שווי מניותיה בבורסה לכ- 300 מיליון דולר (!!!). בעליהן של השותפות האמריקאיות, ה"ה בודנר והברפלד, הם בעליה של חברת BROAD CAPITAL שהנה חברה המגלגלת סכומי עתק בשוק ההון, והם עצמם "כרישי" בורסה ממולחים, מנוסים, מקושרים ומפורסמים מאוד. צירופם לממ"ק נעשה בשל קשריהם וניסיונם בשוק ההון האמריקאי – שכן זו הייתה מטרתה של העסקה מלכתחילה: לבצע מיזוג מהיר ולהפוך את המניות לסחירות מוקדם ככל האפשר.
  1. בפגישה שהתקיימה בביתו של מר דדי גראוכר בנוכחות יהודה לנצקרון, אני  (גולדנברג פסי לא במקור) ואחרים, בסמוך לאחר חתימת הסכם ההתקשרות, התפאר תובע 2 באוזני ה"ה בודנר והברפלד שהננו בעל יכולת לגייס הון עתק לחברת ממ"ק ממשקיעים בישראל והבטיח לעשות זאת בהקדם, דבר לא נעשה וה"ה בודנר והברפלד "באו איתו חשבון" על הבטחותיו אלו בהסכמי פירוק  השותפות ביניהם, הסכמים שתובע 2 מסרב להציג.
  1. ה"ה בודנר והברפלד רואים בתובע 2 (דוד רובנר לא במקור) כגורם המוביל והבלעדי בפירוק החברה, כפי שהם מצביעים עליו באותו כובד אחריות, כגורם שגרם להם נזקים עצומים במיזמים אחרים בהם היו שותפים אשר כשלו כשלון חרוץ אף הם לרבות פירוק חברת NET2WIRELESS ואחרות.
  1. בחודש יוני 2000 התפרסמה בעיתון כלכלי אמריקאי (‘’BARRONS) כתבה בנושא המיזוגים במהופך שבוצעו על ידי בעליהן של שותפות התובעת 1, (זהבה רובנר לא במקור) דוד בודנר ומורי הברפלד. בכתבה, אשר תורגמה לעברית ופורסמה במלואה בעיתון 'גלובס' בסמוך לאחר פרסומה בארה"ב, סופר על שורה של מקרים דומים, בהם נכנסו בודנר והוברפלד כמשקיעים לחברות טכנולוגיה ומיד לאחר מכן ביצעו מיזוג במהופך, דבר שהביא לזינוק דרמטי בשווי המניות של אותן חברות ושלשלו לכיסם סכומי כסף אדירים. בכל שלושת המקרים שהוזכרו בכתבה, התובע 2 (דוד רובנר לא במקור) היה שותפם של בודנר והוברפלד. עוד נחשף בכתבה, כי לבודנר והוברפלד עבר מפוקפק הכולל עבירות על חוקי ניירות הערך האמריקאיים, הרשעות ותביעות אזרחיות בתחום זה, פסילה סטטוטורית מעבודה בחברות ברוקרים השייכים להתאחדות סוחרי ניירות הערך בארה"ב (הגוף המפעיל את בורסת נאסד"ק), הרשעה בגין זיוף מסמכים במטרה לבצע הונאה ועוד.

בעקבות פרסום הכתבה פתחה הבורסה האמריקאית NASDAQ בחקירה בעניין על מנת לבחון האם נעשו מהלכים לא כשרים על ידי רובנר, בודנר והוברפלד, בין היתר בקשר למיזוג המהופך שביצעה ממ"ק. החקירה האמורה כללה גם חקירה בנוגע לממ"ק ולחברת האם שלה, החברה האמריקאית הציבורית ג'נקון. קיומה של החקירה גרם לממ"ק נזקים כבדים, בשני מישורים: המישור האחד, החקירה הביאה לבזבוז זמן ניהולי רב ולהוצאות אדירות (עורכי דין, רואי חשבון, נסיעות לחו"ל וכיוצ"ב) ולמעשה לשיתוק החברה. המישור השני, ציבור המשקיעים הפוטנציאלי שסומן כמתאים, הדיר רגליו מהשקעה בחברה ולא ניתן היה לגייס כספים נוספים. בנק מזרחי הבנק אליו תובע 2 העביר את פעילות חברת ממ"ק ממניעיו האישיים, הקפיא ועצר את כל הפעילות הכספית בחשבונותיה, דבר שלא אפשר לחברה לתפקד.

פרסום הכתבה, חקירת נאסד"ק האינטנסיבית ועצירת הפעילות הבנקאית גרם לכדור השלג להתגלגל במדרון חלקלק וסופו בבקשת פירוק שהגישו עובדי החברה, להם לא שילמה ממ"ק משכורות. בתקופה זו מחשש שאהיה מעורב באינפורמציות מפלילות נגד תובע 2 מודרתי כליל מהפעילות השוטפת של החברה ולא שימשתי כמנכ"ל החברה.  באותה עת במקביל החלו הליכים בנסד"ק, נגד תובע 2 בקשר תהליכי ביצוע המיזוג במהופך אותו הוביל גם תובע 2 מיזוג בין חברה נסחרת לבין חברת NET2WIRELESS.

  1. במקביל מעמדו של תובע 2 (דוד רובנר לא במקור) נסדק בחברת ECI ובשוק בכלל, תהליך שהוביל לפיטוריו בהמשך ולעזיבתו את חברת ECI בבושת פנים.
  1. תהליכי המיזוג השני של חברת NET2WIRELESS עם החברה הבורסאית בנסד"ק סנסר, היה מיזוג בבסיסו הטעייה של תובע 2 של משקיעים, חברות השקעה, חברות תקשורת ואנשים תמימים רבים. מיזוג זה פורסם מדי יום בעיתונות במטרה למשוך יותר ויותר משקיעים ל"חלום לעשיית כסף קל". ואומנם בתחילת הדרך מניית החברה שהייתה אמורה להתמזג עם חברת NET2WIRELESS הרקיעה שחקים מדי יום, עד שערך החברה בנסד"ק עלה על מיליארד דולר. לתרגיל רמייה זה של תובע 2 פותה מר אלפרד אקירוב להשקיע מהונו, מר אקירוב השקיע בהטעיה ובהולכת השולל של תובע 2, 6 מיליון דולר. נכחתי בישיבות בהם התובע 2 הבטיח למשקיעים שבמידה וישקיעו ב"חלום" של חברת  NET2WIRELESS, תובע 2 הבטיח  להם אישית שהם יכפילו וישלשו את כספם בזמן קצר ביותר.
  1. חקירת נסד"ק שנפתחה כנגד תובע 2 (דוד רובנר לא במקור) ושותפיו התמקדה בעיקר במיזוג במהופך בשתי החברות, זהות מחזיקי המניות בחברות הממוזגות ובתרגילים נוספים הקשורים בהקצאת המניות למקורבים. התרסקות שתי החברות ופירוק החברות התרחשו באותו מועד.
  1. ההבדל בין שתי החברות היה משמעותי. לחברת ממ"ק היו מוצרים של ממש, מכירות חוזים, פעילויות וכו', מנגד חברת NET2WIRELESS הציגה "חזון טכנולוגי", חזון שהיה למעשה חלום הטעייה שהוכח שאינו שווה דבר לאחר פירוק. את החזון השקרי והמטעה של חברת – NET2WIRELESS הציג תובע 2, בפני משקיעים בארץ ובחו"ל, תוך כדי שהוא מנצל את מעמדו העולמי בחברת ECI במטרה לגרוף הון עתק לכיסיו.
  1. תובע 2 (דוד רובנר לא במקור) מינה את אחד מבניו בתפקיד בכיר בחברת NET2WIRELESS.
  1. אין בתביעה נגדי  (גולדנברג פסי לא במקור) כל ממש להוציא נקמנות על העובדה שזומנתי להעיד כדין ולא בהתנדבות מצידי לעשות כן במשפט אקירוב. לפי ייעוץ משפטי שקיבלתי, עילות התביעה הנטענות התיישנו (מדובר על מצגים שהוצגו לטענת התובעים עובר לחתימת הסכם הקצאת מניות בחודש פברואר 1998); ולגבי חלק מהעילות, הן לכל היותר עילות תביעה (המוכחשות מכל וכל) של ממ"ק ולא של מי מהתובעים. יתירה מכך, אין כל יריבות בין התובע 2 (אשר אינו צד להסכם הקצאת המניות ולא השקיע מכספו את הסכומים הנטענים) לביני, אין לתובע 2 כל זכות תביעה כלפיי בגין העילות הנטענות, כאשר את הסכומים הנתבעים תובעים התובעים או מי מהם מממ"ק הנמצאת בהליכי פירוק, בדרך של תביעת חוב.

לא זו אף זו, בבסיס התביעה עומד הסכם להקצאת מניות, נספח טז' לכתב התביעה. בסעיף 12 להסכם האמור נקבעה תניית בוררות.

  1. התביעה כולה הנה מסכת ארוכה של בדיות ושקרים שאין בינם לבין המציאות כל קשר. התובעים לא הביאו ולו בדל ראיה שתתמוך בטענותיהם. התובעים הטעו את בית המשפט בתהליך הטלת העיקולים הזמניים והציגו מסכת של גיבובי מילים ותזות שבינן לבין המציאות אין דבר אמת.
  1. התובעים (זהבה דוד רובנר לא במקור) הסתירו בשלב הראשון מידע מהותי והסתירו מבית המשפט מסמכים רבים המצויים ברשותם. תקוותם היחידה הייתה שחומרים מהותיים וחשובים לא מצויים בידיי. כאשר המידע האמיתי נחשף על ידי מגובה במסמכים ואסמכתאות, התובעים נאלצו לשנות את גרסתם יותר מפעם אחת ולהציג סלקטיבית מעט מהמסמכים המצויים אצלם. מסמכים רבים שגילויים יכול להסב נזק לגרסתם השקרית אינם מוצגים ומוסתרים מעיניי בית המשפט למרות דרישותיי.
  1. לא פלא שהתובעים נדרשו שנים מאוחר יותר לשוב ולבקש מבית המשפט של הפירוק לאפשר להם לעיין בחומרים שנתפסו ע"י המפרק, במאמץ נואש לאתר חומרים שיעזרו להם לשוב ולנסות להעליל עלי עלילות שווא במטרה לספק את יצרם.
  1. בצר להם, כאשר הסתבר לתובעים שהם מתקשים לעגן את טענותיהם, פנו התובעים ללקוחות שלי  (גולדנברג פסי לא במקור) מזה שנים ארוכות, לקבלת מידע ומסמכים שאולי באמצעותם יוכלו להוכיח את טענותיהם הזדוניות. בעלים חדש של חב' אדיוסופוט נענה לבקשתם והמציא לתובעים מסמכים מסחריים שבינם לבין טענותיהם של התובעים כנגדי, אין דבר וחצי דבר. התובעים מציגים כהרגלם המגונה, חלקים מתוך המידע המצוי ברשותם, מידע המצוי מזמן אמת בידי עו"ד החברה ובמקומות נגישים נוספים.
  1. כך, למשל, התובעים (זהבה ודוד רובנר לא במקור) טוענים לשורה של הסכמים פיקטיביים, כביכול, טענות כזב, בהם התקשרה ממ"ק עם צדדים שלישיים, הכל על מנת להראות פעילות עסקית וצפי לקבלת כספים וכדי להטעות משקיעים פוטנציאליים בממ"ק. ברם, מסמכים היחידים שצורפו בבקשה להטלת עיקולים ולכתב התביעה הם ההסכמים עצמם. אין כל ראיה שתתמוך בבדותה, לפיה מדובר בהסכמים פיקטיביים. מנגד קיימים מסמכים רבים המוכיחים כי מדובר בהסכמים מסחריים לכל דבר, שהצדדים להם פעלו לפיהם. מסמכים אלו כאמור התובעים בחרו להסתיר ולא לצרף.
  1. התובע 2 (דוד רובנר לא במקור) ושלוחיו הרבים היו מעורים בכל בדל התקשרות, הסכמים והבנות עם צדדים שלישיים. כל ההתקשרויות נבדקו על ידי טובי המומחים בתחומם.

            יתירה מכך, אין כל שחר לטענות התובעים (זהבה ודוד רובנר לא במקור) כאילו מצגים שהוצגו להם היוו את הבסיס להשקעת כספים על ידם בממ"ק. "השקעת" הכספים נעשתה כנגד הקצאת מניות נוספות שקיבלו לידיהם, תוך דילול חלקי בהון המניות של החברה, ותוך הגדלת חלקה של התובעת 1 בהון המניות של החברה הציבורית לאחר השלמת המיזוג. ההשקעה נעשתה אך ורק על מנת להגדיל את רווחיה הקלים והמהירים של התובעת 1 ומקורביה בבורסה האמריקאית וללא כל קשר למצגים כאלה ואחרים שלי (שכולם היו מצגי אמת).

  1. מצגי שווא ביחסים בין הצדדים, היו רק מצגיו של התובע 2, (דוד רובנר לא במקור) אשר פיתה אותי בתיאור פנטסטי של עתיד החברה לאחר ביצוע המיזוג עם החברה הציבורית. מצגים אלה הובילו אותי, כבעלים של פ.מ.ד. להסכים, ללא כל חובה חוזית מוקדמת, להעביר את כל רווחיה של פ.מ.ד. לתוך ממ"ק, מתוך מכירות של מוצרים שהיו בבעלותה, בין בדרך של קיזוז ובין בתשלום כסף חי לממ"ק, וזאת ללא כל תמורה. רווחים אלה הגיעו במשך תקופה של פחות משלוש שנים לכמיליון דולר נטו לממ"ק.
  1. בנוסף, בניגוד לרושם שהתובעים מנסים ליצור בתביעתם כי ממ"ק היתה חברה נבובה מתוכן, בה השקיעו התובעים כספים רק לנוכח מצגי שווא שהוצגו להם, יש לקבוע, כי בכל שלב מאז כניסת התובעת 1 (רובנר זהבה לא במקור) לממ"ק ועד למועד הגשת הבקשה לפירוקה (ואולי אף לאחר מכן) עלה שוויה של ממ"ק על שווי הכספים ששולמו על ידי התובעת 1 לחברה, וזאת כמובן מבלי לקחת בחשבון את שווי מניותיה של התובעת 1 בחברת האם של ממ"ק, אשר עלו בשיאם כדי פי 200 מהסכום שנטען על ידה כעת כסכום השקעתה בממ"ק. על שוויה של ממ"ק ניתן ללמוד מההסכמי המיזוג שבהם התקשרה בחודש 5/98 ובחודש 12/99. שווי בשני המקרים עמד על מיליוני דולרים במצגים שהוצגו גם ע"י התובעת 1. מובן כי לאחר השלמת המיזוג שווי החברה ומניותיה נגזר משוויון במסחר בבורסה.
  1. לאורך כתב התביעה במצח נחושה ומתוך בטחון שתוכניתם לרסק אותי, על רקע מתן עדותי, התובעים מעוותים את המציאות, מסתירים עובדות מהותיות מעיני בית המשפט, מסלפים עובדות, מפריחים סיסמאות וטענות כזב לחלל האוויר ללא כל ביסוס וללא כל ניסיון להוכיחן בראיות, טופלים עליי האשמות שווא שקריות והכל במטרה לזרות חול בעיני בית המשפט הנכבד, בנצלם את הונם העצום שחלקו נעשה על גביי וגב עובדיי, הגישו התובעים נגדי תביעה בסכום אסטרונומי במטרה להרשים את בית המשפט ולפרסם באמצעות קשריהם והונם את המהלכים המשפטיים בכתבות עיתונאיות.
  1. על מנת לצבוע את טענותיהם בצבעים עזים וחמורים ועל מנת להשחיר את פניי בעיני בית המשפט הנכבד, מפליגים התובעים, בקלות בלתי נסבלת, בפיזור סיסמאות אודות מרמה, מצגי שווא, חשש לזיופי מסמכים, ביצוע תרגילי עוקץ ועסקאות סיבוביות, חתימה על עסקאות פיקטיביות, ברם, אין בטענות התובעים כל שחר, גילוי המסמכים על ידי בשלבים המקדמיים בתיק אילץ את התובעים לשנות ולתקן את גרסתם מכתב התביעה והבקשה להטלת עיקולים במעמד צד אחד.
  1. בסחף התנהגותם הבלתי נשלטת, התובעים לא בוחלים בפגיעה מכוערת ומרושעת בפועלם של אנשים רבים, לרבות אנשי ציבור, אשר נטלו חלק בפעילותה של עמותת "עדי עד", אשר יזמה והקימה פרויקט להנצחת שמם של חללי מערכות ישראל. פרויקט זה זכה לחסותו של נשיא המדינה לשעבר, מר עזר ויצמן, ז"ל. בראש הועד הציבורי של העמותה עמד ח"כ בנימין בן אליעזר, והיו חברים בו אישי ציבור רבים, אשר ראו במטרת הנצחת חללי צה"ל מטרה נעלה.

לטענת התובעים, העמותה הנ"ל, אשר פעלה באופן נמרץ להשגת תרומות, בארץ ובחו"ל, לשם קידום מטרותיה האמורות, הינה לא פחות מ"פיקציה" פרי יצירתי, שנועדה אך ורק לשם האדרת ערכה ויוקרתה של ממ"ק ו"לפתות כביכול את התובעים להשקיע בממ"ק. יש לשפשף שוב ושוב את העיניים על מנת להאמין למקרא תיאוריה מופרכת זו, הפוגעת באנשים רבים על לא עוול בכפם, ומקיימת את האמרה, כי המטרה (הנלוזה במקרה זה) מקדשת את כל האמצעים, פסולים ככל שיהיו. מובן, כי בהמשך הדברים, אביא בפירוט את העובדות כהווייתן ונחשוף את הפרכה שבטענות התובעים.

  1. לו היו התובעים מגישים את תביעתם בתום לב, הם היו מצרפים לתביעתם את הגורמים המקצועיים שבחנו שוב ושוב בדקדקנות את ההסכמים עליהם מלינים התובעים בתביעתם.
  1. התובעים ניסו לגייס עדים להעיד בתהליך זה במטרה לחזק את טענותיהם הבדויות. אנשים אליהם פנו התובעים במישרין ובאמצעות אחרים, סירבו ללכת שולל אחר ה"לחצים" שהופעלו עליהם והפיתויים שהוצעו להם. אנשים אלו חששו להעיד עדות שקר ולעוות את המציאות אותה הנם מכירים בגוף ראשון היטב מה גם שהם בעצמם היו מעורבים במישרין בכל המהלכים, ההתקשרויות וההסכמים של החברה.
  1. סירובם הנמרץ והתנגדותם של התובעים לבקשתי להוסיף כצד לתביעה את משרדי רו"ח שביצעו עבורם את בדיקת הנאותות ואשר שימשו כרו"ח אשר הכינו דו"חות כספיים של החברה בארץ ובחו"ל, מעיד על העובדה שעל סדר יומם של התובעים מטרה אחת בלבד ראשי, לגרום לי לנזק, אין הם באמת ובתמים מאמינים בטענותיהם השקריות אותן טוו בשעות של מצוקה, כתוצאה מהעובדה שתובע 2 אודה למעשה בהסכם הפשרה עם מר אקירוב במעשיי המרמה וההטעיה בהם הואשם. 
  1. התובעים בוחרים לצרף 3 עדים אינטרסנטים סובייקטיביים לתביעתם. מירצבך העוזר, נגדו הגשתי תביעה מיד עם פירוק החברה, עו"ד החברה בכר נגדו הגשתי תביעה לאחר פירוק החברה ומר חנוך מילוא שהלך שולל כנראה כתמורה ל"פיתוי" בהגשת תצהיר כזב.

הסתרת מידע על ידי התובעים

  1. להלן תמצית העובדות שביכרו התובעים להסתיר מעיני בית המשפט הנכבד:
  • התובעים הסתירו מבית המשפט הנכבד את העובדה המהותית והחשובה, כי טרם כניסת התובעת 1 לממ"ק בוצעה על ידם בדיקת נאותות מעמיקה ומקיפה בכל התחומים ע"י משרד רו"ח קסלמן וקסלמן בהם הנם מתמחים, במקביל לבדיקת נאותות משפטית שנערכה ע"י אחרים. בבדיקה של משרד רו"ח קסלמן וקסלמן הועסקו 4 בודקים מקצועיים. נבדקו ממ"ק ופ.מ.ד. על קרביהן; נבדקו לעומק כל ההתקשרויות של ממ"ק עם כל גורם שהוא; נבדקו הנתונים העסקיים והפיננסיים של החברה; פעמים רבות ביקשו מבצעי בדיקת הנאותות נתונים, מסמכים ותשובות נוספות, וכל מבוקשם ניתן להם במלואו. בדיקת הנאותות החלה בחודש ספטמבר 1997 ונמשכה עד לחתימת הסכם הקצאת המניות בחודש פברואר 1998 (למעלה מ-5 חודשים). משרד קסלמן הגיש לתובע 2 הערכת שווי של ממ"ק. התובעים בחרו להסתיר תקופה ארוכה את הערכת השווי ממני ומעיני בית המשפט.
  • בדיקת הנאותות נערכה מול עו"ד החברה, משרד רו"ח של החברה, הנה"ח של החברה, אנשי הכספים,יחידת הייצור, ספקים, עובדים וכל גורם אחר שהתבקש על ידי הבודקים. לראשונה עברתי בדיקת נאותות, בדיקה חושפנית, מעמיקה ויסודית ביותר, אשר אינה מותירה כל אפשרות שאינפורמציות מהותיות או שאינן כאלו לא תהיינה חשופות בפני הבודקים המקצועיים.
  • התובע 2 מציג בפני בית המשפט הערכת שווי המתוארת כ"טיוטא ראשונה" על פיה הערכת השווי המינימאלי שנקבע ע"י משרד קסלמן יועצים, עומד על 1.5-2.5 מיליון דולר. לאחר טיוטא זו העברנו למשרד רו"ח מסמכים נוספים שנדרשו. ידוע לי שנערכה הערכת שווי מתוקנת שלא ברמת טיוטא שתורגמה לאנגלית ונשלחה לשותפים בארה"ב, בה הוערכה החברה בסכום גבוה יותר. הערכת השווי הסופית אינה מוצגת בפני בית המשפט מטעמים מובנים.
  • התובע 2 העלים מעיניי בית המשפט את הערכת השווי לחברה שהוא עצמו ערך לאחר חודשים ארוכים של בדיקות מצידו, כאדם בעל ניסיון עצום בשווי של במיליוני דולרים, הערכת שווי שהעלה בכתב, במכתב ששלח אליי.
  • התובעים העלימו מבית המשפט את הערכת השווי שנערכה לחברת ממ"ק ע"י גורם שלישי, חיצוני, עצמאי, שהועברה לידו שנערכה בחודש ספטמבר 1997 עבור משקיע פוטנציאלי נוסף, הערכת החברה הצביעה על שווי חברה של כ-20 מיליון דולר.
  • התובעים הסתירו מבית המשפט הנכבד את העובדה, כי למן תחילת המגעים בין הצדדים מטרתה של ההשקעה של התובעת 1 ושותפותיה הייתה אחת בלבד הפיכת ממ"ק לחברה ציבורית באמצעות מיזוג במהופך. התובעים לא היו מעוניינים בביצוע השקעה בממ"ק על מנת להיות בעלי מניות בחברה זו וליהנות מפרי מכירותיה ופיתוחיה הייחודיים, אלא כל הרעיון העסקי שמאחורי השקעתם היה הפיכת מניותיהם לסחירות בבורסה האמריקאית מימושן וזכייה ברווחים קלים בעקבות כך.

בתוך כך הסתירו התובעים מבית המשפט הנכבד את העובדה החשובה והמהותית ביותר, כי עוד בטרם נכנסה התובעת 1 לחברה (החל מחודש 9/97), וכתנאי שהציבו התובעים לחתימת הסכם הקצאת המניות, ביצעה חברה ציבורית אמריקאית בשם SCOOP, חברה אותה איתרו בודנר והברפלד כשלד בורסאי פוטנציאלי לביצוע המיזוג במהופך, בדיקת נאותות נוספת מצידם בממ"ק.

רק לאחר קבלת אישורה של חברת SCOOP לגבי ממ"ק נחתם הסכם הקצאת המניות נשוא התביעה דנן. יצוין, כי מלאכת עריכתו של מסמך המיזוג החלה עוד לפני חתימת הסכם הקצאת המניות על מנת להבטיח לתובעים ממון רב ללא סיכון כלשהו והכל תוך כדי ניצול ציני שלי ושל צוות עובדיי הנאמן. במילים אחרות, הן התובעים  והן SCOOP ביצעו בדיקת נאותות מעמיקה לממ"ק ורק לאחר שהגיעו למסקנות עצמאיות לגבי ערכה של החברה (כ-12 מיליון דולר), נחתם הסכם הקצאת המניות. הסכם הקצאת המניות נחתם אך ורק לאחר שהיה ברור לתובעים כי עומד להיחתם ולהתבצע הסכם המיזוג במהופך עם חברת SCOOP, הסכם שהבטיח לתובעים גריפת כספים מהירים ללא כל סיכונים מצידם.

  • ההסכם עם חברת SCOOP לא מומש מאחר וחברת SCOOP נמחקה ממסחר בבורסת נסד"ק ממש לפני מימושו. מחדל זה של התובעים, שותפיהם, עורכי הדין ורו"ח עלה לחברה ממון רב וזמן ניהולי ושיווקי שפגע קשות בחברה. 
  • התובעים הסתירו מבית המשפט הנכבד את העובדה, כי כל הכספים ששולמו על ידם לממ"ק שולמו כנגד קבלת מניות של ממ"ק (בחלקן בדרך של מימוש אופציה להקצאת מניות של החברה), תוך דילול חלקי בממ"ק בצורה משמעותית, דבר שהקנה לתובעת 1 נתח גדול יותר במניות החברה הציבורית לאחר ביצוע המיזוג במהופך. כך, בעת הקצאת המניות בחברה הציבורית חלקי שלי עמד על כ-15% בלבד (פחות ממחצית חלקה של התובעת 1 ושותפותיה. התובעים קיבלו החלטה עסקית עצמאית להשקיע עוד כספים בממ"ק בדרך של הגדלת שיעור אחזקתם בהון המניות, ללא שום קשר למצגים כלשהם מטעמי, ועל סמך מידע שהיתה להם גישה מלאה אליו.
  • התובעים הסתירו מבית המשפט הנכבד את העובדה, כי ביוזמתם של התובעים ושותפיהם, הוקצו לאחר המיזוג מניות בחברה הציבורית למקורבים שלהם, מוסדות חרדיים ואחרים, זאת תוך דילול חלקי וללא כל הצדקה. הקצאת מניות זו אפשרה לתובעים ושותפיהם לקבל רווחים גדולים ומהירים, באופן ישיר או בעקיפין. מאוחר יותר, נושא זה היה אחד הנושאים העיקריים בחקירת נאסד"ק הכולל הלבנת כספים.
  • התובעים הסתירו מבית המשפט מידע על ההסכמים שנחתמו בינם לבין מוסדות וגופים להם הוקצו מניות על ידם בחברה הציבורית. בהסכמים אלו מידע שיחשוף שהתובעים הבטיחו לעצמם את החזרת מלוא הכספים שלכאורה הנם טוענים שהשקיעו בחברה ואף מעבר לכך כבר בשלב הפיכתה של החברה לחברה ציבורית.
  • התובעים הסתירו מבית המשפט את הסיבות האמיתיות להקצאת מניות למוסדות וגופים חרדיים שמטרתה אחת, הלבנת הון.
  • התובעים הסתירו מבית המשפט את העובדה שתובע 2 הוביל מהלכים זהים נוספים עם חברה בורסאית בנסד"ק במטרה לשכפל את מזימותיו בגריפת הון עתק בביצועי מיזוגים במהופך.
  • התובעים הסתירו מבית המשפט הנכבד את העובדה, כי לאחר ביצוע המיזוג במהופך, עמד שוויה של החברה הציבורית של נכסי ממ"ק ישראל אשר ייסדתי, לפי שווי מניותיה שנסחרו בנאסד"ק על סך של כ- 300 מיליון דולר. חלקה של התובעת 1 עמד על כ-19% מהמניות.
  • מניותיה של תובעת 1 לא היו חסומות ממסחר כפי שהיו מניותיי למשך שנתיים, עובדה שאפשרה לתובעת 1 לממש במישרין ובעקיפין חלק ממניותיה סכומי עתק ולהותיר את התקבולים בחו"ל. מסמכים רבים בעניין מוסתרים מעיניי בית המשפט.
  • אם טענותיהם של התובעים היו נכונות ולו בשמץ היו יכולים להקטין את נזקיהם. במקרה דנן, לו היו מוכרים את המניות היו מקבלים סכומים שעולים בהרבה על הסכום ששילמו לממ"ק לטענתם. האמור נכון גם בתקופה שמניות החברה הציבורית היו בירידה ובסמוך להגשת בקשת הפירוק.
  • בידי התובעים היו בטוחות נוספות משמעותיות בערב פירוק החברה, בטוחות שלו היו פועלים לממשן, היו מוכיחים לכאורה שטענותיהם אמת, משלא עשו כן במהלך שנים ארוכות והתביעה נגדי הוגשה רק לאחר מתן העדות במשפט אקירוב, מוכיחים הם במעשיהם שכל טענותיהם בכתב התביעה מבוססות על מצע שקרי. 
  • התובעים שלטו ושולטים על נכסים מהותיים ביותר בשווי מיליוני דולרים בחו"ל שהיו בפועל רכוש החברה. גם עובדה זו הועלמה והוסתרה מבית המשפט. 
  • התובעים מסתירים מבית המשפט את ההסכמים שנחתמו בינם לבין השותפים האחרים בארה"ב, הסכמים שנחתמו בינם לבין אחרים בארה"ב, מימוש נכסים שבוצעו, עסקאות עם מניותיהם ועוד מידע חיוני רב.
  • התובעים הסתירו מבית המשפט הנכבד את העובדה (לרבות מסמכים המעידים על כך), כי סכום "ההשקעה" לכאורה האחרון המפורט בתביעתם, בסך 856,753 ש"ח, אינו השקעה כלל, אלא הוא שולם על ידם לחברה כנגד קבלת נכס של ממ"ק שהיה משועבד לבנק, והוא: המחאות עתידיות שניתנו לממ"ק על ידי צד שלישי בסכום כמעט זהה. אין מדובר בהשקעה כלל וכלל, אלא בביצוע ניכיון שיקים שניתנו לחברה. הסתרת עובדה זו מקבלת משנה חומרה, כאשר התובעים תובעים סכום זה ממני, בלי לגלות לבית המשפט את דבר קבלת ההמחאות כנגד הסכומים ששילם.
  • מסתבר שהתובעים לא פעלו לגביית מלוא תמורת ההמחאות, אותם קיבלו לידם כבטוחה כחוק והם אינם יכולים לבוא לבית המשפט בידיים נקיות לשוב ולדרוש כספים אלו ממני.
  • התובעים הסתירו מבית המשפט הנכבד את העובדה, כי הערבויות האישיות שנתן התובע 2 ניתנו כגד הלוואות ספציפיות שהעניקו הבנקים בהתאם למבנה העסקאות שיזם התובע  2 עצמו, לפיהן ממ"ק קיבלה הלוואה מהבנק כנגד שעבוד חוזה להפעלת מרכז למידה באחת הערים, לרבות שעבוד התקבולים מהעירייה, כאשר ההלוואה אמורה היתה להיות מוחזרת על ידי צד שלישי שרכש את מרכז הלמידה ממ"ק. ההסכמים בוצעו בפועל וההלוואות החלו להיפרע כסדרן. רק לאחר קריסתה של החברה עקב פרסום הכתבות הלא מחמיאות על התובע 2 ושותפיו האמריקאים (התחמקויותיו מלהגיע לישיבות בבנק ועיסוקיו מול גורמים שהאשימו אותו במעשי מרמה ושקר), כאמור לעיל וכפי שיפורט להלן, דרשו הבנקים את פירעונן המיידי של ההלוואות. גם כאן – לפי ייעוץ משפטי שקיבלתי, אין לי כל אחריות משפטית לתשלום הערבויות האלה. מדובר בעסקאות מסחריות, שהתובעים היו מודעים להן ונטלו חלק בייזומן.

בתוך כך הסתירו התובעים את העובדה, כי את כל המגעים מול הבנקים, לרבות בנוגע לערבויות ניהלו אנשים מטעמם.

  • התובעים הסתירו מבית המשפט את הסיבות האמיתיות לפירעון ההלוואות על ידם מיד לאחר פירוק החברה.
  • התובעים הסתירו מבית המשפט הנכבד את העובדה, כי אני עצמי הייתי ערב באופן אישי לכל חובות ממ"ק לבנק המזרחי ולבנק דיסקונט. בעקבות פירוק החברה תבע ממני בנק המזרחי תשלום של 1,003,350 ש"ח (בצירוף ריבית מירבית הנהוגה בבנק) בגין ערבותי (התביעה, ללא תיאורה מוזכרת בסעיף 158 ז' לבקשה לעיקולים).
  • התובעים הסתירו מבית המשפט הנכבד את העובדה, כי הגישו למפרק ממ"ק תביעת חוב בגין הסכומים הנתבעים במסגרת התביעה דנן, ושם הם טענו, כי החברה היא זו שצריכה להשיב להם את הסכומים ששולמו על ידם.
  • התובעים הסתירו מבית המשפט הנכבד את העובדה, כי מי שניהל בפועל את ענייניה הכספיים של החברה, לרבות מול הבנקים, היו עובדים שמונו על ידי התובעים עצמם, לרבות מנהל הכספים של החברה, ורואי החשבון שלה. בנוסף, התובעים הסתירו את מעורבותו המלאה של התובע 2 בניהול כל ענייניה של ממ"ק, בין כדירקטור בפועל בחברה ובין כיו"ר שלה, לרבות בכל הנוגע להתקשרויות בין ממ"ק לבין צדדים שלישיים, לגביהן נטען כי מדובר בהתקשרויות פיקטיביות.
  • התובעים הסתירו מבית המשפט הנכבד את העובדה (ואת המסמכים התומכים בה), כי כנגד הכספים שלטענתם שולמו לפ.מ.ד. על ידי צדדים שלישיים, קוזז סכום חובה של ממ"ק לפ.מ.ד. בהתאם להסכמים ביניהן, והסכומים נרשמו כמכירות של ממ"ק בדו"חות הכספיים שלה. כך שקבלת הכספים על ידי פ.מ.ד. היתה כדין ונעשתה על דעת התובעים ובידיעת רואי החשבון של החברה.
  • התובעים הסתירו מבית המשפט הנכבד את העובדה, כי פ.מ.ד. העבירה את כל רווחיה לממ"ק, בסך של כמיליון דולר, בהתאם להסכם שנחתם לבקשת התובעים ושותפיהם לאחר חתימת הסכם הקצאת המניות, וללא שהיתה לה כל חובה לעשות כן, וזאת על סמך מצגיהם השקריים של התובעים כי הדבר מהווה תנאי לחתימת הסכם המיזוג וכי לאחריו ישתנו פני החברה ונכסיה מהקצה אל הקצה. דבר זה נעשה בתחילה בדרך של קיזוז חובה של ממ"ק לפ.מ.ד. ויצירת הכנסות נוספות לממ"ק, ולאחר מכן בכסף חי ששולם לממ"ק על ידי פ.מ.ד.
  • התובעים הסתירו מבית המשפט הנכבד את העובדה, כי התביעה המתוארת בסעיף 80 לבקשה לעיקולים, תביעתה של אדיוסופט נגדי ונגד פ.מ.ד. הסתיימה בכך שאדיוסופט ביקשה מבית המשפט למשוך את תביעתה, בסמוך להגשתה, לאחר שעיקולים שהוטלו על נכסיי ופ.מ.ד. במעמד צד אחד בוטלו על ידי בית המשפט כעבור מספר ימים ולאחר שהוגשה על ידי בקשה לחלט את הערבון שהופקד בבית המשפט כערובה לנזקי העיקול . הסכסוך בין הצדדים הסתיים בפשרה, שבמסגרתה היתה זו אדיוסופט, התובעת אשר שילמה כספים לחברותיי, עובדות שהיו מצויות בידי התובעים ואשר כהרגלם מסתירים אותן מבית המשפט.
  • התובעים הסתירו מבית המשפט הנכבד את העובדה, כי הבוררות שמוזכרת בסעיף 160 ט' לבקשה לעיקולים הינה בגין תביעה שדווקא אני וחברה שבבעלותי הגשנו, בסך של למעלה מ-2 מליון ש"ח, כנגד גב' הדס בלום בגין הפרת התחייבויות של האחרונה במסגרת מיזם משותף. התובעים אשר מודעים לפרטי הבוררות בחרו, בחוסר תום לב בולט ובדרך מטעה, להציג את ההליך כאילו אני נתבע בו, ביודעם כי האמת היא הפוכה. הייתי אני זה שיזם מלכתחילה את הליך הבוררות, וביקש את מינוי הבורר. ורק לאחר הגשת התביעה על ידי ועל ידי חברה בשליטתי, ולאחר שגב' בלום החליפה את באי-כוחה והחלה להיות מיוצגת ע"י עו"ד יצחק בכר, המקורב לתובעים – הגישה תביעה שכנגד.
  • התובעים הסתירו מבית המשפט את העובדה שעו"ד בכר נתבע על ידי ועל ידי פ.מ.ד להשבת כספים לאור התנהלותו המקצועית, התובעים הסתירו מבית המשפט שמידע בזמן אמת אודות בקשותיו של עו"ד בכר לשכ"ט פיקטיבי נדחו על ידיי ובקשתי לפטרו מהחברה נדחו ע"י תובע 2, התובעים מסתירים את העובדה שהובא לידיעתם שעו"ד בכר הואשם בהעלמת הכנסות בגין בניית ביתו בת"א ושילם כופר כספי לשלטונות המס. התובעים הסתירו מבית המשפט את העובדה ששילמו כספים לעו"ד בכר בסמוך לחתימת הסכם המייסדים בניגוד לתנאי ההסכם שנוסחו בעצמם ע"י עו"ד בכר, התובעים הסתירו מבית המשפט את העובדה ששכרו את שירותיו של עו"ד בכר לענייניהם הפרטיים והעסקיים בניגוד להסכם, התובעים הסתירו מבית משפט שירותים משפטיים שהעניק עו"ד בכר להם בארץ ובחו"ל בניגוד להסכם.
  • כדרכם, התובעים הסתירו מסמכים ונתונים רבים, הציגו "עובדות" שקריות וסילפו את המציאות. לנוכח האשמות החמורות ותביעת הענק אציג בפניי בית המשפט מסמכים רבים המחזקים את טענותיי ומפריכים את תביעת הזדון הנקמנית ואציג עדים אשר יפרמו כל תפר של טענה שקרית המוטח בי ללא מחשבה נוספת.
  • התובעים הסתירו מבית המשפט עובדות חשובות הקשורות במעורבות תובע 2 בפעילויות של החברה, ביחסי העבודה עם עובדיה, במעורבות באישור מיזמים עסקאות וחוזים, בידע שוטף על הניהול הפיננסי של נכסי החברה, בקבלת מידע בזמן אמת אודות כל פעולה שנעשית בחברה, במעורבות בקבלת כספים מהמדען הראשי, במעורבות מול שרי ממשלה ואחרים באישור מיזמים ועוד.
  • התובעים הסתירו מבית המשפט מסכת קשרים אישיים שנרקמו בין בני משפחתם לביני, מסכת קשרים שבחרתי לנתקה בשלב מסוים מסיבות אישיות לאחר שלמדתי לדעת עד כמה המערכת המשפחתית שלהם מסובכת ומורכבת שלא נאמר רקובה, עובדה שהעלתה את קצפם כלפיי.
  • התובעים הסתירו מבית המשפט מידע אודות המינויים שערכו בחברה בשלבים שונים לרבות מינויים של בני משפחה ומקורבים.
  • התובעים הסתירו מבית המשפט מידע אודות משקיעים ששוכנעו על ידם להשקיע במיזמים בהם היו מעורבים להם הוחזרו כספים מהתובעים עצמם לאחר התרסקותם של המיזמים.
  • התובעים הסתירו מבית המשפט מידע רב אודות ההוצאות שנגרמו לחברה כתוצאה ישירה למיזוגים במהופך שהנהיג תובע 2.
  • התובעים הסתירו מבית המשפט מידע אודות ההוצאות שהשיתו על החברה, על מנת לנצל את משאבי החברה ואת ערבויותיי במטרה לרצות קרובים וגופים.
  • תובע 2 מסתיר במצח נחושה כהרגלו מבית המשפט, את ההתחייבות החד משמעית שהעביר לרו"ח של החברה על מנת למנוע מלציין "הערת עסק חי" בדו"חות החברה, במקביל להבטחתו להזרמת כספים לחברה. הסתרה זו מהותית ואינה ניתנת לסתירה ומהווה הטעייה ומעשי רמייה נוספים מצידו של תובע 2 הן כלפיי בעלי המניות של החברה הציבורית, הן כלפיי רו"ח של החברה, עובדי החברה, מנהליה, הבנק ושאר המוסדות בארץ ובחו"ל. 

מוצרי החברה

  1. החל משנת 1974 התחלתי  (גולדנברג פסי לא במקור) בפיתוח מוצרים לחינוך. בשנת 1992 ייסדתי את פ.מ.ד. שעיסוקה היה פיתוח, ייצור, תמיכה ושיווק של מערכות למידה מתקדמות ומוצרים ייחודיים בתחום החינוך. מדובר במוצרים המשלבים מחשבים, לומדה חכמה, חומרה ייחודית ובמוצרים אינטראקטיביים המשלבים בין היכולות האינטלקטואליות של התלמיד לבין תחומי הידע הנרכשים.
  1. משך מספר שנים פיתחה פ.מ.ד. מוצרים שונים בתחום התוכנה, הלומדה ושילובה בחומרה אינטראקטיבית "חכמה". בין המוצרים שפ.מד. פיתחה בניהולי הייתה מערכת הלמידה ה-"מולטימדיה קיד", והמערכת הלימודית ה- "Action Kid", מוצרים לקידום מכירות עבור חברות מובילות (בין לקוחותיה היו אוסם, ורד הגליל, שטראוס, סלטי צבר), מערכות ללימוד אנגלית, מערכת ביג קיד ללימודי תקשורת, ספרים אינטראקטיביים, מוצרים ומערכות המיועדים לחינוך מיוחד ועוד.

בתחילת שנות ה-90 חתמה פ.מ.ד. על הסכם להפצת מוצריה עם חברת אדיוסופט. הסכם זה לא כלל את מערכות המולטימדיה קיד והאקשין קיד (שפותחו מאוחר יותר). בשנת 1996 נחתם הסכם בין ממ"ק לבין אדיוסופט לשיווק מערכת המולטימדיה קיד.

כבר בתקופה האמורה עו"ד בכר שימש עורך דיני בשתי החברות, היה מעורב בפרטי פרטים בכל ההיבטים הקשורים בפיתוח, ניהול ושיווק המוצרים. עו"ד בכר עמד בקשר עם הבנק המסחרי, ניהל מו"מ עם לקוחותיי, הכיר את ספקי החברות ועובדיהן, ערך והכין את ההסכמים השונים והוביל את הקשר עם התובעים בראשותו של תובע 2.  

"מערכת הלמידה – מולטימדיה קיד" – המוצר הינו מערכת למידה ממחושבת לגיל בית הספר היסודי. המערכת משלבת הפעלת תוכנת מולטימדיה על גבי מחשב אישי בשילוב אינטראקטיבי של מקלדת ייחודית ועזרים תלת-ממדיים. התוכנה משלבת גם אנימציה, וידאו וסאונד. היא מעודדת יצירתיות במגוון רחב של תחומים (עד כ-105 נושאים חינוכיים) ותורמת לבסיס הידע של הילדים, מעשירה את עולמם, תורמת לפיתוח יכולות שונות (הקשבה, קריאה, כתיבה ותפיסה מרחבית). מערכת המולטימדיה קיד פותחה עבור שני יישומים – גרסה מוסדית המיועדת לבתי ספר ומתנ"סים, וגרסה ביתית לשימוש במחשב ביתי רגיל. בנוסף, המוצר הותאם גם לתחום החינוך המיוחד. המערכת, אשר פותחה בשפה האנגלית, הוסבה במשך השנים לשפות רבות אחרות (ביניהן עברית, ספרדית, פורטוגזית, ערבית, איטלקית, צרפתית, מלטזית, רוסית ועוד).

"א"      חוברת הסבר על מערכת המולטימדיה קיד מצורף ומסומן א' בתצהירי לבקשה להסרת

           העיקולים.

            "האקשיין קיד" – מוצר זה הינו מתקן ממוחשב המשלב פעילות מוטורית קוגנטיבית לילדים בגילאי בית הספר היסודי וניתן להסבה למשתמשים בגילאים שונים. המתקן מיועד לפתח את יכולתם של הילדים בתחומים שונים, תוך שימת דגש על פעילות קבוצתית ושימוש בתקשורת פנימית. הפעילות במתקן תורמת לכישורי ההתמצאות במרחב, קואורדינציה ועיבוד נתונים, וזאת בשילוב גירויים ויזואליים שמיעתיים ומוטוריים. הפעילות הקבוצתית במתקן מתבצעת במסגרת תחרות הישגית, התורמת להגברת המוטיבציה להצטיינות ולהשגת המירב מפעילות שיתופית.

המתקן משלב עמדת הפעלה מוטורית רב מפלסית (בדומה למתקן בגן שעשועים) המהווה למעשה מסלול וצירי התקדמות של הקבוצה וכוללת מדרסי הליכה ולחצני מגע אינטראקטיביים; עמדות פעילות ממוחשבות של תוכן ויצירה ועמדות וידאו. כל הפעילות של הקבוצה מצולמת בוידיאו ונתוני הפעילות מועברים ונאגרים למחשבי האם של המתקן, דבר שמאפשר שקלול של תוצאת הפעילות, שיחזור, ניתוח והפקת לקחים.

            המתקן מהווה למעשה פלטפורמה ליישומים חינוכיים שונים. היישום העיקרי של המתקן היה ללימוד בטיחות וזהירות בדרכים, תוך התנסות אישית וקבוצתית בתחומים הקשורים לנושא זה והקניית ידע בתחום.

            המתקן מיועד לגורמים מוסדיים בלבד – לבתי ספר, מרכזי למידה ומתנ"סים.

            יש להדגיש, כי אין מדובר ב'מוצר מדף', אלא במערכת מורכבת, המיועדת כאמור לגורמים מוסדיים בלבד, שעלותה גבוהה. מטבע הדברים, בשל גורמים אלה, שיווק המערכת הינו איטי ולא המוני.

"ב"      העתק חוברת הסבר על מתקן האקשיין קיד מצורף ומסומן ב' בתצהירי לבקשה להסרת

           העיקולים.

מוצרים לשיווק וקידום מכירות

החברה התמחתה במתן פתרונות ייעודים לחברות מסחריות גדולות.

החברה פיתחה קונצפט ייחודי, בפיתוח תקליטורים משולבים במסעי פרסום נושאי פרסים. החברה ביצעה מספר פרויקטים ארציים נרחבים  בהיקפים של מאות אלפי תקליטורים בשילוב משרדי פרסום וחברות מהשדרה המובילה של המשק הישראלי.

מערכת ה – My KiD

מערכת למידה אינטראקטיבית ללימוד אנגלית/שפות זרות.

 הפעילויות במערכת My KiD חובקות תחומי ידע, מיומנויות שפתיות רחבות, מיומנויות

 תקשורת, שפה, הבנת הנקרא, הבנת הנשמע,  כתיבה, תחביר, אוצר מלים הבעה ופיתוח

 יצירתיות. מיומנויות אלו נרכשות באמצעות פעילות בסיפורים, טקסטים, שירים

 וסרטונים בהקשרים נושאיים הקרובים לעולמו של התלמיד. אופי הפעילות במערכת My KiD  מזמן הקניית ופיתוח מיומנויות וכישורים מתחומים נוספים, לצד פיתוח שפתי,

 כגון: מיומנויות מתחום הלוגיקה והאסטרטגיה, חשיבה יצירתית ויצירה, חשיבה

 אסוציאטיבית, חשיבה ותפיסה כמותית, צורות הנדסיות במרחב, חשיבה ביקורתית,

 יכולת פתרון בעיות, הבנת רצפים, סדרות, תבניות, קבוצות, תפיסה מרחבית, יחסי סיבה-

 תוצאה, יכולת למידה עצמאית. חקר וגילוי, יוזמה ותכנון, חשיבה מתמטית, עבודה

 בצוות ועוד.

 המערכת כוללת מתקן אלקטרוני אינטראקטיבי, עזרים דידקטיים רבים וחומרים

 פדגוגים למורים ולתלמידים.

 החברה פיתחה סרטים תלת ממדיים המלווים את הפעילויות של התלמידים ומקנים

 מימד חדשני ביותר לשיטת הלמידה.

 המערכת תורגמה והותאמה ללימוד השפה הפורטוגזית כחלק מהזמנה גדולה שהועברה

 לחברה על ידי הלקוח הגדול ביותר של החברה בברזיל חב' פוזיטיבו.

 המערכת שווקה בעיקר בגרסה האנגלית בה פותחה, ללימוד השפה האנגלית.

 

מערכת ה –  BiG KiD

מעבדה ייעודית אינטראקטיבית ייחודית המיועדת למספר תלמידים בו זמנית לגילאי בית הספר היסודי וחטיבות הביניים.

המערכת יועדה ללימודי שפה ותקשורת.

המערכת הייתה בשלבי פיתוח אחרונים כאשר גורמים רבים בארץ ובעולם גילו בה עניין רב לשם שיבוצה במערכות החינוך הפורמאליות והפרטיות.

 הפעילויות במערכת BiG KiD חובקות תחומי ידע, מיומנויות שפתיות רחבות, מיומנויות

 תקשורת, שפה, הבנת הנקרא, הבנת הנשמע,  כתיבה, תחביר, אוצר מלים הבעה ופיתוח

 יצירתיות. מיומנויות אלו נרכשות באמצעות פעילות בסיפורים, טקסטים, שירים

 וסרטונים בהקשרים נושאיים הקרובים לעולמו של התלמיד. אופי הפעילות במערכת BiG KiD  מזמן הקניית ופיתוח מיומנויות וכישורים מתחומים נוספים, לצד פיתוח

 שפתי, כגון: מיומנויות מתחום הלוגיקה והאסטרטגיה, חשיבה יצירתית ויצירה, חשיבה

 אסוציאטיבית, חשיבה ותפיסה כמותית, צורות הנדסיות במרחב, חשיבה ביקורתית,

 יכולת פתרון בעיות, הבנת רצפים, סדרות, תבניות, קבוצות, תפיסה מרחבית, יחסי סיבה-

 תוצאה, יכולת למידה עצמאית. חקר וגילוי, יוזמה ותכנון, חשיבה מתמטית, עבודה

 בצוות ועוד.

חברת מולטימדיה קיד בינה בחינוך בע"מ 

  1. בחודש ינואר 1996 ייסדתי את ממ"ק במטרה שתשמש כפלטפורמה שיווקית עצמאית של מערכת המולטימדיה קיד והאקשיין קיד.
  1. ממ"ק קיבלה לידיה את כל הזכויות בשתי המערכות האמורות (המולטימדיה קיד והאקשיין קיד). בהסכם מחודש ינואר 1996 ממ"ק לא רכשה כל זכות במוצרים האחרים שפיתחה, שיווקה ומכרה פ.מ.ד. ולא את התקבולים הצפויים ממכירות מוצרים אלה.

במסגרת ההתקשרות האמורה, מרבית עובדיה של פ.מ.ד. עברו להיות מועסקים על ידי ממ"ק, כשפ.מ.ד. התחייבה (ומילאה התחייבות זו) לשאת בכל התשלומים המגיעים להם עד לתחילת העסקתם על ידי ממ"ק (לרבות פיצויי פיטורים וכיוצ"ב).

  1. נכון לסוף שנת 1997 עבדו בממ"ק כשלושים עובדים בתחומים שונים: פיתוח, חינוך (פדגוגיה), גרפיקה, תכנות ואומנות.
  1. בשנת 1997 זכיתי,  (גולדנברג פסי לא במקור) יחד עם עובדים נוספים בממ"ק, בפרס ראש הממשלה לתוכנת מחשב בתחום החינוך, וזאת בגין מוצר המולטימדיה קיד שפיתחתי. התובע 2 מסתיר הישג חשוב זה למרות שעשה בו שימוש לעתים תכופות בהצגת החברה בפני אנשים שונים בארץ ובעולם.

"ג"       העתק תעודת הפרס מצורף ומסומן ג' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים

  1. התובעת 1, הוצבה מהטעמים שהוסברו בחזית ההתקשרות העסקית ובאחזקות המניות בממ"ק ולאחר המיזוג בחברה הציבורית. הרוח החיה מאחורי הפעילות העסקית בקשר לממ"ק, ומי שניהל למעשה את העסקים, היה מעורב בכל הנעשה בחברה והיה שותף פעיל ומוביל דרך בה היה התובע 2.
  1. התובע 2, שימש עד לשנת 1999 כמנכ"ל חברת ECI, חברת התקשורת הישראלית מהגדולות ביותר, אשר מניותיה נסחרו בבורסת נאסד"ק בארה"ב. בתקופה הרלבנטית לתביעה, נחשב התובע 2 לדמות מובילה בעולם הטכנולוגיה, שקירבתו (שלא לומר שותפות עימו) התבקשה על ידי רבים. בין שותפיו לעסקים ניתן היה למצוא את "אשפי הבורסה ושוק ההון", מורי הברפלד ודוד בודנר. כפי שציינו לעיל ועוד יפורט להלן, התובע 2 היה מעורב בכל דבר בממ"ק, החל מהצד המקצועי, המשך בניהול הכספי של החברה וכלה בנוגע בהפיכתה של ממ"ק לחברה ציבורית באמצעות המיזוג המהופך. מעורבותו של התובע 2 החלה עוד לפני חתימת הסכם הקצאת המניות בחודש פברואר 1998, ומיד עם תחילת המגעים בין הצדדים כחצי שנה קודם לכן. מעמדו הרם של התובע 2 באותם ימים הביא לכך שנתתי בו ובדרכו אמון ללא עוררין כפי שעשו גם אחרים המצרים על כך עד עצם היום.
  1. התובע 2 הוביל מיזוג בסמוך למועדים הרלוונטיים מיזוג בין חברת ECI לחברת תדיראן, מיזוג שהתגלה ככישלון חרוץ נוסף שגרם נזקים חמורים ביותר לחברת ECI. התובע 2 פוטר בפועל מתפקידו כמנכ"ל חברת ECI לאחר כניסתו לשותפות בממ"ק ופיטוריו וחוסר שביעות הרצון ממנו בלשון עדינה תוארו בהרחבה בעיתונות במדורים הכלכליים.
  1. התובע 2 הביא בתקופה הרלוונטית את חברת הענק ECI למצב של כמעט התרסקות כללית וכתוצאה ממחדליו החברה בסופו של דבר נמחקה ממסחר בנסד"ק והונהגו בה שינויים דרסטיים ע"י המנכ"ל החדש שמונה לתפקיד על מנת להצילה מפירוק.
תחילת הקשר בין הצדדים ובדיקות הנאותות שבוצעו לממ"ק והוסתרו מבית המשפט הנכבד במסגרת הבקשה לעיקולים
  1. ביום 4.2.97 נפגשתי לראשונה עם התובע 2. את ההיכרות בינינו ערך מר יהודה לנצקרון, אשר היה מקורב מאוד לתובע 2. באותה פגישת היכרות תיארתי בקווים כלליים את עיסוקיי, והתובע 2 הביע בהם עניין רב. התפעלותו של התובע ממערכת האקשן קיד שהוצגה ע"י לא הוסתרה ע"י התובע 2.
  1. בעקבות אותה פגישת היכרות העברתי לתובע 2 חומר מגוון אודות עסקיי, הן בהיבט המקצועי (דהיינו תיאור המוצרים, הפוטנציאל שלהם ושיווקם באותה תקופה) והן בהיבט הפיננסי הנוגע לממ"ק.
  1. לאחר שהעברתי לתובע 2 חומרים רבים לעיון והסברים והבהרות לשאלות רבות שהעלה, ביום 14.8.97 שלח לי התובע 2 מכתב כוונות בנוגע לאפשרות להשקיע בממ"ק. במכתב זה מציין התובע 2, כי לנוכח השיחות הרבות שניהל עימי ושיחותיו עם אנליסטים, בכוונתו להשקיע בממ"ק, ביחד עם קבוצת משקיעים נוספת. באותו מכתב הביע התובע 2 כוונתו לרכוש ממני 20-30% מהחברה, לפי שווי של 6-8 מיליון דולר. התובע 2 מוסיף ומציין כי הייצוג בדירקטוריון יהיה ביחס דומה לאחזקות בהון המניות, כך שהקבוצה המשקיעה תוכל לתרום לממ"ק בקשריה הבינלאומיים, בקשריה עם קהילת המשקיעים בעולם ובשווקים פיננסיים ובהכוונה כללית של עסקי החברה. התובע 2 כמובן מציין כי ההשקעה תהיה כפופה לבדיקת נאותות משפטית וכלכלית מלאה, ומסיים בהתרשמותו, כי לממ"ק הפוטנציאל להפוך לחברה מצליחה. גם מכתב זה בכוונת זדון הוסתר מבית המשפט.

"ד"      העתק מכתבו של התובע 2 מיום 14.8.97 מצורף ומסומן ד' בתצהירי לבקשה להסרת

            העיקולים.

  1. כבר בתחילת המגעים בין הצדדים, ציין התובע 2 באוזניי, כי ההשקעה בממ"ק מותנית בכך שיימצא על ידי שותפיו, בודנר והברפלד, שלד בורסאי עימו ניתן יהיה לבצע מיזוג במהופך ולהפוך למעשה את ממ"ק לחברה ציבורית או חברת בת של חברה ציבורית, כבר עם חתימת ההסכם עם ממ"ק או בתוך זמן קצר לאחר מכן על מנת "שנוכל לקחת כסף הביתה מיד".

כפי שהוצג לי, את בודנר והברפלד הכיר התובע 2 תקופת מה קודם לכן, בעקבות היכרות ביניהם שערך מר עודד (דדי) גראוכר, אדם חרדי ואיש עסקים "מקושר פוליטית", המקורב הן לרובנר והן לבודנר והברפלד. מר גראוכר מכותב לנספח ד' לעיל.

ואכן, כבר בסמוך לקבלת מכתב הכוונות, נספח ד' לעיל, פנה אלי בא כוחה של חברה ציבורית אמריקאית בשם SCOOP בבקשה לערוך בדיקת נאותות לממ"ק.

ביום 3.9.97 שלח ב"כ החברה האמריקאית, עו"ד מיכאל רוזנבלום, את פירוט דרישותיהם לנתונים ומסמכים בנוגע לממ"ק ולכל נושא הקשור בה, מקצועי, משפטי ופיננסי – 7 עמודים הגדושים בדרישות למסמכים ונתונים. כבר ביום 9.9.97 נשלחו לעו"ד רוזנבלום המסמכים הראשונים בתגובה לדרישותיו.

"ה"      העתקי תכתובות הנוגעות לבדיקת הנאותות שערכה SCOOP מצורף ומסומן ה' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

  1. בין המסמכים שנמסרו על ידי ב"כ ממ"ק היה "נתוח הפוטנציאל העסקי והערכת שווי ממ"ק, אשר נערך על ידי ערעד ארז שירותים כלכליים בע"מ לבקשת ממ"ק. כאמור לעיל, הערכת השווי שניתנה במסגרת אותו ניתוח עמדה על כ-20 מיליון דולר.

"ו"       העתק הערכת השווי האמורה מצורף ומסומן ו' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

  1. במקביל לעריכת בדיקת הנאותות על ידי SCOOP, ביצע משרד רואי החשבון קסלמן את קסלמן בדיקת נאותות עבור התובעים, במסגרת הבדיקה המעמיקה והקפדנית הועברו על ידי קסלמן דרישות רבות לקבלת מסמכים ונתונים ברמה מעמיקה ביותר (עד לרמת עלות ייצור חומרה של מערכת בודדת וכו') ובכל התחומים הנוגעים לחברה. כל הנתונים שהתבקשו הועברו על ידי ממ"ק, לרבות כל ההסכמים של החברה ושל פ.מ.ד. (כולל ההסכמים אותם תוקפים התובעים בתביעה דנן – ההסכם עם הילטק, ההסכם עם מדע 2000 וההסכם עם עדי עד), וכל הדו"חות, המאזנים והנתונים הכספיים שהתבקשו.

"ז"       העתק התכתובות בין משרד קסלמן לבין ממ"ק ולביני, ללא נספחיהן, מצורף ומסומן ז' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

  1. לאחר הבדיקות היסודיות שערך משרד קסלמן, קיבל התובע 2 לידיו הערכת שווי של ממ"ק. דו"ח זה לא הומצא או גולה ע"י התובעים בהליכים המשפטיים הרבים, לרבות בבקשה להטלת העיקולים הזמניים והוסתר למעשה על מנת לטשטש ולהעלים עובדות מהותיות אלו. לאחר דרישות חוזרות ונשנות ובלית בררה רק בהתערבות בית המשפט הנכבד, הסכימו התובעים לחשוף את הערכת השווי הלא מלאה שקיבלו מפירמת קסלמן וקסלמן. 
  1. לאור היכרותי את התובעים במהלך השותפות בננו ובשנים מאוחר יותר, כולל התנהלותם מול גורמים אחרים כולל בני משפחה, קרובים ואחרים קיים בי חשד שטיוטת הערכת השווי שנחשפה על ידם רק בשלבים כה מאוחרים "שופצה" והותאמה.
  1. כאשר כל התביעה של התובעים נשענת על טענה למצגים שהוצגו עובר לחתימת ההסכם, ברור שהערכת שווי הכוללת נתונים וממצאים של בדיקות הנאותות – רלוונטית עד מאד להוכחת מה ידעו התובעים עובר לחתימת ההסכם.
  1. תובע 2 ואנשים מטעמו, היו שותפים מאוד אקטיביים בתהליך בדיקת הנאותות. מרבית המסמכים שהועבר לרו"ח הועברו לידיו במישרין ממני על פי דרישתו בעצמו ובאמצעות אחרים.
  1. יצוין, כי טרם חתימת הסכם הקצאת המניות, היה מעורב גם עו"ד אמריקאי אשר ייצג את בודנר והברפלד, אשר קיבלו גם הם את כל המסמכים שביקשו מממ"ק לצורך בדיקת החברה והערכת שוויה.

"ח-ט"  העתקי מכתבו של עו"ד אוסקר פולג'ר ותשובת ב"כ ממ"ק מצורף ומסומן ח – ט' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

  1. התובעים מסתירים עד היום את בדיקת הנאותות שהועבר לידיהם ע"י עורכי הבדיקה מטעמה של חברת SCOOP שעל פי ההסכמים עימה הוערכה החברה ב – 12 מיליון דולר.
  1. התובעים היו מודעים היטב למצבה של ממ"ק בטרם נחתם הסכם הקצאת המניות. כל מסמך או מצג שהוצג להם נבדק מטעמם בשבע עיניים על ידי הגורמים המקצועיים והמוסמכים של משרד רו"ח קסלמן וקסלמן. יודגש, לא הוצג לתובעים כל מצג שווא על ידי ממ"ק ו/או על ידי ו/או על ידי פ.מ.ד.
  1. התובעים מסתירים עד היום ממני  (גולדנברג פסי לא במקור) ומבית המשפט את אחזקותיהם ואחזקת שותפיהם מארה"ב במניות חברת SCOOP טרם חתימת ההסכם בין החברה לממ"ק. 
  1. התובעים מסתירים עד היום ממני ומבית המשפט את אחזקותיהם ואחזקת שותפיהם מארה"ב במניות חברת ג'נקון טרם חתימת ההסכם בין החברה לממ"ק. 
חתימת ההסכם להקצאת המניות
  1. ביום 10.2.98 נחתם הסכם הקצאת המניות. ההסכם הינו בין התובעת 1, ונשותיהם של בודנר והברפלד לבין ממ"ק, פ.מ.ד. והח"מ.
  1. להלן עיקרי ההסכם:
  • התובעת 1 רוכשת 500 מניות של החברה, ואילו בודנר והברפלד רוכשות 250 מניות כ"א. מחיר כל מניה יעמוד על כ-500 דולר. סכום רכישת המניות משולם לתוך ממ"ק.
  • עם ביצוע רכישת המניות, ממ"ק מתחייבת לשלם לפ.מ.ד. 100 אלף דולר.
  • לאחר הקצאת המניות, התובעת 1 ושותפותיה תחזקנה יחד ב-50% מהון המניות של ממ"ק והח"מ יחזיק ב-50% הנותרים.
  • המצגים של ממ"ק, פ.מ.ד. והח"מ מפורטים בסעיף 2 להסכם.
  • התובעת 1 ושותפותיה יעשו מאמץ סביר להשגת 500,000 דולר מימון לממ"ק. אם לא יושג מימון כזה בתוך 45 יום ממועד חתימת ההסכם, מתחייבות הנ"ל להלוות סכום זה לחברה, הלוואה שתוחזר אם וכאשר החברה תקבל סכום מצטבר שעולה על מיליון דולר כהלוואה או כמימון, בצירוף ריבית בשיעור של ליבור+1.
  • מועצת המנהלים של ממ"ק, עד להנפקת מניות החברה, תהיה מורכבת מ-5 דירקטורים – שלושה מהם ימונו על ידי התובעת 1 ושותפותיה ו-2 על ידי. המניין החוקי של ישיבת דירקטוריון יהיה שלושה דירקטורים, ובלבד שביניהם התובע 2 או הח"מ. לתובעיםושותפיהם היתה שליטה בדירקטוריון החברה מלכתחילה.
  • לכל הוצאה או התחייבות העולה על 15,000 דולר יידרש אישור דירקטוריון החברה, למעט עבור הוצאות במהלך העסקים הרגיל.
  • העסקת בן משפחה של בעל מניות, העסקת מנהל כספים וכל עסקה אחרת עם בעל מניות דורשת את אישור דירקטוריון החברה.
  • עם מינויו מנהל כספים לחברה, תידרש חתימתו על כל המחאה. עד אז נדרשת חתימתם המשותפת של התובע 2 ושל הח"מ על כל המחאה מעל סכום של 5,000 דולר.
  • התובע 2 מתמנה כדירקטור לחברה. מנהל הכספים הראשי ימונה על ידי התובע 2.
  • אושררה ההתחייבות של ממ"ק כלפי פ.מ.ד. בהתאם להסכם ביניהן מיום 23.1.96 (התחייבות לתשלום סך של 1,750,000 דולר).
  • בוררות – "במקרה של מחלוקת כלשהי או עימות בין הצדדים, הנובעת או מתייחסת להסכם זה, או הנובעת ממסמכים כלשהם הנספחים ו/או מצוינים ("המסמכים") בין החוזה, בתביעת נזק, בהון המניות או אחרת, ובין שמתייחסת למשמעות, פירוש, השלכה, תקפות, ביצוע או אכיפה של הסכם זה, או של כל אחד מהמסמכים – מחלוקת, תביעה או עימות כזה ייפתר על ידי ובאמצעות הליכי בוררות שינוהלו בהתאם להוראות חוק הבוררות הישראלי, 1968". בהעדר הסכמה לגבי זהות הבורר, הבורר ימונה על ידי ראש לשכת עורכי הדין.

"י"       העתק הסכם הקצאת המניות מסומן י' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים..

  1. עם חתימת הסכם הקצאת המניות הפכו התובעת 1 ושותפותיה לבעלות מניות בממ"ק בשיעורים שנקבעו, והתובע 2 מונה לדירקטור בחברה. השליטה בדירקטוריון הייתה טוטאלית בידי התובעים, כמו גם הניהול הפיננסי של החברה.
  1. הטענה העומדת בבסיס התביעה של התובעים היא, כי הם רומו, ולמעשה רק על בסיס המצגים הנוגעים לצבר החוזים של החברה והכנסות הצפויות כתוצאה מחוזים אלה הם השקיעו כספים בחברה. לטענתם כל החוזים שהוצגו להם היו פיקטיביים, החברות עימן התקשרה היו פיקטיביות אף הן וכל המטרה הייתה ליצור רושם של התנהלות עסקית בחברה, בעוד היא הייתה למעשה ריקה מכל תוכן.

למרות שהתובעים מעבר לדברי סרק נבובים לא הוכיחו כלל כי החוזים היו פיקטיביים, ולא הביאו בדל ראיה להוכחת טענותיהם בענין זה, אני מצהיר שכל ההסכמים שהוצגו לתובעים עובר לחתימת הסכם הקצאת המניות ולאחריו היו אמיתיים וכי אין כל שחר לטענות ההזויות הנטענות על ידי התובעים. עם זאת, יש לציין כבר בשלב זה, כי על פניה טענת התובעים הינה מופרכת. כל שעניין את התובעים בחתימת הסכם ההקצאה הוא להביא למיזוג בין ממ"ק לבין שלד בורסאי, אשר יביא לסחירות מניותיהם, יקפיץ את מחירי המניה במכפלות עצומות ויניב להם רווחים קלים ומהירים כפי שציין בפניי תובע 2 לא פעם אחת. להערכתי, אפילו לא הייתי מציג לתובעים הסכם כלשהו לשיווק מוצרי החברה, אלא את המוצרים בלבד ואת הפוטנציאל הטמון בהם, היה נחתם הסכם הקצאת המניות.

חשוב לציין שבתקופה הרלוונטית שוק המניות בעולם היה כמרקחה.

חברות חסרות כל תוכן כפי שהייתה חברת NET2WIRELESS נסחרו בסכומים אסטרונומיים דמיוניים בלא כל קשר לערכן האמיתי, תקופה זו כונתה תקופת "הבועה".

כל חברה שהציגה פוטנציאל בלבד הצליחה לגייס סכומי עתק ובעלי מניותיה הפכו לאמידים בין לילה.

תקופה זו בשילוב דמותו של תובע 2 ושותפיו בעלי ההון הקשרי והיכולת בארה"ב השרתה בטחון חד משמעי שבעלי המניות בחברת ממ"ק יצליחו בתקופה קצרה לקצור שלל רב.

בניגוד לתובעים, מה שהנחה אותי בחיפוש משקיעים לחברה ובחתימת הסכם הקצאת המניות היה לאפשר לחברה לפתח את עסקיה, הן בשיווק המוצרים הקיימים והן בפיתוח מוצרים חדשים וביצוע פרויקטים נוספים אותם יזמתי. בתחום זה עסקתי כל חיי, וההשקעה כך ציפיתי תביא לגיוסי ההון הנדרשים להמשך הפיתוח והרחבת השיווק בעולם.

יתירה מכך, אין כל ספק ולא תתכן מחלוקת, כי עובר לחתימת הסכם הקצאת המניות, החברה לא הייתה ריקה מתוכן – בניגוד גמור לדברי התובעים. החברה העסיקה ופרנסה עשרות עובדים, מוצריה זכו להתעניינות ממשית מממשלות,  מוסדות חינוך, חברות מסחריות בארץ ובעולם ושווקו בפועל במדינות רבות, לממ"ק ולי היו תוכניות רחבות היקף לשיווק המוצרים, ואין מחלוקת כי לחברה היה הסכם עם חברת אדיוסופט (הסכם משנת 1996) אשר היה אמור להניב לחברה הכנסות נאות במשך מספר שנים. בנוסף, גם לאחר כניסת התובעת 1 לחברה, המשכתי בפיתוח עסקיה של החברה, והבאתי לביצוע הזמנה גדולה מארה"ב, לחתימת הסכמי שיווק נוספים בהודו, ברזיל, יוון, רומניה ועוד, ייזום פרויקט בבית החולים שניידר (כפיילוט לפרויקט בינלאומי) ועוד אין ספור תחילת קשרים על מנת להגדיל את קשת הפעילות של החברה בארץ ובעיקר בעולם. הסכמים ופרויקטים אלה, אשר הניבו לחברה הכנסות נאות, מוסתרים מעיני בית המשפט, בחוסר תום לב משווע. למרות קשייה של החברה, כפי שיפורט להלן, החברה תפקדה ופיתחה את עסקיה.  

"יא"     העתקי דוגמאות להודעות לעיתונות אודות עסקאות של החברה מצורף ומסומן יא'         

           בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

"יב"     העתק תכנית שווק של החברה מחודש 4/98 מצורף ומסומן יב' בתצהירי לבקשה להסרת

           העיקולים.

המיזוגים במהופך שהוביל תובע 2 –
הניסיונות הכושלים וביצוע המיזוג עם חברת ג'נקון
  1. הכוונה שעמדה מאחורי המושג "מיזוג במהופך" שהוביל והנהיג תובע 2 היא- המיזוג במהופך תהליך בו בעלי מניותיה של ממ"ק מעבירים את מניותיהם לחברה הציבורית האמריקאית (בדרך כלל שלד בורסאי בעל פעילות נמוכה או ללא כל פעילות עצמאית, שמחיר מניותיו נמוך), ובתמורה חברה זו מקצה לבעלי המניות בממ"ק נתח ממניותיה, באופן שלאחר המיזוג בעלי המניות המקוריים של ממ"ק הופכים להיות בעלי המניות העיקריים בחברה הציבורית (כל אחד לפי חלקו), ואילו החברה הציבורית הופכת להיות חברת האם של ממ"ק.
  1. כפי שציינתי לעיל, התובע 2 התנה את חתימת הסכם הקצאת המניות בקיומו של מיזוג במהופך צפוי עם שלד בורסאי. מי שעסק באיתור אותו שלד בורסאי היו בודנר והברפלד, כמומחים בתחום וכבעלי הקשרים והידע בשוק ההון האמריקאי, ולדבריהם הם היו גם בעלי מספר שלדים בורסאיים. מבחינתי הקשר הרציף, העדכונים וההסברים נמסרו לי באופן שוטף מתובע 2.
  1. ואכן, עוד בטרם נחתם הסכם הקצאת המניות וכבר בסמוך לאחר מסירת מכתב הכוונות על ידי התובע 2, החלה חברת SCOOP לערוך בדיקת נאותות לגבי ממ"ק, לה היה שותף באופן פעיל ביותר גם התובע 2 מצד ממ"ק (למשל, בבניית התכנית העסקית של ממ"ק), ובמקביל, החל המו"מ בין הצדדים לחתימת הסכם המיזוג. מי שניהל את המו"מ למיזוג היה עו"ד פולגר, בא כוחם של בודנר והברפלד. גם במו"מ זה היה התובע 2 שותף מוביל מלא, מצד ממ"ק, לרבות למצגים שהוצגו לחברה האמריקאית, וזאת כבעל ניסיון עסקי בינ"ל וכמי שדגל במהלך המיזוג במהופך הוביל והנהיג אותו.

"יג"     דוגמאות להתכתבויות בנוגע לבדיקת הנאותות של חברת SCOOP והמו"מ לחתימת הסכם המיזוג, במעורבותו של התובע 2, מצורף מסומן יג' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

  1. במהלך חודש מאי 1998 נחתם הסכם המיזוג עם SCOOP. יצוין, כי הסכם המיזוג כולל שורה ארוכה של מצגים באשר לממ"ק, לרבות באשר לתוקפם של ההסכמים בהם התקשרה. התובעת 1 הייתה שותפה מלאה למצגים אלה, לרבות שוויה של ממ"ק שנאמד בכ-12 מיליון דולר.

עוד יצוין, כי בהתאם להסכם המיזוג, היתה SCOOP אמורה לשלם לפ.מ.ד. סך של כ-1.4 מיליון דולר, לסילוק יתרת חובה של ממ"ק לפ.מ.ד. בהתאם להסכם ביניהן משנת 1996. מכאן שכ-350 אלף דולר שולמו לפ.מ.ד. על ידי ממ"ק עוד קודם לכן, ולמעשה עוד בטרם נכנסה התובעת 1 לחברה (פירוט בהמשך). כמו כן, התחייבה SCOOP להעביר לממ"ק ישראל סך של 3.5 מיליון דולר.

"יד"     העתק הסכם המיזוג, עליו חתומה ממ"ק ותובעת 1 מצורף ומסומן יד' בתצהירי לבקשה

           להסרת העיקולים.

"טו"     העתק מכתבו של עו"ד ממ"ק המפרט את התחייבותה של SCOOP כלפי ממ"ק

              מצורף ומסומן טו' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

  1. ביום 24.6.98, בטרם הושלם ביצוע המיזוג, נמחקה SCOOP מהמסחר בנאסד"ק. בעקבות כך בוטל הסכם המיזוג על ידי ממ"ק.

"טז-יז" העתק ההודעה לעיתונות על מחיקת מניות SCOOP מהמסחר בנאסד"ק והעתקי

               התכתובות בין הצדדים בעקבות הודעה זו מצורף ומסומן טז-יז' בתצהירי לבקשה

               להסרת העיקולים בהתאמה..

  1. כישלונה של עסקת המיזוג עם SCOOP גרמה לקשיים רבים בממ"ק. מחד גיסא, החברה נשאה בעלויות כספיות גדולות ביותר, בקשר עם ההכנה לעסקת המיזוג וחתימתה (עלויות בגין שכר טרחת עורכי דין אמריקאיים ובא כוחה שלה וכן בגין תשלום לרואי חשבון של החברה להתאמת ספריה לדרישות הבורסה לניירות ערך האמריקאית). מאידך גיסא, אי העברת כספים לממ"ק שהיו אמורים להשתלם על פי הסכם המזוג וכישלון עסקת המיזוג מנע מהחברה מלגייס כספים בדרך של הנפקת מניות.

כשלון המיזוג עם SCOOP רובץ לפתחו של התובע 2 של שותפיו ושל אלה אשר עבדו למענם. המיזוג היה באחריותם הבלעדית והיווה את בסיס ההתקשרות בננו. התחייבותו של תובע 2 כלפיי הייתה ברורה, הכספים שאמורים להגיע לחברה לתפעולה וביצוע תוכניותיה יגיעו מתהליך המיזוג במהופך שהוביל. מוכנותי להסכם המייסדים ולתנאיו על פיו קיבלה תובעת 1 אחוזים ניכרים בחברה, בשווי נמוך מאוד מהשווי שהם עצמם העריכו בו את החברה נשענה על הבטחתו של תובע 2. העובדה שתובע 2 ושותפיו בחרו שלד בורסאי לא מתאים, שלאחר זמן קצר נמחקו מניותיו מן המסחר לפי הנחיות הבורסה – מעיד על תכנון ו/או ביצוע רשלניים של המהלך כולו על ידי התובע 2 ועל ידי שותפיו. הבטחותיו של תובע 2 כלפיי שהמהלך יזכה לפיקוח צמוד ממנו ויצליח ללא ספק הוכיחו כהבטחות חסרות בסיס, רשלניות ושטחיות.

 

  1. הנזקים החמורים שנגרמו לחברה הועלו בפני התובע 2 (רובנר דוד לא במקור) והשותפים האחרים ע"י אנשי הכספים שתובע 2 מינה לחברה בע"פ ובמכתבים רבים שנשלחו אליהם.
  1. התובע 2 ברשלנותו גרם נזק מיידי לפ.מ.ד. שהכספים שהובטחו לה ע"פ ההסכם לא שולמו במועדם ונדחו למועד מאוחר מאוד. התובע 2 חזר והבטיח לי להעביר ללא דיחוי את הכספים שהובטחו בהסכמים השונים לפ.מ.ד. אך לא עמד בדבריו.
  1. מצאתי את עצמי  (גולדנברג פסי לא במקור) בתוך מלכודת שהדרך היחידה מבחינתי הייתה לקוות שהמיזוגים הבאים יצליחו יותר. במבט לאחור ברור שטעיתי טעות חמורה, כאשר שוכנעתי והלכתי שולל שוב ושוב ע"י תובע 2 שהדברים יסתדרו.
  1. התובע 2 ושותפיו לא שקטו על שמריהם ופעלו ללא לאות למצוא שלד בורסאי אחר על מנת להוציא את רעיון המיזוג במהופך אל הפועל על מנת לגרוף כספים קלים. תחת כסות של מהלך איתור השלד הבורסאי, הביאו התובעים ושותפיהם לחתימת הסכם (מיום 25.8.99) עם חברה בשם Allied International Inc., יחד עם תשעה גופים נוספים, לפיו התחייבה ממ"ק להעניק לאותם גופים אופציות בחברה, אשר יהפכו למניות בחברה הציבורית עם ביצוע המיזוג.

הנימוק הפורמאלי להקצאת המניות היה "דמי תיווך" בין ממ"ק לבין השלד הבורסאי עימו התמזגה החברה.

בין גופים אלה ניתן למנות את חברת Allied שהזכרנו לעיל, שותפות עלומה מקולוראדו, את ארווין קטסוף (חרדי המתגורר בארה"ב, אליו עוד נתייחס בהמשך), דדי גראוכר (מקורבו של התובע 2), גופים חרדיים כמו עזר מציון ואגודה בשם אחוה, צדקה וחסד ואנשים וחברות נוספים. למיטב הבנתי, כל הגופים הללו קשורים בצורה כזו או אחרת לרובנר, בודנר והברפלד או למי מהם, והקצאת המניות נועדה להטיב עם מקורביהם או להוות מקור לקבלת רווחים כספיים גדולים, בעקיפין וכפי שהסתבר מאוחר יותר להלבנת כספים.

למותר לציין, כי אני לא עסקתי כלל בסוגיה זו, אשר נוהלה כולה על ידי התובע 2, בודנר, הברפלד ובאי כוחם.

"יח-כ" העתקי טיוטת הסכם ההתקשרות הנ"ל, ההתכתבות הנוגעת אליה וההסכם מיום                     25.8.99 מצורף ומסומן יח-כ' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים בהתאמה.

  1. במסגרת הניסיונות האמורים נוהל מו"מ עם חברה ציבורית אמריקאית בשם Healthcore Medical Solutions Inc., אולם מו"מ זה לא הבשיל כדי הסכם.
  1. ביום 16.12.99, לאחר מספר חודשים של מו"מ, נחתם הסכם המיזוג במהופך (הסכם החלפת מניות) בין ממ"ק לבין חברת Jenkon International Inc. (להלן: "ג'נקון" או "חברת האם").

בהתאם להסכם המיזוג, העבירו בעלי המניות בממ"ק את מניותיהם לג'נקון, וזו הנפיקה לבעלי המניות הקיימים של ממ"ק מניות שלה, כך שבסופו של התהליך הפכו בעלי המניות המקוריים של ממ"ק לבעלי מניות סחירות של ג'נקון (כאשר הם מחזיקים ברוב המניות של החברה הציבורית), וזו הפכה להיות חברת האם של ממ"ק ושינתה את שמה ל- Multimedia Kid Inc..

יצוין, כי בהסכם המיזוג ניתנו על ידי ממ"ק ובעלי מניותיה – לרבות תובעת 1, כמובן, מצגים אודות החברה, לרבות פירוט ההסכמים שבתוקף. עוד נקבע בנספח להסכם, כי יתרת קרן החוב של ממ"ק לפמ"ד עומדת על 650 אלך דולר בלבד, נכון לאותו מועד. דהיינו, עד אותו מועד שילמה ממ"ק לפ.מ.ד. בין באופן ישיר ובין בדרך של קיזוז, סך של למעלה ממיליון דולר. יש לציין כי אישור המיזוג באסיפה הכללית של ג'נקון היה כרוך בהגשת מעין תשקיף מפורט, והפרטים המצויים בו כפופים לחובות הגילוי הנאות ואי הטעייה שבדיני ניירות ערך בארה"ב. המצגים המופיעים בהסכם המיזוג – שעליהם הצהירה התובעת 1 – מחייבים אותה כדבר שבדין.

"כא"    העתק הסכם המיזוג מצורף ומסומן כא' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

  1. עם ביצוע הסכם המיזוג בוצע גם ההסכם להקצאת אופציות ומניות לחברות העלומות בהתאם להסכם מיום 25.8.99, נספח כא' לעיל. בדרך זו הפכו שורה ארוכה של מקורבים של התובעים ושותפיהם (ישיבות חרדיות ואחרים) לבעלי מניות סחירות בחברה הציבורית, המחזיקים מניות בשווי מיליוני דולרים ויותר, הכל על חשבון דילול נוסף של חלקי. 

"כב"    העתק פרוטוקול אסיפת בעלי מניות בו הוחלט על הקצאת האופציות מצורף ומסומן כב'

           בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

  1. בעקבות השלמת המיזוג, החזיקה התובעת 1 ב-6,817,701 מניות של גנקון, אשר היוו 19% מהון המניות של החברה, ושותפותיה, בודנר והברפלד החזיקו 19% נוספים (סה"כ 38%). החלק שלי עמד על כ- 15% בלבד.

"כג"     אישור ב"כ ממ"ק מיום 3.9.00 אודות חלוקת המניות מצורף ומסומן כג' בתצהירי לבקשה

           להסרת העיקולים.

  1. בעקבות ביצוע המיזוג, ופרסום עסקאות שביצעה ממ"ק בארץ ובעולם, עלה שווי המניה של גנ'קון / מולטמדיה קיד אינק עד לכ-8 דולר למניה אחת, בחודש 2/00, מה שהעמיד את שווי החברה על כ-270 מיליון דולר. כפי שאראה בהמשך, לאחר פרסום הכתבה השלילית אודות עסקיהם של בודנר והברפלד החל שווי המניה להתרסק עד כדי פחות מ-25 סנט בחודש 11/00. אציין כי גם אז, שווי מניותיה של תובעת 1 היה קרוב ל-2 מיליון דולר (!!!).

"כד"    העתק דו"ח אודות תנודות שווי המניה כפי שפורסם באתר הכלכלי Yahoo Finance             

           מצורף ומסומן כד' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

  1. בסמוך לאחר חתימת הסכם המיזוג גייסה גנ'קון מציבור המשקיעים סך של כ-4.5 מיליון דולר, בדרך של הנפקה פרטית לגורמים עלומים של אגרות חוב המירות למניות. אגרות החוב אכן הומרו למניות של החברה. מתוך הסכום שגויס, הייתה אמורה לקבל ממ"ק חלק ניכר. חלק מהסכומים שהיו אמורים להיות משולמים לממ"ק לא הועבר לה. לתובעים ושותפיהם המידע אודות עניין זה, מידע המוסתר ממפרק החברה. יודגש, כי לא הייתה לי כל ידיעה אודות ההנפקה הפרטית הזו, ולא הייתה לי כל מעורבות בעניין. מי שניהל בפועל את ענייניה של ג'נקון, בודאי ענייניה הכספיים והבורסאיים היו התובעים ושותפיהם ואנשיהם.
  1. סופם של כל ניסיונות המיזוג של החברה וביצוע המיזוג עם גנ'קון, היה קריסתה של החברה. בשל כל ניסיונות המיזוג, כישלונם בביצוע המיזוג במהופך עם גנ'קון וחקירת נאסד"ק גרמו לחברה הוצאות ממשיות עצומות מקופת החברה בעלויות ישירות בסך של כשני מיליון דולר, זמן ניהול יקר של כל מנהלי ועובדי החברה אשר יחד היוו את הסיבה לקריסתה.

"כה"    העתק טבלה מרכזת של כל ההוצאות שהוציאה החברה כאמור מצורף ומסומן כה'

           בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

  1. התובעים מסתירים עד היום ממני ומבית המשפט את אחזקותיהם ואחזקת שותפיהם מארה"ב במניות חברת ג'נקון טרם חתימת ההסכם בין החברה לממ"ק. אחזקות אלו אפשרו לתובעים מימוש מניות ג'נקון שהחזיקו אשר ערכן הרקיע שחקים במהירות מסחררת. 
  1. חברת החתמים של השותפים האמריקאיים ברוד קפיטל הייתה אחראית על כל הפעולות שנעשו בארה"ב לגביי תהליכי המיזוג שכשלו עם החברות הממוזגות כבר משנת 1998 בשיתוף פעולה מלא עם התובע 2 ועוזריו.

מצורף ומסומן 2.38 בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהירי מיום 9.8.09.

מעורבות התובע 2 בניהול החברה וידיעותיו המלאות
על כל המתרחש בה בזמן אמת
  1. התובע 2 הינו איש עסקים מנוסה וממולח, אשר ניהל משך שנים רבות את חברת התקשורת מהגדולות בישראל, שהיקף מכירותיה באותן שנים עמד על מאות מיליוני דולרים ושוויה בשוק עמד על מיליארדי דולרים. אין חולק על ידיעותיו של התובע 2 בתחום העסקי, בתחום המיזוגים ובענייני שוק ההון. התובע 2 ישב בדירקטוריונים של חברות מובילות, וניסיונו לגמד את ידיעותיו בחברה בה היה שותף, הינו ניסיון נואל והיתממות לשמה.
  1. הסכם הקצאת המניות נחתם עם רעייתו של התובע 2. ברם, מי שעמד מאחורי ההסכם, מי שעמד מאחורי הבאתם של בודנר והברפלד לעסקה, ומי שניהל את כל המגעים לחתימתו של ההסכם היה התובע 2 בעצמו.
  1. מעורבותו של התובע 2 לא הסתיימה בכך – התובע 2 היה המוציא והמביא בכל העניינים שנגעו לחברה, הן בתחום המקצועי, הן בתחום המשפטי והן בתחום הפיננסי. הדבר החל בסמוך לאחר תחילת המגעים בין הצדדים, כאשר העברתי לידי התובע 2 חומר רב שנגע לממ"ק ועסקיה. כפי שהראנו לעיל (ראה נספח יג' לעיל), התובע 2 היה מעורב בהצגתה של החברה ובניית התכנית העסקית שלה אל מול חברת SCOOP ובמו"מ לחתימת הסכם המיזוג עימה, כמו גם במו"מ בנוגע להסכם המיזוג עם ג'נקון.
  1. איני איש כספים אלא איש פיתוח וטכנולוגיה. מעורבותו של התובע 2 בקשר לענייני החברה התבטאה בעשרות רבות של שיחות ופגישות ביני לבין התובע 2, על בסיס שבועי ולעתים בתכיפות גבוהה יותר. בתחילה, מפגשים אלה התקיימו על פי רוב במשרדי החברה, במשרדיה של ECI ולאחר מכן בביתו של התובע 2 ובמשרדי החברה. הח"מ עירב את התובע 2 בכל, ולא עשה כל צעד עסקי ללא ידיעתו או אישורו. על פי התובע 2 נשק כל דבר.

התובע 2 היה מעורב בכל התוכניות העסקיות שהוכנו בחברה, עקב אחר גביית התשלומים, נפגש עם לקוחות החברה בארץ ונטל חלק בנסיעות עם מנהלי החברה לפגישות בחו"ל.

  1. מעורבותו של התובע 2 בניהול ממ"ק ולאחר המיזוג גם בניהול מולטימדיה קיד אינק התבטאה גם במינוי עובדים ונושאי משרה מטעמו לחברות אלה:

כאמור, בהסכם הקצאת המניות, התובע 2 שימש כדירקטור בממ"ק, והיה שותף פעיל ולמעשה המוביל והמנהיג בניהול עסקיה.

  1. בנוסף, התובע 2 מינה שורה ארוכה של עובדים וגורמים אשר ניהלו בפועל את החברה. כך, בהתאם להוראות הסכם הקצאת המניות מינה התובע 2 את מר צבי פורר, מקורבו, לחשב של ממ"ק. התובע 2 נטל חלק במרבית הפגישות שהתקיימו עם חשב החברה, וקיבל באופן שוטף דיווחים ממנו לגבי נושאים הקשורים לניהולה הכספי של החברה, לרבות נתונים אודות היקף המכירות בפועל, הכנסות, הוצאות ותזרים המזומנים של החברה. מובן, כי חשב החברה מטעמו של התובע 2 עסק בכל הפעילות הפיננסית של החברה, בפעילות מול הבנקים, בפיקוח על הנהלת החשבונות של החברה, בעבודה מול ספקים ולקוחות, בישיבות עם רואי החשבון של החברה ובקשר עם יועציו של התובע 2 שהיו מעורים אף הם בניהול ענייניה של החברה.

"כו"     העתקי תרשומות שערך מר פורר חשב החברה שמונה ע"י התובעים אודות פגישות ושיחות

            עם התובע 2 מצורף ומסומן כו' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים..

  1. מלבד חשב החברה מינה התובע 2 את רואי החשבון לפי בחירתו. רואי החשבון של החברה שמונו להתאים את ספרי החברה לדרישות דיני ניירות הערך האמריקאיים ולבקר את ספריה של החברה היה משרד קסלמן את קסלמן (שכזכור ערכו את בדיקת הנאותות עבור התובע 2). למותר לציין, כי הדו"חות הכספיים שבוקרו על ידי משרד זה שיקפו את מצבה של החברה ואת הכנסותיה, כך שהתובע 2 היה מודע למצבה עד הפרט האחרון.

לאחר שמשרד קסלמן הפסיק ליתן שירותים לחברה, מינה התובע 2 את משרדו של שלמה זיו, אף הוא מן הגדולים בארץ. בנוסף, היה אחראי התובע 2 למינוי רואי החשבון האמריקאיים של חברת ג'נקון.

בנוסף, מינה התובע 2 את רו"ח אריה רוטנברג כרואה חשבון חיצוני של החברה. רו"ח רוטנברג הינו גיסו של מר יהודה לנצקרון, איש סודו של התובע 2 באותם ימים ומי שהכיר בינו לביני. רו"ח רוטנברג פיקח אף הוא על הפעילות הכספית השוטפת של החברה, לרבות הפעילות מול הבנקים, עם רואי החשבון החיצוניים האחרים, נטל חלק בישיבות הדירקטוריון מטעם התובע 2, הכין דיווחים לתובע 2 אודות תחזיות ותזרימי מזומנים וכו'.

"כז"     העתקי דוגמאות מכתבים ותרשומות של רו"ח רוטנברג מצורף ומסומן כז' בתצהירי

           לבקשה להסרת העיקולים..

            גם עו"ד יצחק בכר, שייצג אותי במו"מ לחתימת הסכם הקצאת המניות ושימש עורך דיני במהלך שנים קודם לרבות עורך דין של פ.מ.ד. עו"ד שייסד את ממ"ק והחזיק עבורי בנאמנות במניות החברה ועוד, הפך, בסמוך לאחר מכן להיות עורך דינו של התובע 2, בניגוד מוחלט לתנאי הסכם ההתקשרות, וסייע לתובע 2 בקבלת מידע על אודות המתרחש בחברה, לרבות חוזים, התקשרויות עם ספקים, קשר צמוד עם מירצבך, קשר צמוד עם מנכ"ל החברה וכיוצ"ב.

              עו"ד החברה בכר (עו"ד בכר יצחק לא במקור) שימש כעו"ד של מר דורון טוראל נתבע 3 ושל חברותיו.            

              התובע 2 מסרב לגלות מסמכים משמעותיים הקשורים בקשר בינו לבין עו"ד החברה

              שנוצר כבר עם תחילת המו"מ בין תובע 2 לביני, לא בכדי.

  1. בחודש 8/00 התמנה התובע 2 ליו"ר ממ"ק אינק. גם עובדה זו בחרו התובעים להסתיר מעיני בית המשפט הנכבד ולא בכדי.

"כח"    העתק ההודעה לעיתונות על מינוי התובע 2 מצורף ומסומן כח' בתצהירי לבקשה

           להסרת העיקולים.

  1. מאות ואלפי דפי המסמכים עליהם נדרשתי לחתום בכל המהלכים המצוינים בשפה האנגלית נחתמו על ידיי כ"חותמת גומי". ידיעותיי בשפה האנגלית לא אפשרו לי להבין את תוכנם ומהותם ומי שלקחו על עצמם לעיין בהם ולתת לי "אור ירוק" לחתום עליהם ללא הבנה על מה אני חותם היו התובע 2 ועו"ד של ממ"ק. נתבקשתי לחתום על מסמכים הנושאים מאות דפים תוך שעות מהגעתם לחברה.
  1. בחודש 9/00 מונה ביוזמת התובע 2 מר ישעיהו (שייקה) אורבך לתפקיד מנכ"ל ממ"ק במקומי. בפועל התחיל אורבך לעבוד בחברה מספר חודשים קודם לכן.
  1. התובע 2 לא הסתפק במינוי הגורמים המקצועיים, אלא שעירב בענייני החברה גם את מקורבו מיכאל (מיקי) מירצבך, אשר ניהל הלכה למעשה את ענייניה של החברה מול הבנקים. התובע 2, הביא לכך שחשבונותיה של החברה יעברו מבנק דיסקונט לבנק המזרחי, בסניף גבעתיים, שם היו לו קשרים טובים (ושם מתנהלים חשבונותיהם האישים של התובעים), על אף העובדה כי משרדיה של החברה שכנו בפתח-תקווה. ביקרתי בסניף בנק המזרחי שם נוהלו ענייניה של החברה פעם אחת בלבד לצורך חתימה על כתב ערבות בלתי מוגבלת בסכום. בסניף בנק הפועלים לא ביקרתי מעולם. כאמור, מי שטיפל בעניינים מול הבנקים היו מירצבך, חשב החברה צבי פורר ורו"ח רוטנברג, לרבות בענייני מסגרות האשראי והערבויות האישיות שניתנו לבנקים.
  1. העולה מהמקובץ הוא, כי התובע 2 היה מעורב בכל ענייניה של החברה והיה מודע לכל מה שקורה בה בכל עת, בין היתר ובמיוחד בעניינים הכספיים, לרבות תכניותיה, מכירותיה, תזרים המזומנים שלה וכיוצ"ב. הרושם המטעה שמבקשים התובעים ליצור לפיו אני הייתי זה שניהל את ענייניה של החברה בעצמו, וללא ידיעתם של התובעים, הוא שקרי ומטעה בזדון את בית המשפט הנכבד.

יש לציין שכל המחאה שיצאה מהחברה חייבה שתי חתימות בהרכבים שונים ששונו מעת לעת לאחר חתימת הסכם הקצאת המניות אשר הרכבם נקבע ע"י תובע 2. הוצאת המחאות בסכומים גבוהים חייבה גם את חתימתו של התובע 2.

  1. נציין, כי מלבד המעורבות בניהול החברה, היה מעורב התובע 2 בהענקת הטבות הנאה משמעותיות למקורבים. כך, הוא גרם לכך שביתו הועסקה בחברה, בלי שניתן לכך אישור כנדרש על פי הסכם הקצאת המניות וזאת מיד לאחר תחילת חקירת נאסד"ק. כמו כן הוא כפה על החברה להעסיק מקורבים נוספים בתפקידים שונים, כולל בארה"ב, וכן למסור, חינם אין כסף, מערכות למידה למקורבים ולבני משפחתו מדרגה ראשונה. כמו כן, הוא כפה על החברה הוצאות שונות עבור מקורביו. כך, למשל, בתקופה מסוימת שימשו חדרים במשרדי החברה את עמותת עזר מציון, עמותה שגם זכתה לקבל מניות בחברה הציבורית בצורה תמוהה למדי, לרבות העמסת הוצאות שונות עבור תשלום שכירות, צרכי מחשב, ריהוט, מיסים, הכנת אתר אינטראקטיבי לידיד משפחתו של התובעים 2 ללא תמורה, הכנת מצגת לחמתו של תובע 2 שהיא אימה של תובעת 1, ללא תמורה וכו'.

כפי שעולה מפרסומים בעיתונות ומביקור שערכתי במשרדי השותפים האמריקאיים כתובת עמותת עזר מציון היא במשרדי השותפים האמריקאיים בניו-יורק או בביתו של מי מהם.

            סך כל העלויות לחברה בגין העסקת מקורביו של התובע 2 ובגין הוצאות שהוציאה החברה עבור מקורביו עמד על למעלה מ- 300,000 דולר.

"כט"    העתק טבלה מרכזת של כל הוצאות הנ"ל, מצורף ומסומן כט' בתצהירי לבקשה להסרת

           העיקולים.

  1. התובע 2 היה מעורה בכל הפעילות של החברה מול הבנקים איתם עבדה החברה במועדים שונים. הפעילות מול הבנקים התנהלה באחריות תובע 2 ובאמצעות אנשיו. טענותיו של תובע 2 לגביי אי ידיעותיו לגביי פעילויות החברה הקשורות בלקיחת הלוואות מהבנקים בערבותו הנן שקריות ונסתרות במסמכים עליהם הוא עצמו חתום כערב.

הסתרת עובדות מהותיות ע"י תובע 2 אודות מעורבותו בחברה 

  1. מעורבותו של התובע 2 בכל ענייניה של החברה היה מרכזי. המו"מ להסכם בין חברת Healthcore Medical Solutions Inc. לבין מולטימדיה קיד ובעלי המניות בה התנהלה על ידו.

          מצורף ומסומן 2.10 בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי        

          המסמכים בתצהירי מיום 9.8.09. 

  1. בניגוד להצהרותיו של תובע 2 (רובנר דוד לא במקור) מעורבותו בניהולה של החברה ובמו"מ שהתקיים לפני חתימה על הסכם המייסדים הייתה מלאה ועסקה גם במערכת הקשרים עם חברת פ.מ.ד.תובע 2 ניהל מו"מ ישיר עם חברת SCOOP ומנהלה מר רנד בליימייסטר גם בתחילת שנת 1998

   מצורף ומסומן 2.20 בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי

   המסמכים בתצהירי מיום 9.8.09. 

  1. התובע 2 (רובנר דוד לא במקור) מסתיר באופן מתוכנן את יוזמותיו ומעורבותו לגיוסי הון לחברה לאור כשלון המיזוג, לדוגמא עם חברת סוליד איי.בי. בע"מ.

   מצורף ומסומן 2.28, בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי

   המסמכים בתצהירי מיום 9.8.09.

   מצורף ומסומן 2.134, בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי

   המסמכים בתצהירי מיום 7.9.09. 

  1. תובע 2 הסתיר מבית המשפט מידע חיוני אודות עסקת החלפת ההמחאות שביצע עם חברת ממ"ק ארה"ב. במסגרת עסקה זו התובע קיבל לידיו המחאות המשוכות של חברת ממ"ק ארה"ב. התובע הכיר אישית את מנהל ובעל החברה ואף הכיר את מצבו הפיננסי של מר פוקס. המצאת ההמחאות לתובע 2 הייתה באישורו של הבנק המסחרי איתו עבדה החברה בנק מזרחי. בטענותיו נוהג התובע 2 כטובל ושרץ בידו, מחד הסתיר את העסקה כפי שהתבצעה הלכה למעשה מבית המשפט הנכבד, ומאידך לא תבע את נותן ההמחאות לגבייתן לאחר פירוק החברה.

מצורף ומסומן 2.32 בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהירי מיום 9.8.09.

  1. ביוזמתו של תובע 2 (רובנר דוד לא במקור) על מנת להציג מכירות בחברה הציבורית ניתן קו אשראי לחברת ממ"ק ארה"ב עבור אספקת מוצרים שונים.

מצורף ומסומן 2.35 בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהירי מיום 9.8.09.

  1. ביום 21.8.2000 פורסמה בהבלטה הודעה לעיתונות בחו"ל על מינוי תובע 2 ליו"ר הדירקטוריון של החברה.

מצורף ומסומן 2.36 בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהירי מיום 9.8.09.

  1. מעורבותו של תובע 2 בכל התהליכים בחברה בניגוד להצהרותיו בתצהירו במטרה להטעות את בית המשפט ולנסות לגמד את מעורבותו הישרה בכל התהליכים, מתבטאת במסמכים רבים המצ"ב לתצהירי המזימים טענות אלו מכל וכל. על פי המסמכים המצ"ב בתקופה שקדמה לכניסת תובעת 1 לחברה היה מעורב תובע 2 בכל המהלכים לרבות תיקוני מסמכים שהוצאו מהחברה. אני ועובדיי ונותני שירותים אחרים של החברה היינו כעפר לרגליו של תובע 2, מעמדו הרם שליטתו בחומר והרקורד העסקי שלו, אותו הבליט בשחצנות מתנשאת בכל מפגש ושיחה הקנו לו את המעמד של "כל יכול וכל יודע"

מצורף ומסומן 2.39 , 2.40, 2.41, 2.42, 2.45, 2.46, 2.47, 2.48, 2.100, 2.121, 2.121 בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהירי מיום 9.8.09.

מצורף ומסומן 2.2, 2.3, 2.46, 2.80, 2.81, 2,82, 2.83, בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהירי מיום 7.9.09.

  1. בין התובע 2 לביני התנהלו חילופי מכתבים מעבר לישיבות ה