ארכיון הרשומות עם התג "תביעת רובנר זהבה ודוד נגד גולדנברג פסי"

כב' השופט (בדימוס – שכהונתו נקצבה) שאול מנהיים, התעלם מהצהרתו של השותף הבכיר של רובנר הברפלד מורי אהרון, תושב ארה"ב, אתו ביצע רובנר דוד באמצעות אשתו זהבה רובנר, שלל עסקאות בנסד"ק ועסקאות פרטיות אחרות – שרובנר אשם בנפילת חברת מולטימדיה קיד.  

מצ"ב כתב הגנה שהגיש הברפלד בבית המשפט השלום בתל אביב – הפנייה לסעיף 29

 

 

סעיף 12 מחוות הדעת שנערכה ע"י המומחים ד"ר מאיר גלבוע ועו"ד אראל גלבוע:

  1. התנהלות השופט וטיפולו בבקשות דחיית דיון שהגיש ב"כ התובעים:
    • החשש באשר לפגמים בשיקול דעתו של השופט מתעצם לכדי חשד של ממש, כאשר בדיון שנערך ביום 10.10.2010, ביקש ב"כ התובעים, עוה"ד לינצר להפסיק את הדיון: "אדוני, אני בכל אופן אבקש להמשיך את החקירה בישיבה נוספת." (עמ' 528, שורות 19-18), בקשה שהתקבלה ע"י השופט.
    • טעמו של עו"ד לינצר בבקשתו היה עימו: "אני רוצה להבהיר, אני כשאני הגשתי את הבקשה שלי, הגשתי, אני לא במיטבי אבל לקחתי שני אקמול בבוקר, אני יכול להחזיק ואני יכול לקחת עוד, אין לי בעיה בנושא הזה, הבעיה שלי הייתה בעיקר שאני לא הייתי במשרד כמה ימים לגבי הכנת, זה הדבר, הנקודה המדויקת ויש כאן, מדובר באלפי מסמכים שצריך לעבור עליהם ועל הבסיס הזה ביקשתי,"(ההדגשה לא במקור, א.ג. מ.ג.)(עמ' 528, שורה 22 – עמ' 529, שורה 1). התירוץ של עו"ד לינצר הוא שלקח שתי גלולות אקמול (!), אך הסיבה האמיתית, אותה הוא נאלץ לחשוף בפני בית המשפט, אינה הגלולות שנטל, אלא שהוא התייצב לדיון אף שלא התכונן אליו, מכיוון שלא התייצב במשרדו. למרבה הפלא השופט נענה לבקשתו. עניין המעורר תמיהה, הייתכן כי עו"ד מנוסה (כ-30 שנות ניסיון לדבריו) יגיע לדיון כשהוא אינו מוכן, ותמיהה רבתי מדוע נענה השופט לבקשתו זו, בשעה שבקשות המבוססות על חוליו של הנתבע 1, מר גולדנברג, נדחו על-ידו שיטתית.
    • היענות השופט לבקשת עו"ד לינצר להפסיק את הדיון ולדחות את המשכו, מנוגדת להוראת נוהל של נשיאת בית המשפט העליון בעניין זה. הוראת נוהל מס' 1-10: "טיפול בבקשות לדחיית מועדי דיונים", שפורסמה ביום 1.2010 והייתה בתוקף מיום 1.3.2010, כלומר חודשים רבים לפני הדיון בו ביקש עו"ד לינצר את בקשת הדחייה. בהוראת נוהל זו נקבע מפורשות כי על המבקש לפרט בטופס הבקשה "מהן הנסיבות בהן לא ניתן לנהל את הדיון באמצעות עו"ד אחר". בדיון זה כמו בקודמיו נטלה חלק עוה"ד איילת קרני, אף היא באת כוח התובעים. מכאן ע"פ הנוהל לא היה מקום להפסיק את הדיון, אלא להמשיכו כאשר את החקירה תבצע עוה"ד קרני, וחזקה היא, שכעו"ד סבירה, עוה"ד קרני הגיעה מוכנה היטב לדיון. זאת ועוד, בנוהל הנשיאה מס' 1-10 סעיף 1 נאמר במפורש שרק מחלה ממשית עשויה להיות עילה מוצדקת לדחיית הדיון, אך בתנאי שלא ניתן היה להיערך לכך בצורה אחרת, כגון קיום הדיון ע"י בא-כוח אחר, ומכאן שעל השופט היה להחליט כי יש להמשיך את הדיון כאשר התובעים יהיו מיוצגים ע"י באת כוחם, עוה"ד קרני, אך השופט בחר להחליט בניגוד לנוהל הנשיאה.
  • עו"ד לינצר הגיש בקשה לדחיית הדיון (בקשה מ-7.10.10), אך לא צירף אליה כל תעודה רפואית, והוא אף לא עמד בהתחייבותו בבקשה להמציא לבית המשפט תעודה כזו. בית המשפט קיבל את הבקשה מבלי שביקש את תגובת מר גולדנברג. על אף זאת, השופט נענה לבקשה ללא חקירות על מהותה של מחלת עו"ד לינצר, וללא דרישה להמצאת תעודה רפואית, בניגוד חריף להתנהלותו בבקשות מר גולדנברג לדחיית מועדי דיון מטעמים רפואיים, שהגיש מסמכים רפואיים רבים, גם אם לא כולם תעודות רפואיות על פי דין. יש להדגיש בשנית את נוהל הנשיאה המצוטט לעיל, ולפיו רק מחלה ממשית תהווה עילה לדחיית דיון, והרי עו"ד לינצר הופיע לדיון ללא כל אישור רפואי ובוודאי בלא תעודה רפואית כדין, אף שבניגוד למר גולדנברג, חזקה היא שהוא, כעו"ד סביר, שאף דרש מבית המשפט לחייב את מר גולדנברג להמציא תעודה רפואית כדין, יודע כי היה עליו להציג תעודה רפואית כאמור. מכאן שעל השופט היה לפעול על פי הנוהל ולדחות על הסף את בקשתו של עו"ד לינצר, אולם הוא לא עשה כן, וזאת בניגוד לעמידתו על כל קוצו של "י" עם מר גולדנברג, כמפורט בסעיף 11 לעיל.
  • גם אדם ללא כל השכלה רפואית יתרשם בקלות רבה כי אין כל אפשרות להשוואה בין מחלתו של עו"ד לינצר, שהטיפול בה הוא באמצעות "כדורי אקמול", ובין מחלותיו של מר גולדנברג, שתופעות הלוואי שלהן והטיפול התרופתי, לרבות תרופות נוגדות דיכאון וכימותרפיה, לו נזקק מר גולדנברג היו מוכרים היטב לשופט (שהיה, כזכור, שותף להטלת החיסיון על מצבו הרפואי של מר גולדנברג). הקבלה המיידית שלבקשת הראשון והדחייה שלבקשותיו של מר גולדנברג, מעידה כאלף עדים על יחס לא שוויוני. יחס זה, חוסר ההתייחסות למצבו הרפואי האמיתי של מר גולדנברג שליחתו להביא תיעוד רפואי בהפסקה קצרה בין ישיבות, מעידים לא רק על הפלייתו לרעה של מר גולדנברג, אלא גם על התעמרות בו.
  • הייתכן ששופט שסירב לקבל בקשת דחייה שגובתה במסמכים רפואיים (ואשר אותו שופט, בדיון שנערך שבוע קודם, ביסס עליהם את החלטתו לבטל דיון, אף שכל שאר בעלי הדין התייצבו לדיון זה), לא ידרוש מעו"ד לינצר תעודה רפואית כדין המוכיחה כי אכן היה חולה במחלה ממשית עובר לדיון וכי התייצב חולה לדיון? אין זאת אלא שהשופט הפגין אמות מידה מנוגדות בתכלית ביחסו למר גולדנברג וביחסו לעו"ד לינצר, ועניין זה, המעיד על אפלייתו של מר גולדנברג לרעה, אומר דרשני.
  • אך בכל אלה לא סגי, בניגוד לתקסד"א ובניגוד גמור לנוהל הנשיאה, קיבל השופט שתי בקשות דחייה בלא תגובת בעלי הדין שכנגד:
    • התובעים באמצעות ב"כ הגישו בקשה לדחיית מועד דיון בלא שצירפו את עמדת בעלי הדין האחרים בטענה חסרת בסיס, שהיה על השופט, ולו מעצם העלאת טענה זו בלבד, לדחות את הבקשה ולחילופין לחייב את ב"כ התובעים לקבל את עמדת בעלי הדין האחרים. וכך כתב עו"ד לינצר הנכבד בסעיף י"ב לטופס א' (בקשה לדחיית מועד דיון שלא מטעמים הקשורים בקיום דיון באותו מועד לפני שופט אחר): "עמדת יתר בעלי הדין: לא נתבקשה בעלי הדין האחרים אינם מיוצגים". כאן נבחן שופט בהגנתו על קיום הליך הוגן, השימוש בטעם שבעלי הדין האחרים אינם מיוצגים, וקבלת הבקשה ע"י השופט מעידים כי השופט לא קיים הליך הוגן.
    • המקרה לעיל אינו המקרה היחיד, גם בבקשה נוספת שהגיש עו"ד לינצר בשם התובעים הוא לא ביקש את עמדת הנתבעים, ובהסבר שנתן לכך היה שעמדת הנתבעים 1 ו-2 אינה רלוונטית שכן נגדם הוגשה בקשה למתן פסק דין בהעדר, ועמדת הנתבע 3 "אין בכוחה לשנותו" (את הנתון שיתכן ויינתן פס"ד בהעדר נגד הנתבעים 1 ו-2). האם באמת אין בכוח עמדת הנתבע 3 לשנות? אם כך הוא הרי שאין המדובר בהליך הוגן, וכנראה שב"כ התובעים, עו"ד לינצר, ידע היטב מדוע עמדת הנתבעים אינה יכולה לשנות. יודגש, על ההליך להיות הליך הוגן ועל הצדק להיראות, אך גם במקרה זה מתעלם השופט מכך שלא עמדה לנגד עיניו עמדת הנתבעים, ובהם עמדת הנתבע 3, ולו למראית עין שלהליך הוגן בלבד.
  • הנה ראינו כי השופט, באופן שיטתי, מבכר את עמדת התובעים ובא כוחם, ונמנע מליתן לנתבעים אפשרות להגיב לבקשותיו לדחיית מועד דיון בניגוד לדין. בכך, אישר השופט למעשה את ההתנהלות הנפסדת של ב"כ התובעים, הסכים עימה והוכיח כי לכאורה אין ביכולתו, ובעיקר שאין ברצונו, לקיים הליך הוגן. בכך הוא קיפח בצורה שיטתית זכויות דיוניות של הנתבעים, שזכותם, מכוחס"ק 241(ג) לתקסד"א, להגיב לכל בקשה של התובעים, גם אם לא יהיה בתגובתם כדי לשנות מהחלטתו. זאת ועוד, זכות התגובה של בעל הדין שכנגד בולטת בס"ק 241(ד), הקובע שהשופט רשאי להחליט על סמך הבקשה, תגובת המשיב ותשובת המבקש בלבד, ומכיוון שהתקנות הן דווקניות אין בסמכותו להחליט בלא מתן זכות תגובה למשיב.

עו"ד לינצר הגיש בקשה לדחיית הדיון (בקשה מ-7.10.10), אך לא צירף אליה כל תעודה רפואית, והוא אף לא עמד בהתחייבותו בבקשה להמציא לבית המשפט תעודה כזו.

002

 

מתוך פרוטוקול הדיון מיום 10.10.10

עמ' 528-530

עו"ד לינצר:     אדוני, אני בכל אופן אבקש להמשיך את החקירה בישיבה נוספת.

כב' השופט:      אנחנו במילא עומדים לצאת להפסקה עכשיו חצי שעה, השאלה אם אדוני יאזור כח בחצי שעה הזאת בשביל להמשיך קצת?

עו"ד לינצר:     אני רוצה להבהיר, אני כשאני הגשתי את הבקשה שלי, הגשתי, אני לא במיטבי אבל לקחתי שני אקמול בבוקר, אני יכול להחזיק ואני יכול לקחת עוד, אין לי בעיה בנושא הזה, הבעיה שלי היתה בעיקר שאני לא הייתי במשרד כמה ימים לגבי הכנת, זה הדבר, הנקודה המדויקת ויש כאן, מדובר באלפי מסמכים שצריך לעבור עליהם ועל הבסיס הזה ביקשתי,

כב' השופט:      זהו, שלדעתי נטו בתיק הזה אם יש כמה עשרות זה הרבה, כל השאר זה ברוטו,

ת:                   זה טארה, כלומר יש פה טארה ענקית, יש פה יחסים, פרופורציות מוזרות.

עו"ד לינצר:     אני עדיין מבקש למצות את החקירה, אני גומר אותה בישיבה אחת, אני אעשה אותה קצרה מאוד, אני רוצה באמת לעבור, זה מה שאני רוצה לעשות, רוצה לאפשר לי להכין חקירה קצרה וממצה על-פי המסמכים שנמצאים.

כב' השופט:      טוב, הבעיה היא רק שתאריכים אין. רצון יש, תאריכים אין.

עו"ד לינצר:     אדוני רואה שאני מזיע למרות ה-,

כב' השופט:      אה, את זה אני מיד פותר.

עו"ד לינצר:     למרות המזגן.

כב' השופט:      בשלט הזה אני מוריד ל- 18 ואדוני קופא.

עו"ד לינצר:     לא, זה מהכדורים, זה מהכדורים, זה יוצא החוצה. ברוך השם, זה טוב.

כב' השופט:      אני חוששני שנובמבר הוא חודש איום ונורא. יש לי ימי הרכב שגם אם הם ריקים אז כתוב לי יום הרכבים, אז אל תיגע בו מה שנקרא, אל תיקח מה שלא שלך וזהו.

עו"ד לינצר:     בתיקים אזרחיים אדוני יושב?

כב' השופט:      גם. לשאלה הזאת התשובה הנכונה היא ג', שתי התשובות נכונות, גם. אני יושב מפעם לפעם גם בערעורי דן יחיד, גם בהרכבים וגם בהרכבים פליליים. לפי צורך. עיקר עיסוקי תיקים אזרחיים ערכאה ראשונה וזה, אם אתם שואלים אותי, זה גם מה שאני הכי אוהב לעשות. ערעורים פחות מענין אותי, אבל צריך, זה חלק מהעבודה וצריך.

5.12.10 שם יש לי יום בשבילכם,

עו"ד לינצר:     איזה יום זה?

כב' השופט:      זה יום א'.

עו"ד לינצר:     חנוכה חברתי צריכה להיות עם הילדים שלה ואני מאוד מאוד מנסה לסייע לה,

כב' השופט:      תביאו סופגניות, עופרת יצוקה, לביבות מעופרת יצוקה. אבל התשובה בגוף השאלה, בגלל שזה חנוכה עוד יש לי קצת זמן שם. אני יכול להציע לכם אלטרנטיבית את יום ב' ה- 13.12.10. דצמבר מר לינצר,

עו"ד לינצר:     אני מבקש רשות מאדוני לעשות דבר, אני רוצה לקחת סוכריית מציצה, סליחה שאני,

כב' השופט:      סטרפסילס?

עו"ד לינצר:     כן.

מי הם הנהנים שזייפו את חתימתו של גולדנברג פסי במימוש מניותיו בנסד"ק ?

הדיון לגביי החזקת מניותיו של גולדנברג פסי וגורלן, בחברה הציבורית בנסד"ק, שערכן עמד על עשרות מיליוני דולרים, לא התקיים בהליך המשפטי ובפועל נבלם כתוצאה ישירה מהפסקת ההליך ע"י השופט (בדימוס – במינוי זמני) שאול מנהיים, בנסיבות הבלתי מוצדקות, שלא נבחנו בערכאות גבוהות, המתוארות בפירוט רב כרונולוגי בחוות הדעת שנערכה ע"י המומחים, הקובעת ש"חובה לפתוח בחקירה פלילית נגד השופט (בדימוס – במינוי זמני) שאול מנהיים".

בקשתו של גולדנברג מהשופט (בדימוס) שאול מנהיים, לזמן לעדות את רואי החשבון שטיפלו בהחזקותיו של גולדנברג נדחו!!!

1. המניות נרשמו בחברה שייסד גולדנברג : MULTIMEDIA K.I.D. INC.

2. דוד רובנר בתפקידו כיו"ר הדירקטוריון, חשש מתוצאות חקירת נסד"ק והורה על מחיקה וולונטרית של המניות ממסחר ב – 11.2000.

3. חברת הנאמנות שהחזיקה עבור פסי גולדנברג את המניות לפי דו"ח מיום – 13.10.2000:

U.S. STOCK TRANSFER CORP Glendale California

4. פניותיו של עורך דינו של גולדנברג כיו"ר הדירקטוריון לרובנר, לקבלת פרטים על גורל החזקותיו של גולדנברג בחברה לא נענו.

5. השתלשלות האירועים המפורסמים לאחר מחיקת המניות ממסחר שנעשתה ביוזמתו של דוד רובנר

מסתבר ששנים לאחר המחיקה הוולונטרית שיזם רובנר, "נעלמו" מניותיו של גולדנברג והחברה חזרה למסחר בנסד"ק, תחת שם חדש.

העברת המניות של גולדנברג לאחרים, נעשתה תוך כדי זיוף חתימתו על מסמכים משפטיים.

8.2006 – החלפת שם החברה מ – Multimedia K.I.D. Inc- MKID ל – Syco Inc  נעשתה באוגוסט 2006.

5.2007 – במאי 2007 התבצע מיזוג בין חברת – Syco Inc , ל –  Marine Exploration, Inc. שם החברה הוחלף ל – Marine Exploration, Inc..

אישור על המיזוג בכתובת:

http://www.sec.gov/Archives/edgar/data/1019654/000107997307000501/ex4.jpg

5.2007 – הסכם מיזוג נוסף בין Marine Exploration, Inc. לביןMarine Exploration International, Inc נחתם ביום 11.5.2007.

6. הסכם המיזוג:

Resolution and Share Purchase Agreement between Marine Exploration, Inc.and Marine Exploration International, Inc

נמצא בכתובת:

http://www.sec.gov/Archives/edgar/data/1019654/000107997307000501/mexp_sb2-ex3.txt

משרד רו"ח שהכין דו"חות כספיים לשנים 2004-2007

שם הפירמה

RONALD R. CHADWICK, P.C.
Certified Public Accountant
2851 South Parker Road, Suite 720
Aurora, Colorado 80014
Telephone (303)306-1967
Fax (303)306-1944

הדו"ח

MARINE EXPLORATION, INC.
(A Development Stage Company)

CONSOLIDATED FINANCIAL STATEMENTS

June 30, 2005, June 30, 2006,
& May 15, 2007

הדו"ח מוצג בכתובת המצ"ב: (לקראת סוף השליש התחתון של המסמך)

http://google.brand.edgar-online.com/displayfilinginfo.aspx?FilingID=5236237-995-144318&type=sect&TabIndex=2&companyid=937&ppu=%252fDefault.aspx%253fcompanyid%253d937

נפתחה חקירה במטרה לבדוק מי הם הנהנים ממימוש זכויותיו של גולדנברג, מימוש שנעשה תוך כדי זיוף חתימתו.  

נתוני ההחזקות בחברה של פסי גולדנברג:

מספר תעודה תאריך כמות מניות הוחזקו ע"י גולדנברג פסי – מוצג על שטרי המניות
0236 16.12.1999 5,346,980 U.S. STOCK TRANSFER CORP
0374 13.1.2000 234,418 U.S. STOCK TRANSFER CORP

מניות של פסי 1 מניות של פסי 2

 

.

יום לפני פרישתו ביום – 14.1.2015, נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) כב' השופט א. גרוניס, נענה לבקשת גולדנברג פסי להסרת צו איסור פרסום מהערעור על פסלות השופט (בדימוס) שאול מנהיים, בהמשך להתנגדותם של הזוג רובנר להסרת איסור הפרסום וניסיונם לרתום להליך, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) כב' השופט א. גרוניס, את השופט (בדימוס) שאול מנהיים, ניסיון שנחל כישלון!

גולדנברג פסי מפנה את תשומת ליבו של נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) כב' השופט א' גרוניס, לשקריו של עו"ד שמואל א. לינצר, בהמשך לבקשתו של גולדנברג להסיר את צו איסור הפרסום על ערעור בטענת פסלות, נגד השופט (בדימוס) שאול מנהיים.

ב ב י ת        ה מ ש פ ט         ה ע ל י ו ן                                                         ע"א 4389/10

בשבתו כבית משפט לעניינים אזרחיים                                                                   דחוף!

 בירושלים

בעניין: 

1. פסי גולדנברג

2. פ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ

המבקשים; ע"י מבקש 1 בעצמו (שאינו עו"ד)

——————————————————————

    – נ ג ד –

1. זהבה רובנר

2. דוד רובנר

ע"י ב"כ עוה"ד שמואל א. לינצר מרח' מנחם בגין 7 רמת גן 52521

טלפון: 03-7519988 פקס: 03-7511332

דורון טוראל

מען למכתבים רח' פרופ' נחום 10 ראשוןן לציון

טלפון: 050-7425474

המשיבים;

בקשות דחופות מבית המשפט הנכבד לרבות, ליתן החלטתו בבקשה שהגיש המבקש מבלי לקבל את תגובת ב"כ המשיבים 1 ו – 2  לאור התנהלותו השיקרית והמטעה במזיד את בית המשפט הנכבד

בית המשפט הנכבד, מתבקש ליתן את החלטתו לעניין הסרת צו איסור פרסום שהתבקש ע"י גולדנברג פסי בשם המבקשים (להלן: "המבקש") ביום 8.12.2014, ללא קבלת תגובתו של עו"ד שמואל א. לינצר ב"כ המשיבים 1 ו-2 (להלן: לינצר") בהמשך לניסיונות, ההטעיה והמרמה של לינצר את בית המשפט הנכבד, בנסיבות הבאות.

מבוא

  1. במהלך כל ההתנהלות בתיק נהג לינצר להטעות את בתי המשפט השונים, בתכססנות ובדרכיי הטעייה תוך כדי ניצול העובדה שהמבקש לא היה מיוצג. לינצר הגדיל לעשות, כאשר פנה לבית המשפט בבקשת לדחיית דיון, בה ציין, שבנם של התובעים הנו חלל צבא הגנה לישראל, עובדה שקרית חסרת כל שחר.
  2. ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, דנה בימים אלו ברכיב אחד מטענותיו של המבקש כלפיי לינצר במסגרת תלונה, שהוגשה לועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, נגד לינצר.
  3. בהמשך לתלונה שהוגשה בעבר נגד עורכת דין במשרדו של לינצר לועדת האתיקה, מגובה בחוות דעת מקצועית של ד"ר לימור זר גוטמן עו"ד, לעניין התנהלותה בתיק זה, נרשמה בתיקה הערה, בגין התנהלותה ו/או התנהגותה בעניין התלונה.
  4. במידע גלוי, מואשם לינצר ע"י תאגיד המים מיתב ששלח ידו בכספיו של התאגיד בדרכים לא חוקיות. בגין מעשיו הוגשה ע"י התאגיד ומי שעמד בראשו חנוך מילוא כנגד לינצר, תביעה כספית ע"ס 380,000 ₪, תלונה למשטרת ישראל ותלונה אחת לפחות לוועדת האתיקה.
  5. כפי שפורסם, פרופ' רון שפירא עו"ד, המייצג את מיתב ומילוא נגד לינצר, טוען נגד לינצר, במסמכי בית דין בין השאר:

"לינצר נטל סכומי כסף גדולים ממיתב תוך ניצול של האמון שנתנו בו"

"פיטוריו של לינצר נעשו אך ורק לאחר אובדן האמון בו ואל נוכח מעשיו הקשים"

"בפנינו תובע נטול תום לב, אשר הוציא תחת ידיו כתב תביעה רווי בדיות"

  1. בין השאר פורסם שתלונה נגד לינצר לוועדת האתיקה בגין הטעיית הציבור נגנזה רק לאחר שלינצר תיקן את המעוות לאחר שציין שמות עורכי דין שאינם עובדים במשרדו בנייר המכתבים שלו, במטרה להגדיל דיווחי שעות, ללקוחותיו:

"1. ועדת האתיקה רשמה בפניה את התיקון שביצעת בנייר המכתבים שלך, לפיו רשמת   רק שמות של עורכי דין שכירים במשרדך.

  1. בנסיבות אלו התלונה לעניין הכללת שמות עורכי דין שאינם עובדים במשרדך נגנזת."

נסיבות הבקשה

  1. ביום 22.12.2014 הובא לידיעת המבקש בהמשך להחלטה שנשלחה אליו מבית המשפט הנכבד בהמשך לבקשתו מיום 8.12.2014, כי כב' הנשיא גרוניס הוציא החלטה ביום 12.12.2014, שלא הועברה מעולם לידיו.
  2. מההחלטה של כב' הנשיא גרוניס, נודע למבקש, שלינצר הגיש בקשה דחופה לבית המשפט הנכבד שתוכנה לא הועברה לידיו, אלא רק בהמשך לפניית המבקש בעניין זה לבית המשפט הנכבד, ביום 22.12.2014.
  3. בבקשה שהגיעה למבקש ביום 22.12.2014 מציין לינצר עובדה מקוממת, חסרת שחר ובדויה על פיה כביכול, לא קיבל מעולם לידיו את עותק הערעור שהגיש המבקש לבית המשפט הנכבד לעניין הערעור על הבקשה לפסלות השופט שדן בתיק, כב' השופט בדימוס שאול מנהיים.
  4. באין ספור מקרים בהליכים שונים, עשה לינצר שימוש חוזר שוב ושוב בהודעת הערעור שהגיש המבקש לעניין הפסלות וכן בהחלטה של כב' הנשיאה בדימוס השופטת דורית ביניש, בהמשך.

לינצר היה צד להחלטות שונות ובקשות שונות לעניין הגשת הערעור ע"י המבקש שנשענו על הבקשה עצמה.

הכרזתו ב"בקשה דחופה להמצאת מסמך" הנוכחית מיום 17.12.2014, שאין בידיו את בקשת הערעור, הינה שקרית ומטעה, כדרכו.

היעלה על הדעת, שמסמך כה מהותי , ערעור על פסלות השופט, שהוגש כבר ביום 8.6.2010, אליו קיימת התייחסות כה ענפה בכתבי בית דין בו מעורב לינצר, לא מצוי בידיו לטענתו עכשיו? 

  1. מקרים ספורים בלבד לדוגמה, בהם לינצר עשה שימוש בהודעת הערעור על פסלות שהגיש המבקש, המעידים שטענתו לעניין זה, לפני בית המשפט הנכבד, בשקר יסודה:

11.1   ביום 27.7.2010 מתייחס כב' השופט בדימוס מנהיים בהחלטתו למצב ההליכים בערעור בבקשת הפסלות, שהגיש המבקש לעניין מהותי ביותר בו לינצר צד כמובן, האם יש ליתן פס"ד נגד המבקש.

מצ"ב מסומן א'

11.2   ביום 7.9.2010 הגיש לינצר בקשה לדחיית מועד דיון, ומבסס את נימוקיו לעניין הערעור שהגיש המבקש לעניין הפסלות.

מגדיל ומעצים לינצר להעיד על מעורבותו בערעור ומציין בסעיף 4 לבקשתו:

"ביום 7.9.10 הגישו התובעים הודעה לבית המשפט העליון בנוגע למצב ההליכים בתיק שבכותרת ובקשה ליתן עדיפות למתן החלטה בערעור הפסלות"

איזה בר דעת, יאמין ללינצר אשר הגיש בקשה לבית המשפט העליון לעניין הערעור שהגיש המבקש, מבלי שהערעור היה מונח לפניו! לינצר מעולם לא העביר למבקש את ההודעה לבית המשפט הנכבד.

מצ"ב מסומן ב'

11.3   ביום 17.9.2010 מתייחס כב' השופט בדימוס מנהיים בהחלטתו למצב ההליכים בערעור בבקשת הפסלות, בהמשך לבקשה שהגיש המבקש, בו לינצר צד כמובן.

מצ"ב מסומן ג'

11.4   ביום 9.12.2010 הגיש לינצר הודעה מטעם התובעים. בסעיף 2 ד' לבקשתו מציין לינצר:

"הנתבע הגיש בקשות רשות ערעור שונות על החלטותיו של בית המשפט, וכן ערעור על החלטתו של בית המשפט הנכבד שלא לפסול עצמו מלשבת בדין, כל בקשותיו נדחו"

היעלה על הדעת שלינצר עושה שימוש חוזר ונשנה בערעור ותוצאותיו, כבר לפני 4 שנים תמימות, מבלי שהודעת הערעור מונחת לפניו?

מצ"ב מסומן ד'

11.5  ביום 3.6.2012 הגיש לינצר תגובה לבית המשפט הנכבד לעניין הטלת חיסיון על מסמכיו הרפואיים של המבקש. בסעיף 12 ד' מציין לינצר לעניין הערעור וההחלטה על הערעור לרבות ציון מס' ההליך ותאריך קבלת ההחלטה.

היעלה על הדעת שלינצר עושה שימוש חוזר ונשנה בערעור ותוצאותיו, מבלי שהודעת הערעור מונחת לפניו?

מצ"ב מסומן ה'

11.6   ביום 6.3.2011 הגיש לינצר תגובה לבית המשפט לעניין בקשת המבקש לביטול פסק דין, כאשר בסעיף 69 לבקשה מודה לינצר באותיות קידוש לבנה, שקיבל לידיו את הבקשה לתוספת הערעור הפסלות שהגיש המבקש המשתרעת כולל נספחיה על למעלה מ-50 עמודים.

איך אפשר להאמין לגרסתו השקרית והמטעה של לינצר בבקשה הנוכחית לבית המשפט הנכבד, שהערעור שהוגש ע"י המבקש לא הוצג לו לטענתו.

מצ"ב עמ' ראשון של הבקשה עמ' 8 והעמ' האחרון החתום, מתוך 32 עמ'.

מצ"ב מסומן ו'

11.7   ביום 12.8.2010 מתייחס כב' השופט בדימוס מנהיים בהחלטתו לעניין הערובה שהפקיד המבקש בגין ערעור הפסלות שהגיש, בו לינצר צד כמובן.

מצ"ב מסומן ז'

11.8   ביום 20.9.2010 הודיע לינצר לבית המשפט שניתן פסק דין לעניין הערעור שהגיש המבקש לבית המשפט הנכבד.

ההיתממות של לינצר בבקשה הנוכחית לבית המשפט העליון שכביכול בקשת הערעור המשמעותית שהשפיעה על ניהול תביעתו הנקמנית נגד המבקש, לא מצויה בידו הינה טענה משפילה ומקוממת.

מצ"ב מסומן ח'

 11.9   ביום 13.9.2010 הודיע המבקש לבית המשפט שטרם נקבע מועד לדיון בערערו בבית המשפט הנכבד. לינצר ידע שאמור להתקיים דיון בערעור ומוזר הדבר שלדבריו עכשיו בבקשתו להמצאת הערעור, שהערעור יהיה מונח לפניו בזמנים הרלוונטיים.

מצ"ב מסומן א'

  1. בקשת לינצר מבית המשפט הנכבד, לעניין המצאת הערעור שמצוי כאמור בידיו מזה שנים ארוכות, נועדה, כחלק ממהלך טקטי גרידא, מול בית המשפט הנכבד ולשימוש ציני בניסיון להגן על מעלליו האחרים, מול ועדת האתיקה, שדנה בענייניו השונים.

בקשות המבקש מבית המשפט הנכבד

  1. לאור חומרת התנהלותו של לינצר כעו"ד מול בית המשפט הנכבד, בית המשפט הנכבד מתבקש להעביר את המקרה לטיפול רשויות החוק.
  2. לאור התנהלותו חסרת הרסן של לינצר, לרבות ביזוי בית המשפט, כאשר אינו מהסס להמשיך להוליך שולל ולרמות את כל הנקרה בדרכו, מתבקש בית המשפט הנכבד להעביר את המקרה לטיפולה של ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין.
  3. לאור האמור, בית המשפט הנכבד מתבקש לא לאפשר ללינצר להגיש את תגובתו לבקשה שהגיש המבקש מיום 8.12.2014 ולחייבו בהוצאות לדוגמה.

מן הדין ומין הצדק להיענות לבקשות.

__________                                                                                                         __________

תאריך                                                                                                      המבקשים ע"י גולדנברג פסי

בקשת רובנר זהבה ודוד, לאפשר להעביר את החומרים שהגיש גולדנברג פסי לשופט (בדימוס) שאול מנהיים, מנשיא בית המשפט העליון (בדימוס) כב' השופט א' גרוניס, במטרה לצרפו להליך שביקש גולדנברג – הסרת צו איסור פרסום שהטילה נשיאת בית המשפט העליון (בדימוס) כב' השופטת דורית ביניש, על החלטתה, לא לפסול את השופט (בדימוס) שאול מנהיים.

רובנר דוד וזהבה התנגדו להסרת איסור הפרסום על החלטתה של נשיאת בית המשפט העליון (בדימוס) כב' השופטת דורית ביניש, הבקשה לא התקבלה ע"י נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) כב' השופט א' גרוניס!

הבקשה הוגשה על ידי עורך דין "חדש" לכאורה שייצג את זהבה ודוד רובנר בהליך זה, עוה"ד שמשון שטיין מרמת גן, בפועל התגובות בהליך הוכנו ע"י עו"ד שמואל א. לינצר, כפי שיפורסם בהמשך. 

המסמך נשלח לגולדנברג פסי מהנהלת בתי המשפט לאחר שלא נשלח אליו ע"י עוה"ד של רובנר כמחויב.

בקשה לצירוף מנהיים

החלטת נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) כב' השופט א. גרוניס מיום 14.1.2015, להסיר את צו איסור הפרסום בהמשך לבקשתו של גולדנברג פסי 

החלטה עמ' 1

החלטה עמ' 2

החלטה עמ' 3

.

חוות דעת ניטרלית מקצועית שנערכה ע"י ד"ר לימור זר-גוטמן עו"ד מומחית בתחום האתיקה נגד עו"ד חגית גליקו ממשרדו של עו"ד שמואל א. לינצר המצביעה על עבירות אתיות שעברה עו"ד חגית גליקו בהליך המשפטי ובעקבותיה, החלטת ועדת האתיקה ועד מחוז ת"א לשכת עורכי הדין בישראל לרשום לעו"ד חגית גליקו ממשרדו של עו"ד שמואל א. לינצר, הערה בגין התנהלותה ו/או התנהגותה בעניין התלונה שבנדון ! 

                                                               ד"ר לימור זר-גוטמן, עו"ד

השומר 82, זכרון יעקב 30900

טלפון/פקס: 04-6290555

zergutmanl@colman.ac.il

2 יולי 2009 

לכבוד: מר פסי גולדנברג

הנדון: מתן חוות דעת מומחה בעניין  ההודעה לבית המשפט על סיום הליך גישור ב- ת.א. (מחוזי, מרכז) 10870-12-08, 2341-09-08

פתח דבר

  1. נתבקשתי לתת חוות דעתי בעניין ההודעה על סיום הליך הגישור שנמסרה על-ידי ב"כ התובעים לבית המשפט ב- ת.א. (מחוזי, מרכז) 10870-12-08, 2341-09-08. וזו נוסח ההודעה: 

הודעה לבית המשפט על סיום הליך גישור

  1. התובעים מתכבדים להודיע לבית המשפט כי הליך הגישור בין הצדדים הסתיים ללא הצלחה.
  2. התקיימה ישיבת גישור אחת בנוכחות באי כח שני הצדדים ועוד שתי ישיבות עם התובעים ובאי כוחם.
  3. לאחר ישיבות עם התובעים ובאי כוחם, הייתה אמורה להתקיים ישיבה עם הנתבע 1 ואו עם באי כוחו.
  4. כפי שנמסר לח"מ ע"י המגשרת, עוה"ד מרים קליינברג-אתר, הנתבע 1 הסכים לקיים ישיבת גישור בנוכחותו ביום 11/6/09 אולם זמן קצר לפני מועד הישיבה הודיע בא כוח הנתבע למגשרות כי אין בכוונת מרשו להתייצב לישיבה וכי הליך הגישור הסתיים.
  5. חוות הדעת תראה כי יש בהודעה האמורה משום הפרת חסיון וסודיות וכפולה. תחילה מצד המגשרות אשר הפרו את חובת הסודיות המוטלת עליהם לפי החוק בכך שמסרו מידע סודי לידי הצד השני לגישור. ובהמשך, הפרה על-ידי ב"כ הצד שכנגד, עו"ד חגית גליקן, אשר הפרה את הוראת החסיון ואי הקבילות שבחוק בכך שהעבירה מידע חסוי לידי בית המשפט. הפרה זו גם מהווה עבירה משמעתית על חוק לשכת עורכי הדין.

א. חשיבות השמירה על הסודיות והחיסיון של הליך הגישור

  1. הליך הגישור הוא הליך בלתי פורמאלי הבא לאפשר לצדדים לסכסוך לדון באופן חופשי בסכסוך בניהם תוך העלאת רגשות, דעות, אינטרסים ועוד. הליך הגישור מחייב מעצם מהותו תקשורת חופשית, פתוחה וכנה בין הצדדים. תקשורת כזו יכולה להתקיים רק תחת מעטפת בטוחה של שמירה על סודיות. שמירה על סודיות היא ערך מכונן בהליך הגישור. בלעדיה, יחששו אנשים מלפנות לגישור.

שמירה על סודיות הליך הגישור מעודדת אנשים לפנות לגישור בכך שהיא מבטיחה להם שהמידע שיימסר על ידם בגישור לא יוכל לשמש נגדם בהליך משפטי אם הגישור ייכשל. שמירה על סודיות מבטיחה שהמגשר יוכל לבצע את עבודתו הואיל והצדדים לא יחששו לנהל בינם לבין עצמן ועמו שיחות חופשיות. ללא השיחות החופשיות, המתקיימות רק הודות להבטחת הסודיות, יגשש המגשר את דרכו באפילה בניסיון למצוא את המפתח ליישוב הסכסוך.

לדעתי, חשיבות הסודיות בגישור אף עולה על חשיבות הסודיות ביחסי עורך דין לקוח בהיותה יסוד מכונן בלעדיו לא יתקיים גישור. כך שאם החוק מכיר בסודיות רחבה וחזקה ביחסים שבין עורך דין ללקוח הרי שבמקרה של גישור צריכה להתקיים אותה סודיות רחבה וחזקה, אם לא יותר מכך.

  1. המחוקק הישראלי שותף בדיוק לתפיסה זו בדבר חשיבות הסודיות בגישור. מסיבה זו הוא הקדיש מספר הוראות חוק חשובות הבאות להבטיח שהסודיות תשמר הלכה למעשה בגישור. הוראת החוק הראשונה קבועה בסעיף79ג(ד) לחוק בתי המשפט לפיה: "דברים שנמסרו במהלך גישור לא ישמשו כראיה בהליך משפטי אזרחי."

תקנה 5 לתקנות בתי המשפט (גישור) העוסקת בחובות המגשר מכילה שלושה תתי-סעיף העוסקים כולם בחובת הסודיות שעל המגשר. הוראות אלו יסקרו בחלק ב לחוות הדעת.

  1. גם בתי המשפט שותפים ומחזיקים בתפיסה בדבר חשיבות הסודיות בגישור, ובהבטחת הגנה רחבה עליה. בפסק הדין המרכז בסוגיה בע"מ 8769/08 פלוני נ' פלונית (ניתן בתאריך 31/12/2008) מביע בית המשפט העליון בצורה ברורה השקפה זו בדברים הבאים שמפאת חשיבותם יובאו כאן במלואם:

"חסיון וקבילת דברים שנמסרו – בהליכי גישור

ט"ו.       כללם של דברים – שיטת המשפט בישראל מעדיפה, וטעמיה עמה, הן של דרכי שלום הן של עומס, שצדדים לסכסוך ינהלו משא ומתן ויגיעו להסדר מוסכם מבלי להזדקק להכרעה שיפוטית. מסיבה זו – ועל מנת להבטיח "משא ומתן חופשי" – הכירה הפסיקה באי קבילות ובחיסיון החלים על מסמכים שנוצרו במסגרת משא ומתן לפשרה (ע"א 440/75 זנדבנק נ' דנציגר, פ"ד ל(2) 260; ע"א 172/89 סלע חברה לבטוח בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד מז(1) 311):

"ההנחה היא, כי כאשר מתנהל משא ומתן לשם השגת פשרה, הצדדים לו עלולים להימנע ממצגים, הצהרות או הצעות, אשר טמון בחובם ויתור כלשהו לטובת הצד השני, מחשש שויתור כאמור ישמש כראיה לרעתם בהליך עתידי העשוי להתנהל בין הצדדים. בכך עלולים הסיכויים להשגת פשרה בין הצדדים להיפגע, ותוצאה בלתי רצויה זו בא הכלל, המגביל את קבילותם של מסמכים אלו, למנוע" (ענין סלע, 333 – הנשיא שמגר).

קרי, על אף הרתיעה מפני יצירת חסיונות (ראו בג"צ 9197/06 יחיא נ' ראש המטה הכללי (טרם פורסם)) והרצון לנהל הליכים משפטיים "בקלפים גלויים" (רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב, פ"ד נה(1) 515) – מוכנה שיטת המשפט לשלם מחיר מסוים כדי לאפשר משא ומתן גלוי ללא מורא של שימוש במידע בהליך עתידי. כללים אלה חלים – כך נקבע בפסיקה – גם על מסמכים שנוצרו כהכנה וכחלק מהליכי יישוב סכסוך חלופיים (רע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שירי (טרם פורסם)) ולענייננו גישור. הדבר מעוגן בשכל הישר; בהליך משא ומתן, מתבקש משתתף להתייחס לאפשרויות שיש בהן ויתור על זכות שבדין – ונכונותו לעשות כן תלויה במידת הבטחון שלא ייעשה בכך שימוש כנגדו אם תידרש הכרעה על פי דין. בתי המשפט מודעים לכך שויתור במהלך מו"מ אינו מהווה הודאה בזכות הצד שכנגד, אך בעלי דין חוששים כי קלפיהם ייגלו לעין השמש, ויגרמו להשפעה פסיכולוגית על בית המשפט, כביכול "הנה הוא – הצד – כבר היה מוכן לקבל פחות, נפסוק לו כך". מכשול זה שאינו תקף ככלל, יש להסיר מדרך הגישור.

ט"ז.      להגנה על "דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור" עוד מעלה יתירה שבדין על פני משא ומתן אחר – שכן לאלה נקבע דין ספציפי:

"דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי" (סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט).

"כל שהוחלף במסגרת הליך הגישור, בין בעלי הדין לבין עצמם וביניהם לבין המגשר, בין בעל-פה ובין בכתב, חסוי הוא וחסין מגילוי וליתר דיוק: אסור בגילוי" (ת"א (שלום תל אביב) 72677/04 סברס יזמות וייצוג – אוליאמפרל גיל בע"מ נ' ארמה (לא פורסם) – השופט יפרח). חסיון זה (לענייננו חשובה אי הקבילות, אך בנסיבות אין צורך להיכנס להבחנות) חל גם על "מסמכים הנערכים לצורך הליך הגישור, כגון: רשימות המגשר, הצעות של צדדים, הצעות מגשר וטיוטות הסדרי גישור" (סטי, עמ' 104), ותכליתו: "הינה הפרדה, חיץ בין הליך הגישור לבין הדיון המשפטי" (שם, עמ' 102):

"הליך הגישור מבוסס, בין היתר, על עקרון ההפרדה בין הליך הגישור להליך המתנהל בביהמ"ש לענייני משפחה, וזאת על מנת לאפשר לצדדים לחלוק בפתיחות את המידע שנועד לקדם את המשא ומתן בין הצדדים, גם אם אין, ברצונם או בכוונתם, להביא מידע זה בפני בית המשפט" (בר"ע (תל אביב) 1099/04  ג' נ' נ' ג' מ' (לא פורסם) – השופטת שטופמן).

י"ז. קרי, נבנה חיץ בין הדברים והמסמכים המוחלפים בחדר הגישור – לבין העולם המשפטי שמחוצה לו. רק דברים שהצדדים הסכימו שיחצו חיץ זה יכולים לעבור מעולם לעולם (על חשיבות הסודיות והחסיון להליך הגישור ראו גם ת"א (שלום תל אביב) 22971/04 רוזן נ' אליעז בנימינה (18-18) בע"מ (לא פורסם); לחשיבות בהקשר סכסוכים בין בני זוג ראו בע"מ 8579/05 פלונית נ' פלוני (לא פורסם) שעניינו החלטת השופטת שטופמן הנזכרת). על כן גם מקפידים בתי המשפט, כי דברים שהוחלפו בהליך גישור (או במו"מ אחר לפשרה) לא יישמעו באולם בית המשפט אלא בהסכמת הצדדים." [ההדגשה אינה במקור ל.ז-ג]

ב. הפרת סודיות מצד המגשרות

  1. תקנה 5 לתקנות בתי המשפט (גישור) קובעת את חובות המגשר. שלושה מתוך שמונת הסעיפים המרכיבים את הכלל קובעים את חובת הסודיות המוטלת על המגשר. וזו לשונם:

"(ד) המגשר לא ישתמש בכל מידע שנמסר לו במהלך הליך הגישור, שלא יכול היה לקבלו בדרך אחרת במאמץ סביר, לכל מטרה זולת הגישור.

(ה) המגשר לא יגלה כל מידע שנמסר לו במהלך הליך הגישור למי שאינו צד לגישור.

(ו) מסר בעל דין מידע למגשר תוך דרישה לשומרו בסוד, ישמור המגשר על סודיות המידע כלפי כל בעל דין אחר, אלא אם ויתר מוסר המידע על הסודיות."

הסעיפים נחלקים לשלושה מישורים: סעיף קטן ד אוסר על ניצול המידע בידי המגשר עצמו, סעיף קטן ה מדבר על גילוי לצד שלישי מחוץ להליך וסעיף קטן ו עוסק בגילוי לצד לגישור.

  1. בענייננו, רלוונטי ס"ק ו האוסר גילוי לצד האחר לגישור מתייחס למידע שנמסר למגשר בשיחה עם צד אחד בנפרד (cacus). בסעיף 4 להודעה על סיום הגישור לבית המשפט נאמר: "כפי שנמסר לח"מ ע"י המגשרת, עוה"ד מרים קליינברג-אתר, הנתבע 1 הסכים לקיים ישיבת גישור בנוכחותו ביום 11/6/09 אולם זמן קצר לפני מועד הישיבה הודיע בא כוח הנתבע למגשרות כי אין בכוונת מרשו להתייצב לישיבה וכי הליך הגישור הסתיים."

יש בדברים לעיל הודעה מפורשת כי המידע נמסר לצד השני בידי המגשרת עצמה. לדעתי, אלו דברים שחל לגביהם ס"ק ו – והיה על המגשרת לשמור אותם בסוד.  יש להגן על כל מידע שמסר הצד שכנגד למגשר מבלי להבחין  בסוג וטיב המידע וזאת במטרה להבטיח את ההגנה הרחבה על סודיות. כפי שהוצגה בחלק א' לחוות הדעת.

ג. הפרת החסיון והוראת אי הקבילות בידי הצד השני

1סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט קובע: "דברים שנמסרו במהלך גישור לא ישמשו כראיה בהליך משפטי אזרחי." עמדת הפסיקה, כפי שניתן לראותה מפסק הדין המחייב בסוגיה בע"מ 8769/08 פלוני נ' פלונית (ניתן בתאריך 31/12/2008) בו נאמר:

"ט"ז. להגנה על "דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור" עוד מעלה יתירה שבדין על פני משא ומתן אחר – שכן לאלה נקבע דין ספציפי:

"דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי" (סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט).

"כל שהוחלף במסגרת הליך הגישור, בין בעלי הדין לבין עצמם וביניהם לבין המגשר, בין בעל-פה ובין בכתב, חסוי הוא וחסין מגילוי וליתר דיוק: אסור בגילוי" (ת"א (שלום תל אביב) 72677/04 סברס יזמות וייצוג – אוליאמפרל גיל בע"מ נ' ארמה (לא פורסם) – השופט יפרח). חסיון זה (לענייננו חשובה אי הקבילות, אך בנסיבות אין צורך להיכנס להבחנות)."

  1. הוראת סעיף 79ג(ד) הופרה ברגל גסה בידי ב"כ הצד השני, עו"ד חגית גליקמן, כאשר היא מסרה בסעיף 4 להודעה על סיום הגישור, מידע חסוי שאינו גם קביל בהליך אזרחי. אסור היה לגלות את המידע הזה בבית המשפט בהיותו חסוי ואסור היה להציגו כראיה במסגרת ההליך האזרחי המתנהל בין הצדדים. העובדה שבית המשפט ביקש את תגובת הצד השני המיוצג בידי עו"ד נחושתן מלמדת שבית המשפט רואה בדברים אלו משום ראיה שהוצגה בפניו.
  2. הוראת סעיף 79ג(ד) רחבה מבחינת המידע עליו היא מגינה – "דברים שנמסרו במסגרת הליך הגישור". דהיינו, כל מידע שנמסר במסגרת הליך הגישור ובכלל זה גם נכונות או אי נכונות אחד הצדדים להתייצב לישיבות הגישור – לא ניתן להציגו בבית משפט. ויש בהצגה כאמור בסעיף 4 להודעה הפרה של הוראת הסעיף.
  3. מבחינת בית המשפט, משמעות הוראת החסיון ואי הקבילות בסעיף 79ג(ד) היא שאסור לו להתייחס לדברים שהוצגו בפניו תוך הפרת הוראת הסעיף. בית המשפט הוא שנדרש להגן על סודיות הגישור ובמקרה שצד הפר אותה, אסור לבית המשפט לתת יד להפרה בכך שיתייחס לדברים. לפיכך, נדרש בית המשפט להוציא מתיק בית המשפט את ההודעה על סיום הליך הגישור.
  4. האם התנהגות עו"ד חגית גליקמן מהווה הפרה של הוראות האתיקה המקצועית? לשם כך, יש להתייחס להחלטה שנתנה ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין ושפורסמה בבטאון אתיקה מקצועית גליון 26 בעמ' להלן ההחלטה:

"סודיות בגישור: גילוי הסיבה לכך שלא התקיים הליך גישור

עובדות הנילונה ייצגה את בן זוגה של המתלוננת בהליכים כנגדה. לטענת המתלוננת, מנתה הנילונה בפני בית המשפט לענייני משפחה את הסיבות לכישלון הליך גישור בין הצדדים, כאשר כתבה בתגובה שהגישה: "למרבה הצער, הליך הגישור טורפד על ידי המבקשת באופן ציני ומיותר. יחידת הסיוע קבעה מועד לפגישה, כאשר ב"כ המשיב פינה יום במיוחד לצורך הישיבה הנ"ל. המבקשת פשוט ביטלה את הישיבה, מתוך חוסר רצון בהידברות, כך שאין יסוד להצהרתה כי הגישור נכשל ויש בכך אף משום הטעייה"

המתלוננת טוענת כי בכך פגעה הנילונה בחיסיון הליך הגישור. לטענת הנילונה, החיסיון חל על תכניו של הליך גישור מתנהל ולא על הימנעות מהגעה להליך גישור, שכלל לא התקיים.

החלטה לגנוז את התלונה. משהודיעה המתלוננת לבית המשפט שהגישור נכשל, בשעה שהיא עצמה ביטלה את ישיבת הגישור, היה בדבריה מצג עובדתי כאילו התקיים גישור בפועל. במצב דברים זה רשאי הצד שכנגד להעמיד הדברים על דיוקם ואין בכך עבירה אתית.

יוער, כי אף שלא מצאנו חשיפה אסורה של פרטים מתוך גישור, ניתן היה לנסח את הדברים אחרת. [החלטה מספר את 351/06]"

  1. לדעתי, במקרה הנדון בהחלטה לעיל, הצד המתלונן הוא שויתר על סודיות המידע בכך שהקדים ופנה לבית המשפט והודיע שהליך הגישור נכשל. יתרה מכך, דבריו אלו לבית המשפט היוו הטעיה, שכן הליך הגישור לא נכשל אלא כלל לא נערך כיוון שהוא ביטל את ישיבת הגישור. לנוכח ההטעיה והויתור על הסודיות הטמון בה קמה זכותו של הצד השני להעמיד דברים על דיוקם בפני בית המשפט. מסיבה זו ורק מסיבה זו קבעה ועדת האתיקה שאין מצד בא כוח הצד השני עבירה משמעתית של חשיפה אסורה של פרטים מתוך גישור.

שונה המקרה שלפנינו שבו לא נאמר דבר לבית המשפט ע"י מר גולדנברג ובא כוחו ובודאי שלא נאמרו דברים מטעים, כך שאין כל ויתור על הסודיות ואין כל צורך לתקן את הדברים שהציג צד אחד בפני בית המשפט. אלא יש הפרה בוטה של הוראת החסיון ואי הקבילות.

החלטת ועדת האתיקה שפורסמה לעיל מראה כי בנסיבות המקרה שלפנינו – שבו עו"ד חגית גליקו היא שהפרה ראשונה את הסודיות ומסרה לבית המשפט פרטים חסויים ומטעים בשאלה מדוע נכשל הליך הגישור – הפרה את סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט ובכך עברה עבירה משמעתית של התנהגות שאינה הולמת עורך דין לפי סעיף 53 וסעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין.

scan0001

החלטת ועדת האתיקה נגד עורכת דין ממשרד לינצר

 

 

 

 

 

 

.

28.6.2010

עבור

נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז

כב' השופטת הילה גרסטל

כב' הנשיאה השופטת הילה גרסטל,

הנדון : בהמשך לפנייתי לעזרה בהולה מכבודך,

רמיסת זכויותיי, השפלתי והתנהגות פוגענית  של כב' השופט

כלפיי במהלך הדיון ביום 24.6.2010

בקשה דחופה להשהיית המשך ההליך בפני כב' השופט

ודחיית דיונים מסיבות רפואיות

 

בקשה זו המופנית לכבודך מבוססת על אירועים שקרו אחרי הגשת "הודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות" במהלך דיון שהתקיים בפני כב' השופט שאול מנהיים בת.א ת.א. 10870-12-08 ביום 24.6.2010, בבקשה שכבודך תורה להפסיק, בתוקף תפקידה הרם כנשיאת בית המשפט הנכבד, את המשך ניהול התיק בפני כב' השופט, עד שכל הראיות התומכות את בקשתי, תוצגנה בפני כבודך במלואן ולדחות את הדיונים הקרובים מהסיבות המצוינות בבקשה זו.

  1. בראשית פנייתי, ברצוני להודות לכבודך, שנאותת להתייחס לפנייתי ביום 24.6.2010, כאזרח אשר אינו מיוצג המרגיש נרמס, מופלה ונפגע במסכת של אירועים ע"י כב' השופט.
  1. לאחר קבלת תשובת כבודך, הדיון באולם בית המשפט הנכבד התקיים בניהולו של כב' השופט.
  1. בפתח הדיון שהוקלט, עדכן כב' השופט את הנוכחים בבקשה שהוגשה על ידיי לדחיית הדיון, וציין את הסיבות שהניעו אותו להחליט לדחות את הבקשה.
  1. כב' השופט הודיע לנוכחים שעקב מחויבות לא צפויה, בעקבות מקרה מצער שקרה לאחת השופטות, הדיון יוכל להתקיים רק החל משעה 10:30. כב' השופט הציג עמדה לפיה הוא מפקפק בנכונות בקשתי לגביי מועד הבדיקה (יום הדיון) ודחיפותה. כב' השופט הורה שאסע להביא אישור מהמוסד הרפואי בו הייתי אמור לקבל טיפול בבוקר הדיון, המעיד שזומנתי אומנם ליום הדיון, זימון דחוף.
  1. לצערי הרב מאחר והדיון מוקלט אינו בידיי לא אוכל להציג בפני כבודך את תמליל הדיון, תמליל צפוי להיות מוכן רק בעוד כעשרה ימים עד שבועיים ימים.
  1. כב' השופט כמובן, התעלם לחלוטין מהעובדה שבגין מחלתי הקבועה אשר מאופיינת בחוסר יציבות כפי העולה מהמסמכים הרפואיים שלפני בית המשפט, הוציא רופא מחליף לרופאת המחוז, רופאת המשפחה המרכזת את הטיפול בכל בעיותיי, המצויה בהתמודדות משפחתית כואבת, אישור מחלה ל – 9 ימים, אישור שתקפותו נדחתה על ידו. 
  1. כב' השופט בהחלטתו הראשונה בה דחה את בקשתי לדחיית הדיון, התייחס למצב בריאותי הקיים בגינו הפכתי בל כורחי לנכה מוגבל, בלשון ציורית רפואית וכמומחה בתחום ההמטולוגי "לדבר שמה בכך", בניגוד לעובדות הרפואיות ודעתו המלומדת רבת הניסיון של הפרופ' המטפל בי בתוקף תפקידו כמנהל המחלקה, ולרופא מומחה שמונה לבדוק אותי מטעם המוסד לביטוח לאומי לפני הכרזתי כנכה.
  1. מצב בריאותי הקבוע והעדכני מצוי בחומר המצוי בפני בית המשפט שנכתב ע"י הפרופ' המטפל בי:

             הבעיות הרפואיות המשפיעות על מצב בריאותי מוגדרות בין השאר כגורמות: – "הפרעות  נוירולוגיות מסוגים שונים,  כולל הפרעות בריכוז               ובחשיבה, עייפות, תשישות והפרעות מוטוריות שונות".

             בתעודות הרפואיות שנכתבו ע"י הפרופ' המטפל בי מצוין בין השאר מצבי:

             "המחלה אינה מאוזנת עדיין ובעטיה סובל מעייפות רבה, תשישות המגבילה אותו מביצוע פעולות יומיות כולל עבודה, נאלץ לשכב                במהלך היום אחרי פעילות קלה ביותר,  סובל מירידה ברמות הקשב והריכוז…." 

   התייחסויות נוספות למצבי, ניתן למצוא בחוות הדעת המקצועית של הרופא מטעם הביטוח הלאומי אשר קבע את נכותי ועובדת השיקום.          

  1. כאמור רק בגלל חששותיי מתגובה בלתי צפויה מצד כב' השופט, הגעתי לדיון בתקווה שהדיון יידחה לנוכח הנסיבות. 

המצאת האישור לבקשת כב' השופט והעלבון המתמשך

  1. למרות העומס הרב עבורי במצבי הגופני והמנטאלי הקיים, נעניתי לדרישת כב' השופט להמציא את האישור ונסעתי למוסד הרפואי אליו זומנתי, לשם המצאת האישור המבוקש. 
  1. כפי שנקבע בסמוך לשעה 10:30, מותש, עייף ופגוע לאחר למעלה משעה מתישה, המצאתי לכב' השופט את המסמך המעיד שאומנם זומנתי לקבל טיפול דחוף, ביום 24.6.2010 בעקבות הפנייה של פרופ' מכובד מנהל מחלקה בבית חולים מרכזי בישראל המטפל בי, החל מאז שהתפרצו אצלי, מחלותיי הארורות.

מצ"ב בחיסיון עם האישורים הרפואיים הנוספים. 

מצ"ב מסומן א' 

  1. כב' השופט בצעד שאיני יכול שלא לכנותו אלא, השפלה ושבירת רוחי, לעיניי קהל הנוכחים: התובעים, ביתם, עוזרם האישי, עורכי הדין של התובעים, העוזרת האישית של כב' השופט, המקליטה ונתבע 3, ניתח בצורה לעגנית את האישור שהומצא לו על ידיי, תוך שהוא מפגין לכאורה ידע רפואי מעמיק "בתהליך רפואי", כשהוא מסביר לפרוטוקול שהטיפול אותו קבע פרופ' מכובד המוביל בתחומו בארץ כטיפול דחוף, אינו דחוף, תוך כדי שהוא מציין שלאחר המצאת האישור, עדיין חסרים לו נתונים ואינו מוצא מקום לדחות את הדיון. דעתו של כב' השופט הייתה נעולה קודם להמצאת המסמך המבהיר, התעלמותו מחופשת המחלה שקיבלתי לאור מצבי הרפואי שאינו קשור כלל בבדיקה אותה הייתי אמור לעבור בבוקר הדיון ורצף האירועים העידו, שכב' השופט חיפש דרך להביע בפני "קהל מעריציו" פעם נוספת, את כושר הרטוריקה שלו ואת יכולתו לחבוט בי, להציג אותי כבלתי אמין לגביי מצב בריאותי ולשים אותי לקלס בעיניי כל תוך כדי רמיסת עקרונות "המשפט ההוגן" על כל הגדרותיו. 
  1. טון הדיבור שהדברים נאמרו ולא בפעם הראשונה של כב' השופט כלפיי היה, מתנשא, תוקפני ביותר בעל גוון חיתוך מעליב, בלתי סבלני וחסר כל כבוד ונינוחות.

אין בי ספק שלאחר האזנה לקלטת מישיבת ההוכחות הראשונה והאחרונה, כבודך תבין שבדבריי אין דברי גוזמה, נהפכו, מילותיי נבחרו בקפידה, שמא עלולות הן לפגוע שלא בצדק בכב' השופט.    

  1. במצב שהתהווה לא אוכל לשוב ולהציג בפני כב' השופט מידע אישי, רפואי כלשהו בחיסיון, שמא ישמש זה ככלי כנגדי, כלי באמצעותו מצבי הבריאותי יהפוך לנחלת הכלל כלי שישמש לנגח אותי, זאת מעבר לחוסר יכולתי לתפקד כמי שאינו מיוצג מכפייה בניהול ההליך מולו ומוגבל לעשות כן בגלל מצבי הבריאותי הפיסי והמנטאלי.
  1. תחושתי שהמאמץ העצום שעשיתי לנסוע למוסד הרפואי נעשה לריק מאחר ודעתו של כב' השופט הייתה נעולה מלכתחילה, התממשה באחת. הטיפול שהייתי אמור לקבל נדחה, מבלי קשר לעובדה שבמצבי הכללי לא יכולתי לקיים את הדיון כהליך הוגן, במהלכו נכפה עליי לחקור את עד התובע בתביעת ענק שהושתה עליי. 
  1. התנהגותו של כב' השופט כרצף התנהגותי כלפיי, המתואר בהרחבה בהודעת הערעור על החלטה בטענת פסלות, שהוגש לבית המשפט העליון, פגעה בכבודי, רמסה את זכותי לשמור על החיסיון הרפואי עליו אני מקפיד לשמור והצליחה לגרום לי לאבד את שרידי כושר החשיבה, כושר הריכוז ויכולתי התפקודית באופן שקשה לתארו במילים. 
  1. ברור שלא יכולתי כלל להשיב לכב' השופט או להתנצח איתו, כאשר נטל על עצמו תפקיד של "מומחה רפואי" ולא בפעם הראשונה, האווירה הייתה הזויה כב' השופט רמס את כבודי, העליב אותי והציג אותי בצורה פוגענית כאשר לצידי אין איש שיכול להגן עליי מפני התקפתו. לצערי קיבלתי פעם נוספת הוכחה ניצחת עד כמה כב' השופט אינו יכול לשפוט אותי בניטראליות וללא משוא פנים. 
  1. בהתנהגותו של כב' השופט לא רק שלא נשמר דימויה של המערכת השיפוטית כמצופה, אלא, דימויה נפגע וחבל ולא רק בעיניי. תגובות ההזדהות של התובעים וקבוצתם "להסבריו הרפואיים המפולפלים" ברורים וככל הנראה העניקו לכב' השופט תחושת חוזק וגאווה כפי שקרה גם בישיבת ההוכחות הראשונה, אולם בטוחני, שלא תרמו לחיזוק דימוי המערכת המשפטית, בתוכם פנימה, אלא אם כן, יש דברים הנעלמים מעיניי. 
  1. גם אם כב' השופט חשב שהאישור הרפואי אינו עונה לציפיותיו, היה יכול להסתפק בהודעה קצרה ועניינית שהאישור אינו מספק אותו ותו לא. בשביל מה היה נחוץ היה כל ההסבר התיאטרלי המיותר ? האם במצב שכזה אפשר בכלל לנהל הליך הוגן ? 
  1. ייתכן ששגיתי כאשר לא הודעתי שלא אוכל להמשיך לקיים את הדיון באותו מועד. הגעתי למצב של כמעט אפיסת כוחות מנטאליים ותפקודי הפך להיות כרובוט המתפקד על טיפות האנרגיה האחרונות שלו כמי שחושש מהתפרצויותיו של כב' השופט כלפיו לעיתים תכופות. 

המשך רמיסת זכויותיי ע"י כב' השופט במהלך הדיון ביום 24.6.2010 

  1. במהלך הדיון בו חקרתי את התובע, המשיך כב' השופט את דרכו בעלבונות חוזרים ונשנים כלפיי, רמס את יכולתי לנהל הליך הוגן ללא משוא פנים, היה חסר סבלנות בצורה מופגנת כלפיי, חסם אותי בניסיוני להגיע לחקר האמת, הרים עליי את קולו לא פעם במצב בו הייתי כתוש לחלוטין חסר חיוניות, הפגין חוסר אורך-רוח, הפגין כלפיי חוסר סבלנות ואדיבות ולא נהג כלפיי במתינות תוך כדי פגיעה חמורה בחקירה אותה ניסיתי לנהל למרות כל המגבלות המצוינות. 
  1. לאור מצבי הגופני והמנטאלי, הדיון הגיע לסיומו למעלה משעתיים לפני הזמן שהוקצב לו, מבלי שיכולתי למצות את חקירת התובע שתוכננה לדיון זה.
  1. כל הדברים המצוינים, מצויים בהקלטת השיחה שהוקלטה שטרם הוכנה לתמליל ולכן אינני יכול להציגם בפניי כבודך בשלב זה כתמליל. האזנה לשיחה תגלה עד כמה דבריי מקבלים משנה תוקף בגוון קולו של כב' השופט ובתוכן הדברים לגופם. בהקלטת הדיון, נשמעת בבירור התייחסותו של כב' השופט לפחות פעם אחת לגביי נושא הזמנת העדים בניגוד גמור לרושם שיצר בהחלטתו בעניין מיום 12.5.2010, שכביכול תישקל הזמנת העדים שביקשתי לזמן לאחר שמיעת עדי ההגנה. בחקירת עד התביעה שזכה למטריית הגנה במהלך חקירתו מכב' השופט לכל אורכה, בנושאים מהותיים חשבונאיים הקשורים במישרין לרואי החשבון של החברה, הערתי בדרך טבעית שרו"ח יעידו בהקשר לנושאים החשובים במחלוקת, אותם מנסה התובע להסתיר, כב' השופט בזלזול אופייני, לא התאפק פנה לעוזרתו וציין "אני לא חושב שנביא אותם אבל לא חשוב". כאמור דעתו של כב' השופט נעולה בכל הנושאים ללא יוצא מהכלל, החץ נעוץ זה מכבר, המעגלים משורטטים מסביבו, שוב ושוב.  
  1. התבטאותו של כב' השופט "אני לא חושב שנביא אותם אבל לא חשוב" אשר נקלטה היטב בתמליל, נאמרה באינטונציה המאומצת כאשר מבטא אדם בזלזול כלפיי נושא, "מה זה כבר משנה".
  1. חמורה שבעתיים התבטאותו המצוינת של כב' השופט לגביי סוגיית זימון העדים "אני לא חושב שנביא אותם אבל לא חשוב", לאור העובדה, שהחלטת כב' השופט מיום 12.5.201, שמטרתה הייתה אך ורק לרצות אותי באותה נקודת זמן ולהימנע מפולמוס בעניין, שימשה מצע להחלטתו של כב' שופט בית המשפט העליון א' גרוניס בתיק רע"א 4064/10 סעיפים 1 ו-2, כאשר כב' השופט א' גרוניס מציין בהחלטתו "יש לזכור, כי בית המשפט לא סגר את הדלת בפני העדה של עדים נוספים מטעם המבקשים. בהחלטה מיום 12.5.2010 נאמר, כי לאחר שמיעתם של חמישה עדים (המבקש והארבעה שיזומנו) יישקל זימונם של עדים נוספים, דרך זו הינה ראויה ונכונה"
  1. התבטאותו של כב' השופט לאחר החלטת כב' השופט א' גרוניס, מקבלת משנה תוקף שדעתו של כב' השופט נעולה זה מכבר גם בסוגיית הזמנת העדים, לה השפעות מהותיות על ניהול משפט הוגן, ללא משוא פנים ונטול מדעות קדומות. 
  1. מאחר ופרוטוקול הדיון טרם הוכן ואינו מונח בפני כבודך, נמנעת ממני האפשרות להפנות את כבודך לדוגמאות נוספות מהתבטאויותיו החמורות של כב' השופט במהלך הישיבה האחרונה. התמונה הכוללת העולה מהישיבה האחרונה עגומה, כב' השופט אינו כובש את יצרו הנקמני כלפיי, משוא הפנים כלפיי זועק וצדק לא נעשה. 
  1. בטוחני שלא קל לכבודך לקבל את דבריי כפי שהם, ברם, אינני מבטא תחושות ומחשבות, דבריי מבוססים על עובדות מתועדות שהלוואי ולא היו שכאלה. משוכנע אני שכבודך לא הייתה מאפשרת לצדדים המופיעים מולה להתבטא ולהתנהג כפי שכב' השופט עושה מולי ברצף.
  1. כתוצאה ישירה לרצף האירועים, במהלך סוף השבוע האחרון ואתמול סבלתי מתסמינים בריאותיים קשים אף מעבר לאלו שמנת חלקי מאז לקיתי במחלותיי הארורות. לא יכולתי שלא לשוב ולחוות את הסיטואציה אליה נקלעתי, התנהגות לא מפוענחת מצידו עם כב' השופט כלפיי, תוך כדי רמיסה של ממש בזכויותיי הבסיסיות ביותר לנהל הליך הוגן והפיכתי לכלי חבטות ועלבונות. 
  1. משפחתי החובקת, סעדה אותי בשעות הקשות ועזרה לי בהכנת מכתבי זה לכבודך. 
  1. מצבי הכלכלי והעובדה שעורכי דיני נטשו אותי בעקבות החלטות בתיק הקשורות במצבי הבריאותי, אינם מאפשרים לי לשכור את שירותיהם של עורכי דין חלופיים בתיק בו כמות החומר והמידע עצומים. אין בי ספק שכב' השופט לא היה מתנהג כלפיי בצורה כה משפילה וקשה לו הייתי מיוצג.
  1. ישיבת ההוכחות הנוספת נקבעה ליום 1.7.2010.
  1. היכולת האישית שלי להמשיך ולהיאבק למול מי שחרץ כבר את דיני ודעתו נעולה כלפיי וגורם להשפלתי, מתמוססת ומביאה אותי לקבלת החלטות בלתי הפיכות.
  1. הייתי אדם חזק, אדם שידע לעמוד על עקרונותיו, אדם ששירת את מולדתו משך שנים ארוכות במישורים שונים, אשר חונך במשפחה ציונית ייחודית והעביר את מורשתה לדור הבא בגאווה. עתה אני מוצא בעצמי אדם מפורר וחלש המתקשה להתמודד במכלול הבעיות שלפתחו, מאוכזב ופגוע.
  1. הישיבה האחרונה ומסכת האירועים המתוארים, הבהירה לי וחידדה שדרך הנקמנות של כב' השופט כלפיי, מנחה את התנהלותו. עשרות שנים התמחיתי בהבנת התנהגותם של אנשים בוגרים החל מהיותם ילדים, פיתחתי שיטות הוראה שונות לילדים, לפיתוח כישורי חשיבה ויצירתיות המבוססות על דיכוי התנהגויות אלימות ומתלהמות בעתידם, שיטות שלאורם מיליוני תלמידים עברו הכשרה ולימוד בלמעלה מ – 42 מדינות בעולם. שיטות הלמידה שלי זכו להוקרה מרובה ואני חתן "פרס ראש הממשלה בתחום החינוך".
  1. קיוויתי בכל מאודי שלמרות הגשת הפסלות על ידיי כנגדו, כב' השופט מעצם מעמדו ומחויבויותיו יצליח להתעלות מעל תחושת הנקם הטבעית המקננת בו כלפיי ויעשה את המרב לנהוג כלפיי בראש ובראשונה כאדם.
  1. מלחמת ההישרדות הבלתי פוסקת שלי במצבי הבריאותי ומצבי הכלכלי שנהרס, גוזלת ממני משאבים מנטאליים קשים ביותר, ניסיונותיי הכנים כפי שעולה מההתנהלות בתיק, לסיים את שמיעת התיק כאינטרס מובהק שלי ומנגד התנהלות כב' השופט למולי דוחפת אותי לתהום פעורה.
  1. משלל הסיבות המצוינות ב"הודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות", שהגשתי כנגד כב' השופט, הטענה השלישית שלי תחת הכותרת "התנהגות מפלה, אי שיווניות ובלתי ראויה באולם הדיונים במהלך ההפסקות כלפיי", מעידה כנדבך נוסף להשגותיי, עד כמה התנהגותו של כב' השופט אינה מקרית, אינה פרי של פליטת פה חד פעמית ושזורה גם בניסיונו הלא ברור של כב' השופט לנהוג כלפיי בחוסר שוויוניות, בהפגנת חוסר אורך, מתינות אדיבות וסובלנות כלפיי ובניסיונותיו למצוא חן בעיניי אחרים.

מצ"ב 4 עמ' בלבד מתצהירי מהודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות – הטענה השלישית.

מצ"ב מסומן ב' 

  1. כב' השופט קבע בהחלטה בסוף הדיון ביום 24.6.2010 שלא מוצה לנוכח הנסיבות המתוארות, שלא יתאפשר לי לחקור את עד התביעה מעבר לישיבה שנקבעה ליום 1.7.2010. במהלך הימים שנותרו, לאור החמרה במצבי הקבוע בגינה הומצאה לי תעודת מחלה, הטיפולים והאירועים לא אוכל להכין את עצמי לדיון כה מורכב ומסובך, מעבר לעובדה שלא אוכל לעמוד בפני כב' השופט אשר רק לפני ימים שב והשפיל אותי פגע בכבודי , מנע ממני ניהול חקירה הוגנת של התובע כמתואר בבקשה זו.
  1. אין בי ספק, שלאחר שכבודך תאזין להקלטת הדיונים מסקנתה תהיה להיענות לבקשתי. התבטאויותיו של כב' השופט במהלך הדיונים ובדיון האחרון, החלטותיו והתנהגויותיו המתוארות גם ב"הודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות" פוגעות באמון הציבור ברשות השופטת וברמה האישית שלי ורומסות את כל זכויותיי שוב ושוב. 
  1. אינני בטוח שמילותיי יכולות לבטא בצורה מספקת את עוצמת הזעזוע, הכאב וחוסר האונים בסיטואציה בה אני מצוי. גם לאחר שאני מקיץ משינה קצרה המתאפשרת לי באמצעות תרופות, אני "צובט" את עצמי כלא מאמין שזוהי מנת חלקי מכב' השופט.
  1. כל שאני מבקש משפט הוגן נטול ממשוא פנים.
  1. ביומיים שחלפו מצבי הבריאותי והמנטאלי התדרדר.

בקשה לדחיית הדיון הקבוע ליום 1.7.2010

  1. מצבי המתואר בתעודות הרפואיות, לא יציב ובלתי צפוי.
  1. אינני יכול במצב שנוצר לשוב ולהציג בפני כב' השופט אישורים רפואיים כפי שציינתי בסעיף 14. העלבון שספגתי והפגיעה בכבודי, הקשור למצבי הרפואי בהחלטותיו האחרונות של כב' השופט צורב ועמוק.
  1. מצ"ב שני זימונים רפואיים לטיפולים, בחיסיון, לתאריכים : 30.6.2010, וליום 1.7.2010.
  1. לא אוכל להשתתף בדיון שנקבע ליום 1.7.2010. 

הבקשות

  1. להורות בתוקף תפקידך הרם כנשיאת בית המשפט הנכבד, על הפסקת המשך ניהול התיק בפני כב' השופט, עד שכל הראיות התומכות (פרוטוקול הדיון והתקליטור) את טענותיי הקשות שלהם ערך עליון לעשיית צדק ומשפט הוגן, יועברו לעיון לכבודך, בקשר לאירועים שהתרחשו אחרי הגשת "הודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות" בדיון ביום 24.6.2010.
  1. לחילופין לאור מצב בריאותי הבלתי היציב הקבוע וההשפעות המחמירות עליו כתוצאה מהאירועים המתוארים והזימונים הרפואיים המצ"ב ושאר הטיפולים התכופים שאני עובר לרבות מדי יום, להורות על דחיית הדיונים לתקופה של מספר שבועות.

בכבוד רב

גולדנברג פסי

 .

מתוך תצהיר עדות ראשית שהגיש גולדנברג פסי לבית המשפט, מצורף במלואו בבלוג.

 מקרא: התובע 2 – דוד רובנר.

            ממ"ק – מולטימדיה קיד החברה שייסד פסי גולדנברג.

            חב' ג'נקון – החברה הנסחרת בארה"ב אתה בוצעה החלפת המניות עם ממ"ק ובכך התאפשר

                               לממ"ק להפוך לחברה ציבורית.

             עמותה – עזר מציון.

             אני – גולדנברג פסי.

התובע 2 ושותפיו לא שקטו על שמריהם ופעלו ללא לאות למצוא שלד בורסאי אחר על מנת להוציא את רעיון המיזוג במהופך אל הפועל על מנת לגרוף כספים קלים. תחת כסות של מהלך איתור השלד הבורסאי, הביאו התובעים ושותפיהם לחתימת הסכם (מיום 25.8.99) עם חברה בשם Allied International Inc., יחד עם תשעה גופים נוספים, לפיו התחייבה ממ"ק להעניק לאותם גופים אופציות בחברה, אשר יהפכו למניות בחברה הציבורית עם ביצוע המיזוג.

הנימוק הפורמאלי להקצאת המניות היה "דמי תיווך" בין ממ"ק לבין השלד הבורסאי עימו התמזגה החברה.

בין גופים אלה ניתן למנות את חברת Allied שהזכרנו לעיל, שותפות עלומה מקולוראדו, את ארווין קטסוף (חרדי המתגורר בארה"ב, אליו עוד נתייחס בהמשך), דדי גראוכר (מקורבו של התובע 2), גופים חרדיים כמו עזר מציון ואגודה בשם אחוה, צדקה וחסד ואנשים וחברות נוספים. למיטב הבנתי, כל הגופים הללו קשורים בצורה כזו או אחרת לרובנר, בודנר והברפלד או למי מהם, והקצאת המניות נועדה להטיב עם מקורביהם או להוות מקור לקבלת רווחים כספיים גדולים, בעקיפין וכפי שהסתבר מאוחר יותר להלבנת כספים.

למותר לציין, כי אני לא עסקתי כלל בסוגיה זו, אשר נוהלה כולה על ידי התובע 2, בודנר, הברפלד ובאי כוחם.

  1. נציין, כי מלבד המעורבות בניהול החברה, היה מעורב התובע 2 בהענקת הטבות הנאה משמעותיות למקורבים. כך, הוא גרם לכך שביתו הועסקה בחברה, בלי שניתן לכך אישור כנדרש על פי הסכם הקצאת המניות וזאת מיד לאחר תחילת חקירת נאסד"ק. כמו כן הוא כפה על החברה להעסיק מקורבים נוספים בתפקידים שונים, כולל בארה"ב, וכן למסור, חינם אין כסף, מערכות למידה למקורבים ולבני משפחתו מדרגה ראשונה. כמו כן, הוא כפה על החברה הוצאות שונות עבור מקורביו. כך, למשל, בתקופה מסוימת שימשו חדרים במשרדי החברה את עמותת עזר מציון, עמותה שגם זכתה לקבל מניות בחברה הציבורית בצורה תמוהה למדי, לרבות העמסת הוצאות שונות עבור תשלום שכירות, צרכי מחשב, ריהוט, מיסים, הכנת אתר אינטראקטיבי לידיד משפחתו של התובעים 2 ללא תמורה, הכנת מצגת לחמתו של תובע 2 שהיא אימה של תובעת 1, ללא תמורה וכו'.

כפי שעולה מפרסומים בעיתונות ומביקור שערכתי במשרדי השותפים האמריקאיים כתובת עמותת עזר מציון היא במשרדי השותפים האמריקאיים בניו-יורק או בביתו של מי מהם.

סך כל העלויות לחברה בגין העסקת מקורביו של התובע 2 ובגין הוצאות שהוציאה החברה עבור מקורביו עמד על למעלה מ- 300,000 דולר.

  1. במסגרת ההוצאות הבלתי נחוצות לפעילותה של חברה הורה תובע 2 לאפשר לעמותה עזר מציון לפעול מתוך משרדיה של החברה. לאור דרישתו הוקצה מקום ייעודי לשם כך ונרכש ציוד רב למטרה זו בלבד. בנוסף הוזמן קן טלפון ייעודי לצרכי העמותה. החברה נשאה בעלות הכנת רשת מחשבים ייעודית לעמותה. מצ"ב מסמכים בכתב ידה של מנהלת הכספים של החברה סימה משאל בכל הקשור להוצאות הייעודיות לצורך מילוי דרישתו זו של תובע 2. כזכור שמה של עמותה זו הוזכר בשני הקשרים לגביי החברה, העמותה קיבלה מתובע 2 מניות בחברה הציבורית ומשרדי החברה בארה"ב שכנו בתוך משרדיהם של השותפים האמריקאיים בודנר והברפלד.

מעבר להוצאות המוזכרות החברה שילמה עבור פעילותה של העמותה ממשרדי החברה בפ"ת, מיסי עירייה, חשמל, ניקיון, כיבוד, אירוח ועוד הוצאות נכבדות נוספות.

מצורף ומסומן, 2.167, בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהיר מיום 7.9.09.

  • ביום 25.8.1999 נחתם מסמך העקרונות עם חב' ג'נקון.

   מצורף ומסומן 2.12 בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי

   המסמכים בתצהירי מיום 9.8.09.

    חלוקת המניות בג'נקון כללה מתווכים שונים הקשורים לתובעים ושותפיהם לדוגמא :

    גב' מלכה סנד, הרב קצהוף, עזר מציון ורבים אחרים שלא היה להם כל קשר לחברה.

   מצורף ומסומן 2.13 בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי

   המסמכים בתצהירי מיום 9.8.09.

מתוך הסכם ההקצאה לעמותת עזר מציון, עליו חתומים זהבה ודוד רובנר

עזר מציון הקצאה 1 עזר מציון הקצאה 2