חוות דעת שנערכה ע"י מומחים קובעת "חובה לפתוח בחקירה פלילית נגד השופט בדימוס שאול מנהיים"

תלונה ששלחה לועדת האתיקה עו"ד ד"ר לימור זר גוטמן מומחית בתחום האתיקה, נגד עו"ד יצחק בכר והתייחסות ועדת האתיקה בראשותו של עו"ד אפרים נוה, להתנהגות הכוחנית והלשון הבוטה של עו"ד יצחק בכר.

 

 

אסמכתאות שהוצגו בפני השופט (בדימוס) מנהיים שאול הוכיחו שרובנר פעל במטרה לא לגבות למעלה ממיליון דולר כנגד מוצרים שחברת ממ"ק ייצאה לארה"ב

בהמשך ישיר מהחקירות האינטנסיביות והמעמיקות שנוהלו בארה"ב נגד דוד וזהבה רובנר, הורה רובנר למחוק את חברת מולטימדיה קיד אינק ממסחר בארה"ב, במטרה להפסיק את החקירות הפליליות נגדו ונגד רעייתו, ע"פ מדיניות נסד"ק . רובנר כיו"ר הדירקטוריון, לא התנגד לפירוק חברת הבת בישראל, מולטימדיה קיד בינה בחינוך, (להלן: "ממ"ק") לאחר שניסיונו להשתלט על נכסיה  נכשלו והסתבר לו שכל עובדיי ממ"ק יצאו נגדו בבקשת הפירוק שהגישו לבית המשפט.

בסמוך לפירוק חברת ממ"ק ישראל בניגוד לעמדתו של גולדנברג פסי, החברה ייצאה מערכות למידה לארה"ב לחב' מולטימדיה קיד ארה"ב שנשלטה ע"י חנניה פוקס בסך העולה על 1 מיליון דולר.

תמורת חלק מהתשלומים לממ"ק בסך העולה על 1 מיליון דולר, הסכים רובנר שהחברה בארה"ב תעביר לידיי ממ"ק ישראל, חלק ממניותיה ותפקיד בידיי ממ"ק המחאות סחירות.

עם הגשת תביעת אקירוב נגד רובנר בה הוטחו טענות קשות ברובנר בגין מעשיי מרמה, מצגי שווא והולכת שולל, (מצ"ב מידע בבלוג) מיהר רובנר לפרוע את ערבויותיו לממ"ק ישראל, במטרה למנוע הטלת עיקולים על חשבונותיו ונכסיו.

רובנר לא פעל ולא הורה לבנק המסחרי אתו עבדה ממ"ק, (שלחשבונותיה ערבו גם גולדנברג ושותף אמריקאי נוסף – מורי הברפלד), לפעול לגביית חלק מההמחאות הדחויות שהופקדו  בבנק ע"ס מאות אלפי דולרים.  רובנר לא פעל לגבות המחאות נוספות ע"ס מאות אלפי דולרים שהחזיק בעצמו ולא הורה לממש את מניות החברה בארה"ב, כל זאת בעיתוי, שחשבונות הבנק של ממ"ק הוקפאו ע"י הבנק, אך ורק בגלל הפרסומים על החקירות שנוהלו נגד רובנר וסירובו להתייצב לפגישה עם מנהליו.

במועדים הרלוונטיים בהנחייתו של רובנר, נוהלו ע"י יועציה המשפטיים של ממ"ק ישראל, מגעים מתקדמים ביותר לרכישת החברה בארה"ב בבעלותו של חנניה פוקס, תמורת כספים במזומן והקצאת מניות בחברת האם שנסחרה בנסד"ק.

ממצאי חקירה שנוהלה ע"י חב' החקירות ויצמן יער העלו, שרובנר זמם ופעל לרכוש את פעילות ממ"ק בישראל לאחר הגשת הפירוק, יחד עם בעל המניות בחברה בארה"ב חנניה פוקס. פעילות חברת ממ"ק ישראל נרכשה ע"י גולדנברג בעזרת חלק מעובדיה, חרף ניסיונו המתמשך של רובנר להכשילה.

פרופ' עמנואל גרוס, התייחס בחוות הדעת שהוציא (מצ"ב בבלוג) המעידה על מעשיי המרמה שנעשו ע"י רובנר דוד וזהבה אשר הסתירו בתביעה שהגישו נגד גולדנברג פסי את העובדה, שמשפחת רובנר החזיקה אישית המחאות דחויות שניתנו לממ"ק ישראל ע"י החברה האמריקאית.

הפסקת ההליך ע"י השופט (בדימוס) מנהיים בנסיבות המתוארות בחוות הדעת המקצועית המצ"ב במלואה, לא אפשרה לגולדנברג לחקור את רובנר על מעלליו ולהעיד גורמים פיננסיים שהיו אמורים להעיד, שזהבה ודוד רובנר פעלו להכשיל את יכולת ממ"ק לפעול כעסק חי, תוך כדי הפרת מחויבויותיו של רובנר דוד כיו"ר הדירקטוריון כאשר הם גורמים נזקים אנושים בלתי הפיכים לרבים והכל על בסיס נסיבות אישיות שעל חלקם הוטל צו איסור פרסום, ע"י השופט (בדימוס) מנהיים שאול.

מצ"ב דוגמאות להמחאות שנמסרו לממ"ק ישראל ע"י החברה האמריקאית ומסמך העברת המניות לממ"ק ישראל.

 

במסגרת הכנת דו"חות כספיים של חברת מולטימדיה קיד בינה בחינוך, ע"י פירמת רואי החשבון הידועה BDO  – שלמה זיו ושות', עליה השתלט רובנר דוד באמצעות אשתו זהבה וקבוצת נשים אמריקאיות שבעליהן היו שותפים עם משפחת רובנר בחברות ישראליות נוספות באמצעותן גייסו הון רב שירד לטמיון, ביקש רו"ח דני מרגלית בחודש ספט' 2000, להוסיף הערת עסק חי בדו"חות.

בקשת הפירמה נבעה ממצבה הפיננסי הגרוע של החברה, בהמשך לפתיחת חקירת נאסד"ק שנוהלה נגד רובנר וחבריו האמריקאים לעניין, "עסקאות מפוקפקות בטכנולוגיה ישראלית" בשוק ההון האמריקאי, כפי שפורסם לראשונה בישראל בעיתון גלובס ביום – 25/26 ביוני 2000.

בנק מזרחי אצלו נוהל חשבון החברה וחשבונותיו האישיים של רובנר, הקפיא את פעילות החברה בהמשך לדיווחים בעיתונות על החקירה נגד רובנר, רובנר לא התייצב לפגישה עם מנהלי הבנק וגרם לבנק להקצין את עמדותיו ! 

בפוסט הייעודי המפורסם בבלוג לעניין זה, מצורף מידע רחב על המיזוגים במהופך שהוביל רובנר, כפי שפורסמו כבר בחודש יוני 2000  בעיתון הכלכלי האמריקאי "BARRONNS" , מהלכים שהביאו לחורבן וריסוק של חברות, הפסדי עתק למשקיעים, לבנקים, למוסדות פיננסיים ולעובדים והכל במטרה, לעשות "כסף קל ורב" המוערך במאות מיליוני דולרים, על חשבונם של מייסדי ועובדי החברות הישראליות.

בחודש ספט' 2000, רובנר חשש מאוד על בסיס מידע שהועבר לגולדנברג ואליו שאשתו והוא ייעצרו בארה"ב. רובנר עשה מאמץ ניכר למנוע את הוספת הערת עסק חי בדו"חות. ביום – 28.9.2000,  התחייב רובנר בפני רו"ח מרגלית: "במידה ולחברה תיווצר בעיה של תזרים מזומן, בעלי המניות ידאגו להמשך פעילותה כעסק חי."

רובנר שיקר והכשיל את רו"ח מרגלית בעמידה במחויבויותיו המקצועיות, רובנר פעל בפועל לריסוקה של חברת מולטימדיה קיד ומחק את חברת האם ממסחר בנסד"ק בארה"ב, מחיקה וולונטרית, במטרה להפסיק את החקירות כנגדו ולמנוע התמודדות עם תוצאות ההרס שהביא על החברה כמו גם על חברות אחרות.

החברה נקלעה למצוקה כספית חמורה, בהמשך ישיר לפרסומים ולחקירות האינטנסיביות נגד רובנר, למרות התחייבותו רובנר סירב להמשיך את פעילות החברה כעסק חי.

מסמך חשוב ומהותי, זה הובא בפני השופט (בדימוס) שאול מנהיים.

רו"ח דני מרגלית היה אמור לשמש עד מטעמו של גולדנברג פסי.

הפסקת ההליך המשפטי ע"י השופט (בדימוס) מנהיים שאול בנסיבות המתוארות בחוות הדעת המקצועית, חסמה בפועל את עדותו חסרת התקדים של רו"ח מרגלית, בעלת ההשלכות ההרסניות כלפיי רובנר.

הפסקת ההליך ע"י השופט (בדימוס) מנהיים, חסמה בפועל את מסכת ההגנה והתביעה הנגדית, של גולדנברג שלא נשמעה כלל, הפסקה שלא אפשרה להשמיע את עדותם של אישים מרכזיים, מהארץ ומהעולם, כנגד מעלליהם של רובנר זהבה ודוד.

רו"ח דני מרגלית שהיה מעורה ומעורב בטלטלה שעברה על החברה אותה ייסד גולדנברג עליה השתלטו הזוג רובנר, העביר לידיו של גולדנברג את התרשומת מיום – 28.9.2000  (שנערכה בהמשך לסיכום שיחה עם דוד רובנר) וציין בפניו בהבלטה: "שמור היטב את המסמך החשוב הזה, הוא משמש כתעודת ביטוח עבורך".

עיתון גלובס פרסם ביום 21.12.2000 כתבה על מחיקת החברה ממסחר ועל התרגילים של משפחת רובנר בהשתלטותה על החברה שייסד גולדנברג פסי, שמטרתם הטבות למקורבים. הכתבה מתייחסת לחקירת נאסד"ק שנוהלה נגד רובנר ושותפיו והמצב אליו נקלעה החברה בעקבותיה. כעולה מהכתבה רובנר התכחש למחויבויותיו להזרמת ההון הנדרש להמשך קיומה.

 

מתוך חוות הדעת של המומחים ד"ר מאיר גלבוע ועו"ד אראל גלבוע:

• חשד לשיבוש מהלכי משפט:

ניהול המשפט על ידי השופט מנהיים מצביע כי הוא פעל לשבש את הניסיון של הנתבעים ובמיוחד של מר גולדנברג להגן על עצמו מפני התביעה ובכך שיבש לכאורה את מהלכי המשפט, שהוא עצמו ניהל. על פי הפרשנות של בית המשפט העליון, כל מעשה הנעשה בכוונה להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין ובכל דרך, מעלה את החשד לעבירה זו. מאחר שבשופט עסקינן, היודע דין ופסיקה, סביר מאד, ואף חזקה שכך הם פני הדברים, שהוא ידע שמעשיו אלו יביאו לשיבוש המשפט ולעיוות דין, בעיקר בהפרעות לחקירות הנגדיות של עדי התביעה ע"י הנתבעים. כפי שציינו בפרק העוסק בבסיס לפתיחת חקירה, אין לדרוש שבשלב זה, הגשת התלונה, ניתן יהיה לספק הוכחות לכל מרכיבי העבירה. ההוכחות המובאות כאן מספקות הרבה יותר מאשר חשדות להתנהלות לא תקינה, המצדיקות פתיחה בחקירה בגין חשדות לכאורה לשבש את הליכי החקירה. הדברים מוכחים ומקבלים ביטוי במספר עניינים:

• השופט הפריע בצורה מכוונת וגדושה, תוך הפרת הדין בצורה מודעת לחלוטין, לחקירה הנגדית של הנתבעים את עדי התביעה. החשד הוא שההיכרות המוקדמת עם שניים מתוך ארבעת עדי התביעה הייתה ברקע התנהלות פסולה זו.
• חלק מהחומרה היתרה של ההפרעות הרבות של השופט את החקירות הנגדיות של עדי התביעה על ידי הנתבעים קיבל ביטוי קיצוני בכך שהוא השיב לשאלות הנתבעים במקום התובעים, ובכך שם בפיהם תשובות.
• הקשר הסמוי, שהתגלה ונחשף כאן, בין השופט ובין התובעים ו/או בא כוחם, מבלי שהשופט חשף את הדברים במשפט עצמו, מצביע כי הוא פעל יחד עם התובעים ו/או בא כוחם נגד הנתבעים, ובכך פגע ביכולתם לנהל את הגנתם ושיבש את ההליכים. וכבר נקבע בפסיקה, כי הסתרה של דברים עונה על יסוד "המעשה" והיא בגדר עשיית מעשה, שבהגדרת עבירה זו, ואינה מהווה מחדל.
• קיפוח זכויות הנתבעים – השופט קיפח לכאורה את זכויות הנתבעים ופגע בהם חזור ופגוע במהלך המשפט כולו. זה התבטא, כאמור, לאורך כל המשפט כמפורט בחלק העובדתי של חוות הדעת, אך בעיקר ב:
  • הסכמת השופט למעשה עם ההימנעות המכוונת של התובעים מלבקש את תגובת הנתבעים לבקשות שהגישו, בטענה, שאין מקומה בהליכים כאלה ושאינם מיוצגים, לא רק מקפחת את זכויות הנתבעים, אלא אף מהווה שיבוש מהלכי המשפט, בכך שנמנע מבית המשפט לקבל טיעונים ו/או ראיות בתגובה לבקשות התובעים.
  • קיפוח האפשרות לחקור חקירה נגדית ראויה את עדי התובעים – הלכה למעשה הפריע השופט לחקירות הנגדיות את עדי התביעה, שניהלו הנתבעים, בהפסקת רצף השאלות, בהצגת שאלות אחרות, בהצגת שאלות של הבנה במקום שאלות עובדתיות, בהערות הפוגעניות בתובעים ש"הוציאו את הרוח ממפרשי התובעים" ובהפסקת החקירות הנגדיות או אי מתן הזדמנות ראויה להמשיכן.

 

סעיף 12 מחוות הדעת שנערכה ע"י המומחים ד"ר מאיר גלבוע ועו"ד אראל גלבוע:

12. התנהלות השופט וטיפולו בבקשות דחיית דיון שהגיש ב"כ התובעים:
    • החשש באשר לפגמים בשיקול דעתו של השופט מתעצם לכדי חשד של ממש, כאשר בדיון שנערך ביום 10.10.2010, ביקש ב"כ התובעים, עוה"ד לינצר להפסיק את הדיון: "אדוני, אני בכל אופן אבקש להמשיך את החקירה בישיבה נוספת." (עמ' 528, שורות 19-18), בקשה שהתקבלה ע"י השופט.
    • טעמו של עו"ד לינצר בבקשתו היה עימו: "אני רוצה להבהיר, אני כשאני הגשתי את הבקשה שלי, הגשתי, אני לא במיטבי אבל לקחתי שני אקמול בבוקר, אני יכול להחזיק ואני יכול לקחת עוד, אין לי בעיה בנושא הזה, הבעיה שלי הייתה בעיקר שאני לא הייתי במשרד כמה ימים לגבי הכנת, זה הדבר, הנקודה המדויקת ויש כאן, מדובר באלפי מסמכים שצריך לעבור עליהם ועל הבסיס הזה ביקשתי,"(ההדגשה לא במקור, א.ג. מ.ג.)(עמ' 528, שורה 22 – עמ' 529, שורה 1). התירוץ של עו"ד לינצר הוא שלקח שתי גלולות אקמול (!), אך הסיבה האמיתית, אותה הוא נאלץ לחשוף בפני בית המשפט, אינה הגלולות שנטל, אלא שהוא התייצב לדיון אף שלא התכונן אליו, מכיוון שלא התייצב במשרדו. למרבה הפלא השופט נענה לבקשתו. עניין המעורר תמיהה, הייתכן כי עו"ד מנוסה (כ-30 שנות ניסיון לדבריו) יגיע לדיון כשהוא אינו מוכן, ותמיהה רבתי מדוע נענה השופט לבקשתו זו, בשעה שבקשות המבוססות על חוליו של הנתבע 1, מר גולדנברג, נדחו על-ידו שיטתית.
    • היענות השופט לבקשת עו"ד לינצר להפסיק את הדיון ולדחות את המשכו, מנוגדת להוראת נוהל של נשיאת בית המשפט העליון בעניין זה. הוראת נוהל מס' 1-10: "טיפול בבקשות לדחיית מועדי דיונים", שפורסמה ביום 1.2010 והייתה בתוקף מיום 1.3.2010, כלומר חודשים רבים לפני הדיון בו ביקש עו"ד לינצר את בקשת הדחייה. בהוראת נוהל זו נקבע מפורשות כי על המבקש לפרט בטופס הבקשה "מהן הנסיבות בהן לא ניתן לנהל את הדיון באמצעות עו"ד אחר". בדיון זה כמו בקודמיו נטלה חלק עוה"ד איילת קרני, אף היא באת כוח התובעים. מכאן ע"פ הנוהל לא היה מקום להפסיק את הדיון, אלא להמשיכו כאשר את החקירה תבצע עוה"ד קרני, וחזקה היא, שכעו"ד סבירה, עוה"ד קרני הגיעה מוכנה היטב לדיון. זאת ועוד, בנוהל הנשיאה מס' 1-10 סעיף 1 נאמר במפורש שרק מחלה ממשית עשויה להיות עילה מוצדקת לדחיית הדיון, אך בתנאי שלא ניתן היה להיערך לכך בצורה אחרת, כגון קיום הדיון ע"י בא-כוח אחר, ומכאן שעל השופט היה להחליט כי יש להמשיך את הדיון כאשר התובעים יהיו מיוצגים ע"י באת כוחם, עוה"ד קרני, אך השופט בחר להחליט בניגוד לנוהל הנשיאה.

• עו"ד לינצר הגיש בקשה לדחיית הדיון (בקשה מ-7.10.10), אך לא צירף אליה כל תעודה רפואית, והוא אף לא עמד בהתחייבותו בבקשה להמציא לבית המשפט תעודה כזו. בית המשפט קיבל את הבקשה מבלי שביקש את תגובת מר גולדנברג. על אף זאת, השופט נענה לבקשה ללא חקירות על מהותה של מחלת עו"ד לינצר, וללא דרישה להמצאת תעודה רפואית, בניגוד חריף להתנהלותו בבקשות מר גולדנברג לדחיית מועדי דיון מטעמים רפואיים, שהגיש מסמכים רפואיים רבים, גם אם לא כולם תעודות רפואיות על פי דין. יש להדגיש בשנית את נוהל הנשיאה המצוטט לעיל, ולפיו רק מחלה ממשית תהווה עילה לדחיית דיון, והרי עו"ד לינצר הופיע לדיון ללא כל אישור רפואי ובוודאי בלא תעודה רפואית כדין, אף שבניגוד למר גולדנברג, חזקה היא שהוא, כעו"ד סביר, שאף דרש מבית המשפט לחייב את מר גולדנברג להמציא תעודה רפואית כדין, יודע כי היה עליו להציג תעודה רפואית כאמור. מכאן שעל השופט היה לפעול על פי הנוהל ולדחות על הסף את בקשתו של עו"ד לינצר, אולם הוא לא עשה כן, וזאת בניגוד לעמידתו על כל קוצו של "י" עם מר גולדנברג, כמפורט בסעיף 11 לעיל.
• גם אדם ללא כל השכלה רפואית יתרשם בקלות רבה כי אין כל אפשרות להשוואה בין מחלתו של עו"ד לינצר, שהטיפול בה הוא באמצעות "כדורי אקמול", ובין מחלותיו של מר גולדנברג, שתופעות הלוואי שלהן והטיפול התרופתי, לרבות תרופות נוגדות דיכאון וכימותרפיה, לו נזקק מר גולדנברג היו מוכרים היטב לשופט (שהיה, כזכור, שותף להטלת החיסיון על מצבו הרפואי של מר גולדנברג). הקבלה המיידית שלבקשת הראשון והדחייה שלבקשותיו של מר גולדנברג, מעידה כאלף עדים על יחס לא שוויוני. יחס זה, חוסר ההתייחסות למצבו הרפואי האמיתי של מר גולדנברג שליחתו להביא תיעוד רפואי בהפסקה קצרה בין ישיבות, מעידים לא רק על הפלייתו לרעה של מר גולדנברג, אלא גם על התעמרות בו.
• הייתכן ששופט שסירב לקבל בקשת דחייה שגובתה במסמכים רפואיים (ואשר אותו שופט, בדיון שנערך שבוע קודם, ביסס עליהם את החלטתו לבטל דיון, אף שכל שאר בעלי הדין התייצבו לדיון זה), לא ידרוש מעו"ד לינצר תעודה רפואית כדין המוכיחה כי אכן היה חולה במחלה ממשית עובר לדיון וכי התייצב חולה לדיון? אין זאת אלא שהשופט הפגין אמות מידה מנוגדות בתכלית ביחסו למר גולדנברג וביחסו לעו"ד לינצר, ועניין זה, המעיד על אפלייתו של מר גולדנברג לרעה, אומר דרשני.
• אך בכל אלה לא סגי, בניגוד לתקסד"א ובניגוד גמור לנוהל הנשיאה, קיבל השופט שתי בקשות דחייה בלא תגובת בעלי הדין שכנגד:
  • התובעים באמצעות ב"כ הגישו בקשה לדחיית מועד דיון בלא שצירפו את עמדת בעלי הדין האחרים בטענה חסרת בסיס, שהיה על השופט, ולו מעצם העלאת טענה זו בלבד, לדחות את הבקשה ולחילופין לחייב את ב"כ התובעים לקבל את עמדת בעלי הדין האחרים. וכך כתב עו"ד לינצר הנכבד בסעיף י"ב לטופס א' (בקשה לדחיית מועד דיון שלא מטעמים הקשורים בקיום דיון באותו מועד לפני שופט אחר): "עמדת יתר בעלי הדין: לא נתבקשה בעלי הדין האחרים אינם מיוצגים". כאן נבחן שופט בהגנתו על קיום הליך הוגן, השימוש בטעם שבעלי הדין האחרים אינם מיוצגים, וקבלת הבקשה ע"י השופט מעידים כי השופט לא קיים הליך הוגן.
  • המקרה לעיל אינו המקרה היחיד, גם בבקשה נוספת שהגיש עו"ד לינצר בשם התובעים הוא לא ביקש את עמדת הנתבעים, ובהסבר שנתן לכך היה שעמדת הנתבעים 1 ו-2 אינה רלוונטית שכן נגדם הוגשה בקשה למתן פסק דין בהעדר, ועמדת הנתבע 3 "אין בכוחה לשנותו" (את הנתון שיתכן ויינתן פס"ד בהעדר נגד הנתבעים 1 ו-2). האם באמת אין בכוח עמדת הנתבע 3 לשנות? אם כך הוא הרי שאין המדובר בהליך הוגן, וכנראה שב"כ התובעים, עו"ד לינצר, ידע היטב מדוע עמדת הנתבעים אינה יכולה לשנות. יודגש, על ההליך להיות הליך הוגן ועל הצדק להיראות, אך גם במקרה זה מתעלם השופט מכך שלא עמדה לנגד עיניו עמדת הנתבעים, ובהם עמדת הנתבע 3, ולו למראית עין שלהליך הוגן בלבד.
• הנה ראינו כי השופט, באופן שיטתי, מבכר את עמדת התובעים ובא כוחם, ונמנע מליתן לנתבעים אפשרות להגיב לבקשותיו לדחיית מועד דיון בניגוד לדין. בכך, אישר השופט למעשה את ההתנהלות הנפסדת של ב"כ התובעים, הסכים עימה והוכיח כי לכאורה אין ביכולתו, ובעיקר שאין ברצונו, לקיים הליך הוגן. בכך הוא קיפח בצורה שיטתית זכויות דיוניות של הנתבעים, שזכותם, מכוחס"ק 241(ג) לתקסד"א, להגיב לכל בקשה של התובעים, גם אם לא יהיה בתגובתם כדי לשנות מהחלטתו. זאת ועוד, זכות התגובה של בעל הדין שכנגד בולטת בס"ק 241(ד), הקובע שהשופט רשאי להחליט על סמך הבקשה, תגובת המשיב ותשובת המבקש בלבד, ומכיוון שהתקנות הן דווקניות אין בסמכותו להחליט בלא מתן זכות תגובה למשיב.

עו"ד לינצר הגיש בקשה לדחיית הדיון (בקשה מ-7.10.10), אך לא צירף אליה כל תעודה רפואית, והוא אף לא עמד בהתחייבותו בבקשה להמציא לבית המשפט תעודה כזו.

 

מתוך פרוטוקול הדיון מיום 10.10.10

עמ' 528-530

עו"ד לינצר:     אדוני, אני בכל אופן אבקש להמשיך את החקירה בישיבה נוספת.

כב' השופט:      אנחנו במילא עומדים לצאת להפסקה עכשיו חצי שעה, השאלה אם אדוני יאזור כח בחצי שעה הזאת בשביל להמשיך קצת?

עו"ד לינצר:     אני רוצה להבהיר, אני כשאני הגשתי את הבקשה שלי, הגשתי, אני לא במיטבי אבל לקחתי שני אקמול בבוקר, אני יכול להחזיק ואני יכול לקחת עוד, אין לי בעיה בנושא הזה, הבעיה שלי היתה בעיקר שאני לא הייתי במשרד כמה ימים לגבי הכנת, זה הדבר, הנקודה המדויקת ויש כאן, מדובר באלפי מסמכים שצריך לעבור עליהם ועל הבסיס הזה ביקשתי,

כב' השופט:      זהו, שלדעתי נטו בתיק הזה אם יש כמה עשרות זה הרבה, כל השאר זה ברוטו,

ת:                   זה טארה, כלומר יש פה טארה ענקית, יש פה יחסים, פרופורציות מוזרות.

עו"ד לינצר:     אני עדיין מבקש למצות את החקירה, אני גומר אותה בישיבה אחת, אני אעשה אותה קצרה מאוד, אני רוצה באמת לעבור, זה מה שאני רוצה לעשות, רוצה לאפשר לי להכין חקירה קצרה וממצה על-פי המסמכים שנמצאים.

כב' השופט:      טוב, הבעיה היא רק שתאריכים אין. רצון יש, תאריכים אין.

עו"ד לינצר:     אדוני רואה שאני מזיע למרות ה-,

כב' השופט:      אה, את זה אני מיד פותר.

עו"ד לינצר:     למרות המזגן.

כב' השופט:      בשלט הזה אני מוריד ל- 18 ואדוני קופא.

עו"ד לינצר:     לא, זה מהכדורים, זה מהכדורים, זה יוצא החוצה. ברוך השם, זה טוב.

כב' השופט:      אני חוששני שנובמבר הוא חודש איום ונורא. יש לי ימי הרכב שגם אם הם ריקים אז כתוב לי יום הרכבים, אז אל תיגע בו מה שנקרא, אל תיקח מה שלא שלך וזהו.

עו"ד לינצר:     בתיקים אזרחיים אדוני יושב?

כב' השופט:      גם. לשאלה הזאת התשובה הנכונה היא ג', שתי התשובות נכונות, גם. אני יושב מפעם לפעם גם בערעורי דן יחיד, גם בהרכבים וגם בהרכבים פליליים. לפי צורך. עיקר עיסוקי תיקים אזרחיים ערכאה ראשונה וזה, אם אתם שואלים אותי, זה גם מה שאני הכי אוהב לעשות. ערעורים פחות מענין אותי, אבל צריך, זה חלק מהעבודה וצריך.

5.12.10 שם יש לי יום בשבילכם,

עו"ד לינצר:     איזה יום זה?

כב' השופט:      זה יום א'.

עו"ד לינצר:     חנוכה חברתי צריכה להיות עם הילדים שלה ואני מאוד מאוד מנסה לסייע לה,

כב' השופט:      תביאו סופגניות, עופרת יצוקה, לביבות מעופרת יצוקה. אבל התשובה בגוף השאלה, בגלל שזה חנוכה עוד יש לי קצת זמן שם. אני יכול להציע לכם אלטרנטיבית את יום ב' ה- 13.12.10. דצמבר מר לינצר,

עו"ד לינצר:     אני מבקש רשות מאדוני לעשות דבר, אני רוצה לקחת סוכריית מציצה, סליחה שאני,

כב' השופט:      סטרפסילס?

עו"ד לינצר:     כן.

 

במסגרת עסקת המיזוג המפוקפקת שיזמו זהבה ודוד רובנר תוך כדי גזלת מניותיו של גולדנברג פסי, הופקדו אצל עו"ד בכר יצחק (להלן "בכר") (אשר מעלליו הרבים מוזכרים בחוות הדעת ובבלוג בהרחבה, לרבות פסק דין חמור שניתן נגדו בהמשך לתביעה שהגיש נגדו גולדנברג), הופקדו שטרי מניות כבטוחה לתשלום לחברת מולטימדיה קיד בינה בחינוך שייסד גולדנברג, ע"ס 375,000 $.

למרות פניות חוזרות ונשנות לגורמים שונים, לא נערכה כל בדיקה מי גנב את המניות ומי מימש אותם, או קיבל תמורה אחרת תמורתן.

המניות היו שייכות לחברה בעלת אמצעים מוחשיים ניכרים.

חומרים מהותיים אלו ורבים אחרים, המעידים על זכותה של החברה שייסד גולדנברג לקבלת התמורה האמורה, הוגשו לשופט בדימוס מנהיים שאול, אשר התעלם מהם.

מצ"ב אישורו של בכר מיום 19.11.2000 המציין שחשב החברה שייסד גולדנברג בארה"ב, העביר לידיו את העתקי שטרי המניות שהוחזקו בארה"ב ע"י נאמניו של רובנר והעתקי שטרי המניות ע"ס 375,000 $.

 

 

 

 

מי הם הנהנים שזייפו את חתימתו של גולדנברג פסי במימוש מניותיו בנסד"ק ?

הדיון לגביי החזקת מניותיו של גולדנברג פסי וגורלן, בחברה הציבורית בנסד"ק, שערכן עמד על עשרות מיליוני דולרים, לא התקיים בהליך המשפטי ובפועל נבלם כתוצאה ישירה מהפסקת ההליך ע"י השופט (בדימוס – במינוי זמני) שאול מנהיים, בנסיבות הבלתי מוצדקות, שלא נבחנו בערכאות גבוהות, המתוארות בפירוט רב כרונולוגי בחוות הדעת שנערכה ע"י המומחים, הקובעת ש"חובה לפתוח בחקירה פלילית נגד השופט (בדימוס – במינוי זמני) שאול מנהיים".

בקשתו של גולדנברג מהשופט (בדימוס) שאול מנהיים, לזמן לעדות את רואי החשבון שטיפלו בהחזקותיו של גולדנברג נדחו!!!

1. המניות נרשמו בחברה שייסד גולדנברג : MULTIMEDIA K.I.D. INC.

2. דוד רובנר בתפקידו כיו"ר הדירקטוריון, חשש מתוצאות חקירת נסד"ק והורה על מחיקה וולונטרית של המניות ממסחר ב – 11.2000.

3. חברת הנאמנות שהחזיקה עבור פסי גולדנברג את המניות לפי דו"ח מיום – 13.10.2000:

U.S. STOCK TRANSFER CORP Glendale California

4. פניותיו של עורך דינו של גולדנברג כיו"ר הדירקטוריון לרובנר, לקבלת פרטים על גורל החזקותיו של גולדנברג בחברה לא נענו.

5. השתלשלות האירועים המפורסמים לאחר מחיקת המניות ממסחר שנעשתה ביוזמתו של דוד רובנר

מסתבר ששנים לאחר המחיקה הוולונטרית שיזם רובנר, "נעלמו" מניותיו של גולדנברג והחברה חזרה למסחר בנסד"ק, תחת שם חדש.

העברת המניות של גולדנברג לאחרים, נעשתה תוך כדי זיוף חתימתו על מסמכים משפטיים.

8.2006 – החלפת שם החברה מ – Multimedia K.I.D. Inc- MKID ל – Syco Inc  נעשתה באוגוסט 2006.

5.2007 – במאי 2007 התבצע מיזוג בין חברת – Syco Inc , ל –  Marine Exploration, Inc. שם החברה הוחלף ל – Marine Exploration, Inc..

אישור על המיזוג בכתובת:

http://www.sec.gov/Archives/edgar/data/1019654/000107997307000501/ex4.jpg

5.2007 – הסכם מיזוג נוסף בין Marine Exploration, Inc. לביןMarine Exploration International, Inc נחתם ביום 11.5.2007.

6. הסכם המיזוג:

Resolution and Share Purchase Agreement between Marine Exploration, Inc.and Marine Exploration International, Inc

נמצא בכתובת:

http://www.sec.gov/Archives/edgar/data/1019654/000107997307000501/mexp_sb2-ex3.txt

משרד רו"ח שהכין דו"חות כספיים לשנים 2004-2007

שם הפירמה

RONALD R. CHADWICK, P.C.
Certified Public Accountant
2851 South Parker Road, Suite 720
Aurora, Colorado 80014
Telephone (303)306-1967
Fax (303)306-1944

הדו"ח

MARINE EXPLORATION, INC.
(A Development Stage Company)

CONSOLIDATED FINANCIAL STATEMENTS

June 30, 2005, June 30, 2006,
& May 15, 2007

הדו"ח מוצג בכתובת המצ"ב: (לקראת סוף השליש התחתון של המסמך)

http://google.brand.edgar-online.com/displayfilinginfo.aspx?FilingID=5236237-995-144318&type=sect&TabIndex=2&companyid=937&ppu=%252fDefault.aspx%253fcompanyid%253d937

נפתחה חקירה במטרה לבדוק מי הם הנהנים ממימוש זכויותיו של גולדנברג, מימוש שנעשה תוך כדי זיוף חתימתו.  

נתוני ההחזקות בחברה של פסי גולדנברג:

מספר תעודה	תאריך	כמות מניות	הוחזקו ע"י גולדנברג פסי – מוצג על שטרי המניות
0236	16.12.1999	5,346,980	U.S. STOCK TRANSFER CORP
0374	13.1.2000	234,418	U.S. STOCK TRANSFER CORP

 

.

יום לפני פרישתו ביום – 14.1.2015, נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) כב' השופט א. גרוניס, נענה לבקשת גולדנברג פסי להסרת צו איסור פרסום מהערעור על פסלות השופט (בדימוס) שאול מנהיים, בהמשך להתנגדותם של הזוג רובנר להסרת איסור הפרסום וניסיונם לרתום להליך, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) כב' השופט א. גרוניס, את השופט (בדימוס) שאול מנהיים, ניסיון שנחל כישלון!

גולדנברג פסי מפנה את תשומת ליבו של נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) כב' השופט א' גרוניס, לשקריו של עו"ד שמואל א. לינצר, בהמשך לבקשתו של גולדנברג להסיר את צו איסור הפרסום על ערעור בטענת פסלות, נגד השופט (בדימוס) שאול מנהיים.

ב ב י ת        ה מ ש פ ט         ה ע ל י ו ן                                                         ע"א 4389/10

בשבתו כבית משפט לעניינים אזרחיים                                                                   דחוף!

 בירושלים

בעניין: 

1. פסי גולדנברג

2. פ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ

המבקשים; ע"י מבקש 1 בעצמו (שאינו עו"ד)

——————————————————————

    – נ ג ד –

1. זהבה רובנר

2. דוד רובנר

ע"י ב"כ עוה"ד שמואל א. לינצר מרח' מנחם בגין 7 רמת גן 52521

טלפון: 03-7519988 פקס: 03-7511332

דורון טוראל

מען למכתבים רח' פרופ' נחום 10 ראשוןן לציון

טלפון: 050-7425474

המשיבים;

בקשות דחופות מבית המשפט הנכבד לרבות, ליתן החלטתו בבקשה שהגיש המבקש מבלי לקבל את תגובת ב"כ המשיבים 1 ו – 2  לאור התנהלותו השיקרית והמטעה במזיד את בית המשפט הנכבד

בית המשפט הנכבד, מתבקש ליתן את החלטתו לעניין הסרת צו איסור פרסום שהתבקש ע"י גולדנברג פסי בשם המבקשים (להלן: "המבקש") ביום 8.12.2014, ללא קבלת תגובתו של עו"ד שמואל א. לינצר ב"כ המשיבים 1 ו-2 (להלן: לינצר") בהמשך לניסיונות, ההטעיה והמרמה של לינצר את בית המשפט הנכבד, בנסיבות הבאות.

מבוא

1. במהלך כל ההתנהלות בתיק נהג לינצר להטעות את בתי המשפט השונים, בתכססנות ובדרכיי הטעייה תוך כדי ניצול העובדה שהמבקש לא היה מיוצג. לינצר הגדיל לעשות, כאשר פנה לבית המשפט בבקשת לדחיית דיון, בה ציין, שבנם של התובעים הנו חלל צבא הגנה לישראל, עובדה שקרית חסרת כל שחר.
2. ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, דנה בימים אלו ברכיב אחד מטענותיו של המבקש כלפיי לינצר במסגרת תלונה, שהוגשה לועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, נגד לינצר.
3. בהמשך לתלונה שהוגשה בעבר נגד עורכת דין במשרדו של לינצר לועדת האתיקה, מגובה בחוות דעת מקצועית של ד"ר לימור זר גוטמן עו"ד, לעניין התנהלותה בתיק זה, נרשמה בתיקה הערה, בגין התנהלותה ו/או התנהגותה בעניין התלונה.
4. במידע גלוי, מואשם לינצר ע"י תאגיד המים מיתב ששלח ידו בכספיו של התאגיד בדרכים לא חוקיות. בגין מעשיו הוגשה ע"י התאגיד ומי שעמד בראשו חנוך מילוא כנגד לינצר, תביעה כספית ע"ס 380,000 ₪, תלונה למשטרת ישראל ותלונה אחת לפחות לוועדת האתיקה.
5. כפי שפורסם, פרופ' רון שפירא עו"ד, המייצג את מיתב ומילוא נגד לינצר, טוען נגד לינצר, במסמכי בית דין בין השאר:

"לינצר נטל סכומי כסף גדולים ממיתב תוך ניצול של האמון שנתנו בו"

"פיטוריו של לינצר נעשו אך ורק לאחר אובדן האמון בו ואל נוכח מעשיו הקשים"

"בפנינו תובע נטול תום לב, אשר הוציא תחת ידיו כתב תביעה רווי בדיות"

6. בין השאר פורסם שתלונה נגד לינצר לוועדת האתיקה בגין הטעיית הציבור נגנזה רק לאחר שלינצר תיקן את המעוות לאחר שציין שמות עורכי דין שאינם עובדים במשרדו בנייר המכתבים שלו, במטרה להגדיל דיווחי שעות, ללקוחותיו:

"1. ועדת האתיקה רשמה בפניה את התיקון שביצעת בנייר המכתבים שלך, לפיו רשמת   רק שמות של עורכי דין שכירים במשרדך.

2. בנסיבות אלו התלונה לעניין הכללת שמות עורכי דין שאינם עובדים במשרדך נגנזת."

נסיבות הבקשה

7. ביום 22.12.2014 הובא לידיעת המבקש בהמשך להחלטה שנשלחה אליו מבית המשפט הנכבד בהמשך לבקשתו מיום 8.12.2014, כי כב' הנשיא גרוניס הוציא החלטה ביום 12.12.2014, שלא הועברה מעולם לידיו.
8. מההחלטה של כב' הנשיא גרוניס, נודע למבקש, שלינצר הגיש בקשה דחופה לבית המשפט הנכבד שתוכנה לא הועברה לידיו, אלא רק בהמשך לפניית המבקש בעניין זה לבית המשפט הנכבד, ביום 22.12.2014.
9. בבקשה שהגיעה למבקש ביום 22.12.2014 מציין לינצר עובדה מקוממת, חסרת שחר ובדויה על פיה כביכול, לא קיבל מעולם לידיו את עותק הערעור שהגיש המבקש לבית המשפט הנכבד לעניין הערעור על הבקשה לפסלות השופט שדן בתיק, כב' השופט בדימוס שאול מנהיים.
10. באין ספור מקרים בהליכים שונים, עשה לינצר שימוש חוזר שוב ושוב בהודעת הערעור שהגיש המבקש לעניין הפסלות וכן בהחלטה של כב' הנשיאה בדימוס השופטת דורית ביניש, בהמשך.

לינצר היה צד להחלטות שונות ובקשות שונות לעניין הגשת הערעור ע"י המבקש שנשענו על הבקשה עצמה.

הכרזתו ב"בקשה דחופה להמצאת מסמך" הנוכחית מיום 17.12.2014, שאין בידיו את בקשת הערעור, הינה שקרית ומטעה, כדרכו.

היעלה על הדעת, שמסמך כה מהותי , ערעור על פסלות השופט, שהוגש כבר ביום 8.6.2010, אליו קיימת התייחסות כה ענפה בכתבי בית דין בו מעורב לינצר, לא מצוי בידיו לטענתו עכשיו? 

11. מקרים ספורים בלבד לדוגמה, בהם לינצר עשה שימוש בהודעת הערעור על פסלות שהגיש המבקש, המעידים שטענתו לעניין זה, לפני בית המשפט הנכבד, בשקר יסודה:

11.1   ביום 27.7.2010 מתייחס כב' השופט בדימוס מנהיים בהחלטתו למצב ההליכים בערעור בבקשת הפסלות, שהגיש המבקש לעניין מהותי ביותר בו לינצר צד כמובן, האם יש ליתן פס"ד נגד המבקש.

מצ"ב מסומן א'

11.2   ביום 7.9.2010 הגיש לינצר בקשה לדחיית מועד דיון, ומבסס את נימוקיו לעניין הערעור שהגיש המבקש לעניין הפסלות.

מגדיל ומעצים לינצר להעיד על מעורבותו בערעור ומציין בסעיף 4 לבקשתו:

"ביום 7.9.10 הגישו התובעים הודעה לבית המשפט העליון בנוגע למצב ההליכים בתיק שבכותרת ובקשה ליתן עדיפות למתן החלטה בערעור הפסלות"

איזה בר דעת, יאמין ללינצר אשר הגיש בקשה לבית המשפט העליון לעניין הערעור שהגיש המבקש, מבלי שהערעור היה מונח לפניו! לינצר מעולם לא העביר למבקש את ההודעה לבית המשפט הנכבד.

מצ"ב מסומן ב'

11.3   ביום 17.9.2010 מתייחס כב' השופט בדימוס מנהיים בהחלטתו למצב ההליכים בערעור בבקשת הפסלות, בהמשך לבקשה שהגיש המבקש, בו לינצר צד כמובן.

מצ"ב מסומן ג'

11.4   ביום 9.12.2010 הגיש לינצר הודעה מטעם התובעים. בסעיף 2 ד' לבקשתו מציין לינצר:

"הנתבע הגיש בקשות רשות ערעור שונות על החלטותיו של בית המשפט, וכן ערעור על החלטתו של בית המשפט הנכבד שלא לפסול עצמו מלשבת בדין, כל בקשותיו נדחו"

היעלה על הדעת שלינצר עושה שימוש חוזר ונשנה בערעור ותוצאותיו, כבר לפני 4 שנים תמימות, מבלי שהודעת הערעור מונחת לפניו?

מצ"ב מסומן ד'

11.5  ביום 3.6.2012 הגיש לינצר תגובה לבית המשפט הנכבד לעניין הטלת חיסיון על מסמכיו הרפואיים של המבקש. בסעיף 12 ד' מציין לינצר לעניין הערעור וההחלטה על הערעור לרבות ציון מס' ההליך ותאריך קבלת ההחלטה.

היעלה על הדעת שלינצר עושה שימוש חוזר ונשנה בערעור ותוצאותיו, מבלי שהודעת הערעור מונחת לפניו?

מצ"ב מסומן ה'

11.6   ביום 6.3.2011 הגיש לינצר תגובה לבית המשפט לעניין בקשת המבקש לביטול פסק דין, כאשר בסעיף 69 לבקשה מודה לינצר באותיות קידוש לבנה, שקיבל לידיו את הבקשה לתוספת הערעור הפסלות שהגיש המבקש המשתרעת כולל נספחיה על למעלה מ-50 עמודים.

איך אפשר להאמין לגרסתו השקרית והמטעה של לינצר בבקשה הנוכחית לבית המשפט הנכבד, שהערעור שהוגש ע"י המבקש לא הוצג לו לטענתו.

מצ"ב עמ' ראשון של הבקשה עמ' 8 והעמ' האחרון החתום, מתוך 32 עמ'.

מצ"ב מסומן ו'

11.7   ביום 12.8.2010 מתייחס כב' השופט בדימוס מנהיים בהחלטתו לעניין הערובה שהפקיד המבקש בגין ערעור הפסלות שהגיש, בו לינצר צד כמובן.

מצ"ב מסומן ז'

11.8   ביום 20.9.2010 הודיע לינצר לבית המשפט שניתן פסק דין לעניין הערעור שהגיש המבקש לבית המשפט הנכבד.

ההיתממות של לינצר בבקשה הנוכחית לבית המשפט העליון שכביכול בקשת הערעור המשמעותית שהשפיעה על ניהול תביעתו הנקמנית נגד המבקש, לא מצויה בידו הינה טענה משפילה ומקוממת.

מצ"ב מסומן ח'

 11.9   ביום 13.9.2010 הודיע המבקש לבית המשפט שטרם נקבע מועד לדיון בערערו בבית המשפט הנכבד. לינצר ידע שאמור להתקיים דיון בערעור ומוזר הדבר שלדבריו עכשיו בבקשתו להמצאת הערעור, שהערעור יהיה מונח לפניו בזמנים הרלוונטיים.

מצ"ב מסומן א'

12. בקשת לינצר מבית המשפט הנכבד, לעניין המצאת הערעור שמצוי כאמור בידיו מזה שנים ארוכות, נועדה, כחלק ממהלך טקטי גרידא, מול בית המשפט הנכבד ולשימוש ציני בניסיון להגן על מעלליו האחרים, מול ועדת האתיקה, שדנה בענייניו השונים.

בקשות המבקש מבית המשפט הנכבד

13. לאור חומרת התנהלותו של לינצר כעו"ד מול בית המשפט הנכבד, בית המשפט הנכבד מתבקש להעביר את המקרה לטיפול רשויות החוק.
14. לאור התנהלותו חסרת הרסן של לינצר, לרבות ביזוי בית המשפט, כאשר אינו מהסס להמשיך להוליך שולל ולרמות את כל הנקרה בדרכו, מתבקש בית המשפט הנכבד להעביר את המקרה לטיפולה של ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין.
15. לאור האמור, בית המשפט הנכבד מתבקש לא לאפשר ללינצר להגיש את תגובתו לבקשה שהגיש המבקש מיום 8.12.2014 ולחייבו בהוצאות לדוגמה.

מן הדין ומין הצדק להיענות לבקשות.

__________                                                                                                         __________

תאריך                                                                                                      המבקשים ע"י גולדנברג פסי

בקשת רובנר זהבה ודוד, לאפשר להעביר את החומרים שהגיש גולדנברג פסי לשופט (בדימוס) שאול מנהיים, מנשיא בית המשפט העליון (בדימוס) כב' השופט א' גרוניס, במטרה לצרפו להליך שביקש גולדנברג – הסרת צו איסור פרסום שהטילה נשיאת בית המשפט העליון (בדימוס) כב' השופטת דורית ביניש, על החלטתה, לא לפסול את השופט (בדימוס) שאול מנהיים.

רובנר דוד וזהבה התנגדו להסרת איסור הפרסום על החלטתה של נשיאת בית המשפט העליון (בדימוס) כב' השופטת דורית ביניש, הבקשה לא התקבלה ע"י נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) כב' השופט א' גרוניס!

הבקשה הוגשה על ידי עורך דין "חדש" לכאורה שייצג את זהבה ודוד רובנר בהליך זה, עוה"ד שמשון שטיין מרמת גן, בפועל התגובות בהליך הוכנו ע"י עו"ד שמואל א. לינצר, כפי שיפורסם בהמשך. 

המסמך נשלח לגולדנברג פסי מהנהלת בתי המשפט לאחר שלא נשלח אליו ע"י עוה"ד של רובנר כמחויב.

החלטת נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) כב' השופט א. גרוניס מיום 14.1.2015, להסיר את צו איסור הפרסום בהמשך לבקשתו של גולדנברג פסי 

..

בהמשך לטענות הזדון הנקמניות של זהבה ודוד רובנר נגד גולדנברג פסי בתביעה שהגישו נגדו, טענות מרכזיות התמקדו בפעילותה של עמותת "עדי עד הנצחות", בין השאר כהרגלם של בני הזוג רובנר, נטענו טענות גם נגד מנכ"ל העמותה תא"ל במיל' יצחק שגב, כמו גם נגד מאות פעילים מכובדים אחרים.

תא"ל במיל' יצחק שגב, ששירת בתקופה הגשת התביעה, כמבקר ונציב תלונות הציבור במשרד לביטחון פנים, הגיש תצהיר ארוך לבית המשפט בו פירט את פעילות העמותה והזים בתוקפנות את דברי הבלע של בני הזוג זהבה ודוד רובנר שהתחזו למשפחה שכולה.

קטעים מהתצהיר מצ"ב.

 תצהיר

אני הח"מ, יצחק שגב בעל ת.ז. מס' 64448707 לאחר שהוזהרתי כי עליי להצהיר אמת ואם לא אעשה כן אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק, מצהיר בזאת כדלקמן:

אני עושה תצהירי זה לבקשתו של מר פסי גולדנברג (להלן "גולדנברג") בקשר לעמותת "עדי-עד הנצחות" (להלן: עדי-עד" או ה"עמותה") ובהתייחס לטענות שהועלו על ידי מר דוד רובנר ורעייתו זהבה רובנר בכתבי טענות בת"א 2648/05.

אני מסכים כי תצהירי זה יוגש במסגרת ההליכים המשפטיים בתיק האמור.

סעיף 1

הנני איש צבא הקבע לשעבר. שירתתי בצה"ל 30 שנה, בתפקידי פיקוד ביחידות קרביות. במהלך שירותי בצה"ל השתתפתי במרבית מלחמות ישראל, ובאחת מהן אף נפצעתי. בשנת 1993 השתחררתי מצה"ל בדרגת תת אלוף. בתפקידי האחרון הייתי אחראי על הביקורת לכשירות של צה"ל על כל זרויותיו במסגרת משרד הביטחון.

סעיף 3

כיום אני משמש כמבקר ונציב תלונות הציבור במשרד לביטחון פנים.

סעיף 13

בין פעילויות העמותה, ערכנו ערב להצגת המתנדבים שהם חברי המועצה הציבורית. אישים רבים, אשר לא נמנו על המועצה הציבורית של העמותה, ואשר ראו את חשיבות המפעל להנצחת חללי צה"ל, גב' אורה הרצוג, אלוף מיל' יוסי פלד, מר דני גילרמן, מר סמי קצב, מר יולי עופר, מר אורי דורי, מר אברהם בורג ועוד רבים וטובים אשר היו מוכנים לשתף פעולה למען מפעל זה.

סעיף 17

קראתי את האמור בכתב התביעה שהגישו ה"ה רובנר, והתקוממתי ביותר, וזאת בלשון המעטה. אני סבור, כי בדברים שנכתבו יש כדי לפגוע בשורה ארוכה של אנשים שעמלו והקדישו מזמנם וממרצם לשם ביצוע פרוייקט של הנצחת חללי צה"ל. חשתי תחושה קשה ביותר של פגיעה בי באופן אישי ובשמי הטוב למקרא הדברים. במיוחד הדברים אמורים לגבי הטענה כאילו בפעילוה של העמותה היה ולו שמץ של מראית עין או פיקטיביות או שהציגה מצגי כזב. נדרשת מידה רבה של עזות מצח לייחס לעמותה או לי דברים כאלה, במיוחד לאחר שתרמתי מזמני וכספי לטובת קידום מטרותיה של העמותה.

סעיף 18

אין שחר לדברים שנכתבו: את גולדנברג הכרתי כשבוע לאחר כניסתי לתפקיד מנכ"ל העמותה. לא גולדנברג לא היה מעורב במינויי.

.

חוות דעת ניטרלית מקצועית שנערכה ע"י ד"ר לימור זר-גוטמן עו"ד מומחית בתחום האתיקה נגד עו"ד חגית גליקו ממשרדו של עו"ד שמואל א. לינצר המצביעה על עבירות אתיות שעברה עו"ד חגית גליקו בהליך המשפטי ובעקבותיה, החלטת ועדת האתיקה ועד מחוז ת"א לשכת עורכי הדין בישראל לרשום לעו"ד חגית גליקו ממשרדו של עו"ד שמואל א. לינצר, הערה בגין התנהלותה ו/או התנהגותה בעניין התלונה שבנדון ! 

                                                               ד"ר לימור זר-גוטמן, עו"ד

השומר 82, זכרון יעקב 30900

טלפון/פקס: 04-6290555

zergutmanl@colman.ac.il

2 יולי 2009 

לכבוד: מר פסי גולדנברג

הנדון: מתן חוות דעת מומחה בעניין  ההודעה לבית המשפט על סיום הליך גישור ב- ת.א. (מחוזי, מרכז) 10870-12-08, 2341-09-08

פתח דבר

1. נתבקשתי לתת חוות דעתי בעניין ההודעה על סיום הליך הגישור שנמסרה על-ידי ב"כ התובעים לבית המשפט ב- ת.א. (מחוזי, מרכז) 10870-12-08, 2341-09-08. וזו נוסח ההודעה: 

הודעה לבית המשפט על סיום הליך גישור

1. התובעים מתכבדים להודיע לבית המשפט כי הליך הגישור בין הצדדים הסתיים ללא הצלחה.
2. התקיימה ישיבת גישור אחת בנוכחות באי כח שני הצדדים ועוד שתי ישיבות עם התובעים ובאי כוחם.
3. לאחר ישיבות עם התובעים ובאי כוחם, הייתה אמורה להתקיים ישיבה עם הנתבע 1 ואו עם באי כוחו.
4. כפי שנמסר לח"מ ע"י המגשרת, עוה"ד מרים קליינברג-אתר, הנתבע 1 הסכים לקיים ישיבת גישור בנוכחותו ביום 11/6/09 אולם זמן קצר לפני מועד הישיבה הודיע בא כוח הנתבע למגשרות כי אין בכוונת מרשו להתייצב לישיבה וכי הליך הגישור הסתיים.
5. חוות הדעת תראה כי יש בהודעה האמורה משום הפרת חסיון וסודיות וכפולה. תחילה מצד המגשרות אשר הפרו את חובת הסודיות המוטלת עליהם לפי החוק בכך שמסרו מידע סודי לידי הצד השני לגישור. ובהמשך, הפרה על-ידי ב"כ הצד שכנגד, עו"ד חגית גליקן, אשר הפרה את הוראת החסיון ואי הקבילות שבחוק בכך שהעבירה מידע חסוי לידי בית המשפט. הפרה זו גם מהווה עבירה משמעתית על חוק לשכת עורכי הדין.

א. חשיבות השמירה על הסודיות והחיסיון של הליך הגישור

1. הליך הגישור הוא הליך בלתי פורמאלי הבא לאפשר לצדדים לסכסוך לדון באופן חופשי בסכסוך בניהם תוך העלאת רגשות, דעות, אינטרסים ועוד. הליך הגישור מחייב מעצם מהותו תקשורת חופשית, פתוחה וכנה בין הצדדים. תקשורת כזו יכולה להתקיים רק תחת מעטפת בטוחה של שמירה על סודיות. שמירה על סודיות היא ערך מכונן בהליך הגישור. בלעדיה, יחששו אנשים מלפנות לגישור.

שמירה על סודיות הליך הגישור מעודדת אנשים לפנות לגישור בכך שהיא מבטיחה להם שהמידע שיימסר על ידם בגישור לא יוכל לשמש נגדם בהליך משפטי אם הגישור ייכשל. שמירה על סודיות מבטיחה שהמגשר יוכל לבצע את עבודתו הואיל והצדדים לא יחששו לנהל בינם לבין עצמן ועמו שיחות חופשיות. ללא השיחות החופשיות, המתקיימות רק הודות להבטחת הסודיות, יגשש המגשר את דרכו באפילה בניסיון למצוא את המפתח ליישוב הסכסוך.

לדעתי, חשיבות הסודיות בגישור אף עולה על חשיבות הסודיות ביחסי עורך דין לקוח בהיותה יסוד מכונן בלעדיו לא יתקיים גישור. כך שאם החוק מכיר בסודיות רחבה וחזקה ביחסים שבין עורך דין ללקוח הרי שבמקרה של גישור צריכה להתקיים אותה סודיות רחבה וחזקה, אם לא יותר מכך.

2. המחוקק הישראלי שותף בדיוק לתפיסה זו בדבר חשיבות הסודיות בגישור. מסיבה זו הוא הקדיש מספר הוראות חוק חשובות הבאות להבטיח שהסודיות תשמר הלכה למעשה בגישור. הוראת החוק הראשונה קבועה בסעיף79ג(ד) לחוק בתי המשפט לפיה: "דברים שנמסרו במהלך גישור לא ישמשו כראיה בהליך משפטי אזרחי."

תקנה 5 לתקנות בתי המשפט (גישור) העוסקת בחובות המגשר מכילה שלושה תתי-סעיף העוסקים כולם בחובת הסודיות שעל המגשר. הוראות אלו יסקרו בחלק ב לחוות הדעת.

3. גם בתי המשפט שותפים ומחזיקים בתפיסה בדבר חשיבות הסודיות בגישור, ובהבטחת הגנה רחבה עליה. בפסק הדין המרכז בסוגיה בע"מ 8769/08 פלוני נ' פלונית (ניתן בתאריך 31/12/2008) מביע בית המשפט העליון בצורה ברורה השקפה זו בדברים הבאים שמפאת חשיבותם יובאו כאן במלואם:

"חסיון וקבילת דברים שנמסרו – בהליכי גישור

ט"ו.       כללם של דברים – שיטת המשפט בישראל מעדיפה, וטעמיה עמה, הן של דרכי שלום הן של עומס, שצדדים לסכסוך ינהלו משא ומתן ויגיעו להסדר מוסכם מבלי להזדקק להכרעה שיפוטית. מסיבה זו – ועל מנת להבטיח "משא ומתן חופשי" – הכירה הפסיקה באי קבילות ובחיסיון החלים על מסמכים שנוצרו במסגרת משא ומתן לפשרה (ע"א 440/75 זנדבנק נ' דנציגר, פ"ד ל(2) 260; ע"א 172/89 סלע חברה לבטוח בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד מז(1) 311):

"ההנחה היא, כי כאשר מתנהל משא ומתן לשם השגת פשרה, הצדדים לו עלולים להימנע ממצגים, הצהרות או הצעות, אשר טמון בחובם ויתור כלשהו לטובת הצד השני, מחשש שויתור כאמור ישמש כראיה לרעתם בהליך עתידי העשוי להתנהל בין הצדדים. בכך עלולים הסיכויים להשגת פשרה בין הצדדים להיפגע, ותוצאה בלתי רצויה זו בא הכלל, המגביל את קבילותם של מסמכים אלו, למנוע" (ענין סלע, 333 – הנשיא שמגר).

קרי, על אף הרתיעה מפני יצירת חסיונות (ראו בג"צ 9197/06 יחיא נ' ראש המטה הכללי (טרם פורסם)) והרצון לנהל הליכים משפטיים "בקלפים גלויים" (רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב, פ"ד נה(1) 515) – מוכנה שיטת המשפט לשלם מחיר מסוים כדי לאפשר משא ומתן גלוי ללא מורא של שימוש במידע בהליך עתידי. כללים אלה חלים – כך נקבע בפסיקה – גם על מסמכים שנוצרו כהכנה וכחלק מהליכי יישוב סכסוך חלופיים (רע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שירי (טרם פורסם)) ולענייננו גישור. הדבר מעוגן בשכל הישר; בהליך משא ומתן, מתבקש משתתף להתייחס לאפשרויות שיש בהן ויתור על זכות שבדין – ונכונותו לעשות כן תלויה במידת הבטחון שלא ייעשה בכך שימוש כנגדו אם תידרש הכרעה על פי דין. בתי המשפט מודעים לכך שויתור במהלך מו"מ אינו מהווה הודאה בזכות הצד שכנגד, אך בעלי דין חוששים כי קלפיהם ייגלו לעין השמש, ויגרמו להשפעה פסיכולוגית על בית המשפט, כביכול "הנה הוא – הצד – כבר היה מוכן לקבל פחות, נפסוק לו כך". מכשול זה שאינו תקף ככלל, יש להסיר מדרך הגישור.

ט"ז.      להגנה על "דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור" עוד מעלה יתירה שבדין על פני משא ומתן אחר – שכן לאלה נקבע דין ספציפי:

"דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי" (סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט).

"כל שהוחלף במסגרת הליך הגישור, בין בעלי הדין לבין עצמם וביניהם לבין המגשר, בין בעל-פה ובין בכתב, חסוי הוא וחסין מגילוי וליתר דיוק: אסור בגילוי" (ת"א (שלום תל אביב) 72677/04 סברס יזמות וייצוג – אוליאמפרל גיל בע"מ נ' ארמה (לא פורסם) – השופט יפרח). חסיון זה (לענייננו חשובה אי הקבילות, אך בנסיבות אין צורך להיכנס להבחנות) חל גם על "מסמכים הנערכים לצורך הליך הגישור, כגון: רשימות המגשר, הצעות של צדדים, הצעות מגשר וטיוטות הסדרי גישור" (סטי, עמ' 104), ותכליתו: "הינה הפרדה, חיץ בין הליך הגישור לבין הדיון המשפטי" (שם, עמ' 102):

"הליך הגישור מבוסס, בין היתר, על עקרון ההפרדה בין הליך הגישור להליך המתנהל בביהמ"ש לענייני משפחה, וזאת על מנת לאפשר לצדדים לחלוק בפתיחות את המידע שנועד לקדם את המשא ומתן בין הצדדים, גם אם אין, ברצונם או בכוונתם, להביא מידע זה בפני בית המשפט" (בר"ע (תל אביב) 1099/04  ג' נ' נ' ג' מ' (לא פורסם) – השופטת שטופמן).

י"ז. קרי, נבנה חיץ בין הדברים והמסמכים המוחלפים בחדר הגישור – לבין העולם המשפטי שמחוצה לו. רק דברים שהצדדים הסכימו שיחצו חיץ זה יכולים לעבור מעולם לעולם (על חשיבות הסודיות והחסיון להליך הגישור ראו גם ת"א (שלום תל אביב) 22971/04 רוזן נ' אליעז בנימינה (18-18) בע"מ (לא פורסם); לחשיבות בהקשר סכסוכים בין בני זוג ראו בע"מ 8579/05 פלונית נ' פלוני (לא פורסם) שעניינו החלטת השופטת שטופמן הנזכרת). על כן גם מקפידים בתי המשפט, כי דברים שהוחלפו בהליך גישור (או במו"מ אחר לפשרה) לא יישמעו באולם בית המשפט אלא בהסכמת הצדדים." [ההדגשה אינה במקור ל.ז-ג]

ב. הפרת סודיות מצד המגשרות

1. תקנה 5 לתקנות בתי המשפט (גישור) קובעת את חובות המגשר. שלושה מתוך שמונת הסעיפים המרכיבים את הכלל קובעים את חובת הסודיות המוטלת על המגשר. וזו לשונם:

"(ד) המגשר לא ישתמש בכל מידע שנמסר לו במהלך הליך הגישור, שלא יכול היה לקבלו בדרך אחרת במאמץ סביר, לכל מטרה זולת הגישור.

(ה) המגשר לא יגלה כל מידע שנמסר לו במהלך הליך הגישור למי שאינו צד לגישור.

(ו) מסר בעל דין מידע למגשר תוך דרישה לשומרו בסוד, ישמור המגשר על סודיות המידע כלפי כל בעל דין אחר, אלא אם ויתר מוסר המידע על הסודיות."

הסעיפים נחלקים לשלושה מישורים: סעיף קטן ד אוסר על ניצול המידע בידי המגשר עצמו, סעיף קטן ה מדבר על גילוי לצד שלישי מחוץ להליך וסעיף קטן ו עוסק בגילוי לצד לגישור.

2. בענייננו, רלוונטי ס"ק ו האוסר גילוי לצד האחר לגישור מתייחס למידע שנמסר למגשר בשיחה עם צד אחד בנפרד (cacus). בסעיף 4 להודעה על סיום הגישור לבית המשפט נאמר: "כפי שנמסר לח"מ ע"י המגשרת, עוה"ד מרים קליינברג-אתר, הנתבע 1 הסכים לקיים ישיבת גישור בנוכחותו ביום 11/6/09 אולם זמן קצר לפני מועד הישיבה הודיע בא כוח הנתבע למגשרות כי אין בכוונת מרשו להתייצב לישיבה וכי הליך הגישור הסתיים."

יש בדברים לעיל הודעה מפורשת כי המידע נמסר לצד השני בידי המגשרת עצמה. לדעתי, אלו דברים שחל לגביהם ס"ק ו – והיה על המגשרת לשמור אותם בסוד.  יש להגן על כל מידע שמסר הצד שכנגד למגשר מבלי להבחין  בסוג וטיב המידע וזאת במטרה להבטיח את ההגנה הרחבה על סודיות. כפי שהוצגה בחלק א' לחוות הדעת.

ג. הפרת החסיון והוראת אי הקבילות בידי הצד השני

1סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט קובע: "דברים שנמסרו במהלך גישור לא ישמשו כראיה בהליך משפטי אזרחי." עמדת הפסיקה, כפי שניתן לראותה מפסק הדין המחייב בסוגיה בע"מ 8769/08 פלוני נ' פלונית (ניתן בתאריך 31/12/2008) בו נאמר:

"ט"ז. להגנה על "דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור" עוד מעלה יתירה שבדין על פני משא ומתן אחר – שכן לאלה נקבע דין ספציפי:

"דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי" (סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט).

"כל שהוחלף במסגרת הליך הגישור, בין בעלי הדין לבין עצמם וביניהם לבין המגשר, בין בעל-פה ובין בכתב, חסוי הוא וחסין מגילוי וליתר דיוק: אסור בגילוי" (ת"א (שלום תל אביב) 72677/04 סברס יזמות וייצוג – אוליאמפרל גיל בע"מ נ' ארמה (לא פורסם) – השופט יפרח). חסיון זה (לענייננו חשובה אי הקבילות, אך בנסיבות אין צורך להיכנס להבחנות)."

2. הוראת סעיף 79ג(ד) הופרה ברגל גסה בידי ב"כ הצד השני, עו"ד חגית גליקמן, כאשר היא מסרה בסעיף 4 להודעה על סיום הגישור, מידע חסוי שאינו גם קביל בהליך אזרחי. אסור היה לגלות את המידע הזה בבית המשפט בהיותו חסוי ואסור היה להציגו כראיה במסגרת ההליך האזרחי המתנהל בין הצדדים. העובדה שבית המשפט ביקש את תגובת הצד השני המיוצג בידי עו"ד נחושתן מלמדת שבית המשפט רואה בדברים אלו משום ראיה שהוצגה בפניו.
3. הוראת סעיף 79ג(ד) רחבה מבחינת המידע עליו היא מגינה – "דברים שנמסרו במסגרת הליך הגישור". דהיינו, כל מידע שנמסר במסגרת הליך הגישור ובכלל זה גם נכונות או אי נכונות אחד הצדדים להתייצב לישיבות הגישור – לא ניתן להציגו בבית משפט. ויש בהצגה כאמור בסעיף 4 להודעה הפרה של הוראת הסעיף.
4. מבחינת בית המשפט, משמעות הוראת החסיון ואי הקבילות בסעיף 79ג(ד) היא שאסור לו להתייחס לדברים שהוצגו בפניו תוך הפרת הוראת הסעיף. בית המשפט הוא שנדרש להגן על סודיות הגישור ובמקרה שצד הפר אותה, אסור לבית המשפט לתת יד להפרה בכך שיתייחס לדברים. לפיכך, נדרש בית המשפט להוציא מתיק בית המשפט את ההודעה על סיום הליך הגישור.
5. האם התנהגות עו"ד חגית גליקמן מהווה הפרה של הוראות האתיקה המקצועית? לשם כך, יש להתייחס להחלטה שנתנה ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין ושפורסמה בבטאון אתיקה מקצועית גליון 26 בעמ' להלן ההחלטה:

"סודיות בגישור: גילוי הסיבה לכך שלא התקיים הליך גישור

עובדות הנילונה ייצגה את בן זוגה של המתלוננת בהליכים כנגדה. לטענת המתלוננת, מנתה הנילונה בפני בית המשפט לענייני משפחה את הסיבות לכישלון הליך גישור בין הצדדים, כאשר כתבה בתגובה שהגישה: "למרבה הצער, הליך הגישור טורפד על ידי המבקשת באופן ציני ומיותר. יחידת הסיוע קבעה מועד לפגישה, כאשר ב"כ המשיב פינה יום במיוחד לצורך הישיבה הנ"ל. המבקשת פשוט ביטלה את הישיבה, מתוך חוסר רצון בהידברות, כך שאין יסוד להצהרתה כי הגישור נכשל ויש בכך אף משום הטעייה"

המתלוננת טוענת כי בכך פגעה הנילונה בחיסיון הליך הגישור. לטענת הנילונה, החיסיון חל על תכניו של הליך גישור מתנהל ולא על הימנעות מהגעה להליך גישור, שכלל לא התקיים.

החלטה לגנוז את התלונה. משהודיעה המתלוננת לבית המשפט שהגישור נכשל, בשעה שהיא עצמה ביטלה את ישיבת הגישור, היה בדבריה מצג עובדתי כאילו התקיים גישור בפועל. במצב דברים זה רשאי הצד שכנגד להעמיד הדברים על דיוקם ואין בכך עבירה אתית.

יוער, כי אף שלא מצאנו חשיפה אסורה של פרטים מתוך גישור, ניתן היה לנסח את הדברים אחרת. [החלטה מספר את 351/06]"

6. לדעתי, במקרה הנדון בהחלטה לעיל, הצד המתלונן הוא שויתר על סודיות המידע בכך שהקדים ופנה לבית המשפט והודיע שהליך הגישור נכשל. יתרה מכך, דבריו אלו לבית המשפט היוו הטעיה, שכן הליך הגישור לא נכשל אלא כלל לא נערך כיוון שהוא ביטל את ישיבת הגישור. לנוכח ההטעיה והויתור על הסודיות הטמון בה קמה זכותו של הצד השני להעמיד דברים על דיוקם בפני בית המשפט. מסיבה זו ורק מסיבה זו קבעה ועדת האתיקה שאין מצד בא כוח הצד השני עבירה משמעתית של חשיפה אסורה של פרטים מתוך גישור.

שונה המקרה שלפנינו שבו לא נאמר דבר לבית המשפט ע"י מר גולדנברג ובא כוחו ובודאי שלא נאמרו דברים מטעים, כך שאין כל ויתור על הסודיות ואין כל צורך לתקן את הדברים שהציג צד אחד בפני בית המשפט. אלא יש הפרה בוטה של הוראת החסיון ואי הקבילות.

החלטת ועדת האתיקה שפורסמה לעיל מראה כי בנסיבות המקרה שלפנינו – שבו עו"ד חגית גליקו היא שהפרה ראשונה את הסודיות ומסרה לבית המשפט פרטים חסויים ומטעים בשאלה מדוע נכשל הליך הגישור – הפרה את סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט ובכך עברה עבירה משמעתית של התנהגות שאינה הולמת עורך דין לפי סעיף 53 וסעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין.

 

 

 

 

 

 

.

..

בבית משפט מחוזי                                                                                                ת.א. 10870-12-08

מרכז                                                                       הבקשה קבועה בפני כב' הנשיאה השופטת גרסטל                                 

בענין:                          

1. פסי גולדנברג

2. פ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ

————————————————————                        

המבקשים

הנתבעים 1-2

– נ ג ד –

1. זהבה רובנר

2. דוד רובנר

ע"י ב"כ עוה"ד שמואל א. לינצר מרח' מנחם בגין 7 רמת גן 52521

טלפון: 03-7519988 פקס: 03-7511332

המשיבים

התובעים 1 ו-2                                                                                                                            

דורון טוראל

רח' פרופ' נחום 10 ראשון לציון

טל' 0507-425474

המשיב

נתבע 3   

בקשה דחופה לעיכוב הליכים מחשש למחטף, בעקבות החלטות כב' השופט בישיבה מיום 8.7.2010

בקשה דחופה מכב' נשיאת בית המשפטת השופטת גרסטל לקבלת החלטה בעניין השהיית כב' השופט שאול מנהיים מניהול התיק 

בהמשך לניסיונותיו הנואשים של המבקש בכל דרך לדחות את הדיון שנקבע ליום 8.7.2010 עקב מצב בריאותו ובהסתמך על בקשותיו של רופאיו והמסמכים שהומצאו לבית המשפט הנכבד, כב' השופט לא דחה את הדיון למרות שהמבקש לא התייצב לדיון בהמשך להודעתו לבית המשפט שלא יוכל לקיים את חקירת התובע במצבו ומהסיבות הרפואיות שהובאו לפניו בהרחבה יתרה. במהלך הדיון נתן כב' השופט מספר החלטות שנודף מהם ריח של מחטף כנגד המבקש, בהמשך לרצף האירועים הבלתי מתקבלים על הדעת בהתנהגותו של כב' השופט כלפיי המבקש, אשר הועלו הן בהודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות לבית המשפט העליון והן, בפני כב' נשיאת בית המשפט הנכבד השופטת גרסטל.

1. המבקש חזר ופנה לבית המשפט הנכבד בבקשה לדחות את הדיון שנקבע ליום 8.7.2010 מהסיבות שפורטו בבקשתו.
2. המבקש שהיה רתוק למיטתו כמעט כבשגרה, לא הגיע לדיון לאחר ששלח את הודעתו לבית המשפט.
3. כב' השופט דחה את בקשותיו של המבקש בטענות לא מבוססות ומוטעות.

הישיבה וההחלטה ההזויה מיום 8.7.2010

1. הישיבה ביום 8.7.2010, הוקלטה ופרוטוקול הישיבה טרם הומצא למבקש.
2. כל הפרטים המצוינים הועברו לידיעתו של המבקש מנתבע 3 שנכח בישיבה.
3. ביום 24.6.2010 וביום 1.7.2010, קבע כב' השופט שביום 8.7.2010 יסיים המבקש את חקירתו של התובע.

לדוגמא מפרוטוקול הדיון מיום 24.6.2010 עמ' 434

כב' השופט:      טוב, תודה. אני רק מחזיר את הטופס האחרון שאדוני שאל עליו.

                       אנחנו נסיים בזה את ישיבת היום. אני חוזר ומזכיר שבישיבה הבאה הקבועה ליום ה' הקרוב, בעוד שבוע מהיום אנחנו נסיים את חקירתו הנגדית של מר רובנר, ואני מודיע את זה היום על מנת שמר גולדנברג יערך לכך בשבוע הקרוב, שהחקירה תהיה כזו שהוא יספיק לשאול כל מה שצריך באמת לשאול בדיון הבא. תודה רבה.

1. כב' השופט ציין בהחלטתו ביום 1.7.2010 שעדותם של עדי ההגנה יישמעו לאחר הפגרה במועדים שטרם נקבעו.

1. בישיבה ביום 8.7.2010 פנה ב"כ התובעים לכב' השופט וביקש לקבל פס"ד בתיק.

6. החלטות כב' השופט מיום 8.7.2010: 

24.1 – הסתיים תהליך העדת העדים.

24.2 – השלמת חקירתו של התובע לא תתקיים.

24.3 – לא יושמעו עדי ההגנה.

24.4 – ב"כ התובעים יגישו את סיכומיהם עד ליום 18.7.2010 !

24.5 – המבקש יגיש את סיכומיו עד ליום 26.7.2010 ! 

1. החלטת השופט על תתי סעיפיה מעידה, על ניסיון בוטה להכשיל את המבקש שאינו מיוצג בל כורחו בהליך המשפטי, שעל פניו נראה מנוהל ומנווט על בסיס הדורש בחינה וחקר מעבר לקביעות משפטיות מקובלות.

1. ב"כ התובעים הודיע לפרוטוקול שככל הנראה תימחק התביעה כנגד הנתבע 3. 

1. במשך להחלטתו של כב' השופט יש לזכור, התביעה הקנטרנית שהוגשה כנגד המבקש עולה על 11 מיליון ₪. 

1. לו בחר כב' השופט להטיל סנקציה כלפיי המבקש  על העובדה שלא התייצב לדיון למרות המצב הבריאותי המתואר בהרחבה והאישורים הרפואיים שהיו מונחים לפניו, יכול היה לאמץ סנקציות אחרות.

1. העובדה שמסכת עדי ההגנה טרם נשמעה ונקבעה להישמע רק אחרי הפגרה, מעידה שכב' השופט "חיפש" אמתלה להעמיד את המבקש בפני מצב בלתי אפשרי, למנוע ממנו את זכויותיו המשפטיות ולחזור ולהצביע על משוא הפנים כלפיי המבקש.

1. החלטת כב' השופט מעידה בפעם המי יודע כמה, עד כמה התנהלות התיק מוכתמת מתוכננת ופסולה ומעידה כי דעתו של כב' השופט נעולה בבריח כבד.

13. לא ניתן להתעלם כעולה מהרצף הכרונולוגי של האירועים המתועדים, שכב' השופט הוביל את  ההליך, למטרה אותה הכתיב וסימן לעצמו עם קבלת התיק לידיו, מסיבותיו, כפי שעולה מרצף האירועים  העובדתיים המועלים ע"י  המבקש בחומרים  המצויים בפני  בית המשפט הנכבד, סיום ההליך לפני הפגרה, חסימת המבקש מלהעיד את עדיו ורמיסת המבקש.

1. המבקש לא יתפלא להיווכח שסיכומיהם של ב"כ התובעים כבר מוכנים. בצעד מדהים ומתוכנן היטב מבחינתם של התובעים, התובעים ויתרו להעיד את המבקש ואת נתבע 3 לאחר שהטיחו בהם האשמות קשות ביותר בדבר מעשייה הונאה ומרמה, בכתב התביעה האסטרונומי שהגישו נגדם, ע"ס העולה על 11 מיליון ₪.

15. המבקש לא ישתומם אם יימצא שפס"ד ערוך ומוכן.

16. המבקש אינו מסתיר את העובדה שהנו מצוי בסערת חושים ורגשות, כאשר מצבו הכללי ירוד וחסר אנרגיות. השתלשלות כל האירועים שעברו עד עתה על המבקש, מצידו של כב' השופט שהובאו לידיעת כב' הנשיאה, מעלה תהיות שונות, לגביי הסיבות המניעות את כב' השופט להתנהג כפי שהוא נוהג. מעבר ליצר הנקמה של כב' השופט, המשפיע על התנהגותו לאחר הגשת הערעור לבית המשפט העליון, נשאלת השאלה, מה היו המניעים הראשונים של כב' השופט לנהוג במבקש כפי שנהג במקרים הרבים המצוינים בערעור עצמו ?

17. במטרה לנסות ולאתר חומרים שיצדיקו את תביעתם ההזויה, בתקופה האחרונה פנו התובעים לבית המשפט של הפירוק, בבקשה לעיין במסמכי החברה המצויים אצל מפרק החברה מזה למעלה מ -10 שנים ובימים האחרונים סרקו את החומרים, בניסיונם "לתת תוכן" לתביעתם הקנטרנית. לאור בקשתם, ברור שגם ניסיונם זה לא העלה חרס בידם. 

סיכום

1. כב' השופט אינו מסוגל לשפוט את המבקש משפט צדק וההליך אינו הליך הוגן, נהפכו,

       כב' השופט מתנהג שוב ושוב במשוא פנים כלפיי המבקש.

1. כב' השופט אשר דעתו נעולה כלפיי המבקש בצורה חמורה, אינו מסוגל לדון באובייקטיביות וניטראליות בבקשות המוגשות על ידי המבקש לרבות המעוגנות במסמכים רפואיים.
2. כב' השופט רומס שוב ושוב את כל  זכויותיו  של  המבקש  ומפליא בקיצוניות המאפיינת את התנהגותו, סגנון דיבורו והחלטותיו כלפיי המבקש בכל עת מחדש.

1. השתלשלות האירועים הצפופים בניהול ההליך הבלתי מתקבל על הדעת מצידו של כב' השופט כלפיי המבקש, חייבת להיפסק ולהיבדק. המבקש משלם מחיר בריאותי כבד ביותר לנוכח ההשפלות החוזרות ונשנות כלפיו מצידו של כב' השופט מבלי להתייחס להיבטים אחרים.

1. כב' השופט ממרום עמדתו והעוצמה המוענקת בידיו, דוחק את המבקש לחוסר יכולת להתמודד, בשילוב  שנוצר עם סבלו  הפיסי והנפשי ולתחושת  ההתעללות  המתמשכת כנגדו.

1. בהחלטתו מיום 8.7.2010 כב' השופט קיבע ונתן תוקף של ממש לכל טענותיו של המבקש כלפיו כפי שנטענו ע"י המבקש בפני כב' נשיאת בית משפט נכבד זה.

הבקשות מכב' נשיאת בית המשפט השופטת גרסטל

1. במצב המתואר שההליך מצביע על מחטף משפטי של ממש כלפיי המבקש, המבקש חוזר ומבקש מבית המשפט הנכבד לעכב את ההליכים ללא דיחוי.

1. הנזקים המוחשיים העלולים להיגרם למבקש ברורים ולמרות היותו לא מיוצג וחסר יכולת להישען על אסמכתאות משפטיות התומכות בבקשותיו, הבקשה לעיכוב ההליכים בשלב זה נדרשת, הכרחית ומהותית ביותר.

3. בית המשפט הנכבד, מתבקש להיענות לבקשת המבקש במקביל לעיכוב ההליכים ובחינת ההתנהלות בתיק בצורה מעמיקה השלכותיה, מניעיה והיבטים אחרים הנובעים מתוצאותיה להשהות את המשך ההליך בפני כב' השופט מנהיים.

4. בהמשך לראיות המובאות בפני בית המשפט הנכבד המצדיקות את העברת כב' השופט מניהול ההליך תתבקש כב' הנשיאה לבטל את החלטתו האחרונה של כב' השופט מיום 8.7.2010 ולקבוע לאור השתלשלות האירועים החמורים, החלטות הנוגעות לשמיעת התיק בפני כב' שופט לרבות לגביי החלטות ביניים שניתנו אשר נתנו והטעו את ההליך לכיוון הנבחר של כב' השופט, המתוארות בהרחבה בבקשותיו של המבקש.

5. המבקש מבקש הזדמנות מכב' הנשיאה הנכבדה, להשמיע את טיעוניו בפניה.

6. כב' הנשיאה מתבקשת לתת כל סעד אחר שיימצא לנכון על ידה, על מנת להגן על המבקש מתוצאות ההליך הלא הוגן והנקמני המתנהל כנגדו.

מין הדין ומן הצדק להיעתר לבקשות.

          __________                                                                                                        __________

             תאריך                                                                                                           בשם המבקשים

                                                                                                                                  גולדנברג פסי

.

28.6.2010

עבור

נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז

כב' השופטת הילה גרסטל

כב' הנשיאה השופטת הילה גרסטל,

הנדון : בהמשך לפנייתי לעזרה בהולה מכבודך,

רמיסת זכויותיי, השפלתי והתנהגות פוגענית  של כב' השופט

כלפיי במהלך הדיון ביום 24.6.2010

בקשה דחופה להשהיית המשך ההליך בפני כב' השופט

ודחיית דיונים מסיבות רפואיות

 

בקשה זו המופנית לכבודך מבוססת על אירועים שקרו אחרי הגשת "הודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות" במהלך דיון שהתקיים בפני כב' השופט שאול מנהיים בת.א ת.א. 10870-12-08 ביום 24.6.2010, בבקשה שכבודך תורה להפסיק, בתוקף תפקידה הרם כנשיאת בית המשפט הנכבד, את המשך ניהול התיק בפני כב' השופט, עד שכל הראיות התומכות את בקשתי, תוצגנה בפני כבודך במלואן ולדחות את הדיונים הקרובים מהסיבות המצוינות בבקשה זו.

1. בראשית פנייתי, ברצוני להודות לכבודך, שנאותת להתייחס לפנייתי ביום 24.6.2010, כאזרח אשר אינו מיוצג המרגיש נרמס, מופלה ונפגע במסכת של אירועים ע"י כב' השופט.

2. לאחר קבלת תשובת כבודך, הדיון באולם בית המשפט הנכבד התקיים בניהולו של כב' השופט.

3. בפתח הדיון שהוקלט, עדכן כב' השופט את הנוכחים בבקשה שהוגשה על ידיי לדחיית הדיון, וציין את הסיבות שהניעו אותו להחליט לדחות את הבקשה.

4. כב' השופט הודיע לנוכחים שעקב מחויבות לא צפויה, בעקבות מקרה מצער שקרה לאחת השופטות, הדיון יוכל להתקיים רק החל משעה 10:30. כב' השופט הציג עמדה לפיה הוא מפקפק בנכונות בקשתי לגביי מועד הבדיקה (יום הדיון) ודחיפותה. כב' השופט הורה שאסע להביא אישור מהמוסד הרפואי בו הייתי אמור לקבל טיפול בבוקר הדיון, המעיד שזומנתי אומנם ליום הדיון, זימון דחוף.

5. לצערי הרב מאחר והדיון מוקלט אינו בידיי לא אוכל להציג בפני כבודך את תמליל הדיון, תמליל צפוי להיות מוכן רק בעוד כעשרה ימים עד שבועיים ימים.

6. כב' השופט כמובן, התעלם לחלוטין מהעובדה שבגין מחלתי הקבועה אשר מאופיינת בחוסר יציבות כפי העולה מהמסמכים הרפואיים שלפני בית המשפט, הוציא רופא מחליף לרופאת המחוז, רופאת המשפחה המרכזת את הטיפול בכל בעיותיי, המצויה בהתמודדות משפחתית כואבת, אישור מחלה ל – 9 ימים, אישור שתקפותו נדחתה על ידו. 

7. כב' השופט בהחלטתו הראשונה בה דחה את בקשתי לדחיית הדיון, התייחס למצב בריאותי הקיים בגינו הפכתי בל כורחי לנכה מוגבל, בלשון ציורית רפואית וכמומחה בתחום ההמטולוגי "לדבר שמה בכך", בניגוד לעובדות הרפואיות ודעתו המלומדת רבת הניסיון של הפרופ' המטפל בי בתוקף תפקידו כמנהל המחלקה, ולרופא מומחה שמונה לבדוק אותי מטעם המוסד לביטוח לאומי לפני הכרזתי כנכה.

8. מצב בריאותי הקבוע והעדכני מצוי בחומר המצוי בפני בית המשפט שנכתב ע"י הפרופ' המטפל בי:

             הבעיות הרפואיות המשפיעות על מצב בריאותי מוגדרות בין השאר כגורמות: – "הפרעות  נוירולוגיות מסוגים שונים,  כולל הפרעות בריכוז               ובחשיבה, עייפות, תשישות והפרעות מוטוריות שונות".

             בתעודות הרפואיות שנכתבו ע"י הפרופ' המטפל בי מצוין בין השאר מצבי:

             "המחלה אינה מאוזנת עדיין ובעטיה סובל מעייפות רבה, תשישות המגבילה אותו מביצוע פעולות יומיות כולל עבודה, נאלץ לשכב                במהלך היום אחרי פעילות קלה ביותר,  סובל מירידה ברמות הקשב והריכוז…." 

   התייחסויות נוספות למצבי, ניתן למצוא בחוות הדעת המקצועית של הרופא מטעם הביטוח הלאומי אשר קבע את נכותי ועובדת השיקום.          

9. כאמור רק בגלל חששותיי מתגובה בלתי צפויה מצד כב' השופט, הגעתי לדיון בתקווה שהדיון יידחה לנוכח הנסיבות. 

המצאת האישור לבקשת כב' השופט והעלבון המתמשך

10. למרות העומס הרב עבורי במצבי הגופני והמנטאלי הקיים, נעניתי לדרישת כב' השופט להמציא את האישור ונסעתי למוסד הרפואי אליו זומנתי, לשם המצאת האישור המבוקש. 

11. כפי שנקבע בסמוך לשעה 10:30, מותש, עייף ופגוע לאחר למעלה משעה מתישה, המצאתי לכב' השופט את המסמך המעיד שאומנם זומנתי לקבל טיפול דחוף, ביום 24.6.2010 בעקבות הפנייה של פרופ' מכובד מנהל מחלקה בבית חולים מרכזי בישראל המטפל בי, החל מאז שהתפרצו אצלי, מחלותיי הארורות.

מצ"ב בחיסיון עם האישורים הרפואיים הנוספים. 

מצ"ב מסומן א' 

12. כב' השופט בצעד שאיני יכול שלא לכנותו אלא, השפלה ושבירת רוחי, לעיניי קהל הנוכחים: התובעים, ביתם, עוזרם האישי, עורכי הדין של התובעים, העוזרת האישית של כב' השופט, המקליטה ונתבע 3, ניתח בצורה לעגנית את האישור שהומצא לו על ידיי, תוך שהוא מפגין לכאורה ידע רפואי מעמיק "בתהליך רפואי", כשהוא מסביר לפרוטוקול שהטיפול אותו קבע פרופ' מכובד המוביל בתחומו בארץ כטיפול דחוף, אינו דחוף, תוך כדי שהוא מציין שלאחר המצאת האישור, עדיין חסרים לו נתונים ואינו מוצא מקום לדחות את הדיון. דעתו של כב' השופט הייתה נעולה קודם להמצאת המסמך המבהיר, התעלמותו מחופשת המחלה שקיבלתי לאור מצבי הרפואי שאינו קשור כלל בבדיקה אותה הייתי אמור לעבור בבוקר הדיון ורצף האירועים העידו, שכב' השופט חיפש דרך להביע בפני "קהל מעריציו" פעם נוספת, את כושר הרטוריקה שלו ואת יכולתו לחבוט בי, להציג אותי כבלתי אמין לגביי מצב בריאותי ולשים אותי לקלס בעיניי כל תוך כדי רמיסת עקרונות "המשפט ההוגן" על כל הגדרותיו. 

13. טון הדיבור שהדברים נאמרו ולא בפעם הראשונה של כב' השופט כלפיי היה, מתנשא, תוקפני ביותר בעל גוון חיתוך מעליב, בלתי סבלני וחסר כל כבוד ונינוחות.

אין בי ספק שלאחר האזנה לקלטת מישיבת ההוכחות הראשונה והאחרונה, כבודך תבין שבדבריי אין דברי גוזמה, נהפכו, מילותיי נבחרו בקפידה, שמא עלולות הן לפגוע שלא בצדק בכב' השופט.    

14. במצב שהתהווה לא אוכל לשוב ולהציג בפני כב' השופט מידע אישי, רפואי כלשהו בחיסיון, שמא ישמש זה ככלי כנגדי, כלי באמצעותו מצבי הבריאותי יהפוך לנחלת הכלל כלי שישמש לנגח אותי, זאת מעבר לחוסר יכולתי לתפקד כמי שאינו מיוצג מכפייה בניהול ההליך מולו ומוגבל לעשות כן בגלל מצבי הבריאותי הפיסי והמנטאלי.

15. תחושתי שהמאמץ העצום שעשיתי לנסוע למוסד הרפואי נעשה לריק מאחר ודעתו של כב' השופט הייתה נעולה מלכתחילה, התממשה באחת. הטיפול שהייתי אמור לקבל נדחה, מבלי קשר לעובדה שבמצבי הכללי לא יכולתי לקיים את הדיון כהליך הוגן, במהלכו נכפה עליי לחקור את עד התובע בתביעת ענק שהושתה עליי. 

16. התנהגותו של כב' השופט כרצף התנהגותי כלפיי, המתואר בהרחבה בהודעת הערעור על החלטה בטענת פסלות, שהוגש לבית המשפט העליון, פגעה בכבודי, רמסה את זכותי לשמור על החיסיון הרפואי עליו אני מקפיד לשמור והצליחה לגרום לי לאבד את שרידי כושר החשיבה, כושר הריכוז ויכולתי התפקודית באופן שקשה לתארו במילים. 

17. ברור שלא יכולתי כלל להשיב לכב' השופט או להתנצח איתו, כאשר נטל על עצמו תפקיד של "מומחה רפואי" ולא בפעם הראשונה, האווירה הייתה הזויה כב' השופט רמס את כבודי, העליב אותי והציג אותי בצורה פוגענית כאשר לצידי אין איש שיכול להגן עליי מפני התקפתו. לצערי קיבלתי פעם נוספת הוכחה ניצחת עד כמה כב' השופט אינו יכול לשפוט אותי בניטראליות וללא משוא פנים. 

18. בהתנהגותו של כב' השופט לא רק שלא נשמר דימויה של המערכת השיפוטית כמצופה, אלא, דימויה נפגע וחבל ולא רק בעיניי. תגובות ההזדהות של התובעים וקבוצתם "להסבריו הרפואיים המפולפלים" ברורים וככל הנראה העניקו לכב' השופט תחושת חוזק וגאווה כפי שקרה גם בישיבת ההוכחות הראשונה, אולם בטוחני, שלא תרמו לחיזוק דימוי המערכת המשפטית, בתוכם פנימה, אלא אם כן, יש דברים הנעלמים מעיניי. 

19. גם אם כב' השופט חשב שהאישור הרפואי אינו עונה לציפיותיו, היה יכול להסתפק בהודעה קצרה ועניינית שהאישור אינו מספק אותו ותו לא. בשביל מה היה נחוץ היה כל ההסבר התיאטרלי המיותר ? האם במצב שכזה אפשר בכלל לנהל הליך הוגן ? 

20. ייתכן ששגיתי כאשר לא הודעתי שלא אוכל להמשיך לקיים את הדיון באותו מועד. הגעתי למצב של כמעט אפיסת כוחות מנטאליים ותפקודי הפך להיות כרובוט המתפקד על טיפות האנרגיה האחרונות שלו כמי שחושש מהתפרצויותיו של כב' השופט כלפיו לעיתים תכופות. 

המשך רמיסת זכויותיי ע"י כב' השופט במהלך הדיון ביום 24.6.2010 

21. במהלך הדיון בו חקרתי את התובע, המשיך כב' השופט את דרכו בעלבונות חוזרים ונשנים כלפיי, רמס את יכולתי לנהל הליך הוגן ללא משוא פנים, היה חסר סבלנות בצורה מופגנת כלפיי, חסם אותי בניסיוני להגיע לחקר האמת, הרים עליי את קולו לא פעם במצב בו הייתי כתוש לחלוטין חסר חיוניות, הפגין חוסר אורך-רוח, הפגין כלפיי חוסר סבלנות ואדיבות ולא נהג כלפיי במתינות תוך כדי פגיעה חמורה בחקירה אותה ניסיתי לנהל למרות כל המגבלות המצוינות. 

22. לאור מצבי הגופני והמנטאלי, הדיון הגיע לסיומו למעלה משעתיים לפני הזמן שהוקצב לו, מבלי שיכולתי למצות את חקירת התובע שתוכננה לדיון זה.

23. כל הדברים המצוינים, מצויים בהקלטת השיחה שהוקלטה שטרם הוכנה לתמליל ולכן אינני יכול להציגם בפניי כבודך בשלב זה כתמליל. האזנה לשיחה תגלה עד כמה דבריי מקבלים משנה תוקף בגוון קולו של כב' השופט ובתוכן הדברים לגופם. בהקלטת הדיון, נשמעת בבירור התייחסותו של כב' השופט לפחות פעם אחת לגביי נושא הזמנת העדים בניגוד גמור לרושם שיצר בהחלטתו בעניין מיום 12.5.2010, שכביכול תישקל הזמנת העדים שביקשתי לזמן לאחר שמיעת עדי ההגנה. בחקירת עד התביעה שזכה למטריית הגנה במהלך חקירתו מכב' השופט לכל אורכה, בנושאים מהותיים חשבונאיים הקשורים במישרין לרואי החשבון של החברה, הערתי בדרך טבעית שרו"ח יעידו בהקשר לנושאים החשובים במחלוקת, אותם מנסה התובע להסתיר, כב' השופט בזלזול אופייני, לא התאפק פנה לעוזרתו וציין "אני לא חושב שנביא אותם אבל לא חשוב". כאמור דעתו של כב' השופט נעולה בכל הנושאים ללא יוצא מהכלל, החץ נעוץ זה מכבר, המעגלים משורטטים מסביבו, שוב ושוב.  

24. התבטאותו של כב' השופט "אני לא חושב שנביא אותם אבל לא חשוב" אשר נקלטה היטב בתמליל, נאמרה באינטונציה המאומצת כאשר מבטא אדם בזלזול כלפיי נושא, "מה זה כבר משנה".

25. חמורה שבעתיים התבטאותו המצוינת של כב' השופט לגביי סוגיית זימון העדים "אני לא חושב שנביא אותם אבל לא חשוב", לאור העובדה, שהחלטת כב' השופט מיום 12.5.201, שמטרתה הייתה אך ורק לרצות אותי באותה נקודת זמן ולהימנע מפולמוס בעניין, שימשה מצע להחלטתו של כב' שופט בית המשפט העליון א' גרוניס בתיק רע"א 4064/10 סעיפים 1 ו-2, כאשר כב' השופט א' גרוניס מציין בהחלטתו "יש לזכור, כי בית המשפט לא סגר את הדלת בפני העדה של עדים נוספים מטעם המבקשים. בהחלטה מיום 12.5.2010 נאמר, כי לאחר שמיעתם של חמישה עדים (המבקש והארבעה שיזומנו) יישקל זימונם של עדים נוספים, דרך זו הינה ראויה ונכונה"

26. התבטאותו של כב' השופט לאחר החלטת כב' השופט א' גרוניס, מקבלת משנה תוקף שדעתו של כב' השופט נעולה זה מכבר גם בסוגיית הזמנת העדים, לה השפעות מהותיות על ניהול משפט הוגן, ללא משוא פנים ונטול מדעות קדומות. 

27. מאחר ופרוטוקול הדיון טרם הוכן ואינו מונח בפני כבודך, נמנעת ממני האפשרות להפנות את כבודך לדוגמאות נוספות מהתבטאויותיו החמורות של כב' השופט במהלך הישיבה האחרונה. התמונה הכוללת העולה מהישיבה האחרונה עגומה, כב' השופט אינו כובש את יצרו הנקמני כלפיי, משוא הפנים כלפיי זועק וצדק לא נעשה. 

28. בטוחני שלא קל לכבודך לקבל את דבריי כפי שהם, ברם, אינני מבטא תחושות ומחשבות, דבריי מבוססים על עובדות מתועדות שהלוואי ולא היו שכאלה. משוכנע אני שכבודך לא הייתה מאפשרת לצדדים המופיעים מולה להתבטא ולהתנהג כפי שכב' השופט עושה מולי ברצף.

29. כתוצאה ישירה לרצף האירועים, במהלך סוף השבוע האחרון ואתמול סבלתי מתסמינים בריאותיים קשים אף מעבר לאלו שמנת חלקי מאז לקיתי במחלותיי הארורות. לא יכולתי שלא לשוב ולחוות את הסיטואציה אליה נקלעתי, התנהגות לא מפוענחת מצידו עם כב' השופט כלפיי, תוך כדי רמיסה של ממש בזכויותיי הבסיסיות ביותר לנהל הליך הוגן והפיכתי לכלי חבטות ועלבונות. 

30. משפחתי החובקת, סעדה אותי בשעות הקשות ועזרה לי בהכנת מכתבי זה לכבודך. 

31. מצבי הכלכלי והעובדה שעורכי דיני נטשו אותי בעקבות החלטות בתיק הקשורות במצבי הבריאותי, אינם מאפשרים לי לשכור את שירותיהם של עורכי דין חלופיים בתיק בו כמות החומר והמידע עצומים. אין בי ספק שכב' השופט לא היה מתנהג כלפיי בצורה כה משפילה וקשה לו הייתי מיוצג.

32. ישיבת ההוכחות הנוספת נקבעה ליום 1.7.2010.

33. היכולת האישית שלי להמשיך ולהיאבק למול מי שחרץ כבר את דיני ודעתו נעולה כלפיי וגורם להשפלתי, מתמוססת ומביאה אותי לקבלת החלטות בלתי הפיכות.

34. הייתי אדם חזק, אדם שידע לעמוד על עקרונותיו, אדם ששירת את מולדתו משך שנים ארוכות במישורים שונים, אשר חונך במשפחה ציונית ייחודית והעביר את מורשתה לדור הבא בגאווה. עתה אני מוצא בעצמי אדם מפורר וחלש המתקשה להתמודד במכלול הבעיות שלפתחו, מאוכזב ופגוע.

35. הישיבה האחרונה ומסכת האירועים המתוארים, הבהירה לי וחידדה שדרך הנקמנות של כב' השופט כלפיי, מנחה את התנהלותו. עשרות שנים התמחיתי בהבנת התנהגותם של אנשים בוגרים החל מהיותם ילדים, פיתחתי שיטות הוראה שונות לילדים, לפיתוח כישורי חשיבה ויצירתיות המבוססות על דיכוי התנהגויות אלימות ומתלהמות בעתידם, שיטות שלאורם מיליוני תלמידים עברו הכשרה ולימוד בלמעלה מ – 42 מדינות בעולם. שיטות הלמידה שלי זכו להוקרה מרובה ואני חתן "פרס ראש הממשלה בתחום החינוך".

36. קיוויתי בכל מאודי שלמרות הגשת הפסלות על ידיי כנגדו, כב' השופט מעצם מעמדו ומחויבויותיו יצליח להתעלות מעל תחושת הנקם הטבעית המקננת בו כלפיי ויעשה את המרב לנהוג כלפיי בראש ובראשונה כאדם.

37. מלחמת ההישרדות הבלתי פוסקת שלי במצבי הבריאותי ומצבי הכלכלי שנהרס, גוזלת ממני משאבים מנטאליים קשים ביותר, ניסיונותיי הכנים כפי שעולה מההתנהלות בתיק, לסיים את שמיעת התיק כאינטרס מובהק שלי ומנגד התנהלות כב' השופט למולי דוחפת אותי לתהום פעורה.

38. משלל הסיבות המצוינות ב"הודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות", שהגשתי כנגד כב' השופט, הטענה השלישית שלי תחת הכותרת "התנהגות מפלה, אי שיווניות ובלתי ראויה באולם הדיונים במהלך ההפסקות כלפיי", מעידה כנדבך נוסף להשגותיי, עד כמה התנהגותו של כב' השופט אינה מקרית, אינה פרי של פליטת פה חד פעמית ושזורה גם בניסיונו הלא ברור של כב' השופט לנהוג כלפיי בחוסר שוויוניות, בהפגנת חוסר אורך, מתינות אדיבות וסובלנות כלפיי ובניסיונותיו למצוא חן בעיניי אחרים.

מצ"ב 4 עמ' בלבד מתצהירי מהודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות – הטענה השלישית.

מצ"ב מסומן ב' 

1. כב' השופט קבע בהחלטה בסוף הדיון ביום 24.6.2010 שלא מוצה לנוכח הנסיבות המתוארות, שלא יתאפשר לי לחקור את עד התביעה מעבר לישיבה שנקבעה ליום 1.7.2010. במהלך הימים שנותרו, לאור החמרה במצבי הקבוע בגינה הומצאה לי תעודת מחלה, הטיפולים והאירועים לא אוכל להכין את עצמי לדיון כה מורכב ומסובך, מעבר לעובדה שלא אוכל לעמוד בפני כב' השופט אשר רק לפני ימים שב והשפיל אותי פגע בכבודי , מנע ממני ניהול חקירה הוגנת של התובע כמתואר בבקשה זו.

1. אין בי ספק, שלאחר שכבודך תאזין להקלטת הדיונים מסקנתה תהיה להיענות לבקשתי. התבטאויותיו של כב' השופט במהלך הדיונים ובדיון האחרון, החלטותיו והתנהגויותיו המתוארות גם ב"הודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות" פוגעות באמון הציבור ברשות השופטת וברמה האישית שלי ורומסות את כל זכויותיי שוב ושוב. 

1. אינני בטוח שמילותיי יכולות לבטא בצורה מספקת את עוצמת הזעזוע, הכאב וחוסר האונים בסיטואציה בה אני מצוי. גם לאחר שאני מקיץ משינה קצרה המתאפשרת לי באמצעות תרופות, אני "צובט" את עצמי כלא מאמין שזוהי מנת חלקי מכב' השופט.

1. כל שאני מבקש משפט הוגן נטול ממשוא פנים.

1. ביומיים שחלפו מצבי הבריאותי והמנטאלי התדרדר.

בקשה לדחיית הדיון הקבוע ליום 1.7.2010

1. מצבי המתואר בתעודות הרפואיות, לא יציב ובלתי צפוי.

1. אינני יכול במצב שנוצר לשוב ולהציג בפני כב' השופט אישורים רפואיים כפי שציינתי בסעיף 14. העלבון שספגתי והפגיעה בכבודי, הקשור למצבי הרפואי בהחלטותיו האחרונות של כב' השופט צורב ועמוק.

1. מצ"ב שני זימונים רפואיים לטיפולים, בחיסיון, לתאריכים : 30.6.2010, וליום 1.7.2010.

1. לא אוכל להשתתף בדיון שנקבע ליום 1.7.2010. 

הבקשות

1. להורות בתוקף תפקידך הרם כנשיאת בית המשפט הנכבד, על הפסקת המשך ניהול התיק בפני כב' השופט, עד שכל הראיות התומכות (פרוטוקול הדיון והתקליטור) את טענותיי הקשות שלהם ערך עליון לעשיית צדק ומשפט הוגן, יועברו לעיון לכבודך, בקשר לאירועים שהתרחשו אחרי הגשת "הודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות" בדיון ביום 24.6.2010.

1. לחילופין לאור מצב בריאותי הבלתי היציב הקבוע וההשפעות המחמירות עליו כתוצאה מהאירועים המתוארים והזימונים הרפואיים המצ"ב ושאר הטיפולים התכופים שאני עובר לרבות מדי יום, להורות על דחיית הדיונים לתקופה של מספר שבועות.

בכבוד רב

גולדנברג פסי

.

רובנר דוד העריך את חברת מולטימדיה קיד שייסד גולדנברג פסי לפני כניסתו לשותפות בחברה, בנסיבות המתוארות בתצהיר עדות ראשית של גולדנברג, המצורף בבלוג, ב – 6-8 מיליון דולר, הערכה שהייתה מונחת לפני השופט בדימוס שאול מנהיים, כמו גם תצהיר עדות ראשית של גולדנברג בו מתוארות הנסיבות שרובנר ושותפיו גרמו להתרסקותה של החברה כמו גם חברות נוספות באותם זמנים, בהמשך לחקירת נסד"ק שהתנהלה נגדם!

חברת ערעז ארז מומחית בתחום הערכת חברות, ערכה הערכת שווי לחברתו של גולדנברג פסי מולטימדיה קיד, לפני כניסתו של רובנר וחבריו לחברה וקבעה שערכה בין 19.1-20.1 מיליון דולר!

 

בשיאה החברה שנסחרה בנסד"ק,  אותה ייסד גולדנברג פסי הייתה שווה למעלה מ – 270 מיליון דולר לפני שרובנר ושותפיו האמריקאים אתם הסתכסך, גרמו לריסוקה כמתואר בתצהיר עדות ראשי של גולדנברג פסי המצורף לבלוג זה.

 

 .

מתוך תצהיר עדות ראשית שהגיש גולדנברג פסי לבית המשפט, מצורף במלואו בבלוג.

 מקרא: התובע 2 – דוד רובנר.

            ממ"ק – מולטימדיה קיד החברה שייסד פסי גולדנברג.

            חב' ג'נקון – החברה הנסחרת בארה"ב אתה בוצעה החלפת המניות עם ממ"ק ובכך התאפשר

                               לממ"ק להפוך לחברה ציבורית.

             עמותה – עזר מציון.

             אני – גולדנברג פסי.

התובע 2 ושותפיו לא שקטו על שמריהם ופעלו ללא לאות למצוא שלד בורסאי אחר על מנת להוציא את רעיון המיזוג במהופך אל הפועל על מנת לגרוף כספים קלים. תחת כסות של מהלך איתור השלד הבורסאי, הביאו התובעים ושותפיהם לחתימת הסכם (מיום 25.8.99) עם חברה בשם Allied International Inc., יחד עם תשעה גופים נוספים, לפיו התחייבה ממ"ק להעניק לאותם גופים אופציות בחברה, אשר יהפכו למניות בחברה הציבורית עם ביצוע המיזוג.

הנימוק הפורמאלי להקצאת המניות היה "דמי תיווך" בין ממ"ק לבין השלד הבורסאי עימו התמזגה החברה.

בין גופים אלה ניתן למנות את חברת Allied שהזכרנו לעיל, שותפות עלומה מקולוראדו, את ארווין קטסוף (חרדי המתגורר בארה"ב, אליו עוד נתייחס בהמשך), דדי גראוכר (מקורבו של התובע 2), גופים חרדיים כמו עזר מציון ואגודה בשם אחוה, צדקה וחסד ואנשים וחברות נוספים. למיטב הבנתי, כל הגופים הללו קשורים בצורה כזו או אחרת לרובנר, בודנר והברפלד או למי מהם, והקצאת המניות נועדה להטיב עם מקורביהם או להוות מקור לקבלת רווחים כספיים גדולים, בעקיפין וכפי שהסתבר מאוחר יותר להלבנת כספים.

למותר לציין, כי אני לא עסקתי כלל בסוגיה זו, אשר נוהלה כולה על ידי התובע 2, בודנר, הברפלד ובאי כוחם.

146. נציין, כי מלבד המעורבות בניהול החברה, היה מעורב התובע 2 בהענקת הטבות הנאה משמעותיות למקורבים. כך, הוא גרם לכך שביתו הועסקה בחברה, בלי שניתן לכך אישור כנדרש על פי הסכם הקצאת המניות וזאת מיד לאחר תחילת חקירת נאסד"ק. כמו כן הוא כפה על החברה להעסיק מקורבים נוספים בתפקידים שונים, כולל בארה"ב, וכן למסור, חינם אין כסף, מערכות למידה למקורבים ולבני משפחתו מדרגה ראשונה. כמו כן, הוא כפה על החברה הוצאות שונות עבור מקורביו. כך, למשל, בתקופה מסוימת שימשו חדרים במשרדי החברה את עמותת עזר מציון, עמותה שגם זכתה לקבל מניות בחברה הציבורית בצורה תמוהה למדי, לרבות העמסת הוצאות שונות עבור תשלום שכירות, צרכי מחשב, ריהוט, מיסים, הכנת אתר אינטראקטיבי לידיד משפחתו של התובעים 2 ללא תמורה, הכנת מצגת לחמתו של תובע 2 שהיא אימה של תובעת 1, ללא תמורה וכו'.

כפי שעולה מפרסומים בעיתונות ומביקור שערכתי במשרדי השותפים האמריקאיים כתובת עמותת עזר מציון היא במשרדי השותפים האמריקאיים בניו-יורק או בביתו של מי מהם.

סך כל העלויות לחברה בגין העסקת מקורביו של התובע 2 ובגין הוצאות שהוציאה החברה עבור מקורביו עמד על למעלה מ- 300,000 דולר.

305. במסגרת ההוצאות הבלתי נחוצות לפעילותה של חברה הורה תובע 2 לאפשר לעמותה עזר מציון לפעול מתוך משרדיה של החברה. לאור דרישתו הוקצה מקום ייעודי לשם כך ונרכש ציוד רב למטרה זו בלבד. בנוסף הוזמן קן טלפון ייעודי לצרכי העמותה. החברה נשאה בעלות הכנת רשת מחשבים ייעודית לעמותה. מצ"ב מסמכים בכתב ידה של מנהלת הכספים של החברה סימה משאל בכל הקשור להוצאות הייעודיות לצורך מילוי דרישתו זו של תובע 2. כזכור שמה של עמותה זו הוזכר בשני הקשרים לגביי החברה, העמותה קיבלה מתובע 2 מניות בחברה הציבורית ומשרדי החברה בארה"ב שכנו בתוך משרדיהם של השותפים האמריקאיים בודנר והברפלד.

מעבר להוצאות המוזכרות החברה שילמה עבור פעילותה של העמותה ממשרדי החברה בפ"ת, מיסי עירייה, חשמל, ניקיון, כיבוד, אירוח ועוד הוצאות נכבדות נוספות.

מצורף ומסומן, 2.167, בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהיר מיום 7.9.09.

• ביום 25.8.1999 נחתם מסמך העקרונות עם חב' ג'נקון.

   מצורף ומסומן 2.12 בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי

   המסמכים בתצהירי מיום 9.8.09.

    חלוקת המניות בג'נקון כללה מתווכים שונים הקשורים לתובעים ושותפיהם לדוגמא :

    גב' מלכה סנד, הרב קצהוף, עזר מציון ורבים אחרים שלא היה להם כל קשר לחברה.

   מצורף ומסומן 2.13 בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי

   המסמכים בתצהירי מיום 9.8.09.

מתוך הסכם ההקצאה לעמותת עזר מציון, עליו חתומים זהבה ודוד רובנר

..

בבית משפט המחוזי                                                                                         ת.א. 10870-12-08

מרכז                                                                                                               קבוע ליום 2.5.2010

                                                                                                       בפני כב’ השופט אברהם יעקב

בענין:                          

1. פסי גולדנברג

2. פ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ

———————————————————–                                      

המבקשים

הנתבעים 1-2 

– נ ג ד –

1. זהבה רובנר

2. דוד רובנר

ע"י ב"כ עוה"ד שמואל א. לינצר מרח' מנחם בגין 7 רמת גן 52521

טלפון: 03-7519988 פקס: 03-7511332

המשיבים

התובעים

דורון טוראל

פרופ' נחום 10 ראשון לציון

משיב פורמאלי

בקשה להוצאת תצהירי העדות הראשית מטעם התובעים מתיק בית המשפט

בית המשפט הנכבד מתבקש בזה להורות על הוצאת תצהירי העדות הראשית אשר הוגשו לבית המשפט ביום 7.12.09 מתיק בית המשפט ע"י התובעים. 

ואלה הם נימוקיה של הבקשה:

1. ביום 18.12.2005 הוגש תצהיר לבית המשפט הנכבד בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד ע"י תובע 2 בשמו ובשם תובעת 1.
2. התצהיר התיימר להציג בפניי בית המשפט הנכבד תמונה אמינה, שקופה ומבוססת כנגד הנתבעים לרבות פירוט מדויק על השתלשלות האירועים שהביאו להגשת כתב התביעה.
3. נדגיש ונזכיר כי עסקינן בתביעה כספית על סך של למעלה מ-11 מיליון ₪, המתייחסת לתקופה שלפני כ-12 שנה וכוללת טענות קשות בדבר מעשי תרמית, זיופים, עסקאות פיקטיביות וכו'.
4. ביום 7.12.2009 הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם התובעים לבית המשפט הנכבד ע"י תובע 2 בשמו ובשם תובעת 1.
5. השוני המהותי הרב בין התצהירים בנקודות הבסיס עליהם נשענת התביעה הנקמנית של התובעים כנגד הנתבעים כפי שפורט בהרחבה בחומרים שהוצגו בפני בית המשפט הנכבד, מעיד על כוונותיהם של התובעים בשלב הגשת הבקשה לבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד, להטעות את בית המשפט הנכבד ולהסתיר ממנו מידע חשוב, חיוני ומהותי בעל ערך רב.
6. ערכו של התצהיר שניתן ע"י תובע 2 בשמו ובשם תובעת 1 בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד, בו המצהיר מתחייב להציג את כל המידע שברשותו בשקיפות מלאה, בניקיון כפיים, הנו בעל ערך גבוה יותר ממשקלו של תצהיר עדות ראשית.
7. התובעים הסתירו בתצהיר שהגישו לבית המשפט הנכבד בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד, מידע חיוני, מהותי ובעל ערך משמעותי מעיני בית המשפט הנכבד שהיה ברשותם, מידע שגולה לבית המשפט ע"י הנתבעים בהליכים השונים לאחר תצהיר התובעים בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד.
8. כשנוכחו התובעים מחוסר בררה שהמידע החיוני, המהותי ובעל המשקל הרב אשר הסתירו מבית המשפט הנכבד בצורה סדורה ומתוכננת היטב, יכול לפעול כנגדם, בחרו לפתע התובעים בתצהיר עדות ראשית, לשנות את גרסתם ולהציג בפני בית המשפט הנכבד תוספות מהותיות מתוך שלל החומר שגולה ע"י הנתבעים.
9. חמורה ביותר התנהגותם של התובעים אשר הסתירו מבית המשפט אינפורמציות שהיו בידיהם בלבד, אינפורמציות מהותיות שיכלו ללא ספק לשנות מקצה לקצה את אופן הצגת טענותיהם השקריות והמטעות בפני כבוד בית המשפט הנכבד.

דוגמאות בולטות לשינויים המהותיים בין התצהירים והטעיית בית המשפט הנכבד 

10. להלן תמצית העובדות שביכרו התובעים להסתיר מעיני בית המשפט הנכבד:

11. הסתרת בדיקת הנאותות 

התובעים הסתירו מבית המשפט הנכבד בתצהיר שהגישו בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד את העובדה המהותית והחשובה, כי טרם כניסת התובעת 1 לממ"ק בוצעה על ידם בדיקת נאותות מעמיקה ומקיפה בכל התחומים ע"י משרד רו"ח קסלמן וקסלמן, במקביל לבדיקת נאותות משפטית שנערכה ע"י אחרים.

לאחר שנושא מהותי חשוב זה, המשמיט מתחת לרגליהם של התובעים חלק נכבד מטענותיהם השקריות גולה לבית המשפט ע"י הנתבעים בהליכים השונים, מתייחסים התובעים לנושא בהרחבה יחסית בתצהיר עדות ראשית עמ' 4 סעיף ד', תחת הכותרת " חוסר תום לב של הנתבע בניהול משא ומן לקראת כריתת חוזה", החל עמ' 5 מסעיף 23  סעיף 30.

נושא מהותי זה אשר הוסתר ע"י התובעים מעיניי בית המשפט, משתרע בתצהיר עדות ראשית של תובע 2 על פני כעמוד ושליש. 

תמצית הנושא

בבדיקה של משרד רו"ח קסלמן וקסלמן הועסקו 4 בודקים מקצועיים. נבדקו ממ"ק ופ.מ.ד. על קרביהן; נבדקו לעומק כל ההתקשרויות של ממ"ק עם כל גורם שהוא; נבדקו הנתונים העסקיים והפיננסיים של החברה; פעמים רבות ביקשו מבצעי בדיקת הנאותות נתונים, מסמכים ותשובות נוספות, וכל מבוקשם ניתן להם במלואו. בדיקת הנאותות החלה בחודש ספטמבר 1997 ונמשכה עד לחתימת הסכם הקצאת המניות בחודש פברואר 1998 (למעלה מ-5 חודשים). משרד קסלמן הגיש לתובע 2 הערכת שווי של ממ"ק.

בדיקת הנאותות נערכה מול עו"ד החברה, משרד רו"ח של החברה, הנה"ח של החברה, אנשי הכספים,יחידת הייצור, ספקים, עובדים וכל גורם אחר שהתבקש על ידי הבודקים.

כמו כן נערכו ע"י התובעים ושותפיהם בדיקות נאותות משפטיות בטרם כניסת תובעת 2 לשותפת.

בית המשפט הנכבד מופנה לתצהיר עדות ראשית של הנתבעים עמ' 27 סעיף 106.

בית המשפט הנכבד מופנה להסבר מפורט הנתמך במסמכים רבים בעניין, בתצהיר הנתבעים 1-2 בבקשה לביטול העיקולים ובתצהיר עדות ראשית של נתבעים 1-2.

בית המשפט הנכבד מופנה לתצהיר עדות ראשית של הנתבעים עמ' 27 סעיף 101.

בית המשפט הנכבד מופנה לתצהיר עדות ראשית של הנתבעים עמ' 96 סעיף 374.

כל החומרים הרבים, שגולו ע"י הנתבעים הקשורים בבדיקת הנאותות היו ברשותם של התובעים ערב הגשת התביעה ושנים קודם לכן. התובעים, הסתירו תקופה ארוכה את הערכת השווי שנערכה ע"י משרד רו"ח קסלמן וקסלמן מעיני בית המשפט הנכבד ומאחרים, במטרה להונות, להטעות וליצור מצגי שווא על מנת להשיג את מטרתם במסע הנקמה נגד הנתבעים.

12. הסתרת מידע מבית המשפט הנכבד שהיה בידיי התובעים בלבד, במטרה להשחיר את פני הנתבעים ולהשיג עיקול זמני על נכסיהם 

• – במסגרת הבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד הגיש תובע 2 תצהיר בשמו ובשם תובעת 1.

• – בסעיף 46 לתצהירו עמ' 8 מתייחס התובע להסכם בין החברה לבין עמותת עדי עד במסגרתו תקבל החברה מהעמותה 2,770,000$. תובע 2 מסתיר מבית המשפט הנכבד את נתוני ההוצאות המינימאליות שמצוינות בבדיקת הנאותות בגין הסכם זה, על מנת להעצים ולהטעות את בית המשפט. 

• – התובע מסתיר מעיניי בית המשפט שהכספים היו אמורים להתקבל מתרומות שהיו אמורות להתקבל אצל העמותה. 

• אין חולק שבמועד החתימה על התצהיר ביום 16.12.2005 בדיקת הנאותות שנערכה עבור התובעים ע"י משרד רו"ח קסלמן קסלמן הייתה בידיו. טיוטת בדיקת הנאותות הוגשה לתובעים בחודש נובמבר 97. מצ"ב לתצהיר עדות ראשית של תובע 2 ומסומן כא'. 

• – בדיקת הנאותות שנערכה בנובמבר 97 עבור התובעים צורפה לתצהיר עדות ראשית של תובע 2 מיום 7.12.2009 בהמשך להתערבותו של בית המשפט הנכבד. בדיקה זו הוסתרה בקנאות מהנתבעים במהלך כל השנים. 

• – בבדיקת הנאותות שנערכה ע"י רו"ח קסלמן וקסלמן קיימים נתונים המתייחסים לפרויקט עדי עד. 

• – מחוסר בררה ובצר לו חושף תובע 2 בתצהיר עדות ראשית מיום 7.12.2009 טפח מהיקף הכספים שהיו אמורים להגיע, אם בכלל לחברה מהתקשרות עם עמותת עדי עד נתונים אותם הסתיר מבית המשפט.

• – בסעיף 47 לתצהיר עדות ראשית של תובע 2 עמ' 6, מציג תובע 2 מחוסר בררה תחשיב שפוטנציאל ההכנסות מההסכם עם עדי עד היה אמור להניב לחברה רווח שלמעלה מ – 600,000$ בלבד, נתון חלקי פשטני מוגזם, זאת בהמשך לתחשיב שמציג התובע בעצמו מתוך בדיקת הנאותות שבידו, שסך ההוצאות הבסיסיות בגין הפרויקט לחברה יעמדו ע"ס 2,149,000 $. 

• – התובעים אשר החזיקו בלעדית בבדיקת הנאותות, הטעו פעם נוספת במצח נחושה את בית המשפט הנכבד. בתצהיר שצורף על ידי התובעים בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד במטרה להרשים את בית המשפט, בחר התובע 2 כהרגלו לעוות את המידע שברשותו, להסתיר מידע חיוני ולהציג תמונה שקרית וחלקית בפני בית המשפט הנכבד, להשגת מטרותיו.

• – אי הצגת בדיקת הנאותות והנתונים המופיעים בו בתצהיר שצורף על ידי התובעים בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד והצגת נתונים סלקטיביים חלקיים מכוונים, פגעו ביכולת הנתבעים להתגונן כראוי בתהליך הבקשה להסרת צו העיקול הזמני שהוצא במרמה מבית המשפט. 

13. הסתרת מידע אודות זהות השותפים מארה"ב 

רק לאחר שגולה לבית המשפט ע"י הנתבעים שלשותפיהם של התובעים בעסקה לה"ה בודנר והוברפלד עבר מפוקפק הכולל עבירות על חוקי ניירות הערך האמריקאיים, הרשעות ותביעות אזרחיות בתחום זה, פסילה סטטוטורית מעבודה בחברות ברוקרים השייכים להתאחדות סוחרי ניירות הערך בארה"ב (הגוף המפעיל את בורסת נאסד"ק), הרשעה בגין זיוף מסמכים במטרה לבצע הונאה ועוד, עובדה שגרמה לנזקים עצומים לחברה, התייחסו התובעים לכך בתצהיר עדות ראשית עמ' 19 סעיף 161.

מידע זה היה בידי התובעים לאורך כל התקופה הרלוונטית והוסתר מעיני בית המשפט הנכבד. מחוסר בררה תובע 2 מודה בתצהירו שהמידע הרלוונטי היה בידיו לפחות החל מחודש יוני 2000 דבר שלא הפריע לתובע 2 בעזות מצח אופיינית להסתירו מעיני בית המשפט הנכבד עד ליום –  7.12.2009!

14. ניסיון התובעים לשנות את גרסותיהם – הסתרת מידע 

רק לאחר שגולה לבית המשפט ע"י הנתבעים, שהתובעים העבירו לידי הנתבעים את הערכתם לגביי שוויה של החברה, עוד לפני בדיקת הנאותות, נאלץ תובע 2 בתצהיר עדות ראשית להודות בהתכתבות בין הצדדים, באמצו כדרכו דרך פתלתלה, רוויה בפרשנות זולה שמטרתה אחת, טשטוש והטעייה של בית המשפט הנכבד.

עמ' 19 סעיף 164 לתצהיר עדות ראשית של תובע 2. 

מידע זה היה בידי התובעים החל מיום 14.8.97 ולאורך כל התקופה הרלוונטית והוסתר מעיני בית המשפט הנכבד עד להגשת תצהיר עדות ראשית ביום – 7.12.2009! 

רק לאחר שגולו מסמכי התכתבות ע"י הנתבעים, נאלץ תובע 2 בתצהיר עדות ראשית להודות בהתכתבות בין הצדדים, בניסיון פתטי לתת להם פרשנויות אשר יתאימו לבניית מצגי השווא שטווה כנגד הנתבעים.

עמ' 19 סעיף 165 לתצהיר עדות ראשית של תובע 2.

מידע זה היה בידי התובעים החל מיום 14.8.97 ולאורך כל התקופה הרלוונטית והוסתר מעיני בית המשפט הנכבד עד להגשת תצהיר עדות ראשית ביום – 7.12.2009! 

התובעים הסתירו מבית המשפט הנכבד ולא בכדי, בתצהיר התובעים בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד ובכתב התביעה, שאת ההיכרות בין התובעים לנתבעים ערך מקורב לתובעים מר יהודה לנצקרון אשר אשתו סמדר לנצקרון עבדה בכל משך כל התקופה הרלוונטית בחברה. תובע 2 נאלץ בתצהיר עדות ראשית להודות בכך.

עמ' 4 סעיף 23 לתצהיר עדות ראשית של תובע 2. 

15. לכל אורכו של תצהיר התובעים בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד ובכתב התביעה, הסתירו התובעים בצורה גורפת מבית המשפט הנכבד, מינויים של מקורביהם בחברה. לאחר שהנתבעים חשפו בפני בית המשפט הנכבד פרטים מהותיים ומשמעותיים לגביי מינויים אלה השומטים מתחת לרגליהם של התובעים חלק ניכר מטענותיהם השקריות , תובע 2 נאלץ בתצהיר עדות ראשית, בדרכים חמקמקות להתייחס לרשימת מינויים של מקורביו אשר הוסתרו מבית המשפט הנכבד בתצהיר התובעים בבקשה לעיקולים במעמד צד אחד והתרצה בל כורחו לשתף את בית המשפט הנכבד באינפורמציה מהותית לגביי נושא חשוב זה. 

תובע 2 הסתיר מבית המשפט הנכבד בתצהיר התובעים בבקשה לעיקולים במעמד צד אחד פרט מאוד מהותי, ביתו יעל הועסקה בחברה. תובע 2 נאלץ להודות בכך רק לאחר חשיפת האמת ע"י הנתבעים.

כב' בית המשפט מופנה תצהיר עדות ראשית עמ' 21 סעיפים – 179 – 180.

מרמה והסתרת תמורות שהתקבלו אצל התובעים 

בתצהיר בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד ובכתב התביעה, הסתירו התובעים מבית המשפט הנכבד את העובדה המהותית שעבור אחד הסכומים שהם תובעים בסך 856,753 ₪ קיבלו תמורה מלאה מהחברה. חומר זה הועבר לפרופ' עמנואל גרוס עו"ד מומחה בכל שם עולמי בתחום הפלילי. פרופ' גרוס הוציא חוות דעת בעניין וקובע בצורה נחרצת שמעשיהם של התובעים נגועים במרמה ובחוסר תום לב. חוות הדעת המלומדת מצ"ב לתצהירי עדות ראשית של הנתבעים.

נספח 2.163 לתצהיר עדות ראשית של נתבעים 1 ו-2 בהתאמה לתצהיר גילוי מסמכים מיום 9.8.09.

בית המשפט הנכבד מופנה להסבר מפורט הנתמך במסמכים רבים בעניין בתצהיר הנתבעים 1-2 בבקשה לביטול למתן צו עיקול זמני ובתצהיר עדות ראשית.

לאחר שנושא מהותי חשוב זה, המצביע על דרך פעילותם והתנהלותם של התובעים אשר אינם פוסחים על כל שקר אפשרי ועיוות האמת גולה לבית המשפט ע"י הנתבעים בהליכים השונים למגינת ליבם של התובעים, מתייחסים התובעים לנושא בתצהיר עדות ראשית עמ' 19 סעיף 154.

כל החומרים הרבים, שגולו ע"י הנתבעים הקשורים בנושא היו ברשותם של התובעים ערב הגשת התביעה ושנים קודם לכן. התובעים, בחרו כדרכם להסתיר עובדו אלו מעיניי בית המשפט הנכבד, במטרה להונות, לרמות, להטעות וליצור מצגי שווא. 

17. הסתרת עובדות הקשורות במעורבות התובעים בפעילות החברה 

בתצהיר בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד ובכתב התביעה, הסתירו התובעים מבית המשפט הנכבד לכל אורכו את העובדה שהיו מעורבים בפעילות החברה.

הנתבעים גילו מסמכים רבים הסותרים את טענותיהם השקריות של התובעים בתצהיר להסרת העיקולים בתצהיר עדות ראשית של נתבעים 1-2.

כדרכם הפתלתלה בניסיון להפחית מעוצמת השקר הגורף בתצהיר בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד, מתקן תובע 2 את גרסתו לגביי השתתפותו ומעורבותו בפגישות הקשורות בהקמת מרכזים וירטואליים לבטיחות בדרכים בהם נטל חלק.

כב' בית המשפט מופנה לעמ'  18 סעיף 147 בתצהיר עדות ראשית של תובע  2, ולעמ' 21 סעיף 183.

סיכום

18. התביעה דנן הינה דוגמא ומופת לשימוש לרעה בהליכי בית משפט ולמעשה נבלה של ממש "ברשות החוק". התובעים הסתירו עיוותו ושיקרו בכתבי בית הדין שהגישו עשרות עובדות מהותיות והעמידו גרסה עובדתית שקרית, מטעה וחסרה ביותר. התובעים שינו מעת לעת את גרסותיהם לאחר שנוכחו להיווכח שמסמכים רבים שהוגשו על ידי הנתבעים, סותרים לחלוטין את תילי השקר שערמו לפתחו של בית המשפט.

19. בתביעה מסוג זו כאשר הנתבעים מואשמים במעשי תרמית, זיופים, עסקאות פיקטיביות וכו', אשר אינה נתמכת בבדל ראייה של ממש, אלא בהאשמות תיאורטיות, נטל האמינות והשקיפות הנדרשת מהתובעים הנה עליונה נטל שנרמס ברגל גסה ע"י התובעים לסיפוק תאוותם הנקמנית בלבד.

20. אין מדובר בהשמטה או הסתרה מקרית של פרט, מידע זה או אחר. שיטתם העקבית של התובעים להסתיר, לעוות, ולהטעות את בית המשפט הנכבד, בהסתרת מידע חיוני לגילוי האמת המצוי בידיהם של התובעים משתקף בדוגמאות המובאות. שיטה זו מתבטאת בנושאים רבים נוספים שגולו ע"י הנתבעים.

21. בית המשפט הנכבד מתבקש להביע את מורת רוחו כפי שמוכח מעבר לכל ספק בבקשה זו, מהתנהלותם של התובעים אשר מתירים לעצמם, לשוב ולהטעות את בית המשפט הנכבד תוך כדי שימוש בסיסמאות מכפישות שמטרתן טשטוש עובדות וגילוי האמת.

22. בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על הוצאת תצהירי עדות ראשית של התובעים ולהותיר על כנו את התצהיר שהוגש ע"י תובע 2 בשמו ובשם תובעת 2, במסגרת בבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד ולהכיר בו ובו בלבד, כתצהיר עדות ראשית של התובעים.

23. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.

        __________                                                                                                                    __________

             תאריך                                                                                                                       גולדנברג פסי

..

בהמשך לבקשת גולדנברג פסי לזימון עדים מרכזיים להזמת תביעת הנקם והזדון שהוגשה נגדו, על שלל נושאיה, הגיש גולדנברג בקשה לזימון עדים, מפורטת ביותר המצ"ב ברשומה המפורסמת בבלוג.

השופט בדימוס מנהיים שאול, דחה את הבקשה בטענות שגויות כאשר הבולטת ביניהן, התייחסותו לעובדה שגולדנברג לכאורה, לא פנה לעדים בבקשה להגיש תצהירים.

1. בבקשה לזימון עדי ההגנה, מבהיר גולדנברג בצורה עניינית ומפורטת למי מהעדים פנה בבקשה להגיש תצהיר ונענה בשלילה.

2. האם השופט בדימוס מנהיים באמת ציפה לדוגמה, שבתם של התובעים, יעל רובנר סמט או בנו אברהם (אבי רובנר) והתובעת זהבה רובנר שהתחמקה מלהעיד כעדת תביעה ולא בכדי, יגישו תצהירים מטעם גולדנברג?

3. בבקשה לזימון עדי ההגנה הובהרו מערכות היחסים בין התובעים בני הזוג רובנר שהתחזו למשפחה שכולה, לבן עדים מהותיים שחלקם נשענו על שולחנם של התובעים ואחרים המקורבים לתובעים מאוד.

4. השופט בדימוס שאול מנהיים מתייחס בהחלטתו, שלכאורה נקבעו 2 ימי דיונים לשמיעת כל התיק, קביעה זו אינה מבוססת על כל החלטה שיפוטית ו/או אחרת, קביעה שנסתרת בפועל, במספר ישיבות ההוכחות שהתקיימו להשמעת חלק מעדי התביעה, עד להפסקת ההליך בטענת היעדר התייצבותו של גולדנברג לדיון, בו היה אמור לחקור בעצמו את התובע, במועד בו שהה גולדנברג בבית החולים לטיפול מציל חיים.

המסמכים שהגישו רופאיו נדחו ע"י השופט בדימוס שאול מנהיים.

 

 

 

 

 

 

 

..

בסעיף 12.7 בחוות הדעת של המומחים, קיימת התייחסות לעובדה שהשופט בדימוס שאול מנהיים אינו מאפשר לגולדנברג פסי ולאחרים להגיב לבקשות ב"כ התובעים עו"ד לינצר שמואל לדחיית דיונים.

לעניין התנהגותו של השופט בדימוס שאול מנהיים לעניין זה קובעים המומחים:

"בכך, אישר השופט למעשה את ההתנהלות הנפסדת של ב"כ התובעים, הסכים עימה והוכיח כי לכאורה אין ביכולתו, ובעיקר שאין ברצונו, לקיים הליך הוגן. בכך הוא קיפח בצורה שיטתית זכויות דיוניות של הנתבעים" 

אך בכל אלה לא סגי, בניגוד לתקסד"א ובניגוד גמור לנוהל הנשיאה, קיבל השופט שתי בקשות דחייה בלא תגובת בעלי הדין שכנגד:

• • התובעים באמצעות ב"כ הגישו בקשה לדחיית מועד דיון בלא שצירפו את עמדת בעלי הדין האחרים בטענה חסרת בסיס, שהיה על השופט, ולו מעצם העלאת טענה זו בלבד, לדחות את הבקשה ולחילופין לחייב את ב"כ התובעים לקבל את עמדת בעלי הדין האחרים. וכך כתב עו"ד לינצר הנכבד בסעיף י"ב לטופס א' (בקשה לדחיית מועד דיון שלא מטעמים הקשורים בקיום דיון באותו מועד לפני שופט אחר): "עמדת יתר בעלי הדין: לא נתבקשה בעלי הדין האחרים אינם מיוצגים". כאן נבחן שופט בהגנתו על קיום הליך הוגן, השימוש בטעם שבעלי הדין האחרים אינם מיוצגים, וקבלת הבקשה ע"י השופט מעידים כי השופט לא קיים הליך הוגן.
  • המקרה לעיל אינו המקרה היחיד, גם בבקשה נוספת שהגיש עו"ד לינצר בשם התובעים הוא לא ביקש את עמדת הנתבעים, ובהסבר שנתן לכך היה שעמדת הנתבעים 1 ו-2 אינה רלוונטית שכן נגדם הוגשה בקשה למתן פסק דין בהעדר, ועמדת הנתבע 3 "אין בכוחה לשנותו" (את הנתון שיתכן ויינתן פס"ד בהעדר נגד הנתבעים 1 ו-2). האם באמת אין בכוח עמדת הנתבע 3 לשנות? אם כך הוא הרי שאין המדובר בהליך הוגן, וכנראה שב"כ התובעים, עו"ד לינצר, ידע היטב מדוע עמדת הנתבעים אינה יכולה לשנות. יודגש, על ההליך להיות הליך הוגן ועל הצדק להיראות, אך גם במקרה זה מתעלם השופט מכך שלא עמדה לנגד עיניו עמדת הנתבעים, ובהם עמדת הנתבע 3, ולו למראית עין שלהליך הוגן בלבד.
• הנה ראינו כי השופט, באופן שיטתי, מבכר את עמדת התובעים ובא כוחם, ונמנע מליתן לנתבעים אפשרות להגיב לבקשותיו לדחיית מועד דיון בניגוד לדין. בכך, אישר השופט למעשה את ההתנהלות הנפסדת של ב"כ התובעים, הסכים עימה והוכיח כי לכאורה אין ביכולתו, ובעיקר שאין ברצונו, לקיים הליך הוגן. בכך הוא קיפח בצורה שיטתית זכויות דיוניות של הנתבעים, שזכותם, מכוחס"ק 241(ג) לתקסד"א, להגיב לכל בקשה של התובעים, גם אם לא יהיה בתגובתם כדי לשנות מהחלטתו. זאת ועוד, זכות התגובה של בעל הדין שכנגד בולטת בס"ק 241(ד), הקובע שהשופט רשאי להחליט על סמך הבקשה, תגובת המשיב ותשובת המבקש בלבד, ומכיוון שהתקנות הן דווקניות אין בסמכותו להחליט בלא מתן זכות תגובה למשיב.

טופס א' שהגיש עו"ד לינצר שמואל לשופט בדימוס שאול מנהיים בו מצוין שלא התבקשה התייחסות (בעלי הדין) הנתבעים, מאחר ואינם מיוצגים.

תגובת הנתבע טוראל 

תגובת השופט בדימוס שאול מנהיים לתגובת טוראל 

 

 

 

.

בבית משפט העליון בירושלים

בפני כב' הנשיאה ד' ביניש                                                                                                  

בעניין:                           

1. פסי גולדנברג

2. פ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ

ע"י מערער 1 בעצמו (שאינו עו"ד)

————————————–

המערערים 1 ו-2

הנתבעים 1 ו-2

דורון טוראל

מען למכתבים רח' פרופ' נחום 10

ראשון לציון

טל' 0507-425474

נתבע 3

                                                           – נ ג ד –

1. זהבה רובנר

2. דוד רובנר

ע"י ב"כ עוה"ד שמואל א. לינצר מרח' מנחם בגין 7 רמת גן 52521

טלפון: 03-7519988 פקס: 03-7511332

המשיבים 2 ו-3

המשיבים 1 ו-2

 הודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות

מוגש בזאת ערעור על החלטתו של ביהמ"ש מחוזי מרכז, כב' השופט מנהיים שאול  בתיק ת.א. 10870-12-08 שלא לפסול עצמו מלדון בתיק זה.

כב' בית המשפט הנכבד מתבקש להיענות לבקשת המערערים פסי גולדנברג ופ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ המוגשת באמצעות המערער, (להלן "המערער") שאינם מיוצגים ולפסול את כב' המותב מהמשך ניהול ההליכים בתיק מהטעמים המפורטים בבקשה זו, מתצהירו של המערער התומך בבקשה המצ"ב נספח א' ומתצהירו של הנתבע 3, התומך בבקשה, מטעמיו המצ"ב נספח ב'.

כב' בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת לבחון האם בהחלטותיו של כב' המותב מ-  25.4.2010, 7.5.2010, 12.5.2010, 16.5.2010 ו – 26.5.2010 ובישיבתו בדין במשפט ביום 2.5.2010 וביום 3.6.2010, אין נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט, חוסר שוויוניות, חוסר אובייקטיביות, העדר ניטראליות ונסיבות נוספות המצורפות והמפורטות בבקשה זו, כעולה מסעיף 77א. (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984 כדלקמן:

77א. (א)

שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.

1. כב' בית המשפט הנכבד מתבקש לקבוע שבהחלטותיו של כב' המותב מ – 19.4.2010, 25.4.2010, 7.5.2010, 12.5.2010, 16.5.2010 ו – 26.5.2010 ו – 3.6.2010, ובמהלך הדיון שהתקיים ביום, 2.5.2010 יש כדי לפסול את כב' המותב מהמשך ניהול ההליכים בתיק מהטעמים הבאים:

• נסיבות של ממש שיש בהן חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
• נסיבות של ממש שיש בהן כדי חוסר יכולתו של כב' המותב לשפוט את המערערים באובייקטיביות.
• נסיבות של ממש שיש בהן כדי חוסר יכולתו של כב' המותב להתייחס למערער בניטראליות.
• נסיבות של ממש שיש בהן כדי דעותיו של כב' המותב נעולות עוד לפני ישיבת ההוכחות הראשונה ובמהלכה כנגד המערער.
• נסיבות של ממש שיש בהן כדי חוסר נכונותו ופתיחותו של כב' המותב לתת למערער את האפשרות לשכנע את כב' המותב בצדקתו ולהציג את ענייניו מבלי לחסום אותו.
• נסיבות של ממש שיש בהן כדי התנהגות כב' המותב כלפיי המערער בחוסר סבלנות בהיעדר אדיבות, איפוק, ריסון ומתינות.
• נסיבות של ממש שיש בהן כדי התנהגות של כב' המותב באולם בית המשפט שערערה את בטחונו של המערער.
• נסיבות של ממש שיש בהן כדי התנהגות מפלה ובלתי ראויה של כב' המותב באולם בית המשפט כלפיי המערער.
• נסיבות של ממש שיש בהן כדי התייחסות פוגענית של כב' המותב כלפיי המערער לאור העובדה שהמערערים והנתבעים אינם מיוצגים.
• נסיבות של ממש שיש בהן כדי אי התייחסות למצב בריאותו של המערער, מצב אשר הוצג בפני כב' המותב לפני הדיון.
• נסיבות של ממש שיש בהן העדר שוויוניות לרעת המערערים.
• נסיבות של ממש שיש בהן כדי התנהגות שהושפעה מהרצון לשאת חן בעיניי הנוכחים.
• נסיבות של ממש ש"מראית פני הצדק", אינם נראים בהתנהלות כב' המותב מול המערערים.
• נסיבות בהן כב' המותב התבטא כלפיי נושאים מהותיים הדורשים בירור ושמיעת עדויות, טרם זמנם, התבטאויות המבטאות עמדות סופיות היוצרות חשש ממשי למשוא פנים.

פתח דבר

1. המערערים, מבקשים להדגיש בפתח הערעור בהדגש שבקשת הפסלות אינה מתייחסת לגופה של החלטה זו אחרת שהתקבלה ע"י כב' המותב בתיק. המערערים מצביעים בערעור על נסיבות שונות תחת הכותרת של, "חשש ממשי למשוא פנים", בהן מתקיימות עילות הפסלות, כפועל יוצא מרצף האירועים, ההתבטאויות וההחלטות של כב' המותב בתיק, המעלים חשש כבד אובייקטיבי, כי שיקול דעתו של כב' המותב מוטה באופן, שאינו מאפשר לו לנהל את המשפט באובייקטיביות ניטראליות ובפתיחות.
2. טענות הפסלות המועלות כנגד כב' המותב נשענות על בסיס עובדתי, הקלטת ישיבת ההוכחות, פרוטוקול הדיון מיום 2.5.2010 והמסמכים האחרים אליהם מופנה כב' בית המשפט הנכבד בבקשה זו.
3. טענות הפסלות המועלות כנגד כב' המותב נשענות בין השאר על העובדה שדעתו של כב' המותב ננעלה, המערערים הופלו לרעה בצורה בולטת וחד משמעית במהלך חקירת עדי התביעה וחקירתו של עד תביעה מרכזי לא מוצתה, בעניינים המהותיים בהם קיימות מחלוקות בתיק, ברצף של החלטות, הערות ונסיבות.

4. כב' המותב לא נהג כלפיי המערערים כשווים בהשוואה לתובעים, עדי התביעה וב"כ התובעים לאורך כל הישיבה הראשונה, הסיטואציה באולם בית המשפט בהפסקות, בסיום הדיון ובמהלכו, הצביעה באופן בולט על שכב' המותב מסביר פניו לתובעים, לעורכי דינם ולעד התביעה, חברו לשעבר לספסל הלימודים.
5. המערערים אינם מיוצגים לנוכח הנסיבות המתוארות בבקשה זו, זכויותיהם הבסיסיות נפגעו בצורה קשה בכל מהלך ההליכים שהתנהלו ע"י כב' המותב כפי שיתואר וביתר חומרה הדברים אמורים לגביי התנהלות כב' המותב בישיבת ההוכחות שהתנהלה ביום 2.5.2010 בשים דגש לסיבות הפסלות.
6. התנהלותו הלא ראויה של כב' המותב כלפיה מעלים המערערים טענות פסלות שונות בהתאמה לנסיבות העניין, החלה קודם לישיבת ההוכחות הראשונה, קיבלה הדגש יתר בפתיחתה, התחזקה במהלך הדיון וקיבלה משנה תוקף בהתנהגות מפלה, אי שוויוניות ובלתי ראויה באולם הדיונים במהלך ההפסקות וסיום הדיון כלפיי המערערים מצידו של כב' המותב.

7. כמכלול הנסיבות לפסלות הנושאות את הערעור יצר מקשה של נסיבות שיש בהן משום ההכרח לפסול את כב' המותב מלהמשיך לנהל את ההליך.

8. המערערים יתקשו להמשיך לנהל את ההליך מול כב' המותב בנסיבות שנוצרו. לתומם קיוו המערערים בהמשך לנסיבות שב"כ התפטרו מייצוגם במהלך המשפט ומצב בריאותו הרופף של המערער, שכב' המותב אם לא "יגן עליהם", לפחות ישמור על זכותם להליך הוגן, תקווה שנגוזה.

• רקע אודות המערער 

9. המערער בן 58 אב ל – בנים.
10. למערער רקע מוסיקלי רחב וניגן בצעירותו במספר תזמורות נוער.
11. לאחר שחרורו משירות סדיר בשנת 1974, שירות שהתארך בכ – 6 חודשים בעקבות מלחמת יום הכיפורים בתפקיד קרבי ביחידה סודית, החל המערער להתמחות בפיתוח מערכות למידה ייחודיות לילדים משכבות שונות, ילדים "רגילים", מחוננים וילדים בעלי צרכים מיוחדים.
12. המערער נפצע בשירות מילואים במהלך חילוץ נפגעים וטופל במשך 70 ימים בפציעתו.
13. המערער שירת שירות מילואים פעיל עד גיל פרישה כאשר במהלך השנים שירת למעלה מ – 1000 ימי מילואים בפועל.
14. המערער, "חתן פרס ראש הממשלה לתוכנת מחשב בתחום החינוך" על פיתוח מערכת למידה המעודדת יצירתיות במגוון רחב של נושאים מתחומי מדע, טכנולוגיה, מוסיקה והעשרה לשונית.

15. המערער למד עיצוב תעשייתי באקדמיה בצלאל בירושלים.

15. המערער כתב מספר ספרים:
    • "דנגוטי והאוצר" – ספר לילדים אותו כתב ואייר המערער – הפך להיות הספר האינטראקטיבי הראשון בעולם אשר התחבר למחשב.
    • "מגעך שקוף" – ספר שירה למבוגרים.
    • "ציידים לכודים" – רומן מתח למבוגרים.
    • The Ailing Alligator – ספר לילדים.
    • טולי בעננים – ספר לילדים.
16. המערער יזם, היה פעיל ונבחר להוביל מספר מפעלי הנצחה להנצחת חללי מערכות ישראל, לרבות מפעלי הנצחה פרטיים, בית ספריים, חיליים וארציים, אחד מהם  בחסות נשיא מדינת ישראל לשעבר עייזר וייצמן ז"ל.
17. המערער המציא ופיתח, מרכז ייחודי מסוגו בעולם ללימוד והכשרה בנושא "בטיחות וזהירות בדרכים" באמצעותו התחנכו בישראל, עשרות אלפי תלמידים ומאות אלפים בעולם. המיזם זכה להכרה של משרד התחבורה, משרד החינוך ורשויות נוספות.
18. המערער המציא ופיתח שיטת למידה ייחודית לילדים בגיל הרך (גנ"י ובתי ספר יסודיים), שיטה באמצעותה למדו מאות אלפי תלמידים בישראל ומיליונים בכ – 45 מדינות בלמעלה מ – 20 שפות, השיטה משלבת בין העולם המוחשי התלת מימדיי לבין העולם הטכנולוגי ממוחשב.
19. המערער המציא ופיתח שיטת למידה ייחודית לבעלי מוגבלויות באמצעותה למדו עשרות אלפי תלמידים בישראל ומאות אלפים בעולם ב – 20 מדינות בלמעלה מ – 20 שפות.
20. המערער זכה ב"פרס ראש הממשלה לתוכנת מחשב בתחום החינוך" על פיתוח מערכת למידה המעודדת יצירתיות במגוון רחב של נושאים מתחומי מדע, טכנולוגיה, מוסיקה והעשרה לשונית.
21. המערער פיתח ערכות למידה ייחודיות ללימוד אנגלית כשפה שנייה המיועדות לילדים ומבוגרים. ערכות הלמידה נמכרו בארץ ובעולם.
22. המערער שימש כמרצה במכללות ובאוניברסיטאות בתחום "שילוב טכנולוגיה בגיל הרך" בין השאר, באוניברסיטת בר אילן, מכללת בית ברל וסמינר הקיבוצים, .
23. המערער המציא ופיתח משחקי קופסא משולבי פעילות באמצעות מחשב.
24. המערער מאייר, מצייר ומפסל וחלק מעבודותיו שובצו במערכות הלמידה שפיתח במהלך עשרות השנים לאורם למדו מאות אלפי ילדים לפחות בעולם.
25. המערער העביר הרצאות באירועים ובכנסים חינוכיים בעולם בהשתתפות שרי חינוך, מנהלי מחלקות חינוך ובכירים נוספים מתחום האקדמיה בין השאר, בארה"ב, בברזיל, הודו, סין, טייוואן, צרפת, דנמרק, הולנד ועוד.
26. המערער השתתף כאורח כבוד בכנסים חינוכיים ארציים ועולמיים בסין, ברזיל, טייוואן, הודו, הולנד, ארה"ב ועוד.
27. עיקר פרנסתו של המערער ב – 10 שנים האחרונות נשען על מתן שירותי ייעוץ, שירותי פיתוח והרצאות פדגוגיות בתחום החינוך הטכנולוגי, כאשר מרכז פעילותו היה בחו"ל.
28. המערער שימש כיועץ חינוכי לחברות בינלאומיות בתחום החינוך הטכנולוגי כגון : יבמ, HP, אוליביטי ופוזיטיבו.

• מצב בריאותו של המערער והתפטרות עורכי הדין 

מסיבות הקשורות במישרין למצב בריאותו הלא יציב של המערער , התפטרו ב"כ המערערים מהייצוג בתיק. לאור מצב בריאותו הרופף של מערער , הוא הוכר לאחרונה כנכה המוגבל משמעותית בתפקודיו היומיומיים. מידע רפואי חסוי על מצב בריאותו של המערער  הועבר לידיעת כב' המותב.

1. הבעיות הרפואיות המשפיעות על מצב בריאותו של מערער מוגדרות בחומר החסוי בין השאר כגורמות – "הפרעות נוירולוגיות מסוגים שונים,  כולל הפרעות בריכוז ובחשיבה, עייפות, תשישות והפרעות מוטוריות שונות".

בתעודות הרפואיות המצ"ב לבקשה זו בחיסיון רפואי מצוין בין השאר מצבו של המערער:

"המחלה אינה מאוזנת עדיין ובעטיה סובל מעייפות רבה, תשישות המגבילה אותו מביצוע פעולות יומיות כולל עבודה, נאלץ לשכב במהלך היום אחרי פעילות קלה ביותר, סובל מירידה ברמות הקשב והריכוז…." 

מצ"ב חומר רפואי בחיסיון – מצ"ב ומסומן ג'

2. המערער הוכר ע"י המוסד לביטוח לאומי כנכה ביום 1.3.2010 בהמשך למצב בריאותו המגביל את התנהלותו. המוסד לביטוח לאומי קבע למערער דרגת נכות כללית גבוהה ואובדן כושר עבודה גבוה. מצ"ב לחומר הרפאי בחיסיון אישורים מהמוסד לביטוח לאומי.
3. לנוכח מצב בריאותו של המערער, ב"כ המערערים ביקשו מכב' המותב הקודם דחייה בהגשת תצהירי עדות ראשית ונדחו.
4. כב' המותב הקודם לא קיבל את בקשת ב"כ המערערים וב"כ המערערים התפטרו מייצוגם של המערערים בתיק.
5. בהתערבות נשיאת בית משפט המחוזי מרכז כב' השופטת הילה גרסטל שנחשפה לבעיותיו הרפואיות של מערער , ניתנה ארכה להגשת תצהירי עדות ראשית של המערערים, אשר הוגשו ביום 2.4.2010 ע"י המערער בעצמו, לנוכח סירובם של ב"כ להמשיך בייצוג בהמשך להתפטרותם.
6. למרות שסיבת התפטרותם של ב"כ המערערים הוסרה לאחר דחיית מועד הגשת תצהירי עדות ראשית של המערערים בניגוד לעמדת המערערים, אינם חוזרים בהם מהתפטרותם, זאת למרות שמערערים שילמו לב"כ 83% משכ"ט שסוכם עליו.
7. התפטרותם של ב"כ המערערים אילצה את המערערים להגיש בעצמם את תצהיר העדות הראשית, להגיב לבקשות שונות, להגיש עצמאית את הבקשה לזימון עדים, לנהל את ישיבת ההוכחות הראשונה בעצמם לרבות חקירת 2 עדי התביעה, להגיש בעצמם בר"ע לגביי החלטות בית המשפט קמא לגביי זימון עדים, להגיב לבקשות שונות של המשיבים המנצלים את היות המערערים לא מיוצגים ולהגיש את הבקשה המצ"ב.
8. כל ניסיונותיהם של המערערים להחזיר את ב"כ לטיפול בתיק לא צלחו עד עתה.
9. המערערים נאלצים לייצג את עצמם בעצמם.
10. למרות המצב המתואר המערערים עושים כמיטב יכולותיהם המוגבלות, הפיסיות והמשפטיות לנהל את התיק.

• הבעיות הכלכליות של המערער

1. לאור מצבו הבריאותי הרעוע נאלץ המערער להפסיק לחלוטין את נסיעותיו התכופות לחו"ל ללקוחותיו החל מחודש ינואר 2009 וכתוצאה מכך למעשה פרנסתו נפגעה אנושות.
2. תקוותו של המערער להטבה במצבו הבריאותי בחודשים האחרונים לא התממשה.
3. בהמשך למגבלותיו, החל מחודש אוקטובר 2009 הפסיק המערער להעניק שירותים ללקוחותיו ולמעשה עסקיי קפאו. נטרולו גרם להפסקת את פעילותה של המערערת 2 מכל פעילות עסקית ולמעשה כיום אין לו מקור פרנסה כלשהו.
4. העיקול הזמני על נכסיי המערערים ורצף האירועים הבריאותיים המתוארים גרמו למערער במהלך השנה וחצי האחרונים לשבר וריסוק כלכלי של ממש, אותם מנסה המערער לחצות בכל דרך אפשרית.
5. בחודש אוקטובר 2009 הבנק המסחרי בנק לאומי איתו עובד המערער שנים ארוכות, החליט לאור הירידה בנפח הפעילות ומסיבות הכרוכות במצב הכלכלי העולמי, להפסיק את הפעילות בחשבונותיו של המערער, ללא התראה כלשהי.
6. הבנק המציא למערער ביום 20.5.2010 תביעות כספיות כנגדו, כנגד כל חשבונותיו וכנגד המשיבה 2.
7. הפסקת הפעילות ע"י הבנק יצרה מצב מורכב בו כספים למע"מ לא שולמו במועד למרות שאלו הופקדו בחשבון, לא הועברו תשלומי משכנתא לבנק והוראות הקבע בחשבונות בוטלו.
8. המערער נשאר ערב וחייב כספים הן בחשבונו הפרטי והן בחשבונותיו העסקיים להם הוא ערב באופן אישי.
9. חוסר יכולתו הפיסית של המערער החל מחודש ינואר 2009, להעמיד את שירותיו המקצועיים בחו"ל וביקוריו התכופים ביותר במוסדות רפואיים במהלך השנה האחרונה, הציב את המערער במצב בו הנו נדרש להחזיר ללקוחותיו מקדמות אותן קיבל עבור שירותים מקצועיים ולעמוד בהתחייבויות כספיות שוטפות אחרות.
10. לאור המצב הבריאותי הבלתי צפוי, נשאר המערער חייב כספים לגורמים שונים מצד אחד וחוסר יכולת ליצור הכנסת כספים לאור מצבו מהצד השני.
11. המערער נעזר בבני משפחה ואחרים ונטל מהם הלוואות בתקווה שמצבו הבריאותי יתאזן והוא ישוב לתפקד ולהתפרנס.
12. העיקולים הזמניים שהוטלו על המערערים ע"י המשיבים גרמו למערערים נזקים בלתי הפיכים קשים. 

מינוי כונס על דירתו של המערער לבקשתו 

1. על דירתו של המערער רובץ חוב למשכנתא לבנק מזרחי טפחות. תשלומי משכנתא לא שולמו לבנק במהלך מספר חודשים.
2. על דירתו של המערער רובצים עיקולים זמניים של המשיבים ובנק לאומי.
3. למערער לא התאפשר לפרוע את חובותיו ולעשות שימוש בכספי היתר של דירתו מעבר לכיסוי מלוא המשכנתא, בגין העיקולים הזמניים שהוטלו על הבית.
4. המערער יזם וחתם הסכם למימוש עצמי של דירתו, עם בנק מזרחי טפחות למכירת הבית באמצעות לשכת הוצל"פ במסגרת מינוי כונס.
5. מונו כונסים למכירת ביתו של המערער.
6. לאור התפטרותם של עורכי הדין של המערער מייצוגו מהסיבות המפורטות בבר"ע, המערער נאלץ לייצג את עצמו ואינו יכול להרשות לעצמו מהטעמים המפורטים בבקשה זו לשכור את שירותיהם של עורכי דין אחרים.
7. למערער מוניטין בתחום עיסוקו במספר לא מבוטל של מדינות, אולם, מוניטין זה ניתן למימוש רק במצב בו המערער בריא ומסוגל להעניק שירותי, ייעוץ, הדרכה ושיווק במדינות שונות, מצבו העכשווי אינו כזה. במהלך השנים המערער נסע תכופות לחו"ל למדינות שונות בעולם על מנת להעניק מהידע המקצועי הרחב שלו וזכה להוקרה רבה.

ד.       רקע עובדתי – הצדדים לבקשה והמערכת החוזית

1.  במשך עשרות שנים ארוכות ורבות עמל המערער  על הקמתו ופיתוחו של מפעל חייו – החברות פ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ (להלן: "פ.מ.ד.") ומולטימדיה קיד – בינה בחינוך בע"מ (להלן: "ממ"ק") ומוצריהן בתחום החינוך הטכנולוגי.

2. המוצרים הייחודים שפותחו ע"י המערער  ועובדיו במהלך עשרות שנים, שווקו בלמעלה מ – 42 מדינות ותורגמו ל- 20 שפות.

3. בשנת 1998 רכשה המשיבה 1 יחד עם שתי שותפות שלה (שמאחורי שלושתן מסתתרים בעליהן, איל הון ישראלי ואנשי עסקים אמריקאיים "כרישים" בתחום הפיננסי והבורסאי) במסווה של אשת חינוך, המעוניינת לכאורה לעסוק בתחום החינוך באמצעות חברת ממ"ק, מניות בחברת ממ"ק במטרה להפכה באמצעות יכולות בעליהן  "בין לילה" לחברה ציבורית בבורסת נסד"ק בארה"ב.

4. כניסתם של  המשיבים ושותפיהם לחברה באמצעות נשותיהן לא התבססה על ערכים כלכליים מקובלים, אלא אך ורק על יכולותיהם של הבעלים השותפים, קשריהם, מעורבותם בארה"ב בשוק ההון האמריקאי, נגישותם למקורות גיוסי הון ובראש בראשונה התחייבותם להפוך את חברת ממ"ק שהייתה בתחילת צמיחתה, לחברה ציבורית גדולה בעלת ערך כספי עצום. 

5.  לאחר שני ניסיונות מיזוג במהופך שנכשלו באשמת המשיבים מוזגה החברה עם חברה בורסאית בנסד"ק בסוף שנת 1999. זמן קצר לאחר המיזוג נסק ערך המניות של החברה לכ – 300 מיליון דולר באמצעות המהלכים נקטו המשיבים ושותפיהם באמצעות קשריהם בשוק ההון האמריקאי.

6. בחודש יוני 2000 התפרסמה בעיתון כלכלי אמריקאי (‘’BARRONS) כתבה בנושא המיזוגים במהופך שבוצעו על ידי המשיב ושותפיו. בכתבה, אשר תורגמה לעברית ופורסמה במלואה בעיתון 'גלובס' בסמוך לאחר פרסומה בארה"ב, סופר על שורה של מקרים דומים, בהם נכנסו השותפים כמשקיעים לחברות טכנולוגיה ומיד לאחר מכן ביצעו מיזוג במהופך, דבר שהביא לזינוק דרמטי בשווי המניות של אותן חברות ושלשלו לכיסם סכומי כסף אדירים. בכל שלושת המקרים שהוזכרו בכתבה, המשיב 2 כיכב בהבלטה מרובה והוצג באור שלילי ביותר כשותף של השותפים בארה"ב. עוד נחשף בכתבה, כי לשותפיו של המשיב 2 עבר מפוקפק הכולל עבירות על חוקי ניירות הערך האמריקאיים, הרשעות ותביעות אזרחיות בתחום זה, פסילה סטטוטורית מעבודה בחברות ברוקרים השייכים להתאחדות סוחרי ניירות הערך בארה"ב (הגוף המפעיל את בורסת נאסד"ק), הרשעה בגין זיוף מסמכים במטרה לבצע הונאה ועוד.

מצ"ב לדוגמא ומסומן ד'

בעקבות פרסום הכתבה פתחה הבורסה האמריקאית NASDAQ בחקירה נגד משיב 2   ושותפיו בארה"ב. הפרסומים וחקירת נאסד"ק האינטנסיבית הביאו להקפאת פעילות החברה ע"י הבנק המסחרי, איבוד האמון במשיב 2 בשוק ההון, מחיקת החברה ממסחר ע"י המשיבים באופן וולונטרי ובסופו של דבר, לבקשת פירוק החברה שהגישו עובדי החברה בסוף שנת 2000.

7. התביעה, שהוגשה ע"י המשיבים כנגד המערערים בבית המשפט קמא (להלן: "התביעה")  הינה פרי מימוש איומו של המשיב 2 כלפי המערער  לאחר שמסר בבית המשפט המחוזי בת"א את עדותו בתביעה שהגישה חברת אלרוב נדל"ן ומלונאות בע"מ, שבבעלות איש העסקים אלפרד אקירוב נגד מעשיי המרמה של המשיב 2. התביעה שהוגשה נגד משיב 2 הייתה ע"ס 6 מיליון דולר כנגד מעשה רמייה, הבטחות שווא ומצגי שווא. עם סיום עדותו של המערער , התריס המשיב 2 כלפיו, בצירוף תנועת יד מאיימת ובנוכחות אחרים "אתה עוד תראה". 12 ימים בלבד נדרשו למשיב 2 מאז שניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה בתיק האמור, במסגרתו חויב המשיב 2 לשלם לחברת אלרוב סך של מאות אלפי דולרים, על מנת לממש את איומו ולהגיש את התביעה דנן על סכום אסטרונומי של 11 מיליון ₪ בסוף שנת 2005.

8. התביעה נגד המערערים הינה תביעה העוסקת בטענות של מרמה, הטעייה גניבה וטענות חמורות אחרות. על מנת לצבוע את טענותיהם בצבעים עזים וחמורים ועל מנת להשחיר את פני המערער  מפליגים המשיבים, בקלות בלתי נסבלת, בפיזור סיסמאות אודות מרמה, מצגי שווא, חשש לזיופי מסמכים, ביצוע תרגילי עוקץ ועסקאות סיבוביות, חתימה על עסקאות פיקטיביות ועוד.

9. הפיכת החברה לחברה הישראלית המוחזקת ע"י חברה אמריקאית ציבורית בה בעלי המניות בחברה הישראלית הפכו להיות בעלי מניות בחברה הציבורית ובעלי המניות שימשו בתפקידים שונים, יצרה מצב מורכב בו כל מרכיבי ההתקשרות בארץ ובארה"ב, מהותיים להבנת התמונה במלואה של התביעה המפותלת, מרכיבים שחלקם טושטשו ועוותו ע"י המשיבים כבר משלב הכנת התביעה והגשת הבקשה לעיקולים במעמד צד אחד. התיקונים הקיצוניים בשינוי גרסותיהם, הסתרת מסמכים והימנעות מהזמנת עדים מהותיים, אומצו כדרך טקטית ע"י המשיבים במגמה לכוון את התביעה לערוצים כלליים שאין בהם ולו דבר מהעובדות המעוגנות במסמכים ובעדויות אחרות המצויות גם בידי מפרק החברה וגם במקומות אחרים.

10. התביעה עוסקת בהרחבה במספר נושאים מרכזיים אותם המערערים, מערערים לפרום באמצעות עדים מרכזיים שהיו קשורים לכל הפרשיות במישרין, להם משקל רב בגילוי האמת ובהצגת תמונה בהירה בפני בית המשפט קמא.

• – המו"מ, בדיקת הנאותות, מצגים, הסכמים.
• – עמותת "עדי עד".
• – ניהול החברה.
• – ניהול הכספים של החברה.
• – מינויים בחברה.
• – פרשיית כשלון המיזוגים במהופך שהובילו המשיבים.
• – חקירת נסד"ק נגד המשיבים ושותפיהם.
• – חלוקת מניות למקורבים של המשיבים.
• – הקמת "מרכזיים וירטואליים לבטיחות וזהירות בדרכים".
• – התנהלות החברה בארץ ובחו"ל ע"י המשיבים ושותפיהם.
• – שימוש לרעה של המשיבים במשאבי החברה.

• הנטל המונח על המערערים 

המשיבים אשר הסתירו מבית המשפט קמא, פרטים מהותיים בשלבים הראשונים של הגשת התביעה, מנסים מתחת למעטה של הכפשות והאשמות כבדות ליצור עילת תביעה שבינה לבין המציאות אין דבר. ניסיונותיהם של המשיבים במהלך השנים, החל משנת 2000,  "לכפות" על מפרק החברה לקבל החלטות כנגד המערערים נכשלו לאחר בדיקות מעמיקות של המפרק שלא רק שלא מצא רבב בהתנהלותם של המערערים, אלא, אף נעזר בשירותיהם לגביית כספים בתיק הפירוק. המשיבים המנצלים את היותם של המערערים לא מיוצגים, מנסים להציג בפני בית המשפט קמא, מצגים של "תביעה כספית רגילה פשוטה", שיש לנהלה בבזק, מבלי לאפשר למערערים להוציא את יומם בבית המשפט. כל טענותיהם של המערערים מבוססות על מסמכים ועדויות ולא על סיסמאות הנובעות מרגשי נקם, מכאן כמות המסמכים הרבה המצויה בפני בית המשפט קמא ובקשותיהם של המערערים לזמן לעדות עדים משמעותיים לניהול ההגנה שלהם. בתביעה מספר רבדים שעל המערערים מוטל הנטל להסיר, להם השלכות על אישים ומוסדות שנהנו מפירותיה של החברה בהיותה חברה ציבורית באמצעות המשיבים.

המערערים הגישו ערעור לבית המשפט הנכבד על מחיקה על הסף של תביעה נגדית שהגישו בתיק, ומצפים לדיון בעניין שנקבע לחודש נובמבר 2010. 

• נימוקי הערעור 

• טענה ראשונה 

בקשת המערערים מכב' המותב לזימון עדים 

מבוא 

1. ביום 30.5.2010 הוגשה על ידי המערערים בקשה לפסלות לכב' המותב בתיק.

מצ"ב מסומן ה' 

2. ביום 3.6.2010 הועברה למערערים החלטתו של כב' המותב הדוחה את בקשתם.

מצ"ב מסומן ו' 

המערערים לאורך כל הבקשה ובטענה הראשונה לערעור על החלטה בטענת פסלות בקשת הפסלות, אינם מלינים לגופן של ההחלטות שנתנו ע"י כב' המותב בעניין הזמנת עדי ההגנה או להערותיו בעניין.  

השתלשלות האירועים הקשורים לסוגיית הזמנת עדי ההגנה מטעם המערערים הבאה לידי ביטוי בהחלטות המשתנות מקצה לקצה של כב' המותב, מצביעה על טענות הפסלות המועלות ע"י המערערים כנגד כב' המותב.

כשהתקבלה אצל המערערים החלטה להגיש את הבקשה לפסלות כב' המותב, בהמשך לישיבת ההוכחות הראשונה וקבלת פרוטוקול הישיבה ביום 24.5.2010 לידיהם, כפי שיתואר בהמשך, "הטענה הראשונה בנימוקי הערעור", צורפה כנדבך חשוב להבנת טענות המערערים בדבר  "חשש ממשי למשוא פנים" כלפיהם מצידו של כב' המותב. 

בקשה ראשונה – החלטה ראשונה 

11. המערערים הגישו לכב' המותב בקשה מסודרת ומנומקת להזמנת עדים ביום 28.3.2010 בצירוף לתצהיר עדות ראשית מצידם כפי שנקבע ע"י כב' המותב הקודם בתיק.

        מצ"ב ומסומן ז' 

12. רשימה העדים נבחרה בקפידה ובצמצום מרשימת מעורבים ארוכה. הרשימה כוללת עדים אשר בעדותם יכולים להפריך ולהזים את האשמות הלא מבוססות של המשיבים, לאשר תוכנם ומשמעותם של מסמכים המוגשים והמצויים בתיק, להשמיע עמדתם לגביי תהליכים בהם היו שותפים המשיבים במישרין הקשורים לתביעה בקשר בלתי הפיך ולחזק את טענותיהם של המערערים כנגד האשמות השקריות החמורות המועלות כלפיהם.

13. על פי ההסברים המפורטים שהועברו ע"י המערערים לכב' המותב, העדים שנבחרו בקפידה ע"י המערערים, הנם עדים מרכזים  בעלי משמעות עליונה בסוגיות המועלות ע"י המשיבים כנגד המערערים.

14. מרביתם של העדים מקורבים למשיבים אשר הם אלה שבחרו ממניעיהם לא להזמינם לעדות, למרות חשיבותם הגדולה בשמיעת הראיות בתיק ולחקר האמת.

15. חלקם של העדים למרות מעורבותם בחברה ומחויבויותיהם המקצועיות, הרחיקו את עצמם מכל מעורבות בתיק הפירוק החל משנת 2000 וביקשו לא להיות מעורבים בכל מחלוקת בתיק.

16. לצד כל עד ציינו המערערים בצורה ברורה ומובהרת את הקשר שלהם לכתבי התביעה ולמחלוקות בין הצדדים.

17. רק ביום 18.4.2010, 22 ימים לאחר הגשת הבקשה לזימון עדים, פנו המשיבים לכב' המותב והגישו את תגובתם לבקשת המערערים לזימון עדים. הבקשה הועברה למערערים רק ביום 21.4.2010.

        מצ"ב ומסומן ח'

18. טענותיהם של המשיבים בתגובה להזמנת עדים ע"י המערערים, מתמקדות בסרבול הדיון והפרכת סיסמאות של חוסר רלבנטיות ואין בהם התייחסות עניינית עובדתית כדי להשיג על אי נחיצותו של עד זה או אחר המופיע ברשימת העדים אותם מבקשים המערערים להעיד.

19. כב' המותב בתיק מונה, יומיים שלושה או בסמוך לכך, לפני מתן החלטתו המתייחסת להזמנת עדי המערערים מיום 28.3.2010.

20. התיק מכיל אלפי עמודי מסמכים רלבנטיים למחלוקות הטעונות הכרעה.

21. ביום 18.4.2010 נתן כב' המותב החלטה ראשונה בה מצוין בין השאר:

          "…..אולם מחמת היקפו העצום של התצהיר (הכולל, ללא נספחיו, למעלה ממאה עמודים ועוד הרבה יותר מאלפיים (1) עמודי נספחים) אינני מתיימר לומר כי לצורך ההכרעה בבקשה קראתי את כל התצהיר ונספחיו בעיון" 

         מצ"ב ומסומן ט' 

22. "החלטה ראשונה" – ביום 19.4.2010 נתן כב' המותב את החלטתו השנייה בתיק, "החלטה ראשונה", המתייחסת לבקשת המערערים להזמנת עדי ההגנה:

1. לשמיעת התיק כולו הוקצו יומיים וברור שלא ניתן לשמוע כמו (טעות במקור) כזו של עדי הגנה .
2. על פניו לפחות הרוב המכריע, אם לא כל, העדים נשוא הבקשה אינם רלבנטיים למחלוקות הטעונות הכרעה.
3. לא נטען שנעשה ניסיון לקבל תצהירים מהעדים.
4. על כן לא יוזמנו העדים שהנתבעים ביקשו לזמן, על פי הבקשה הנוכחית.

מצ"ב ומסומן ט' 

23. כב' המותב פסל פסילה גורפת את בקשת המערערים לזמן את עדיהם בשלב ראשוני, מבלי שהיה בידיו לבחון את נחיצות שמיעת העדים והרלבנטיות שלהם למחלוקות הטעונות הכרעה, תוך כדי הדבקת "אות קין" קולקטיבי לרלבנטיות של העדים בשלב מקדמי שכזה.

24. כב' המותב קבע בהחלטתו, שלשמיעת התיק כולו הוקצו יומיים ומכאן שזכותם של המערערים להשמעת עדי ההגנה תיפגע ולו רק בטוענה המתייחסת להקצאת זמן קצוב לשמיעת כל התיק.

25. שגה כב' המותב בהחלטתו, כב' נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז כב' השופטת הילה גרסטל קבעה בהחלטה ביום 3.2.2010 שיוקצו בשלב ראשון לפחות ארבעה מועדי דיון בתיק עוד לפני מינויו של כב' המותב בתיק.

        מצ"ב ומסומן י' 

26. כב' המותב קבע ש"לא נטען שנעשה ניסיון לקבל תצהירים מהעדים".

שגה כב' המותב בהחלטתו. בבקשת המערער ביום 28.3.2010 להזמנת עדים סעיף 8 לבקשה ציין המערער:

            "פניתי למספר עדים למסור תצהירים אולם הם הודיעו לי שהם מעדיפים להיות מוזמנים  

        על ידי בית המשפט".

הסיבות הנוספות המתייחסות ליתרת  העדים  שהמערערים  אינם  יכולים  להחתימם על

תצהירים, צוינו לצד תיאור הרלבנטיות של כל עד לתביעה וכללו: מקורבים למשיבים,

עובדי ציבור ואחרים.

בקשה שנייה – החלטה שנייה 

27. ביום 25.4.2010 הגישו המערערים בקשה נוספת מפורטת המבוססת על הבקשה הראשונה להזמנת עדי ההגנה.

        מצ"ב ומסומן יא' 

28. "החלטה שנייה" – ביום 25.4.2010 נתן כב' המותב את החלטתו:

          "הבקשה תידון בדיון הקרוב, ולו משום שיתכן שלאחר שמיעת העדים שיישמעו בו ניתן  

            יהיה להיווכח שחלק מהעדים המבוקשים אינם נחוצים עוד."

        מצ"ב ומסומן יב' 

29. ביום 2.5.2010 התקיימה ישיבת הוכחות ראשונה. בישיבה לא התקיים כל דיון לגביי הזמנת עדי המערערים.
30. בתום ישיבת ההוכחות ביום 2.5.2010 בחלק הלא מוקלט של הישיבה, קבע כב' המותב שיתקיים דיון בנושא הזמנת העדים בדיון הקרוב שנקבע ליום 12.5.2010, למרות שנשמעו עד לאותו מועד רק שניים מעדי התביעה, לא כולל עדותם המרכזית של המשיבים עצמם.

31. הדיון שנקבע ליום 12.5.2010 נדחה ליום 10.6.2010, בהמשך לבעיות הרפואיות בהם לוקה המערער והטיפולים האינטנסיביים אותם הוא עובר. 

החלטה שלישית

32. ביום 5.5.2010 הגישו המשיבים בקשה לכב' המותב בבקשה, לקבלת החלטה לגביי הזמנת עדי המערערים ללא דיון, למרות שלא התקיים כל דיון בעניין, דיון שנקבע ע"י כב' המותב בשתי החלטות שונות.

        מצ"ב ומסומן יג'

 המשיבים מבססים את בקשתם מיום 5.5.2010 על העובדה שהדיון הקרוב נדחה, דחייה הקשורה במסכת טיפולים שעובר המערער. טענתם של המשיבים פוגענית לאור סיבת הדחייה הבריאותית בנוסף לעובדה, שנקבעו מספר מועדי דיונים נוספים וצפויים להיקבע דיונים נוספים בעתיד.

34. המשיבים עושים כל שלעיל ידם למנוע מהמערערים לקיים דיון יסודי ומעמיק ולהעלות את מלוא טענותיהם כנגד תביעתם הקנטרנית הגדושה בטענות קשות כנגד המערערים שבבסיסה נקמנות נגד המערער ומנצלים את העובדה שהמערערים אינם מיוצגים.

35. "החלטה שלישית" – ביום 7.5.2010 מבלי לבקש את תגובת המערערים או לקיים דיון כפי שקבע כב' המותב, נתן כב' המותב את החלטתו: 

          "יואיל הנתבע להודיע מיהם ארבעת העדים (שלא הוגש תצהיר מטעמם) החיוניים ביותר

          להוכחת טענותיו, בשים לב לכך שעובדות שאינן במחלוקת ( לדוגמה בלבד: אין צורך

          להוכיח כי עמותת עדי עד קיימה אירוע בבית נשיא המדינה, משום שזוהי עובדה שאינה

          שנויה במחלוקת)

          הודעה כאמור תוגש עד 12.5.2010. להודיע בפקסימיליה לצדדים. לצד שלא מסר מספר

          פקסימיליה תינתן הודעה טלפוני, ותיערך תרשומת המתעדת מסירת ההודעה, זהות

          המקבל והמועד המדויק של השיחה."

          מצ"ב ומסומן יד' 

36. המערערים העבירו את תשובתם לכב' המותב ביום 12.5.2010. בתשובתם חזרו המערערים ונימקו את בקשתם לזמן את כל העדים שהם מבקשים להעיד. בחירת כמות אקראית של עדים מבלי כל קשר למהות עדותם לא אפשרה למערערים להצביע על עדים הנבחרים "בתחושת אצבע". 

       מצ"ב ומסומן טו' 

החלטה רביעית

37. "החלטה רביעית" – ביום 12.5.2010 נתן כב' המותב את החלטתו: 

         "הנתבע 2 כנראה לא ירד לסוף דעת בית המשפט בהחלטתו מיום 7.5.2010. הנתבע נדרש (אין לו שיקול דעת בנדון) להודיע מייד, עד מחר, מי הם ארבעת העדים החיוניים ביותר לטעמו מבין העדים שביקש לזמן ללא תצהיר. עליו לבחור בשלב הזה לא יותר מעד אחד כזה מכל נושא שעליו הוא מבקש להביא עדים שלא הוגש תצהיר מטעמם. אם לא יעשה כן הנתבע 2, לא יוזמנו בשלב זה עדים מטעמו כלל על ידי בית המשפט יודגש כי אם יבצע הנתבע 2 החלטה זו, ולאחר שיישמעו כל אותם עדים שיוזמנו בעקבות זאת וכן הנתבע 2 עצמו, אשקול זימון עדים נוספים מטעמו אם אתבקש לעשות כן, המזכירות תודיע מייד טלפונית לנתבע 2 החלטה זו ותערוך תרשומת של השיחה."

        מצ"ב ומסומן טז'

38. סגנון ההחלטה של כב' המותב והאולטימאטום אשר הוצב בפני המערער אשר אינו מיוצג, יצרה תחושה מאוד לא נוחה בלשון עדינה, אצל המערער, המנוטרל גם כך מניהול אורח חיים נורמאלי בגלל מחלותיו ומצב בריאותו הכללי הרופף.

39. האפשרות התיאורטית שמעלה כב' המותב בהחלטתו לגביי הזמנת עדים נוספים בשלב מאוחר יותר, פוגעת ומחמירה את זכויותיהם של המערערים. למערערים לא ניתנת בהחלטה מסוג זה הזכות לתכנן את קו ההגנה שלהם כראוי, יכולת הכנת חקירת עדי התביעה המבוססת בין השאר על עדותם של עדי ההגנה נפגעת קשות וכמו כן לא ניתנת למערערים הזכות לקבוע את סדר השמעת עדי ההגנה על פי שיקוליהם.

40. כב' המותב קבע שעל המערערים לבחור בעד אחד מכל נושא שעליו הוא מערער להעיד, בסך הכל 4 עדים, כאשר לא קיימת בפועל כל חלוקה ל – 4 נושאים. בבקשה שהוגשה על ידי המערערים להזמנת עדים חולקו העדים ל – 6 קבוצות מרכזיות, על מנת להקל את ההתייחסות לנושאים המרכזיים. בעיון ב"קבוצות" ניתן להבחין על נקלה שלא מדובר בחלוקה המסווגת על פי נושאים, אלא חלוקה שתאפשר סדר לקורא.

6  עדים בודדים הוזמנו תחת הכותרת של "אחרים" שאינם נמנים כלל לקבוצות.

41. כב' המותב חילק את העדים ל – 4 נושאים, ניתן למצוא בסעיף "בנקים – מפרק החברה". טענות קשות מועלות כנגד המערערים ע"י המשיבים, בכל הקשור להתנהלות הכספית בחברה. ללא שמיעת עדותם של אנשי הבנק (להם היה תפקיד משמעותי כמו לאנשי הכספים הנוספים בחברה ומחוצה לה) אשר נבחרו אף הם ע"י המשיבים ומפרק החברה שבדק את הטענות שהושמעו במשך שנים כלפיי המערערים, לא יוכלו המערערים להוכיח את טענותיהם ולשלול את טענותיהם של המשיבים.

42. מעבר לאמור, כל עד מהווה נדבך הכרחי ולא ניתן לוותר על עדותו על מנת להבין את המכלול הנדרש בתביעה מורכבת מסוג זה. בעיון ברשימת העדים שהגישו המערערים ובהערות המצורפות לכל עד ניתן ללמוד שכל עד, עדותו מנותקת מעדותו של עד אחר וכולם יחד יוצרים את מארג ההגנה של המערערים.

43. ביום 13.5.2010 העבירו המערערים בל כורחם, מחשש ומתוך חוסר בררה וניסיון בהמשך להחלטתו של כב' המותב, רשימת ארבעה עדים שברצונם לזמן להעיד.

        מצ"ב ומסומן יז'

החלטה חמישית 

44. "החלטה חמישית" – ביום 16.5.2010 נתן כב' המותב את החלטתו: 

1. העד מס' 1 לא יוזמן, ולו משום שהזמנתו מחייבת אישור יו"ר הכנסת. על הנתבע 1 לבחור לו עד אחר שיוכל להעיד בנושאי העמותה.
2. כל אחד מהעדים 2,3, ו-4 יוזמן לישיבת הוכחות הקבועה ליום 24.6.2010 בתנאי שהנתבע 1 יפקיד סך של 1,000 ₪ בגין הזמנת כל עד. ההפקדה תבוצע עד 26.5.2010 ויחד עמה יודיע הנתבע 2 את מענו המלא של כל אחד מהעדים."

                    מצ"ב ומסומן יח' 

45. כב' המותב קבע, בהחלטתו מיום 16.5.2010 כאשר למרות שתי החלטותיו שלו, לקיים דיון בעניין הבאת העדים ע"י המערערים (דיונים שלא התקיימו), קיבל את בקשת המשיבים מיום 5.5.2010 לקביעת "מכסת עדי ההגנה".

46. כב' המותב קבע, בהחלטתו מיום 16.5.2010 כאשר חסם את האפשרות למערערים לזמן לעדות את יו"ר "עמותת עדי" השר תא"ל במיל' בנימין (פואד) בן אליעזר מטעמים פרוצדוראליים למרות חשיבותו הבלעדית במתן עדות לגביי עמותת "עדי עד" ולו בגלל העובדה שבנקודת זמן זו, מר בן אליעזר נושא במשרת שר ומכהן כחבר כנסת.

• דוגמא לאחד הנושאים המעידה על חשיבות השמעת העדים מטעמם של

             המערערים לא ברמה סלקטיבית  

עמותת "עדי עד הנצחות" 

1. עמותת "עדי עד הנצחות" נוסדה כשנה וחצי לפני שנחתם הסכם השותפות בין המערערים, השותפים האחרים והמשיבים.
2. מטרת העמותה, כפי שמופיע בתעודה לרישומה היא: "לפעול להנצחת זיכרם של הנופלים במערכות ישראל, לרבות הנופלים במילוי תפקידם, חללי זרועות הביטחון וחללי אירגוני המחתרות בארץ ישראל. הקמתם וניהולם של מסגרות להנצחת זכר הנופלים". 

3. פרויקט זה זכה לחסותו של נשיא המדינה לשעבר, מר עזר ויצמן, ז"ל. ערב ההשקה נערך בבית הנשיא בנוכחות מוזמנים מכובדים רבים.

4. בתפקיד יו"ר פעיל של עמותת "עדי עד" שימש השר תא"ל במיל' בנימין (פואד) בן אליעזר. 

5. המשיבים לא בוחלים בפגיעה מכוערת ומרושעת בפועלם של אנשים רבים, לרבות אנשי ציבור, אשר נטלו חלק בפעילותה של עמותת "עדי עד" אשר ראו במטרת הנצחת חללי צה"ל מטרה נעלה.

6. לטענת המשיבים העמותה, אשר פעלה באופן נמרץ להשגת תרומות, בארץ ובחו"ל, לשם קידום מטרותיה האמורות, הינה לא פחות מ"פיקציה" פרי יצירת המערער, שנועדה אך ורק לשם האדרת ערכה ויוקרתה של ממ"ק ו"לפתות כביכול את המשיבים להשקיע בממ"ק". המערערים עומדים על זכותם להפריך תיאוריה מופרכת זו, הפוגעת באנשים רבים על לא עוול בכפם ומהווה נדבך חשוב ומרכזי בתביעתם נגד המשיבים.

7. כב' המותב קבע בהחלטתו מיום 12.5.2010 כי על המערערים לזמן עד אחד "מתוך נושא", ממסכת הנושאים המרכיבים את התביעה נגדם. המערערים יציגו את הרלבנטיות ונחיצות שמיעתם של העדים שביקשו המערערים לזמן בנושא עמותת "עדי עד" כדוגמא, לעוול הקשה הבלתי הפיך ולנזקים העלולים להיגרם למערערים, במידה והחלטת כב' המותב תישאר על כנה ותמנע שמיעתם של כל העדים הקשורים בפעילויותיה השונות של עמותת "עדי עד", כמו בנושאים אחרים.

8. בתצהיר עדות ראשי של משיב 2 טוען משיב 2 כלפי המערער בין השאר:
   • – עמ' 7 סעיף 49 – "בדיעבד התבררו לי כל הפרטים על המרמה ועל ההטעיה שהנתבע עשה כולל הקשר של הנתבע לפרויקט "עדי עד".
   • – עמ' 7 סעיף 50 – עמותת עדי עד הוקמה בשנת 1996, במטרה להנציח כביכול את זכרם של הנופלים במערכות ישראל.
   • – עמ' 7 סעיף 55 – כישרונו ועוצמת המרמה של הנתבע יכולים לקבל ביטוי גם בעובדה שהחברים בעמותה, ובעיקר במועצה הציבורית הארצית שלידה, היו חברים נכבדים ביותר. מדובר באישי ציבור בכירים וידועים מתחום הביטחון והפוליטיקה, שיצרו אמינות רבה במיוחד בכל הקשור לכוונות העמותה וליכולתה…"
   • – עמ' 7 סעיף 56 – מסתבר, כי הנתבע הצליח להוליך שולל אף את החברים הנכבדים לעיל, ולנצלם, שלא על דעתם, כמובן, לטובת מעשי המרמה שלו. 

9. המערערים מערערים לזמן למתן עדות רק כמות מצומצמת מהאישים המכובדים המוזכרים

בתצהירו של משיב 1 ביניהם: מר סלי מרידור, ד"ר לובל שבתאי, אלוף במיל' שחור אורן

ומר שובל זלמן.

           לא מתקבל על הדעת שזכותם של המערערים לסתור את הטענות החמורות חסרות התקדים כלפיהם לזמן למסירת עדות חלק קטן מהאישים המכובדים שהמשיב טוען שהמערער "הוליך שולל, ניצל ורימה", תיחסם. 

דוגמא לנחיצות להזמנת עדים בנושא עמותת "עד עד" 

עיון מעמיק ברשימת העדים המבוקשים למסור את עדותם ע"י המערערים וההסבר הנלווה לכל אחד מהם, מבהיר את זכותם של המערערים להזמין למתן עדות להזמת טענותיהם הקשות של המשיבים כלפיהם הנה רלבנטית והכרחית, זכות שבוטלה למעשה בהחלטותיו של כב' המותב.

העד – השר תא"ל במיל' בנימין (פואד) בן אליעזר 

1. השר תא"ל במיל' בנימין (פואד) בן אליעזר, שימש בתפקיד יו"ר פעיל של עמותת "עדי עד".

2. עדותו של השר בן אליעזר כאמור הנה עדות מרכזית והכרחית ולא ב"נושאי העמותה" באופן כללי, זאת לנוכח הטענות המועלות למכביר בתביעה כנגד המערערים והעמותה. יו"ר העמותה השר תא"ל במיל' בנימין (פואד) בן אליעזר, היה הגורם המרכזי הפעיל בעמותה, גייס את אנשי המועצה הציבורית, נטל חלק פעיל בכל הפעילויות הענפות שהעמותה ניהלה בארץ ובעולם לרבות ערבי התרמה, גיוסי מתנדבים ותורמים הכרת העמותה כמלכ"ר ועוד. אין אדם אחר שהיה מעורב בפעילותה של העמותה שיכול להעיד כנגד הדברים החמורים המועלים נגד העמותה וכנגד המערער, מלבד יו"ר העמותה השר תא"ל במיל' בנימין (פואד) בן אליעזר. 

3. המערערים לא יוכלו להדוף ולהזים את ההאשמות החמורות המועלות נגדם בנושא עמותת

"עדי עד" ולהוכיח את טענותיהם, ללא עדותו של השר תא"ל במיל' בנימין (פואד) בן אליעזר.

העד – מר רון פלד

1. תא"ל במיל' חנוך מילוא הגיש תצהיר מטעמם של המשיבים. שימש תקופה קצרה בתפקיד ראש המועצה הציבורית של עמותת "עדי עד".

2. לכל אורך תצהירו מבסס מר מילוא את הקשר שלו לעמותת "עדי עד" על הקשר שנוצר בינו לבין המערער כביכול. מר מילוא נוקב בתצהירו בשמו של מר רונקי פלד, אשר לטענתו ערך היכרות בינו לבין המערער וכתוצאה מהיכרות זו הצטרף לבקשת המערער לעמותה. כמו כן מתאר מר מילוא אינפורמציות שהועברו לו ממר פלד מפיו של המערער לכאורה.

3. מר פלד שותף עסקי עם המשיב 2 ולו היכרות ארוכת שנים עם המערער.

4. פנייה של המערער למר פלד לקבלת תצהיר שיבהיר שדבריו של מר מילוא שקריים נתקלה בסירוב. מר פלד הסביר להמערער שהוא יאות להעיד את כל האמת במידה ויוזמן באמצעות בית המשפט.

5. עדותו של מר פלד משמעותית ביותר להזמת טענותיו של מר מילוא. חסימת עדותו של מר פלד מלהעיד פוגעת בזכות המערערים לסתור את טענותיו של מר מילוא ולהוכיח את טענותיהם וחשיפת האמת.

6. עדותו של מר פלד הכרחית על מנת לסתור את טענותיו של מר מילוא. חסימת המערערים מלהעיד את מר פלד לא תאפשר למערערים להזים את עדותו של מר מילוא ואת הטענות המופנות כלפיי המערער. 

עובדות 

1. בפתח ישיבת ההוכחות ביום 2.5.2010 ציין כב' המותב :

כב' השופט:      אני מודיע כי שניים מעדי התביעה, עו"ד יצחק בכר ותת אלוף 

                            במילואים חנוך מילוא, מוכרים לי אישית. ההיכרות עם עו"ד בכר על

                            רקע לימודים משותפים בפקולטה למשפטים בתל אביב בשנות

                            ה-70' עד תחילת שנות ה-80'. תת אלוף במילואים חנוך מילוא על 

                            רקע עבודה משותפת באותו ארגון במשך שנתיים בתחילת שנות

                            ה-90'.

2. ב"כ המשיבים משמש כעו"ד של התאגיד אותו מנהל מר מילוא מזה שנים.

עמ' 1 מפרוטוקול הישיבה מיום 2.5.2010.

מצ"ב ומסומן יט'

עד – תא"ל במיל' יצחק שגב 

1. שימש בתפקיד מנכ"ל עמותת "עדי עד".
2. המשיב 2 בתצהירו מגולל האשמות שונות לפתחו בתצהירו.
3. חלק גדול מדברי הבלע אותם משמיע משיב 1 בתצהירו, מכוונים להתנהלותו של מר שגב במסגרת תפקודו בעמותה.

4. מר שגב הנו עובד ציבור ומשמש כמבקר המשטרה.
5. המערערים עומדים על זכותם לזמן את מר שגב על מנת לדחות את טענותיו חסרות השחר של משיב 2 כלפיי עמותת "עדי עד" וכלפיי המערערים.

עד – מר יהודה לנצקרון 

1. שימש כמתווך בין המשיבים למערערים.
2. היה בעל מניות בחברה.
3. היה מעורב בפרויקט "עדי עד" במישרין וארגן פרויקט התרמה באמצעות רשויות מקומיות ומשרד החינוך.
4. מר לנצקרון שותף של המשיבים ומכאן שאין אפשרות לקבל ממנו תצהיר.
5. עדותו של מר לנצקרון בנושא העמותה חשובה ביותר ונחוצה למערערים להזמת טענות המשיבים נגדם.

עד – מר מנחם כהן 

1. סמנכ"ל בכיר במשרד החינוך.
2. בתוקף תפקידו אישר את מיזם ההתרמות של עמותת "עדי עד" במערכת החינוך.
3. עדותו של מר כהן הכרחית לשם הזמת הטענות החמורות של המשיבים כנגד פעילותה של העמותה והמערערים.
4. מר כהן עובד ציבור ומקורב למשיבים ואין אפשרות לקבל ממנו תצהיר.

עד – מר עמיחי גרנביץ 

1. שימש כגזבר בעמותת "עדי עד".
2. מקורב לתא"ל במיל' חנוך מילוא.
3. עדותו של מר גרנביץ חשובה להזמת טענותיהם של המשיבים כלפיי המערערים במסגרת הפעילות עם עמותת "עדי עד".
4. מר גרנביץ מכיר את המשיבים והמערערים ולכן אין אפשרות לקבל ממנו תצהיר.

דוגמא זו המתייחסת לעמותת "עדי עד", ממחישה את נחיצותם הבלתי ניתנת לערעור של כל עד ועד בהתייחס לנדבך מסוים ממוקד, הקשור במישרין לטענותיהם של המערערים, כנגד האשמות החמורות של המשיבים. המערערים לא יוכלו להוכיח את צדקתם בבחירה ב"עד נבחר אחד" מתוך רשימת העדים המצומצמת בפרשיית עמותת "עדי עד" כמו גם בנושאים האחרים.

דוגמא זו ממחישה נושא אחד ממכלול הנושאים הדורשים בירור מעמיק בתביעה וממחישה עד כמה עדותם של כל עדי ההגנה  המערערים נחוצים, רלבנטיים ומהותיים ביותר. 

סיכום – טענה ראשונה 

1. עוד בטרם עלה בידיו של כב' המותב ללמוד את החומר הרב בתיק, כב' המותב "נועל את דעותיו" לגבי הרלבנטיות של הזמנת עדי ההגנה מטעם המערערים.
2. כב' המותב מפגין חוסר נכונות ופתיחות כלפיי המערער ולא מאפשר למערער, לשכנע את כב' המותב בצדקתו ולהציג את ענייניו וטיעוניו, בהמשך לביטול הדיון בנושא בעקבות הלחץ המלאכותי המופעל מצידם של המשיבים בהגשת בקשות וחוזרות.
3. בהחלטותיו כב' המותב מפגין כלפיי המערער, חוסר סבלנות, היעדר אדיבות, איפוק, ריסון ומתינות.
4. כב' המותב מפגין חוסר שוויוניות בולט לרעת המערערים.
5. כב' המותב מיהר להתבטא בנושאים מהותיים הדורשים בירור ושמיעת עדויות, טרם זמנם, התבטאויות המבטאות עמדות סופיות היוצרות חשש ממשי למשוא פנים.
6. "מראית פני הצדק" ואובייקטיביות כלפיי המערערים "לא נראים". 

הטענות לפסלות בטענה הראשונה, בגינם מתבקש בית המשפט הנכבד לפסול את כב' המותב מלהמשיך לנהל את התיק בהן, מתקיימות בנסיבות המצוינות בסעיף 1 בהודעת הערעור. 

בקשת רשות ערעור בעניין הזמנת עדי ההגנה  

המערערים הגישו לבית המשפט הנכבד בקשת רשות ערעור לגביי הטענה הראשונה לגבי אי זימון עדי ההגנה. רע"א 4064/10.

כב' השופט א' גרוניס הנכבד דחה את הבקשה ביום 30.5.2010. ההחלטה הועברה לידי המערערים לאחר הגשת הבקשה לפסלות כב' המותב.

כב' השופט א' גרוניס הנכבד לא התבקש ולא דן בהיבטים הקשורים בבקשת הפסלות העולים מהטענה הראשונה של המערערים, והתייחס לעובדות בלבד הקשורות לגופן של ההחלטות.

בהחלטתו התייחס כב' השופט א' גרוניס הנכבד להחלטת כב' המותב מיום 12.5.2010 שבה קבע כב' המותב שיישקל זימונם של עדים נוספים לאחר שמיעת חמישה עדי המערערים 1 – ו-2. החלטה שנתנה לאחר סדרת החלטות המתוארת בערעור.

כב' השופט א' גרוניס הנכבד לא התייחס לאי זימונו של השר בן אליעזר יו"ר העמותה מסיבות פרוצדוראליות.

לאורכה של הודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות המוגשת לבית המשפט הנכבד, המערערים מדגישים שאינם מלינים לגופן של ההחלטות, אלא, לטענות פסלות של ממש שהם מעלים כנגד כב' המותב. הטענה הראשונה כאמור לא שימשה את המערערים כעילה העיקרית בבקשת הפסילה, אך נחיצותה לראייה רחבה של בקשת הפסלות חשובה.

29. טענה שנייה 

מבוא 

המערער בטענה השנייה לבקשת הפסלות, אינו מלין לגופה של ההחלטה שנתן כב' המותב בעניין. 

פגיעה נוספת במערערים בהחלטת כב' המותב לבקשת נתבע 3 

1. הנתבע 3 אשר אינו מיוצג, פנה לכב' המותב ביום 12.5.2010 בבקשה לזמן את עדי ההגנה מצידו בהמשך להחלטת כב' המותב מיום 7.5.2010. כל עדי הנתבע 3 מופיעים ברשימת העדים שהמערערים, מערערים להעיד.

2. ביום 12.5.2010 החליט כב' המותב בהמשך לבקשתו של הנתבע 3:

            "לא ברור מדוע הנתבע 3 הגיב להחלטה שלא כוונה אליו. שאלת עדי הנתבע 3 היא שאלה ששעתה טרם הגיעה". 

3. החלטת כב' המותב מיום 12.5.2010 המתייחסת לנתבע 3, מערימה קושי נוסף לא צפוי על המערערים במישרין. חוסר הודאות לגביי אישור העדים אם בכלל, ומתי "שעתה של הזמנת עדי הנתבע 3 תגיע"?, לא מאפשרת למשיבים להכין את חקירתו של המשיב 2 ולתכנן כראוי את חקירת העדים במועדי הישיבות הקרובות שנקבעו.

מצ"ב ומסומן כ'. 

טענה שנייה – טענות המערער לבקשת פסלות כנגד כב' המותב 

• החלטתו של כב' המותב ביום 12.5.2010 בהמשך לבקשתו של נתבע 3 פוגעת במישרין במערערים ויש בה נסיבות של ממש המצביעות על חוסר יכולתו של כב' המותב לשפוט את המערערים ונתבע 3 באובייקטיביות.

• נוסח ההחלטה מצביע על חוסר סבלנות, אדיבות, איפוק, ריסון ומתינות כלפיי בקשתו הלגיטימית של נתבע 3.

• בקשתם של המשיבים מכב' המותב מיום 5.5.2010 לקבלת החלטה לגביי זימון עדי המערערים, נשענה על הטענה שהם זקוקים לזמן על מנת להכין את עצמם לקראת עדויות עדי ההגנה, בקשה שנענתה כאמור ע"י כב' המותב, בניגוד להחלטותיו הקודמות בעניין שלפני מתן החלטה בעניין יתקיים דיון, מנגד בקשתו של נתבע 3 באותה סוגיה עצמה, בעלת משקל זהה, זוכה לתשובה לא ברורה וכעסנית, הדבר מצביע על העדר אובייקטיביות וניטראליות מצידו של כב' המותב. 

הטענות לפסלות בטענה השנייה, בגינם מתבקש בית המשפט הנכבד לפסול את כב' המותב מלהמשיך לנהל את התיק בהן, מתקיימות בנסיבות המצוינות בסעיף 1 בהודעת הערעור. 

3. טענה שלישית 

התנהגות מפלה, אי שוויוניות ובלתי ראויה באולם הדיונים במהלך ההפסקות כלפיי המערערים 

מבוא 

בית המשפט הנכבד מתבקש לפסול את כב' המותב להמשיך ולנהל את התיק ולו רק לאור התנהגותו של כב' המותב באולם הדיונים במהלך ההפסקות.   

תיאור הנסיבות באולם הדיונים במהלך ההפסקות 

כב' המותב בהתנהגותו בהיכל המשפט נהג לאורך כל ישיבת ההוכחות הראשונה בצורה אי שיווניות בולטת ומפלה בצורה בולטת, אשר ערערה לחלוטין את ביטחונם של המערערים, פגעה ביכולת תפקודם לרבות מיצוי החקירות מול עדי התביעה.

בית המשפט הנכבד מתבקש לבחון את התנהגותו הבלתי הולמת של כב' המותב בכל הקשור למצופה בהתנהגותו של שופט, לבטח משופט הנמצא בתפקיד כה מכובד של שופט בבית משפט מחוזי.

• במהלך שתי הפסקות קצרות שהתארכו כל אחת יותר מעשר דקות, כב' המותב נשאר ישוב על כסאו וניהל שיחת "סמול טוק" עם שני עורכי הדין, עו"ד לינצר ב"כ המשיבים ועו"ד בכר עד התביעה 1 ,שהיה באמצע מתן עדותו כעד מטעם התביעה.

• מהשיחה שהתנהלה בין כב' המותב לבין ב"כ המשיבים הסתבר למערער ולנתבע 3 הרקע להיכרות של כב' המותב עם עד התביעה, מר מילוא שאמור להעיד בישיבת ההוכחות הבאה ביום 10.6.2010.

• השיחה בין כב' המותב לבין ב"כ המשיבים חשפה בפני המערער ונתבע 3 פרטים הקשורים לכישוריו של כב' המותב בעניינים שיפוטיים שונים.

• השיחה בין כב' המותב לבין עד התביעה עו"ד בכר בהפסקות עדותו, הכתימה את ההליך והסבה לו נזק בלתי הפיך, גרמה למערער נתק מחשבתי חמור ותחושת משוא פנים חמורה הקשה בתיאור מילולי. המערער אשר ניהל בעצמו למרות מצבו הבריאותי הרופף, את חקירת העד עו"ד בכר חש תחושה קשה, איבוד כושר ריכוז ומיקוד ותחושת מועקה קשה ביותר. בנוסף לקשיים האחרים שהערים כב' המותב מול המערער, התקשה המערער לאחר ההפסקות לחזור ולחקור את העד כנדרש ובמצטבר ולבסוף הופסקה חקירתו של העד, כמתואר בהמשך. 

• "הקשר שנוצר" בין הצדדים והאווירה החד צדדית, "העניקו" גם למשיבים עצמם ולביתם שנכחה בדיון, בטחון ותחושת קרבה והם הצטרפו לשיחה עם כב' המותב בסוף הדיון. השיחה נסבה על מספר נושאים כמו: התלוצצות על כמות העדים המבוקשים ע"י המערערים, העובדה המצערת שאחד העדים נפטר בכל הקשור לבקשה לזימון עדים שהגישו המערערים ואי הגשת דו"ח מסכם ע"י מפרק החברה.

• בתום הדיון פנה המשיב 2 (התובע) לכב' המותב והתעניין כמה עדי הגנה יורשה המערער להזמין מתוך הרשימה של 43 עדים שביקש. כב' המותב כלל לא חשב שאין מקום שישיב למשיב 2, נהפכו, כב' המותב פנה למערער בחיוך ציני וציין, "ביקשת 43 עדים אתה יכול לבחור 4 או 3" , לכל צחוקם המתגלגל של הנוכחים מצד התובעים כולל ביתם, ב"כ ועד התביעה השני, שהנו עוזרו האישי של המשיב 2. עמדתו זו של כב' המותב ננעלה בהמשך ברצף ההחלטות שקיבל בעניין זה המובאים בהרחבה בטענה בראשונה בערעור. המערער מודה שפשוט נדהם, נכלם ולא מצא מילים לבטא את תחושת ההשפלה, הלעג וההפליה שחש. 

• המערערים עזבו את אולם הדיונים באמצע "שיחת החולין", לפני שהמשיבים אורחיהם וכב' המותב עזבו את האולם. 

סעיף 13 בהחלטת כב' המותב – "שיחות חולין" במהלך ההפסקות 

1. כמתואר התנהלותו של כב' המותב "בהפסקות הקצרצרות" פגעה קשות ביכולותיו של המערער בניהול ההליך, כמי שהוטל עליו בל כורחו, לחקור את עדי התביעה.

1. ההפסקות נתנו לשם "התרווחות". כב' המותב בהחלטתו מיום 3.6.2010 מציין, "העיקר הוא כי אותן שיחות חולין התנהלו בשקיפות מלאה ובאזני כל הנוכחים" לא כך היה,  המערערים לא שהו לכל אורכן של ההפסקות באולם. מערער 1 יצא "להתרווחות" ולקבלת תרופות ומערער 3 יצא במקביל ל"התרווחות".

1. כב' המותב מציין בהחלטתו מיום 3.6.2010 עמ' 6 סעיף 13:

"דובר בהפסקות קצרצרות שנתבקשתי לקיים ואשר סברתי כי יציאתי מהאולם במהלכן רק תביא להתארכות מיותרת שלהן". המערערים בוחרים לא להתייחס למהות הדברים ולציין שההפסקות נמשכו לפחות 10 דקות כל אחת.

מצ"ב ומסומן כא'.

1. מצער שכב' המותב נאלץ לציין "שמדובר בדברים שאינם אמת", בהתייחסותו, לא לגביי העובדות הכרוכות בהתנהגות שהביאה לסיבות בבקשת הפסלות, אלא, לגביי התחושות ו"האווירה", שחוו המערערים מעצם ההתנהגות של כב' המותב, זאת בעת שכב' המותב בחר לנהל "שיחות חולין בשקיפות מלאה" יותר מפעם אחת, עם עד התביעה עו"ד בכר שהיה חברו לספסל הלימודים, אשר היה באמצע מתן עדותו כעד תביעה, עם ב"כ התביעה ועם המשיבים (התובעים) בעצמם.

1. מיותר מלציין שכב' המותב לא מצא לנכון ולא מצא נושאי שיחה משותפים, לניהול "שיחות חולין" עם המערער ונתבע 3 במהלך ההפסקות.
2. התנהלותו זו של כב' המותב הבהירה לנוכחים ולמערערים במיוחד שקיימות שתי קבוצות באולם, מקורבים ו"אחרים". התנהלותו זו כב' המותב אשר חזרה על עצמה נטרלה את יכולתו של כב' המותב לנהוג כלפיי המערערים באובייקטיביות ובניטראליות והביאה במישרין לגילויים של חוסר סבלנות, היעדר אדיבות, איפוק, ריסון ומתינות כלפיי המערער בהבלטה יתרה. התנהגות זו באה לידי ביטוי בטון הדברים הנאמרים ע"י כב' המותב כלפיי המערער בעת שחקר את עדי התביעה,  וההתרסה של כב' המותב במערער בצורה שחסמה את יכולתו לחקור את עדי התביעה, בעיקר את עד התביעה הראשי עו"ד בכר, עד למצב בו נאלץ המערער להפסיק את חקירתו, לשביעות רצונם של המשיבים, עד התביעה וב"כ המשיבים.

1. פרוטוקול הדיון וקלטת השמע מצביעים בבירור, על ניסיונו הממשי של המערער למקד את חקירתו בעניינים המהותיים. המערער לאור האווירה והתחושות הקשות התקשה אפילו לעקוב אחרי חומר החקירה שהכין מראש וקיבל בהכנעה חוזרת ונשנית את דרישותיו של כב' המותב בעניינים מהותיים במהלך החקירה. 

1. המערער מתקשה להעביר במילים את התחושה הקשה והעוצמות הבלתי נסבלות שהיו מנת חלקו בסיטואציה שנוצרה. המערער "נלחם על חייו" ללא מליצה, מייצג את עצמו כנגד עורכי דין מנוסים וממולחים, לרבות מול עו"ד בכר עד תביעה אותו הוא אמור לחקור להוצאת האמת, (עורך דין שהיה איש אמונו של מערער במשך שנים רבות אשר חצה את הקווים למען שלמונים שמנים) חוזר ונתקל מצידו של כב' המותב בחומה בצורה וחיץ בינו לבין העד מצד אחד, ומצד שני כב' המותב חברו לשעבר לספסל הלימודים, מנהל עם העד "שיחות חולין", בהפסקות של חקירת העד עצמו.

1. המערער עשה כמיטבו כדי לא למחות על המתרחש, הוא לא ידע למה לצפות מצידו של כב' המותב. הטיפול הרפואי האינטנסיבי על בסיס יום יומי שעובר המערער פוגע כאמור בכושר תפקודו, מצב שנוצל עד תום כלפיו. תחושת הפחד בסיטואציה המתוארת הייתה ממשית. מצד אחד ההחלטות שקדמו לישיבה, מצד שני תחילת הדיון כאשר כבר בתחילת הדיון כאשר ביקש המערער לומר את דברו, נבלם ברוגז ע"י כב' המותב כפי שעולה משמיעת התקליטור ומהתמליל.

10. באולם הדיונים נכחו כאמור המשיבים ביתם ומספר ב"כ המשיבים. הדברים אשר הוטחו כלפיי המערער פעם אחר פעם בקול פוגעני, חסר סבלנות זכו מפעם לפעם בקולות עידוד, צחקוק ושביעות רצון מצד הנוכחים. תחושת המערער הייתה התנהגותו של כב' המותב הושפעה בין השאר מהרצון לשאת חן בעיניי הנוכחים.

11. אין ספק שלו היו המערערים מיוצגים, התרחשות שכזו בין כתלי בית המשפט לא הייתה מתרחשת.

הטענות לפסלות בטענה השלישית, בגינם מתבקש בית המשפט הנכבד לפסול את כב' המותב מלהמשיך לנהל את התיק בהן, מתקיימות בנסיבות המצוינות בסעיף 1 בהודעת הערעור. 

4. טענה רביעית 

ישיבת ההוכחות הראשונה – פרוטוקול הדיון מיום 2.5.2010 

מבוא 

המערער  יצביע בטענה הרביעית, על התנהלותו העקבית של כב' המותב כנגדו ולא כמקרה בודד, במהלך כל הדיון, תוך כדי רמיסת זכויותיו של המערער לנהל הליך הוגן, שוויוני ואפילו לזכות כאשר התבקש, את עזרתו של כב' המותב.

כעולה מהמובא במקבץ, כב' המותב נהג כלפיי המערער במשוא פנים ממשי, חסם את המערער לנהל את חקירת שני עדי התביעה, גרם להפסקת חקירת עד תביעה 1 ע"י המערער וערער לחלוטין את בטחונו של המערער.

טענות הפסלות של המערער  כלפיי כב' המותב תוצגנה לגביי כל קטע במקבץ, בסופו, הלקוח מפרוטוקול הדיון מיום 2.5.2010. 

כללי – חשיבות שמיעת התקליטור 

קיימת חשיבות מרובה, להאזין להקלטת הדיון. האינטונציה המילולית, חיתוך הדיבור, ההשוואה בין גוון ורמת הקול בפנייה של כב' המותב כלפיי המערער לעומת כלפיי, עדי התביעה וב"כ המשיבים, מצביעים על משוא הפנים בו נהג כב' המותב כלפיי המערער. לצערו של המערער, ההקלטה והפרוטוקול אין ביכולתם להעביר את הבעות  פניו של כב' המותב ושפת הגוף שלו בהתאמה לנאמר, אך על נקלה ניתן לתאר מצבים אלו בהקשר, לאינטונציה המילולית, חיתוך הדיבור וההשוואה בין גוון רמת הקול בפנייה למערער לעומת הנוכחים האחרים. 

קריאת הפרוטוקול מעבירה את המסרים המילוליים בלבד, מנגד, שמיעת הדברים משמעותית בהבנת הבקשה לפסלות המותב, המושתתת על משוא פנים, חוסר סבלנות, היעדר אדיבות ומתינות, אי שוויוניות, ערעור בטחונו של המערער לנוכח טון הדיבור והאינטונאציה של כב' המותב כלפיו והתנהגותו של כב' המותב המושפעת מהרצון לשאת חן בעיניי הנוכחים.

התקליטור מצ"ב ומסומן כב' 

ישיבת ההוכחות ביום 2.5.2010 נערכה לפני החלטות כב' המותב על בקשת המערערים/הנתבעים לזמן עדים מטעמם. 

רקע מקדים לעדותו של עד התביעה 1  עו"ד יצחק בכר 

הסבר 

עד התביעה 1 עו"ד בכר שימש כעו"ד של המערערים במהלך שנים ארוכות לפני כניסת המשיבים ואחרים לשותפות עם המערערים באמצעות משיבה 1.

עו"ד בכר חצה את הקווים והפך להיות עו"ד של המשיבים "מתחת לאפו" של המערער ומשמש כעורך דינם בעניינים עסקיים רבים ואחרים גם עתה.

כחלק מתוכנית סדורה להקשות על המערערים ניהול הליך משפטי הוגן, העד עו"ד בכר לא הגיש תצהיר בטענות סרק.

המערערים הגישו תביעה כספית נגד עו"ד בכר בגין מעשיו, תביעה תלויה ועומדת.

בהמשך ל – 2 תלונות שהופנו לועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין כנגד עורך דין בכר התקבלו התשובות הבאות :

1. הועד הודיע שהם ממתינים לתום הדיון המשפטי בתביעה שהגשנו נגדו, על מנת לשקול כיצד לנהוג בעניינו.
2. בעניין אחר, הוגשה נגד עו"ד בכר תלונה ע"י ד"ר לימור זר גוטמן מומחית בתחום האתיקה, בגין התנהגות שאינה הולמת עו"ד. בעניין זה הודיעה ועדת האתיקה לעו"ד בכר שהיא גונזת את התלונה אחרי היסוס רב ומתרה בו בצורה קשה, שייזהר לא לשוב על התנהגותו המוחצנת הן כלפיי עורכי דין והן כלפיי אחרים שאם לא כן לא יהססו להעמידו לדין.

פרוטוקול הדיון מיום 2.5.2010 

פרוטוקול הדיון מיום 2.5.2010 מחזיק 193 עמ'.

על מנת לא להכביד על בית המשפט הנכבד, מצ"ב העמודים הרלבנטיים.

במידת הצורך, המערערים יעמידו לרשות בית המשפט הנכבד את כל הפרוטוקול ללא דיחוי. 

1. קטע ראשון

עמ' 1 שורה 25 עד עמ' 2 שורה 8

מר גולדנברג:     אדוני, הייתי רוצה להגיד משהו לפני העדות שלו.

כב' השופט:       כן, בבקשה.

מר גולדנברג:     ראשית יושבים פה עדים באולם.

כב' השופט:       אם הם בעלי דין, אז גם אתם יושבים כאן באולם.

מר גולדנברג:     לא, אני מדבר על אדון מרצבך שאמור להעיד.

כב' השופט:       עד שאיננו בעל דין מתבקש לצאת.

מר גולדנברג:     עכשיו רציתי רק בכל אופן לציין משהו לגבי תובעת 1.

כב' השופט:       אנחנו היום לא שומעים,

מר גולדנברג:     לא, לגבי הנושא של הנוכחות שלה במתן העדות.

כב' השופט:       היא איננה צפויה להעיד והיא בעלת דין והיא זכאית להיות כאן. תודה רבה. מר בכר עו"ד שיהיה עד תביעה מס' 1 מוזהר…. 

מצ"ב ומסומן כג' 

הסבר 

כב' המותב לא אפשר למערער לטעון לגביי נוכחותה של המשיבה 1 אותה המערערים 1 – ו-2 ביקשו להעיד:

• משיבה 1 בעלת המניות המרכזית בחברה לא הגישה תצהיר וסירבה לענות לשאלון. משיבה 1 התרצתה לענות לשאלון חלקי בהתערבות המותב הקודם בתיק.
• המערערים ביקשו לזמן לעדות את המשיבה 1, וכב' המותב כבר בדקות הראשונות של הדיון קבע, "היא איננה צפויה להעיד".
• המערערים ביקשו לזמן לעדות את ביתם של המשיבים גב' יעל רובנר לניאדו צימט שהייתה מעורבת בפעילות החברה ואף עבדה בה.
• לאור תגובתו התקיפה של כב' המותב כלפיי המערער כפי שמתבטאת בשמיעת דברי המותב בתקליטור ובלימת השמעת טיעוניו של המערער לגביי נוכחות האנשים באולם, המערער המופתע וההמום, לא הספיק לטעון ולהתייחס לעובדה שביתם של המשיבים נוכחת גם היא באולם.
• כב' המותב מדבר ברצף מילולי תקיף שאינו מאפשר למערער להשיב לאחר קביעתו "היא איננה צפויה להעיד…".
• במהלך כל מתן העדויות של עדי התביעה נכחה כאמור באולם ביתם של המשיבים, מבלי כל התייחסות של כב' המותב ולו גם פנייה לבירור לזהותה, למרות שהדבר היה ברור למדי.
• היה ברור שדעותיו של כב' המותב נעולות עוד לפני ישיבת ההוכחות הראשונה, כב' המותב לא אפשר למערער אפילו קמצוץ של השמעת טיעון, כב' המותב גילה מייד בפתחה של הישיבה (שהייתה כאמור הפגישה הראשונה של המערער עם כב' המותב), חוסר סבלנות, היעדר אדיבות, חוסר איפוק והשפיע באחת על בטחונו של המערער ועל יכולתו לנהל הליך הוגן למול כב' המותב. 

הטענות לפסלות בטענה הראשונה, בגינם מתבקש בית המשפט הנכבד לפסול את כב' המותב מלהמשיך לנהל את התיק בהן, מתקיימות בנסיבות המצוינות בסעיף 1 בהודעת הערעור. 

בהחלטתו של כב' המותב מיום 3.6.2010 בחר כב' המותב שלא להתייחס לטענתם זו של המערערים.

2. קטע 2 – קטע ראשון מתוך 2

עמ' 3 שורה 20 עד עמ' 4 עד 9 

כב' המותב מאזין ברוב קשב לדבריו של עד התביעה עו"ד בכר, בכל הקשור להגשת תלונות של המערער כנגדו לועדת האתיקה.

בעורמה אופיינת, מיד בתחילת הדיון, העד מטמיע בקשה המכוונת לכאורה לעו"ד המשיבים. העד מבקש "הגנה משאלות" העלולות ליצור עילה למערער, לשלוח נגדו קובלנות נוספות ללשכת עורכי הדין.

הערתו זו של העד המתוחכם, מכוונת בראש ובראשונה לאוזניו של כב' המותב, הערה שמצליחה ליצור אצל כב' המותב דעה מגובשת שלילית מיידית כלפיי המערער בכל הקשור להגשת קובלנה בועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, כפי שנראה בהמשך ובכלל.

לפני שלושה שבועות התנהל סוף כל סוף הליך הראיות בתיק. אני נחקרתי ומר גולדנברג. והוא אישר בתצהירו שאין לו תלונות, הוא קיבל את השירות כולו כדבעי. לטענתו בגלל שביצעתי מעשים בניגוד לכללי האתיקה, דעתו בניגוד לועדת האתיקה ב-6 מקרים לפחות.

כב' השופט:       שקשורים לעניינים שאנחנו,

ת:                   קשורים. בוודאי.

כב' השופט:       לעניינים שלנו.

ת:                   לפחות מחציתם בעניינים שלנו, אם לא יותר מכך. בפירוש. הוא חושב שמגיע, אני צריך להחזיר את שכ"ט עבור השירות. אני הקדמתי את זה כדי לומר שאני פניתי ללשכה כשנתבקשתי להעיד. אני מעיד פה לאחר שהלשכה אישרה לי, אבל כשיש דברים שקשורים בפ.מ.ד. ומר גולדנברג אישית, לא קושרים במולטי מדיה כמולטי מדיה, אני מערער מעו"ד לינצר להיות זהיר בשאלות. סליחה על ההרצאה הארוכה. זה לגבי השאלה מה מהות הטיפול שנתתי. אלא אם מר גולדנברג יוותר על החיסיון ואני אומר זאת ברצון רב.

קטע שני מתוך 2 

עמ' 106 שורה 12 עד עמ' 108 שורה 27 

ש:                   אוקי. בסדר. אני רוצה לחזור להסכם המקבץ מ-5.2.98 שאתה היית שותף להכנתו, וייצגת לפחות את מולטי מדיה קיד באותו מועד. נכון?

ת:                   ממתי ההסכם?

ש:                   5.2.98.

ת:                   כן.

כב' השופט:       הסכם אומניבוס.

ת:                   אומניבוס, כן.

מר גולדנברג:     אדוני, אני מעדיף לתת את הגרסה בעברית. הגרסה הזו הוכנה ע"י חבר המתרגמים.

כב' השופט:       אני אוהב מתורגמנים מקצועיים.

מר גולדנברג:     לא, היא צורפה לתיק.

כב' השופט:       אבל איך שהוא ההסכם הוא הסכם שנערך באנגלית, ואנחנו נעבוד עליו.

מר גולדנברג:     אוקי. בסדר.

כב' השופט:       כי זה הדבר הנכון היחיד. כל היתר זה תרגום של אנשים שאני לא יודע אם התרגום שלהם הוא מדויק או לא.

מר גולדנברג:     אוקי. מאה אחוז. אז אני אפנה את ביהמ"ש ואת העד לסעיף 7 בהסכם.

כב' השופט:       איזה סעיף אדוני,

מר גולדנברג:     סעיף 8.

כב' השופט:       סעיף 8.

מר גולדנברג:     כן. סודיות ואי תחרות. אני קורא מהעברית ברשותך למרות הכול. אבל אני אתייחס לאנגלית כמה שאני יכול.

כב' השופט:       בסדר.

מר גולדנברג:     האם לפי הסעיף הזה מותר היה לך לייצג את התובע 2 החל מ-1998, מיום חתימת ההסכם? בעניינים שונים.

ת:                   תן לי לקרוא.

ש:                   תקרא את זה. רק לפני שבועיים חקרו אותך על זה.

ת:                   תן לי בבקשה לקרוא. לא חקרת אותי מעולם על ההסכם הזה.

ש:                   לא אני, עוה"ד שלי.

ת:                   גם לא.

ש:                   אוקי. אני תיכף אראה לך את הפרוטוקול, להקל עליך.

ת:                   התשובה היא כן, משלוש סיבות. ראשית כתוב …the confidence of the company each initial shareholder agrees that during the period beginning on the date … וכו'. מר גולדנברג, ה-initial shareholder לא היה דוד רובנר. זו הייתה,

ש:                   יש שמה עוד מינוחים.

ת:                   סליחה.

ש:                   יש שותף, מתווך, מציע.

ת:                   סליחה. סליחה.

כב' השופט:       בגלל זה אני כל כך אוהב תרגומים.

מר גולדנברג:     לא, זה כתוב לי בעברית.

כב' השופט:       אני יודע. אבל צריך לקרוא את ההקשר, ורצוי בשפת המקור.

מר גולדנברג:     אוקי.

ת:                   לכן ראשית התשובה היא כן. ה-initial shareholder לא היה דוד רובנר. שתיים, מולטי מדיה קיד מעולם לא פנתה אלי בשאלה. שלוש, ידעו, מר גולדנברג אישית ידע שאני שנתיים לאחר מכן לערך, זאת אומרת, מהאומניבוס, כן. בסביבות סוף 98', 99' זה שנה, נעזר בדוד רובנר בדברים שלא קשורים לחלוטין למולטי מדיה קיד. לחלוטין. ולכן אני אומר גם מולטי מדיה קיד מעולם לא באה בטענות. ארבע, ההסכם הזה מדבר על נותני השירותים המקצועיים, משום שמה שהדאיג אותם, אדוני, שבעלי המניות, לענייננו המהות זה מר גולדנברג ואחרים, לא יתקשרו עם המתכנתים, עם היועצים המקצועיים כדי לא לרוקן את החברה ממהות. מכל הסיבות האלה התשובה שלי היא כן.

ש:                   איפה בתביעות נגדך ובלשכת עורכי הדין פעם אחת הזכרת, כולל בפרוטוקול מלפני שבועיים, שאני ידעתי שנתת לו שירותים משפטיים?

כב' השופט:       סליחה, סליחה.

מר גולדנברג:     תענה לי. פעם אחת.

כב' השופט:       את השאלה הזאת אני פוסל. השאלה הזאת מיועדת לשמש את השואל בהליכים אחרים, ואני לא מוכן שישתמשו בזמן שלי לצורך זה. תודה. רק שאלות שנוגעות לתביעה הזאת. מספיק.

מר גולדנברג:     אני לא, אין לי יותר שאלות.

כב' השופט:       תודה רבה.

מצ"ב ומסומן כד'

1. חקירת העד מטעם המשיבים מתייחסת לנשוא מהותי ביותר המתייחס לעובדה שעד התביעה שימש שנים רבות כעו"ד של המערערים ובסתר נתן שירותים משפטיים  למשיבים, בניגוד לכללי האתיקה וההסכמים בין הצדדים. נושא מהותי זה חשוב ביותר לגביי הפרת ההסכמים בין הצדדים ע"י המשיבים ובאמצעות אחרים.

1. בקטע זה ניסה המערער שאינו מיוצג, לאמת את העד עו"ד בכר מול מסמכים שונים לרבות הסכם שהעד כעו"ד של המערערים עצמו היה שותף לעריכתו, בזמן שהוא עצמו שימש כעו"ד בלעדי של המערערים.

1. עד התביעה עו"ד בכר, לראשונה בעדותו, משמיע גרסה שונה ומעוותת לגביי  הייצוג שלו את המשיבים. בכל ההליכים הקודמים, בתביעה נגדו, בעדות שמסר שבועות ספורים קודם בבית המשפט בת"א ובתשובותיו לועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, העד מעולם לא טען טענה שכזו:

 "מר גולדנברג אישית ידע שאני שנתיים לאחר מכן לערך, זאת אומרת, מהאומניבוס, כן.   

  בסביבות סוף 98', 99' זה שנה, נעזר בדוד רובנר בדברים שלא קשורים לחלוטין למולטי  

  מדיה קיד. לחלוטין". 

1. שאלתו המתבקשת והלגיטימית של המערער העולה מעדותו של העד הופנתה אליו:

 "איפה בתביעות נגדך ובלשכת עורכי הדין פעם אחת הזכרת כולל בפרוטוקול מלפני  

 שבועיים, שאני ידעתי שנתת לו שירותים משפטיים ?"

שאלתו של המערער נחסמה בתוקפנות (הכרחי להקשיב) ע"י כב' המותב. ברור היה שכב'

המותב מוטה לרעת המערער וגיבש דעה קדומה כלפיי המערער, לרבות כתוצאה מדבריו

המכוונים של עד התביעה, בכל הקשור לתלונות שהוגשו כנגדו לועדת האתיקה על ידי

המערער.

1. המערער זועזע, כב' המותב בהתנהגותו כרצף לכל מהלך הדיון ולהחלטותיו שנתן טרום הדיון, הגן על העד עו"ד בכר בנחרצות בחשיבה שתשובותיו של העד עלולות להכשיל אותו בהקשר לטענות המועלות כלפיו בכל הקשור לבעיות הייצוג שלו, בעיית הייצוג קשורה בקשר ישיר ועבות בתביעה הנוכחית והנה בעלת משקל לגביי קו ההגנה של המערערים.

1. תגובתו התוקפנית של כב' המותב חסרת התקדים בחריפותה השפיעה קשות על המערער ובסיטואציה ובאווירה שנוצרה, המערער הפסיק בנקודה זו את חקירת העד, מבלי שהספיק למצות את כל הנושאים בהם קשור העד לבירור התביעה במישרין ובאופן בלעדי. מצב בריאותו של המערער השפיע עליו באחת, הוא נאלץ לעזוב את האולם ללא תגובת כב' המותב כאשר נתבע 3 החל בחקירתו של עד התביעה  1 מבלי שכב' המותב יזם "הפסקה קטנה". תגובת כב' המותב זכתה לקולות שביעות הרצון שהושמעו ע"י  המשיבים ואורחיהם.

קטע שני – טענות המערער לבקשת פסלות כנגד כב' המותב

דבריו והתנהגותו של כב' המותב בקטע המובא מבליטים את הדרישה לפסלות הנשענת בין השאר על הטענות הבאות:

• התנהגותו, טון הדיבור והשתלחותו של כב' המותב באולם בית המשפט במערער בנקודה זו, ערערה את בטחונו של המערער וגרמה בפועל להפסקת חקירת העד.
• דעותיו של כב' המותב נעולות עוד לפני ישיבת ההוכחות הראשונה כנגד המערער.
• חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
• חוסר יכולתו של כב' המותב לשפוט את המערערים באובייקטיביות.
• חוסר יכולתו של כב' המותב להתייחס למערער בניטראליות.
• חוסר נכונותו ופתיחותו של כב' המותב לתת למערער את האפשרות לשכנע את כב' המותב בצדקתו ולהציג את ענייניו מבלי לחסום אותו.
• התנהגות כב' המותב כלפיי המערער מתבטאת בחוסר סבלנות בהיעדר אדיבות, איפוק, ריסון ומתינות.
• נסיבות של ממש ש"מראית פני הצדק", אינם נראים בהתנהלות כב' המותב מול המערערים.
• נסיבות של ממש שיש בהן כדי התנהגות שהושפעה מהרצון לשאת חן בעיניי הנוכחים.

3. קטע שלישי 

עמ' 90 שורה 27 עד עמ' 92 שורה 4

ש:                   איפה הייתה נקודת ההשקה שלך עם רו"ח הרפז בדברים שלא קשורים אלי? למה רו"ח הרפז בכלל הכיר לי אותך?

ת:                   זה לא עניינך.

ש:                   לא, סליחה אדוני, זה קשור אחר כך להמשך העבודה. רו"ח הרפז היה רו"ח של מולטי מדיה קיד.

ת:                   רו"ח הרפז הוא חבר וכל ההיכרות שלי איתו, חברות משנים. למעלה מ-30 שנים. אז זה לא רלוונטי.

ש:                   אתם קשורים הייתם לחברת רייכר תעשיות שפשטה את הרגל?

ת:                   זה לא קשור. זה לא קשור. אני לא הייתי קשור איתו. זה לא רלוונטי.

ש:                   לא, אני שואל אם כן או לא.

ת:                   אני אומר לך זה לא רלוונטי.

ש:                   לא רלוונטי. האם אתה במסגרת שירותי המשפט שלך לחברת רייכר תעשיות נתפסת כשאתה מעלים הכנסות, וביקשת ממני שאני באמצעות קשריי אסדר לך קשר במס הכנסה לתשלום כופר?

ת:                   לא היה,

עו"ד לינצר:     סליחה, סליחה. אני מתנגד.

מר גולדנברג:    אותי מכפישים ב-30, 40 עמודים בכל מסמך. אני רוצה להראות את האדם מה הרקע גם. אתם מגישים מסמכים משהייתי ילד בגן.

כב' השופט:      מר גולדנברג, טוב, קודם כל קצת נסחפנו גם עם התיאור הזה. אני לא חושב שהגענו לתקופת ילדותו של אדוני. שנית, אדוני גם שוכח קצת את ההבדל בין בעל דין למי שאיננו בעל דין.

עו"ד לינצר:     זה לא רלוונטי, אדוני.

מר גולדנברג:    זה מאוד רלוונטי למערכת היחסים בינינו, מאיפה זה התחיל. יש הסתרה.

כב' השופט:      אני רוצה לומר שבכלל לא מעניין מאיפה זה התחיל, מעניין רק מה שמעניין לצורך התביעה הזו. יש בפני כתב תביעה, יש בפני כתבי הגנה. וכל השאר האמת לא מעניין בכלל. 

מצ"ב ומסומן כה' 

הפליית המערער ע"י כב' המותב

כבר בפתיחת עדותו הראשית של העד עו"ד בכר, החל מעמ' 2 שורה 14  עד עמ' 4 שורה 9 לפרוטוקול, מתאר עד התביעה מנקודת ראותו הסובייקטיבית, את מערכת היחסים עם המערער ללא כל הפרעה מצידו של כב' המותב. כאשר המערער חוקר את העד על עניין זה ממש, מונע ממנו כב' המותב לעשות כן בטענה : "כב' השופט:       אני רוצה לומר שבכלל לא מעניין מאיפה זה התחיל, מעניין רק מה שמעניין לצורך התביעה הזו. יש בפני כתב תביעה, יש בפני כתבי הגנה. וכל השאר האמת לא מעניין בכלל". 

מצ"ב הקטע מעדות ראשית של עו"ד בכר המתייחס למערכת היחסים עם המערער הפותח את עדותו. 

עמ' 2 משורה 14 עד עמ' 4 שורה 9

העד, עו"ד יצחק בכר, מוזהר כחוק ומשיב לעו"ד לינצר בחקירה ראשית:

עו"ד לינצר:     עו"ד בכר, מתי הכרת ובאיזה נסיבות הכרת את הנתבע 1, מר גולדנברג.

ת:                   את מר גולדנברג הכרתי בסביבות שנת 93', 94', כשעוה"ד שלו שהוא ידיד שלי הפנה אותנו, הפגיש אותנו כדי שאני אתן שירות משפטי.

ש:                   מה טיב הקשרים ביניכם היו מאז?

ת:                   טיב הקשרים היו כך במירבם מקצועיים. כפי שאצלי נהוג לא אחת עם לקוח על פני שנים, אז נוצרים מערכות של פגישה חברית כזאת או אחרת. אני זוכר שהוא היה מוזמן אלי לבריתה של בת הזקונים שלי. סדר גודל. אבל לא חברים אם אתה חותר לזה שיוצאים ומבלים. בפירוש לא.

ש:                   במשך כמה שנים נתת שירותים משפטיים למר גולדנברג או לחברות של מר גולדנברג, ומה מהות השירותים המשפטיים שנתת.

ת:                   למר גולדנברג נתתי שירות משפטי אחד בשנת 2000. לחברת פ.מ.ד. שירות משפטי שוטף בשנים 95'-97'. לאחר מכן בשניים או שלושה תיקים נקודתיים למולטי מדיה קיד, משנת 97' עד 2000.

לגבי מהותם אני רוצה להסביר. אדוני, עד שנת 2000 המערכת שביני לבין מה גולדנברג הייתה תקינה, עבודה שוטפת. בעקבות האירוע ולטענתי, ועל זה מתנהל הליך, אם אדוני ישאל אני ארחיב, התחלתי לבדוק את הדברים עם המפרק. הדבר היה לצנימים בעיניו של מר גולדנברג. מאותה תקופה על פרק זמן של כ-4 שנים הוא הגיש נגדי 6 תלונות ללשכת עוה"ד. כולן נגנזו. גם מר טוראל הגיש תלונה אחת שגם היא נגנזה. יש לזה קשר לתשובה שאני מיד אתן.

השופט עדי אזר המנוח דחה בקשה לפסק דין הצהרתי שהוא ביקש לעקוף את כל החלטות ועדות האתיקה. כתוצאה היא הגיש, תיקן את אותה תביעה שהייתה אחת לאחת כולה רק צו הצהרתי שהפרת את כללי האתיקה. הוא תיקן והוסיף סעד נזיקי, זה היה בשנת 93' למיטב זכרוני, כעילה לתבוע אותי על שירותים שנתתי לו בתקופות 95'-97' וגם לחברת פ.מ.ד. וגם לאחר מכן.

לפני שלושה שבועות התנהל סוף כל סוף הליך הראיות בתיק. אני נחקרתי ומר גולדנברג. והוא אישר בתצהירו שאין לו תלונות, הוא קיבל את השירות כולו כדבעי. לטענתו בגלל שביצעתי מעשים בניגוד לכללי האתיקה, דעתו בניגוד לועדת האתיקה ב-6 מקרים לפחות.

כב' השופט:      שקשורים לעניינים שאנחנו,

ת:                   קשורים. בוודאי.

כב' השופט:      לעניינים שלנו.

ת:                   לפחות מחציתם בעניינים שלנו, אם לא יותר מכך. בפירוש. הוא חושב שמגיע, אני צריך להחזיר את שכ"ט עבור השירות. אני הקדמתי את זה כדי לומר שאני פניתי ללשכה כשנתבקשתי להעיד. אני מעיד פה לאחר שהלשכה אישרה לי, אבל כשיש דברים שקשורים בפ.מ.ד. ומר גולדנברג אישית, לא קושרים במולטי מדיה כמולטי מדיה, אני מבקש מעו"ד לינצר להיות זהיר בשאלות. סליחה על ההרצאה הארוכה. זה לגבי השאלה מה מהות הטיפול שנתתי. אלא אם מר גולדנברג יוותר על החיסיון ואני אומר זאת ברצון רב. 

מצ"ב ומסומן כו' 

התנהגותו המפלה של כב' המותב גרמה למערער תחושת קיפוח קשה ולא אפשרה לו להמשיך בחקירת העד בפרק חשוב ומהותי הקשור בשמיעת התביעה, מנגד קיבעה את עדותו של העד להשתלשלות האירועים כפי שבחר להציג, ללא יכולת סתירה ע"י המערער. 

התבטאות כב' המותב כלפיי המערער

הערתו של כב' המותב כלפיי המערער: "אדוני גם שוכח קצת את ההבדל בין בעל דין למי שאיננו בעל דין". 

הערתו זו של כב' המותב כלפיי המערער, התקבלה והוטמעה אצל המערער, כהערה קשה המקבעת את גישתו של כב' המותב, לפיה המערער נתבע אשר זכויותיו מצומצמות ומוגבלות גם כאשר הוא חוקר את עד התביעה, חקירה עניינית שחלקה עולה כאמור מעדותו של העד מעדותו בתחילת הישיבה. הערתו של כב' המותב, ערערה יותר את בטחונו של המערער, בהמשך חקירתו את עד התביעה 1 ועד התביעה 2. 

אין ספק שהערה פוגענית שכזו לא הייתה נאמרת כלפיי עו"ד שהיה מייצג את המערערים. כב' המותב כלל לא העניק יחס למערער כמי שזכאי לזכויות כלשהן במהלך הדיון. 

הטענות לפסלות בקטע השלישי, בגינם מתבקש בית המשפט הנכבד לפסול את כב' המותב מלהמשיך לנהל את התיק בהן, מתקיימות בנסיבות המצוינות בסעיף 1 בהודעת הערעור. 

בהחלטתו של כב' המותב מיום 3.6.2010 בחר כב' המותב שלא להתייחס ישירות ועניינית לטענתם זו של המערערים.

4. קטע רביעי 

עמ' 75 שורה 25 עד עמ' 77 שורה 19

ש:                   מתי נמחקה סקופ ממסחר בנאסד"ק?

ת:                   אז אתה לפחות מאשר שבאמת היו בעיות כלכליות. אני לא יודע מתי היא נמחקה.

ש:                   זאת אומרת ההסכם לא יצא לפועל למרות שהוא נחתם ופורסם.

ת:                   אני לא אמרתי לך,

ש:                   אני שואל. אני שואל.

ת:                   שהוא נחתם.

ש:                   אני שואל.

כב' השופט:       רק רגע. מר גולדנברג, הנקודה הזו מיצתה את עצמה עד לעייפה. אדוני מנסה ארבע פעמים רצופות להציע לעד את התזה שההסכם נחתם, וארבע פעמים רצופות העד אומר בעותק היחיד שהראית לי אני לא רואה שסקופ חתומה. אז מה, אדוני חושב שאם אדוני ישאל עשר פעמים מישהו יכשל בלשונו?

מר גולדנברג:     לא. לא זאת כוונתי.

כב' השופט:       אז לא לשאול שאלה יותר מפעם אחת.

מר גולדנברג:     אוקי. זכור לך מתי סקופ נמחקה ממסחר?

ת:                   בפירוש לא.

ש:                   אוקי. אז אני אצרף מסמך שכבר צורף גם.

ת:                   לא דרכי.

כב' השופט:       סליחה, במה זה מתקשר לעד או במחילה לתיק? אנחנו מפליגים.

מר גולדנברג:     אדוני, הוסתרו פה בתיק פרטים שקשורים לשלבים, הוא הזכיר את זה בצורה מאוד מינורית, שהיו עוד שני מיזוגים. המיזוגים האלה,

כב' השופט:       שלא יצאו לפועל.

מר גולדנברג:     לא רק שלא יצאו, הניעו את עו"ד בכר לומר את מה שהוא אמר בפרוטוקול שהצגתי לו בתחילת החקירה. שעו"ד בכר עצמו בא בטענות לתובעים שהעסקה לא צלחה. זה אותו הסכם, אדוני. זה אותו מועד.

כב' השופט:       ובמה זה משרת את בירור התביעה? התשובה היא שזה לא.

מר גולדנברג:     זה בהחלט כן.

כב' השופט:       לא.

מר גולדנברג:     מדוע?

כב' השופט:       כי קראתי, והבילוי שלי כל חמישי בלילה ושישי עד הצהרים היה לקרוא את כתבי הטענות בתיק הזה על נספחיהם. ואני באמת, מלבד זה שהשם סקופ מופיע שם בכתבי הטענות של אדוני, אני לא רואה מה היא עושה פה.

מר גולדנברג:     טוב. אז אני נאלץ לא להציג את המסמך. אני רוצה להפנות אותך לתצהיר של מר מרצבך שאמור להעיד גם במשפט. תסתכל בבקשה בתצהיר שלו בסעיף 37. לתצהיר של מר מרצבך, הוא תצהיר קצר מאוד.

כב' השופט:       יחסית לרוב התצהירים בתיק, כן.

מר גולדנברג:     כשתהיה מוכן, אני רוצה לקרוא,

ת:                   איזה סעיף?

כב' השופט:       37.

מר גולדנברג:     הוא קצר,

כב' השופט:       אין צורך להקריא.

מצ"ב ומסומן כז'

כב' המותב מגלה חוסר סבלנות בולטת כלפיי ניסיונותיו של המערער להוציא תשובות מפיו של העד. כב' המותב ולו פעם אחת, לא העיר לעד שאינו משיב במישרין לשאלות שנשאל אלא בוחר פעם נוספת לחסום את המערער מגילוי האמת. צורת הביטוי כפי שנשמעת בהקלטה מזלזלת ופוגענית.

בהערת שוליים מבלי לפגוע בטענות הפסלות, יאמר, סוגיית חברת סקופ, הנה אבן בסיס משמעותית ביותר במרקם מערכת היחסים בין הצדדים וקשורה במישרין ובצורה הדוקה ביותר למחלוקות בין הצדדים.

כב' המותב נוהג כלפיי המערער בחוסר שיווניות, חוסר סבלנות ומתינות ואי מתן זכות למערער להוכיח את טענותיו, כאשר אינו מאפשר לחקור את העד שאלות משמעותיות לגביי עסקת המיזוג הראשונה שהבשילה לפני כניסת המשיבים ושותפיהם לחברה של המערערים, עסקה שהמשיבים הובילו ובכך משמיט מהמערערים את היכולת להוכיח את טענותיהם כלפיי התביעה הזדונית שהוגשה נגדם.

כב' השופט:       רק רגע. מר גולדנברג, הנקודה הזו מיצתה את עצמה עד לעייפה. אדוני מנסה ארבע פעמים רצופות להציע לעד את התזה שההסכם נחתם, וארבע פעמים רצופות העד אומר בעותק היחיד שהראית לי אני לא רואה שסקופ חתומה. אז מה, אדוני חושב שאם אדוני ישאל עשר פעמים מישהו יכשל בלשונו?

כאשר המערער מבקש להקריא קטע מתצהיר, על מנת להבהיר את הסוגיה ממנה מנסה העד להימנע מלהעיד כב' המותב יוצא לעזרתו ומתנגד להקראה. כב' המותב חוסם את המערער בכל דרך על מנת למנוע ממנו לנהל חקירה כנדרש ולחשוף את האמת.

עובדתית כב' המותב לא אפשר למערער לחקור כנדרש את העד והתקבל הרושם שכב' המותב מגן על העד ועומד לימינו במהלך חקירתו אשר הופסקה על ידי המערער לנוכח האירועים המתוארים. המערער ציפה שכב' המותב יעיר ולו פעם אחת לעד המתוחכם, עו"ד מנוסה במקצועו, שיפסיק להתחמק מלתת תשובות לא ענייניות לשאלותיו של המערער, במקום זה בחר כב' המותב פעם אחר פעם לקנטר את המערער ולנהוג כלפיו בחוסר אובייקטיביות בולטת. 

קיימת חשיבות להאזין לטון הדברים שהדברים נאמרים בהקלטת הדיון.

הטענות לפסלות בקטע הרביעי, בגינם מתבקש בית המשפט הנכבד לפסול את כב' המותב מלהמשיך לנהל את התיק בהן, מתקיימות בנסיבות המצוינות בסעיף 1 בהודעת הערעור.

5. קטע חמישי 

עמ' 54 שורה 14 עד עמ' 55 שורה 6

ש:                   כאשר אתה עורך הסכם והנאמנים שלך זה כל בעלי המניות,

זה כבר לא רק גולדנברג, בין שני צדדים, אתה בודק מי

הצד השני של החברה שמתחייב במאות אלפי דולרים על

הסכמים?

ת:                   בדרך כלל כן, אלא אם כן המנכ"ל שזה היית אתה, מר

גולדנברג, הורית לי לא להיכנס להסכם, לא לבדוק אותו,

אמרת אני מכיר את הצדדים, זו חברה שאני עובד איתה,

אתה רק, ואתם מקשים לפעמים, אתה עושה את זה.

הראיה,

ש:                   בינינו,

ת:                   סליחה. מעולם לא פגשתי את דורון טוראל בעסקאות האלה.

ש:                   לא דיברתי על דורון.

ת:                   סליחה.

ש:                   לא דיברתי על דורון.

ת:                   מעולם לא אפשרת לי, אתה הובלת את זה. אתה צודק הצלחת.

ש:                   אני שואל פעם נוספת, הנאמנות שלך כעו"ד לכל בעלי המניות אחרי,

כב' השופט:      מר גולדנברג, אני חושש שאין טעם בחזרה על השאלה מפני שהיא כבר נענתה. עכשיו אדוני עוסק בלהתווכח עם העד,

מר גולדנברג:    בסדר. אני לא מתווכח.

כב' השופט:      כן.

מצ"ב ומסומן כח'

פעם נוספת כב' המותב משמש לעזר לעו"ד בכר המנוסה, להימנע מלתת תשובות ענייניות לשאלותיו של המערער.

כב' המותב אינו מוצא לנכון מסיבותיו וממניעיו לפנות לעד ולבקש ממנו לתת תשובה פשוטה לשאלה ממוקדת.

הערתו של כב' המותב כלפיי המערער אשר אינה מדויקת, אך לא  בכך אנו עוסקים, סגנונה והתוכן הטמון בהערה מונעים חקירה הוגנת ומאותתים לעד איתותים שאינם במקומם. העד מסרב לענות לשאלה מהותית ועקרונית : "נאמנות עורך הדין לבעלי המניות בחברה". הטענות לפסלות בקטע החמישי, בגינם מתבקש בית המשפט הנכבד לפסול את כב' המותב מלהמשיך לנהל את התיק בהן, מתקיימות בנסיבות המצוינות בסעיף 1 בהודעת הערעור.

6. קטע שישי 

עמ' 87 שורה 16 עד עמ' 88 שורה 6

ש:                   האם מסמך 7.3 הוא מסמך המתאר את שוויה של חברת מולטי מדיה לפני המיזוג?

ת:                   אינני יודע. תשאל את אבידור אבני.

ש:                   אוקי. אני שמח שזה יירשם. בגלל זה אני רוצה להזמין אותו לעדות. אבל אני בכל אופן אתן נתון שלפי חישוב שמרני שלו בסעיף קטן ד' שווי החברה למועד הגשת המסמך למס הכנסה עמד בין 3,7 מיליון דולר ל-4,6 מיליון דולר. זכור לך הנתון הזה ממסמך אחר שהוצאת,

ת:                   מר גולדנברג,

ש:                   תן לי לסיים את השאלה.

ת:                   כשמציגים מסמכים כוזבים ושקריים, כמו מסמך עדי עד, כמו מסמכים הילטק,

ש:                   אדוני, אני מבקש לומר לפרוטוקול שאני מתקשה שבימ"ש לא יעיר לעד שהוא עונה לי על דברים שאינם קשורים לשאלה. עדי עד,

כב' השופט:      מר גולדנברג, גם השאלות לא קשורות. זה בסדר.

מר גולדנברג:    אוקי.

כב' השופט:      זה מתקזז. יש לאדוני עוד חקירה נגדית ארוכה לעד הזה? 

מצ"ב ומסומן כט' 

ביאור ומיקוד לקטע 

בקשת המערער מכב' המותב : 

אדוני, אני מבקש לומר לפרוטוקול שאני מתקשה שבימ"ש לא יעיר לעד שהוא עונה לי על דברים שאינם קשורים לשאלה. עדי עד, כב' המותב במקום לתת מענה מתבקש לבקשתו של המערער, עוקץ כב' המותב את המערער על מנת לרצות את העד והנוכחים באולם ומערער את בטחונו של המערער במהלך חקירתו את העד עו"ד בכר.

תשובת כב' המותב :

מר גולדנברג, גם השאלות לא קשורות. זה בסדר. 

משפט זה נאמר בזלזול בוטה כלפיי המערער כפי שעולה מההקלטה.

כב' המותב אינו מרפה וממשיך להטיח:

כב' השופט:      זה מתקזז. יש לאדוני עוד חקירה נגדית ארוכה לעד הזה?

אין ספק שלו כב' המותב היה מתייחס למערער "כעו"ד בל כורחו" לא היה עונה בלשון מזלזלת הבאה לידי ביטוי חריף יותר בשמיעת ההקלטה.

7. הטענות לפסלות בקטע השישי, בגינם מתבקש בית המשפט הנכבד לפסול את כב' המותב מלהמשיך לנהל את התיק בהן, מתקיימות בנסיבות המצוינות בסעיף 1 בהודעת הערעור. 

8. קטע שביעי 

עמ' 93 שורה 5 עד שורה 26

ש:                   אני שואל אם אתה מסרת את המסמך הזה.

ת:                   אני לא מסרתי לו.

ש:                   לא מסרת.

ת:                   מסמכים בתיק שמר רובנר הגיע אליו בין כבעל מניות, בין כמשקיע, בין כצ'רמן או בין לבקשתו באיזשהו הליך קודם להשקעה.

ש:                   ברשימת המסמכים שמר רובנר העביר אליך בבקשה לדיו דיליג'נס, בדיקת הנאותות, המסמך הזה מופיע?

ת:                   אין לי את הרשימה. תראה לי אותה. אני לא זוכר את הרשימה. אתה מנסה לבחון את זכרוני לפרטים קטנים. אני בטוח שמר רובנר הגיע לזה בכוחות עצמו. וטוב שאנחנו רואים באמת איך שיטת העבודה שלך, כפי שטענתי.

ש:                   אנחנו עוד נדבר על שיטות. לי לא נותנים לדבר על שיטות.

כב' השופט:      אדוני עוד יעיד.

מר גולדנברג:    בסדר.

כב' השופט:      בוא נזכור את זה.

מר גולדנברג:    שמה?

כב' השופט:      בוא נזכור כאדוני יעיד. הרי אדוני לא מעיד עכשיו.

מר גולדנברג:    לא. נכון. אני רק שואל.

כב' השופט:      אדוני גם הגיש תצהיר ארוך ומפורט, שבו כתב כל מה שחשב שצריך, כולל דברים שהם בעליל לא רלוונטיים שאסרתי גם את פרסומם מטעם זה.

מצ"ב ומסומן ל'

כב' המותב מונע מהמערער לנהל חקירה של העד.

ניסיונו של המערער להוציא את האמת, מהעד אשר שימש כעו"ד מוביל של המערערים בכל המהלכים בין הצדדים לתביעה, עו"ד של החברה בארץ ובחו"ל ושל המשיבים בהסתר, נתקלת בדברי פתלתלות של העד, המסרב לענות לשאלותיו של המערער. במקום בו מצופה שכב' המותב יעיר לעד, בוחר שוב פעם כב' המותב להעיר דווקא למערער ולגרום להפסקת הנקודה בחקירה, בהערה שאינה קשורה כלל לעניין, שכל מטרתה מציאת חן בעיניי הנוכחים וערעור בטחונו של המערער: 

כב' השופט:      אדוני גם הגיש תצהיר ארוך ומפורט, שבו כתב כל מה שחשב שצריך, כולל דברים שהם בעליל לא רלוונטיים שאסרתי גם את פרסומם מטעם זה. 

הטענות לפסלות בקטע השישי, בגינם מתבקש בית המשפט הנכבד לפסול את כב' המותב מלהמשיך לנהל את התיק בהן, מתקיימות בנסיבות המצוינות בסעיף 1 בהודעת הערעור. 

9. קטע שמיני 

עמ' 101 שורה 25 עד עמ' 102 שורה 25

ש:                   באיזה מעמד פנית למפרק החברה עם כל המכתבים, באיזה מעמד הצגת את עצמך מול מפרק החברה שהלכת לעזור לו, לגלות את האמת.

ת:                   כעו"ד מטעם החברה בארה"ב שביקשה ממני לפעול בארץ ולהתנגד למכירה הנוראית הזאת של 310 אלף דולר.

ש:                   אני שואל האם היית בכובע של עו"ד? בכל המסמכים אתה מציין אני עו"ד של מולטי מדיה קיד אינק. נכון או לא נכון?

ת:                   בארץ. שים לב.

ש:                   מולטי מדיה קיד אינק זה רק ארה"ב.

ת:                   לא, אתה כנראה לא מבין. כנראה אתה לא מבין.

כב' השופט:      מר גולדנברג, סליחה,

מר גולדנברג:    החברה הייתה בפירוק.

כב' השופט:      השאלה ברורה, כך גם התשובה. הזירה להתווכח עם העד היא בסיכומים. עכשיו נתקדם.

מר גולדנברג:    האם במועד הגשת המכתבים למפרק היה לך מעמד של עו"ד בחברה לפירוק? יכולת להגיש בקשות  בחברה מפירוק.

ת:                   סליחה.

ש:                   זה מה שאני שואל.

ת:                   סליחה, כשהיה כבר מפרק יש מפרק. אני לא הועסקתי, נותק כל מגע ביני לבין החברה.

ש:                   אז כל המכתבים אחרי הפירוק הגשת בתור מולטי מדיה קיד אינק, לא ישראל.

ת:                   כעו"ד ישראלי שנתבקש ע"י מולטי מדיה קיד אינק להגיש בקשות בארץ.

כב' השופט:      מיצינו את הנקודה הזאת ולא אתיר לשאול עליה יותר.

מר גולדנברג:    אוקי. מולטי מדיה קיד אינק  היא חברה שעדיין קיימת בארה"ב?

ת:                   אני לא יודע. 

מצ"ב ומסומן לא' 

כב' המותב מונע מהמערער לנהל חקירה של העד.

ניסיונו של המערער להוציא את האמת, מהעד אשר שימש כעו"ד מוביל של המערערים בכל המהלכים בין הצדדים לתביעה, עו"ד של החברה בארץ ובחו"ל ושל המשיבים בהסתר, נתקלת בדברי פתלתלות של העד, המסרב לענות לשאלותיו של המערער. במקום בו מצופה שכב' המותב יעיר לעד, בוחר שוב פעם כב' המותב להעיר דווקא למערער ולגרום להפסקת הנקודה בחקירה מהותית ביותר הקשורה לבירור הטענות בתביעה. העד טיפל במישרין בנושא הנחקר ושוב כב' המותב חוסם את המערער מלהמשיך ולהגיע לחקר האמת.

הטענות לפסלות בקטע הרביעי, בגינם מתבקש בית המשפט הנכבד לפסול את כב' המותב מלהמשיך לנהל את התיק בהן, מתקיימות בנסיבות המצוינות בסעיף 1 בהודעת הערעור. 

10. קטע תשיעי 

עמ' 105 שורה 6 עד עמ' 106 שורה 5 

ש:                   גב' הברפלד החזיקה מניות?

ת:                   הברפלד כן.

ש:                   גב' בודנר?

ת:                   כן.

ש:                   עמותת עזר מציון החזיקה מניות? אתה מחזיק רשימה.

ת:                   אנחנו מדברים על תקופת הסכם המיזוג. עזר מציון כן, 10.75.

ש:                   האם הרב כצוף מישיבת אש התורה החזיק מניות?

ת:                   הרב, איזה רב?

ש:                   כצוף. החזיק מניות?

ת:                   אני אסתכל ואומר לך. אני רואה פה אליזבט קרספו, אם לזו כוונתך.

ש:                   לא. הרב כצוף מישיבת או ישיבת אש התורה. זה כל פעם במסווה אחר.

עו"ד לינצר:     תפנה אותו, חבל על הזמן.

מר גולדנברג:    לא, הוא מחזיק את הרשימה. הוא הפנה אותי לרשימה, לא אני. יש לו מסמכים.

כב' השופט:      אני רק מתקשה לראות מה מעניין אותי מי היו בעלי המניות במולטי מדיה קיד אינק,

מר גולדנברג:    לא, יש בחברה הזו נכסים שלא הביאו אותם לארץ, אדוני.

כב' השופט:      יכול להיות. אדוני לא הגיש תביעה למיטב זכרוני.

מר גולדנברג:    הגשתי.

כב' השופט:      לא בפני, נכון?

מר גולדנברג:    לא, היא עדיין לא בפניך.

כב' השופט:      אז בהצלחה, אנחנו לא ננהל אותה כאן.

מר גולדנברג:    לא, אני לא מנהל אותה.

כב' השופט:      אדוני ינהל אותה היכן שהיא מתנהלת.

מצ"ב ומסומן לב'

כב' המותב מונע מהמערער לנהל חקירה של העד.

התנהלותו המעליבה של כב' המותב כלפיי המערער נמשכת לאורך כל החקירה. בכל הזדמנות כב' המותב אינו חדל לעלוב במערער בכל עניין.

גם כאשר המערער חוקר את העד על מסמכים שהוא הציג בפני בית המשפט כ' המותב מונע מהמערער את ניהול החקירה.

 

לכל אורכו של הערעור לפסלות, המערער אינו מלין על תוכן הדברים, ידיעותיו של כב' המותב  ולגופם של דברים, במקרה זה המערער חייב להתייחס להערתו של כב' המותב : "אני רק מתקשה לראות מה מעניין אותי מי היו בעלי המניות במולטימדיה קיד אינק". 

הערתו של כב' המותב בעניין חברת מולטימדיה קיד אינק, תמוהה, התביעה עוסקת במישרין בחברת מולטימדיה קיד אינק בה היו שותפים המשיבים המערערים ואחרים. בכתבי בית הדין אשר הוגשו ע"י המערערים, מצורפים הסברים ומסמכים לרוב, המצביעים על העובדה שהמשיבים חילקו מניות בחברת מולטימדיה קיד אינק למקורביהם, לרבות למוסדות דת בארץ ובעולם,  עובדה שנחקרה ע"י מוסדות הרשות לניירות ערך בארה"ב, נסד"ק , בין השאר בחשד להלבנת הון. העד שימש כעו"ד של החברה והמשיבים והיה אחראי וביצע בין השאר את חלוקת המניות המצוינת. חקירה זו הופסקה לאחר שהמשיבים דאגו למחוק את המניה ממסחר וולונטרית ובכך גרמו להפסקת החקירה כנגדם. 

התייחסות כב' המותב לנקודה זו כפי שמוצגת, מצביעה בצורה בולטת שדעותיו של כב' המותב נעולות, כב' המותב נוהג כלפיי המערער בחוסר אובייקטיביות ושיווניות, וכב' המותב נוהג כלפיי המערער במשוא פנים וקוטע את חקירתו של העד שיכול להצביע יותר מכל אחד על הסיבות האמיתיות שהביאו להתמוטטות החברה.

חוסר סבלנותו וסגנון דבריו הבוטים והמעליבים כלפיי המערער  עולה כדוגמא בתשובת כב' המותב למערער בסוף הקטע המצ"ב. שמיעת הקטע משלימה את התמונה.

כב' השופט:     אדוני ינהל אותה היכן שהיא מתנהלת.

רצף הפגיעות במערער בכל צעד, הופך את הישיבה לבלתי אפשרית למערערים, לפגיעה קשה בביטחונם וביכולותיהם כל זאת שבאולם נוכחים, אותם אלו שזכו לנהל עם כב' המותב "שיחות חולין" בהפסקות, המעודדים בקולות צחוק ועידוד את תגובותיו של כב' המותב, כמובן ללא כל הערה מצידו של כב' המותב.

הטענות לפסלות בקטע התשיעי, בגינם מתבקש בית המשפט הנכבד לפסול את כב' המותב מלהמשיך לנהל את התיק בהן, מתקיימות בנסיבות המצוינות בסעיף 1 בהודעת הערעור. 

11. קטע עשירי 

עמ' 90 שורה 9 עד שורה 15 

ואם ההסכם עם אדיו סופט היה מ-96' ויש את כל

ההתכתבויות עם אפרתי מ-96', אתה תחזור בך?

ת:                   96' נחתם הסכם אדיו סופט מול מולטי מדיה קיד.

ש:                   לא, אני מדבר על אפרתי. אתה תוכל להמציא לבימ"ש

הסכם מ-93' שאתה ייצגת אותי?

כב' השופט:      אנחנו לא עושים עכשיו גילוי מסמכים. התיק הזה כבר היה

בקדם משפט.

מצ"ב ומסומן לג'

כב' המותב בצורה עקבית אינו מאפשר למערער לחקור את העד בצורה נאותה ומלאה. הערתו של כב' המותב לגביי המסמכים אינה במקומה, גילוי המסמכים, נעשה למול המשיבים ולא למול העד.

מסמכים רבים שהתבקשו ע"י המערערים לא גולו ע"י המשיבים.

שאלת המערער התמקדה במסמך מסוים, לתקופה בה ייצג העד עו"ד בכר את המערערים בצורה בלעדית.

הטענות לפסלות בקטע העשירי, בגינם מתבקש בית המשפט הנכבד לפסול את כב' המותב מלהמשיך לנהל את התיק בהן, מתקיימות בנסיבות המצוינות בסעיף 1 בהודעת הערעור. 

12. קטע אחד עשר 

עמ' 72 שורה 10 עד שורה 20

מר גולדנברג:     אני ביקשתי ממך להמציא לישיבה היום את ספרי ההתחשבנויות עם מולטי מדיה קיד, כי הבאת אני רואה חוזים,

כב' השופט:       סליחה, אני רק רוצה להסביר משהו, מר גולדנברג. אולי זה אחד מהלא יתרונות של לא להיות מיוצג. מר בכר איננו מעיד כאן מטעם אדוני ואדוני לא יכול להזמין ממנו מסמכים.

מר גולדנברג:     אוקי.

כב' השופט:       אדוני יכול לעשות את זה מעדים שלו, לא מעד של הצד שכנגד.

מר גולדנברג:     בסדר גמור.

כב' השופט:       כן.

מצ"ב ומסומן לד'

כל דבריו של כב' המותב במהלך הדיון עוקצניים כלפיי המערער המנהל את חקירת העדים בעצמו מחוסר בררה. כב' המותב דואג להבליט עובדה זו בקטע שלפנינו בנימה מזלזלת כפי שעולה משמיעת הקטע.

הטענות לפסלות בקטע האחד עשר, בגינם מתבקש בית המשפט הנכבד לפסול את כב' המותב מלהמשיך לנהל את התיק בהן, מתקיימות בנסיבות המצוינות בסעיף 1 בהודעת הערעור. 

13. קטע שניים עשר 

עמ' 183 משורה 23 עד עמ' 184 שורה 14

מר גולדנברג:    אדוני, תראה, לא הוגש תצהיר ע"י עו"ד בכר. עו"ד בכר נתן פה עדות ארוכה ומפורטת. עכשיו השאלה מתי אני אקבל את הפרוטוקול.

כב' השופט:      שאלה טובה.

מר גולדנברג:    היא אמרה לי מקודם לפחות 10 ימים. 10 ימים זה יום הדיון. אז איך אני אוכל להכין חומר בכלל?

כב' השופט:      טוב. צריך לפנות בענין הזה למשרדי סטנוגרמה. להקלטה יש יתרונות ויש חסרונות. החיסרון שאני לא שולט על זה. כשיש פה הקלדה אנחנו נותנים לכם את הפרוטוקול בסוף הדיון. אבל זה מה יש. אגב אני חושב שהעד העיקרי שלנו הוא מר רובנר ואנחנו נשמע אותו בדיון הבא וזהו, זאת האמת. לפחות מהצד של המשיבים. מהצד של הנתבעים עוד נגיע.

מר גולדנברג:    אם הם יצהירו שזה יהיה רק עדותו מצד המשיבים, אז זה מקל עלי, כי אחרת אני לא אוכל להתכונן לחקירה.

כב' השופט:      אדוני בטוח מוכן לחקירה יפה מאוד, גם בלי העדות של מר בכר. רק עפ"י התצהיר של מר רובנר ונספחיו אדוני מוכן לחקירה יפה מאוד. ואנחנו נשמע בדיון הבא גם את מר מילוא, אבל בוא אנחנו נשאיר את כל זה,

מר גולדנברג:    אבל אפשר לבקש שיקדימו את זה.

מצ"ב ומסומן לה'

כב' המותב אינו מתייחס, לבקשת המערער, לאפשר דחיית דיון או מציאת פתרון אחר, על מנת שיהיה בידיו פרוטוקול הדיון המחזיק 193 עמ' עוד לפני מועד הדיון הבא, במטרה שיתאפשר לו  ללמוד את העדויות שהושמעו בדיון ביום 2.5.2010, הקשורות במישרין לחקירתו הצפויה של משיב 2. המשיבים תכננו היטב את צעדיהם, כאשר נמנעו מלמסור תצהיר של העד המרכזי עו"ד בכר, אשר העיד ביום 2.5.2010, כב' המותב בנימה עוקצנית משהו כלפיי המערער בלי כל סיבה, מונע בחוסר התייחסותו העניינית לבעיה, להכין את חקירתו של המשיב 2.

בפועל פרוטוקול הדיון המושלם הועבר למערער רק ביום 24.5.2010.

כב' המותב בוחר להשיב למערער בנימה המדברת בעד עצמה. " אדוני בטוח מוכן לחקירה יפה מאוד, גם בלי העדות של מר בכר. רק עפ"י התצהיר של מר רובנר ונספחיו אדוני מוכן לחקירה יפה מאוד", דברים שנאמרו לקול צחוקם המתגלגל של המשיבים ואורחיהם שלא זכה לתגובה מכב' המותב. תשובה כזו לא הייתה ניתנת למערער לו היה מיוצג בהליך.

בהחלטת כב' המותב מיום 3.6.2010 עמ' 7 סוף פסקה 14, מתייחס כב' המותב לנקודה זו, כאשר הוא מסיים את הסברו בעובדה שלאור דחיית הדיון, לאור מצב בריאותו של המערער למעשה לא נגרם כל נזק למערער. האם משמעות הדבר, שלמעשה הטענה עליה המערער מלין לפסלות בעניין, מעידה על נזק שיכול היה להיות מנת חלקו אלמלא נדחה הדיון רק מסיבות רפואיות?

הטענות לפסלות בקטע השניים עשר, בגינם מתבקש בית המשפט הנכבד לפסול את כב' המותב מלהמשיך לנהל את התיק בהן, מתקיימות בנסיבות המצוינות בסעיף 1 בהודעת הערעור. 

• התייחסויות נקודתיות משלימה להחלטת כב' המותב מיום 3.6.2010

סעיף 1 להחלטה 

התייחסות כב' המותב לדחיית ישיבת ההוכחות מיום 12.5.2010 ליום 10.6.2010

1. כב' המותב מתייחס מספר פעמים להחלטתו לדחיית ישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 12.5.2010 ליום 10.6.2010 לנוכח מצב בריאותו של מערער, "כנקודת זכות" להוכחת האובייקטיביות כלפיי המערער .
2. המערער עושה הרבה מעבר ליכולותיו על מנת לקדם את ההליך, למרות תפקודו החלקי ביותר והפגיעה הקשה בכישוריו, ביכולותיו ובמצבו הכללי המתואר בחומר שלפני בית המשפט הנכבד. דחיית הדיון הייתה, הכרחית ומחויבת לנוכח העובדות שהובאו בפני כב' המותב.
3. מועד הדיון הדחוי נקבע בהתאמה למגבלותיהם של ב"כ המשיבים. מבחינת המערער כעולה ממכתבו המצ"ב בסעיף 6, המערער היה זקוק למספר ימי מרווח להתאוששות מהטיפול שהיה צפוי לעבור כ – 36 שעות לפני הישיבה שנקבעה.
4. למחרת הדיון העביר המערער לכב' המותב את הבקשה הבאה :

בקשה זו מוגשת לבית המשפט הנכבד לביטול מועד דיון שנקבע ליום 12.5.2010. 

1. בתום ישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 2.5.2010 נקבעו מספר מועדי דיונים נוספים בתיק.
2. במהלך הישיבה שנמשכה שעות ארוכות, מבקש 1 שמייצג את עצמו חקר שניים מעדי תביעה.
3. בחומר החסוי שהוגש לבית המשפט הנכבד, הובהר מצבו הבריאותי הלא יציב של מבקש 1 והעובדה שהוא מצוי בטיפולים רפואיים מתמשכים.
4. בשליש האחרון של הישיבה, חש המבקש 1 בהחמרה בתסמינים המאפיינים את מצב בריאותו כפי שעולה מהחומר הרפואי המצוי בפני כב' בית המשפט הנכבד. לקראת סוף הישיבה עזב מבקש 1 את הישיבה בזמן חקירת עד תביעה ע"י נתבע 3, בניסיון להתאושש במידת מה, מהמצב המביך.
5. בתום הישיבה כאשר תואמו מועדי הישיבות הבאות, נשתכח מזיכרונו של המבקש 1 שטיפול רפואי מתוכנן נקבע לו בסמוך לדיון שנקבע ליום 12.5.2010, כחלק ממסגרת הטיפולים הקבועים אותם הוא עובר בבית חולים.

מצ"ב בחיסיון ההזמנה שהוצאה למבקש 1 עוד ביום 12.4.2010 לטיפול הקרוב.

6. התסמינים מטיפול זה משפיעים על כושר תפקודו של מבקש 1 מספר ימים לאחר מכן.
7. מבקש 1 עושה מאמצים ניכרים ומעבר, לא לעכב או לסרבל את ההליכים, למרות מצבו הבריאותי.
8. מבקש 1 מבקש מבית המשפט הנכבד לבטל את מועד הדיון הקרוב שנקבע ליום 12.5.2010. 

מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.

5. החלטת כב' המותב נתנה בהמשך לבקשת המערער המדברת בעד עצמה ומעידה על המצב בה היה שרוי המערער, לעובדה שבמועד הדיון שנקבע לא ניתן היה לקיים דיון מסיבות הקשורות בבריאותו של המערער, מבלי קשר לאובייקטיביות של כב' המותב כלפיי המערער. 

סעיף 5 להחלטה – מועד הגשת הבקשה לפסלות 

מועד הגשת הבקשה לפסלות נגזר ממספר נסיבות.

1. הדיון התקיים ביום 2.5.2010.

1. כפי שצוין בבקשה לפסלות מכב' המותב פרוטוקול הדיון מיום 2.5.2010 המושלם הועבר למבקש רק ביום 24.5.2010.
2. המערערים אינם מיוצגים ועל מנת להכין את הבקשה כפי שהוצגה נדרש מהם מאמץ משמעותי והקדשת זמן להכנת הבקשה.
3. המערער מוגבל מאוד בתפקודו כפי שעולה מהחומר הרפואי שהוגש בחיסיון בו התייחסות ליכולותיו.
4. כבר בסוף ישיבת ההוכחות ביום 2.5.2010 התייחס המערער לבעיה הקיימת במועד המצאת הפרוטוקול לאור הנתון שהועבר ע"י נציגת החברה בישיבה שזמן המינימום הדרוש לפענוח ההקלטה והכנת פרוטוקול, הנו שבועיים ימים לפחות.

עמ' 183 משורה 23 עד עמ' 184 שורה 14. (נספח לה)

חשיבות הפרוטוקול ותקליטור ההקלטה להגשת הבקשה לפסלות כב' המותב 

1. המערערים לא יכלו להכין את הבקשה לפסלות ללא תקליטור ההקלטה ובעיקר ללא תמליל הפרוטוקול.
2. אין ציפייה שהמערערים ייזכרו את מהלך הישיבה הטעונה שחוו מצידם על מנת שיוכלו להמציא בקשה עניינית, מפורטת ומדויקת מבלי שיהיה בידיהם להפנות את כב' המותב לתמליל המחזיק 193 עמ'.
3. המערערים מתייחסים לבקשה בכובד ראש מרבי ושקלו היטב את בקשתם לפני הגשתה. המערערים ערים לקשיים העומדים בפניהם להעביר לבית המשפט הנכבד את השתלשלות האירועים ביום הדיון 2.5.2010, המהווים משקל משמעותי בבקשתם. ללא שימוש בפרוטוקול האותנטי שהתקבל גם ביום 25.5.2010 והתקליטור, היו המערערים פוגעים ביכולתם לעגן את טענותיהם לצד העובדה שמצב זה היה מופנה כלפיהם בהתרסה וגורם לפולמוס מיותר על "אי דיוק הדברים", "התרשמות מזיכרון" וכיוצ"ב.
4. אילו המערערים היו צריכים להגיש את הבקשה בהתבסס רק על זיכרונם בלבד, דבריהם היו "נמהלים" בשפת הגוף של כב' המותב, באינטונציות הקוליות, בהרמת הקול ובאווירה הקשה שהייתה מנת חלקם בדיון.
5. המערערים שקדו ככל שיכלו לנוכח מגבלותיהם המקצועיות והאחרות, לסיים את בקשת הפסלות במהירות מרבית מיד לאחר שהומצא להם הפרוטוקול המושלם, ביום 24.5.2010.
6. המשיבים לא ביקשו בקשה לפסלות מכב' המותב בהמשך להחלטותיו שקדמו לישיבה ביום 2.5.2010 למרות תחושותיהם הקשות, כאמור לא לגופן של ההחלטות עצמן אלא, מסגנון הכתיבה, התוקפנות שהופגנה כלפיהם, הרגשה שדעותיו של כב' המותב נעולות עוד לפני ישיבת ההוכחות הראשונה, חוסר האובייקטיביות, חשש ממשי למשוא פנים והסיבות הנוספות המפורטות, מאחר וציפו, שבישיבה ביום 2.5.2010 יתאפשר להם לראשונה לפגוש את כב' המותב, להיות שותפים לדיון על נחיצותם והרלבנטיות של הזמנת עדי ההגנה כפי שקבע כב' המותב (דיון שלא התקיים כאמור) ובתקווה שתחושותיהם הקשות יופרכו במהלך הדיון.
7. התגבשותה של בקשת הפסלות קיבלה תוקף של ממש במהלך הדיון ביום 2.5.2010 ובימים הקשים לאחר מכן אשר עברו על המערער, כתוצאה מ"עיבוד" האירועים בדיון, הצפת התחושות הקשות שחשו המערערים במהלך הדיון עצמו, ניתוח והבנת רצף התגובות וההחלטות כלפיהם, לימוד והבנת ההשלכות הנובעות מפגיעה בזכותם להליך הוגן ובמשנה תוקף לאחר שמיעת התקליטור וקריאת פרוטוקול הדיון בעיון.
8. משהוחלט ע"י המערערים להגיש את בקשת הפסלות מכב' המותב, הסיבות לפסלות (לא לעצם ההחלטות) שמעלים המשיבים העולות מהחלטותיו של כב' המותב שקדמו לישיבה ביום 2.5.2010, מקבלות תוקף של ממש ומשלימות את הבקשה כמקשה אחת ומבהירות  שהסיבות לפסלות אינן פרי המקרה, של מקרה בודד, אקראי. 

סעיף 10 בהחלטת כב' המותב

בבקשת הערעור, המערערים מפרטים שוב ושוב את חשיבות זימונו של יו"ר עמותת "עדי עד" לתת עדות. הפרכת הטענות הקשות המופנות כלפיי המערערים יכולה להיעשות רק ע"י יו"ר העמותה השר בן-אליעזר. הסיבה הבלעדית שמציין כב' המותב בהחלטתו לאי זימונו בנקודת הזמן של היותו נושא משרה מציקה מאוד, מפלה את המערערים ולא מאפשרת להם להוציא את צדקתם לאור.

קביעתו של כב' המותב בהחלטתו, לגביי יכולתם של עדים אחרים שהיו מעורבים בעמותת "עדי עד" לתת מענה לקשת הטענות המועלות כנגד "עמותת הקש" ומעשיי המרמה, עם כל הכבוד שגויה. בחומרים הרבים הקשורים לעמותת "עדי עד", המחזיקים מאות רבות של מסמכים המונחים בפני כב' המותב, טענת המשיבים ברורה למדי.

בהחלטת כב' המותב "העד מס' 1 לא יוזמן, ולו משום שהזמנתו מחייבת אישור יו"ר הכנסת", המבוססת על סיבה פרוצדוראלית בלבד, קיימים היבטים שאינם קשורים בהחלטות דיוניות של בית המשפט עליהן ניתן לערער, (כפי שנעשה ע"י המערערים במקביל), אלא, היבטים הקשורים לחשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים המהוות עילה לפסילת כב' המותב.   

סעיף 13 בהחלטת כב' המותב

כב' המותב לא התייחס בדיון כלפיי המערער כ"עו"ד בל כורחו", כמי שזכאי לחקור את עדי התביעה לא כנתבע ולא כ"בעל דין", מצומצם בזכויות כפי שטרח כב' המותב לציין במהלך הדיון. אין ספק שהערותיו העוקצניות של כב' המותב המפורטות בערעור כלפיי המערער, לא היו נאמרות או מופנות כלפיי ב"כ המערערים במידה והם היו מיוצגים.

לדוגמא: טענה שלישית, טענה רביעית – קטעים, ראשון, שני ושלישי, בהודעת הערעור. 

סעיף 14 בהחלטת כב' המותב

לגביי טענתו של כב' המותב בסעיף 14 להחלטתו לגביי "חלקים של תמליל הדיון שבהם נדחו בקשות או טענות שלהם" אין זה כך. המערערים מתייחסים בהודעת הערעור חלק בולט של תגובות כב' המותב כלפי מערער  במהלך חקירתו של עד התביעה 1, שהנם קשורים ל"בקשות וטענות", אלא, להתערבויותיו של כב' המותב בחקירה, הערותיו המעליבות ולסגנון ניהול הישיבה בכללותה על כל מרכיביה. המערערים מבקשים לציין שבסיבות לפסלות כב' המותב לא הביאו המערערים את כל הדוגמאות מתמליל הדיון, לרבות המצויות בחקירות שניהל  המערער 3 את עדי התביעה, חקירת עד תביעה 2 ע"י המערער  ודוגמאות נוספות מחקירתו של עד תביעה 1 ע"י המערער .

התמונה בכללותה העולה מהתמליל ומההקלטה שונה בתכלית, התערבותו של כב' המותב הצביעה על כיוון אחד, הפרעה למערער  למרות הקשיים הסובייקטיביים לנהל את חקירת עדי התביעה ללא משוא פנים בהליך תקין.

הסבריו הכלליים של כב' המותב בסעיף זה, מבלי להתייחס לטענות נקודתיות שמעלים המערערים לבקשת הפסלות, יש בהם משום להצביע על חוזקן של הטענות לפסלות כאשר המערערים חוזרים ומבקשים מבית המשפט הנכבד להאזין לקלטת הדיון, אשר מקנה משנה תוקף לתלונותיהם.

סעיף 15 בהחלטת כב' המותב 

בעיון בפרוטוקול הדיון ניתן להבחין על נקלה שעד התביעה 1 קיבל מכב' המותב במה חופשית למדי בשלב העדות ראשית שלו, לא כפי שקרה בחקירה הנגדית שנבלמה כמעט לכל אורכה ע"י כב' המותב.

הערותיו של המערער כלפיי החופש הבלתי נסבר להפליג למחוזות אחרים בהסברים שלא מן העניין בשלב העדות ראשית של עד התביעה 1 , לא זכו להתייחסות מצד כב' המותב ומנגד בדוגמאות המובאות, שאלות לגיטימיות של המערער נאסרו להישאל.

ח.    כללי 

המערערים אינם יכולים שלא לשוב ולהתייחס לתחושת העדפה והקיפוח שחשו במהלך חקירתם של שני עדי התביעה בהדגש בחקירתו של עד התביעה 1, לנוכח הנסיבות, החל מהודעתו של כב' המותב על היכרות מוקדמת עם עד התביעה 1, עבור בנסיבות המתוארות במהלך חקירתו של העד וכלה ב"שיחות החולין" שניהל כב' המותב עם העד עצמו, במהלך ההפסקות בעדותו.

המצב שנכפה על ידי ב"כ של המערערים בהתפטרותם מייצוג, מציב את המערערים בעמדה נחותה למדי נוכח ההיבטים המשפטיים והפנייה לפסיקות המועלים בהרחבה בהחלטתו של כב' המותב כנגד בקשת הפסלות.

המערערים מאמינים שהצליחו למרות קשיים אלו, להרים את הנטל הכבד הרובץ לפתחם ולשכנע את כב' בית המשפט הנכבד שיש מקום לפסול את כב' המותב מניהול המשך ההליכים בתיק לאור הנסיבות והדגשים המובאים בערעור. 

• סיכום 

1. פרוטוקול הדיון המושלם הועבר לידי המערערים רק ביום 24.5.2010.
2. המערערים אינם מיוצגים ומגישים את הערעור בעצמם.
3. המערער בהודעת ערעור על החלטה בטענת פסלות לבית המשפט הנכבד, מעלה קשת נושאים ועניינים המעידים על חשש לנסיבות שונות המצטרפות יחד מבחינה אובייקטיבית, כדי ליצור חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים ולחוסר יכולתו של כב' המותב להמשיך לנהל את ההליך.

4. טענות הפסלות המועלות כנגד כב' המותב נשענות על בסיס עובדתי, הקלטת ישיבת ההוכחות, פרוטוקול הדיון מיום 2.5.2010 והמסמכים האחרים אליהם מופנה בית המשפט הנכבד בערעור זה.
5. הקטעים המובאים בבקשה לפסלות מפרוטוקול הדיון מיום 2.5.2010, מתייחסים רק לעדותו של עד התביעה 1. למערער טענות דומות לגביי התנהלות חקירתו של עד התביעה 2 ע"י המערער והתייחסות כב' המותב כלפיי המערער במהלך החקירה.
6. טענות הפסלות המועלות כנגד כב' המותב נשענות בין השאר על העובדה שדעתו של כב' המותב ננעלה, המערערים הופלו לרעה במהלך חקירת עדי התביעה וחקירתו את עד התביעה 1 עו"ד בכר לא מוצתה, בעניינים המהותיים בהם קיימות מחלוקות בתיק כפי שבא לידי ביטוי בולט בישיבת ההוכחות הראשונה, התנהגותו של כב' המותב בהפסקות במהלך הדיון ושיחותיו עם עד התביעה שהיה במהלך מתן עדותו, השפיעו על תפקודם של המערערים ועוד.
7. כל טענה המובאת בפני בית המשפט הנכבד יש בה מספיק על מנת לפסול את כב' המותב מלהמשיך לקיים את ההליך. לדוגמא: בטענה 3 להודעת הערעור – התנהגות מפלה ואי שוויונית באולם הדיונים במהלך ההפסקות.
8. הנסיבות המפורטות לאורכו של הערעור כוללות: חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט, חוסר שוויוניות, חוסר אובייקטיביות, העדר ניטראליות, דעותיו של כב' המותב נעולות כנגד המערער, חוסר נכונותו ופתיחותו של כב' המותב לתת למערער את האפשרות לשכנע את כב' המותב בצדקתו ולהציג את ענייניו מבלי לחסום אותו, בחוסר סבלנות בהיעדר אדיבות, איפוק, ריסון ומתינות, ערעור בטחונו של המערער ע"י כב' המותב, התנהגות מפלה ובלתי ראויה של כב' המותב באולם בית המשפט כלפיי המערער והנתבעים, התייחסות פוגענית של כב' המותב כלפיי המערער לאור העובדה שהמערערים והנתבעים אינם מיוצגים, אי התייחסות וחוסר רגישות למצב בריאותו של המערער, העדר שוויוניות, התנהגות כב' המותב שהושפעה מהרצון לשאת חן בעיניי הנוכחים, פגיעה ממשית ב"מראית פני הצדק" והתבטאויות של כב' המותב המבטאות עמדות סופיות היוצרות חשש ממשי למשוא פנים.

1. התנהלותו הלא ראויה של כב' המותב כלפיה מעלים המערערים טענות פסלות, החלה קודם לישיבת ההוכחות הראשונה, קיבלה הדגש בפתיחתה ממש, התחזקה במהלך הדיון וההפסקות וכמכלול יצרה מכלול של נסיבות שיש בהן סיבות למכביר על מנת לפסול את כב' המותב מלהמשיך לנהל את ההליך.
2. דווקא לאור הצהרתו הראשונה של כב' המותב על ההיכרות המוקדמת עם עדי התביעה עו"ד בכר ועם עד תביעה נוסף איתו עבד מספר שנים, (עד תביעה, שהתאגיד בניהולו, מעסיק את עורכי הדין של התובעים), היה מצופה מכב' המותב שינהג משנה זהירות על מנת לא לפגוע בחזות הניטראלית, ימנע מליצור בהתנהגותו ובדבריו יסוד לחשש ממשי למשוא פנים וליצירת תחושת הפלייה וקיטוב כלפיי המערערים שאינם מיוצגים והמצויים בנחיתות בגין כל הנסיבות המצוינות בערעור.
3. המערערים יתקשו ביותר אם בכלל, להמשיך ולנהל את ההליך מול כב' המותב בנסיבות המתוארות.

12. כב' בית המשפט הנכבד מתבקש להיענות לבקשת המערערים ולפסול את כב' המותב מניהול המשך ההליכים בתיק.
13. מן הדין ומן הצדק להיעתר לערעור.

 

__________                                                                                                                     __________

תאריך                                                                                                                       בשם המערערים

גולדנברג פסי

 

 

 

.

על כל הסעיפים הקשורים במערכת היחסים שהייתה בין בני משפחת זהבה ודוד רובנר ובין גולדנברג פסי, הוטל צו איסור פרסום לבקשת זהבה ודוד רובנר ע"י השופט בדימוס שאול מנהיים

תצהיר

אני הח"מ פסי גולדנברג בעל ת.ז. מס' ………………. לאחר שהוזהרתי כי עלי להצהיר אמת ואם לא אעשה כן אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק, מצהיר בזה כדלקמן:

 אני עושה תצהירי זה כתצהיר ראשי בתיק  (בש"א 26769/05) מטעם פ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ ומטעמי בת.א 10870-12-08 בבית המשפט המחוזי בפתח תקווה.

 מבוא

1. התביעה דנן הינה דוגמא ומופת לשימוש לרעה בהליכי בית משפט ולמעשה נבלה של ממש "ברשות החוק". התובעים (זהבה ודוד רובנר לא במקור) הסתירו עיוותו ושיקרו בכתבי בית הדין שהגישו עשרות עובדות מהותיות והעמידו גרסה עובדתית שקרית, מטעה וחסרה ביותר. התובעים שינו מעת לעת את גרסותיהם לאחר שנוכחו להיווכח שמסמכים רבים שהוגשו על ידיי סותרים לחלוטין את תילי השקר שערמו לפתחו של בית המשפט.

2. משך שנים ארוכות ורבות עמלתי על הקמתו ופיתוחו של מפעל חיי – החברות פ.מ.ד. מערכות טכנולוגיות חינוכיות (1992) בע"מ (להלן: "פ.מ.ד.") ומולטימדיה קיד – בינה בחינוך בע"מ (להלן: "ממ"ק") ומוצריהן בתחום החינוך; זכיתי בגין מוצר המולטימדיה קיד במהלך שנת 1997 בפרס ראש הממשלה לתוכנת מחשב בתחום החינוך; והשקעתי מכספי ומכספיה של פ.מ.ד., בין בכסף חי ובין בדרך של קיזוז חובה של ממ"ק לפ.מ.ד. כמיליון דולר, ללא כל חובה חוזית לעשות כן (וכתוצאה ממצגי שווא של התובעים). חרף האמור אני נאלץ תקופה ארוכה להתמודד עם מסע של הכפשה ורצח אופי של ממש המנוהל על ידי מי שגרמו באופן ישיר להתמוטטותה של ממ"ק, הלא הם התובע 2 ושותפיו.

3. בית המשפט של הפירוק אשר קיבל פניות ותלונות רבות כנגדי במטרה לרסק אותי לנוכח הנסיבות שתתוארנה בהמשך, לא מצא רבב בהתנהגותי ובהתנהלות העסקית שלי נהפכו, מפרק החברה נעזר בשירותיי ודבק בגרסותיי שנתמכו לא בדברי רכיל זולים, אלא במסמכים ועובדות כנגד דברי הבלע של התובעים וזאת על מנת להעשיר את קופת הפירוק וכך אומנם היה.

4. התובעים מנקמנות גרידא וכדרכם בהתנהלות חייהם, מנסים להיכנס לנעלי מפרק החברה תוך כדי שימוש בתחבולות, הטעיות ושקרים לאחר שנוכחו לדעת שמפרק החברה לא מצא רבב בבדיקותיו המעמיקות.

5. בערב פירוק החברה הורתה עו"ד גלילה הורנשטיין אשר ייצגה את העובדים לאייש את משרדי החברה בלילה. מסתבר שהיא ידעה למה כיוונה את דרישתה. התובעים עם עוזרם מירצבך הגיעו למשרדי החברה בניסיון לקחת את לב ליבו של הקניין הרוחני של החברה, השרת. (מחשב מרכזי) עובדי החברה ששהו במשרדי החברה בהוראתה של עו"ד סירבו לאפשר להם לבצע את זממם. הסתבר שמנכ"ל החברה סירב לשתף פעולה עם התובעים (זהבה ודוד רובנר לא במקור) לא הצטרף למזימה. הוגשה תלונה בעניין למשטרת ישראל. דוברת המשטרה יצאה בהודעה לתקשורת שהתנהלות התובעים (זהבה ודוד רובנר לא במקור) ערב קריסת החברה תיחקר, זאת לאור גביית עדויות שהצביעו על ניסיון מצד התובעים לחבל בתהליכי הפירוק, אולם לאחר הפעלת "לחצים" כאלה ואחרים חקירה זו משום מה הופסקה בטוענה של חוסר עניין לציבור.

6. יום לפני פירוק החברה צפה אחד מעובדיי החברה בתובעת 1 (זהבה רובנר לא במקור) עם העוזר מירצבך, עוזבים את משרדי החברה עם חומר רב. עדות נמסרה למפרק החברה ולמשטרה בעניין.

7. התביעה הינה פרי מימוש איומו של התובע 2 (רובנר דוד לא במקור) כלפיי לאחר שמסרתי בבית המשפט המחוזי בת"א את עדותי בתביעה שהגישה חברת אלרוב נדל"ן ומלונאות בע"מ, שבבעלות איש העסקים אלפרד אקירוב נגד מעשיי המרמה של התובע 2.(רובנר דוד לא במקור) התביעה שהוגשה נגד תובע 2 הייתה ע"ס 6 מיליון דולר כנגד מעשה רמייה, הבטחות שווא ומצגי שווא. עם סיום עדותי, התריס התובע 2 כלפיי, בצירוף תנועת יד מאיימת ובנוכחות אחרים "אתה עוד תראה". 12 ימים בלבד נדרשו לתובע 2 (רובנר דוד לא במקור) מאז שניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה בתיק האמור, במסגרתו חויב התובע 2 לשלם סך של מאות אלפי דולרים, על מנת לממש את איומו ולהגיש את התביעה דנן על סכום אסטרונומי של 11 מיליון ש"ח.

8. התובע 2 (רובנר דוד לא במקור) אשר חשש מאוד לעורו לאחר שבמהלך המשפטי של מר אקירוב נגדו באופן אישי, הסתבר מהעדויות שעלו בפני בית המשפט שאומנם הוא הונה, שיקר והטעה במצח נחושה את מר אקירוב ואחרים, בחר למרות הצהרותיו המקדמיות השחצניות כהרגלו, להגיע לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט, בעיקר לנוכח המלצתה של כב' השופטת לעשות זאת בתום עדותי בבית המשפט.

9. שמו של התובע 2 (רובנר דוד לא במקור) הוכפש על ידי העיתונות בכל הקשור לפרסום כתבות לא מחמיאות על מעלליו בסוף שנת 2000, בסמוך להתרסקות החברה שגרם, על התנהלותו הבלתי תקינה והערמומית במיזוגי חברות שניהל, הוביל ויזם בין חברות ישראליות לחברות בנסד"ק. התובע 2 נאלץ להפעיל משרד עורכי דין אשר איים על מנהל ובעלי העיתון הכלכלי היומי גלובס על מנת לנסות ולסחוט "הבהרות" או התנצלות גורפת לפרסומים כנגדו, הבהרות שבסופו של דבר פורסמו, בקול חלש חסר משמעות מתקנת.

10. במהלך מתן עדותי במשפט אקירוב נגד תובע 2 (רובנר דוד לא במקור) חוויתי שני אירועים המעידים על דרכם של התובעים :

• – יום למחרת מתן עדותי הראשון בבית המשפט הושלכה לחצרי גוויה של חתול.
• – ביום בו הייתי אמור להעיד עדות שנייה בבית המשפט, אושפזתי בבית חולים ומאוחר יותר נותחתי לאור מצב רפואי לא צפוי. התובעים שכרו שירותי מעקב אחרי אשר פקדו את בייתי, הטרידו אותי כעד וניסו כדרכם להלך עליי אימה.

11. התובעים שהנם בעלי ממון רב ביותר שאת חלקו הרב דאגו להסתיר בחשבונות מעבר לים במהלך הבקשות להטלת עיקולים שהוגשו נגדם ע"י מר אקירוב, מנצלים את הונם על מנת לנקום את נקמתם בי, הן מהמתואר והן על בסיס אישי כפי שיוסבר בהמשך.

12. התנהלותם של התובעים בכל הקשור לניצול עושרם הרב מתבטא במישורים רבים, התובעים ניצלו ומנצלים את הונם על מנת להילחם מלחמת חורמה באבי נכדיהם ובאחרים בדרכים עקלקלות והכל ממניעים נקמניים גרידא, זו דרכם.

13. התובעים באמצעות הונם הרב "קונים" מאחזים שונים אצל אישיים פוליטיים ואחרים כפי שיוכח.

רקע אודותיי (גולדנברג פסי לא במקור)

14. אני איש פיתוח בתחום החינוך. איני איש פיננסים ממולח או אדם שידיעותיו בתחום הפיננסי ובמיוחד בשוק ההון היו רבות אם בכלל בתקופה הרלבנטית. לבטח עובדות אלו הן שהכשילו אותי במגעיי ובקשריי עם התובעים ושותפיהם, כאשר סונוורתי אחרי עוצמתם, קשריהם, הבטחותיהם והלכתי שבי כעיוור לאחר מנהיגותו של תובע 2.(רובנר דוד לא במקור)
15. אני בעל רקע מוסיקלי רחב ניגנתי במספר תזמורות נוער ותזמורות עירוניות.
16. לאחר שחרורי משירות סדיר בשנת 1974, שירות שהתארך בכ – 6 חודשים בעקבות מלחמת יום הכיפורים ונמשך שלוש שנים וחצי בתפקיד קרבי ביחידה סודית, התחלתי להתמחות בפיתוח מערכות למידה ייחודיות לילדים משכבות שונות, ילדים "רגילים", מחוננים וילדים בעלי צרכים מיוחדים.
17. נפצעתי בשירות מילואים במהלך חילוץ נפגעים וטופלתי במשך 70 ימים.
18. שירתתי שירות מילואים פעיל עד גיל פרישה כאשר במהלך השנים שירת למעלה מ – 1200 ימי מילואים בפועל.
19. בוגר עיצוב תעשייתי באקדמיה בצלאל בירושלים.
20. כתבתי מספר ספרים:
    • "דנגוטי והאוצר" – ספר לילדים אותו כתב ואייר המבקש – הפך להיות הספר האינטראקטיבי הראשון בעולם אשר התחבר למחשב.
    • "מגעך שקוף" – ספר שירה למבוגרים.
    • "ציידים לכודים" – רומן מתח למבוגרים.
    • The Ailing Alligator – ספר לילדים.
    • טולי בעננים – ספר לילדים.
21. יזמתי, הייתי פעיל ונבחרתי להוביל מספר מפעלי הנצחה להנצחת חללי מערכות ישראל, לרבות מפעלי הנצחה פרטיים, בית ספריים, חיליים וארציים, אחד מהם  בחסות נשיא מדינת ישראל לשעבר עייזר וייצמן ז"ל.
22. המצאתי ופיתחתי, מרכז ייחודי מסוגו בעולם ללימוד והכשרה בנושא "בטיחות וזהירות בדרכים" באמצעותו התחנכו בישראל, עשרות אלפי תלמידים ומאות אלפים בעולם. המיזם זכה להכרה של משרד התחבורה, משרד החינוך ורשויות נוספות.
23. המצאתי ופיתחתי שיטת למידה ייחודית לילדים בגיל הרך (גנ"י ובתי ספר יסודיים), שיטה באמצעותה למדו מאות אלפי תלמידים בישראל ומיליונים בכ – 45 מדינות בלמעלה מ – 20 שפות, השיטה משלבת בין העולם המוחשי התלת מימדיי לבין העולם הטכנולוגי ממוחשב.
24. המצאתי ופיתחתי שיטת למידה ייחודית לבעלי מוגבלויות באמצעותה למדו עשרות אלפי תלמידים בישראל ומאות אלפים בעולם ב – 20 מדינות בלמעלה מ – 20 שפות.
25. זכיתי ב"פרס ראש הממשלה לתוכנת מחשב" על פיתוח מערכת למידה המעודדת יצירתיות במגוון רחב של נושאים מתחומי מדע, טכנולוגיה, מוסיקה והעשרה לשונית, יחד עם עוד מספר מעובדיי.
26. פיתחתי ערכות למידה ייחודיות ללימוד אנגלית כשפה שנייה המיועדות לילדים ומבוגרים. ערכות הלמידה נמכרו בארץ ובעולם.
27. שימשתי כמרצה במכללות ובאוניברסיטאות בתחום "שילוב טכנולוגיה בגיל הרך" בין השאר, באוניברסיטת בר אילן, מכללת בית ברל וסמינר הקיבוצים.
28. המצאתי ופיתחתי משחקי קופסא משולבי פעילות באמצעות מחשב.
29. אני מאייר, מצייר ומפסל וחלק מעבודותיי שובצו במערכות הלמידה שפיתחתי במהלך עשרות השנים לאורם למדו מאות אלפי ילדים לפחות בעולם.
30. שימשתי כמרצה באירועים ובכנסים חינוכיים בעולם בהשתתפות שרי חינוך, מנהלי מחלקות חינוך ובכירים נוספים מתחום האקדמיה בין השאר, בארה"ב, בברזיל, הודו, סין, טייוואן, צרפת, דנמרק, הולנד ועוד.
31. השתתפתי כאורח כבוד בכנסים חינוכיים ארציים ועולמיים בסין, ברזיל, טייוואן, הודו, הולנד, ארה"ב ועוד.
32. שימשתי כיועץ חינוכי לחברות בינלאומיות בתחום החינוך הטכנולוגי כגון : יבמ, HP, אוליביטי ופוזיטיבו.

רקע עובדתי

33. סיפור המעשה נשוא התביעה אשר אינו נתמך בבדל ראייה של ממש, אלא כולו כמקשה אחת גיבובי מילים המנוסחים כעובדות כביכול, הינו פשוט ביותר ועובדתי ולהלן יובאו עיקריו, הממחישים עד כמה רב המרחק בין הטלת הרפש שרקמו התובעים כנגדי, כולל בעזרת גורמים אינטרסנטיים אחרים, "הסועדים על שולחנם של התובעים" לבין האמת.

34. פ.מ.ד. הוקמה על ידי לאחר תום שירותי הצבאי בשנת 1974.

35. פ.מ.ד. וממ"ק הוקמו על ידי לצורך פיתוח מערכות למידה באמצעות טכנולוגיה, ואכן פותחו במסגרתן מערכות ייחודיות בתחום החינוך. טרם כניסתה של תובעת 1 לממ"ק, הועברו לממ"ק מוצרים שפותחו ע"י פ.מ.ד. אשר בתקופה קצרה נמכרו בהצלחה מרובה לגופים רבים בארץ ובעולם. ממ"ק העסיקה עשרות עובדים מתחומים שונים, ביצעה מכירות והתקשרויות בהיקפים של מאות אלפי דולרים בשנה, ופעלה באופן נמרץ לפיתוחה העסקי ולביצוע תוכניות עסקיות רחבות היקף.

36. מוצרי הלמידה של פ.מ.ד. וממ"ק זכו לתווי תקינה של משרד החינוך אשר אפשרו לחברה לשווק ולמכור את מוצריה למוסדות ממלכתיים וכאלו הנמצאים בפיקוח משרד החינוך.

37. הצעות עסקיות רציניות מגופים מרכזיים במשק הישראלי כגון : חב' כור, חב' דגם מערכות, הופנו לממ"ק והציעו להיכנס כשותפים בחברה.

38. הרקע והמוניטין המוצלחים של הפעילויות החינוכיות במהלך שנים ארוכות של חברת פ.מ.ד בפעילות בישראל, באלפי מוסדות חינוך, גני ילדים, בתי ספר יסודיים, חטיבות צעירות, חינוך מיוחד, מרכזי למידה עירוניים, מרכזי למידה פרטיים, מרכזים להתפתחות הילד, אוניברסיטאות, מכללות ועוד, הקנו לממ"ק נקודת זינוק מצוינת להצלחה.

39. הרקע והמוניטין המוצלחים של הפעילויות החינוכיות במהלך שנים ארוכות של חברת פ.מ.ד בפעילות בעשרות מדינות בעולם במישרין ובאמצעות סוכנים, באלפי מוסדות חינוך, גני ילדים, בתי ספר יסודיים, חטיבות צעירות, חינוך מיוחד, מרכזי למידה עירוניים, מרכזי למידה פרטיים, מרכזים להתפתחות הילד, אוניברסיטאות, מכללות ועוד, הקנו לממ"ק נקודת זינוק מצוינת להצלחה בשיווק מוצריה המתקדמים במדינות שונות בעולם.

40. במהלך השנים הארוכות מוצרי פ.מ.ד. וממ"ק תורגמו לעשרות שפות על פי דרישתם של לקוחותיהם.

41. בשנת 1998 רכשה התובעת 1 יחד עם שתי שותפות שלה (שמאחורי שלושתן עומדים בעליהן, אנשי עסקים אמריקאיים ו"כרישים" בתחום הפיננסי והבורסאי) במסווה של אשת חינוך, המעוניינת לכאורה לעסוק בתחום החינוך באמצעות חברת ממ"ק, כאשר למעשה היא מסתירה את זהותו של בעלה כרוח החיה במהלך, לאור העובדה שבעת זו שימש כמנכ"ל חברת ECI. בדיקתי  (גולדנברג פסי לא במקור) העלתה שהתובע 2 (דוד רובנר לא במקור) לא הורשה לעשות זאת בעצמו בתוקף תפקידו במישרין.

42. התובעת 1 (זהבה רובנר לא במקור) וחברותיה מארה"ב, אשר מעולם לא ביקרו במשרדי התצוגה של החברה גם כאשר ביקרו בישראל בתקופות שונות, רכשו מניות של ממ"ק בדרך של הקצאת מניות, שלאחריה החזיקו ב- 50% מהון המניות של ממ"ק (חלקה של תובעת 1 – 25%). רכישת מניות זו על ידי תובעת 1 ושותפותיה נעשתה לאחר 2 בדיקות נאותות (due diligence) מעמיקות שבוצעו על ידי גורמים שונים המתמחים בכך, תוך גילוי מלא מצידי ומצד ממ"ק ומתוך מטרה מוקדמת של התובעים ושאר השותפים לבצע מהלך עסקי הקרוי: "מיזוג במהופך" של החברה עם שלד בורסאי בארה"ב, מהלך שיהפוך את ממ"ק לחברה ציבורית הנסחרת בבורסה ויפיק לתובעת 1 ושותפותיה רווחים גדולים ומהירים, להם ולמקורביהם. מיזוג מהופך משמעו מיזוג, שבמסגרתו מקבלת חברת השלד הבורסאי את מלוא מניות ממ"ק, ואילו בעלי מניות ממ"ק מקבלים בתמורה מניות סחירות (בכפוף לתקופת חסימה) של חברת השלד הבורסאי. כך מתאפשר לבעלי המניות להנזיל את השקעתם, מחד גיסא, ולחברה הנרכשת (ממ"ק במקרה זה) – להפוך לחברה ציבורית במהלך מהיר, על כל היתרונות הנובעים מכך.

43. כבר בתקופת המו"מ וביתר עוצמה מרגע הקצאת המניות, היה התובע 2 (רובנר דוד לא במקור) שותף פעיל ביותר בניהול החברה, והוביל, בעצמו ובאמצעות עובדים וגורמים שמונו על ידו (חשב החברה, משרדי רואה חשבון, מנהלי כספים, עובדים בתפקידים שונים ובהמשך אף מנכ"ל ואשת כספים נוספת), את ניהולה של החברה. התובע 2 (רובנר דוד לא במקור) היה מודע לכל פרט ופרט בניהול החברה, התקשרויותיה (לגביהן נטען כי הן פיקטיביות), מצבת כח האדם בחברה, תנאי שכ"ע, תשלומים לספקים, קשרים עם עו"ד ורו"ח של החברה ועוד.

44. התובע 2 (רובנר דוד לא במקור) הנו אדם חלקלק לשון, ערמומי, בעל ניסיון עתיר בניהול חברה בקנה מידה בינלאומי. ניסיונותיו של התובע 2 לגמד את מעורבותו בחברה הנו ניסיון פתטי חסר כל היגיון ניהולי כלכלי למשקיע במעמדו, מה גם שטענתו זו נסתרת בעשרות מסמכים המצורפים לתצהירי מסמכים שצורפו בהליכים המקדמיים ובעדויות אשר יובאו בפני בית המשפט הנכבד. 

45. פעילות החברה, עובדיה, עסקיה וההתקשרויות עם לקוחות החברה, נותני השירותים, העובדים, הבנקים המסחריים, ספקים ואחרים היו ידועים לתובע 2 (רובנר דוד לא במקור) בכל עת בשקיפות מלאה ובמעקב תמידי שלו ושל עובדיו האחרים, אותם דאג לשבץ בתפקידים שונים בחברה ובמנגנוניה.

46. תובע 2 (רובנר דוד לא במקור) היה שותף בזמן אמת בתהליכי הפיתוח, תוכניות הפיתוח, הקשר עם המדען הראשי קשר עם אישים מרכזיים פוליטיים ואחרים שהיו קשורים בפעילויות השוטפות של החברה.

47. תובע 2 (רובנר דוד לא במקור) השתתף ויזם אין ספור ישיבות במשרדי חברת ECI, בביתו, במשרדי החברה, ובמשרדי עורכי הדין ורו"ח במהלכם השתתפו הרכבים שונים של עובדים, נותני שירותים, קבלני משנה ואחרים במטרה לפקח בצורה צמודה על ביצוע התכניות של החברה מנהליה ועובדיה. הרוח החיה בישיבות אלו היה התובע 2 (רובנר דוד לא במקור) אשר דאג במהלך הפגישות לתעד את תוכנן ובתהליך גילוי המסמכים בחר שלא להמציא מסמכים אלו מתוך מטרה להסתיר את מעורבותו וידיעותיו. מטעמי נוחות ועל מנת לנסות להצדיק את מחדליו תובע 2 מקצין את אי מעורבותו בחברה בניסיון נואל להאשים אותי ברשימה ארוכה של מעשי הונאה, מרמה ומצגי שווא לכאורה.

48. הבטחותיו של תובע 2 בפניי  (גולדנברג פסי לא במקור) ובאוזני אחרים, באין ספור פעמים בצורה שאינה משתמעת בשתי פנים שהוא ינצל את ערוצי השיווק של חברת ECI להגברת שיווק מוצרי החברה התגלו אף הם כהבטחות שווא.

49. תובע 2 (רובנר דוד לא במקור) ניהל, ניווט, הנהיג והוביל אותי, את עובדיי ואחרים בכל הקשור לחזון שלו אותו הציג בפניי ובפני אחרים כמשהו שקל מאוד להשיגו באמצעותו, להפוך את החברה ומהר ככל שניתן ובדרך הקצרה ביותר להיות חברה ציבורית בארה"ב במטרה לגייס כספים לבעלי המניות ולפעילויות של החברה, בדרך של מיזוג במהופך עם חברה שמניותיה נסחרות בבורסה בנסד"ק.

50. ניסיונו העשיר של תובע 2 (רובנר דוד לא במקור) בניהול חברות בורסאיות בינלאומיות, בשוק ההון, המוניטין שצבר, התנהגותו והתפארותו ביכולותיו גרמו לי ללכת כעיוור אחרי תוכניותיו, הן מתוך הוקרה והן מתוך חוסר הבנה טוטאלי בנושאים אלו. תובע 2 חזר וציין בכל מפגש את העובדה שמאחר ולחברה מוצרים, הסכמי שיווק קיימים, מכירות בפועל וצבר הזמנות, קל יהיה מאוד להציג את הפוטנציאל של החברה בפני משקיעים בעולם ולגרוף ממון רב. התובע חזר והדגיש בפניי שכל מה שהוא מצפה ממני אינו קשור לא בצד הניהולי פיננסי של החברה ולא ל"דאגה" למשאבים, זה להשאיר לו ולצוות עוזריו.

51. לבקשתו של מר יהודה לנצקרון אשר ערך את ההיכרות בין התובע 2 (רובנר דוד לא במקור) לביני, תובע 2 (רובנר דוד לא במקור) דרש להיות מעורב כבר בשלבים המקדמיים במו"מ בכל המתרחש בחברה. כך אומנם נעשה, שיתפתי את תובע 2 במו"מ שניהלתי עם גופים וחברות, תוכניות שיווקיות, תזרימי מזומנים למול הבנק המסחרי ובפרטים רבים אחרים. גם פרט זה מוסתר מעיניי בית המשפט.

52. התנהגותו היומרנית והשחצנית של התובע 2 (רובנר דוד לא במקור) באה לידי ביטוי כלפיי וכן כלפיי כל מי שחווה להיות במחיצתו בתקופה זו, הן כשותף, הן כמתחרה שלא נדבר כאויב, לדוגמא:

הוטל צו איסור פרסום על תוכן הדברים הקשורים בבני משפחת זהבה ודוד רובנר ובתם יעל רובנר סמט ע"י השופט בדימוס שאול מנהיים 

53. גם משקיעים בעלי שם וניסיון רב ממני בתחום ההשקעות וחברות ציבוריות, הלכו שולל אחרי הבטחותיו של תובע 2, (רובנר דוד לא במקור) לעשיית רווחים אסטרונומים מהירים והשקיעו ממון רב בחלק מיוזמותיו (לא בחברת ממ"ק), חלקם הדחיקו את רגליו מסביבתם בצורה בוטה שאינה משתמעת לשתי פנים, אחרי ההתרסקות של החברות בהם היה שותף אליהם גרר אותם להשקיע ממיטב כספם, באותה תקופה ממש שגם חברת ממ"ק התרסקה בגלל מחדליו והטעיותיו.

54. ההתקשרות עם התובעים ושותפיהם לביני, לא הייתה על בסיס כלכלי הגיוני ולא נשענה כלל על בסיס בדיקת הנאותות שערכו עבורם מומחים במשך כשנה שלמה, ההתקשרות לא התבססה על הערכת השיווי שקיבלו התובעים אותה הסתירו התובעים מבית המשפט בהגשת הבקשה לעיקולים במעמד צד אחד ובכתב התביעה. כניסתם של התובעים ושותפיהם לחברה התבססה מבחינתי בראש ובראשונה אך ורק על דמותו תדמיתו הציבורית ויכולותיו של תובע 2, (רובנר דוד לא במקור) על קשריהם, יכולותיהם ומעורבותם של השותפים בארה"ב בשוק ההון האמריקאי להגשים את חזונו של תובע 2, הפיכת החברה שהייתה בתחילת צמיחתה לחברה ציבורית גדולה בעלת ערך כספי עצום, לצד הפיצוי הכלכלי לי ולעובדיי כתוצאה ישירה מכך.

55. התנהגותם של התובעים הייתה צבועה ומטעה, כאשר מול עיניהם הייתה מטרה אחת, עשיית כסף קל ומהיר גם על חשבון קיומה של החברה, כפי שהסתבר בהמשך.

אני מודה  (גולדנברג פסי לא במקור) שלא התייחסתי מספיק בכובד ראש, לעובדים בכירים בחברה אשר העירו לי על התנהגותו של תובע 2 (רובנר דוד לא במקור) כלפיהם והתייחסותו לחברה בכלל. עובדים אלו ביקשו לעזוב את החברה דווקא כאשר נראה היה שהחברה אמורה לזנק והם ייהנו מהפירות אחרי עבודה מאומצת במשך שנים ארוכות. העובדים הבכירים חוו את הקשיים שנערמו לפתחה של החברה בעקבות כשלים של תובע 2 (רובנר דוד לא במקור) שכללו, אי עמידה בהבטחות, התעסקות הולכת וגדלה במיזוגים במהופך שכשלו, חקירת נסד"ק, התייחסותו הבוטה של תובע 2 (רובנר דוד לא במקור) כלפיהם וכלפיי ועוד.

56. המצגים המקדמיים של התובעים (זהבה ודוד רובנר לא במקור) בכל הקשור לידיעותיה, קשריה ויכולותיה המקצועיות של תובעת 1 ומעורבותה העתידית בחברה "כאשת חינוך", התבדו עד מהרה והתגלו כהטעיה נוספת ומצג שווא מקובל אצל התובעים (זהבה ודוד רובנר לא במקור) בהתנהלותם. מעולם תובעת 1 לא טרחה להיות מעורבת בחברה בצורה כלשהי, לא נטלה חלק בישיבות החברה, לא ביקשה ללמוד את מוצרי החברה, לא נטלה חלק בפיתוח ההמשכי של מוצרי החברה ולמעשה שימשה ככלי בידיו של תובע 2 להחזיק את מניות החברה ותו לא.

57. עם חשיפתה של חקירת נסד"ק כנגד תובע 2, (רובנר דוד לא במקור)דרש התובע 2 (רובנר דוד לא במקור) ממני שאצא בהצהרה שתובעת 1 (זהבה רובנר לא במקור) אומנם עובדת בחברה "כאשת חינוך", החל מחתימת הסכם השותפות. רו"ח של החברה הבהיר חד משמעית, שלא ניתן לדווח רטרואקטיבית על עיסוקה הפיקטיבי של תובעת 1. (זהבה רובנר לא במקור) חששו הכבד היה, שתרמיתו תתגלה גם אצל מעסיקיו בחברת ECI, אשר לא אישרו את מעורבותו כבעל מניות בחברות חיצוניות תתגלה ותסב לו נזקים.   

58. תובע 2 הבטיח לי לא אחת שמעורבותה של תובעת 1 (זהבה רובנר לא במקור) במהלכים השיווקים של החברה במגזרים לה קשרים אישיים הדוקים בארץ ובעולם, (בעיקר במגזר החרדי בו כלל לא פעלנו) תעזור לחברה להגביר את קצב המכירות. זמן קצר לאחר כניסתם לחברה הסתבר שתובעת 1 (זהבה רובנר לא במקור) 

הוטל צו איסור פרסום על תוכן הדברים הקשורים בבני משפחת זהבה ודוד רובנר ובתם יעל רובנר סמט ע"י השופט בדימוס שאול מנהיים 

59. בהתאם להסכם הקצאת המניות, היה על התובעת 1 (זהבה רובנר לא במקור) ושותפותיה, מלבד תשלום סכום הרכישה, לדאוג למימון לממ"ק בסך של 500,000 דולר, ואם לא עולה בידיהן לעשות כן, עליהן ליתן לממ"ק הלוואה (נושאת ריבית) בסך האמור.

כל סכום נוסף ששילמה התובעת 1 ו/או מי משותפותיה לחברה, מעבר לאמור, אם בכלל, נעשה מרצונן החופשי, שלא על סמך מצגים כלשהם אלא מתוך היכרותן עם החברה והפוטנציאל שלה באמצעות שולחיהן ובני זוגם ומתוך אמונה בה (ובקיומו של המיזוג הצפוי) וכנגד הקצאת מניות של החברה, שעתידות היו להפוך למניות סחירות לאחר השלמת המיזוג, באופן שדילל את חלקי והגדיל את חלקה של תובעת 1. מניות סחירות אלה היו אמורות להניב לתובעת 1 כסף מהיר ורווחים עצומים כפי שאומנם הצהיר תובע 2 בכל הזדמנות.

60. לאחר מספר ניסיונות כושלים שעלו לחברה הון עתק וזמן ניהולי יקר מפז, אכן בוצע מיזוג במהופך עם חברה שנסחרה בבורסת נאסד"ק בארה"ב. לאחר ביצוע המיזוג במהופך, הפכו התובעת 1 (זהבה רובנר לא במקור) ושותפותיה (כמו גם הח"מ) לבעלי מניות בחברה האמריקאית הציבורית (אם כי מניותיי היו חסומות למכירה, בניגוד למניות התובעת 1). זמן לא רב לאחר ביצוע המיזוג, הגיע שוויה של ממ"ק לפי שווי מניותיה בבורסה לכ- 300 מיליון דולר (!!!). בעליהן של השותפות האמריקאיות, ה"ה בודנר והברפלד, הם בעליה של חברת BROAD CAPITAL שהנה חברה המגלגלת סכומי עתק בשוק ההון, והם עצמם "כרישי" בורסה ממולחים, מנוסים, מקושרים ומפורסמים מאוד. צירופם לממ"ק נעשה בשל קשריהם וניסיונם בשוק ההון האמריקאי – שכן זו הייתה מטרתה של העסקה מלכתחילה: לבצע מיזוג מהיר ולהפוך את המניות לסחירות מוקדם ככל האפשר.

61. בפגישה שהתקיימה בביתו של מר דדי גראוכר בנוכחות יהודה לנצקרון, אני  (גולדנברג פסי לא במקור) ואחרים, בסמוך לאחר חתימת הסכם ההתקשרות, התפאר תובע 2 באוזני ה"ה בודנר והברפלד שהננו בעל יכולת לגייס הון עתק לחברת ממ"ק ממשקיעים בישראל והבטיח לעשות זאת בהקדם, דבר לא נעשה וה"ה בודנר והברפלד "באו איתו חשבון" על הבטחותיו אלו בהסכמי פירוק  השותפות ביניהם, הסכמים שתובע 2 מסרב להציג.

62. ה"ה בודנר והברפלד רואים בתובע 2 (דוד רובנר לא במקור) כגורם המוביל והבלעדי בפירוק החברה, כפי שהם מצביעים עליו באותו כובד אחריות, כגורם שגרם להם נזקים עצומים במיזמים אחרים בהם היו שותפים אשר כשלו כשלון חרוץ אף הם לרבות פירוק חברת NET2WIRELESS ואחרות.

63. בחודש יוני 2000 התפרסמה בעיתון כלכלי אמריקאי (‘’BARRONS) כתבה בנושא המיזוגים במהופך שבוצעו על ידי בעליהן של שותפות התובעת 1, (זהבה רובנר לא במקור) דוד בודנר ומורי הברפלד. בכתבה, אשר תורגמה לעברית ופורסמה במלואה בעיתון 'גלובס' בסמוך לאחר פרסומה בארה"ב, סופר על שורה של מקרים דומים, בהם נכנסו בודנר והוברפלד כמשקיעים לחברות טכנולוגיה ומיד לאחר מכן ביצעו מיזוג במהופך, דבר שהביא לזינוק דרמטי בשווי המניות של אותן חברות ושלשלו לכיסם סכומי כסף אדירים. בכל שלושת המקרים שהוזכרו בכתבה, התובע 2 (דוד רובנר לא במקור) היה שותפם של בודנר והוברפלד. עוד נחשף בכתבה, כי לבודנר והוברפלד עבר מפוקפק הכולל עבירות על חוקי ניירות הערך האמריקאיים, הרשעות ותביעות אזרחיות בתחום זה, פסילה סטטוטורית מעבודה בחברות ברוקרים השייכים להתאחדות סוחרי ניירות הערך בארה"ב (הגוף המפעיל את בורסת נאסד"ק), הרשעה בגין זיוף מסמכים במטרה לבצע הונאה ועוד.

בעקבות פרסום הכתבה פתחה הבורסה האמריקאית NASDAQ בחקירה בעניין על מנת לבחון האם נעשו מהלכים לא כשרים על ידי רובנר, בודנר והוברפלד, בין היתר בקשר למיזוג המהופך שביצעה ממ"ק. החקירה האמורה כללה גם חקירה בנוגע לממ"ק ולחברת האם שלה, החברה האמריקאית הציבורית ג'נקון. קיומה של החקירה גרם לממ"ק נזקים כבדים, בשני מישורים: המישור האחד, החקירה הביאה לבזבוז זמן ניהולי רב ולהוצאות אדירות (עורכי דין, רואי חשבון, נסיעות לחו"ל וכיוצ"ב) ולמעשה לשיתוק החברה. המישור השני, ציבור המשקיעים הפוטנציאלי שסומן כמתאים, הדיר רגליו מהשקעה בחברה ולא ניתן היה לגייס כספים נוספים. בנק מזרחי הבנק אליו תובע 2 העביר את פעילות חברת ממ"ק ממניעיו האישיים, הקפיא ועצר את כל הפעילות הכספית בחשבונותיה, דבר שלא אפשר לחברה לתפקד.

פרסום הכתבה, חקירת נאסד"ק האינטנסיבית ועצירת הפעילות הבנקאית גרם לכדור השלג להתגלגל במדרון חלקלק וסופו בבקשת פירוק שהגישו עובדי החברה, להם לא שילמה ממ"ק משכורות. בתקופה זו מחשש שאהיה מעורב באינפורמציות מפלילות נגד תובע 2 מודרתי כליל מהפעילות השוטפת של החברה ולא שימשתי כמנכ"ל החברה.  באותה עת במקביל החלו הליכים בנסד"ק, נגד תובע 2 בקשר תהליכי ביצוע המיזוג במהופך אותו הוביל גם תובע 2 מיזוג בין חברה נסחרת לבין חברת NET2WIRELESS.

64. במקביל מעמדו של תובע 2 (דוד רובנר לא במקור) נסדק בחברת ECI ובשוק בכלל, תהליך שהוביל לפיטוריו בהמשך ולעזיבתו את חברת ECI בבושת פנים.

65. תהליכי המיזוג השני של חברת NET2WIRELESS עם החברה הבורסאית בנסד"ק סנסר, היה מיזוג בבסיסו הטעייה של תובע 2 של משקיעים, חברות השקעה, חברות תקשורת ואנשים תמימים רבים. מיזוג זה פורסם מדי יום בעיתונות במטרה למשוך יותר ויותר משקיעים ל"חלום לעשיית כסף קל". ואומנם בתחילת הדרך מניית החברה שהייתה אמורה להתמזג עם חברת NET2WIRELESS הרקיעה שחקים מדי יום, עד שערך החברה בנסד"ק עלה על מיליארד דולר. לתרגיל רמייה זה של תובע 2 פותה מר אלפרד אקירוב להשקיע מהונו, מר אקירוב השקיע בהטעיה ובהולכת השולל של תובע 2, 6 מיליון דולר. נכחתי בישיבות בהם התובע 2 הבטיח למשקיעים שבמידה וישקיעו ב"חלום" של חברת  NET2WIRELESS, תובע 2 הבטיח  להם אישית שהם יכפילו וישלשו את כספם בזמן קצר ביותר.

66. חקירת נסד"ק שנפתחה כנגד תובע 2 (דוד רובנר לא במקור) ושותפיו התמקדה בעיקר במיזוג במהופך בשתי החברות, זהות מחזיקי המניות בחברות הממוזגות ובתרגילים נוספים הקשורים בהקצאת המניות למקורבים. התרסקות שתי החברות ופירוק החברות התרחשו באותו מועד.

67. ההבדל בין שתי החברות היה משמעותי. לחברת ממ"ק היו מוצרים של ממש, מכירות חוזים, פעילויות וכו', מנגד חברת NET2WIRELESS הציגה "חזון טכנולוגי", חזון שהיה למעשה חלום הטעייה שהוכח שאינו שווה דבר לאחר פירוק. את החזון השקרי והמטעה של חברת – NET2WIRELESS הציג תובע 2, בפני משקיעים בארץ ובחו"ל, תוך כדי שהוא מנצל את מעמדו העולמי בחברת ECI במטרה לגרוף הון עתק לכיסיו.

68. תובע 2 (דוד רובנר לא במקור) מינה את אחד מבניו בתפקיד בכיר בחברת NET2WIRELESS.

69. אין בתביעה נגדי  (גולדנברג פסי לא במקור) כל ממש להוציא נקמנות על העובדה שזומנתי להעיד כדין ולא בהתנדבות מצידי לעשות כן במשפט אקירוב. לפי ייעוץ משפטי שקיבלתי, עילות התביעה הנטענות התיישנו (מדובר על מצגים שהוצגו לטענת התובעים עובר לחתימת הסכם הקצאת מניות בחודש פברואר 1998); ולגבי חלק מהעילות, הן לכל היותר עילות תביעה (המוכחשות מכל וכל) של ממ"ק ולא של מי מהתובעים. יתירה מכך, אין כל יריבות בין התובע 2 (אשר אינו צד להסכם הקצאת המניות ולא השקיע מכספו את הסכומים הנטענים) לביני, אין לתובע 2 כל זכות תביעה כלפיי בגין העילות הנטענות, כאשר את הסכומים הנתבעים תובעים התובעים או מי מהם מממ"ק הנמצאת בהליכי פירוק, בדרך של תביעת חוב.

לא זו אף זו, בבסיס התביעה עומד הסכם להקצאת מניות, נספח טז' לכתב התביעה. בסעיף 12 להסכם האמור נקבעה תניית בוררות.

70. התביעה כולה הנה מסכת ארוכה של בדיות ושקרים שאין בינם לבין המציאות כל קשר. התובעים לא הביאו ולו בדל ראיה שתתמוך בטענותיהם. התובעים הטעו את בית המשפט בתהליך הטלת העיקולים הזמניים והציגו מסכת של גיבובי מילים ותזות שבינן לבין המציאות אין דבר אמת.

71. התובעים (זהבה דוד רובנר לא במקור) הסתירו בשלב הראשון מידע מהותי והסתירו מבית המשפט מסמכים רבים המצויים ברשותם. תקוותם היחידה הייתה שחומרים מהותיים וחשובים לא מצויים בידיי. כאשר המידע האמיתי נחשף על ידי מגובה במסמכים ואסמכתאות, התובעים נאלצו לשנות את גרסתם יותר מפעם אחת ולהציג סלקטיבית מעט מהמסמכים המצויים אצלם. מסמכים רבים שגילויים יכול להסב נזק לגרסתם השקרית אינם מוצגים ומוסתרים מעיניי בית המשפט למרות דרישותיי.

72. לא פלא שהתובעים נדרשו שנים מאוחר יותר לשוב ולבקש מבית המשפט של הפירוק לאפשר להם לעיין בחומרים שנתפסו ע"י המפרק, במאמץ נואש לאתר חומרים שיעזרו להם לשוב ולנסות להעליל עלי עלילות שווא במטרה לספק את יצרם.

73. בצר להם, כאשר הסתבר לתובעים שהם מתקשים לעגן את טענותיהם, פנו התובעים ללקוחות שלי  (גולדנברג פסי לא במקור) מזה שנים ארוכות, לקבלת מידע ומסמכים שאולי באמצעותם יוכלו להוכיח את טענותיהם הזדוניות. בעלים חדש של חב' אדיוסופוט נענה לבקשתם והמציא לתובעים מסמכים מסחריים שבינם לבין טענותיהם של התובעים כנגדי, אין דבר וחצי דבר. התובעים מציגים כהרגלם המגונה, חלקים מתוך המידע המצוי ברשותם, מידע המצוי מזמן אמת בידי עו"ד החברה ובמקומות נגישים נוספים.

74. כך, למשל, התובעים (זהבה ודוד רובנר לא במקור) טוענים לשורה של הסכמים פיקטיביים, כביכול, טענות כזב, בהם התקשרה ממ"ק עם צדדים שלישיים, הכל על מנת להראות פעילות עסקית וצפי לקבלת כספים וכדי להטעות משקיעים פוטנציאליים בממ"ק. ברם, מסמכים היחידים שצורפו בבקשה להטלת עיקולים ולכתב התביעה הם ההסכמים עצמם. אין כל ראיה שתתמוך בבדותה, לפיה מדובר בהסכמים פיקטיביים. מנגד קיימים מסמכים רבים המוכיחים כי מדובר בהסכמים מסחריים לכל דבר, שהצדדים להם פעלו לפיהם. מסמכים אלו כאמור התובעים בחרו להסתיר ולא לצרף.

75. התובע 2 (דוד רובנר לא במקור) ושלוחיו הרבים היו מעורים בכל בדל התקשרות, הסכמים והבנות עם צדדים שלישיים. כל ההתקשרויות נבדקו על ידי טובי המומחים בתחומם.

            יתירה מכך, אין כל שחר לטענות התובעים (זהבה ודוד רובנר לא במקור) כאילו מצגים שהוצגו להם היוו את הבסיס להשקעת כספים על ידם בממ"ק. "השקעת" הכספים נעשתה כנגד הקצאת מניות נוספות שקיבלו לידיהם, תוך דילול חלקי בהון המניות של החברה, ותוך הגדלת חלקה של התובעת 1 בהון המניות של החברה הציבורית לאחר השלמת המיזוג. ההשקעה נעשתה אך ורק על מנת להגדיל את רווחיה הקלים והמהירים של התובעת 1 ומקורביה בבורסה האמריקאית וללא כל קשר למצגים כאלה ואחרים שלי (שכולם היו מצגי אמת).

76. מצגי שווא ביחסים בין הצדדים, היו רק מצגיו של התובע 2, (דוד רובנר לא במקור) אשר פיתה אותי בתיאור פנטסטי של עתיד החברה לאחר ביצוע המיזוג עם החברה הציבורית. מצגים אלה הובילו אותי, כבעלים של פ.מ.ד. להסכים, ללא כל חובה חוזית מוקדמת, להעביר את כל רווחיה של פ.מ.ד. לתוך ממ"ק, מתוך מכירות של מוצרים שהיו בבעלותה, בין בדרך של קיזוז ובין בתשלום כסף חי לממ"ק, וזאת ללא כל תמורה. רווחים אלה הגיעו במשך תקופה של פחות משלוש שנים לכמיליון דולר נטו לממ"ק.

77. בנוסף, בניגוד לרושם שהתובעים מנסים ליצור בתביעתם כי ממ"ק היתה חברה נבובה מתוכן, בה השקיעו התובעים כספים רק לנוכח מצגי שווא שהוצגו להם, יש לקבוע, כי בכל שלב מאז כניסת התובעת 1 (רובנר זהבה לא במקור) לממ"ק ועד למועד הגשת הבקשה לפירוקה (ואולי אף לאחר מכן) עלה שוויה של ממ"ק על שווי הכספים ששולמו על ידי התובעת 1 לחברה, וזאת כמובן מבלי לקחת בחשבון את שווי מניותיה של התובעת 1 בחברת האם של ממ"ק, אשר עלו בשיאם כדי פי 200 מהסכום שנטען על ידה כעת כסכום השקעתה בממ"ק. על שוויה של ממ"ק ניתן ללמוד מההסכמי המיזוג שבהם התקשרה בחודש 5/98 ובחודש 12/99. שווי בשני המקרים עמד על מיליוני דולרים במצגים שהוצגו גם ע"י התובעת 1. מובן כי לאחר השלמת המיזוג שווי החברה ומניותיה נגזר משוויון במסחר בבורסה.

78. לאורך כתב התביעה במצח נחושה ומתוך בטחון שתוכניתם לרסק אותי, על רקע מתן עדותי, התובעים מעוותים את המציאות, מסתירים עובדות מהותיות מעיני בית המשפט, מסלפים עובדות, מפריחים סיסמאות וטענות כזב לחלל האוויר ללא כל ביסוס וללא כל ניסיון להוכיחן בראיות, טופלים עליי האשמות שווא שקריות והכל במטרה לזרות חול בעיני בית המשפט הנכבד, בנצלם את הונם העצום שחלקו נעשה על גביי וגב עובדיי, הגישו התובעים נגדי תביעה בסכום אסטרונומי במטרה להרשים את בית המשפט ולפרסם באמצעות קשריהם והונם את המהלכים המשפטיים בכתבות עיתונאיות.

79. על מנת לצבוע את טענותיהם בצבעים עזים וחמורים ועל מנת להשחיר את פניי בעיני בית המשפט הנכבד, מפליגים התובעים, בקלות בלתי נסבלת, בפיזור סיסמאות אודות מרמה, מצגי שווא, חשש לזיופי מסמכים, ביצוע תרגילי עוקץ ועסקאות סיבוביות, חתימה על עסקאות פיקטיביות, ברם, אין בטענות התובעים כל שחר, גילוי המסמכים על ידי בשלבים המקדמיים בתיק אילץ את התובעים לשנות ולתקן את גרסתם מכתב התביעה והבקשה להטלת עיקולים במעמד צד אחד.

80. בסחף התנהגותם הבלתי נשלטת, התובעים לא בוחלים בפגיעה מכוערת ומרושעת בפועלם של אנשים רבים, לרבות אנשי ציבור, אשר נטלו חלק בפעילותה של עמותת "עדי עד", אשר יזמה והקימה פרויקט להנצחת שמם של חללי מערכות ישראל. פרויקט זה זכה לחסותו של נשיא המדינה לשעבר, מר עזר ויצמן, ז"ל. בראש הועד הציבורי של העמותה עמד ח"כ בנימין בן אליעזר, והיו חברים בו אישי ציבור רבים, אשר ראו במטרת הנצחת חללי צה"ל מטרה נעלה.

לטענת התובעים, העמותה הנ"ל, אשר פעלה באופן נמרץ להשגת תרומות, בארץ ובחו"ל, לשם קידום מטרותיה האמורות, הינה לא פחות מ"פיקציה" פרי יצירתי, שנועדה אך ורק לשם האדרת ערכה ויוקרתה של ממ"ק ו"לפתות כביכול את התובעים להשקיע בממ"ק. יש לשפשף שוב ושוב את העיניים על מנת להאמין למקרא תיאוריה מופרכת זו, הפוגעת באנשים רבים על לא עוול בכפם, ומקיימת את האמרה, כי המטרה (הנלוזה במקרה זה) מקדשת את כל האמצעים, פסולים ככל שיהיו. מובן, כי בהמשך הדברים, אביא בפירוט את העובדות כהווייתן ונחשוף את הפרכה שבטענות התובעים.

81. לו היו התובעים מגישים את תביעתם בתום לב, הם היו מצרפים לתביעתם את הגורמים המקצועיים שבחנו שוב ושוב בדקדקנות את ההסכמים עליהם מלינים התובעים בתביעתם.

82. התובעים ניסו לגייס עדים להעיד בתהליך זה במטרה לחזק את טענותיהם הבדויות. אנשים אליהם פנו התובעים במישרין ובאמצעות אחרים, סירבו ללכת שולל אחר ה"לחצים" שהופעלו עליהם והפיתויים שהוצעו להם. אנשים אלו חששו להעיד עדות שקר ולעוות את המציאות אותה הנם מכירים בגוף ראשון היטב מה גם שהם בעצמם היו מעורבים במישרין בכל המהלכים, ההתקשרויות וההסכמים של החברה.

83. סירובם הנמרץ והתנגדותם של התובעים לבקשתי להוסיף כצד לתביעה את משרדי רו"ח שביצעו עבורם את בדיקת הנאותות ואשר שימשו כרו"ח אשר הכינו דו"חות כספיים של החברה בארץ ובחו"ל, מעיד על העובדה שעל סדר יומם של התובעים מטרה אחת בלבד ראשי, לגרום לי לנזק, אין הם באמת ובתמים מאמינים בטענותיהם השקריות אותן טוו בשעות של מצוקה, כתוצאה מהעובדה שתובע 2 אודה למעשה בהסכם הפשרה עם מר אקירוב במעשיי המרמה וההטעיה בהם הואשם. 

84. התובעים בוחרים לצרף 3 עדים אינטרסנטים סובייקטיביים לתביעתם. מירצבך העוזר, נגדו הגשתי תביעה מיד עם פירוק החברה, עו"ד החברה בכר נגדו הגשתי תביעה לאחר פירוק החברה ומר חנוך מילוא שהלך שולל כנראה כתמורה ל"פיתוי" בהגשת תצהיר כזב.

הסתרת מידע על ידי התובעים

85. להלן תמצית העובדות שביכרו התובעים להסתיר מעיני בית המשפט הנכבד:

• התובעים הסתירו מבית המשפט הנכבד את העובדה המהותית והחשובה, כי טרם כניסת התובעת 1 לממ"ק בוצעה על ידם בדיקת נאותות מעמיקה ומקיפה בכל התחומים ע"י משרד רו"ח קסלמן וקסלמן בהם הנם מתמחים, במקביל לבדיקת נאותות משפטית שנערכה ע"י אחרים. בבדיקה של משרד רו"ח קסלמן וקסלמן הועסקו 4 בודקים מקצועיים. נבדקו ממ"ק ופ.מ.ד. על קרביהן; נבדקו לעומק כל ההתקשרויות של ממ"ק עם כל גורם שהוא; נבדקו הנתונים העסקיים והפיננסיים של החברה; פעמים רבות ביקשו מבצעי בדיקת הנאותות נתונים, מסמכים ותשובות נוספות, וכל מבוקשם ניתן להם במלואו. בדיקת הנאותות החלה בחודש ספטמבר 1997 ונמשכה עד לחתימת הסכם הקצאת המניות בחודש פברואר 1998 (למעלה מ-5 חודשים). משרד קסלמן הגיש לתובע 2 הערכת שווי של ממ"ק. התובעים בחרו להסתיר תקופה ארוכה את הערכת השווי ממני ומעיני בית המשפט.

• בדיקת הנאותות נערכה מול עו"ד החברה, משרד רו"ח של החברה, הנה"ח של החברה, אנשי הכספים,יחידת הייצור, ספקים, עובדים וכל גורם אחר שהתבקש על ידי הבודקים. לראשונה עברתי בדיקת נאותות, בדיקה חושפנית, מעמיקה ויסודית ביותר, אשר אינה מותירה כל אפשרות שאינפורמציות מהותיות או שאינן כאלו לא תהיינה חשופות בפני הבודקים המקצועיים.

• התובע 2 מציג בפני בית המשפט הערכת שווי המתוארת כ"טיוטא ראשונה" על פיה הערכת השווי המינימאלי שנקבע ע"י משרד קסלמן יועצים, עומד על 1.5-2.5 מיליון דולר. לאחר טיוטא זו העברנו למשרד רו"ח מסמכים נוספים שנדרשו. ידוע לי שנערכה הערכת שווי מתוקנת שלא ברמת טיוטא שתורגמה לאנגלית ונשלחה לשותפים בארה"ב, בה הוערכה החברה בסכום גבוה יותר. הערכת השווי הסופית אינה מוצגת בפני בית המשפט מטעמים מובנים.

• התובע 2 העלים מעיניי בית המשפט את הערכת השווי לחברה שהוא עצמו ערך לאחר חודשים ארוכים של בדיקות מצידו, כאדם בעל ניסיון עצום בשווי של במיליוני דולרים, הערכת שווי שהעלה בכתב, במכתב ששלח אליי.

• התובעים העלימו מבית המשפט את הערכת השווי שנערכה לחברת ממ"ק ע"י גורם שלישי, חיצוני, עצמאי, שהועברה לידו שנערכה בחודש ספטמבר 1997 עבור משקיע פוטנציאלי נוסף, הערכת החברה הצביעה על שווי חברה של כ-20 מיליון דולר.

• התובעים הסתירו מבית המשפט הנכבד את העובדה, כי למן תחילת המגעים בין הצדדים מטרתה של ההשקעה של התובעת 1 ושותפותיה הייתה אחת בלבד הפיכת ממ"ק לחברה ציבורית באמצעות מיזוג במהופך. התובעים לא היו מעוניינים בביצוע השקעה בממ"ק על מנת להיות בעלי מניות בחברה זו וליהנות מפרי מכירותיה ופיתוחיה הייחודיים, אלא כל הרעיון העסקי שמאחורי השקעתם היה הפיכת מניותיהם לסחירות בבורסה האמריקאית מימושן וזכייה ברווחים קלים בעקבות כך.

בתוך כך הסתירו התובעים מבית המשפט הנכבד את העובדה החשובה והמהותית ביותר, כי עוד בטרם נכנסה התובעת 1 לחברה (החל מחודש 9/97), וכתנאי שהציבו התובעים לחתימת הסכם הקצאת המניות, ביצעה חברה ציבורית אמריקאית בשם SCOOP, חברה אותה איתרו בודנר והברפלד כשלד בורסאי פוטנציאלי לביצוע המיזוג במהופך, בדיקת נאותות נוספת מצידם בממ"ק.

רק לאחר קבלת אישורה של חברת SCOOP לגבי ממ"ק נחתם הסכם הקצאת המניות נשוא התביעה דנן. יצוין, כי מלאכת עריכתו של מסמך המיזוג החלה עוד לפני חתימת הסכם הקצאת המניות על מנת להבטיח לתובעים ממון רב ללא סיכון כלשהו והכל תוך כדי ניצול ציני שלי ושל צוות עובדיי הנאמן. במילים אחרות, הן התובעים  והן SCOOP ביצעו בדיקת נאותות מעמיקה לממ"ק ורק לאחר שהגיעו למסקנות עצמאיות לגבי ערכה של החברה (כ-12 מיליון דולר), נחתם הסכם הקצאת המניות. הסכם הקצאת המניות נחתם אך ורק לאחר שהיה ברור לתובעים כי עומד להיחתם ולהתבצע הסכם המיזוג במהופך עם חברת SCOOP, הסכם שהבטיח לתובעים גריפת כספים מהירים ללא כל סיכונים מצידם.

• ההסכם עם חברת SCOOP לא מומש מאחר וחברת SCOOP נמחקה ממסחר בבורסת נסד"ק ממש לפני מימושו. מחדל זה של התובעים, שותפיהם, עורכי הדין ורו"ח עלה לחברה ממון רב וזמן ניהולי ושיווקי שפגע קשות בחברה. 

• התובעים הסתירו מבית המשפט הנכבד את העובדה, כי כל הכספים ששולמו על ידם לממ"ק שולמו כנגד קבלת מניות של ממ"ק (בחלקן בדרך של מימוש אופציה להקצאת מניות של החברה), תוך דילול חלקי בממ"ק בצורה משמעותית, דבר שהקנה לתובעת 1 נתח גדול יותר במניות החברה הציבורית לאחר ביצוע המיזוג במהופך. כך, בעת הקצאת המניות בחברה הציבורית חלקי שלי עמד על כ-15% בלבד (פחות ממחצית חלקה של התובעת 1 ושותפותיה. התובעים קיבלו החלטה עסקית עצמאית להשקיע עוד כספים בממ"ק בדרך של הגדלת שיעור אחזקתם בהון המניות, ללא שום קשר למצגים כלשהם מטעמי, ועל סמך מידע שהיתה להם גישה מלאה אליו.

• התובעים הסתירו מבית המשפט הנכבד את העובדה, כי ביוזמתם של התובעים ושותפיהם, הוקצו לאחר המיזוג מניות בחברה הציבורית למקורבים שלהם, מוסדות חרדיים ואחרים, זאת תוך דילול חלקי וללא כל הצדקה. הקצאת מניות זו אפשרה לתובעים ושותפיהם לקבל רווחים גדולים ומהירים, באופן ישיר או בעקיפין. מאוחר יותר, נושא זה היה אחד הנושאים העיקריים בחקירת נאסד"ק הכולל הלבנת כספים.

• התובעים הסתירו מבית המשפט מידע על ההסכמים שנחתמו בינם לבין מוסדות וגופים להם הוקצו מניות על ידם בחברה הציבורית. בהסכמים אלו מידע שיחשוף שהתובעים הבטיחו לעצמם את החזרת מלוא הכספים שלכאורה הנם טוענים שהשקיעו בחברה ואף מעבר לכך כבר בשלב הפיכתה של החברה לחברה ציבורית.

• התובעים הסתירו מבית המשפט את הסיבות האמיתיות להקצאת מניות למוסדות וגופים חרדיים שמטרתה אחת, הלבנת הון.

• התובעים הסתירו מבית המשפט את העובדה שתובע 2 הוביל מהלכים זהים נוספים עם חברה בורסאית בנסד"ק במטרה לשכפל את מזימותיו בגריפת הון עתק בביצועי מיזוגים במהופך.

• התובעים הסתירו מבית המשפט הנכבד את העובדה, כי לאחר ביצוע המיזוג במהופך, עמד שוויה של החברה הציבורית של נכסי ממ"ק ישראל אשר ייסדתי, לפי שווי מניותיה שנסחרו בנאסד"ק על סך של כ- 300 מיליון דולר. חלקה של התובעת 1 עמד על כ-19% מהמניות.

• מניותיה של תובעת 1 לא היו חסומות ממסחר כפי שהיו מניותיי למשך שנתיים, עובדה שאפשרה לתובעת 1 לממש במישרין ובעקיפין חלק ממניותיה סכומי עתק ולהותיר את התקבולים בחו"ל. מסמכים רבים בעניין מוסתרים מעיניי בית המשפט.

• אם טענותיהם של התובעים היו נכונות ולו בשמץ היו יכולים להקטין את נזקיהם. במקרה דנן, לו היו מוכרים את המניות היו מקבלים סכומים שעולים בהרבה על הסכום ששילמו לממ"ק לטענתם. האמור נכון גם בתקופה שמניות החברה הציבורית היו בירידה ובסמוך להגשת בקשת הפירוק.

• בידי התובעים היו בטוחות נוספות משמעותיות בערב פירוק החברה, בטוחות שלו היו פועלים לממשן, היו מוכיחים לכאורה שטענותיהם אמת, משלא עשו כן במהלך שנים ארוכות והתביעה נגדי הוגשה רק לאחר מתן העדות במשפט אקירוב, מוכיחים הם במעשיהם שכל טענותיהם בכתב התביעה מבוססות על מצע שקרי. 

• התובעים שלטו ושולטים על נכסים מהותיים ביותר בשווי מיליוני דולרים בחו"ל שהיו בפועל רכוש החברה. גם עובדה זו הועלמה והוסתרה מבית המשפט. 

• התובעים מסתירים מבית המשפט את ההסכמים שנחתמו בינם לבין השותפים האחרים בארה"ב, הסכמים שנחתמו בינם לבין אחרים בארה"ב, מימוש נכסים שבוצעו, עסקאות עם מניותיהם ועוד מידע חיוני רב.

• התובעים הסתירו מבית המשפט הנכבד את העובדה (לרבות מסמכים המעידים על כך), כי סכום "ההשקעה" לכאורה האחרון המפורט בתביעתם, בסך 856,753 ש"ח, אינו השקעה כלל, אלא הוא שולם על ידם לחברה כנגד קבלת נכס של ממ"ק שהיה משועבד לבנק, והוא: המחאות עתידיות שניתנו לממ"ק על ידי צד שלישי בסכום כמעט זהה. אין מדובר בהשקעה כלל וכלל, אלא בביצוע ניכיון שיקים שניתנו לחברה. הסתרת עובדה זו מקבלת משנה חומרה, כאשר התובעים תובעים סכום זה ממני, בלי לגלות לבית המשפט את דבר קבלת ההמחאות כנגד הסכומים ששילם.

• מסתבר שהתובעים לא פעלו לגביית מלוא תמורת ההמחאות, אותם קיבלו לידם כבטוחה כחוק והם אינם יכולים לבוא לבית המשפט בידיים נקיות לשוב ולדרוש כספים אלו ממני.

• התובעים הסתירו מבית המשפט הנכבד את העובדה, כי הערבויות האישיות שנתן התובע 2 ניתנו כגד הלוואות ספציפיות שהעניקו הבנקים בהתאם למבנה העסקאות שיזם התובע  2 עצמו, לפיהן ממ"ק קיבלה הלוואה מהבנק כנגד שעבוד חוזה להפעלת מרכז למידה באחת הערים, לרבות שעבוד התקבולים מהעירייה, כאשר ההלוואה אמורה היתה להיות מוחזרת על ידי צד שלישי שרכש את מרכז הלמידה ממ"ק. ההסכמים בוצעו בפועל וההלוואות החלו להיפרע כסדרן. רק לאחר קריסתה של החברה עקב פרסום הכתבות הלא מחמיאות על התובע 2 ושותפיו האמריקאים (התחמקויותיו מלהגיע לישיבות בבנק ועיסוקיו מול גורמים שהאשימו אותו במעשי מרמה ושקר), כאמור לעיל וכפי שיפורט להלן, דרשו הבנקים את פירעונן המיידי של ההלוואות. גם כאן – לפי ייעוץ משפטי שקיבלתי, אין לי כל אחריות משפטית לתשלום הערבויות האלה. מדובר בעסקאות מסחריות, שהתובעים היו מודעים להן ונטלו חלק בייזומן.

בתוך כך הסתירו התובעים את העובדה, כי את כל המגעים מול הבנקים, לרבות בנוגע לערבויות ניהלו אנשים מטעמם.

• התובעים הסתירו מבית המשפט את הסיבות האמיתיות לפירעון ההלוואות על ידם מיד לאחר פירוק החברה.

• התובעים הסתירו מבית המשפט הנכבד את העובדה, כי אני עצמי הייתי ערב באופן אישי לכל חובות ממ"ק לבנק המזרחי ולבנק דיסקונט. בעקבות פירוק החברה תבע ממני בנק המזרחי תשלום של 1,003,350 ש"ח (בצירוף ריבית מירבית הנהוגה בבנק) בגין ערבותי (התביעה, ללא תיאורה מוזכרת בסעיף 158 ז' לבקשה לעיקולים).

• התובעים הסתירו מבית המשפט הנכבד את העובדה, כי הגישו למפרק ממ"ק תביעת חוב בגין הסכומים הנתבעים במסגרת התביעה דנן, ושם הם טענו, כי החברה היא זו שצריכה להשיב להם את הסכומים ששולמו על ידם.
• התובעים הסתירו מבית המשפט הנכבד את העובדה, כי מי שניהל בפועל את ענייניה הכספיים של החברה, לרבות מול הבנקים, היו עובדים שמונו על ידי התובעים עצמם, לרבות מנהל הכספים של החברה, ורואי החשבון שלה. בנוסף, התובעים הסתירו את מעורבותו המלאה של התובע 2 בניהול כל ענייניה של ממ"ק, בין כדירקטור בפועל בחברה ובין כיו"ר שלה, לרבות בכל הנוגע להתקשרויות בין ממ"ק לבין צדדים שלישיים, לגביהן נטען כי מדובר בהתקשרויות פיקטיביות.

• התובעים הסתירו מבית המשפט הנכבד את העובדה (ואת המסמכים התומכים בה), כי כנגד הכספים שלטענתם שולמו לפ.מ.ד. על ידי צדדים שלישיים, קוזז סכום חובה של ממ"ק לפ.מ.ד. בהתאם להסכמים ביניהן, והסכומים נרשמו כמכירות של ממ"ק בדו"חות הכספיים שלה. כך שקבלת הכספים על ידי פ.מ.ד. היתה כדין ונעשתה על דעת התובעים ובידיעת רואי החשבון של החברה.

• התובעים הסתירו מבית המשפט הנכבד את העובדה, כי פ.מ.ד. העבירה את כל רווחיה לממ"ק, בסך של כמיליון דולר, בהתאם להסכם שנחתם לבקשת התובעים ושותפיהם לאחר חתימת הסכם הקצאת המניות, וללא שהיתה לה כל חובה לעשות כן, וזאת על סמך מצגיהם השקריים של התובעים כי הדבר מהווה תנאי לחתימת הסכם המיזוג וכי לאחריו ישתנו פני החברה ונכסיה מהקצה אל הקצה. דבר זה נעשה בתחילה בדרך של קיזוז חובה של ממ"ק לפ.מ.ד. ויצירת הכנסות נוספות לממ"ק, ולאחר מכן בכסף חי ששולם לממ"ק על ידי פ.מ.ד.

• התובעים הסתירו מבית המשפט הנכבד את העובדה, כי התביעה המתוארת בסעיף 80 לבקשה לעיקולים, תביעתה של אדיוסופט נגדי ונגד פ.מ.ד. הסתיימה בכך שאדיוסופט ביקשה מבית המשפט למשוך את תביעתה, בסמוך להגשתה, לאחר שעיקולים שהוטלו על נכסיי ופ.מ.ד. במעמד צד אחד בוטלו על ידי בית המשפט כעבור מספר ימים ולאחר שהוגשה על ידי בקשה לחלט את הערבון שהופקד בבית המשפט כערובה לנזקי העיקול . הסכסוך בין הצדדים הסתיים בפשרה, שבמסגרתה היתה זו אדיוסופט, התובעת אשר שילמה כספים לחברותיי, עובדות שהיו מצויות בידי התובעים ואשר כהרגלם מסתירים אותן מבית המשפט.

• התובעים הסתירו מבית המשפט הנכבד את העובדה, כי הבוררות שמוזכרת בסעיף 160 ט' לבקשה לעיקולים הינה בגין תביעה שדווקא אני וחברה שבבעלותי הגשנו, בסך של למעלה מ-2 מליון ש"ח, כנגד גב' הדס בלום בגין הפרת התחייבויות של האחרונה במסגרת מיזם משותף. התובעים אשר מודעים לפרטי הבוררות בחרו, בחוסר תום לב בולט ובדרך מטעה, להציג את ההליך כאילו אני נתבע בו, ביודעם כי האמת היא הפוכה. הייתי אני זה שיזם מלכתחילה את הליך הבוררות, וביקש את מינוי הבורר. ורק לאחר הגשת התביעה על ידי ועל ידי חברה בשליטתי, ולאחר שגב' בלום החליפה את באי-כוחה והחלה להיות מיוצגת ע"י עו"ד יצחק בכר, המקורב לתובעים – הגישה תביעה שכנגד.

• התובעים הסתירו מבית המשפט את העובדה שעו"ד בכר נתבע על ידי ועל ידי פ.מ.ד להשבת כספים לאור התנהלותו המקצועית, התובעים הסתירו מבית המשפט שמידע בזמן אמת אודות בקשותיו של עו"ד בכר לשכ"ט פיקטיבי נדחו על ידיי ובקשתי לפטרו מהחברה נדחו ע"י תובע 2, התובעים מסתירים את העובדה שהובא לידיעתם שעו"ד בכר הואשם בהעלמת הכנסות בגין בניית ביתו בת"א ושילם כופר כספי לשלטונות המס. התובעים הסתירו מבית המשפט את העובדה ששילמו כספים לעו"ד בכר בסמוך לחתימת הסכם המייסדים בניגוד לתנאי ההסכם שנוסחו בעצמם ע"י עו"ד בכר, התובעים הסתירו מבית המשפט את העובדה ששכרו את שירותיו של עו"ד בכר לענייניהם הפרטיים והעסקיים בניגוד להסכם, התובעים הסתירו מבית משפט שירותים משפטיים שהעניק עו"ד בכר להם בארץ ובחו"ל בניגוד להסכם.

• כדרכם, התובעים הסתירו מסמכים ונתונים רבים, הציגו "עובדות" שקריות וסילפו את המציאות. לנוכח האשמות החמורות ותביעת הענק אציג בפניי בית המשפט מסמכים רבים המחזקים את טענותיי ומפריכים את תביעת הזדון הנקמנית ואציג עדים אשר יפרמו כל תפר של טענה שקרית המוטח בי ללא מחשבה נוספת.

• התובעים הסתירו מבית המשפט עובדות חשובות הקשורות במעורבות תובע 2 בפעילויות של החברה, ביחסי העבודה עם עובדיה, במעורבות באישור מיזמים עסקאות וחוזים, בידע שוטף על הניהול הפיננסי של נכסי החברה, בקבלת מידע בזמן אמת אודות כל פעולה שנעשית בחברה, במעורבות בקבלת כספים מהמדען הראשי, במעורבות מול שרי ממשלה ואחרים באישור מיזמים ועוד.

• התובעים הסתירו מבית המשפט מסכת קשרים אישיים שנרקמו בין בני משפחתם לביני, מסכת קשרים שבחרתי לנתקה בשלב מסוים מסיבות אישיות לאחר שלמדתי לדעת עד כמה המערכת המשפחתית שלהם מסובכת ומורכבת שלא נאמר רקובה, עובדה שהעלתה את קצפם כלפיי.

• התובעים הסתירו מבית המשפט מידע אודות המינויים שערכו בחברה בשלבים שונים לרבות מינויים של בני משפחה ומקורבים.

• התובעים הסתירו מבית המשפט מידע אודות משקיעים ששוכנעו על ידם להשקיע במיזמים בהם היו מעורבים להם הוחזרו כספים מהתובעים עצמם לאחר התרסקותם של המיזמים.

• התובעים הסתירו מבית המשפט מידע רב אודות ההוצאות שנגרמו לחברה כתוצאה ישירה למיזוגים במהופך שהנהיג תובע 2.

• התובעים הסתירו מבית המשפט מידע אודות ההוצאות שהשיתו על החברה, על מנת לנצל את משאבי החברה ואת ערבויותיי במטרה לרצות קרובים וגופים.

• תובע 2 מסתיר במצח נחושה כהרגלו מבית המשפט, את ההתחייבות החד משמעית שהעביר לרו"ח של החברה על מנת למנוע מלציין "הערת עסק חי" בדו"חות החברה, במקביל להבטחתו להזרמת כספים לחברה. הסתרה זו מהותית ואינה ניתנת לסתירה ומהווה הטעייה ומעשי רמייה נוספים מצידו של תובע 2 הן כלפיי בעלי המניות של החברה הציבורית, הן כלפיי רו"ח של החברה, עובדי החברה, מנהליה, הבנק ושאר המוסדות בארץ ובחו"ל. 

מוצרי החברה

86. החל משנת 1974 התחלתי  (גולדנברג פסי לא במקור) בפיתוח מוצרים לחינוך. בשנת 1992 ייסדתי את פ.מ.ד. שעיסוקה היה פיתוח, ייצור, תמיכה ושיווק של מערכות למידה מתקדמות ומוצרים ייחודיים בתחום החינוך. מדובר במוצרים המשלבים מחשבים, לומדה חכמה, חומרה ייחודית ובמוצרים אינטראקטיביים המשלבים בין היכולות האינטלקטואליות של התלמיד לבין תחומי הידע הנרכשים.

87. משך מספר שנים פיתחה פ.מ.ד. מוצרים שונים בתחום התוכנה, הלומדה ושילובה בחומרה אינטראקטיבית "חכמה". בין המוצרים שפ.מד. פיתחה בניהולי הייתה מערכת הלמידה ה-"מולטימדיה קיד", והמערכת הלימודית ה- "Action Kid", מוצרים לקידום מכירות עבור חברות מובילות (בין לקוחותיה היו אוסם, ורד הגליל, שטראוס, סלטי צבר), מערכות ללימוד אנגלית, מערכת ביג קיד ללימודי תקשורת, ספרים אינטראקטיביים, מוצרים ומערכות המיועדים לחינוך מיוחד ועוד.

בתחילת שנות ה-90 חתמה פ.מ.ד. על הסכם להפצת מוצריה עם חברת אדיוסופט. הסכם זה לא כלל את מערכות המולטימדיה קיד והאקשין קיד (שפותחו מאוחר יותר). בשנת 1996 נחתם הסכם בין ממ"ק לבין אדיוסופט לשיווק מערכת המולטימדיה קיד.

כבר בתקופה האמורה עו"ד בכר שימש עורך דיני בשתי החברות, היה מעורב בפרטי פרטים בכל ההיבטים הקשורים בפיתוח, ניהול ושיווק המוצרים. עו"ד בכר עמד בקשר עם הבנק המסחרי, ניהל מו"מ עם לקוחותיי, הכיר את ספקי החברות ועובדיהן, ערך והכין את ההסכמים השונים והוביל את הקשר עם התובעים בראשותו של תובע 2.  

"מערכת הלמידה – מולטימדיה קיד" – המוצר הינו מערכת למידה ממחושבת לגיל בית הספר היסודי. המערכת משלבת הפעלת תוכנת מולטימדיה על גבי מחשב אישי בשילוב אינטראקטיבי של מקלדת ייחודית ועזרים תלת-ממדיים. התוכנה משלבת גם אנימציה, וידאו וסאונד. היא מעודדת יצירתיות במגוון רחב של תחומים (עד כ-105 נושאים חינוכיים) ותורמת לבסיס הידע של הילדים, מעשירה את עולמם, תורמת לפיתוח יכולות שונות (הקשבה, קריאה, כתיבה ותפיסה מרחבית). מערכת המולטימדיה קיד פותחה עבור שני יישומים – גרסה מוסדית המיועדת לבתי ספר ומתנ"סים, וגרסה ביתית לשימוש במחשב ביתי רגיל. בנוסף, המוצר הותאם גם לתחום החינוך המיוחד. המערכת, אשר פותחה בשפה האנגלית, הוסבה במשך השנים לשפות רבות אחרות (ביניהן עברית, ספרדית, פורטוגזית, ערבית, איטלקית, צרפתית, מלטזית, רוסית ועוד).

"א"      חוברת הסבר על מערכת המולטימדיה קיד מצורף ומסומן א' בתצהירי לבקשה להסרת

           העיקולים.

            "האקשיין קיד" – מוצר זה הינו מתקן ממוחשב המשלב פעילות מוטורית קוגנטיבית לילדים בגילאי בית הספר היסודי וניתן להסבה למשתמשים בגילאים שונים. המתקן מיועד לפתח את יכולתם של הילדים בתחומים שונים, תוך שימת דגש על פעילות קבוצתית ושימוש בתקשורת פנימית. הפעילות במתקן תורמת לכישורי ההתמצאות במרחב, קואורדינציה ועיבוד נתונים, וזאת בשילוב גירויים ויזואליים שמיעתיים ומוטוריים. הפעילות הקבוצתית במתקן מתבצעת במסגרת תחרות הישגית, התורמת להגברת המוטיבציה להצטיינות ולהשגת המירב מפעילות שיתופית.

המתקן משלב עמדת הפעלה מוטורית רב מפלסית (בדומה למתקן בגן שעשועים) המהווה למעשה מסלול וצירי התקדמות של הקבוצה וכוללת מדרסי הליכה ולחצני מגע אינטראקטיביים; עמדות פעילות ממוחשבות של תוכן ויצירה ועמדות וידאו. כל הפעילות של הקבוצה מצולמת בוידיאו ונתוני הפעילות מועברים ונאגרים למחשבי האם של המתקן, דבר שמאפשר שקלול של תוצאת הפעילות, שיחזור, ניתוח והפקת לקחים.

            המתקן מהווה למעשה פלטפורמה ליישומים חינוכיים שונים. היישום העיקרי של המתקן היה ללימוד בטיחות וזהירות בדרכים, תוך התנסות אישית וקבוצתית בתחומים הקשורים לנושא זה והקניית ידע בתחום.

            המתקן מיועד לגורמים מוסדיים בלבד – לבתי ספר, מרכזי למידה ומתנ"סים.

            יש להדגיש, כי אין מדובר ב'מוצר מדף', אלא במערכת מורכבת, המיועדת כאמור לגורמים מוסדיים בלבד, שעלותה גבוהה. מטבע הדברים, בשל גורמים אלה, שיווק המערכת הינו איטי ולא המוני.

"ב"      העתק חוברת הסבר על מתקן האקשיין קיד מצורף ומסומן ב' בתצהירי לבקשה להסרת

           העיקולים.

מוצרים לשיווק וקידום מכירות

החברה התמחתה במתן פתרונות ייעודים לחברות מסחריות גדולות.

החברה פיתחה קונצפט ייחודי, בפיתוח תקליטורים משולבים במסעי פרסום נושאי פרסים. החברה ביצעה מספר פרויקטים ארציים נרחבים  בהיקפים של מאות אלפי תקליטורים בשילוב משרדי פרסום וחברות מהשדרה המובילה של המשק הישראלי.

מערכת ה – My KiD

מערכת למידה אינטראקטיבית ללימוד אנגלית/שפות זרות.

 הפעילויות במערכת My KiD חובקות תחומי ידע, מיומנויות שפתיות רחבות, מיומנויות

 תקשורת, שפה, הבנת הנקרא, הבנת הנשמע,  כתיבה, תחביר, אוצר מלים הבעה ופיתוח

 יצירתיות. מיומנויות אלו נרכשות באמצעות פעילות בסיפורים, טקסטים, שירים

 וסרטונים בהקשרים נושאיים הקרובים לעולמו של התלמיד. אופי הפעילות במערכת My KiD  מזמן הקניית ופיתוח מיומנויות וכישורים מתחומים נוספים, לצד פיתוח שפתי,

 כגון: מיומנויות מתחום הלוגיקה והאסטרטגיה, חשיבה יצירתית ויצירה, חשיבה

 אסוציאטיבית, חשיבה ותפיסה כמותית, צורות הנדסיות במרחב, חשיבה ביקורתית,

 יכולת פתרון בעיות, הבנת רצפים, סדרות, תבניות, קבוצות, תפיסה מרחבית, יחסי סיבה-

 תוצאה, יכולת למידה עצמאית. חקר וגילוי, יוזמה ותכנון, חשיבה מתמטית, עבודה

 בצוות ועוד.

 המערכת כוללת מתקן אלקטרוני אינטראקטיבי, עזרים דידקטיים רבים וחומרים

 פדגוגים למורים ולתלמידים.

 החברה פיתחה סרטים תלת ממדיים המלווים את הפעילויות של התלמידים ומקנים

 מימד חדשני ביותר לשיטת הלמידה.

 המערכת תורגמה והותאמה ללימוד השפה הפורטוגזית כחלק מהזמנה גדולה שהועברה

 לחברה על ידי הלקוח הגדול ביותר של החברה בברזיל חב' פוזיטיבו.

 המערכת שווקה בעיקר בגרסה האנגלית בה פותחה, ללימוד השפה האנגלית.

 

מערכת ה –  BiG KiD

מעבדה ייעודית אינטראקטיבית ייחודית המיועדת למספר תלמידים בו זמנית לגילאי בית הספר היסודי וחטיבות הביניים.

המערכת יועדה ללימודי שפה ותקשורת.

המערכת הייתה בשלבי פיתוח אחרונים כאשר גורמים רבים בארץ ובעולם גילו בה עניין רב לשם שיבוצה במערכות החינוך הפורמאליות והפרטיות.

 הפעילויות במערכת BiG KiD חובקות תחומי ידע, מיומנויות שפתיות רחבות, מיומנויות

 תקשורת, שפה, הבנת הנקרא, הבנת הנשמע,  כתיבה, תחביר, אוצר מלים הבעה ופיתוח

 יצירתיות. מיומנויות אלו נרכשות באמצעות פעילות בסיפורים, טקסטים, שירים

 וסרטונים בהקשרים נושאיים הקרובים לעולמו של התלמיד. אופי הפעילות במערכת BiG KiD  מזמן הקניית ופיתוח מיומנויות וכישורים מתחומים נוספים, לצד פיתוח

 שפתי, כגון: מיומנויות מתחום הלוגיקה והאסטרטגיה, חשיבה יצירתית ויצירה, חשיבה

 אסוציאטיבית, חשיבה ותפיסה כמותית, צורות הנדסיות במרחב, חשיבה ביקורתית,

 יכולת פתרון בעיות, הבנת רצפים, סדרות, תבניות, קבוצות, תפיסה מרחבית, יחסי סיבה-

 תוצאה, יכולת למידה עצמאית. חקר וגילוי, יוזמה ותכנון, חשיבה מתמטית, עבודה

 בצוות ועוד.

חברת מולטימדיה קיד בינה בחינוך בע"מ 

88. בחודש ינואר 1996 ייסדתי את ממ"ק במטרה שתשמש כפלטפורמה שיווקית עצמאית של מערכת המולטימדיה קיד והאקשיין קיד.

89. ממ"ק קיבלה לידיה את כל הזכויות בשתי המערכות האמורות (המולטימדיה קיד והאקשיין קיד). בהסכם מחודש ינואר 1996 ממ"ק לא רכשה כל זכות במוצרים האחרים שפיתחה, שיווקה ומכרה פ.מ.ד. ולא את התקבולים הצפויים ממכירות מוצרים אלה.

במסגרת ההתקשרות האמורה, מרבית עובדיה של פ.מ.ד. עברו להיות מועסקים על ידי ממ"ק, כשפ.מ.ד. התחייבה (ומילאה התחייבות זו) לשאת בכל התשלומים המגיעים להם עד לתחילת העסקתם על ידי ממ"ק (לרבות פיצויי פיטורים וכיוצ"ב).

90. נכון לסוף שנת 1997 עבדו בממ"ק כשלושים עובדים בתחומים שונים: פיתוח, חינוך (פדגוגיה), גרפיקה, תכנות ואומנות.

91. בשנת 1997 זכיתי,  (גולדנברג פסי לא במקור) יחד עם עובדים נוספים בממ"ק, בפרס ראש הממשלה לתוכנת מחשב בתחום החינוך, וזאת בגין מוצר המולטימדיה קיד שפיתחתי. התובע 2 מסתיר הישג חשוב זה למרות שעשה בו שימוש לעתים תכופות בהצגת החברה בפני אנשים שונים בארץ ובעולם.

"ג"       העתק תעודת הפרס מצורף ומסומן ג' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים

92. התובעת 1, הוצבה מהטעמים שהוסברו בחזית ההתקשרות העסקית ובאחזקות המניות בממ"ק ולאחר המיזוג בחברה הציבורית. הרוח החיה מאחורי הפעילות העסקית בקשר לממ"ק, ומי שניהל למעשה את העסקים, היה מעורב בכל הנעשה בחברה והיה שותף פעיל ומוביל דרך בה היה התובע 2.

93. התובע 2, שימש עד לשנת 1999 כמנכ"ל חברת ECI, חברת התקשורת הישראלית מהגדולות ביותר, אשר מניותיה נסחרו בבורסת נאסד"ק בארה"ב. בתקופה הרלבנטית לתביעה, נחשב התובע 2 לדמות מובילה בעולם הטכנולוגיה, שקירבתו (שלא לומר שותפות עימו) התבקשה על ידי רבים. בין שותפיו לעסקים ניתן היה למצוא את "אשפי הבורסה ושוק ההון", מורי הברפלד ודוד בודנר. כפי שציינו לעיל ועוד יפורט להלן, התובע 2 היה מעורב בכל דבר בממ"ק, החל מהצד המקצועי, המשך בניהול הכספי של החברה וכלה בנוגע בהפיכתה של ממ"ק לחברה ציבורית באמצעות המיזוג המהופך. מעורבותו של התובע 2 החלה עוד לפני חתימת הסכם הקצאת המניות בחודש פברואר 1998, ומיד עם תחילת המגעים בין הצדדים כחצי שנה קודם לכן. מעמדו הרם של התובע 2 באותם ימים הביא לכך שנתתי בו ובדרכו אמון ללא עוררין כפי שעשו גם אחרים המצרים על כך עד עצם היום.

94. התובע 2 הוביל מיזוג בסמוך למועדים הרלוונטיים מיזוג בין חברת ECI לחברת תדיראן, מיזוג שהתגלה ככישלון חרוץ נוסף שגרם נזקים חמורים ביותר לחברת ECI. התובע 2 פוטר בפועל מתפקידו כמנכ"ל חברת ECI לאחר כניסתו לשותפות בממ"ק ופיטוריו וחוסר שביעות הרצון ממנו בלשון עדינה תוארו בהרחבה בעיתונות במדורים הכלכליים.

95. התובע 2 הביא בתקופה הרלוונטית את חברת הענק ECI למצב של כמעט התרסקות כללית וכתוצאה ממחדליו החברה בסופו של דבר נמחקה ממסחר בנסד"ק והונהגו בה שינויים דרסטיים ע"י המנכ"ל החדש שמונה לתפקיד על מנת להצילה מפירוק.

תחילת הקשר בין הצדדים ובדיקות הנאותות שבוצעו לממ"ק והוסתרו מבית המשפט הנכבד במסגרת הבקשה לעיקולים

96. ביום 4.2.97 נפגשתי לראשונה עם התובע 2. את ההיכרות בינינו ערך מר יהודה לנצקרון, אשר היה מקורב מאוד לתובע 2. באותה פגישת היכרות תיארתי בקווים כלליים את עיסוקיי, והתובע 2 הביע בהם עניין רב. התפעלותו של התובע ממערכת האקשן קיד שהוצגה ע"י לא הוסתרה ע"י התובע 2.

97. בעקבות אותה פגישת היכרות העברתי לתובע 2 חומר מגוון אודות עסקיי, הן בהיבט המקצועי (דהיינו תיאור המוצרים, הפוטנציאל שלהם ושיווקם באותה תקופה) והן בהיבט הפיננסי הנוגע לממ"ק.

98. לאחר שהעברתי לתובע 2 חומרים רבים לעיון והסברים והבהרות לשאלות רבות שהעלה, ביום 14.8.97 שלח לי התובע 2 מכתב כוונות בנוגע לאפשרות להשקיע בממ"ק. במכתב זה מציין התובע 2, כי לנוכח השיחות הרבות שניהל עימי ושיחותיו עם אנליסטים, בכוונתו להשקיע בממ"ק, ביחד עם קבוצת משקיעים נוספת. באותו מכתב הביע התובע 2 כוונתו לרכוש ממני 20-30% מהחברה, לפי שווי של 6-8 מיליון דולר. התובע 2 מוסיף ומציין כי הייצוג בדירקטוריון יהיה ביחס דומה לאחזקות בהון המניות, כך שהקבוצה המשקיעה תוכל לתרום לממ"ק בקשריה הבינלאומיים, בקשריה עם קהילת המשקיעים בעולם ובשווקים פיננסיים ובהכוונה כללית של עסקי החברה. התובע 2 כמובן מציין כי ההשקעה תהיה כפופה לבדיקת נאותות משפטית וכלכלית מלאה, ומסיים בהתרשמותו, כי לממ"ק הפוטנציאל להפוך לחברה מצליחה. גם מכתב זה בכוונת זדון הוסתר מבית המשפט.

"ד"      העתק מכתבו של התובע 2 מיום 14.8.97 מצורף ומסומן ד' בתצהירי לבקשה להסרת

            העיקולים.

99. כבר בתחילת המגעים בין הצדדים, ציין התובע 2 באוזניי, כי ההשקעה בממ"ק מותנית בכך שיימצא על ידי שותפיו, בודנר והברפלד, שלד בורסאי עימו ניתן יהיה לבצע מיזוג במהופך ולהפוך למעשה את ממ"ק לחברה ציבורית או חברת בת של חברה ציבורית, כבר עם חתימת ההסכם עם ממ"ק או בתוך זמן קצר לאחר מכן על מנת "שנוכל לקחת כסף הביתה מיד".

כפי שהוצג לי, את בודנר והברפלד הכיר התובע 2 תקופת מה קודם לכן, בעקבות היכרות ביניהם שערך מר עודד (דדי) גראוכר, אדם חרדי ואיש עסקים "מקושר פוליטית", המקורב הן לרובנר והן לבודנר והברפלד. מר גראוכר מכותב לנספח ד' לעיל.

ואכן, כבר בסמוך לקבלת מכתב הכוונות, נספח ד' לעיל, פנה אלי בא כוחה של חברה ציבורית אמריקאית בשם SCOOP בבקשה לערוך בדיקת נאותות לממ"ק.

ביום 3.9.97 שלח ב"כ החברה האמריקאית, עו"ד מיכאל רוזנבלום, את פירוט דרישותיהם לנתונים ומסמכים בנוגע לממ"ק ולכל נושא הקשור בה, מקצועי, משפטי ופיננסי – 7 עמודים הגדושים בדרישות למסמכים ונתונים. כבר ביום 9.9.97 נשלחו לעו"ד רוזנבלום המסמכים הראשונים בתגובה לדרישותיו.

"ה"      העתקי תכתובות הנוגעות לבדיקת הנאותות שערכה SCOOP מצורף ומסומן ה' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

100. בין המסמכים שנמסרו על ידי ב"כ ממ"ק היה "נתוח הפוטנציאל העסקי והערכת שווי ממ"ק, אשר נערך על ידי ערעד ארז שירותים כלכליים בע"מ לבקשת ממ"ק. כאמור לעיל, הערכת השווי שניתנה במסגרת אותו ניתוח עמדה על כ-20 מיליון דולר.

"ו"       העתק הערכת השווי האמורה מצורף ומסומן ו' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

101. במקביל לעריכת בדיקת הנאותות על ידי SCOOP, ביצע משרד רואי החשבון קסלמן את קסלמן בדיקת נאותות עבור התובעים, במסגרת הבדיקה המעמיקה והקפדנית הועברו על ידי קסלמן דרישות רבות לקבלת מסמכים ונתונים ברמה מעמיקה ביותר (עד לרמת עלות ייצור חומרה של מערכת בודדת וכו') ובכל התחומים הנוגעים לחברה. כל הנתונים שהתבקשו הועברו על ידי ממ"ק, לרבות כל ההסכמים של החברה ושל פ.מ.ד. (כולל ההסכמים אותם תוקפים התובעים בתביעה דנן – ההסכם עם הילטק, ההסכם עם מדע 2000 וההסכם עם עדי עד), וכל הדו"חות, המאזנים והנתונים הכספיים שהתבקשו.

"ז"       העתק התכתובות בין משרד קסלמן לבין ממ"ק ולביני, ללא נספחיהן, מצורף ומסומן ז' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

102. לאחר הבדיקות היסודיות שערך משרד קסלמן, קיבל התובע 2 לידיו הערכת שווי של ממ"ק. דו"ח זה לא הומצא או גולה ע"י התובעים בהליכים המשפטיים הרבים, לרבות בבקשה להטלת העיקולים הזמניים והוסתר למעשה על מנת לטשטש ולהעלים עובדות מהותיות אלו. לאחר דרישות חוזרות ונשנות ובלית בררה רק בהתערבות בית המשפט הנכבד, הסכימו התובעים לחשוף את הערכת השווי הלא מלאה שקיבלו מפירמת קסלמן וקסלמן. 

103. לאור היכרותי את התובעים במהלך השותפות בננו ובשנים מאוחר יותר, כולל התנהלותם מול גורמים אחרים כולל בני משפחה, קרובים ואחרים קיים בי חשד שטיוטת הערכת השווי שנחשפה על ידם רק בשלבים כה מאוחרים "שופצה" והותאמה.

104. כאשר כל התביעה של התובעים נשענת על טענה למצגים שהוצגו עובר לחתימת ההסכם, ברור שהערכת שווי הכוללת נתונים וממצאים של בדיקות הנאותות – רלוונטית עד מאד להוכחת מה ידעו התובעים עובר לחתימת ההסכם.

105. תובע 2 ואנשים מטעמו, היו שותפים מאוד אקטיביים בתהליך בדיקת הנאותות. מרבית המסמכים שהועבר לרו"ח הועברו לידיו במישרין ממני על פי דרישתו בעצמו ובאמצעות אחרים.

106. יצוין, כי טרם חתימת הסכם הקצאת המניות, היה מעורב גם עו"ד אמריקאי אשר ייצג את בודנר והברפלד, אשר קיבלו גם הם את כל המסמכים שביקשו מממ"ק לצורך בדיקת החברה והערכת שוויה.

"ח-ט"  העתקי מכתבו של עו"ד אוסקר פולג'ר ותשובת ב"כ ממ"ק מצורף ומסומן ח – ט' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

107. התובעים מסתירים עד היום את בדיקת הנאותות שהועבר לידיהם ע"י עורכי הבדיקה מטעמה של חברת SCOOP שעל פי ההסכמים עימה הוערכה החברה ב – 12 מיליון דולר.

108. התובעים היו מודעים היטב למצבה של ממ"ק בטרם נחתם הסכם הקצאת המניות. כל מסמך או מצג שהוצג להם נבדק מטעמם בשבע עיניים על ידי הגורמים המקצועיים והמוסמכים של משרד רו"ח קסלמן וקסלמן. יודגש, לא הוצג לתובעים כל מצג שווא על ידי ממ"ק ו/או על ידי ו/או על ידי פ.מ.ד.

109. התובעים מסתירים עד היום ממני  (גולדנברג פסי לא במקור) ומבית המשפט את אחזקותיהם ואחזקת שותפיהם מארה"ב במניות חברת SCOOP טרם חתימת ההסכם בין החברה לממ"ק. 

110. התובעים מסתירים עד היום ממני ומבית המשפט את אחזקותיהם ואחזקת שותפיהם מארה"ב במניות חברת ג'נקון טרם חתימת ההסכם בין החברה לממ"ק. 

חתימת ההסכם להקצאת המניות

111. ביום 10.2.98 נחתם הסכם הקצאת המניות. ההסכם הינו בין התובעת 1, ונשותיהם של בודנר והברפלד לבין ממ"ק, פ.מ.ד. והח"מ.

112. להלן עיקרי ההסכם:

• התובעת 1 רוכשת 500 מניות של החברה, ואילו בודנר והברפלד רוכשות 250 מניות כ"א. מחיר כל מניה יעמוד על כ-500 דולר. סכום רכישת המניות משולם לתוך ממ"ק.
• עם ביצוע רכישת המניות, ממ"ק מתחייבת לשלם לפ.מ.ד. 100 אלף דולר.
• לאחר הקצאת המניות, התובעת 1 ושותפותיה תחזקנה יחד ב-50% מהון המניות של ממ"ק והח"מ יחזיק ב-50% הנותרים.
• המצגים של ממ"ק, פ.מ.ד. והח"מ מפורטים בסעיף 2 להסכם.
• התובעת 1 ושותפותיה יעשו מאמץ סביר להשגת 500,000 דולר מימון לממ"ק. אם לא יושג מימון כזה בתוך 45 יום ממועד חתימת ההסכם, מתחייבות הנ"ל להלוות סכום זה לחברה, הלוואה שתוחזר אם וכאשר החברה תקבל סכום מצטבר שעולה על מיליון דולר כהלוואה או כמימון, בצירוף ריבית בשיעור של ליבור+1.
• מועצת המנהלים של ממ"ק, עד להנפקת מניות החברה, תהיה מורכבת מ-5 דירקטורים – שלושה מהם ימונו על ידי התובעת 1 ושותפותיה ו-2 על ידי. המניין החוקי של ישיבת דירקטוריון יהיה שלושה דירקטורים, ובלבד שביניהם התובע 2 או הח"מ. לתובעיםושותפיהם היתה שליטה בדירקטוריון החברה מלכתחילה.
• לכל הוצאה או התחייבות העולה על 15,000 דולר יידרש אישור דירקטוריון החברה, למעט עבור הוצאות במהלך העסקים הרגיל.
• העסקת בן משפחה של בעל מניות, העסקת מנהל כספים וכל עסקה אחרת עם בעל מניות דורשת את אישור דירקטוריון החברה.
• עם מינויו מנהל כספים לחברה, תידרש חתימתו על כל המחאה. עד אז נדרשת חתימתם המשותפת של התובע 2 ושל הח"מ על כל המחאה מעל סכום של 5,000 דולר.
• התובע 2 מתמנה כדירקטור לחברה. מנהל הכספים הראשי ימונה על ידי התובע 2.
• אושררה ההתחייבות של ממ"ק כלפי פ.מ.ד. בהתאם להסכם ביניהן מיום 23.1.96 (התחייבות לתשלום סך של 1,750,000 דולר).
• בוררות – "במקרה של מחלוקת כלשהי או עימות בין הצדדים, הנובעת או מתייחסת להסכם זה, או הנובעת ממסמכים כלשהם הנספחים ו/או מצוינים ("המסמכים") בין החוזה, בתביעת נזק, בהון המניות או אחרת, ובין שמתייחסת למשמעות, פירוש, השלכה, תקפות, ביצוע או אכיפה של הסכם זה, או של כל אחד מהמסמכים – מחלוקת, תביעה או עימות כזה ייפתר על ידי ובאמצעות הליכי בוררות שינוהלו בהתאם להוראות חוק הבוררות הישראלי, 1968". בהעדר הסכמה לגבי זהות הבורר, הבורר ימונה על ידי ראש לשכת עורכי הדין.

"י"       העתק הסכם הקצאת המניות מסומן י' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים..

113. עם חתימת הסכם הקצאת המניות הפכו התובעת 1 ושותפותיה לבעלות מניות בממ"ק בשיעורים שנקבעו, והתובע 2 מונה לדירקטור בחברה. השליטה בדירקטוריון הייתה טוטאלית בידי התובעים, כמו גם הניהול הפיננסי של החברה.

114. הטענה העומדת בבסיס התביעה של התובעים היא, כי הם רומו, ולמעשה רק על בסיס המצגים הנוגעים לצבר החוזים של החברה והכנסות הצפויות כתוצאה מחוזים אלה הם השקיעו כספים בחברה. לטענתם כל החוזים שהוצגו להם היו פיקטיביים, החברות עימן התקשרה היו פיקטיביות אף הן וכל המטרה הייתה ליצור רושם של התנהלות עסקית בחברה, בעוד היא הייתה למעשה ריקה מכל תוכן.

למרות שהתובעים מעבר לדברי סרק נבובים לא הוכיחו כלל כי החוזים היו פיקטיביים, ולא הביאו בדל ראיה להוכחת טענותיהם בענין זה, אני מצהיר שכל ההסכמים שהוצגו לתובעים עובר לחתימת הסכם הקצאת המניות ולאחריו היו אמיתיים וכי אין כל שחר לטענות ההזויות הנטענות על ידי התובעים. עם זאת, יש לציין כבר בשלב זה, כי על פניה טענת התובעים הינה מופרכת. כל שעניין את התובעים בחתימת הסכם ההקצאה הוא להביא למיזוג בין ממ"ק לבין שלד בורסאי, אשר יביא לסחירות מניותיהם, יקפיץ את מחירי המניה במכפלות עצומות ויניב להם רווחים קלים ומהירים כפי שציין בפניי תובע 2 לא פעם אחת. להערכתי, אפילו לא הייתי מציג לתובעים הסכם כלשהו לשיווק מוצרי החברה, אלא את המוצרים בלבד ואת הפוטנציאל הטמון בהם, היה נחתם הסכם הקצאת המניות.

חשוב לציין שבתקופה הרלוונטית שוק המניות בעולם היה כמרקחה.

חברות חסרות כל תוכן כפי שהייתה חברת NET2WIRELESS נסחרו בסכומים אסטרונומיים דמיוניים בלא כל קשר לערכן האמיתי, תקופה זו כונתה תקופת "הבועה".

כל חברה שהציגה פוטנציאל בלבד הצליחה לגייס סכומי עתק ובעלי מניותיה הפכו לאמידים בין לילה.

תקופה זו בשילוב דמותו של תובע 2 ושותפיו בעלי ההון הקשרי והיכולת בארה"ב השרתה בטחון חד משמעי שבעלי המניות בחברת ממ"ק יצליחו בתקופה קצרה לקצור שלל רב.

בניגוד לתובעים, מה שהנחה אותי בחיפוש משקיעים לחברה ובחתימת הסכם הקצאת המניות היה לאפשר לחברה לפתח את עסקיה, הן בשיווק המוצרים הקיימים והן בפיתוח מוצרים חדשים וביצוע פרויקטים נוספים אותם יזמתי. בתחום זה עסקתי כל חיי, וההשקעה כך ציפיתי תביא לגיוסי ההון הנדרשים להמשך הפיתוח והרחבת השיווק בעולם.

יתירה מכך, אין כל ספק ולא תתכן מחלוקת, כי עובר לחתימת הסכם הקצאת המניות, החברה לא הייתה ריקה מתוכן – בניגוד גמור לדברי התובעים. החברה העסיקה ופרנסה עשרות עובדים, מוצריה זכו להתעניינות ממשית מממשלות,  מוסדות חינוך, חברות מסחריות בארץ ובעולם ושווקו בפועל במדינות רבות, לממ"ק ולי היו תוכניות רחבות היקף לשיווק המוצרים, ואין מחלוקת כי לחברה היה הסכם עם חברת אדיוסופט (הסכם משנת 1996) אשר היה אמור להניב לחברה הכנסות נאות במשך מספר שנים. בנוסף, גם לאחר כניסת התובעת 1 לחברה, המשכתי בפיתוח עסקיה של החברה, והבאתי לביצוע הזמנה גדולה מארה"ב, לחתימת הסכמי שיווק נוספים בהודו, ברזיל, יוון, רומניה ועוד, ייזום פרויקט בבית החולים שניידר (כפיילוט לפרויקט בינלאומי) ועוד אין ספור תחילת קשרים על מנת להגדיל את קשת הפעילות של החברה בארץ ובעיקר בעולם. הסכמים ופרויקטים אלה, אשר הניבו לחברה הכנסות נאות, מוסתרים מעיני בית המשפט, בחוסר תום לב משווע. למרות קשייה של החברה, כפי שיפורט להלן, החברה תפקדה ופיתחה את עסקיה.  

"יא"     העתקי דוגמאות להודעות לעיתונות אודות עסקאות של החברה מצורף ומסומן יא'         

           בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

"יב"     העתק תכנית שווק של החברה מחודש 4/98 מצורף ומסומן יב' בתצהירי לבקשה להסרת

           העיקולים.

המיזוגים במהופך שהוביל תובע 2 –

הניסיונות הכושלים וביצוע המיזוג עם חברת ג'נקון

115. הכוונה שעמדה מאחורי המושג "מיזוג במהופך" שהוביל והנהיג תובע 2 היא- המיזוג במהופך תהליך בו בעלי מניותיה של ממ"ק מעבירים את מניותיהם לחברה הציבורית האמריקאית (בדרך כלל שלד בורסאי בעל פעילות נמוכה או ללא כל פעילות עצמאית, שמחיר מניותיו נמוך), ובתמורה חברה זו מקצה לבעלי המניות בממ"ק נתח ממניותיה, באופן שלאחר המיזוג בעלי המניות המקוריים של ממ"ק הופכים להיות בעלי המניות העיקריים בחברה הציבורית (כל אחד לפי חלקו), ואילו החברה הציבורית הופכת להיות חברת האם של ממ"ק.

116. כפי שציינתי לעיל, התובע 2 התנה את חתימת הסכם הקצאת המניות בקיומו של מיזוג במהופך צפוי עם שלד בורסאי. מי שעסק באיתור אותו שלד בורסאי היו בודנר והברפלד, כמומחים בתחום וכבעלי הקשרים והידע בשוק ההון האמריקאי, ולדבריהם הם היו גם בעלי מספר שלדים בורסאיים. מבחינתי הקשר הרציף, העדכונים וההסברים נמסרו לי באופן שוטף מתובע 2.

117. ואכן, עוד בטרם נחתם הסכם הקצאת המניות וכבר בסמוך לאחר מסירת מכתב הכוונות על ידי התובע 2, החלה חברת SCOOP לערוך בדיקת נאותות לגבי ממ"ק, לה היה שותף באופן פעיל ביותר גם התובע 2 מצד ממ"ק (למשל, בבניית התכנית העסקית של ממ"ק), ובמקביל, החל המו"מ בין הצדדים לחתימת הסכם המיזוג. מי שניהל את המו"מ למיזוג היה עו"ד פולגר, בא כוחם של בודנר והברפלד. גם במו"מ זה היה התובע 2 שותף מוביל מלא, מצד ממ"ק, לרבות למצגים שהוצגו לחברה האמריקאית, וזאת כבעל ניסיון עסקי בינ"ל וכמי שדגל במהלך המיזוג במהופך הוביל והנהיג אותו.

"יג"     דוגמאות להתכתבויות בנוגע לבדיקת הנאותות של חברת SCOOP והמו"מ לחתימת הסכם המיזוג, במעורבותו של התובע 2, מצורף מסומן יג' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

118. במהלך חודש מאי 1998 נחתם הסכם המיזוג עם SCOOP. יצוין, כי הסכם המיזוג כולל שורה ארוכה של מצגים באשר לממ"ק, לרבות באשר לתוקפם של ההסכמים בהם התקשרה. התובעת 1 הייתה שותפה מלאה למצגים אלה, לרבות שוויה של ממ"ק שנאמד בכ-12 מיליון דולר.

עוד יצוין, כי בהתאם להסכם המיזוג, היתה SCOOP אמורה לשלם לפ.מ.ד. סך של כ-1.4 מיליון דולר, לסילוק יתרת חובה של ממ"ק לפ.מ.ד. בהתאם להסכם ביניהן משנת 1996. מכאן שכ-350 אלף דולר שולמו לפ.מ.ד. על ידי ממ"ק עוד קודם לכן, ולמעשה עוד בטרם נכנסה התובעת 1 לחברה (פירוט בהמשך). כמו כן, התחייבה SCOOP להעביר לממ"ק ישראל סך של 3.5 מיליון דולר.

"יד"     העתק הסכם המיזוג, עליו חתומה ממ"ק ותובעת 1 מצורף ומסומן יד' בתצהירי לבקשה

           להסרת העיקולים.

"טו"     העתק מכתבו של עו"ד ממ"ק המפרט את התחייבותה של SCOOP כלפי ממ"ק

              מצורף ומסומן טו' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

119. ביום 24.6.98, בטרם הושלם ביצוע המיזוג, נמחקה SCOOP מהמסחר בנאסד"ק. בעקבות כך בוטל הסכם המיזוג על ידי ממ"ק.

"טז-יז" העתק ההודעה לעיתונות על מחיקת מניות SCOOP מהמסחר בנאסד"ק והעתקי

               התכתובות בין הצדדים בעקבות הודעה זו מצורף ומסומן טז-יז' בתצהירי לבקשה

               להסרת העיקולים בהתאמה..

120. כישלונה של עסקת המיזוג עם SCOOP גרמה לקשיים רבים בממ"ק. מחד גיסא, החברה נשאה בעלויות כספיות גדולות ביותר, בקשר עם ההכנה לעסקת המיזוג וחתימתה (עלויות בגין שכר טרחת עורכי דין אמריקאיים ובא כוחה שלה וכן בגין תשלום לרואי חשבון של החברה להתאמת ספריה לדרישות הבורסה לניירות ערך האמריקאית). מאידך גיסא, אי העברת כספים לממ"ק שהיו אמורים להשתלם על פי הסכם המזוג וכישלון עסקת המיזוג מנע מהחברה מלגייס כספים בדרך של הנפקת מניות.

כשלון המיזוג עם SCOOP רובץ לפתחו של התובע 2 של שותפיו ושל אלה אשר עבדו למענם. המיזוג היה באחריותם הבלעדית והיווה את בסיס ההתקשרות בננו. התחייבותו של תובע 2 כלפיי הייתה ברורה, הכספים שאמורים להגיע לחברה לתפעולה וביצוע תוכניותיה יגיעו מתהליך המיזוג במהופך שהוביל. מוכנותי להסכם המייסדים ולתנאיו על פיו קיבלה תובעת 1 אחוזים ניכרים בחברה, בשווי נמוך מאוד מהשווי שהם עצמם העריכו בו את החברה נשענה על הבטחתו של תובע 2. העובדה שתובע 2 ושותפיו בחרו שלד בורסאי לא מתאים, שלאחר זמן קצר נמחקו מניותיו מן המסחר לפי הנחיות הבורסה – מעיד על תכנון ו/או ביצוע רשלניים של המהלך כולו על ידי התובע 2 ועל ידי שותפיו. הבטחותיו של תובע 2 כלפיי שהמהלך יזכה לפיקוח צמוד ממנו ויצליח ללא ספק הוכיחו כהבטחות חסרות בסיס, רשלניות ושטחיות.

 

121. הנזקים החמורים שנגרמו לחברה הועלו בפני התובע 2 (רובנר דוד לא במקור) והשותפים האחרים ע"י אנשי הכספים שתובע 2 מינה לחברה בע"פ ובמכתבים רבים שנשלחו אליהם.

122. התובע 2 ברשלנותו גרם נזק מיידי לפ.מ.ד. שהכספים שהובטחו לה ע"פ ההסכם לא שולמו במועדם ונדחו למועד מאוחר מאוד. התובע 2 חזר והבטיח לי להעביר ללא דיחוי את הכספים שהובטחו בהסכמים השונים לפ.מ.ד. אך לא עמד בדבריו.

123. מצאתי את עצמי  (גולדנברג פסי לא במקור) בתוך מלכודת שהדרך היחידה מבחינתי הייתה לקוות שהמיזוגים הבאים יצליחו יותר. במבט לאחור ברור שטעיתי טעות חמורה, כאשר שוכנעתי והלכתי שולל שוב ושוב ע"י תובע 2 שהדברים יסתדרו.

124. התובע 2 ושותפיו לא שקטו על שמריהם ופעלו ללא לאות למצוא שלד בורסאי אחר על מנת להוציא את רעיון המיזוג במהופך אל הפועל על מנת לגרוף כספים קלים. תחת כסות של מהלך איתור השלד הבורסאי, הביאו התובעים ושותפיהם לחתימת הסכם (מיום 25.8.99) עם חברה בשם Allied International Inc., יחד עם תשעה גופים נוספים, לפיו התחייבה ממ"ק להעניק לאותם גופים אופציות בחברה, אשר יהפכו למניות בחברה הציבורית עם ביצוע המיזוג.

הנימוק הפורמאלי להקצאת המניות היה "דמי תיווך" בין ממ"ק לבין השלד הבורסאי עימו התמזגה החברה.

בין גופים אלה ניתן למנות את חברת Allied שהזכרנו לעיל, שותפות עלומה מקולוראדו, את ארווין קטסוף (חרדי המתגורר בארה"ב, אליו עוד נתייחס בהמשך), דדי גראוכר (מקורבו של התובע 2), גופים חרדיים כמו עזר מציון ואגודה בשם אחוה, צדקה וחסד ואנשים וחברות נוספים. למיטב הבנתי, כל הגופים הללו קשורים בצורה כזו או אחרת לרובנר, בודנר והברפלד או למי מהם, והקצאת המניות נועדה להטיב עם מקורביהם או להוות מקור לקבלת רווחים כספיים גדולים, בעקיפין וכפי שהסתבר מאוחר יותר להלבנת כספים.

למותר לציין, כי אני לא עסקתי כלל בסוגיה זו, אשר נוהלה כולה על ידי התובע 2, בודנר, הברפלד ובאי כוחם.

"יח-כ" העתקי טיוטת הסכם ההתקשרות הנ"ל, ההתכתבות הנוגעת אליה וההסכם מיום                     25.8.99 מצורף ומסומן יח-כ' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים בהתאמה.

125. במסגרת הניסיונות האמורים נוהל מו"מ עם חברה ציבורית אמריקאית בשם Healthcore Medical Solutions Inc., אולם מו"מ זה לא הבשיל כדי הסכם.

126. ביום 16.12.99, לאחר מספר חודשים של מו"מ, נחתם הסכם המיזוג במהופך (הסכם החלפת מניות) בין ממ"ק לבין חברת Jenkon International Inc. (להלן: "ג'נקון" או "חברת האם").

בהתאם להסכם המיזוג, העבירו בעלי המניות בממ"ק את מניותיהם לג'נקון, וזו הנפיקה לבעלי המניות הקיימים של ממ"ק מניות שלה, כך שבסופו של התהליך הפכו בעלי המניות המקוריים של ממ"ק לבעלי מניות סחירות של ג'נקון (כאשר הם מחזיקים ברוב המניות של החברה הציבורית), וזו הפכה להיות חברת האם של ממ"ק ושינתה את שמה ל- Multimedia Kid Inc..

יצוין, כי בהסכם המיזוג ניתנו על ידי ממ"ק ובעלי מניותיה – לרבות תובעת 1, כמובן, מצגים אודות החברה, לרבות פירוט ההסכמים שבתוקף. עוד נקבע בנספח להסכם, כי יתרת קרן החוב של ממ"ק לפמ"ד עומדת על 650 אלך דולר בלבד, נכון לאותו מועד. דהיינו, עד אותו מועד שילמה ממ"ק לפ.מ.ד. בין באופן ישיר ובין בדרך של קיזוז, סך של למעלה ממיליון דולר. יש לציין כי אישור המיזוג באסיפה הכללית של ג'נקון היה כרוך בהגשת מעין תשקיף מפורט, והפרטים המצויים בו כפופים לחובות הגילוי הנאות ואי הטעייה שבדיני ניירות ערך בארה"ב. המצגים המופיעים בהסכם המיזוג – שעליהם הצהירה התובעת 1 – מחייבים אותה כדבר שבדין.

"כא"    העתק הסכם המיזוג מצורף ומסומן כא' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

127. עם ביצוע הסכם המיזוג בוצע גם ההסכם להקצאת אופציות ומניות לחברות העלומות בהתאם להסכם מיום 25.8.99, נספח כא' לעיל. בדרך זו הפכו שורה ארוכה של מקורבים של התובעים ושותפיהם (ישיבות חרדיות ואחרים) לבעלי מניות סחירות בחברה הציבורית, המחזיקים מניות בשווי מיליוני דולרים ויותר, הכל על חשבון דילול נוסף של חלקי. 

"כב"    העתק פרוטוקול אסיפת בעלי מניות בו הוחלט על הקצאת האופציות מצורף ומסומן כב'

           בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

128. בעקבות השלמת המיזוג, החזיקה התובעת 1 ב-6,817,701 מניות של גנקון, אשר היוו 19% מהון המניות של החברה, ושותפותיה, בודנר והברפלד החזיקו 19% נוספים (סה"כ 38%). החלק שלי עמד על כ- 15% בלבד.

"כג"     אישור ב"כ ממ"ק מיום 3.9.00 אודות חלוקת המניות מצורף ומסומן כג' בתצהירי לבקשה

           להסרת העיקולים.

129. בעקבות ביצוע המיזוג, ופרסום עסקאות שביצעה ממ"ק בארץ ובעולם, עלה שווי המניה של גנ'קון / מולטמדיה קיד אינק עד לכ-8 דולר למניה אחת, בחודש 2/00, מה שהעמיד את שווי החברה על כ-270 מיליון דולר. כפי שאראה בהמשך, לאחר פרסום הכתבה השלילית אודות עסקיהם של בודנר והברפלד החל שווי המניה להתרסק עד כדי פחות מ-25 סנט בחודש 11/00. אציין כי גם אז, שווי מניותיה של תובעת 1 היה קרוב ל-2 מיליון דולר (!!!).

"כד"    העתק דו"ח אודות תנודות שווי המניה כפי שפורסם באתר הכלכלי Yahoo Finance             

           מצורף ומסומן כד' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

130. בסמוך לאחר חתימת הסכם המיזוג גייסה גנ'קון מציבור המשקיעים סך של כ-4.5 מיליון דולר, בדרך של הנפקה פרטית לגורמים עלומים של אגרות חוב המירות למניות. אגרות החוב אכן הומרו למניות של החברה. מתוך הסכום שגויס, הייתה אמורה לקבל ממ"ק חלק ניכר. חלק מהסכומים שהיו אמורים להיות משולמים לממ"ק לא הועבר לה. לתובעים ושותפיהם המידע אודות עניין זה, מידע המוסתר ממפרק החברה. יודגש, כי לא הייתה לי כל ידיעה אודות ההנפקה הפרטית הזו, ולא הייתה לי כל מעורבות בעניין. מי שניהל בפועל את ענייניה של ג'נקון, בודאי ענייניה הכספיים והבורסאיים היו התובעים ושותפיהם ואנשיהם.

131. סופם של כל ניסיונות המיזוג של החברה וביצוע המיזוג עם גנ'קון, היה קריסתה של החברה. בשל כל ניסיונות המיזוג, כישלונם בביצוע המיזוג במהופך עם גנ'קון וחקירת נאסד"ק גרמו לחברה הוצאות ממשיות עצומות מקופת החברה בעלויות ישירות בסך של כשני מיליון דולר, זמן ניהול יקר של כל מנהלי ועובדי החברה אשר יחד היוו את הסיבה לקריסתה.

"כה"    העתק טבלה מרכזת של כל ההוצאות שהוציאה החברה כאמור מצורף ומסומן כה'

           בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

132. התובעים מסתירים עד היום ממני ומבית המשפט את אחזקותיהם ואחזקת שותפיהם מארה"ב במניות חברת ג'נקון טרם חתימת ההסכם בין החברה לממ"ק. אחזקות אלו אפשרו לתובעים מימוש מניות ג'נקון שהחזיקו אשר ערכן הרקיע שחקים במהירות מסחררת. 

133. חברת החתמים של השותפים האמריקאיים ברוד קפיטל הייתה אחראית על כל הפעולות שנעשו בארה"ב לגביי תהליכי המיזוג שכשלו עם החברות הממוזגות כבר משנת 1998 בשיתוף פעולה מלא עם התובע 2 ועוזריו.

מצורף ומסומן 2.38 בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהירי מיום 9.8.09.

מעורבות התובע 2 בניהול החברה וידיעותיו המלאות

על כל המתרחש בה בזמן אמת

134. התובע 2 הינו איש עסקים מנוסה וממולח, אשר ניהל משך שנים רבות את חברת התקשורת מהגדולות בישראל, שהיקף מכירותיה באותן שנים עמד על מאות מיליוני דולרים ושוויה בשוק עמד על מיליארדי דולרים. אין חולק על ידיעותיו של התובע 2 בתחום העסקי, בתחום המיזוגים ובענייני שוק ההון. התובע 2 ישב בדירקטוריונים של חברות מובילות, וניסיונו לגמד את ידיעותיו בחברה בה היה שותף, הינו ניסיון נואל והיתממות לשמה.

135. הסכם הקצאת המניות נחתם עם רעייתו של התובע 2. ברם, מי שעמד מאחורי ההסכם, מי שעמד מאחורי הבאתם של בודנר והברפלד לעסקה, ומי שניהל את כל המגעים לחתימתו של ההסכם היה התובע 2 בעצמו.

136. מעורבותו של התובע 2 לא הסתיימה בכך – התובע 2 היה המוציא והמביא בכל העניינים שנגעו לחברה, הן בתחום המקצועי, הן בתחום המשפטי והן בתחום הפיננסי. הדבר החל בסמוך לאחר תחילת המגעים בין הצדדים, כאשר העברתי לידי התובע 2 חומר רב שנגע לממ"ק ועסקיה. כפי שהראנו לעיל (ראה נספח יג' לעיל), התובע 2 היה מעורב בהצגתה של החברה ובניית התכנית העסקית שלה אל מול חברת SCOOP ובמו"מ לחתימת הסכם המיזוג עימה, כמו גם במו"מ בנוגע להסכם המיזוג עם ג'נקון.

137. איני איש כספים אלא איש פיתוח וטכנולוגיה. מעורבותו של התובע 2 בקשר לענייני החברה התבטאה בעשרות רבות של שיחות ופגישות ביני לבין התובע 2, על בסיס שבועי ולעתים בתכיפות גבוהה יותר. בתחילה, מפגשים אלה התקיימו על פי רוב במשרדי החברה, במשרדיה של ECI ולאחר מכן בביתו של התובע 2 ובמשרדי החברה. הח"מ עירב את התובע 2 בכל, ולא עשה כל צעד עסקי ללא ידיעתו או אישורו. על פי התובע 2 נשק כל דבר.

התובע 2 היה מעורב בכל התוכניות העסקיות שהוכנו בחברה, עקב אחר גביית התשלומים, נפגש עם לקוחות החברה בארץ ונטל חלק בנסיעות עם מנהלי החברה לפגישות בחו"ל.

138. מעורבותו של התובע 2 בניהול ממ"ק ולאחר המיזוג גם בניהול מולטימדיה קיד אינק התבטאה גם במינוי עובדים ונושאי משרה מטעמו לחברות אלה:

כאמור, בהסכם הקצאת המניות, התובע 2 שימש כדירקטור בממ"ק, והיה שותף פעיל ולמעשה המוביל והמנהיג בניהול עסקיה.

139. בנוסף, התובע 2 מינה שורה ארוכה של עובדים וגורמים אשר ניהלו בפועל את החברה. כך, בהתאם להוראות הסכם הקצאת המניות מינה התובע 2 את מר צבי פורר, מקורבו, לחשב של ממ"ק. התובע 2 נטל חלק במרבית הפגישות שהתקיימו עם חשב החברה, וקיבל באופן שוטף דיווחים ממנו לגבי נושאים הקשורים לניהולה הכספי של החברה, לרבות נתונים אודות היקף המכירות בפועל, הכנסות, הוצאות ותזרים המזומנים של החברה. מובן, כי חשב החברה מטעמו של התובע 2 עסק בכל הפעילות הפיננסית של החברה, בפעילות מול הבנקים, בפיקוח על הנהלת החשבונות של החברה, בעבודה מול ספקים ולקוחות, בישיבות עם רואי החשבון של החברה ובקשר עם יועציו של התובע 2 שהיו מעורים אף הם בניהול ענייניה של החברה.

"כו"     העתקי תרשומות שערך מר פורר חשב החברה שמונה ע"י התובעים אודות פגישות ושיחות

            עם התובע 2 מצורף ומסומן כו' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים..

140. מלבד חשב החברה מינה התובע 2 את רואי החשבון לפי בחירתו. רואי החשבון של החברה שמונו להתאים את ספרי החברה לדרישות דיני ניירות הערך האמריקאיים ולבקר את ספריה של החברה היה משרד קסלמן את קסלמן (שכזכור ערכו את בדיקת הנאותות עבור התובע 2). למותר לציין, כי הדו"חות הכספיים שבוקרו על ידי משרד זה שיקפו את מצבה של החברה ואת הכנסותיה, כך שהתובע 2 היה מודע למצבה עד הפרט האחרון.

לאחר שמשרד קסלמן הפסיק ליתן שירותים לחברה, מינה התובע 2 את משרדו של שלמה זיו, אף הוא מן הגדולים בארץ. בנוסף, היה אחראי התובע 2 למינוי רואי החשבון האמריקאיים של חברת ג'נקון.

בנוסף, מינה התובע 2 את רו"ח אריה רוטנברג כרואה חשבון חיצוני של החברה. רו"ח רוטנברג הינו גיסו של מר יהודה לנצקרון, איש סודו של התובע 2 באותם ימים ומי שהכיר בינו לביני. רו"ח רוטנברג פיקח אף הוא על הפעילות הכספית השוטפת של החברה, לרבות הפעילות מול הבנקים, עם רואי החשבון החיצוניים האחרים, נטל חלק בישיבות הדירקטוריון מטעם התובע 2, הכין דיווחים לתובע 2 אודות תחזיות ותזרימי מזומנים וכו'.

"כז"     העתקי דוגמאות מכתבים ותרשומות של רו"ח רוטנברג מצורף ומסומן כז' בתצהירי

           לבקשה להסרת העיקולים..

            גם עו"ד יצחק בכר, שייצג אותי במו"מ לחתימת הסכם הקצאת המניות ושימש עורך דיני במהלך שנים קודם לרבות עורך דין של פ.מ.ד. עו"ד שייסד את ממ"ק והחזיק עבורי בנאמנות במניות החברה ועוד, הפך, בסמוך לאחר מכן להיות עורך דינו של התובע 2, בניגוד מוחלט לתנאי הסכם ההתקשרות, וסייע לתובע 2 בקבלת מידע על אודות המתרחש בחברה, לרבות חוזים, התקשרויות עם ספקים, קשר צמוד עם מירצבך, קשר צמוד עם מנכ"ל החברה וכיוצ"ב.

              עו"ד החברה בכר (עו"ד בכר יצחק לא במקור) שימש כעו"ד של מר דורון טוראל נתבע 3 ושל חברותיו.            

              התובע 2 מסרב לגלות מסמכים משמעותיים הקשורים בקשר בינו לבין עו"ד החברה

              שנוצר כבר עם תחילת המו"מ בין תובע 2 לביני, לא בכדי.

141. בחודש 8/00 התמנה התובע 2 ליו"ר ממ"ק אינק. גם עובדה זו בחרו התובעים להסתיר מעיני בית המשפט הנכבד ולא בכדי.

"כח"    העתק ההודעה לעיתונות על מינוי התובע 2 מצורף ומסומן כח' בתצהירי לבקשה

           להסרת העיקולים.

142. מאות ואלפי דפי המסמכים עליהם נדרשתי לחתום בכל המהלכים המצוינים בשפה האנגלית נחתמו על ידיי כ"חותמת גומי". ידיעותיי בשפה האנגלית לא אפשרו לי להבין את תוכנם ומהותם ומי שלקחו על עצמם לעיין בהם ולתת לי "אור ירוק" לחתום עליהם ללא הבנה על מה אני חותם היו התובע 2 ועו"ד של ממ"ק. נתבקשתי לחתום על מסמכים הנושאים מאות דפים תוך שעות מהגעתם לחברה.

143. בחודש 9/00 מונה ביוזמת התובע 2 מר ישעיהו (שייקה) אורבך לתפקיד מנכ"ל ממ"ק במקומי. בפועל התחיל אורבך לעבוד בחברה מספר חודשים קודם לכן.

144. התובע 2 לא הסתפק במינוי הגורמים המקצועיים, אלא שעירב בענייני החברה גם את מקורבו מיכאל (מיקי) מירצבך, אשר ניהל הלכה למעשה את ענייניה של החברה מול הבנקים. התובע 2, הביא לכך שחשבונותיה של החברה יעברו מבנק דיסקונט לבנק המזרחי, בסניף גבעתיים, שם היו לו קשרים טובים (ושם מתנהלים חשבונותיהם האישים של התובעים), על אף העובדה כי משרדיה של החברה שכנו בפתח-תקווה. ביקרתי בסניף בנק המזרחי שם נוהלו ענייניה של החברה פעם אחת בלבד לצורך חתימה על כתב ערבות בלתי מוגבלת בסכום. בסניף בנק הפועלים לא ביקרתי מעולם. כאמור, מי שטיפל בעניינים מול הבנקים היו מירצבך, חשב החברה צבי פורר ורו"ח רוטנברג, לרבות בענייני מסגרות האשראי והערבויות האישיות שניתנו לבנקים.

145. העולה מהמקובץ הוא, כי התובע 2 היה מעורב בכל ענייניה של החברה והיה מודע לכל מה שקורה בה בכל עת, בין היתר ובמיוחד בעניינים הכספיים, לרבות תכניותיה, מכירותיה, תזרים המזומנים שלה וכיוצ"ב. הרושם המטעה שמבקשים התובעים ליצור לפיו אני הייתי זה שניהל את ענייניה של החברה בעצמו, וללא ידיעתם של התובעים, הוא שקרי ומטעה בזדון את בית המשפט הנכבד.

יש לציין שכל המחאה שיצאה מהחברה חייבה שתי חתימות בהרכבים שונים ששונו מעת לעת לאחר חתימת הסכם הקצאת המניות אשר הרכבם נקבע ע"י תובע 2. הוצאת המחאות בסכומים גבוהים חייבה גם את חתימתו של התובע 2.

146. נציין, כי מלבד המעורבות בניהול החברה, היה מעורב התובע 2 בהענקת הטבות הנאה משמעותיות למקורבים. כך, הוא גרם לכך שביתו הועסקה בחברה, בלי שניתן לכך אישור כנדרש על פי הסכם הקצאת המניות וזאת מיד לאחר תחילת חקירת נאסד"ק. כמו כן הוא כפה על החברה להעסיק מקורבים נוספים בתפקידים שונים, כולל בארה"ב, וכן למסור, חינם אין כסף, מערכות למידה למקורבים ולבני משפחתו מדרגה ראשונה. כמו כן, הוא כפה על החברה הוצאות שונות עבור מקורביו. כך, למשל, בתקופה מסוימת שימשו חדרים במשרדי החברה את עמותת עזר מציון, עמותה שגם זכתה לקבל מניות בחברה הציבורית בצורה תמוהה למדי, לרבות העמסת הוצאות שונות עבור תשלום שכירות, צרכי מחשב, ריהוט, מיסים, הכנת אתר אינטראקטיבי לידיד משפחתו של התובעים 2 ללא תמורה, הכנת מצגת לחמתו של תובע 2 שהיא אימה של תובעת 1, ללא תמורה וכו'.

כפי שעולה מפרסומים בעיתונות ומביקור שערכתי במשרדי השותפים האמריקאיים כתובת עמותת עזר מציון היא במשרדי השותפים האמריקאיים בניו-יורק או בביתו של מי מהם.

            סך כל העלויות לחברה בגין העסקת מקורביו של התובע 2 ובגין הוצאות שהוציאה החברה עבור מקורביו עמד על למעלה מ- 300,000 דולר.

"כט"    העתק טבלה מרכזת של כל הוצאות הנ"ל, מצורף ומסומן כט' בתצהירי לבקשה להסרת

           העיקולים.

147. התובע 2 היה מעורה בכל הפעילות של החברה מול הבנקים איתם עבדה החברה במועדים שונים. הפעילות מול הבנקים התנהלה באחריות תובע 2 ובאמצעות אנשיו. טענותיו של תובע 2 לגביי אי ידיעותיו לגביי פעילויות החברה הקשורות בלקיחת הלוואות מהבנקים בערבותו הנן שקריות ונסתרות במסמכים עליהם הוא עצמו חתום כערב.

הסתרת עובדות מהותיות ע"י תובע 2 אודות מעורבותו בחברה 

148. מעורבותו של התובע 2 בכל ענייניה של החברה היה מרכזי. המו"מ להסכם בין חברת Healthcore Medical Solutions Inc. לבין מולטימדיה קיד ובעלי המניות בה התנהלה על ידו.

          מצורף ומסומן 2.10 בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי        

          המסמכים בתצהירי מיום 9.8.09. 

149. בניגוד להצהרותיו של תובע 2 (רובנר דוד לא במקור) מעורבותו בניהולה של החברה ובמו"מ שהתקיים לפני חתימה על הסכם המייסדים הייתה מלאה ועסקה גם במערכת הקשרים עם חברת פ.מ.ד.תובע 2 ניהל מו"מ ישיר עם חברת SCOOP ומנהלה מר רנד בליימייסטר גם בתחילת שנת 1998

   מצורף ומסומן 2.20 בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי

   המסמכים בתצהירי מיום 9.8.09. 

150. התובע 2 (רובנר דוד לא במקור) מסתיר באופן מתוכנן את יוזמותיו ומעורבותו לגיוסי הון לחברה לאור כשלון המיזוג, לדוגמא עם חברת סוליד איי.בי. בע"מ.

   מצורף ומסומן 2.28, בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי

   המסמכים בתצהירי מיום 9.8.09.

   מצורף ומסומן 2.134, בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי

   המסמכים בתצהירי מיום 7.9.09. 

151. תובע 2 הסתיר מבית המשפט מידע חיוני אודות עסקת החלפת ההמחאות שביצע עם חברת ממ"ק ארה"ב. במסגרת עסקה זו התובע קיבל לידיו המחאות המשוכות של חברת ממ"ק ארה"ב. התובע הכיר אישית את מנהל ובעל החברה ואף הכיר את מצבו הפיננסי של מר פוקס. המצאת ההמחאות לתובע 2 הייתה באישורו של הבנק המסחרי איתו עבדה החברה בנק מזרחי. בטענותיו נוהג התובע 2 כטובל ושרץ בידו, מחד הסתיר את העסקה כפי שהתבצעה הלכה למעשה מבית המשפט הנכבד, ומאידך לא תבע את נותן ההמחאות לגבייתן לאחר פירוק החברה.

מצורף ומסומן 2.32 בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהירי מיום 9.8.09.

152. ביוזמתו של תובע 2 (רובנר דוד לא במקור) על מנת להציג מכירות בחברה הציבורית ניתן קו אשראי לחברת ממ"ק ארה"ב עבור אספקת מוצרים שונים.

מצורף ומסומן 2.35 בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהירי מיום 9.8.09.

153. ביום 21.8.2000 פורסמה בהבלטה הודעה לעיתונות בחו"ל על מינוי תובע 2 ליו"ר הדירקטוריון של החברה.

מצורף ומסומן 2.36 בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהירי מיום 9.8.09.

154. מעורבותו של תובע 2 בכל התהליכים בחברה בניגוד להצהרותיו בתצהירו במטרה להטעות את בית המשפט ולנסות לגמד את מעורבותו הישרה בכל התהליכים, מתבטאת במסמכים רבים המצ"ב לתצהירי המזימים טענות אלו מכל וכל. על פי המסמכים המצ"ב בתקופה שקדמה לכניסת תובעת 1 לחברה היה מעורב תובע 2 בכל המהלכים לרבות תיקוני מסמכים שהוצאו מהחברה. אני ועובדיי ונותני שירותים אחרים של החברה היינו כעפר לרגליו של תובע 2, מעמדו הרם שליטתו בחומר והרקורד העסקי שלו, אותו הבליט בשחצנות מתנשאת בכל מפגש ושיחה הקנו לו את המעמד של "כל יכול וכל יודע"

מצורף ומסומן 2.39 , 2.40, 2.41, 2.42, 2.45, 2.46, 2.47, 2.48, 2.100, 2.121, 2.121 בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהירי מיום 9.8.09.

מצורף ומסומן 2.2, 2.3, 2.46, 2.80, 2.81, 2,82, 2.83, בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהירי מיום 7.9.09.

155. בין התובע 2 לביני התנהלו חילופי מכתבים מעבר לישיבות התכופות, חילופי המסרים בדואר האלקטרוני ואין ספור שיחות טלפון. ניסיונו של התובע 2 להציג עצמו כמי שלא היה מודע למתרחש בחברה ולהיתמם מקוממים ומעידים עד כמה תילי שקריו והטעיותיו נדרשים לתימוכין שקריים נוספים על מנת לחזקם.

מצ"ב מכתבים לדוגמא.

מצורף ומסומן, 2.35, 2.36, 2.102, 2.103, 2.108, 2.109, 2.110 2.140, 2.141, 2.142, 2.143, 2.144, בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהיר מיום 7.9.09.

156. התנהלותו של התובע 2 (רובנר דוד לא במקור) בכל הקשור לפרשיות המיזוגים במהופך שיזם ניהל והוביל יחד עם שותפיו בארה"ב טרפדו למעשה את התנהלות החברה וגרמו בין השאר להתרסקותה. התובע 2 אשר קיבל הטבות הנאה בעשרות מיליוני דולרים ויותר "זכה" לאין ספור ביקורות וכתבות בלתי מחמיאות ואף זכה לסקירה שלילית ביותר תחת הכותרת "מכונת הכסף". עיקר הטענות כלפיו היו בדבר מעשי תרמית בתהליכי המיזוגים במהופך שיזם כולל עם חברת ממ"ק. בנוסף לקיטונות שספג תובע 2 בכל הקשור להתנהלותו בחברות שהוביל למיזוגם, לאופציות שחילק למוסדות דת ולמקורבים ממש באותה תקופה הוכפש קשה בעיתונות לגביי תפקודו הלקוי בחברת ECI, תפקוד שגרם לנזקים עצומים לבעלי החברה, ועד לפיטוריו בפועל.

מצורף ומסומן, 2.89, כתבות עיתונאיות שונות  בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהירי מיום 9.8.09.

157. החברה קיבלה מענקים ממשרד המדען הראשי בגין פיתוח המשכי של מערכת האקשן קיד. תובע 2 היה מעורב בתהליך זה במישרין מול משרד המדען. גם עובדה זו בוחר תובע 2 להסתיר מעיניי בית המשפט.

מצורף ומסומן, 2.106, 2,107, 2,110, 2.111, בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהירי מיום 9.8.09.

158. בניגוד מוחלט לטענות הכזב של תובע 2 תובע 2 היה שותף מלא ופעיל בפעילויות של החברה לרבות מפגשים עם גורמים בעלי השפעה והחלטה.

ביום 13.3.2000 השתתף תובע 2 במפגש שתואם עם מר אברהם כץ עוז יו"ר דירקטוריון מפעל הפיס ואיתי בכל הקשור להנעת המיזם של הקמת מרכזים וירטואליים לבטיחות וזהירות בדרכים.

פגישה זו התקיימה באמצעות תיווכו של מר מיכה חריש תמורת אחוזים מהעסקה.

מצורף ומסומן, 2.124, בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהירי מיום 9.8.09.

159. במסגרת הכנת הדו"חות הכספיים ע"י רו"ח הודע למנהלת הכספים בחברה שבדו"חות תפורסם הערת "עסק חי". נוסח ההודעה הועבר למנכ"ל החברה. בעקבות הודעתם העביר תובע 2 לרו"ח התחייבות להזרמת כספים לחברה על מנת למנוע את פרסום ההערה. אין זה פלא שתובע 2 אינו מציין את העניין בתצהיריו ומסתיר אותו מעיני בית המשפט. 

160. במסגרת הכנת הדו"חות הכספיים ע"י רו"ח הודע למנהלת הכספים בחברה שבדו"חות תפורסם הערת "עסק חי". נוסח ההודעה הועבר למנכ"ל החברה. בעקבות הודעתם העביר תובע 2 לרו"ח התחייבות להזרמת כספים לחברה על מנת למנוע את פרסום ההערה. אין זה פלא שתובע 2 אינו מציין את העניין בתצהיריו ומסתיר אותו מעיני בית המשפט.

מצורף ומסומן, 2.127 בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהירי מיום 9.8.09.

161. בבקשה לעיקולים במעמד צד אחד ובכתב התביעה, הסתירו התובעים מבית המשפט את העובדה המהותית שעבור אחד הסכומים שהם תובעים בסך 856,753 ₪ קיבלו תמורה מלאה מהחברה. חומר זה הועבר לפרופ' עמנואל גרוס עו"ד מומחה בכל שם עולמי בתחום הפלילי. פרופ' גרוס הוציא חוות דעת בעניין וקובע בצורה נחרצת שמעשיהם של התובעים נגועים במרמה ובחוסר תום לב. חוות הדעת המלומדת מצ"ב

מצורף ומסומן, 2.163 בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהירי מיום 9.8.09.

162. מעורבותו של תובע 2 הייתה בכל.

מצורף ומסומן, 2.165, התאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהירי מיום 9.8.09.

163. לחברת ממ"ק לא הוענקו זכויות הקניין של מוצרי פ.מ.ד. להוציא את המערכות המצוינות בהסכם המייסדים, מעולם. בהנחיית תובע 2 ניהל מנכ"ל החדש מר אורבך מו"מ עם מנכ"ל אדיוסופוט לגביי מכירת מוצרי פ.מ.ד תוך כדי שהם מסתירים ממני מהלך זה. מצ"ב תכתובת לדוגמא בעניין.

מצורף ומסומן, 2.166 בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהירי מיום 9.8.09.

164. התכתבויות עם חשב חב' ג'נקון ובין עו"ד החברה ומנכ"ל החברה במטרה לפתור בעיות שהתעוררו עקב חקירות נסד"ק הניעו את תובע 2 לדרוש ממנכ"ל החברה לדאוג לפיטוריו. תובע 2 חשש ששיתוף פעולה מחשב החברה עם גופי החקירה של נסד"ק יסבכו אותו. מצ"ב תכתובת לדוגמא בנושא. התכתבות נעשתה ע"י המנכ"ל מר אורבך בעקבות שיחה עם תובע 2. בתכתובת בין השאר התייחסות לדאוג שהרו"ח של החברה יחזור בו מהערת "עסק חי".

מצורף ומסומן, 2.167 בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהירי מיום 9.8.09.

165. מעורבותו הישירה של תובע 2 (דוד רובנר לא במקור) בכל עסקי החברה בין על ידו ובין על ידי מקורבים אלו הייתה טוטאלית. מר יהודה לנצקרון המתווך בעסקה היה איש הקשר של החברה עם משרד החינוך ומשרד התחבורה בכל הקשור להקמת מרכזי הלמידה לבטיחות וזהירות בדרכים. לדוגמא מצ"ב מכתב שנשלח ע"י מר לנצקרון לשר התחבורה מר שאול יהלום ביום 21.3.99.

מצורף ומסומן, 2.17 בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהיר מיום 7.9.09.

166. מצ"ב תרשומת שנערכה ע"י גב' סמדר לנצקרון עובדת החברה רעייתו של המתווך בין תובע 2 לביני מר יהודה לנצקרון. הפגישה נערכה לאחר הפצרות חוזרות ונשנות שלי לאור מחול השדים שהתנהל בעיתונות ובתוך החברה עצמה לאור חקירות נסד"ק והשתלשלות האירועים.

מצורף ומסומן, 2.128, בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהיר מיום 7.9.09.

167. בניגוד מוחלט להצהרותיו של תובע 2 על אי מעורבותו בחברה מצ"ב מסמכים מהותיים המעידים על מעורבותו של תובע 2 בעניינים שוטפים חשובים ו"רגילים".

מצורף ומסומן, 2.21, 2.22, 2.41, 2.104, 2.105, 2.106, 2.123, 2.124, 2.127, 2.159, ,2.25, בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהיר מיום 7.9.09.

קורות החיים של תובע 2 הועברו לחברה ממשרדי חברת ECI לשם הפצתם ללקוחות ולספקי החברה.

מצורף ומסומן, 2.84, בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהיר מיום 7.9.09.

מכתב ממנכ"ל החברה מר אורבך לתובע 2 בו התייחסותו לבעיות והבהרות בעניין הבעיות הפיננסיות ואחרות כולל הנחיותיו מצ"ב.

מצורף ומסומן,  2.101, בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהיר מיום 7.9.09.

תובע 2 נסע לענייני החברה לחו"ל לדוגמא דרישותיו להחזר הוצאות באחת מנסיעותיו לארה"ב שככל הידוע מומנה כולה ע"י חברת ECI. נסיעות אלו הוסתרו ע"י התובע 2 מבית המשפט במטרה לגמד את מעורבותו.

מצורף ומסומן, 2.120, בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהיר מיום 7.9.09.

ביום 5.2.1998 נשלח על ידי לתובע 2 (רובנר דוד לא במקור) מסמך שיועד למנכ"ל חברת SCCOP. מכתב זה עבר הגהה ותיקונים ע"י התובע 2 שכבר היה מעורב בכל תהליך ודרש שכל חומר שנשלח לגורם כלשהו יעבור תחת ידיו. מסמך זה מעיד על שקריו הגסים של תובע 2 לגביי מעורבותו בחברה. בחלקו התחתון של המסר בכתב ידו שת תובע 2 בתוך מסגרת מצוינים השינויים שדרש להכניס במסר שלי.

מצורף ומסומן, 2.112, בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהיר מיום 7.9.09.

מצורף ומסומן, 2.17, 2.7, 2.3, 2.11, התאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהירי מיום 27.11.2009.

מצורף ומסומן, 2.168, 2.170, בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהירי מיום 9.8.09.

168. ההוצאות שנכפו על החברה בעקבות חקירת נסד"ק נגד תובע 2 היו עצומות ואילצו את החברה להוציא סכומי כסף גדולים לא מתוכננים.

לדוגמא :

מצורף ומסומן, 2.29 בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהיר מיום 7.9.09.

169. התובע 2 מסתיר מבית המשפט את "ההיסטוריה" הבנקאית של החברה בטרם החליט להעביר את פעילות החברה לבנק מזרחי בסניף גבעתיים בו ניהל עבורו מירצבך את חשבונו הפרטי. הבנת התועלות מקשר זה עולה מהמסמכים המצ"ב.

מצורף ומסומן, 2.23 בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהיר מיום 7.9.09.

מצורף ומסומן, 2.129, בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהיר מיום 7.9.09.

170. הקצאת מניות נוספת נערכה בחברה ביום 16.2.1999. הקצאה זו לתובעת 1 ולשותפותיה מוסתרת מידיעת בית המשפט ולא כדי. התובעים כהרגלם מסתירים מבית המשפט את העובדה שעבור כספים ובטחונות להם התחייבו בהסכם המייסדים בשנת 1998 קיבלו תמורות כפולות וביצעו העברת מניות למקורבים.

מצ"ב דו"ח הקצאת מניות והודעה על העברת מניות.

גם מידע זה מוסתר ע"י התובעים מעיני בית המשפט הנכבד.

מצורף ומסומן, 2.43, 2.44 בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהיר מיום 7.9.09.

171. בניגוד מוחלט לטענותיו של תובע 2 על חוסר מעורבותו בהסכמים שנחתמו ובפעילויות החברה, מצ"ב פרוטוקול נוסף מיום 22.9.1999 שנערך ע"י רו"ח רוטנברג.

מצורף ומסומן, 2.65, בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהיר מיום 7.9.09. 

יחסי פ.מ.ד. – ממ"ק : פ.מ.ד. השקיעה בחברה כמיליון דולר

172. כאמור לעיל, הקמתי את פ.מ.ד. בשנת 1992, בהמשך לעיסוקי בתחום הפיתוח החינוכי החל מ-1973, ופיתחתי במסגרתה שורה ארוכה של מוצרים בתחום החינוך הטכנולוגי. פ.מ.ד. החזיקה בכל הזכויות הקנייניות של המוצרים.

173. בסמוך לאחר הקמתה של ממ"ק, בתחילת שנת 1996, נחתם הסכם בין שתי החברות, לפיו קיבלה ממ"ק זכות סירוב ראשונה לרכישת מלוא הזכויות בשני מוצרים בלבד, שפיתוחם היה בעיצומו – מערכת המולטימדיה קיד ומערכת האקשיין קיד. התמורה שנקבעה למימוש הזכות עמדה על 1,750,000 דולר. עוד קבע ההסכם האמור את מועדי התשלום של הסכום הנ"ל. בנוסף, פ.מ.ד. התחייבה בהסכם ליתן במשך שנתיים ממועד רכישת הזכויות במערכות האמורות שירותי תמיכה ופדגוגיה.

"ל"      העתק ההסכם בין פ.מ.ד. וממ"ק מחודש 1/96 מצורף ומסומן ל' בתצהירי לבקשה להסרת

           העיקולים.

            ראוי לשוב ולהדגיש, כי ההסכם האמור מדבר רק על שני המוצרים המוזכרים בו. ממ"ק לא רכשה כל אופציה וכל זכות לגבי יתר המוצרים, לגביהם פ.מ.ד. נותרה בעל הזכויות הבלעדית בהם והייתה רשאית להמשיך לייצרם, לשווקם ולמוכרם, כרצונה.

174. עם סיום הפיתוח של מערכת המולטימדיה קיד ומערכת האקשיין קיד, ממ"ק מימשה את האופציה והזכויות בשני המוצרים הנ"ל הועברו לבעלותה. עם מימוש האופציה קמה לממ"ק חובת התשלום של התמורה שנקבעה בהסכם ביניהן.

175. אין מחלוקת, כי במו"מ שנוהל לחתימת הסכם הקצאת המניות עם התובעים, גולה ההסכם בין פ.מ.ד. וממ"ק, לרבות הסכומים הנזכרים בו, וזכה אף להתייחסות בגוף ההסכם להקצאת המניות ובכל הדו"חות של החברה:

• בסעיף 1(ב) נקבע, כי עם חתימת הסכם הקצאת המניות תשלם ממ"ק לפ.מ.ד. דמי ייעוץ בסך 100,000 דולר.
• בסעיף 6 להסכם הקצאת המניות, מופיע ויתור שלי ושל פ.מ.ד. מכל תביעה או חוב של ממ"ק כלפיהם, למעט "חובות לפ.מ.ד. הנכללים בהסכם שתאריכו 23 לינואר 1996".
• בסעיף 8 להסכם הקצאת המניות נקבע כדלקמן: "מוסכם הדדית שפ.מ.ד. לא תיסגר אלא שפעילותה היחידה תהיה להוציא לפועל את חובותיה על פי ההסכם שלה עם החברה שתאריכו 13 לינואר 1996".

176. יצוין, כי עובר לחתימת הסכם הקצאת מניות שילמה ממ"ק לפ.מ.ד, ממשאביה שלה, על חשבון תמורת רכישת הזכויות המוצרים האמורים סך של 307,413 דולר. כך, שעם כניסת התובעת 1 לחברה יתרת חובה של ממ"ק לפ.מ.ד. עמדה על 1,443,000 דולר עובדה המוסתרת מעיני בית המשפט.

177. במסגרת המו"מ עם SCOOP ביקרו מנהליה בארץ ודרשו, כי פ.מ.ד. תעביר לחברה את כל זכויותיה במוצרים השונים. לאור מצגיו של התובע 2, הסכמתי לעשות כן לפיהן, ביצוע המיזוג במהופך עם חברת SCOOP ודאי ויביא לקפיצת מדרגה מבחינת החברה, לגיוס הון רב, לפתיחת שווקים רבים לתשלום מלוא החוב לפ.מ.ד. באופן מיידי וכיוצ"ב.

לפיכך, ביום 9.3.98 חתמה ממ"ק עם פ.מ.ד. על הסכם, לפיו פ.מ.ד. מעבירה לממ"ק את נכסיה המוחשיים ואת המלאי שלה. לא הועברו זכויות הקנין של פ.מ.ד. במוצריה. בנוסף, פ.מ.ד. התחייבה שכל הזמנה שתימסר לה, לרבות הזמנות במסגרת ההסכם שלה עם חברת אדיוסופט משנת 1993, תועבר לממ"ק וכי כל כסף שיתקבל מההזמנות הנ"ל יועבר לממ"ק. כל זאת, כך נקבע, כפוף לתשלום מלוא הסכומים שממ"ק חייבת לפ.מ.ד. התמורה עבור העברת ההכנסות מאדיוסופט שתקבל פ.מ.ד. נקבעה על סך של 100,000 דולר, למרות צפי ההזמנות שהיה בידי פ.מ.ד., בסכום גבוה הרבה יותר.

            נדגיש, כי לא הייתה כל חובה לפ.מ.ד. להעביר הזמנות או כספים לממ"ק, למעט לגבי מערכות המולטימדיה קיד והאקשיין קיד. הסיבה היחידה שבעטיה נאותי לעשות כן הייתה התקווה שהפיח בי התובע 2  (שנתגלתה כהולכת שולל) בקשר לביצוע המיזוג במהופך, והרווחים שיצמחו לי כתוצאה מכך, שיהוו שיפוי הולם להסכמתה של פ.מ.ד. שנעשתה ללא תמורה כלכלית הולמת. לשון אחר: תוספת זו להסכם הייתה תוספת שניתנה "בחינם" ע"י פ.מ.ד.

            נזכיר, כי בדיקות הנאותות והערכת השווי של ממ"ק לא לקחו בחשבון את ההכנסות של פ.מ.ד., שלו היו נלקחות בחשבון היו מעלות את שוויה של ממ"ק באותן הערכות במאות מונים לפחות.

178. נציין, כי על פי הסכם המיזוג עם SCOOP היתה SCOOP אמורה לשלם עם ביצוע המיזוג את מלוא יתרת חובה של ממ"ק כלפי פ.מ.ד. בסך של 1,443,000 דולר ובכך היה נפרע מלוא החוב. כפי שציינו לעיל, המיזוג עם SCOOP נכשל בסופו של דבר כתוצאה מכישלונו של תובע 2 בניהול ההליך ולא התקבל בפ.מ.ד. התשלום עליו הוסכם.

179. פ.מ.ד. מילאה את חלקה בהסכם מחודש 3/98 ושילמה באופן שוטף לממ"ק את כל רווחיה מכל הזמנה שהתקבלה אצלה מחברת אדיוסופט לגבי כל אחד מהמוצרים (לגבי מוצרי המולטימדיה קיד והאקשיין קיד, ההזמנות והתשלום נעשו ממילא ישירות לממ"ק), וזאת גם בדרך של קיזוז. 

בגין כל סכום רווח של פ.מ.ד., ממ"ק הנפיקה לפ.מ.ד. חשבונית. בדרך זו קוזזה יתרת חובה של ממ"ק לפ.מ.ד., ומנגד לממ"ק נרשמה הכנסה. הדבר קיבל ביטוי מלא בספרי הנהלת החשבונות של שתי החברות. כך, עד לחודש 12/99 קיזזה פ.מ.ד. סך של 793,000 דולר, המבטא את סכום רווחיה של פ.מ.ד. בגין מכירות שביצעה למוצריה.

"לא"    העתקי דוגמאות חשבוניות כאמור של ממ"ק מצורף ומסומן לא' בתצהירי לבקשה להסרת

           העיקולים.

."לא1" העתק דו"ח כספי של ממ"ק אינק המפרט את הענין מצורף ומסומן לא1' בתצהירי

             לבקשה להסרת העיקולים.

            מהלך זה שהסכמתי ללא שיפוי של ממש לבצע לאחר שסונוורתי והוטעיתי מהבטחותיו של תובע 2 הטיב עם ממ"ק באופן משמעותי ביותר, שכן לולא פ.מ.ד. היתה מתחייבת להעביר כל הזמנה שקיבלה מאדיוסופט לממ"ק, היתה נמנעת הכנסה מממ"ק והיה עליה, מצד שני, לפרוע את מלוא חובה לפ.מ.ד. ממשאביה שלה. למרות ההסכמים שנחתמו ולמרות שנכנסו שותפים בעלי הון לממ"ק פרעון התשלומים לפ.מ.ד. נזנחו שוב ושוב עד תחילת שנת 2000.

              בתהליך זה נטל חלק פעיל עו"ד בכר אשר שכנע אותי להסכים למהלך תוך שהוא מסתיר ממני שהוא משמש כעו"ד של התובעים והוא למעשה משרת את האינטרסים שלהם.

            בניגוד וכחלק ממסכת השקרים הבלתי נלאית של התובעים, לנטען בבקשה לעיקולים, פ.מ.ד. לא התקשרה עם אדיוסופט בהסכמים חדשים, אלא קיבלה הזמנות מכוח ההסכם בינה לבין אדיוסופט משנת 1993. כאמור, כל הרווחים שצמחו לה מהזמנות אלה, לרבות הסכומים המפורטים בבקשה לעיקולים, קוזזו כנגד חובה של ממ"ק לפ.מ.ד.. לאור האמור, תוכנם של הנספחים כ' ו-כא' אינו מעלה ואינו מוריד. התובעים נמנעו במכוון מלצרף את כרטסת הנהלת החשבונות של ממ"ק, אשר היתה מוכיחה את שתיארתי לעיל.

            דרך הקיזוז היתה דרך התשלום היחידה. לא שולמה באופן ישיר ממ"ק לפ.מ.ד. ולו אגורה אחת ממועד חתימת הסכם הקצאת המניות ועד לביצוע מיזוג עם ג'נקון. פ.מ.ד. הייתה הנפגעת היחידה.

              מערכת ההתחשבנות בין החברות בגין מכירות פ.מ.ד. התבצעה באופן שוטף ובלתי אמצעי בין רו"ח רוטנברג משרדי רו"ח של החברה לבין מערכת החשבונות של פ.מ.ד.

180. בחודש 12/99, בעת חתימת הסכם המיזוג עם ג'נקון, וכפי שמצוין בהסכם עצמו, עמדה יתרת חובה של ממ"ק לפ.מ.ד. על סך של 650,000 דולר (לא כולל ריביות והפרשים אשר נקבעו על ידי רואה החשבון של ממ"ק). סכום זה שולם לפ.מ.ד. בחודש 1/00.

181. עם פרעון מלוא חובה של ממ"ק לפ.מ.ד. (כאמור, לא כולל ריביות והפרשים), העבירה פ.מ.ד. לממ"ק את רווחיה שהתקבלו לאחר מכן ב"כסף חי", בסך של 96,000 דולר.

"לב"    העתקי 3 המחאות ששולמו לממ"ק על ידי פ.מ.ד. מצורף ומסומן לב' בתצהירי לבקשה

           להסרת העיקולים.

182. סך הכל הפסידה פ.מ.ד. סך של 889,000 דולר, המהווה את כל רווחיה בתקופה הרלבנטית, ואשר נרשם כרווח נטו בממ"ק. 

183. לאור האמור לעיל, אין שחר לטענות התובעים בבקשה לעיקולים. פ.מ.ד. ואני לא הפרנו כל הסכם, אלא להיפך. פעלנו על מנת להטיב את מצבה של ממ"ק, לתועלת כל בעלי מניותיה, וזאת ללא לאות. אני קובע מפורשות, כי לא שולשלו לכיסיי כל כספים שהם כתוצאה מהזמנות שהגיעו לפ.מ.ד. לאחר חתימת ההסכם מיום 9.3.98.

למותר לציין, כי התובעים לא המציאו ולו ראיה אחת שתתמוך בטענותיהם. כל שעשו הוא להסתיר ראיות מבית המשפט, אשר מצויות בידיהם, ואשר היו מוכיחות את האמור לעיל, תוך כדי הפרכת טענות השווא הזדוניות והשקריות של התובעים. כל הכספים שהתקבלו בפ.מ.ד. (לאחר ניכוי עלויות הייצור) שולמו לממ"ק, אם בדרך של קיזוז ואם בתשלום "כסף חי".

184. במסגרת היחסים בין חברת ממ"ק לחברת פ.מ.ד. התנהלו חילופי מכתבים על מנת לתת תוקף משפטי להתקשרות בשלביה השונים בעיקר לנוכח העובדה שהתובעים לא עמדו במחויבויותיהם על פי ההסכמים בין הצדדים. כל ההסכמים נוסחו ע"י עו"ד החברה אשר שימש אותי ואת פ.מ.ד. כאיש הכל יכול, החזיק במניות ממ"ק והיה הרוח החיה אחרי כל ההסכמים וההתקשרויות. מצ"ב הסכמים והתכתבויות בין הצדדים.

מצורף ומסומן, 2.7, 2.8, 2.13, 2.10 בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהיר מיום 7.9.09.

תיאור ההסכמים אותם תוקפים התובעים:

עמותת עדי-עד

185. אחת הסוגיות המבליטות את חוסר תום הלב, רוע הלב האופייני ותחושת העושר מתיר לנו הכל וזאת לאור קלישות טענותיהם היא סוגיית עמותת עדי-עד. אין בכל טענותיהם השקריות בהקשר של עמותת עדי עד ולו טענה אחת שיש בה אפילו שמץ של אמת. טענות התובעים בהקשר זה הינם רשעות לשמה, תוך פגיעה בשורה ארוכה של אנשים אשר ראו בנושא הנצחת חללי צה"ל נושא קדוש, ותרמו מזמנם ומכישרונם על מנת להקים פרויקט בנושא באמצעות עמותת עדי עד.  קשה לתאר במילים את שאט הנפש של אותם אנשים שתרמו רבות לעמותה מתוך הרגשת שליחות, למשמע הטענות המקוממות המועלות במסגרת הבקשה לעיקולים וכתב התביעה.

186. ביום 12.9.96 הוגשה הבקשה לרישום עמותת עדי עד, וביום 26.9.96 נרשמה העמותה ברשם העמותות. מגישי הבקשה היו: אורי אורן, גדעון שגיא, גילה פינקלשטיין, יעקב קול, שמואל פלינט, בן ציון חיימוב, וצבי עוז. בין היוזמים להקמת העמותה היה גם עו"ד צדוק צארום. מטרת העמותה, כפי שמופיע בתעודה לרישומה היא: "לפעול להנצחת זיכרם של הנופלים במערכות ישראל, לרבות הנופלים במילוי תפקידם, חללי זרועות הביטחון וחללי אירגוני המחתרות בארץ ישראל. הקמתם וניהולם של מסגרות להנצחת זכר הנופלים".

"לג-לד" העתקי הבקשה לרישום העמותה והתעודה לרישומה מצורף ומסומן לג-לד' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים בהתאמה

המטרה שעמדה לנגד עיני מקימי העמותה היתה לבצע פרויקט הנצחה של הנופלים במערכות ישראל ובפעולות האיבה אשר היה אמור להסתיים עד לחגיגות יום העצמות ה-50 של המדינה.

            נאמר כבר עתה, כי לא היה לי יד ורגל בהקמת העמותה או ביזומה (ובודאי שאם כך היה, הדבר היה רק מבורך ולא היה בכך כל פסול) או במינוי בעלי תפקידים בה. יצוין, עם זאת, כי למר אורי אורן ולי היתה היכרות קודמת, על רקע היכרותו של אורי אורן, כאיש חינוך, את פעילותי בתחום החינוך ואת המוצרים שפיתחתי.

              את מר חנוך מילוא לא הכרתי לפני שמונה לתפקידו בעמותה. את ההיכרות בינינו ערך מר עמיחי גרביץ. סיום תפקידו בעמותה נעשה ע"י חברי העמותה לאור העובדה שלא תרם דבר לקידומה.

187. מיד לאחר רישומה של העמותה, החלו חבריה בפעולה אינטנסיבית במספר מישורים:

• ארגונה של העמותה – חלוקת תפקידים ראשונית (יו"ר, מנכ"ל, גזבר, מזכיר, רו"ח ויועץ משפטי):

ביום 18.8.97 החליטה מליאת חברי העמותה על מינוי מר אורי אורן (איש חינוך) ליו"ר העמותה ועל מינוי תא"ל (במיל') יצחק שגב למנכ"ל העמותה. כמו כן, הוחלט על הקמת מועצה ציבורית אשר תורכב מאישי ציבור, אנשי עסקים ואנשי אקדמיה. נקבע, כי בראש העמותה יעמוד תא"ל (במיל') חנוך מילוא, מ"מ ראש עיריית פתח-תקוה. עוד נקבע הרכב ועדת המכרזים של העמותה (ה"ה קול, סימון וחיימוב). באותה ישיבה אף אושרה התכנית הראשונית לפרוייקט אשר כונה "תהילה לנצח".

ביום 23.12.97 נבחר ח"כ בנימין (פואד) בן אליעזר לתפקיד יו"ר העמותה.

"לה-לז" העתקי פרוטוקול ישיבת מליאת העמותה מיום 7.10.96, וכן פרוטוקול הישיבה מיום 18.8.97 ופרוטוקול מיום 23.12.97 מצורף ומסומן לה-לז' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים בהתאמה.

• תחילת איסוף הנתונים הדרושים לצורך הפקת הפרויקט:

העמותה פנתה לגופים כמו אגף השיקום במשרד הביטחון ודובר צה"ל, על מנת לקבל נתונים, תמונות, סרטונים וכיוצ"ב לצורך הפקת הפרויקט.

"לח"    העתקי מכתבים של העמותה לגופים המוזכרים מצורף ומסומן לח' בתצהירי לבקשה

           להסרת העיקולים

• הקמת מועצה ציבורית שליד מליאת חברי העמותה:

כאמור לעיל, העמותה החליטה על הקמתה של מועצה ציבורית שליד מליאת חברי העמותה. לצורך כך פנתה העמותה במכתב לרשימה ארוכה של אישי ציבור, קצינים בכירים בעבר, אנשי עסקים ועוד רבים אחרים בבקשה כי יטלו חלק בפרויקט חשוב זה.  בסופו של דבר התמנתה מועצה ציבורית שמנתה 33 חברים. כאמור, כיו"ר העמותה מונה ח"כ בנימין בן אליעזר. לתפקיד יו"ר המועצה הציבורית מונה חנוך מילוא. בין חברי המועצה הציבורית ניתן למנות את האנשים הבאים (ועוד רבים וטובים אחרים)

• – אסעד אסעד – כיהן באותה עת כיועץ ראש הממשלה לענייני מיעוטים.
• – יעקב ברדוגו – כיהן באותה עת כמנכ"ל מפעל הפיס.
• – מר יהודה גביש – כיהן באותה עת כיו"ר המועצה הציבורית להנצחת החייל שליד שר הביטחון.
• – מר בני גורפינקל – כיהן באותה עת כיו"ר המועצה האיזורית גליל תחתון.
• – מר שלמה גרבץ – כיהן באותה עת שראש מחלקת נוער וחלוץ בסוכנות היהודית.
• – מר שמואל חזון – אב שכול – כיהן באותה עת כמפקח על ההשכלה במשרד החינוך.
• – ד"ר שבתאי לובל – כיהן באותה עת כמנכ"ל אוניברסיטת בר אילן.
• – מר אלי לנדאו – כיהן באותה עת כראש עיריית הרצליה.
• – אלוף (במיל') דוד מימון.
• – מר סלי מרידור – כיהן באותה עת כראש חטיבת ההתיישבות בסוכנות היהודית.
• – אלוף (במיל') משה נתיב – כיהן באותה עת כיו"ר חברת עמיגור.
• – מר זלמן שובל – שגריר ישראל בארה"ב לשעבר.
• – אלוף (במיל') אורן שחור.

• ביום 9.9.97 פנתה המועצה בבקשה לנשיא המדינה דאז עזר ויצמן ז"ל לקבלת חסותו למפעל ההנצחה שהעמותה תכננה להקים. ואכן, נשיא המדינה נתן את חסותו לעמותה.

"לט"      העתק מכתב נשיא המדינה דאז מיום 19.11.97 מצורף ומסומן לט' בתצהירי לבקשה

             להסרת העיקולים.

            יצוין, כי קרן נשיא המדינה אף תרמה לעמותה סך של 10,000 ₪.

            כפי שנפרט בהמשך, נשיא המדינה דאז אף אירח את כנס היסוד של מפעל ההנצחה.

• פנייה לגופים האחראים בבקשה להכיר בעמותה כמוסד ציבורי לצרכי תרומות, כך שהתרומות לעמותה יוכרו לצרכי מס:

על מנת שהעמותה תצליח לגייס כספים לצורך מימון פרוייקט "תהילה לנצח" בדרך של תרומות נדרשה הכרת רשויות המס בעמותה כמוסד ציבורי. רק לאחר ההכרה בעמותה כמוסד ציבורי, דבר שמאפשר הכרה בתרומה לצרכי מס, יכולה היתה העמותה לגייס כספים מגופים עסקיים.

לאור האמור, העמותה השקיעה מאמץ רב ביותר על מנת לקדם את קבלת האישור המיוחל. פנייתה הראשונה של העמותה בבקשה להכרה כמוסד ציבורי לצורך תרומות היתה בחודש 12/96. בסופו של דבר העמותה הוכרה כמוסד ציבורי רק בחודש 6/98.

"מ"      העתק דוגמאות של התכתובות בין העמותה לבין הגופים האחראים בקשר להכרה בעמותה כמוסד ציבורי לצרכי תרומות מצורף ומסומן מ' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

188. פרויקט "תהילה לנצח" היה אמור להיות מורכב מעשרות תקליטורים המנציחים את הנופלים, על ידי "כרטיס חלל", הכולל את שמו של החייל שנפל, קורות חייו, סיפור נפילתו, דבר המשפחה, תמונות וכו'. בשלב מאוחר יותר, תכננה העמותה לשלב בפרויקט גם תקליטורים אודות מורשת קרב ועוד.

189. לצורך כך פרסמה העמותה, ביום 4.9.97 מכרז בו הוזמנו הצעות להפקת סדרת התקליטורים.

"מא"    העתק הפרסום בעיתונות בדבר ההזמנה להציע הצעות מצורף ומסומן מא' בתצהירי

           לבקשה להסרת העיקולים.

190. ממ"ק נענתה להזמנה להציע הצעות והציעה את הצעתה במסגרת המכרז.

"מב"     העתק הצעתה של ממ"ק מצורף ומסומן מב' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

191. ביום 21.10.97 התכנסה ועדת המכרזים של העמותה והכריזה על הצעתה של ממ"ק כהצעה הזוכה. ביום 28.10.97 אישרה מליאת חברי העמותה את החלטת ועדת המכרזים ואת ההתקשרות עם ממ"ק. ביום 29.10.97 נחתם ההסכם בין העמותה לבין ממ"ק.

"מג-מה" העתק פרוטוקול מליאת חברי העמותה מיום 28.10.97, העתק מכתב העמותה המודיע על זכיית הצעתה של ממ"ק והעתק ההסכם מצורף ומסומן מג-מה' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים, בהתאמה.

192. במסגרת ההסכם בין העמותה לבין ממ"ק הוגדרו שני שלבים בביצוע הפרויקט, שהראשון בהם היה אמור להסתיים עד סוף חודש פברואר 1999, והשני עד לסוף שנת 1999. עוד נקבע, כי עבור ביצוע השלב הראשון תשלם העמותה לממ"ק סך של 1,570,000 דולר במועדים הבאים: בתוך 60 יום מיום חתימת ההסכם – סך של 50,000 דולר; 15 יום לאחר מכן – סך של 75,000 דולר; לאחר 45 יום נוספים – סך של 125,000 דולר. לאחר מכן נקבעו 5 תשלומים נוספים במועדים מאוחרים יותר. עבור ביצוע השלב השני בפרויקט נקבע, כי העמותה תשלם לממ"ק סך של 1,200,000 דולר.

193. לקראת מועד ביצוע התשלום הראשון לפי ההסכם, התברר, כי העמותה, אשר טרם הוכרה כמוסד ציבורי לצורך תרומות, מתקשה לגייס את התרומות ואינה יכולה לעמוד בתשלומים שלהם היא התחייבה. באותה עת עמדו בפניי שתי ברירות: האחת – לעמוד על קיומו של ההסכם ככתבו וכלשונו ולתבוע את הכספים המגיעים לממ"ק על פיו. ברור, כי משמעות הדבר היתה לסכל כל אפשרות לביצועו של הפרויקט. סברתי כי דרך פעולה זו אינה ראויה, לא מבחינה המוסרית והלאומית, ואף לא מהבחינה העסקית, שכן לא היתה כל דרך ממשית לאכוף את ההסכם ולהיפרע מהעמותה. הברירה השניה, והיא זו שנבחרה על ידי, היתה ליתן לעמותה פרק זמן נוסף לקיומו של ההסכם, ולמעשה לדחות את חיוביה.

194. ואכן, ביום 23.12.97 נחתם נספח להסכם מיום 28.10.97. בניגוד לנטען על ידי התובעים בבקשה לעיקולים, הנספח לא איין את ההסכם ולא נתן לעמותה כל פטור מקיום התחייבויותיה, אלא הנספח קובע, לאחר שהוא סוקר את נסיבות אי עמידתה של העמותה בהתחייבויות על פי ההסכם המקורי, כי מועד ביצוע התשלום הראשון יידחה בכ-4 חודשים, עד לתחילת חודש 4/98.

"מו"     העתק הנספח להסכם מצורף ומסומן מו' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

195. אבקש להדגיש, כי הן ההסכם עם העמותה והן הנספח לו, נמסרו לתובעים במסגרת בדיקת הנאותות שערך משרד קסלמן עבורם. דבר לא הוסתר מעיני התובעים, אשר גם הנתונים הכספיים של ממ"ק עמדו לנגד עיניהם. בהתאם להסכם המקורי, עד לחתימת הסכם הקצאת המניות עם תובעת 1, היתה אמורה עדי עד לשלם לממ"ק סך של 125,000 דולר. התובעים, אשר בדקו וקיבלו את מלוא נתוני הנהלת החשבונות של החברה ידעו כי סכום זה לא נכנס לחברה. התובעים ו/או מי מטעמם לא העלו כל טרוניה בענין, והסיבה לכך פשוטה – הם ידעו אודות הנספח ודחיית התשלומים.

196. ביום 10.2.98 התקיים בבית הנשיא כנס היסוד של המפעל להנצחת חללי מערכות ישראל. בכנס זה, בין היתר, הצגתי  (גולדנברג פסי לא במקור) על גבי מצגת את פרויקט "תהילה לנצח", בין היתר באמצעות מצגת אודות חייל שנפל בקרב בגבעת התחמושת במלחמת ששת הימים, בהתאם לפרטים שנמסרו על ידי משפחתו וחייל נוסף שנפל בליל הגלשונים. נציין, כי התובע 2 הוזמן והשתתף בטקס בבית הנשיא, יחד עם דדי גראוכר, נציג השותפים האמריקאיים ואחרים.

"מז-מט" העתק ההזמנה לכנס היסוד בבית הנשיא, החוברת המידע אודות העמותה והעתק המצגת אודות הפרויקט מצורף ומסומן מז-מט' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים, בהתאמה.

197. במקביל, פעלה המועצה במרץ רב לגיוס תרומות בארץ ובחו"ל. בין היתר התקשרה העמותה עם צדדים שלישיים לצורך ארגון גיוס התרומות. בין אותם גורמים היה גם מר יהודה לנצקרון, מקורבו של התובע 2, אשר היה אמור ליתן שרותי התרמה תמורת 30% מסכום התרומות.

"נ"        העתק ההסכם עם יהודה לנצקרון מצורף ומסומן נ' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

אציין, כי חברת ECI תרמה, תחת ניהולו של התובע 2, סך של 15,000 ₪ לעמותה.

198. מבחינתה של ממ"ק, החלה החברה להכין פיילוט של המערכת המתוכננת. פיילוט זה הוכן לגבי חלליו של חיל המשטרה הצבאית.

"נא"     העתקי מכתביהם של סגן קצין משטרה צבאית ראשי ורמ"ד המחשוב החיילי בחיל המשטרה הצבאית באותה תקופה מצורף ומסומן נא' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

199. למרבה הצער, בסופו של דבר פרויקט "תהילה לנצח" לא יצא אל הפועל, בשל חוסר יכולתה לגייס את ההון הנדרש.

200. אני דוחה מכל וכל את הנטען בתביעה ובבקשה לעיקולים בהקשר הנדון. הטענה, כי עשיתי יד אחת עם אחרים, הקמתי את העמותה לצורך חתימת הסכם פיקטיבי בינה לבין ממ"ק ובתוך כך הוניתי אנשים רבים אשר פעלו במסגרת העמותה, הינה טענה נבזית עד כדי עלילת דם הראויה לכל גינוי ושאט נפש.

עסקתי פעמים רבות, ללא קשר לפעילות העמותה, בהתנדבות בהקמת מפעלי הנצחה ואנדרטאות, תוך הרגשת שליחות ואמונה.

"נב"     העתק מכתבה של מנהלת בי"ס גורדון בפתח-תקווה מצורף ומסומן נב' בתצהירי לבקשה                 

           להסרת העיקולים.

201. מקוממות ביותר טענות התובעים בכל הנוגע לקשרים, כביכול, שניהלתי עם מר יצחק שגב, מנכ"ל העמותה בתקופה הרלבנטית.

מר יצחק שגב, תת אלוף (במיל') שירת בצה"ל 30 שנה. בתפקידו האחרון היה אחראי על הביקורת לכשירות של צה"ל על כל זרועותיו במסגרת משרד הביטחון. מר שגב הינו בעל תואר שני במדעי המדינה וביקורת באוניברסיטת חיפה. כיום משמש שגב כמבקר וכנציב תלונות הציבור במשרד לביטחון פנים.

היכרותו של מר שגב עם העמותה נערכה באמצעות היכרות שערך ח"כ (דאז) עובדיה עלי בינו לבין מר אורי אורן, ממקימי העמותה. כמפקד לשעבר וכמי שהוביל פקודים רבים, שחלקם נפלו במלחמות ישראל, ראה מר שגב לנכון לקבל על עצמו את תפקיד מנכ"ל העמותה. מר שגב כיהן בתפקיד זה מחודש 8/97 ועד לחודש 8/98, אז בחר להתמודד לתפקיד ראש מועצת זיכרון יעקב.

202. מעולם לא קשרתי כל קשר עסקי עם מר יצחק שגב ולא נוהלו בינינו כל מגעים להקמת חברה משותפת. לא היו לי יד ורגל במינויו של יצחק שגב לתפקיד מנכ"ל העמותה, ופגשתי בו לראשונה כשבוע לאחר כניסתו לתפקיד מנכ"ל העמותה, לאחר פרסום המכרז כמתואר לעיל. מר שגב לא היה חבר בועדת המכרזים של העמותה ולא היה מעורב בהליכי בחירת הצעתה של ממ"ק כהצעה הזוכה במכרז. מעולם לא מימנתי ולו בשקל אחד את שכרו של מר שגב.

203. התובעים (רובנר דוד וזהבה לא במקור) בטענותיהם המופרכות גרמו עוול משווע למר יצחק שגב ולחברי העמותה והפעילים בה, על לא עוול בכפם.

"נג"     העתק תצהיר של מר יצחק שגב, המפרט את פעילותו במסגרת העמותה ואת התייחסותו לטענות התובעים מצורף ומסומן נג' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

"נד"     העתק מכתבו של מר שמואל חזון, מחברי המועצה הציבורית של העמותה מצורף ומסומן נד' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

204. למותר לציין, כי בקשר לטענותיהם אלה, לא המציאו התובעים ולו ראשית ראיה שתתמוך בטענותיהם.

205. כאמור לעיל, הן ההסכם עם העמותה והן הנספח לו הועמדו לעיונם ולרשותם של התובעים טרם חתימת הסכם הקצאת המניות. יתירה מכך, התובעים ידעו, כי הכספים שהעמותה היתה אמורה לשלם לא שולמו בגין אי יכולתה. מעולם לא נשמעה על ידי התובעים או מי מטעמם כל טענה בענין, לא כלפיי ולא כלפי העמותה. מעולם לא דרשו התובעים כי ממ"ק תתבע את העמותה לאכיפת ההסכם. מעולם לא נשלח ולו מכתב התראה לעמותה מעו"ד החברה. מעולם תובע 2 לא ביקש להיפגש עם אנשי העמותה אותם פגש בהזדמנויות שונות כולל במו"מ לעסקת בנק הפועלים.

206. בנוסף, טענת התובעים (רובנר דוד וזהבה לא במקור) לפיה הסתמכו על ההסכם עם עמותת עדי-עד, הסכם שהיווה לטענתם את אחד הגורמים לחתימת הסכם הקצאת המניות, הינה מגוחכת. מלבד העובדות שציינו לעיל בדבר המטרות האמיתיות של התובעים שמאחורי חתימת הסכם הקצאת המניות, הרי שהתובע 2, כמנכ"ל חברה, בודאי ידע או אמור היה לדעת, כי קיימת אפשרות או סכנה, כבכל הסכם, ובודאי עם עמותה שכל הכנסותיה מתרומות, כי ההסכם לא ייצא אל הפועל. אין ספק, כי הדבר נלקח על ידו בחשבון בטרם חתימת הסכם הקצאת המניות, עם וללא קשר לנספח שנחתם מאוחר יותר (וגם הוא טרם חתימת הסכם הקצאת המניות).

207. במסגרת ההתקשרות וההתנהלות עם עמותת "עדי עד" נשלח על ידי מכתב לעו"ד צארום המתייחס להעברת דו"חות ותשלומים לחברה ביום 23.8.1998.

מצורף ומסומן, 2.132 בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהירי מיום 9.8.09.

208. לסיכום פרק זה, אין בטענות התובעים בהקשר הנדון ולו קמצוץ של אמת, אלא ביטוי נוסף, מוחשי ובולט לחוסר תום ליבם ולפירכה שבטענותיהם בכלל.

דורון טוראל 

209. דורון טוראל הינו טכנאי אלקטרוניקה בהכשרתו. טוראל שירת כטכנאי ביחידת הניסויים של חיל האויר במשך 11 שנה, בתוכם עבר השתלמות בת שנתיים בארה"ב בנושא סוגי המכשירים שנרכשו עבור יחידת הניסויים של חיל האויר. לאחר שחרור מהצבע עבד טוראל כעצמאי בפיתוח אבות טיפוס ויצור בתחומי באלקטרוניקה עבור חברות גדולות, ביניהן תדיראן, אל-אופ, התעשיה האוירית ועוד.

210. אני הכרתי את דורון טוראל בסוף שנות השמונים. בעקבות היכרותי עם טוראל, והתרשמות מכישוריו וניסיונו, שימש דורון טוראל כקבלן האלקטרוניקה של פ.מ.ד., ובמסגרת זו נטל חלק חשוב בפיתוח ובייצור רכיבי האלקטרוניקה של מערכות רבות שפותחו בפ.מ.ד., תוך מתן פתרונות יצירתיים ושלמים שנדרשו לאותן מערכות, לעתים בשיתוף עם מומחים נוספים בתחומים הרלבנטיים.

211. במסגרת קשריה של פ.מ.ד. עם דורון טוראל, השתתף דורון טוראל גם בפיתוח מוצרי המולטימדיה קיד והאקשין קיד. עם הקמתה של ממ"ק, המשיך טוראל בעבודתו על מוצרים אלה גם עבור ממ"ק. במסגרת זו השתתף טוראל במצגות שנערכו לגבי האקשין קיד, במתן גיבוי טכני במהלך ביקורים של גורמים שונים במרכזי הוירטואליים של זהירות בדרכים, בהתקנתן של המערכות, ובתחזוקתן.

212. בפעילותו האמורה נחשף דורון טוראל לתגובות המתלהבות ממערכת האקשין קיד ולפוטנציאל האדיר שטמון בהקמתם של מרכזים וירטואליים בארץ ובעולם.

213. נדגיש כבר עתה, בניגוד לנטען בבקשה לעיקולים, יחסיי עם דורון טוראל היו יחסי ספק – לקוח בלבד. כפי שהקפדתי לגבי כל הספקים עימם עבד, היחסים ששררו ביני ועובדים אחרים של החברה לבין הספקים היו טובים, ידידותיים ומושתתים על אמון.

214. אני דוחה מכל וכל את הטענה כאילו חבר יחד עם דורון טוראל לצורך עריכת הסכמים פיקטיביים והונאת התובעי.

215. יחסיהם של ממ"ק והחברה שבבעלות דורון טוראל, כקבלן חיצוני של החברה, היו נתונים לבדיקה מעמיקה של המדען הראשי במשרד התעשיה והמסחר, במסגרת בקשתה של ממ"ק להשתתפות המדען הראשי במימון פיתוח ההמשך של מערכת האקשין קיד. בסופה של הבדיקה המקצועית המעמיקה שנערכה על ידי גורמים המומחים בתחום, אישר המדען הראשי את סכום הפיתוח בגין שדרוג מערכת האקשין קיד בסך של 1,280,000 דולר, מתוכם 50% מענק מהמדען הראשי. חלקו של דורון טוראל בסכום הפיתוח, כקבלן האלקטרוניקה, עמד על למעלה ממיליון ₪, מתוכן שילמה ממ"ק לטוראל כ-45 אחוז בלבד ונותרה חייבת לו כ-600,000 ₪.

"נה"     העתק המסמכים הנוגעים לבקשה שהוגשה למדען הראשי ולקבלת כספים בגין חשבוניות שהנפיק טוראל מצורף ומסומן נה' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

216. התובעים, כדרכם, בחרו להסתיר מעיני בית המשפט הנכבד את העובדות המתוארות לעיל, הידועות להם. התובע 2 עצמו נטל חלק במגעים מול משרד המדען הראשי בקשר למימון המשך הפיתוח וניצל את קשריו האישיים במשרד המדען הראשי לזירוז הליכי האישור. גם זאת בחרו התובעים להסתיר.

217. יתירה מכך, בגין חובה של ממ"ק לחברת האלקטרוניקה של טוראל (דורון טוראל אלקטרוניקה ומכניקה בע"מ) והבטחותיהם של התובע 2 והמנכ"ל שייקה אורבך כי כל הסכומים יפרעו, והם לוקחים על עצמם אחריות אישית לכך, הגיש טוראל בחודש 1/01 תביעה לבית משפט השלום בתל-אביב נגד החברה (שהיתה אז בפירוק זמני), אורבך והתובע 2 בסך של 587,083 ₪. בסופו של דבר משך טוראל את תביעתו.

"נו"      העתק כתב התביעה מצורף ומסומן נו' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

            למותר לציין, כי גם עובדה זו הוסתרה מעיני בית המשפט הנכבד על ידי התובעים.

218. עוד יש להדגיש, כי כל החשבונות בין ממ"ק לבין טוראל היו נתונים לבדיקת אנשי הכספים של החברה (שמונו, כאמור, על ידי התובע 2) ורואי החשבון החיצוניים שלה. לא היה כל פגם או רבב בהתקשרויות שבין ממ"ק לבין טוראל או חברות שבבעלותו, כפי שנפרט להלן.

ההסכם עם חב' הילטק למכירת האקשין קיד בברזיל

219. הצגת ההסכם בין ממ"ק להילטק בקשר למכירת האקשין קיד לברזיל, כפי שנעשתה במסגרת הבקשה לעיקולים ובכתב התביעה, הינה הטעיה מכוונת של בית המשפט הנכבד.

220. להלן נביא את העובדות כהוויתן:

חברת פוזיטיבו הינה חברה בברזיל העוסקת, מזה כ-30 שנה, בתחום החינוך בברזיל ובשיווק מערכות למידה. החברה מעסיקה למעלה מ-3000 עובדים והיקף מכירותיה עומד על כחצי מיליארד דולר. חברת פוזיטיבו היתה לקוחה של פ.מ.ד./ממ"ק, בעקבות רכישות של מוצרים שונים. במסגרת זו עיינתי עם חברת פוזיטיבו במערכת האקשיין קיד. האחרונה התלהבה וביקשה להתקין מערכת אחת כזו בבית ספר בברזיל, כפיילוט וכמערכת שתשמש להדגמה, מתוך מחשבה כי בעקבות כך ישווקו מערכות נוספות בברזיל, מדינה המהווה שוק עצום ממדים. העסקה שביקשה פוזיטיבו לבצע הייתה כדלקמן: פוזיטיבו תעמיד לטובת הענין מקום בו תותקן המערכת ואת מימונו וכן תממן את עלויות ההובלה וההתקנה של המערכה. ממ"ק היתה אמורה לייצר את המערכת שתותקן במימון עצמי. עלות ייצור של מערכת האקשיין קיד נאמדת בסכומי כסף נכבדים.

"נז"      העתק מכתבו של מנכ"ל פוזיטיבו מצורף ומסומן נז' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

ממ"ק העדיפה לגייס משקיע שייהנה מפירות השיווק של המערכת, ולהשקיע מצידה את הכספים שעמדו לרשותה בהרחבת השיווק ופיתוח מערכות משלימות.

דורון טוראל, אשר כאמור הכיר מקרוב את המערכת ואת הפוטנציאל הטמון בה, נאות להעמיד לחברה מימון לשם ייצור המערכת, וזאת תמורת עמלה בגין מכירות המערכת לאחר מכן.

לאור האמור נחתם הסכם בין ממ"ק לבין חברת הילטק מערכות חינוך בע"מ, אשר הוקמה על ידי דורון טוראל למטרה זו במיוחד.

בהתאם להסכם האמור, הילטק תהיה שותפה בזכויות השיווק של מערכת האקשיין קיד בברזיל, בתמורה לתשלום סך של 360,000 דולר, במועדים שנקבעו בהסכם ותמלוגים ממכירת המערכת במקומות אחרים.

"נח"     העתק ההסכם מיום 5.1.97 מצורף ומסומן נח' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

221. בניגוד לנטען בבקשה לעיקולים, אין בהסכם נספח __' לעיל כל התחייבות של הילטק לבצע את השיווק של המערכת בברזיל, ולא בכדי. שיווק המערכת אמור היה להיעשות על ידי ממ"ק עצמה. אין גם בהסכם כל מצג של חברת הילטק לגבי כישוריה או קשריה בתחום שיווק מערכות חינוך בכלל ובברזיל בפרט, ומצגים כאלה לא הוצגו על ידי. לאור האמור, אין להתפלא כי הילטק לא העסיקה עובדים באותה עת או כי הפסיקה לפעול לאחר פירוקה של ממ"ק. כאמור לעיל, הילטק היתה הגורם המממן בלבד של ייצור המערכת שהותקנה בברזיל (מערכת האקשין קיד הראשונה ששווקה מאז סיום פיתוחה), בתמורה לקבלת עמלות ממכירות עתידיות, ולשם כך הוקמה.

222. ההסכם שנחתם עם הילטק בוצע בפועל, והילטק שילמה את התמורה שנקבעה בהסכם.

223. לאור האמור לעיל, אין כל בסיס לטענות התובעים בהקשר זה. אין גם כל בסיס לטענה, כי היותו של דורון טוראל הבעלים של הילטק לא היתה ידועה לתובעים. עובדה זו היתה ידועה להם היטב, כחלק מבדיקת הנאותות שבוצעה מטעמם, במסגרתה נמסר ההסכם למשרד קסלמן. עובדת היותו של דורון טוראל הבעלים של החברה אף עולה באופן ברור מהחתימה על ההסכם, עת חתם טוראל את שמו על גבי חותמת החברה.

224. ביום 2.4.98 נחתם נספח להסכם האמור.

"נט"    העתק הנספח מיום 2.4.98 מצורף ומסומן נט' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

            נספח זה נחתם לפי דרישת רואי החשבון של ממ"ק, משרד קסלמן את קסלמן, כחלק מהתאמת ספרי החברה לדרישות דיני ניירות הערך האמריקאיים. בניגוד לנטען בבקשה לעיקולים, נספח זה אינו משנה את התמורה שנקבעה בהסכם המקורי, אלא עורך חלוקה בתוך הסכום המקורי, תוך ייחוס חלק מהתמורה לרכישת זכויות השיווק וחלק אחר על חשבון רכישת מערכת בברזיל.

            שוב, בניגוד לנטען בבקשה לעיקולים, תוכנו של הנספח פורסם במסגרת דו"חותיה הכספיים של ממ"ק והתובעים היו מודעים לו עם חתימתו.

225. לאור האמור לעיל, הנטען בבקשת העיקולים בהקשר לנספח הנ"ל הם דברי הבל וכזב של התובעים.

226. לסיכום חלק זה, אין שחר בטענות התובעים בקשר להסכם עם חברת הילטק. מדובר בהסכם מסחרי לכל דבר ותקף, אשר נחתם לטובתה של ממ"ק. ושוב, גם בהקשר זה לא הציגו התובעים כל ראיה שתתמוך בטענותיהם המופרכות.

בהמשך הבקשה נתייחס לטענות בדבר ההסכמים האחרים שנחתמו עם הילטק וחברה נוספת שבבעלות דורון טוראל.

מדע אלפיים

227. בשנת 1996, עם השלמת פיתוחה של מערכת האקשין קיד והתאמתה כמרכז וירטואלי חינוכי בתחום "בטיחות וזהירות בדרכים", סברתי כי למרכזים כאלה יש פוטנציאל גדול, ובכוונתו היה להביא להקמתה של רשת מרכזים לימודיים בפריסה ארצית. כפי שנראה בהמשך, פעלתי ללא לאות להגשמת מטרה זו.

228. במסגרת פעילותי העסקית – חינוכית, שלי ושל פ.מ.ד., הכרתי את מר יואב קרן. מר יואב קרן הינו סגן אלוף במיל', אשר פעיל בתחום ניהול המוסדות למפגרים בישראל ומבעליהם של מוסדות כאמור.

229. ההיכרות בין מר יואב קרן לביני נערכה במסגרת פרויקט ארצי שערכה אקי"ם בשיתוף משרד הרווחה. במסגרת פרויקט זה נבחרה פ.מ.ד. לבצע את עבודת המחשוב במערכות למידה ייחודיות שפותחו על ידי בשורת מוסדות למפגרים פרטיים, ציבוריים וממשלתיים. במסגרת זו רכשו גם מוסדות בניהולו של קרן מערכות מיוחדות לחינוך עבור מפגרים מפ.מ.ד. וממ"ק.

230. לאור היכרותו של מר קרן את תחום החינוך וקשריו עם אנשים ומוסדות בתחום זה, הצעתי למר קרן לקדם יחד עימי את הקמתה של רשת המרכזים הלימודיים.

231. לאחר מו"מ שנוהל בין הצדדים, על רקע ההסכם שצפוי היה להיחתם בין ממ"ק לבין עיריית פתח-תקווה על הקמתו של המרכז הלימודי הראשון, נחתם ההסכם בין ממ"ק לבין חברת מדע 2000 (1997) בע"מ, אשר הוקמה על ידי מר קרן לצורך התקשרות זו.

"ס"      העתק ההסכם מיום 9.11.97 מצורף ומסומן ס' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

232. הסכם בין הצדדים, הינו הסכם מסגרת התקשרויות אד הוק להקמת מרכזי הלמידה הוירטואליים בתחום "בטיחות וזהירות בדרכים". על פי ההסכם, שני הצדדים היו אמורים לשאת בחלקים שווים בעלויות הקמתם של המרכזים ולזכות בחלקים שווים בהכנסות מאותם מרכזים.

ראוי לציין, כי על פי ההסכם, ממ"ק רשאית להקים מרכזים שלא בשיתוף פעולה עם מדע 2000, אלא באמצעות מוסדות ו/או משרדים ממשלתיים ו/או באמצעות מועצות מקומיות. ביתר המקרים, למדע 2000 זכות סירוב ראשונה ליטול חלק בהקמתו והפעלתו של מרכז לימודי שבכוונת ממ"ק להקימו.

אין מדובר בהסכם הקובע הכנסות קבועות או הכנסות כלשהן לממ"ק, למעט בנוגע להקמתו של המרכז הראשון בפתח תקווה. לגבי עלות הקמתו של מרכז זה נקבע, כי מדע 2000 תשלם לממ"ק סך של 87,500 דולר, במועדים שנקבעו בהסכם.

233. לאור האמור לעיל, אין לראות בהסכם את המיוחס לו במסגרת הבקשה לעיקולים:

בניגוד לנטען בבקשה לעיקולים, מההסכם האמור לא היו אמורות לנבוע הזמנות לממ"ק, אלא ממ"ק היא זו שהיתה אמורה ליזום הקמתם של מרכזי למידה וירטואליים, כפי שאכן נעשה בפועל על ידי, כפי שיפורט להלן, אך במבנה עסקי שונה, ביוזמתו של התובע 2.

234. עוד בניגוד לאמור בקשה לעיקולים, הצדדים החלו להוציא הסכם זה אל הפועל: לאחר מו"מ ממושך, ביום 17.12.97 נחתם ההסכם בין ממ"ק לבין עיריית פתח-תקווה להקמתו והפעלתו של המרכז הלימודי הוירטואלי בתחום הזהירות בדרכים בבית ספר 'נצח בנים' בפתח-תקווה. בהמשך אעמוד על פרטיו של הסכם זה. בשלב זה, נציין, כי על פי ההסכם המרכז הוירטואלי היה אמור להיות מותקן בביה"ס האמור עד לאמצע חודש פברואר 1998.

235. בנוסף, בהתאם להסכם, מדע אלפיים שילמה לממ"ק את סכום התשלום הראשון, בסך 70,000 ₪, בצירוף מע"מ.

236. בסמוך לאחר חתימת ההסכם וביצוע התשלום הראשון על ידי מדע 2000, ולקראת סיומה של בדיקת הנאותות שערך משרד קסלמן עבור התובע 2, טען התובע 2 כי המיזם האמור, במבנה שהוסכם, לא יוכר כהכנסה מלאה לממ"ק. לתובע 2 היה חשוב שכחברה שמבקשת לבצע מיזוג במהופך עם שלד בורסאי, יוצגו בספריה הכנסות מקסימאליות.

237. לפיכך, לאור דרישתו של התובע 2 השהתה ממ"ק את ביצוע ההסכם עם מדע 2000, בכפוף לחתימת הסכם הקצאת המניות עם תובעת 1 ושותפותיה. עם חתימת הסכם הקצאת המניות בחודש פברואר 1998 בוטל ההסכם עם מדע 2000.

למותר לציין, כי כל המהלכים שפורטו לעיל באו לידי ביטוי בדו"חותיה של ממ"ק, אשר בוקרו על ידי רואי החשבון החיצוניים שלה.

238. יצוין, כי פניתי למר יואב קרן והסברתי לו את הסיטואציה אליה נקלעתי, וניתן לומר כי ביטול ההסכם היה בהסכמה בין הצדדים, לאור דרישתה של החברה. מר יואב קרן אף נאות שלא לדרוש באותו שלב את השבת התשלום ששילמה מדע 2000, אלא לייחסו כתשלום על חשבון עלויות הקמתו של פרויקט משותף אחר. בתחילה דובר על הקמת מרכז ללימוד אנגלית בחיפה, כחלק מפיתוח מוצר חדש בשם MY KID בו עסקה ממ"ק באותה תקופה, מרכז אשר יצריך עלויות הקמה נמוכות יותר. בסופו של דבר הרעיון לא יצא אל הפועל, ובחודש 12/99 החזירה ממ"ק למדע אלפיים את הסכומים ששילמה לממ"ק. סכום המע"מ ששולם על ידי מדע 2000 לא הוחזר לה עד היום.

"סא"   העתק ההמחאות שהועברו לידי מדע 2000 והעתק הקבלה בגין קבלת הסכום האמור מצורף ומסומן סא' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

239. התובעים מודעים לכל העובדות שפורטו לעיל, אך בחרו, כדרכם, להסתיר עובדות אלה מבית המשפט הנכבד. התובעים הגדילו לעשות כאשר טענו, כי ההסכם לא הגיע לכדי מימוש, כאשר היה זה התובע 2 עצמו אשר דרש את ביטולו, לאחר קבלת חוות דעת מרואה חשבון.

240. לאור האמור לעיל יש לדחות את טענות התובעים בהקשר זה, ובמיוחד את "מסקנתם" השקרית, ואשר אינה נסמכת על ראיה כלשהיא, כי ההסכם עם מדע 2000 נועד להטעות רוכשים פוטנציאליים. כך גם יש לדחות את הטענה כי התובעים הסתמכו על ההסכם עם מדע 2000, שכאמור הינו הסכם מסגרת, בהחלטת לרכוש מניות בחברה, ולא נחזור על דברים שכבר כתבנו לעיל בהקשר זה.

הקמתם של המרכזים הוירטואליים – ועדת ההיגוי להקמת המרכזים בפריסה ארצית –  רכישת המרכזים על ידי הילטק ופרבת – אין שחר לטענות בדבר "תרגילי עוקץ"

241. כאמור לעיל, ביום 17.12.97 נחתם ההסכם בין ממ"ק לבין עיריית פתח-תקווה להקמתו והפעלתו של מרכז לימודי וירטואלי (האקשיין קיד) בנושא בטיחות וזהירות בדרכים.

להלן עיקריו של ההסכם:

• העירייה תעמיד לרשות ממ"ק את אולם הספורט הישן בבית הספר "נצח בנים" בעיר לצורך הקמת המרכז, לתקופה של 5 שנים. על העירייה הוטלה החובה להתאים את המבנה לצרכים שיוגדרו על ידי ממ"ק, ולשאת בעלויות הכרוכות בתחזוקה השוטפת של המבנה והמרכז (לרבות תשלומי מסים, מים, ניקיון, שמירה וכו').
• החברה התחייבה להקים את המרכז בתוך 45 יום ממועד מסירת המבנה לידיה.
• החברה התחייבה לספק שירותי הדרכה במרכז. נקבע כי משכורות צוותי ההדרכה ישולמו על ידי משרד החינוך.
• החברה תתחזק את המערכת ותדאג לתקינותה.
• שעות פעילות המרכז נקבעו בין השעה 8 בבוקר ועד 12 בצהריים. הוסכם, כי לחברה הזכות להפעיל חוגים פרטיים במרכז, מעבר לשעות הפעילות האמורות, ללא מתן כל תמורה לעירייה.
• תמורת הקמתו והפעלתו של המרכז התחייבה העירייה לשלם סך של 2,000 דולר כל חודש, בצירוף מע"מ.
• זכויות הקנין במערכת שתותקן נשארות בידי ממ"ק. 

"סב"    העתק ההסכם מיום 17.12.97 ותכתובות עם העירייה מצורף ומסומן סב' בתצהירי לבקשה

           להסרת העיקולים.

            הרעיון שעמד מאחורי מבנה העסקה הוא שממ"ק תקבל מדי חודש בחודשו דמי תחזוקה של המרכז, ובמקביל תפעיל או תתקשר עם גורם שיפעיל חוגים אחה"צ, אשר יכניסו לחברה כספים נוספים.

242. בעקבות ביטולו של ההסכם עם מדע 2000, דרש התובע 2 לבצע את עסקאות הקמת המרכזים הוירטואליים באופן שתירשם הכנסה מיידית לממ"ק בגין מכירת המערכת. לאור דרישה זו עניינתי את דורון טוראל ברכישת המרכז בפתח-תקווה והפעלתו. דורון טוראל נענה להצעה, וביום 3.12.98 נחתם ההסכם בין ממ"ק לבין פרבת מרכזי למידה בע"מ (חברה משפחתית של דורון טוראל, אשר הוקמה לצורך ההתקשרות האמורה). במועד חתימת ההסכם, המערכת כבר היתה מותקנת במרכז הוירטואלי והיתה מופעלת לשימוש בתי הספר בעיר.

"סג"    העתק ההסכם מיום 3.12.98 מצורף ומסומן סג' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

243. בהתאם להסכם, פרבת העבירה תשלומים לממ"ק בגין רכישת המרכז.

"סד"    העתקי דוגמאות של קבלות וחשבוניות מצורף ומסומן סד' בתצהירי לבקשה להסרת

            העיקולים.

244. התקנתו והפעלתו של המרכז הוירטואלי בפתח-תקווה בשנת הלימודים תשנ"ח נעשו בחסות משרד החינוך, משרד התחבורה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, כפרוייקט ארצי מוביל בתחום החינוך ובטיחות וזהירות בדרכים עבור ילדי בתי הספר היסודיים. לאור בקשת הגורמים הממלכתיים השותפים לפרוייקט היה צורך מחייב לבחון ברמה מעשית את יעילותו של המרכז, הקמת המרכזים הראשונים היתה חשובה ביותר לצורך כך והייתה ידועה היטב לתובע 2, אשר נטל חלק בביקורים שהתקיימו במרכז עם אישים ממלכתיים שונים. יהודה לנצקרון, המתווך בעסקה, איש סודו של התובע 2, שימש כחולייה מקשרת בין החברה לבין העירייה ובין החברה למשרד החינוך. יצוין, כי יהודה לנצקרון הינו חבר פעיל ביותר במפד"ל ומכאן נגישותו לבעלי התפקידים הבכירים במשרדים הממשלתיים השונים, באותה תקופה.

"סה"   העתק פרוספקט של המרכז הוירטואלי מצורף ומסומן סה' בתצהירי לבקשה להסרת

           העיקולים.

245. ואכן, בעקבות הקמתו והפעלתו של המרכז הראשון בפתח-תקווה בהצלחה מרובה החלה התעניינות ממשית ורחבה, הן ברמת הרשויות המקומיות והן ברמה הממלכתית לקראת ביצוע פרויקט לאומי במסגרתו יוקמו מרכזים בערים נוספות.

"סו"     העתקי מכתבים של ראשי רשויות מקומיות מצורף ומסומן סו' בתצהירי לבקשה להסרת

           העיקולים.

246. בחודש 6/99, בעקבות ביקור שר התחבורה במרכז הוירטואלי בפתח-תקווה, הוקמה ועדת היגוי "שתפקידה לגבש ולהגדיר את הדרך להקמת מרכזים וירטואליים מסוג זה ברחבי הארץ". חברי ועדת ההיגוי היו: מנהל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מנהל אגף ההקצבות ופיתוח במפעל הפיס, מזכיר הקרן למימון פעולות למניעת תאונות דרכים, מנהל האגף לזהירות ובטיחות בדרכים במשרד החינוך, נציג מרכז השלטון המקומי והח"מ.

ועדת ההיגוי התכנסה ודנה במטלות שהוטלו עליה. בין היתר, דובר כי מפעל הפיס ייקח על עצמו חלק ממימון הקמתם והפעלתם של המרכזים.

"סז"    העתקי תכתובות ופרוטוקולים הנוגעים לפעולתה של ועדת ההיגוי מצורף ומסומן סז' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

            אין לי ספק שאלמלא קרסה ממ"ק, פרוייקט הקמת מרכזיים במקומות שונים בישראל בקצב של 10 מרכזים בשנה, היה מתבצע החל משנת 2001/2002 כפי שתוכנן ברמת פרויקט ארצי.

            במקביל להפעלת המרכז נערכו שני מחקרים מלווים על ידי מפקחים במשרד החינוך בתחום בטיחות וזהירות בדרכים ושלוחת אוניברסיטת לידס בישראל, המוכיחים מעל לכל ספק את יעילותו של המרכז לעומת כל שיטת למידה אחרת.

247. במקביל למאמצים הרבים שהשקעתי בהגשמת חזוני להקמת רשת מרכזים וירטואליים לחינוך לבטיחות וזהירות בדרכים בכל הארץ, גיבש התובע 2 את מבנה העסקאות יחד עם אנשי הכספים שלו, כך שישרת את רצונו כי: בספרי החברה יוצגו הכנסות מרביות כבר עם הקמת המרכז הראשון. המבנה שגיבש התובע 2 היה כדלקמן:

ממ"ק תתקשר בהסכם הלוואה עם בנק, במסגרתו תקבל ממ"ק הלוואה בגובה שווי של הקמת מרכז ויותר (למעשה ההלוואה בסכום גבוה יותר), לרבות מרכיב הרווח. כבטוחה להלוואה תשעבד ממ"ק את התקבולים לפי החוזה עליו חתמה עם הרשות המקומית בשטחה הוקם המרכז.

במקביל תתקשר ממ"ק עם גורם שירכוש את המערכת שמותקנת במרכז הווירטואלי. הגורם הרוכש ישלם סכום ראשוני בגין הרכישה, ותשלומים חודשיים בגובה החזר ההלוואה שנטלה ממ"ק מהבנק. בתמורה, יפעיל הגורם הרוכש את המרכז הווירטואלי, וייהנה מהזכויות המוקנות לממ"ק בהתאם להסכם עם הרשות המקומית, לרבות התשלום החודשי בגין אחזקת המרכז.

בדרך זו, ממ"ק קיבלה למעשה עוד בשלב ייצור המערכת והקמת המרכז, את מלוא שווי המערכת, לרבות מרכיב הרווח, ובצורה כזו מוכרת כל ההכנסה בספרי ממ"ק מיד עם המכירה. הדבר נעשה בהתאם לחוות דעת רואה חשבון, לרבות חוות דעת חיצונית שהוכנה לצורך עניין זה ע"י משרד רו"ח ברייטמן אלמגור ושות'.

248. בהתאם למבנה שגיבש התובע 2, חתמה ממ"ק ביום 6.6.99 על הסכם להקמתו והפעלתו של מרכז וירטואלי בבני ברק. ביום 15.6.99 נחתם ההסכם עם חברת הילטק של דורון טוראל למכירת המרכז בבני ברק. במקביל, ביקשה החברה, באמצעות איש הכספים של התובע 2 מירצבך, הלוואה מבנק הפועלים בגובה 500,000 דולר. בחודש 11/99, לאחר קבלת הסכמתו של בנק המזרחי, לו היה שעבוד שוטף על נכסי החברה, נחתמה אגרת החוב לבנק הפועלים, להבטחתה שועבדו התקבולים מהמרכז בבני ברק. במקביל, נחתמה גם איגרת חוב ע"ס 500,000 דולר נוספים, להבטחתה שועבדו התקבולים מהמרכז בפתח-תקווה.

"סח"   העתקי אגרות החוב מצורף ומסומן סח' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

בהתאם להסכם עם הילטק, התחייבה זו לשלם לממ"ק תשלום ראשון בסך 50,000 דולר, ו-60 תשלומים חודשיים שווים ורצופים בסך 7,250 דולר (סה"כ 485,000 דולר), הצמודים לתנאי התשלומים בהם מחויבת ממ"ק כלפי הבנק. נקבע מפורשות, כי תשלומים שתקבל ממ"ק מעיריית בני ברק בגין הפעלת המרכז, יחושבו כאילו שולמו על ידי הילטק ויופחתו מסך התשלומים שזכאית ממ"ק לקבל מהילטק.

"סט-ע" העתק ההסכם בין ממ"ק לעיריית בני ברק והעתק ההסכם בין ממ"ק להילטק מצורף ומסומן סט-ע' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים, בהתאמה.

            יצוין, כי בניגוד לטענת התובעים, ההסכם בנוגע למרכז בבני ברק לא נחתם פעמיים ונספחים כח' ו- כט' לכתב התביעה הינם שני הסכמים שונים, לגבי מרכזים שונים.

249. המרכז הווירטואלי הוקם והופעל, והילטק החלה בתשלומים על פי ההסכם עם ממ"ק. בטקס הפתיחה של המרכז בבני ברק נכחו מכובדים רבים, וכן התובעים המסתירים זאת מעיני בית המשפט.

"עא-עב" העתק הזמנה לפתיחת המרכז בבני ברק וכן דוגמאות להעתקי חשבוניות וקבלות שהוציאה ממ"ק בגין התשלומים מהילטק מצורף ומסומן עא-עב' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים, בהתאמה.

250. ביום 3.8.99 חתמה ממ"ק על הסכם נוסף עם חברת הילטק, בקשר לרכישת מרכז וירטואלי שאמור היה להיות מוקם בעיר חולון. תנאי ההסכם היו דומים לאלה הנוגעים למרכז בבני ברק. בסופו של דבר, על אף המגעים המתקדמים עם עיריית חולון, לא נחתם ההסכם להקמתו והפעלתו של המרכז בחולון. מערכות המרכז אוחסנו עבור הילטק במחסני החברה. הילטק עמדה בכל התשלומים להם התחייבה בהסכם. כל העובדות הקשורות להסכם "חולון" היו ידועות וגלויות בזמן אמת בפני תובע 2 ואנשיו.

"עג"     העתק ההסכם עם ממ"ק בקשר למכירת מרכז שאמור היה להיות מוקם בחולון מצורף ומסומן עג' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

251. בנוסף, החלה ממ"ק לנהל מו"מ בקשר להקמת מרכזים נוספים בחיפה, חדרה, כרמיאל ועוד.

252. לאור האמור לעיל, ברור כי כל ההסכמים שחתמה ממ"ק למכירת המרכזים הוירטואליים הינם הסכמים מסחריים לכל דבר, שנחתמו בהתאם לתכנית העסקית של החברה, כפי שגיבש התובע 2, וכחלק ממאמציי לקדם ולפתח את עסקיה, בידיעה ובשקיפות מלאה של תובע 2, עו"ד החברה, רו"ח החברה וכל הגורמים האחרים ללא יוצא מהכלל.

התובע 2 הוביל את המדיניות של הקמת המרכזים בצורה המתוארת. לתובע 2 היתה היכרות רבת שנים עם מר שאול יהלום, אשר שימש בעבר כשר התחבורה והוביל את קידומו של פרויקט הקמת המרכזים. התובע 2 השתתף, יחד עימי, בפגישה בכנסת עם ח"כ יהלום לאחר שזה מונה לסגן שר החינוך. לתובע 2, כמו גם לי, היה ברור כי הקמת מספר מרכזים פרטיים לשם ביצוע מחקר מלווה, תזרז בצורה משמעותית את הקמתה של רשת מרכזים ארצית במימון מוסדות ממלכתיים, רשויות מקומיות ומפעל הפיס. נזכיר, כי במסגרת ועדת ההיגוי נקבו במספר של 300 מרכזים, אשר היו אמורים להניב לחברה, מעבר למחיר המכירה, סך של 2,000 דולר כדמי תחזוקה מכל מרכז וזאת מעבר למחיר המכירה הראשוני.

253. אני דוחה מכל וכל את הטענות בדבר תרגילי עוקץ שבוצעו על ידי. טענות אלה מצוצות מן האצבע, חסרות שחר ושקריות. לא היו ביחסים שביני ו/או ממ"ק לבין דורון טוראל ו/או חברות שבבעלותו כל עסקה סיבובית. בעצם העובדה כי דורון טוראל היה ספק של פ.מ.ד. ולאחר מכן של ממ"ק משך שנים והיה שותף מלא לפיתוחי המוצרים השונים, ולנוכח היכרותו עם פוטנציאל המוצרים החליט להקים חברות שירכשו מרכזים וירטואליים ממ"ק, אין כל ראיה לביצוען של עסקאות סיבוביות, כטענת התובעים. חברת האלקטרוניקה של דורון טוראל קיבלה תשלומים מממ"ק בגין שירותים שהעניקה, וחברות הילטק ופרבת שילמו לממ"ק כספים בגין המרכזים שרכשו. הדברים הם כפשוטם, ואין לקבל את המסקנה הנלוזה של התובעים, וחסרת הביסוס, כי מדובר בהסכמים למראית עין או פיקטיביים.

254. אין שחר לטענות התובעים, כי חשבונות שהגיש טוראל לממ"ק כספק נופחו או כי הועברו לו כספים שלא היה זכאי לקבלם. אחזור ואדגיש, כי כל החשבונות שהוגשו לממ"ק וכל התשלומים שבוצעו, נבדקו על ידי אנשי הכספים של החברה, אשר מונו רובם ככולם על ידי התובע 2. כך גם עלויות הרכיבים והעבודות שסופקו על ידי טוראל. יתירה מכך, אני לא הייתי חותם לבדי על המחאות שהוציאה החברה, אלא בצירוף חתימת איש כספים של החברה. למותר לציין, כי כל החשבונות גם בוקרו על ידי רואי החשבון של החברה, לפי הסטנדרטים המחמירים ביותר, ובהתאם לדיני ניירות הערך האמריקאיים.

אין גם כל שחר לטענת הזדון הרשעית של התובעים כאילו טוראל ואני חלקנו בינינו כספים ששולמו לטוראל או לטענת התובעים בדבר "חשד מבוסס" לזיוף חתימתו של טוראל. אין בטענות אלה זולת הפרחת חשדות וסיסמאות לחלל האוויר, ללא כל ביסוס, על מנת להשחיר את פניי, שמא תצליח טענה כזו או אחרת, מופרכת ככל שתהיה, ליצור רושם מוטעה שלילי כלפיי.

התובעים לא הציגו כל ראיה שתתמוך בטענותיהם המופרכות, כמתחייב בטענות מסוג תרמית או חלילה זיוף.

255. טוענים התובעים כי רק באמצע שנת 2000 נודעו להם פרטים שונים, לרבות העובדה כי טוראל היה הבעלים של הילטק ופרבת. טענות אלה הינן שקר ברור במטרה להטעות פעם נוספת את בית המשפט. התובעים היו מודעים לכל אורך הדרך כי מאחורי הילטק ופרבת עומד דורון טוראל. התובע 2 היה שותף מלא לגיבוש ההסכמים עם הילטק ופרבת. אנשיו של התובע 2 והוא עצמו ידעו היטב אודות כל התשלומים שבוצעו לחברת האלקטרוניקה של טוראל וכל התשלומים שהתקבלו בממ"ק מהילטק ופרבת בהתאם להסכמים. גם החשב פורר הכיר אישית את טוראל כמי שנותן את שירותי האלקטרוניקה לחברה וכמי שעומד מאחורי הילטק ופרבת. 

256. עוד קובלים התובעים על כך כי "בניגוד להסכם עם הילטק" לא הוקם המרכז בחולון. עובדה היא כי המרכז בחולון לא הוקם, חרף המו"מ המתקדם שנוהל עם עיריית חולון. ברם, בהסכם עם הילטק מצוין כי עתיד להיחתם הסכם עם העירייה, ולא הוצג כל מצג כאילו נחתם הסכם כזה או כאילו הקמתו של מרכז וירטואלי בעיר חולון הינה ודאית כן הדברים קשורים ומגובים, גם לגביי הבנק נותן ההלוואה.

257. התובעים מוסיפים וטוענים כי בניגוד להסכמים, המרכזים בבני ברק ופתח תקווה לא הופעלו בשעות אחה"צ. שוב יש כאן הטעיה מצד התובעים, שכן על פי ההסכמים, נמכרו המרכזים להילטק ופרבת, ואם היו מופעלים המרכזים אחה"צ, הרי ממילא חברות אלו היו נהנות מהתמורות בגין הפעלת המרכזים אחה"צ. מבנה העסקה היה כזה, שממ"ק מקבלת את מלוא התמורה בגין רכישת המרכז, ולכל התקבולים בגין הפעלת המרכז זכאית החברה הרוכשת. מבלי לגרוע מהאמור, הרי יצוין, כי נוהלו מגעים עם משרד החינוך והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בדרגים הגבוהים ביותר לגיבוש תוכנית להפעלת המרכזים בשעות אחה"צ.

יש לציין כי בניגוד לטענות התובעים, במרכז בפתח-תקווה התבצעו בפועל פעילויות בשעות אחר הצהריים למורים, שוטרי תנועה, לרשת מלונות דן, למפקחים של משרד החינוך ועוד.

258. כפי שציינתי לעיל, דורון טוראל לא היה חבר קרוב שלי, אלא ספק של פ.מ.ד. וממ"ק עימו היו לי יחסים תקינים וידידותיים. הא ותו לא.

259. שוב, בניגוד לנטען על ידי התובעים, הילטק ופרבת לא הציגו עצמן כחברות שעוסקות באופן עצמאי בתחום החינוך או כי הינן בעלות פעילות עסקית עצמאית. חברות אלה הוקמו לצורך העסקאות עם ממ"ק. טענות אלה הינן חסרות יסוד ומנוגדות למסמכים המדברים בעד עצמם.

260. לאור האמור לעיל, יש לדחות את טענות התובעים בהקשר הנדון ואת "מסקנתם" בדבר היות ההסכמים למראית עין או לגבי "התחשבנות" כזו או אחרת ביני, ממ"ק וטוראל, שלא היתה ולא נבראה. נזכיר, כי ההסכמים האמורים אותם תוקפים התובעים, נחתמו לאחר חתימת הסכם הקצאת המניות, ובכל אופן אין בין טענותיהם המופרכות לבין "השקעתם" במסגרת הסכם הקצאת המניות כל קשר.

261. אני דוחה מכל וכל את טענות התובעים לגבי הוצאת עשרות שיקים בסך 20,000 ₪ לחברות שבבעלות טוראל, "כדי להתגבר על מכשול" זכויות החתימה. לא היו דברים מעולם, ואני אף לא נהגתי לחתום בעצמי באופן בלעדי על שיקים, אלא לחתימתי צורפה חתימת איש כספים בחברה. הסיבה היחידה שבעטיה הייתי צד לחתימות שיקים בחברה, היתה היותי ערב יחיד בערבות בלתי מוגבלת בסכום לחשבון הבנק של החברה, ובשל כך ביקשתי לפקח ולדעת על ההוצאות המוצאות על ידי החברה. לא בכדי לא צירפו התובעים ולו שיק אחד, לא כל שכן "עשרות רבות של שיקים", שיתמכו בטענתם הנלוזה.
262. במסגרת פרק זה, לא ניתן שלא להתייחס לדה-לגיטימציה שמבקשים התובעים לבצע לדורון טוראל באזכור הרשעתו באי מסירת דו"חות למס הכנסה. אין בין זה לבין הנושאים שנדונים כאן ולו כלום, וכל מטרתם של התובעים היא להשחיר את פניו של טוראל, שמא ידבק בו החשד למעשים בלתי כשרים בנושאים הנדונים. לא נעשתה על ידי, בין בעצמי ובין יחד עם אחרים, כל פעולה בלתי כשרה או בלתי חוקית.

"ההשקעות" של התובעים בחברה והערבויות האישיות

263. בבסיס התביעה והבקשה לעיקולים של התובעים עומדת הטענה, כי התובעים השקיעו בחברה סך של 6,858,402.45 ₪ (נכון להיום, כשסכום זה כולל הפרשי הצמדה וריבית), וכי העמידו לטובת ממ"ק ערבויות אישיות שמומשו. לטענת התובעים, עלי לשלם להם את הסכומים האמורים בשל טענתם, כי כספים וערבות אלה שולמו / הועמדו כתוצאה מתרמית ומצגי שווא. אין כל בסיס לטענות אלה של התובעים. לא בוצעה כלפי התובעים כל תרמית ולא הוצגו כל מצגי שווא.

264. כהרגלם הסתירו התובעים עובדות רבות מעיני בית המשפט. התובע 2 מסתיר מבית המשפט את המידע אודות הביטחונות שעמדו לרשותו לשם הקטנת או חיסול ערבויותיו בבנקים. תובע 2 המודע היטב לאור ניסיונו רב השנים עם מוסדות פיננסים שחשיפת מידע זה בפני בית המשפט יביא באחת לקריסת תביעתו השקרית.

265. אך בטרם אתייחס באופן כללי לסכומים הנתבעים, לא ניתן שלא לחשוף בפני בית המשפט את השקר הברור, ההטעיה והסתרה שבטענות התובעים. כך, בין הסכומים הנתבעים, שלכאורה התובעים "השקיעו" בממ"ק מופיע סך של 856,753 ₪ (נכון להיום 1,143,707 ₪). עיון בקבלות שצורפו לכתב התביעה, מעלה כי הקבלה בגין סכום זה הינה הקבלה היחידה הנושאת את שמו של התובע 2 ולא את שמה של תובעת 1. הסיבה לכך מצוינת על גבי הקבלה עצמה, נספח לא'3. על גבי הקבלה מצוין, כי הסכום האמור התקבל מהתובע 2 עבור "תשלום מול המחאות של ממ"ק ארה"ב של שנת 2001". במילים אחרות, מדובר במקרה של ניכיון שיקים עתידיים שנמסרו לחברה בגין סחורה שסופקה זה מכבר ללקוח (להבטחת תשלומי הלקוח ניתנה ערבות אישית של בעלי אותה חברה ושעבוד על מניות החברה) ושימשו בטוחה בבנק לצורך קבלת אשראי. כנגד התשלום שהוכנס לחשבון הבנק של החברה, בחודש 11/00, קיבל התובע 2 נכס של החברה בדמות מספר המחאות של ממ"ק ארה"ב (חברה עצמאית שאינה קשורה בממ"ק, אלא בהסכם להפצת מוצריה של ממ"ק בארה"ב), בסכום זהה לסכום שהעביר לחברה.

"עד"    העתקי תכתובות הנוגעות לניכיון השיקים העתידיים מצורף ומסומן עד' בתצהירי לבקשה

           להסרת העיקולים.

במילים אחרות, לא נגרם לתובע 2 כל נזק, אלא הוא קיבל תמורה מלאה לסכום ששילם לחברה.

הגשת תביעה בגין הסכום האמור הינה ניסיון של התובעים להתעשר שלא כדין על חשבוני; והסתרת העובדות כהוויתן מעיני בית המשפט, במיוחד במסגרת בקשה לעיקולים המוגשת במעמד צד אחד, מבטאת את חוסר תום ליבם של התובעים ואי ניקיון כפיהם. די באמור לעיל כדי להביא לקבלת הבקשה לביטול העיקולים.

266. מבין כל הסכומים המפורטים בסעיף 112 לבקשה לעיקולים, לגבי סכום אחד בלבד (ס"ק ו') לא צורפה קבלה אלא צורף אישור על ביצוע העברה בנקאית, ולא בכדי – במטרה להטעות את בית המשפט. עיון בקבלה שהוציאה ממ"ק בגין אותו סכום היה חושף את האמת מאחורי כל אותם תשלומים לממ"ק אותם מסתירים התובעים. כפי שמצוין על גבי הקבלה בגין אותו סכום, מדובר בתשלום בגין מימוש אופציה לרכישת מניות נוספות של ממ"ק.

"עה"    העתק הקבלה בגין התשלום בסך 1,735,700 ₪ מצורף ומסומן עה' בתצהירי לבקשה

           להסרת העיקולים.

267. הקבלה האמורה מבטאת למעשה את אופן ההשקעה של התובעת 1 בממ"ק. בגין כל הסכומים ששילמה לממ"ק, קיבלה התובעת 1 מניות בחברה, באופן שחלקן של התובעת 1 ושותפותיה עלה, וחלקי שלי בהון המניות של ממ"ק דולל.

268. ביום 8.2.99 בוצעה הקצאת המניות בגין אותן השקעות בחברה, ולתובעת 1 ושותפותיה הוקצו 2000 מניות נוספות של ממ"ק. לפי דיווח ב"כ ממ"ק לרשם החברות, תמורת המניות שהוקצו שולם סך של 1 ₪ (הערך הנקוב) + 3,670 ₪ פרמיה לכל מניה, המבטא שווי של כ- 900 דולר למניה (וסה"כ השקעה של 900,000 דולר של התובעת 1), כמעט כפול מהשווי לפיו הוקצו המניות בהסכם הקצאת המניות מחודש 2/98. יש לזכור, כי באותה עת, שנה לאחר הסכם הקצאת המניות הראשון, לא יכולה להישמע טענה כי התובעים אינם מודעים למצבה של החברה, להכנסותיה, להתקשרויותיה וכו'. הקצאת המניות בשווי גדול יותר מבטאת את הגידול בשוויה של החברה, גם בעיני התובעים.

"עו"     העתקי טופס הדיווח לרשם החברות מצורף ומסומן עו' בתצהירי לבקשה להסרת

           העיקולים.

269. בעקבות ההקצאה האמורה, ירד חלקי ל-25% מהון המניות של החברה ועלה חלקה של התובעת 1 ל- 37.5% מהון המניות.

יש לזכור, כי באותה התקופה המשיכו התובעים ושותפיהם במאמצים לביצוע מיזוג במהופך, כך שהקצאת המניות בממ"ק הבטיחה להם שיעור אחזקות גדול יותר בחברה הציבורית לאחר ביצוע המיזוג, דבר שהבטיח להם רווחים גבוהים יותר, בעוד הם לא עומדים בהתחייבותם להעמיד לחברה מימון או הלוואה מכיסם ע"ס 500,000 דולר.

270. לאור האמור לעיל, וכפי שציינתי לעיל, ההשקעה שבוצעה לא נבעה ממצגים ואף לא (ברובה) מחובה חוזית של התובעים. התובעת 1 השקיעה כספים בחברה במטרה אחת ברורה – להגדיל את חלקה בחברה, ואת רווחיה לאחר ביצוע המיזוג והפיכת מניותיה לסחירות על מנת לממשן ולגרוף לכיסה ממון רב כפי שאומנם עשתה במישרין ובאמצעות אנשי קש.

271. על המטרה והכוונה שמאחורי ההשקעה ניתן ללמוד מדברים שאמר התובע 2 עצמו בראיון לעיתון גלובס, בעקבות הפרסומים הלא מחמיאים בעיתונות וחקירת נאסד"ק, במסגרתו נשאל לגבי שיטת המיזוג במהופך, אשר מקפיצה באופן דרסטי את שווי המניות בבורסה:

"ש. הטענה העיקרית של בארונ'ס גרסה כי לא משנה כל כך אם חברות הסטארט-אפ יצליחו, היזמים של העסקאות הללו מרוויחים בכל מקרה בגלל הקצאת מניות במחיר רצפה.

ת. כל הסיפור הזה הוא בדיוק כמו הנפקה ראשונית. ההשקעה הראשונית שלנו בנט2ויירלס שקולה בהשקעה בגיוס הון פרטי לפי שווי נמוך יחסית. למשל, חברה שהשקיעו בה בתחילת הדרך לפי שווי של 10 מיליון דולר. ואז כעבור שנתיים, היא עושה הנפקה לפי שווי של 100 מיליון דולר. נניח שהמניה יורדת לשווי של 50 מיליון דולר, בגלל שהיא לא הצליחה בעסקיה. בתרחיש כזה, חלק מהמשקיעים הפסידו, אבל המייסדים והראשונים שהשקיעו בהנפקה הפרטית הרוויחו. זה מצב שיכול להתרחש גם במיזוג במהופך".

"עז"     העתק הראיון כפי שהודפס מהמהדורה הממוחשבת של עיתון גלובס מצורף ומסומן עז' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

272. לענין הערבויות האישיות שהעמיד התובע 2 לטובת הבנקים:

א' – ראשית, מי שטיפל בנושא השגת מימון מהבנקים, לרבות בכל הקשור לערבויות שדרשו הבנקים כבטוחה להעמדת אשראי או הלוואות היה מיכאל מירצבך, מקורבו של התובע  2. אני לא עסקתי בעניינים אלה בכלל.

ב' –  כפי שציינו לעיל, וכפי שעולה גם מהבקשה לעיקולים, חלק מהערבויות שנתן התובע 2 הועמדו לצורך הבטחת הלוואות ספציפיות, בגינן גם שועבדו חוזים להקמת מרכזים וירטואליים (פתח-תקווה, בני ברק וחולון), בהתאם למבנה העסקי שטווה התובע  2 עצמו.

ג' – לתובעת 1 הייתה חובה חוזית, בהתאם להסכם הקצאת המניות, לדאוג למימונה של ממ"ק.

ד' – הערבויות שניתנו על ידי התובע 2 ניתנו מרצונו החופשי, וללא קשר כלשהו למצגים שלי ורק לאחר שבחן את העסקה שיזם בדקדקנות מרבית כהרגלו. לא הצגתי לתובע 2 כל מצגים בקשר לערבויות, ולא היה כל צורך במצגים, שכן התובע 2 היה מודע לכל שקורה בחברה, ולעסקאות / להקצאות האשראי שבגינן ניתנו הערבויות. אני לא עסקתי בכך, אלא אנשי הכספים של החברה ועוזרו, אותם מינה התובע 2.

ה' – לפי ייעוץ משפטי שקיבלתי, התובעים לא הצביעו על עילה משפטית כלשהיא שבגינה קיימת אחריות כלפיי לשלם לתובעים את סכום הערבויות. הערבויות הועמדו לטובת החברה, וכל תביעה אם קיימת לתובע  2, צריכה להיות מופנית לחברה, כפי שאכן עשו התובעים בהגישם תביעת חוב בגין אותם סכומים.

ו' – לתובע 2 היו ערובות שונות כנגד העמדת ערבויותיו.

            יצוין, כי לאחר פירוקה של החברה ומימוש הערבויות, לא נקטו התובעים בכל דרך שהיא לממש את הבטוחות שעמדו לרשותם.

273. בהקשר זה, ראוי לציין את שהסתירו התובעים מעיני בית המשפט, כי אני עצמי ערב באופן אישי, ללא הגבלת סכום, לחובות החברה בבנק המזרחי ובבנק דיסקונט. ערבות זו שלי לא השתנתה גם לאחר שדולל חלקי בהון המניות שלי בחברה בצורה משמעותית וחלקה של תובעת 1 צמח. ביקשתי לשנות את יחס הערבויות בהתאם ליחס האחזקות, אך הדבר לא בוצע בפועל למרות הבטחות והתחייבויות חוזרות ונשנות של תובע 2 אליי לעשות כן.

"עח"    העתק מכתבו של שייקה ארובך בענין מצורף ומסומן עח' בתצהירי לבקשה להסרת

           העיקולים.

בגין ערבותו זו תבע אותי בנק המזרחי לתשלום סך של 1,003,350 ₪, בצירוף ריבית מרבית הנהוגה בבנק. לאחרונה ניתן פסק דין המחייב אותי לשלם את הסכום הנתבע, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. על פסק הדין הוגש על ידי ערעור שהתקבל.

האמת יוצאת לאור – מפרסום הכתבה בבארונ'ס ועד פירוקה של ממ"ק

274. ביום 25.6.00 התפרסמה בעיתון גלובס כתבה שכותרתה "עסקאות מפוקפקות בטכנולוגיה ישראלית. שני אמריקנים בעלי עבר מפוקפק, רב ישראלי ודיוויד רובנר מעורבים ברכישת חברות טכנולוגיה ישראליות בידי חברות כושלות".

בכתבה, המזכירה את כתבת התחקיר בשבועון הפיננסי האמריקאי "בארונ'ס" מתוארת מעורבותם של לא אחרים מאשר בודנר, הברפלד והתובע 2 בשלוש עסקאות תמוהות, המתוארות באפן הבא: 

"חברה בורסאית אמריקנית, הנאבקת על חייה, עם כמות קטנה של מניות בשוק, מנפיקה מיליוני מניות כדי לרכוש חברה זרה בעלת מעט היסטוריה תפעולית וללא רווחים מדווחים. מניית החברה האמריקנית עולה, כאשר הודעות לעיתונות מקדמות את עוצמתה הטכנולוגית של החברה הנרכשת.

אם חברות הטכנולוגיה מצליחות לבסוף, כולם עושים כסף. אבל גם אם מניית החברה האמריקנית שוקעת לבסוף ל-2 או 3 דולרים, בעלי העניין הפנימיים עדיין יכולים לגרוף מיליונים, הודות לחבילות המניות הזולות מאוד שהחזיקו מלכתחילה".

            לכתבה האמורה צורף תרגום התחקיר של הבארונ'ס במלואו, המגולל את סיפורן של שלוש עסקאות שבוצעו על ידי שלדים בורסאיים בארה"ב, לרבות המיזוג בין ממ"ק לבין ג'נקון, ואת מעורבותם של בודנר, הברפלד, התובע 2 ודמות נוספת – ארווין קאטסוף, סגן נשיא בקרן הירושלמית אש התורה (שהתברר שהוא מחזיק מניות בממ"ק בדרך מוזרה).

            למקרא הכתבה מתברר, כי לאדונים בודנר והברפלד עבר מפוקפק, הכולל עבירות על חוקי ניירות הערך האמריקאיים, הרשעות ותביעות אזרחיות בתחום זה, פסילה סטטוטורית מעבודה בחברות ברוקרים השייכים להתאחדות סוחרי ניירות הערך בארה"ב (הגוף המפעיל את בורסת נאסד"ק), הרשעה בגין זיוף מסמכים במטרה לבצע הונאה ועוד.

275. בכתבת השבועון האמריקאי נחשפה שיטת ביצוע העסקאות המפוקפקות, אשר בוצעה (מלבד העסקה בין ממ"ק לג'נקון) בשני מקרים נוספים:

מיזוג חברת נט2ווירלס, החברה עוסקת בפיתוח מוצרים וטכנולוגיות בתחום הטלפוניה הסלולרית, עם השלד הבורסאי סנסאר. בעקבות הכוונה לבצע מיזוג זה, וההודעות שליוו כוונה זו, קפץ שווי המניה של סנסאר ל-90 דולר למנייה, המבטא שווי חברה של כ-מיליארד וחצי דולר (!!!). יצוין, כי בעקבות חקירת נאסד"ק שנפתחה בעקבות הפרסום, כמפורט להלן, הודיע נאסד"ק לסנסאר, כי לא ירשום את המניות שתקצה במסגרת המיזוג הצפוי למסחר. בעקבות כך בוטל הליך המיזוג. התוצאה הייתה, החברה  הישראלית של נט2ווירלס (חברת הטכנולוגיה) נכנסה להליך של פירוק.

מיזוג חברת e-Mobile Inc עם Western Power & Equipment Corp (להלן: "ווסטרן").

            בכל המקרים הללו היה מעורב התובע 2 (רובנר דוד לא במקור) באופן אישי (יחד עם בני משפחתו), וניתן לראות בביצוע הניסיונות למיזוג הנ"ל שיטת פעולה ברורה.

"עט"    העתק הכתבה בגלובס ותרגום הכתבה בבארונ'ס, כפי שפורסם בגלובס, רצ"ב ומסומן עט'.

276. תגובת נאסד"ק לפרסום התחקיר לא אחרה לבוא, וביום 25.7.00 התקבל בחברה המכתב הראשון מגוף החקירות של נאסד"ק המבקש לקבל פרטים רבים אודות המיזוג במהופך שבוצע בין ממ"ק וגנ'קון.

"פ"      העתק המכתב מיום 25.7.00 מצורף ומסומן פ' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

277. בעקבות תחילת החקירה של נאסד"ק החל בחברה מחול שדים, במסגרתו הושקעו משך מספר חודשים (חקירת נאסד"ק נמשכה לפחות עד לפירוקה של החברה) משאבים אדירים של זמן וסכומי כסף עצומים על מנת להתמודד עם החקירה. באותה תקופה בוצעו עשרות טלפונים, נסיעות לחו"ל, ותכתובות מול נאסד"ק, אשר ביקש לקבל מידע רב, בעיקר בנוגע לזהות המעורבים בהקצאות המניות של החברה הציבורית. בשל ניגוד העניינים הברור, שאכן ארע בפועל, בין החברה לבין "השחקנים" הראשיים – בודנר, הברפלד והתובע 2 – עמדתי על כך כי החברה תשכור את שירותיו של משרד בכיר בארה"ב – פולברייט ג'בורסקי, אשר ילווה אותה בחקירת נאסד"ק. אני גם עמדתי על כך, כי החברה תשתף פעולה באופן מלא עם נאסד"ק בחקירה.

"פא-פב" העתקי התכתובות בין החברה ונאסד"ק (ללא נספחיהן) וכן העתק מכתב בא כוחי למשרד פולברייט ג'בורסקי בנוגע לשיתוף הפעולה עם נאסד"ק בחקירתו מצורף ומסומן פא-פב' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

278. מהמגעים שנוהלו עם נאסד"ק היה ברור, כי החברה לא תוכל לתפקד, כל עוד מעורבים בה בצורה כלשהיא הברפלד ובודנר. הנ"ל היו פסולים בעיני נאסד"ק לכל דבר וענין. התוצאה האפשרית היחידה היתה מחיקת מניותיה של ממ"ק אינק ממסחר בנאסד"ק מיוזמתה, וכך אכן נעשה.

"פג-פד" העתק מכתבו של עו"ד ניל גולד המפרט את מגעיו מול הנאסד"ק וכן העתק ההודעה לעיתונות על מחיקת מניות ממ"ק אינק ממסחר מצורף ומסומן פג-פד' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

279. הפרסום בעיתונות וחקירת נאסד"ק גרמו לנזקים כבדים לחברה. בשל הפרסומים צנח שווי מניית החברה הציבורית (ראה נספח כד' לעיל). מחד גיסא, לא ניתן היה לגייס כספים לחברה, ומאידך גיסא החברה נאלצה לשאת בעלויות כבדות ביותר.

280. התוצאה היתה, כי על אף שממ"ק המשיכה בהתקשרויות ובביצוע עסקאות למכירת מוצריה, החברה סבלה מקשיי נזילות. בעקבות כך, רואי החשבון של החברה התכוונו לכלול בדו"חותיה הכספיים של החברה הערה בדבר "סיכון עסק חי" בחברה. רק התחייבותו של התובע 2 כי באופן שוטף החברה פועלת באיזון, כי לחברה הון חוזר בסך של כ-2.8 מיליון דולר וכי בעלי המניות ידאגו להמשך פעילותה של החברה כעסק חי, מנעו את רישום ההערה. בכך גרמו התובעים ושותפיהם להטעיית ציבור המשקיעים, על כל המשתמע מכך.

"פה"    העתק סיכום שיחה בין רואי החשבון של החברה לבין התובע 2 מיום 28.9.00 מצורף ומסומן פה' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

281. בסופו של דבר, בשל קשיי הנזילות של החברה, אשר נבעו מהתשלומים הכבדים שהושתו על החברה בעקבות החקירות ולאור העובדה שבעקבות הפרסומים לחברה לא היה כל סיכוי לגייס הון חיצוני, הקפיא בנק המזרחי את הפעילות הפיננסית של החברה, בכך שסירב להעמיד לחברה אשראי נוסף. בנוסף, התובעים ושותפיהם, בניגוד להתחייבותם האמורה, סירבו להעניק לחברה מימון להמשך פעילותה.

"פו"     העתקי תכתובות עם הבנק מצורף ומסומן פו' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

282. בשל הקפאת החשבון בבנק המזרחי, חשבון הבנק השוטף של החברה, החברה לא יכולה היתה לשלם משכורות לעובדיה. המשכורת האחרונה ששולמה לעובדי החברה היתה בגין חודש 11/00. משכורת זו שולמה בזכות החזרי מע"מ שקיבלה החברה, ואשר שולמו לחשבון הבנק שהיה לה בבנק דיסקונט. אני דאגתי באופן אישי לתשלום המשכורות מחשבון זה, ביודעי, כי כל סכום שיוצא מחשבונות החברה באותה עת גורם לי באופן אישי לחשיפה למחויבויות כספיות נוספות ולנזק נוסף, בשל ערבותי האישית לחובות החברה.

"פז"     העתק מכתביו של שייקה אורבך בענין מצורף ומסומן פז' בתצהירי לבקשה להסרת

           העיקולים.

283. ביום 18.12.00 התפטרתי מכל תפקידיי בהנהלת החברה, וביום 20.12.00 שלחתי מכתב לתובע 2, בו פירטתי את נימוקי התפטרותי.

"פח"    העתק מכתבי מיום 20.12.00 מצורף ומסומן פח' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

284. ביום 21.12.00, לאחר שהבינו עובדי החברה כי אין כל סיכוי להמשך פעילותה של החברה ולתשלום חובות החברה כלפיהם, בגין שכר עבודה, דמי הבראה, פיצויי פיטורים והפרשות סוציאליות, הגישו עובדי החברה בקשה לפירוקה של ממ"ק.

"פט-צ" העתק תרשומת שיחה בין מנכ"ל החברה שייקה אורבך לבין עובדי החברה מיום 5.12.00 והעתק בקשת הפירוק מצורף ומסומן פט-צ' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

            בעקבות הבקשה, מונה עו"ד דן פרידמן למפרק זמני של החברה, ולאחר מכן למפרק קבוע.

"צא"    העתק הדו"ח הראשון של המפרק מצורף ומסומן צא' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

285. בבקשת הפירוק מצוין, כי בלילה שבין 20.12.00 ל- 21.12.00 הגיעו התובעים למפעל החברה, שם פגשו בהם עובדים של החברה שקיימו באותה עת שמירה רצופה במפעל. התובעים ביקשו להיכנס לחלק נעול במפעל, בו מצויים חומרי התכנה המהווים את הקניין הרוחני של החברה וליטול אותם. העובדים מנעו זאת מהם. בעקבות כך, הגיש המבקש תלונה במשטרה נגד התובע 2 בחשד לשיבוש הליכי משפט והעובדים מסרו את גרסתם במשטרה. לפי הפרסומים בעיתונות, המשטרה המליצה להעמיד את התובע 2 לדין. בסופו של דבר הפרקליטות החליטה שלא להגיש כתב אישום.

"צב"    העתק הפרסומים בעיתונות בענין האמור מצורף ומסומן צב' בתצהירי לבקשה להסרת

           העיקולים.

286. יצוין למען הסדר הטוב, כי במסגרת הליכי הפירוק רכשה חברה בבעלותי  (גולדנברג פסי לא במקור) (אדיו-טים) את נכסיה של ממ"ק וזכויותיה במוצרים, וזאת כנגד תשלום סך של 310,000 דולר. בנוסף לסכום ששולם, כללה הצעת המכר (ההצעה היחידה שהוגשה) ויתור של פ.מ.ד., חלק מעובדי החברה, חלק מהספקים ואדיוסופט על חובות וטענות כלפי החברה (היקף של מאות אלפי דולרים). ביום 1.4.01 דחה בית המשפט של הפירוק (כב' השופטת ורדה אלשיך) את התנגדותה של ממ"ק אינק, ביוזמתו של התובע 2 ושותפיו, למכירה ואישר את המכר.

"צג-צה" העתק דו"ח מס' 2 של מפרק החברה בנוגע להליכי המכירה, דוגמאות של כתבי ויתור וכן העתק החלטת בית המשפט של הפירוק מצורף ומסומן צג-צה' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

287. מר רוברט דה פאלו מארה"ב ניהל בשם השותפים את הצדדים הפורמאליים של תהליכי המיזוג. במסגרת תפקידו העביר דו"חות עדכניים על בעלי המניות בחברה הציבורית. מר דה פאלו היה פעיל ביותר בהתקשרות עם מנהלי החברה, רו"ח, תובע 2, עו"ד של החברה ואחרים. תלונותיו של מר דה פאלו כלפיי התובע 2 היו קשות לאורך כל התקופה מסיבות שונות, כגון :הבטחות שלא קוימו.

מצורף ומסומן, 2.96, 2.97 בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהירי מיום 9.8.09.

מצורף ומסומן, 2.18, 2.27, 2.30, 2.32, 2.33, 2.34, 2.37, 2.39, בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהיר מיום 7.9.09.

איום התובע 2 כלפיי בהגשת התביעה דנן

288. בחודש דצמבר 2000 הגישה חברת אלרוב נדל"ן ומלונאות בע"מ, שבבעלות איש העסקים אלפרד אקירוב, תביעה כספית נגד התובע 2 ונגד חברת נט2ווירלס בגין השקעתה של אלרוב בנט2ווירס. בכתב התביעה נטען על ידי אלרוב, כי השקעתה בחברה נבעה משורת מצגי שווא ותרמית מצד התובע 2, לרבות הסתרת השותפות של התובע 2 עם הברפלד ובודנר והרקע המפוקפק שלהם ולרבות מצגים בדבר המיזוג במהופך שהיה צפוי בין נט2ווירלס לבין חברת סנסאר.

"צו"     העתק כתב התביעה (ללא נספחיו) מצורף ומסומן צו' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים.

289. במסגרת התביעה האמורה זומנתי על ידי אלרוב למתן עדות. התבקשתי להעיד, בין היתר, בקשר לקשריי עם התובע 2 במסגרת ממ"ק. עדותי נמשכה על פני שתי ישיבות הוכחות, שהתקיימו ב- 14.9.04 ו- 27.10.04. מיד לאחר סיום עדותי  (גולדנברג פסי לא במקור) פנה אלי התובע 2, בנוכחות אחרים, והתריס כלפיי, בצירוף תנועת יד מאיים "אתה עוד תראה".

290. בסופו של דבר תביעתה של אלרוב הסתיימה בהסכם פשרה, בו התחייב התובע 2 לשלם לאלרוב סך של 600,000 דולר. להסכם הפשרה ניתן תוקף של פסק דין ביום 8.12.05.

291. לא חלפו אלא 12 יום והתובע 2 מימש את איומו והגיש את התביעה והבקשה לעיקולים, אשר אינן אלא נקמנות לשמה וניצול לרעה של הליכי משפט.

השחרת פניי 

292. מאמץ רב עושים המבקשים במסגרת התביעה להציג אותי כנוכל ורמאי. אין ספק כי הדבר נעשה לנוכח חולשת טענותיהם ובניסיון נואל להכתים את שמי בעיני בית המשפט הנכבד.

ברם, עיון בטענות התובעים בהקשר זה מראה, כי אין בהן ולא כלום. חוסר תום הלב ואי ניקיון כפיהם של התובעים באים לידי ביטוי בכל אחת ואחת מהטענות הנטענות.

293. לכל אורכה של התביעה שזורות טענות של התובעים בדבר רמאות, חשדות לזיוף, עסקאות פיקטיביות וכיוצ"ב. אין שחר לטענות אלה. התובעים לא הביאו ולו ראיה אחת קלושה שתתמוך בטענותיהם, המתמצות בהפרחת סיסמאות, "מסקנות" וספקולציות מופרכות מהיסוד.

294. דוגמא טובה נוספת לכך שאין מאחורי טענות התובעים בהקשר הנדון ולא כלום היא תיאור התביעה שהגישה חברת אדיוסופט נגדי, ונגד פ.מ.ד. וחברה נוספת שבבעלותי. התובעים מגדילים לעשות ומצטטים מתוך כתב התביעה, שטרחו והשיגו.

ברם, התובעים מטעים בכך שוב ושוב את בית המשפט הנכבד ומסתירים את שארע במסגרת התיק לאחר הגשת התביעה:

יחד עם הגשת התביעה הגישה אדיוסופט בקשה לעיקולים במעמד צד אחד, אשר הוטלו על נכסיי ונכסי הנתבעות האחרת ביום 24.10.02. אני הגשתי בקשה לביטולם של העיקולים, וכבר ביום 31.10.02 ביטל בית משפט נכבד זה (כב' השופטת יהודית שיצר) את העיקולים, תוך חיוב אדיוסופט בהוצאות. חודש לאחר מכן הגישה אדיוסופט בקשה למחיקת התביעה שהגישה. סופו של הענין בתשלום סכומים שונים ששילמה אדיוסופט (התובעת) לי ולחברות שבבעלותי (הנתבעות).

"צז-צח" העתק החלטת בית המשפט הנכבד על ביטול העיקולים והבקשה שהוגשה למחיקת התביעה מצורף ומסומן צז-צח' בתצהירי לבקשה להסרת העיקולים, בהתאמה.

• ה.פ. 130/00 – תחילתה בתביעה שהגשתי דווקא אני נגד מר לרמן לתשלום היטל השבחה בהתאם להסכם שהיה בינינו. בתגובה הגיש לרמן תובענה בה ביקש להורות על ביטולו של ההסכם בין הצדדים. התוצאה בסופו של דבר – הסכם פשרה, לפיו שילם לרמן את היטל ההשבחה, כפי שהיה מחוייב בהסכם.

• ת"א 2264/02 – אדיוסופט – כפי שהראתי לעיל, ההליך הסתיים במחיקת התביעה לבקשת אדיוסופט עצמה.
• ת"א 27655/93, ת"א 20389/94 ות"א 22714/94 – תביעת בנק איגוד לישראל בגין ערבות שהעמדתי בחשבונות בנק. התביעות הסתיימו זה מכבר בהסכמי פשרה שבוצעו בפועל.
• ת"א 40981/94 ות"א 2778/95 – תביעות שהסתיימו זה מכבר בהסכם פשרה שבוצע בפועל.
• ת"א 29950/04 – תביעת בנק המזרחי בגין ערבות בלתי מוגבלת בסכום שהעמדתי לטובת חשבון הבנק של ממ"ק. בנק המזרחי זכה בתביעתו. אני הגשתי ערעור על פסק הדין וזכיתי בערעור.
• בוררות הדס בלום – מדובר בתביעה שהגשתי אני בסך של למעלה מ-2 מליון ש"ח, כנגד גב' הדס בלום בגין הפרת התחייבויות של האחרונה במסגרת מיזם משותף. רק לאחר הגשת התביעה על ידי ועל ידי חברה בשליטתי, ולאחר שגב' בלום החליפה את באי-כוחה והחלה להיות מיוצגת ע"י עו"ד יצחק בכר, המקורב לתובע 2 – הגישה תביעה שכנגד. התובעים מודעים היטב לפרטי הליך הבוררות האמור, אך בחרו להטעות את בית המשפט הנכבד ולהסתיר מעיניו את העובדות, אשר אינן עולות בקנה אחד עם טענותיהם בהקשר זה.
• התובעים מסתירים את קשריהם עם גב' הדס בלום.
• התובעים מסתירים את היותם הממנים את הליך הבוררות כפי שייחשף בהמשך.

295. תובע 2 באמצעות שליחיו וממונו העצום יצרו קשר עם ספקים איתם אני עובד עשרות שנים, לקוחות ותיקים ואנשים רבים אחרים במטרה להכפיש אותי.

296. תובע 2 באמצעות אחד מעוזריו, מימן כתבה במקומון בפ"ת לאחר הגשת התביעה על ידו, כתבה שהתפרסה על כמה עמודים במטרה להכפיש ולפגוע בי בעיר בה נולדתי, בעיר בה ניהלתי את עסקיי בה מכירים אותי אנשים רבות, במטרה להכפיש ולפגוע בי. 

גיוסי הון ונכסים שהוסתרו ע"י תובע 2 

297. אי עמידתו של תובע 2 (רובנר דוד לא במקור) בהתחייבויותיו לגיוסי הון לחברה אילצה את מנכ"ל החברה שגויס על ידו מר שייקה אורבך, לאתר מקורות מימון חיצוניים אחרים. מנכ"ל החברה אשר האמין שתובע 2 הנו אדם בעל אינטגריטי אישי גבוה נוכח זנן קצר אחרי כניסתו לתפקיד שהתובע 2 אינו עומד בהבטחותיו ואינו דואג לחברה כפי שהבטיח לעשות זאת לאור הבעיות שנערמו לפתחה של החברה לאור חקירת נסד"ק כנגד תובע 2. את אכזבותיו הישירות מתובע 2 העלה המנכ"ל אורבך גם בכתובים המצ"ב לתצהירי זה.

   מצורף ומסומן 2.19 בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי

   המסמכים בתצהירי מיום 9.8.09.

298. במהלך חודש נובמבר 2000 החברה באמצעות אשת הכספים גב' ריקי תור שגויסה ע"י מנכ"ל החברה מר אורבך ותובע 2, פנתה לגופים פיננסים שונים לגיוסי הון ללא ידיעתי. מידע רב מוסתר עד היום לגביי כספים שגויסו ע"י החברה בחו"ל לרבות פעילות פיננסית עם הבנק HSBC ומימוש נכסים באמצעות הבנק.

מידע זה התגלה רק לאחר פירוק החברה. פעילות זו נעשתה לאור הקפאת הפעילות בחשבון החברה בבנק מזרחי, לאור הפרסומים בעיתונות שקשרו את התובע 2 במעשי מרמה והונאה בכל הקשור למיזוגים במהופך קשרים למוסדות חרדיים וחשדות נוספים.

חקירה זו, אשר כל הטיפול ע"י החברה מוקד בניסיון למנוע פגיעה אנושה בתובע 2 ולא על מנת למנוע נזקים לחברה, בעלי מניותיה, עובדיה, ספקיה, לקוחותיה ומנהליה  הביאה בסופו של דבר לריסוק החברה.

כתבות רבות פורסמו על התנהלותו הניהולית הקלוקלת של תובע 2 בתקופה הרלוונטית ולא רק בחברת ממ"ק.

             מצורף ומסומן  2.37, 2.92 , בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי

             המסמכים בתצהירי מיום 9.8.09.

299. על מנת להבטיח את האשראי שאישר תובע 2 לחברת ממ"ק ארה"ב נערך הסכם בין החברות ומניותיה הופקדו כבטחון בידיי עו"ד החברה בנוסף להמחאות הדחויות שנמסרו לחברה. האשראי שניתן ע"י החברה לחברה בארה"ב נבע מתוך הרצון הבלתי נלאה של תובע 2 להגדיל את הדיווח של מכירות החברה ללא קשר לרווחיות.

תובע 2 בדק היטב כדרכו את בעלי החברה בארה"ב ממ"ק ארה"ב גם באמצעות קשריו בארה"ב וכמובן באמצעות עו"ד החברה לפני שאישר להנהלת החברה לבצע את המכירות באשראי מתמשך. גם מידע זה מוסתר מעיניי בית המשפט.

בעת הפירוק חובה של חברת ממ"ק מארה"ב לחברה, עמד על למעלה מ 1,2 מיליון דולר, עבור סחורה שנשלחה לארה"ב, סכום עתק בהתחשב בעובדה שייצור המוצרים אינו זול וכולל קבלני משנה, ספקים, חומרים ועלויות התקנה בחו"ל שבוצעו על ידי עובדי החברה וקבלני המשנה. משנת 2000 תובע 2 לא נקף אצבע מול הבנק המסחרי או תיק הפירוק על מנת לדרוש לממש בטחונות, המחאות וערבויות אישיות לטובת התשלומים, ההפך הגמור מהצעדים שאני נקטתי.

מצורף ומסומן, 2.93, 2.94 בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהירי מיום 9.8.09.

300. התובעים ועו"ד החברה הסתירו מבית המשפט של הפירוק ומבית משפט נכבד זה, ביודעין ובכוונת זדון כהרגלם, מידע משמעותי לגביי נכסיה של החברה ביום הפירוק. עו"ד החברה מחזיק בידיו שטרי מניות של חברת סמט 5 מארה"ב החייבת לחברה 650,000 $.לפחות. סכום כסף זה "התנדף" כלא היה אחרי הפירוק.

לבקשתי הועבר אליי אישור שאומנם שטרי המניות מצויות בידי עו"ד החברה ביום 19.11.2000.

מצורף ומסומן, 2.102 בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהירי מיום 9.8.09.

301. התובע 2 נהג מנהג בעלים יחיד בחברה. מצ"ב מסמך לדוגמא המתייחס לגיוסי הון בחברה אשר לא הובא לידיעת הדירקטוריון.

מצורף ומסומן, 2.19 בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהיר מיום 7.9.09.

302. לבקשתי נשלחה אליי ממשרד עו"ד של החברה תנאי העסקה עם חברת סמט 5.

מצורף ומסומן, 2.49 התאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהיר מיום 7.9.09.

הסכם לגביי מחויבותה של חברת סמט 5 הועבר למנהלת הכספים בחברה מחשב החברה בחו"ל.

מצורף ומסומן, 2.64 בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהיר מיום 7.9.09.

303. בהמשך להבטחותיו של תובע 2 להזרמת מיליוני דולרים לחברה לביצוע פעולות בבנקים מחוץ לישראל לאחר פרסום החקירות נגד תובע 2 בנסד"ק, ללא ידיעתי, מנכ"ל החברה מר אורבך ניהל את עיגון גיוסי ההון בהסכמים מול השותפים בחברה. תובע 2 מסתיר מידיעת בית המשפט של הפירוק, מפרק החברה ומבית משפט נכבד זה, אינפורמציה אודות גיוסי הון אלו.

מצ"ב עותק של הסכם עם אחת השותפות.

מצורף ומסומן, 2.51 בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהיר מיום 7.9.09.

מצ"ב דוגמאות נוספות להסכמים עם גורמים חיצוניים לגביי גיוסי הון בהם היה מעורב מנכ"ל החברה.

מצורף ומסומן, 2.53, 2.54, בהתאמה לרשימת המסמכים שהוצגה ונמסרה במסגרת גילוי המסמכים בתצהיר מיום 7.9.09.